מרן ראש הישיבה הגר"ש אויערבך זיע"א

השגחה פרטית

משתמש רגיל
ברוך דיין האמת: מרן הגאון רבי שמואל אויערבאך זצוק"ל
זאב בלויט׳ באדר תשע״ח18:23
אבל בעולם היהודי: בליל שבת קודש לקה ראש ישיבת 'מעלות התורה', הגאון רבי שמואל אוירבעך זצוק"ל, בדום לב. הוא הובהל במצב אנוש לבית החולים, שם לפנות בוקר השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה • הלוויתו: הלילה
אבל והלם כבד בעולם היהודי: במוצאי שבת התקבלה הבשורה המרה על הסתלקותו של מרן הגאון רבי שמואל אוירבעך, ראש ישיבת 'מעלות התורה', זאת לאחר שלקה בליל שבת בדום לב פתאומי.


חובשים ומתנדבים שהוזעקו על ידי תלמידיו לביתו בשכונת שערי חסד בירושלים, פינו אותו במצב אנוש לבית החולים שערי צדק – שם הוא נפטר כעבור דקות אחדות.

הלוויתו תצא מחר בשעה 11:00 מהיכל ישיבת 'מעלות התורה' בשערי חסד. פרטים מדוייקים יימסרו בהמשך

מקצת תולדותיו
מרן הגאון רבי שמואל אויעבאך זצוק"ל נולד בשכונת שערי חסד בירושלים, לאביו פוסק הדור מרן הגאון רבי שלמה זלמן אוירבעך זצוק"ל. בילדותו ובחרותו למד בישיבת עץ חיים ואצל אביו.

בצעירותו כיהן כראש ישיבת "שם עולם" של אמשינוב. בהמשך מונה לר"מ בישיבת איתרי, שם לימד עד שנת תשל"ז. לאחר מכן לימד תקופה קצרה בישיבת 'קול תורה'. עמד בראש "כולל שם" של משפחת מוסאיוף בשכונת הבוכרים. נחשב לאחד ממקורביו ותלמידיו המובהקים של מרן הרב שך זצוק"ל.

בראש חודש אייר שנת תשמ"ב הקים את ישיבת 'מעלות התורה', שבראשה עמד עד לפטירתו. כמו כן שימש כנשיא ישיבת המקובלים 'שער השמים', ומוסדות תורה וחסד רבים.

בשנת תשס"ג צורף למועצת גדולי התורה ובשנת תשס"ח מונה כחבר נשיאות בוועד הישיבות.
(כתבה נרחבת על תולדות חייו – בהמשך)

ת.נ.צ.ב.ה.
 

סבא

משתמש ותיק
האם אפשר לבקש מחברי החשובים בקשה גדולה, לא להיכנס עכשיו לשום דברים שמביאים לחילוקי דעות, שיכתבו רק דברים שהם מעבר לכל חלוקי דעות, כגון גדלותו בתורה וכו', ומי שחושב אחרת, אנא שימנע לגמרי מלכתוב. ויקבל שכר על הפרישה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אוי נא לנו כי חטאנו. לא עת ספוד.
מתוך חכמתו זכה לדברים הרבה, והיה בבחינת חי מרגיש לב העם. ועתה נדם לב העם.
 

יהודי

משתמש ותיק
כידוע היה בעל יסורים גדול [מו"ח שליט"א סיפר לי הערב שאף פעם ציין זאת כשניחם איזו אלמנה], ובכל זאת עמל בתורה בכוחות עצומים וזכה להגיע להשגות גדולות בהבנת וידיעת התורה. ובהחלט הוא מחייב את כולם. ושמעתי לא פעם מעדים נאמנים ששמעו מגדולי תורה שהפליגו ברמת הת"ח העצומה שהיתה לו.
כמו"כ זכה להעמיד תלמידים הרבה, וביניהם כמה וכמה מופלגי וגדולי תורה, והרבה השקיע בתלמידיו והיכה על ראשם לגדלם.
גדולה האבידה יען אין הרבה ת"ח בעלי כאלו השגות כפי שהגיע.
 

סבא

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
סבא אמר:
המכתב הידוע הראשון שלו [כמדומני]-
על סמך נקבע שזה מכתב שלו. הוא לא חותם הראשון, ואין זה בכתב ידו.
התכוונתי לחתימה הראשונה [לפי הידוע לי] שלו על מכתב בעניין ציבורי, ואכן מן הסתם לא הוא ניסח את המכתב, אלא קנאי ירושלים שחתומים עימו [באתר מסוים כתוב- שאת כתיבתו יזם הגאון הצדיק רבי נחום יצחק שמעון פראנק זצ"ל, בנו של הגאון הירושלמי רבי זאב וועלוול פראנק זצ"ל ואחיינו של הגרצ"פ פראנק רבה של ירושלים], החידוש הוא שכבר אז בשנת תשי"ד כשהיה בן עשרים וארבע שנים בלבד הוא מראשוני החותמים [ואפשר לשער שלא היה זה בשליחות אביו]..
 

מוטי מוזס

משתמש רגיל
היום שמעתי סיפור מדהים עליו ממרן החזו"א זיע"א
שהגיע אליו בתור בחור צעיר לדבר איתו בלימוד [בגיל 18] שאל אותו מרן הגרח"ק שיבדלחט"א למה הוא לא מגיע יותר
ענה לו ליבן של ישראל זיע"א שלא רוצה להפריע למרנא החזו"א אמר לו הגרח"ק שאתה רואה את הזמן שאתה נמצא אבל אני רואה את הזמן שאח"כ
וראה שהחזו"א נורא קשה לו שהוא מגיע לתכופות נדירות ולא תדירות
מדהים שזה היה כולה בן ח"י שנים
וסיפור נוסף שמעתי בשם אחד ששמע מראש כולל ספרדי באופקים בשם הגר"ח קמיל זצ"ל
שבהזדמננות שאלו אותו על ההקדמה של ספרא דצניעותא שמרומז שם הקץ האם יש משהו שיודע לחשב זאת היום
ענה להם שיש בכל דור אחד שיודע לחשב ואם יש בדור הזה הלא הוא מרן ראש הישיבה זיע"א
והדברים מפליאים שהסיפור הזה אירע לפני שלושים שנה ואפילו יותר והוא היה כבן חמישים מלבד
יה"ר שניקח את שקידתו ועמלו בתורה ונרבה חידושים עצומים ועמוקים לעילוי נשמתו הטהורה כאן בפורום
אחד מני רבבות הדמע עלהאי צדיק וחסיד האי פרישא מיקיר קרתא דירושלים
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
סבא אמר:
התכוונתי לחתימה הראשונה [לפי הידוע לי] שלו על מכתב בעניין ציבורי, ואכן מן הסתם לא הוא ניסח את המכתב, אלא קנאי ירושלים שחתומים עימו, החידוש הוא שכבר אז בשנת תשי"ד כשהיה בן עשרים וארבע שנים בלבד הוא מראשוני החותמים [ואפשר לשער שלא היה זה בשליחות אביו]..
זה לא היה ממש ענין ציבורי. זה היה מכתב של אברכי עץ חיים, זה היה שייך להם היות שזה היה המוסד שבו הם למדו. הגרש"א היה אז אברך בעץ חיים.
מענין, שאחד החותמים, הג"ר אפרים זלזניק ז"ל, היה בנו של הגרשז"ז, מהנהלת עץ חיים.
 

סבא

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
סבא אמר:
התכוונתי לחתימה הראשונה [לפי הידוע לי] שלו על מכתב בעניין ציבורי, ואכן מן הסתם לא הוא ניסח את המכתב, אלא קנאי ירושלים שחתומים עימו, החידוש הוא שכבר אז בשנת תשי"ד כשהיה בן עשרים וארבע שנים בלבד הוא מראשוני החותמים [ואפשר לשער שלא היה זה בשליחות אביו]..
זה לא היה ממש ענין ציבורי. זה היה מכתב של אברכי עץ חיים, זה היה שייך להם היותר שזה היה המוסד שהם למדו בו. הגרש"א היה אז אברך בעץ חיים.
מענין, שאחד החותמים, הג"ר אפרים זלזניק ז"ל, היה בנו של הגרשז"ז, מהנהלת עץ חיים.
צודק באבחנתך.
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
עצם המושג שהוא ישב שנים ולמד בישיבה ולא רק למד רק חי בישיבה מאחר שהמציאות שלא היו לו זש"ק ולאחר פטירת אשתו, הוא פשוט חי כישיבה בחור על כל המשמעות אפילו אוכל היה אוכל רק ממטבח הישיבה ובכלים של הישיבה, אפילו לא בכלים המיוחדים אלא בכלים של פלסטיק העלו מתוך טבח הישיבה, וכך הוא חי כל השנים בפרישות עצומה מעולם הזה, ומתוך יגיעה עצומה בתורה,
 

סבא

משתמש ותיק
קטע מעניין שראיתי באחת הכתבות לדמותו- באותם ימים ב'עץ חיים' הוא למד בחברותא עם הגאון הצדיק רבי אפרים זלזניק זצ"ל, ולימים סיפר [רבי אפרים] כי באחד השנים בהושענה רבה התעניין אצלו מרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל היכן ילך לחוג את ההקפות, כשענה לו שכנראה ילכו לישיבת חברון או למקום אחר כדי לחוש שמחת התורה. השיב לו רבו, שאם הוא לומד עם רבי שמואל בחברותא, הרי שאינם צריכים ללכת להקפות, אלא ימשיכו ללמוד, כי החשיבות של התורה שלומד עמו גדולה היא מאד.
מישהו יכול לאשר או להכחיש מעשה מדהים זה?
 

מוטי מוזס

משתמש רגיל
סבא אמר:
קטע מעניין שראיתי באחת הכתבות לדמותו- באותם ימים ב'עץ חיים' הוא למד בחברותא עם הגאון הצדיק רבי אפרים זלזניק זצ"ל, ולימים סיפר [רבי אפרים] כי באחד השנים בהושענה רבה התעניין אצלו מרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל היכן ילך לחוג את ההקפות, כשענה לו שכנראה ילכו לישיבת חברון או למקום אחר כדי לחוש שמחת התורה. השיב לו רבו, שאם הוא לומד עם רבי שמואל בחברותא, הרי שאינם צריכים ללכת להקפות, אלא ימשיכו ללמוד, כי החשיבות של התורה שלומד עמו גדולה היא מאד.
מישהו יכול לאשר או להכחיש מעשה מדהים זה?
שמעתי את זה היום מעד נאמן ממש
כמדומני מתלמידו חביבו הרב יאיר ארלנגר שכידוע חיבר את כל ספריו וסמך עליו ממש מרן רה"י זיע"א
ויש עוד כהנה רבות וטובות
אך הוא הנחיל לנו שהעיקר זה לעשות ולא לדבר
כמו שסיפר לי אתמול תלמיד נאמן שהיה תמיד אומר בישיבה או ללמוד או לישון ושפשוט חבל על הזמן
ת.נ.צ.ב.ה
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
בתור תושב ירושלים שגם זכה לשמוע אצל הגאון זצוק"ל שיעורים על מסכת כתובות תקופה קצרה.
רציתי לשאול על ההנהגה של הגאון זצ"ל לבקר לקראת לילה בשטייבל של 'זכרון משה' להעיף מבט ותיכף לחזור למכונית הליווי, נתקלתי בזה מספר פעמים בזמנו.
למישהו יש מושג למה?
 

איש הגבעה

משתמש רשום
אחר סילוקו של שר התורה והיראה- מרן ראש הישיבה זצ"ל - דברי נבואה שכתב באור החיים בריש פרשתינו פרשת כי תשא
כתב האור החיים וזה לשונו:
כי תשא את ראש בני ישראל.. לפקודיהם... ובדרך רמז תתבאר על זה הדרך כי בא הכתוב לגלות נסתרות לה' אשר יעשה בעולמו דבר שכל רואה יתמה בהלקח איש צדיק ישר קודם זמנו יחצו ימיו כמשפט המתחייב לאנשי דמים ומרמה ויבהלו רעיוני האדם לחשוב אחד מב' דרכים או יכחיש ב"מ אושר הצדיקים כי אין טוב בעמל האלהיי או יחשוב כי זה האיש מצפונו אינו כנגלה ממנו והורעה חזקתו לטוב, אשר על כן אמר ה' כי תשא את ראש בני ישראל פירוש אם תראה שיסתלק ראש בני ישראל בלא עת ולא יעלה בכלח כעלות גדיש בעתו הטעם הוא לפקודיהם על דרך אומרם ז"ל (שהש"ר פ"א) בפ' אשכול הכופר דודי לי ואמרו ז"ל איש שהכל בו הוא כופר נפשם של ישראל, והוא אומרו לפקודיהם לשון חסרון על דרך אומרו (במדבר ל"א מ"ט) ולא נפקד ממנו איש כי לצד חסרון ישראל שנתחייבו לזה אני נוטל את ראשם בעדם לכופר נפשם שלא ימותו כל ישראל, ויתבאר גם כן לפקודיהם על דרך אומרם בזוהר (ז"ח) בפסוק כל העובר על הפקודים כל העובר על המצות לומר כי טעם החסרון הוא לצד עוברם על מצות ה', ומעתה לא יחשוב אדם רע לא על המסלק למה ולא על המסתלק כי נסתרו בלתי הגון:
 

הראני

משתמש ותיק
מה המקור לקשר בין דברי צדיקים שמופיעים בפרשה לבין מה שקורא בפועל?
מה גם שהאירוע היה בפרשת תצוה בשבת ולא בפרשת כי תישא!
לא צריך ראיות לשום דבר אבל לא כדאי לקשר דברים לא קשורים- לכאו'.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
יתכן מקור בדברי הגר"א שכותב שהסיבה שמשה לא נזכר בפר' תצווה הגם שהיא קודמת לפר' כי תשא בו מת משה, היות ולעולם רוב השנים ז' אדר סמוך לפר' תצווה.
 

חמד ילד

משתמש רגיל
הספד מעניין של 10 דקות עם גימטריות והסברים על פי קבלה על הקשר בין הרב אויערבך לרב שטיינמן זצ"ל ופטירתם באותה שנה זה בערב חנוכה וזה בערב פורים מאת הרב יקותיאל פיש (סוד החשמל).
להורדה לחצו כאן.
 

סופר

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
יתכן מקור בדברי הגר"א שכותב שהסיבה שמשה לא נזכר בפר' תצווה הגם שהיא קודמת לפר' כי תשא בו מת משה, היות ולעולם רוב השנים ז' אדר סמוך לפר' תצווה.
דרך אגב מענין לענין שלא באותו ענין, ישנם עוד פרשיות שלא מוזכר שמו של משה רבינו, וסימנך: מחני נא מספרך 'אשר כתבת', א - ספר בראשית, ש - שופטים, ר - ראה, כת- כי תצא, בת - תבא.
שמעתי בשם הרב ראובן אלבז שליט"א, הובא ב'חכו ממתקים'.
 

יהודי

משתמש ותיק
חמד ילד אמר:
הספד מעניין של 10 דקות עם גימטריות והסברים על פי קבלה על הקשר בין הרב אויערבך לרב שטיינמן זצ"ל ופטירתם באותה שנה זה בערב חנוכה וזה בערב פורים מאת הרב יקותיאל פיש (סוד החשמל).
להורדה לחצו כאן.
מעניין מה הענין בדיוק מה הגימטריא של 'ניתוח לב פתוח'.
 

אברך

משתמש ותיק
הרב פיש שליט"א ידוע בגישתו המעניינת (בלשון המעטה) לעניני גימטריות, קבלה, הכשר על ע"ז בפאות ועוד.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
פעם היינו אצלו בעניני ציבור, לאחר שיעור משניות הקבוע אחר שחרית. בהיכל שהיו מתפללים בו שחרית.
הגיע לשם אב עם ילדו הקט שיגזוז לו תלתל, הוא התייחס במאור פנים לקטן... וכמדומה שהסיט את הסטנדר, כדי שהאב יוכל לצלם אותו עם בנו הפעוט.. וסימן לו ביד שלא ימהר.. ויצלם ברוגע..
כמה שפלות ברך ושימת לב לזולת יש כאן.
 

מוטי מוזס

משתמש רגיל
סיפור מבהיל ששמעתי מתלמידו הנאמן הרה"ג רבי אברהם יחיאל אונא שליט"א
שהשנה בפורים ביקש ממרן רשכבה"ג זיע"א שיברכו שיזכהגם לשנה הבאה להתפלל יחד עם הרה"י ומיאן לברכו
ועוד מדהים ששאל את נהגו בלילה האחרון מה יהיה עם זכור מה יהיה????
ולא הבין מה שואל מה ההבדל מכל השנים וחזר שוב ושאל איך נשמע את זכור
מ-ד-ה-י-ם מ-ד-ה-י-ם אין מה לאמר יותר מזה
 

הראני

משתמש ותיק
מוטי מוזס אמר:
סיפור מבהיל ששמעתי מתלמידו הנאמן הרה"ג רבי אברהם יחיאל אונא שליט"א
שהשנה בפורים ביקש ממרן רשכבה"ג זיע"א שיברכו שיזכהגם לשנה הבאה להתפלל יחד עם הרה"י ומיאן לברכו
ועוד מדהים ששאל את נהגו בלילה האחרון מה יהיה עם זכור מה יהיה????
ולא הבין מה שואל מה ההבדל מכל השנים וחזר שוב ושאל איך נשמע את זכור
מ-ד-ה-י-ם מ-ד-ה-י-ם אין מה לאמר יותר מזה
כבר אמרו על כגון דא בגמ' איהו לא חזי מזליה חזי!
 

סבא

משתמש ותיק
הראני אמר:
מוטי מוזס אמר:
סיפור מבהיל ששמעתי מתלמידו הנאמן הרה"ג רבי אברהם יחיאל אונא שליט"א
שהשנה בפורים ביקש ממרן רשכבה"ג זיע"א שיברכו שיזכהגם לשנה הבאה להתפלל יחד עם הרה"י ומיאן לברכו
ועוד מדהים ששאל את נהגו בלילה האחרון מה יהיה עם זכור מה יהיה????
ולא הבין מה שואל מה ההבדל מכל השנים וחזר שוב ושאל איך נשמע את זכור
מ-ד-ה-י-ם מ-ד-ה-י-ם אין מה לאמר יותר מזה
כבר אמרו על כגון דא בגמ' איהו לא חזי מזליה חזי!
צודק, זכורני אנשים רגילים [לא נקרא לזה פשוטים, כי מי יודע מה הייתה דרגתם האמיתית], שלא הוכרו כתלמידי חכמים, שדברו על פטירתם מקודם, זכורני אפילו מעשה בבחור צעיר [שמו היה אריאל אא"ט] שנפטר משטף דם פתאומי בהיותו בישיבה, וכשבדקו את מחברת חידושי התורה שלו המילים האחרונות שהיו כתובות שם היו "דם שהנפש יוצאת בו"!
זכורני גם משהו במעומעם על נפגע הפיגוע בקו 12 בירושלים, שכתב מקודם צואה או משהו בדומה לזה.
 

כותר

משתמש ותיק
ההספדים: מרן הרב שך היה בא לירושלים להתייעץ עם הגר"ש
יעקב אבוביץי׳ באדר תשע״ח13:27
הגר"ש אויערבאך זצ"ל

אחיו של מרן הגר"ש אויערבך, הגאון רבי מרדכי שליט"א הספיד בהלוויה: "לא פסיק פומיה מגירסא, שולט בכל התורה כולה. כל רז לא אניס ליה". הגרב"ש דויטש בהספדו: מרן הרב שך סמך עליו בכל הדברים, שהיה איזו בעיה הוא ביקש לבוא לירושלים להתייעץ".

הגאון רבי מרדכי אויערבך, המשמש כרב קהילה בתל אביב, הספיד את אחיו, הגאון רבי שמואל אויערבך זצוק"ל. "השמיים בוכים, אבד חסיד מן הארץ. מה יש לשמים לבכות? על שאבד חסיד מן הארץ, החסיד הגביה את כולנו, ירא שמים. הרוממות, אהבת השם, ירא שמיים. הקירות פה ספוגים מהשיחות שהוא מדבר, על פחד יצחק, יראה – כל הזמן יראה. הארץ בוכה, הישר באדם אין, ישר לא להביט לא לימין ולא לשמאל, ישר באדם אין".

"התורה בוכה שאבדו כלי חמדתה. עמלה של תורה, לא פסיק פומיה מגירסא, שולט בכל התורה כולה, אין שום שורה, תוספות, שום ראשון שלא ידע אותו. כל רז לא אניס ליה. איזהו חסיד – המתחסד עם קונו, היה בתפילות משתפך לפני קונו. כל כולו ברמ"ח איבריו ואני תפילה. הוא קיים 'ושננתם לבנך' – אלו התלמידים פשוטו כמשמעו, וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'".

"אין בעולם רבי שהעמיד תלמידים באופן כזה, העמדה של תלמידים, אוי ריבונו של עולם. אוי, אחי אחי – תתפלל עלי לפני הקב"ה, אוי תתפלל עלי, כמו שאמר אחי הגדול – הגאון מוילנא – היית עטוף בתורתו – יצא לקבל את פניך".

הגאון רבי ברוך שמואל דויטש, מראשי ישיבת 'קול תורה', הספיד אף הוא במסע ההלוויה: "קשה לעמוד כאן ולהגיד אבי אבי רכב ישראל ופרשיו. הוא היה נגיש לכל אחד כל הזמן, הוא היה מלא השתתפות בצער של כל אחד, קשה להבין את זה, כל אחד הרגיש אצלו אבא. לרדת אל העם. מורנו הוא היה גאון הגאונים בלי שום גוזמה, ידע את כל התורה כולה, ש"ס בבלי, ירושלמי. בצורה מיוחדת הכל לזכור ולדעת, בעין והבנה, הגדלות שלו היה בכל שטחי התורה. אילו ראינו לא האמנו".


"היה השריד האחרון לדור דעה. היה מקורב לכל גדולי הדור הקודם, אנחנו יודעים כמה הוא היה מקורב למרן החזון איש. האהבה שלו היה רק תורה, תורה ועבודה, זה היה החיים שלו. הוא הרגיש, הכל נפל עליו, הוא היה יודע כמה זה היה קשה להיות ללעג, קשה לתאר, הוא היה גדול בראיית הנולד, לפני שדברים קראו. לפני 20 שנה הוא ראה דברים שקראו אחרי כמה שנים, הוא כבר אמר זה מה שיקרה.

"הייתה לו קרבה מיוחדת לרב מבריסק, כמו שכולנו יודעים, מעשים שהיו לו עם הרב מבריסק. מרן הרב שך סמך עליו בכל הדברים, שהיה איזו בעיה הוא ביקש לבוא לירושלים, הוא חייב להתייעץ איתו, הוא אהב לדבר איתו. ומרן הרב אלישיב סמך עליו בכל הדברים, בכל ענייני הקדושה".

"היה קשה לנתק אותו מהגמרא בשביל צרכי ציבור, האהבה שלו היה תורה, תורה ועבדות השם זה היה החיים שלו. בכל פעם שהיה צריך לעסוק בענייני ציבור זה היה בשבילו מסירות נפש. התפלאנו תמיד איך הלב מחזיק, עכשיו נדם ליבו בגלל הצער הגדול שהיה לו, השם יעזור שנוכל להמשיך בדרכו".
 
חלק עליון תַחתִית