מנהיג

מנההרניק

משתמש רגיל
עד כמה שידוע לי כל המושג של הנהגה ציבורית משותפת לכלל הציבור הדתי החל רק לפני כמה דורות,
מה הסיבה שזה התחיל - טכנית, כי התקשורת נהיתה קלה
או רעיונית, כי למישהו היה ענין בזה וא"כ מהו?
 

לבי במערב

משתמש ותיק
מנהיגות כלל ישראל כאחד נסתיימה בימי רב האי גאון.

גם כיום, לא ניתן לומר כי הציבור הדתי כולו מונהג ב'הנהגה ציבורית משותפת'.
 
לאורך כל הדורות היה מידי פעם רב שסמכותו היתה קרובה להיות מוחלטת, באזור נרחב.
למשל, הנודע ביהודה, שכמעט כל אשכנז ואוסטרייך נכנעו לדעתו
או ר' יצחק אלחנן ספקטור, שכמעט כל יהדות ליטא ופולין גדול נהו אחריו,
מאידך בגלציה ובהונגריה כמעט שלא שמעו על הרבנים הנ"ל.
והיו הרבה זמנים בינהם שלא היה כלל רב גדול אחד שדעתו קובעת.
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
מנההרניק אמר:
עד כמה שידוע לי כל המושג של הנהגה ציבורית משותפת לכלל הציבור הדתי החל רק לפני כמה דורות,
מה הסיבה שזה התחיל - טכנית, כי התקשורת נהיתה קלה
או רעיונית, כי למישהו היה ענין בזה וא"כ מהו?
אולי להרגיל אותנו לקבל את סמכותו של המשיח שיהיה מנהיג יחידי.
 
 

קפלן

משתמש רגיל
משה רבינו היה ועודנו המנהיג של כלל ישראל. כך, שלא ברירא לן למה החלטת שהתחיל מהדורות האחרונים
 

מנההרניק

משתמש רגיל
פותח הנושא
עמק יזרעאל אמר:
תמיד היה מנהיגים אבל לא תמיד היו לכלל עם ישראל מסיבה פשוטה שהיו מפוזרים יותר בעולם אך זה וודאי שבכל אזור היה גדול שבאו אליו להכרעות
אז אתה בעצם אומר שזה ענין טכני
 

מנההרניק

משתמש רגיל
פותח הנושא
קפלן אמר:
משה רבינו היה ועודנו המנהיג של כלל ישראל. כך, שלא ברירא לן למה החלטת שהתחיל מהדורות האחרונים

הוא היה מוסר התורה ולא מנהיג רוחני סתם
וחוץ מזה שאחר כך שנים רבות לא היה כזה מושג אז למה זה חזר?
 

מנההרניק

משתמש רגיל
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
מנהיגות כלל ישראל כאחד נסתיימה בימי רב האי גאון.

גם כיום, לא ניתן לומר כי הציבור הדתי כולו מונהג ב'הנהגה ציבורית משותפת'.
 
לבי במערב אמר:
אך כ"ז אינו 'הנהגה ציבורית משותפת לכלל הציבור הדתי'.
אולי מעשית זה לא משותף לכל הציבורים אך ברור שזה הרציונאל ואם היה אפשר היו יוצרים הנהגה אחת וברור שכל ציבור רואה במנהיגו כמנהיג אולטמטיבי לכלל הציבור
 
 

מנההרניק

משתמש רגיל
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
לאורך כל הדורות היה מידי פעם רב שסמכותו היתה קרובה להיות מוחלטת, באזור נרחב.
למשל, הנודע ביהודה, שכמעט כל אשכנז ואוסטרייך נכנעו לדעתו
או ר' יצחק אלחנן ספקטור, שכמעט כל יהדות ליטא ופולין גדול נהו אחריו,
מאידך בגלציה ובהונגריה כמעט שלא שמעו על הרבנים הנ"ל.
והיו הרבה זמנים בינהם שלא היה כלל רב גדול אחד שדעתו קובעת.

היו מקרים אבל זה לא היה ההלך רוח הברור מאליו כמו שזה היום שברור שיש מנהיג השאלה רק מיהו
 

לבי במערב

משתמש ותיק
מנההרניק אמר:
וחוץ מזה שאחר כך שנים רבות לא היה כזה מושג אז למה זה חזר?
ההפך הגמור. מימות משה רבנו ועד חלוקת המלוכה (וגם אחרי', במדה רבה) נשיא ושופט אחד הי' לכולם.
אחר גלות עשרת השבטים חזר הדבר לתיקונו, ונמשך ברצף(!) עד ימות רב אשי ורבינא, רב האי גאון ואביו רב שרירא.
 
מנההרניק אמר:
ברור שזה הרציונאל ואם היה אפשר היו יוצרים הנהגה אחת וברור שכל ציבור רואה במנהיגו כמנהיג אולטמטיבי לכלל הציבור
כ"ז הי' ויהי' תמיד.
 

יד אבשלום

משתמש ותיק
כל העקרון של המושג מנהיג הוא שכשיש ציבור שומר תורה ומצוות (לאו דוקא אלא שאצלינו הסמכות היא תורנית) צריך שתהיה סמכות עליונה כלשהיא שתקבע בכל נושא שיכול להוות סכסוך ומח' ואם יש שני ציבורים שאין ביניהם שיכות אין שום ענין שתהיה להם סמכות משותפת (חוץ ממתי שעמ"י כתקנו שצורת האומה היא שתהיה תחת הנהגה אחת) ולכן תמיד לא היה ענין באדם גדול שיאגד תחתיו את כל עמ"י אמנם היו מקרים שמחת הכרה בגדלות ת"ח מסוים נכפפו אליו רבים שלא היה ביניהם שיכות כ"כ ולא מחמת הצורך בהנהגה משותפת אלא מחמת גודלו שלא הת"ח שהכירו בסמכותו אמנם בימינו בא"י שהציבור חי ביחד מן ההכרח שתהיה הנהגה משותפת ככל האפשר וזה לא רק טכני שזה קרה אלא מחויב המיאות שיהיה כך אמנם בארה"ב יש להם את הגדולים שלהם ואין סיבה שיהיו כפופים להנהגה אחת עם א"י כיון שבאמת אין נקודות חיכוך בין הציבורים
 

יד אבשלום

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
במחילה, המציאות הפשוטה באה"ק ת"ו היא שאין 'הנהגה ציבורית משותפת' לכלל אחב"י שותומ"צ. שיחתכם לא אבין.
אכן כתבתי מן ההכרח שתהיה הנהגה משותפת ככל האפשר וזה ברור שמן הנמנע להכפיף תחת אותה סמכות דת"ל וחרדים ליטאים וחסידים אמנם לכל ציבור כזה יש סמכות משותפת ולא לכל עיר או קהילה (כפי שהיה בעבר) 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
גם בעבר היתה סמכות גבוהה שחלשה על כל האזור, מלבד הרבנים המקומיים (שעדיין קיימים כיום, כמובן...).
אשוב על דברי:
לבי במערב אמר:
שיחתכם לא אבין.
 

מנההרניק

משתמש רגיל
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
במחילה, המציאות הפשוטה באה"ק ת"ו היא שאין 'הנהגה ציבורית משותפת' לכלל אחב"י שותומ"צ. שיחתכם לא אבין.

כבר השבתי לך על כך לפני שעה
עיין שם
 

מנההרניק

משתמש רגיל
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
מנההרניק אמר:
כבר השבתי לך על כך לפני שעה עיין שם
הכוונה לזה? מלבד שלא הופנה אלי, לא אדע איזו תשובה יש בכך.

הכונה לזה -

אולי מעשית זה לא משותף לכל הציבורים אך ברור שזה הרציונאל ואם היה אפשר היו יוצרים הנהגה אחת וברור שכל ציבור רואה במנהיגו כמנהיג אולטמטיבי לכלל הציבור
 
 

יד אבשלום

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
גם בעבר היתה סמכות גבוהה שחלשה על כל האזור, מלבד הרבנים המקומיים (שעדיין קיימים כיום, כמובן...).
אשוב על דברי:
לבי במערב אמר:
שיחתכם לא אבין.
אמנם היתה סמכות גבוהה אך יותר היה כאדם את הדבר בקשה יביאון אליו כשרב העיירה לא ידע איך לפתור נושא מסוים בהלכה או בהנהגה היה מפנה מכתבים לכמה דמויות מכרזיות אבל זה לא היה ממקום של סמכות והנהגה שכולם כפופים לה בשונה מהיום שכל נושא שהוא אין רב מקומי יכול לעשות בשונה מההנהגה הכללית ואין סמכות אצמעית לרב העיר (כמובן ודאי שגם בעבר במקום שרב מסוים חשב שדבר מסוים נוגד את ההלכה היה חולק ופעמים שהיו מקבלים את דעתו ופעמים שנתעוררה מח' מהענין שהרי כמה גיטין ידועים עוררו סערה רבתי אך זה לא היה ממקום של סמכות אלא כהבעת דעה בשונה מהיום שמראש הדברים מופנים לת"ח המרכזי ובגדול כולם הולכים בשיטתו)
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
זה כבר נדון אחר הוא, וקשור - בכללות - לצמצום המוחין הפושה בציבור. ככלל, אין לכלול בזה כחדא מחתא את כל הקהילות והעדות שבין אחב"י שותומ"צ.
 

כויסף

משתמש רגיל
איני חושב שהציבור החרדי במדינת ישראל שואף למנהיגות עליונה כוללנית ומחייבת
לדעתי הנושא תמיד היה שבצ"צ כגון עלילות הדם באירופה הציונות וההשכלה שמלבד שפגעו בגופי תורה במבחינה הלכתית
היה בהם מימד ציבורי פוליטי כמו שאנחנו רואים היום שבנושא הרפורמים יש שתי בעיות
א. עצם צורת חייהם מבחינה הילכתית
ב. ההיבט הציבורי שלא יקבלו נציגות בכנסת למשל
ובאמת כלפי הבעיה הראשונה עינינו רואות שאין הנהגה בעניין אלא כל אחד פונה לרבו הוא
אך כשמגיעים לפלנטה הציבורית שם יש צורך להילחם בהם פוליטית
ושם באמת דרוש הנהגה שתאחד למשל את כל סייעות החרדים והפחות בכנסת נגדם
וכן בכל שאר הדברים
הבט בחוק הגיוס שאין הוראה פרטנית לא להתגייס אשר מושמעת מהמנהיגות
ובאמת כאו"א פועל ע"פ רבותיו אך המאבק הציבורי מושמע בעוז נגד הגיוס
וכן בעניין האיטרנט וכן בעניין האקדמיות
ולסיום שמעתי פעם סיפור בשם ר"ש אוירבך ששאל אותו אברך לגבי ביתו שרוצה ללכת למכללה חרדית
ענה לו ר"ש שכל עוד שבעיתון כתוב שאסור היא יכולה ללכת ברגע שלא יהיה כתוב אז אסור ואכמ"ל
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
כויסף אמר:
ולסיום שמעתי פעם סיפור בשם ר"ש אוירבך ששאל אותו אברך לגבי ביתו שרוצה ללכת למכללה חרדית
ענה לו ר"ש שכל עוד שבעיתון כתוב שאסור היא יכולה ללכת ברגע שלא יהיה כתוב אז אסור ואכמ"ל

קשה מאוד להאמין שענה בכזו קלות ומהירות. למי שהכירו.
 

גדלס האדם

משתמש רשום
לכאו' הנושא בצורך במנהיג, תולדתו אומנם בצורך טכני לכאו' אך התפתחותו היא תורנית לחלוטין. שהרי כיום בצורת החיים המשותפת והמתחדשת, ושיטת הממשל שמונהגת ע"י בודדים שמייצגים רוב וכו'. אין לשער ולתאר כמה השחתות רוחניות יתפתחו בלי הנהגה כללית עליונה, איזה ביטול תורה ואיזה נזק לכל הצורה של כלל ישראל, וע"י הנהגה שיוצרת צורת התנהגות אחידה שמעמידה את חומות ה"גטו" מפני כניסת רוחות רעות רח"ל
וגם אם תאמר שלכאו' א"א להצביע בזה על דין מסויים בתרי"ג שמחייב א"ז.
אומנם חזקה עלינו כי ה"חפצא דאיסורא" של כל הנ"ל תובע א"ז. וכ"ז מלבד דין הערבות(ואפשר לעיין בשיחת הגרמ"מ פרבשטיין בישיבת חברון-כמדומני קיץ ע"ט- לגבי התביעה מכל בחור להחזיק רק פלאפון כשר רשמית ולא תומך, גם אם לו זה לא יזיק, מחמת האחריות הציבורית).

אומנם עדיין צ"ב איזה תביעה תהיה ביחס לאדם שלא יתכנס למרגלות המנהיג כיוון שלא התחבר לסגנון ההנהגה, הרי כמו שדבר פשוט וברור שלא תהיה תביעה מהחסיד שנהר אחר אדמורו ולא אחר המנהיג הליטאי, ומהליטאי שלא נהר אחר הספרדי וכו' כיון שהוא יותר התחבר למנהיג שמדבר אליו. מא"ת שלכל אחד יש את ה"מנהיג" שמדבר אליו.
וא"כ לכאו' כל אדם יכול לטעון שאומנפם ראיו וטוב שיהיה מנהיג אלא שהמנהיג הנוכחי לא מדבר אליו.והדברים נאמרים רק לצורך העיון ולא ח"ו כהטלת ספק ברבותינו .
 

כויסף

משתמש רגיל
נחפשה דרכינו אמר:
ולסיום שמעתי פעם סיפור בשם ר"ש אוירבך ששאל אותו אברך לגבי ביתו שרוצה ללכת למכללה חרדית
ענה לו ר"ש שכל עוד שבעיתון כתוב שאסור היא יכולה ללכת ברגע שלא יהיה כתוב אז אסור ואכמ"ל
המקור ממנו שמעתי את הנ"ל מהימן עלי לחלוטין
ותו שהעיקר הובן
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
מנההרניק אמר:
עד כמה שידוע לי כל המושג של הנהגה ציבורית משותפת לכלל הציבור הדתי החל רק לפני כמה דורות,
מה הסיבה שזה התחיל - טכנית, כי התקשורת נהיתה קלה
או רעיונית, כי למישהו היה ענין בזה וא"כ מהו?

ראה התכתבויות בין מרן הגר"ח ז"ל למרן הגרח"ע בעניין הקמת מועצת גדוה"ת של אגודת ישראל, הגר"ח התנגד לכך משום שסבר שהדבר יגרום לכך שכל רב קהילה וכל רב באשר הוא לא יוכל לומר את דעתו שיהיה כפוף למועצג"ת. בעוד הגרח"ע סבר דכיון שאין זה המטרה אין לחוש לכך, כי עיקר המטרה הייתה להתלכד סביב המלחמה בהשכלה ובציונות וכו'.

לצערנו כיום עשו מהחששות של מרן הגר"ח מצוה... אוי לנו שכך עלתה בימינו!
 

משה-הלוי

משתמש ותיק
במס' ביצה (בא' הדפים הראשונים לא זוכר איזה לצערי)
יש הדגשה של רש''י ותוס' שגם גדול לא יכול לחלוק על גדול הדור ועיי''ש ודו''ק. (ח''ו אינני רומז לזמננו. ואם יש כזאת ה''א למישהו עדיף היה לא לכתוב וזהו.)
 

משה-הלוי

משתמש ותיק
ואילו בתענית כד:
מעשה שליווה גדול הדור את גדול הדור.
משמע שיכול להיות שניים. ודו''ק
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
מנההרניק אמר:
עד כמה שידוע לי כל המושג של הנהגה ציבורית משותפת לכלל הציבור הדתי החל רק לפני כמה דורות,
מה הסיבה שזה התחיל - טכנית, כי התקשורת נהיתה קלה
או רעיונית, כי למישהו היה ענין בזה וא"כ מהו?
הייתי מעלה כאן את המאמר של בראון על הסקירה ההיסטורית של ההנהגה הציבורית במאה שנה האחרונות, אבל אפשר קצת שזה יזיק יותר ממה שזה יועיל.
 
 
חלק עליון תַחתִית