מי יודע? אסון טביעת 9 הבנות, סיון תשכ"ג

עקיבא

משתמש רגיל
ראיתי בספר דרכי מוסר להגר"י ניימן זצ"ל עמוד ת', שכתב הספד עליהן. 
מה הסיפור? במי מדובר? 
 
 

למד לשונך לומר

משתמש רגיל
אסון טביעת הנערות בחוף שרתון אירע ב-22 באפריל 1963 בקטע החוף שלמרגלות מלון שרתון הישן[1], ששכן מצפון לגן העצמאות בתל אביב[2], וידוע כיום בשם "חוף מציצים". כיתת בנות מסמינר בית יעקב בבאר יעקב שהגיעה לבלות בחוף, נקלעה למצוקה בשל מערבולות בים בסמוך לחוף, ותשע מהן מצאו את מותן בטביעה באסון.

האירוע
הבנות יצאו ליום בילוי עם שתי מדריכות מטעם המוסד שבו למדו, בילו את שעות הבוקר בפארק הלאומי ברמת גן, ובשעות הצהריים נסעו לתל אביב לרחוץ בים. הן נכנסו לים בקטע חוף שהיה אסור לרחצה, למרגלות מלון שרתון הישן בתל אביב, ונקלעו למצוקה; רובן לא ידעו לשחות. עוברי אורח הצליחו למשות את כל הבנות למעט אחת, והשתתפו במאמצי ההחייאה. מותן של שמונה בנות נקבע בשעות שלאחר האירוע, ו-14 בנות ניצלו מטביעה ופונו לבית החולים איכילוב. בת אחת הוכרזה כנעדרת,[3] וגופתה נפלטה למחרת לחוף הים סמוך למתחם תחנת הכוח רדינג שבצפון תל אביב.[4]

מיד לאחר האסון דווח שהיציאה לטיול הייתה בעקבות היעדרותה מהלימודים של מורתן שהייתה בהריון, אך למחרת הוברר שהטיול נערך בשל הצתה במבנה הסמינר שבוצעה בידי אלמוני יום קודם לכן[5].

בעיתון "מעריב" נדחק האירוע לעמודים האחרונים בשל פטירת נשיא המדינה השני יצחק בן-צבי, שאירעה באותו יום סמוך לסגירת גיליונות היומונים לאחר חצות[6]. מרכז אגודת ישראל מינה ועדת חקירה לבדיקת נסיבות האסון, וראש עיריית תל אביב-יפו מרדכי נמיר הורה למבקר העירייה לבדוק את הטענות שלפיהן לא היו שלטי אזהרה בקטע החוף שבו טבעו הנערות[7].

המדריכות שנכנסו עם הבנות לים נעצרו בידי המשטרה מיד לאחר האירוע ושוחררו בערבותו של מנהל הסמינר, רבה של באר יעקב, משה מנחם יעקבזון, בראשית חודש מאי[8].

בעקבות האסון הורה ראש עיריית רמת גן אברהם קריניצי על הקמת בריכת שחייה לימודית, כדי להקנות ידע בשחייה לתלמידי מערכת החינוך העירונית[9].
 
חלק עליון תַחתִית