מרן הגר"ח גריינמן זיע"א

[איש הישראלי]

לקראת יום השנה השישי לפטירת
הגר"ח גריינמן זצוק"ל
אשמח אם חו"ר הפורום יעלו עובדות והנהגות לזכרו

[איש האשכולות]

הרבה חומר תוכלו למצוא ב'מילי דהספידא' (ב"כ)
https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... 0386516502
https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... 0386516502

אולי בהמשך אנסה לכתוב עוד

[תולעת ספרים]

שמעתי בתקופת פטירתו ראיון עם איש ציבור אחד [אינינ זוכר מי] שהיה נועץ עמן. הוא אמר בשמו זללה"ה שאצל העוסקים בצרכי ציבור [ולאו דוקא הם]התאזרחה טעות יסודית, שכאשר חושבים מה לעשות בנושא פלוני, מתערבב להם ה'מה' עם ה'איך'. כלומר - שאלות של 'איך' גורמות להם לסגת בתואנה שהדבר אינו אפשרי.
עלינו לדעת קודם, בבהירות ובוודאות 'מה' צריך לעשות, 'מה' דרוש ומחוייב המציאות.
אחרי ששירטטנו 'מה', זו כבר לא שאלה 'איך'. כשמבינים שחייבים - מצליחים לבצע.
זכותו יגן עלינו.
אגב, שמעתי שבני משפחתו אינם מוכנים שיוציאו אודותיו ספר תולדות, בתואנה שספרים כאלו יוצאים לא מדוייקים, וזה בניגוד לרצונו.
שמעתי גם שסופר אחד [הרב י. ב. פ.] רצה לכתוב עליו ספר, והתחננו אליו שלא יוציא.
ומצד שני, חבל שהדור כולו יפסיד חלון הצצה לדמות נדירה ומיוחדת כזו של אדם גדול בענקים. ואפשר לתת גם למישהו מ'בפנים' שיכתוב, כי אחרת פשוט חבל!

[מחשב מסלול]

הרבה חומר תוכלו למצוא ב'מילי דהספידא' (ב"כ)
https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... 0386516502
https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... 0386516502

אולי בהמשך אנסה לכתוב עוד

מישהו יכול לעלות כקבצי PDF

נשמח שתנסה לכתוב עוד

[צבי500]

CamScanner 03-30-2021 21.32.pdf

[כפשוטו]

מסופר עליו שהגיע אליו תלמיד אחד ושאלו בענין פוליטי רגיש. אמר לו הגר"ח: 'תוציא את מכשיר ההקלטה', הוציא התלמיד מכשיר הקלטה מכיסו והניחו על השולחן. אמר לו ר"ח: 'עכשו תוציא את השני', הוציא התלמיד מכשיר נוסף מכיסו השני והניח על השולחן. אמר ר"ח: 'איך האב שוין געזאגט גענוג'...

[אבי חי]

מסופר עליו שהגיע אליו תלמיד אחד ושאלו בענין פוליטי רגיש. אמר לו הגר"ח: 'תוציא את מכשיר ההקלטה', הוציא התלמיד מכשיר הקלטה מכיסו והניחו על השולחן. אמר לו ר"ח: 'עכשו תוציא את השני', הוציא התלמיד מכשיר נוסף מכיסו השני והניח על השולחן. אמר ר"ח: 'איך האב שוין געזאגט גענוג'...

ב"ה לא נ"ל שהיו לו תלמידים כיו"ב. הסיפור מסופר על בחור שהגיע בזמן קבלת הקהל (בשנותיו האחרונות ממש)
 

[נחפשה דרכינו]

שמעתי גם שסופר אחד [הרב י. ב. פ.] רצה לכתוב עליו ספר, והתחננו אליו שלא יוציא.

חבל שרק הם התחננו..

[נחפשה דרכינו]

אגב, שמעתי שבני משפחתו אינם מוכנים שיוציאו אודותיו ספר תולדות, בתואנה שספרים כאלו יוצאים לא מדוייקים, וזה בניגוד לרצונו.

ומצד שני, חבל שהדור כולו יפסיד חלון הצצה לדמות נדירה ומיוחדת כזו של אדם גדול בענקים. ואפשר לתת גם למישהו מ'בפנים' שיכתוב, כי אחרת פשוט חבל!

לא בטוח שהחשש לחוסר הדיוק היא הסיבה היחידה

[נחפשה דרכינו]

מסופר עליו שהגיע אליו תלמיד אחד ושאלו בענין פוליטי רגיש. אמר לו הגר"ח: 'תוציא את מכשיר ההקלטה', הוציא התלמיד מכשיר הקלטה מכיסו והניחו על השולחן. אמר לו ר"ח: 'עכשו תוציא את השני', הוציא התלמיד מכשיר נוסף מכיסו השני והניח על השולחן. אמר ר"ח: 'איך האב שוין געזאגט גענוג'...

מה הוא שאל? [אם בדבריו אלו מסתכמת ה'אמירה', כדאי לדעת על מה היא נסובה..]

[כפשוטו]

מה הוא שאל? [אם בדבריו אלו מסתכמת ה'אמירה', כדאי לדעת על מה היא נסובה..]

איני יודע.. כשאני שמעתי על הסיפור שמעתי אותו יותר במימד של 'פקחות בנפש האדם של הרב גריינמן', מאשר במימד של 'מאחורי הקלעים של הרב גריינמן'... 
ואדרבא, מי שיודע שיספר...

 

[נחפשה דרכינו]

מה הוא שאל? [אם בדבריו אלו מסתכמת ה'אמירה', כדאי לדעת על מה היא נסובה..]

איני יודע.. כשאני שמעתי על הסיפור שמעתי אותו יותר במימד של 'פקחות בנפש האדם של הרב גריינמן', מאשר במימד של 'מאחורי הקלעים של הרב גריינמן'... 
ואדרבא, מי שיודע שיספר...

נקודה שתפסה אותי בסיפור, שלפי הנשמע היה בשנת תשע"ד כשנה קודם פטירתו, באיזו פקחות עבדו גלגלי מוחו, גם כשגופו כבר לא נשמע לו וכמעט לא תפקד

[חלק א׳ ממעל]

אם אני זוכר טוב השאלה הייתה על פילוג חדרה

[אבי חי]

סיפור קטן (ודי אופייני) ששמעתי בימים האחרונים - ת"ח א' (שמו ידוע לי) פתח ישיבה ועמד בראשה כמה שנים. בשלב מסויים א' מהר"מים 'הרים ראש' וכו' וכו' ובסופו של דבר השתלט על הישיבה. לבד מהפסד הישיבה היה כאן גם הפסד כספי כבד. הר"י ראה שאין לו תקוה להציל את כספו העשוק אם לא ע"י ערכאות, וכן עשה, הגיש תביעה בערכאות. וכמובן שכרוך בזה חילול השם ומחלוקת וכו', אך מה יש לו לעשות.

מרן הגר"ח שמע מזה, והזמין את הר"י אליו [אף שלא הכירו קודם לכן], (הר"י אמר שהוא רוצה לבא עם אשתו, שהיתה עמוק בענינים, ואכן הוזמנו שניהם), שאל הגר"ח את הר"י על איזה סכום מדובר, וכשנקב הסכום [כמה מאות אלפי דולרים] א"ל אני אתן לך את הכסף, ואתה תמשוך את התביעה, ותפנה לדרכך. וכן הוה.
סיפרה זאת הרבנית אלמנת אותו ר"י בשבעה על מרן זללה"ה, באמרה שאע"ג שהזהיר שא"א לא ידע מזה, כנראה עכשיו כבר אפשר לספר.


ומענין לענין באותו ענין - מרגלא בפומי' בשם רבו הגדול: על מי נאמרו כל הדברים הקשים בחז"ל בגנות המחלוקת, אטו ס"ד שעל הצד שאין הצדק עמו?
(נאה דורש ונאה מקיים)


וזה אינו אלא צד א' מהמוני הצדדים הנוראים שחסרנו, בתורה ביראה בחכמה ובהטבה. מרוב עוונינו אבדנום - נאספו מנו בחטאינו.

[למה זה תשאל לשמי]

הר"י ראה שאין לו תקוה להציל את כספו העשוק אם לא ע"י ערכאות, וכן עשה, הגיש תביעה בערכאות. וכמובן שכרוך בזה חילול השם ומחלוקת וכו', אך מה יש לו לעשות.

?

אדם מחוייב למסור כל ממונו כדי לא לעבור על לאו אחד מה''ת.

[אבי חי]

הר"י ראה שאין לו תקוה להציל את כספו העשוק אם לא ע"י ערכאות, וכן עשה, הגיש תביעה בערכאות. וכמובן שכרוך בזה חילול השם ומחלוקת וכו', אך מה יש לו לעשות.

?

אדם מחוייב למסור כל ממונו כדי לא לעבור על לאו אחד מה''ת.

כמדו' שכו"ע מתירים לילך לערכאות בשאינו ציית דינא

לענין חילול השם ומחלוקת, בפשטות צודק מר שאדם חייב לוותר על ממונו במקום שעלול להגרם חלול השם [וכן מחלוקת, וצ"ע מה הגבול], אך איני בטוח שזה חיוב גמור מדינא. וצריך בירור.
עכ"פ אותו ת"ח נהג כפי שנהג. ולאסוננו הוא לא היחיד בדור בזה.

יש"כ על ההדגשה
 

[תלמיד נאמן]

הר"י ראה שאין לו תקוה להציל את כספו העשוק אם לא ע"י ערכאות, וכן עשה, הגיש תביעה בערכאות. וכמובן שכרוך בזה חילול השם ומחלוקת וכו', אך מה יש לו לעשות.

?

אדם מחוייב למסור כל ממונו כדי לא לעבור על לאו אחד מה''ת.

כמדו' שכו"ע מתירים לילך לערכאות בשאינו ציית דינא

לענין חילול השם ומחלוקת, בפשטות צודק מר שאדם חייב לוותר על ממונו במקום שעלול להגרם חלול השם [וכן מחלוקת, וצ"ע מה הגבול], אך איני בטוח שזה חיוב גמור מדינא. וצריך בירור.
עכ"פ אותו ת"ח נהג כפי שנהג. ולאסוננו הוא לא היחיד בדור בזה.

יש"כ על ההדגשה

אם אי אפשר עפ"י התורה לשבר מלתעות רשע, זהו חילול השם נורא, ולכן מותר עפ"י רשות מבי"ד לתבוע בערכאות

[אבי חי]

אם אי אפשר עפ"י התורה לשבר מלתעות רשע, זהו חילול השם נורא, ולכן מותר עפ"י רשות מבי"ד לתבוע בערכאות

זה יתכן לגבי דיון בין אנשים פרטיים. אך מריבה על ישיבה בערכאות כמדו' שיודה מר שגדול החילול השם רח"ל

[תלמיד נאמן]

אם אי אפשר עפ"י התורה לשבר מלתעות רשע, זהו חילול השם נורא, ולכן מותר עפ"י רשות מבי"ד לתבוע בערכאות

זה יתכן לגבי דיון בין אנשים פרטיים. אך מריבה על ישיבה בערכאות כמדו' שיודה מר שגדול החילול השם רח"ל

אינני מבין את ההגיון שבטענתך ? הרי אם א"א לשבר מלתעות רשע מלהשתלט על ישיבה אז החילול השם הוא נורא פי אלפי אלפים.

[אריק]

על מה שוחחו הרב חיים גריינמן עם הרב דב לנדו ראש ישיבת סלבודקה בחג הפסח

[אבי חי]

אם אי אפשר עפ"י התורה לשבר מלתעות רשע, זהו חילול השם נורא, ולכן מותר עפ"י רשות מבי"ד לתבוע בערכאות

זה יתכן לגבי דיון בין אנשים פרטיים. אך מריבה על ישיבה בערכאות כמדו' שיודה מר שגדול החילול השם רח"ל

אינני מבין את ההגיון שבטענתך ?

ינסה מר לחשוב מה היה קורה אם כל תופסי הישיבות היו נוהגים כדבריו, ומה אם היו נוהגים כהצד השני, באיזה מקרה היה יותר חילול השם?
 

[תלמיד נאמן]

סיפור קטן (ודי אופייני) ששמעתי בימים האחרונים - ת"ח א' (שמו ידוע לי) פתח ישיבה ועמד בראשה כמה שנים. בשלב מסויים א' מהר"מים 'הרים ראש' וכו' וכו' ובסופו של דבר השתלט על הישיבה. לבד מהפסד הישיבה היה כאן גם הפסד כספי כבד. הר"י ראה שאין לו תקוה להציל את כספו העשוק אם לא ע"י ערכאות, וכן עשה, הגיש תביעה בערכאות. וכמובן שכרוך בזה חילול השם ומחלוקת וכו', אך מה יש לו לעשות.

מרן הגר"ח שמע מזה, והזמין את הר"י אליו [אף שלא הכירו קודם לכן], (הר"י אמר שהוא רוצה לבא עם אשתו, שהיתה עמוק בענינים, ואכן הוזמנו שניהם), שאל הגר"ח את הר"י על איזה סכום מדובר, וכשנקב הסכום [כמה מאות אלפי דולרים] א"ל אני אתן לך את הכסף, ואתה תמשוך את התביעה, ותפנה לדרכך. וכן הוה.
סיפרה זאת הרבנית אלמנת אותו ר"י בשבעה על מרן זללה"ה, באמרה שאע"ג שהזהיר שא"א לא ידע מזה, כנראה עכשיו כבר אפשר לספר.


ומענין לענין באותו ענין - מרגלא בפומי' בשם רבו הגדול: על מי נאמרו כל הדברים הקשים בחז"ל בגנות המחלוקת, אטו ס"ד שעל הצד שאין הצדק עמו?
(נאה דורש ונאה מקיים)


וזה אינו אלא צד א' מהמוני הצדדים הנוראים שחסרנו, בתורה ביראה בחכמה ובהטבה. מרוב עוונינו אבדנום - נאספו מנו בחטאינו.

כשמבודדים את הנקודה של המעשה הנפלא הזה, זה מרשים ביותר.
אבל אני הקטן שואל, הרי בסופו של דבר יש עכשיו ישיבה שבראשה עומד פושע ? שבהכרח גם תלמידיו יהיו פושעים, וא"כ אולי עדיף לא לעצור זאת, אלא א"כ יש צד שהר"י לא היה מצליח ?

[אבי חי]

אבל אני הקטן שואל, הרי בסופו של דבר יש עכשיו ישיבה שבראשה עומד פושע ? שבהכרח גם תלמידיו יהיו פושעים, וא"כ אולי עדיף לא לעצור זאת, אלא א"כ יש צד שהר"י לא היה מצליח ?

אכן, כנראה שכך הוי מעשה, שהוא לא היה מצליח לעצור, או שגם אם היה מצליח ההפסדים היו גדולים מהתועלת.
(כמדו' שכת"ר תמים קצת בנושא, ודי בזה)

[תלמיד נאמן]

אבל אני הקטן שואל, הרי בסופו של דבר יש עכשיו ישיבה שבראשה עומד פושע ? שבהכרח גם תלמידיו יהיו פושעים, וא"כ אולי עדיף לא לעצור זאת, אלא א"כ יש צד שהר"י לא היה מצליח ?

אכן, כנראה שכך הוי מעשה, שהוא לא היה מצליח לעצור, או שגם אם היה מצליח ההפסדים היו גדולים מהתועלת.
(כמדו' שכת"ר תמים קצת בנושא, ודי בזה)

א"כ הענין היה מניעת מחלוקת ולא מניעת חילול השם

[תלמיד נאמן]

זה יתכן לגבי דיון בין אנשים פרטיים. אך מריבה על ישיבה בערכאות כמדו' שיודה מר שגדול החילול השם רח"ל

אינני מבין את ההגיון שבטענתך ?

ינסה מר לחשוב מה היה קורה אם כל תופסי הישיבות היו נוהגים כדבריו, ומה אם היו נוהגים כהצד השני, באיזה מקרה היה יותר חילול השם?

ולא נראה לכב' יותר חילול השם שהפושעים ישתלטו על הישיבות ויגדלו ליגיונות של פושעים ? לי פשוט שזה חילול השם פי מיליארדי מיליארדים, וכנר' כב' אדם צעיר ולא יודע שלפעמים צריך לשלם מחיר בשביל להינצל מהפסד גדול יותר. (אמנם צריך כמובן להתיישב היטב בדבר ולהתייעץ עם ת"ח הראויים לזה ולהתענות ולשפוך תחינה לפני ה').

[נחפשה דרכינו]

כמדו' שכו"ע מתירים לילך לערכאות בשאינו ציית דינא

לא ידוע לי על מישהו שמתיר בלי אישור בכתב מבית דין מוסמך

[נחפשה דרכינו]

?

אדם מחוייב למסור כל ממונו כדי לא לעבור על לאו אחד מה''ת.

כמדו' שכו"ע מתירים לילך לערכאות בשאינו ציית דינא

לענין חילול השם ומחלוקת, בפשטות צודק מר שאדם חייב לוותר על ממונו במקום שעלול להגרם חלול השם [וכן מחלוקת, וצ"ע מה הגבול], אך איני בטוח שזה חיוב גמור מדינא. וצריך בירור.
עכ"פ אותו ת"ח נהג כפי שנהג. ולאסוננו הוא לא היחיד בדור בזה.

יש"כ על ההדגשה

אם אי אפשר עפ"י התורה לשבר מלתעות רשע, זהו חילול השם נורא, ולכן מותר עפ"י רשות מבי"ד לתבוע בערכאות

איני חושב שיהיה בי"ד שיתירו לפנות לערכאות כדי למנוע החילול השם שאתה מדבר עליו..
 

[נחפשה דרכינו]

על מה שוחחו הרב חיים גריינמן עם הרב דב לנדו ראש ישיבת סלבודקה בחג הפסח

ידוע באיזו שנה זו? כמדומה אמרו שזה תשע"א? רואים שהגר"ח כאן כבר לא במיטבו.
 

[נחפשה דרכינו]

או שגם אם היה מצליח ההפסדים היו גדולים מהתועלת

תמיד זה כך

[אמונת אומן]

שאל הגר"ח את הר"י על איזה סכום מדובר, וכשנקב הסכום [כמה מאות אלפי דולרים] א"ל אני אתן לך את הכסף, ואתה תמשוך את התביעה, ותפנה לדרכך. וכן הוה

המעשה נפלא מאד.
האם באמת עמדו לרשותו סכומים כאלו שיכל להרשות לעצמו להוציא מאות אלפי דולרים למטרה אחת כזו?