יח אייר - יוד''ק הגה''ק רבי שלום בוזגלו זי''ע בעל המקדש מלך על הזהר הק'

[בן ישיבה]

הרה''ק ר' שלו' בוזגלו היה מגדולי המקובלים בדורו בעיר מרקש שבמרוקו ועקב רדיפת המלך הוצרך לברוח והגיע ללונדון, שם שימש כאב בית הדין והוציא את ספריו,
נפטר בלונדון ונקבר שם, אך בית החיים בו נקבר אינו ברור,
בעבר דיברתי על כך עם הרה''ח ר' עמרם מארמערשטיין יו''ר ועד למען קדושי ענגלאנד, ואמר לי שיש בזה כמה דעות ואינו ברור דיו,
והיות כי ראיתי כאן אשכולות חדשים ע''י @גדולי לונדון אמרתי לפתוח אשכול זה, אולי יביאו בזה את כל הפרטים ויעשו סדר,
יצויין כי לאחרונה יש הטוענים כי העלו אותו לארה''ק ויש כבר על כך באשכול אחר 

[גדולי לונדון]

בלי נדר אביא בהמשך תולדותיו שהוציאו לאור לכבוד יומד''ק
בליל ל''ג בעומר תשפ''א העעל''ט היה לראשונה הדלקה לכבוד התנא האלוקי ולכבוד המפרש הגדול בעל ה''מקדש מלך'' בבית החיים אצל מקום מנוחת קדשו בלונדון

[דוד ריזל (הפרסומאי)]

בלי נדר אביא בהמשך תולדותיו שהוציאו לאור לכבוד יומד''ק
בליל ל''ג בעומר תשפ''א העעל''ט היה לראשונה הדלקה לכבוד התנא האלוקי ולכבוד המפרש הגדול בעל ה''מקדש מלך'' בבית החיים אצל מקום מנוחת קדשו בלונדון

תזכורת להביא.
 

[צבי הירש]

יש סיפור על נסיעתו לארץ ישראל, ובדרך שבת באיזה אי, כי ספינתו נסעה כבר, והיו שם דברים מופלאים, ובמוצ"ש ראה שדנו שם זקן אחד לז' שנים גיהנום, מחמת שמכר יין לגוי בשבת מחמת האונס, וקיבל על עצמו ז' שנים גלות תחתיו, והמתיקו ענשו יום לשנה. אחר כך מצא עצמו בצפת וראה הלויה, והבין שהוא הזקן הנ"ל, וז' בני הנפטר קראוהו לביתם, והלך כל יום לבית אחד מהם, ובכך השלים גזירת הגלות שקיבל על עצמו, וכיפר עוונו.
סיפור זה ראיתי באיזה ספר שכותב סיפורים ששמע בעל פה בדיוק מופלא, אם כי לא ברור תמיד אם המספר לו דייק, על כן אבקש למי שביכלתו להתחקות אחר מקור הסיפור ופרטיו.
וכן מי שיכול להרחיב בענין עלייתו לא"י, כי מהנאמר באשכול זה אני מבין שהוא חזר לאנגליה.

[שבתי]

לפני כמה שנים י"ל תיקוני זהר עם פירושים ע"י הרב שמאי הירש, כאשר הפירוש העיקרי הוא כסא מלך להרב הנ"ל.
הררי"א אייבשיץ שלח אליו בענין הקמיעות כמובא בספר לוחת עדות, גם היעב"ץ מזכירו בענין זה כמה וכמה פעמים בספריו שלה"א עדות ביעקב והתאבקות. הוא גם קיבל הסכמה מהיעב"ץ על ספרו, והוא חזר בו אחר כך כי טען שנשתרבב בו במקום אחד ענין שמקורו שבתאי.

[אמלתרא]

יש סיפור על נסיעתו לארץ ישראל, ובדרך שבת באיזה אי, כי ספינתו נסעה כבר, והיו שם דברים מופלאים, ובמוצ"ש ראה שדנו שם זקן אחד לז' שנים גיהנום, מחמת שמכר יין לגוי בשבת מחמת האונס, וקיבל על עצמו ז' שנים גלות תחתיו, והמתיקו ענשו יום לשנה. אחר כך מצא עצמו בצפת וראה הלויה, והבין שהוא הזקן הנ"ל, וז' בני הנפטר קראוהו לביתם, והלך כל יום לבית אחד מהם, ובכך השלים גזירת הגלות שקיבל על עצמו, וכיפר עוונו.
סיפור זה ראיתי באיזה ספר שכותב סיפורים ששמע בעל פה בדיוק מופלא, אם כי לא ברור תמיד אם המספר לו דייק, על כן אבקש למי שביכלתו להתחקות אחר מקור הסיפור ופרטיו.
וכן מי שיכול להרחיב בענין עלייתו לא"י, כי מהנאמר באשכול זה אני מבין שהוא חזר לאנגליה.

הסיפור סיפר הה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זצ"ל, והוא נדפס באריכות בספר 'מסעות ירושלים' נסיעת האדמו"ר ממונקאטש לארץ ישראל

[גדולי לונדון]

תולדות רבינו הגה''ק המקובל האלוקי רבינו שלום ב''ר משה בוזאגלו זי''ע בעל מקדש מלך על זוהר הקדוש
גאב''ד לונדון יצ''ו
עלה בסערה השמימה ל''ג בעומר שנת תק''ם לפ''ק



לידתו ובית אביו
רבינו נולד בערך בשנת ת"ס. לאביו כמוהר"ר משה שהיה ראש ישיבה בעיר סאלי, וכך כותב על יחוסו:
"בן יכבד אב ורבו מובהק למד ולימד אמרינן כי הרביץ תורה בישראל כל ימי חייו והשאיר אחריו ברכה חברת תלמידיו אשר אור תורתם זורחת היום במבצר מתא סאלי יע"א הוא מעלת כבוד אדוני אבי רכב ישראל ופרשיו כמוהר"ר משה זלה"ה עלה אל האלהים והיתה מנוחתו כבוד, בן לאותו צדיק חסיד ישר ונאמן זקן בא בימים כמוהר"ר שלום זלה"ה בן בנו של אותו זקן שקנה חכמה איש חיל רב פעלים החכם השלם הדיין המצויין כמוהר"ר משה זלה"ה עבודתם ויראתם שלימה ותורתם משיבת נפש תמימה".

רבותיו
רבו מובהק היה אביו כמוהר"ר משה, כמו שכתב בעצמו והעתקנו לשונו לעיל. גם למד לפני כמוהר"ר חיים ן' עטר הזקן, כמו שכתב בסוף מקדש מלך שמות:
"החכם המפורסם בחכמה וחסידות ומופלג בזקנה כמוה"ר חיים ן' עטר זללה"ה זקינו של ר' חיים שנקבר בירושלים תוב"ב, וזה הזקן נתבקש בישיבה של מעלה בשנת וישוב חרון א"ף ה' מישראל לפ"ק [תפ"א] ובסוף ימיו למדתי ממנו כמה דברי חכמה".
חכמת הקבלה למד במראכש אצל כמוהר"ר אברהם אזולאי זלה"ה בן ישראל, ותלמידיו כמוהר"ר ישעיה הכהן וכמוהר"ר יעקב פינטו זלה"ה, וז"ל:
"תורה מחזרת על אכסנייא שלה ובעיר מארויקוס מצאה בית וקן לה אשר שם שתה אפרוחיה הלומדים, מתוך דוחק ועול המס בנס הם עומדים. ובראשם הרב הגדול המפורסם חסידא קדישא המקובל האלדי כמוהר"ר אברהם אזולאי זלה"ה לרב לי עשיתי וממנו זאת החכמה למדתי, ובספר הזה בשם מורינו לו הזכרתי וכו'. ותלמידיו הרבנים לחברים לי קניתי וגם מהם סתרי תורה למדתי, מהם אשר הם חיים עדנה, עד מלך ביופיו עיניו תחזינה, ובהדר כבודו לנוכח יביטו ה"ה החכם השלם המקובל האלודי כמוהר"ר יעקב פינטו יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב כל קהל עדתו. ומהם נוחי נפש בעדן גן אלוקים לכהן ה"ה מעלת החכם השלם כמוהר"ר ישעיה הכהן. ואריא דבי עילאי דיתיב בתוונאי לבאי, הנמנה תמיד לכל דבר מצוה ויחדיו נמתיק סוד תורה באהבה ואחוה הוא אחד המיוחד מבני עליה. מעלת החכם השלם הדיין המצויין כמוהר"ר יעקב גדליה זלה"ה".

הדיין המצויין
בספריו ובכתבי חכמי דורו תארו את רבינו בתואר "הדיין המצויין", "סבא דמשפטים", נראה מזה שרבינו שימש בדיינות, ועיין בשו"ת משפט וצדקה ביעקב (ח"ב סימן נ"ו) פס"ד שנכתב במגרש מתא סאלי בשנת פדו"ת - ת"ץ, וחותמים בו: כהה"ר מכלוף אלמאליח, וכהה"ר שלום אבוזאגלו, וכהה"ר עיוש אבוזאגלו. ואם הוא רבינו הרי שהיה דיין בסלא. אמנם נראה שרק בלונדון שימש בדיינות.

יציאתו ממרוקו וישיבתו בלונדון
בהקדמת מקדש מלך בראשית כותב רבינו: "כמו איד מוצל מאש ביום המעונן, שחולק שללי הון עתק הגלוי ובזזו גם הנטמן, ולב מלך ביד ה' הפך לבו עלי מאויב לאוהב נאמן, כי כפשע ביני ובין השריפה אשר לה הייתי כפות ומזומן, ואותם שנשרפו כדם עולה מרוצה דמן, ועלי גבר חסדו שהחייני והגיעני לזה הזמן". גם באגרת שנדפסה בקונטרס מאירת עינים כתב רבינו, וז"ל: "אני שהושלכתי לאש על קדוש ה' ומסרתי נפשי וה' שהצילני אז מכבשן האש הוא יעזרני על דבר כבוד שמו". גם בהקדמת כסא מלך חתם וז"ל: "כ"ד מוצל מאש ב' פעמים ממלך ישמעאל ושר צבא וחילו". אפשר שמקרים אלו גרמו לרבינו לעזוב את ארץ מולדתו ולהגר ללונדון. אמנם גם בשביל להדפיס את פירושי הזוהר.
בהסכמת כמוהר"ר אברהם אזולאי לספר לקט שושנים, שכתבה בתשרי תק"א, כבר הזכיר את רצונו של רבי שלום להדפיס את הפירוש לזוהר, וז"ל:
"ואפריון נמטייה לידידינו החכם השלם המקובל כמוהר"ר שלם אבוזאגלו נר"ו אשר נזדרז במצוה הזאת, ודאי קרינן עליה מגלגלין זכות על ידי זכאי, ובוודאי כל העוסקים ומשתדלים במלאכת הדפוס של הספר הנחמד הם מבני עלייה ושכרם כפול ומכופל לעולם הבא.. כה דברי החו"פ [החותם פה] סדר וזאת הברכה אשך ברך משה איש האלהים שנת יצא"ת לישע עמך וגו' [תק"א]".
בשנת תק"י הדפיס את מקדש מלך באמסטרדם, וכבר אז היה מתגורר בלונדון. כנראה שנתמנה שם לרב קהילת הספרדים.
והעמיד כאן תלמידים בקבלה בלונדון, שכך נראה מדבריו בהקדמת ספרו הדרת מלך, כשכותב שאחר מאמצים השיג את ספר עץ חיים למהרח"ו: "ואחר הוצאה מרובה עלה לחבלי בגורלי, וחברי שומעים ולומדים בעל פה יושבים בלי ספר ממולי".

חיבוריו
רבינו כתב רשימה של חיבוריו בתחילת ספר הדרת כבוד מלך, ונכתוב לפי הסדר והתאור שלו שם עם הוספות.
א. מקדש מלך. פירוש על הזוהר, ממה שלמד מרבותיו חכמי המערב הרב הגדול המפורסם חסידא קדישא המקובל האלהי כמוהר"ר אברהם אזולאי זלה"ה, ותלמידיו הרבנים ה"ה החכם השלם כמוהר"ר יעקב פינטו נר"ו והחכם השלם כמוהר"ר ישעיה הכהן זלה"ה. וממה שאסף וליקט מספר מקדש ה' להרב הגדול הרמ"ז זלה"ה, ובתוספת מרובה משלו מה שחידש" (שער מקדש מלך ח"ג). נדפס באמסטרדם בשנת תק"י. ואח"כ נדפס במהדורות רבות. יש לציין את מהדורת ירושלים תשנ"ה שכתבו: "ועתה זימן ה' לידינו את הספר שהיה ברשותו של המחבר עם ביאורים הערות והארות מעצם כתב יד קדשו".
ב. הדרת מלך, על המאמרים מעץ חיים (אמסטרדם תקכ"ו). והוא ביאורים על הזהר על פי ספר עץ חיים למהרח"ו שלא היה בידו כשסידר את מקדש מלך, ועתה שהשיג את הספר העתיק ממנו ביאורי הזוהר על הסדר, והוא השלמה למקדש מלך (ע"פ הקדמת המחבר).
ג. כסא מלך, על התיקונים (אמסטרדם תקל"ב).
ד. כבוד מלך. על המאמרים מעץ חיים [על התיקונים] (לונדון תקל"ג).
ה. פני מלך. על האדרות (לונדון תקל"ג). מועתק מספר עץ חיים מלה במלה.
ו. הוד מלך. על ספרא דצניעותא. (לונדון תקל"ג). ממהרח"ו מועתק מלשונו מלה במלה.
ז. חידושים על הש"ס והרמב"ם. בסוף ספריו הדפיס רבינו חידושים בעניינים שונים. חידושים על מס' ע"ז (סוף מק"מ בראשית וסוף ויקרא). על מס' ב"ק (תחילת וסוף במדבר, ויש דפוסים דברים). וויכוחים עם נצרים (סוף בראשית וסוף ויקרא). חלום עם מהר"ח ן' עטר (סוף מק"מ שמות). פירוש על הרא"ם ע"פ והיה זרעך כעפר הארץ (הדרת מלך סי' רמ"א). חידושים על הרמב"ם ועל מס' חולין (סוף הדרת מלך).
ח. אגרות ופסקים. ג' אגרות של רבינו נדפסו בקונטרס מאירת עינים בענין הקמיעות של רבי יונתן אייבשיץ. וכן הדפיס רבינו קונטרס שכולל אגרות ופסקים מענין גט אחד שניתן בלונדון, נדפס בלונדון תקל"ד.
גם הדפיס באמסטרדם (בשנת תקל"ב) את ספר הזהר ואת ספר התיקונים מוגהים היטב וכתב להם הקדמות.
ספריו של רבינו הפכו לספרי יסוד להבנת ספר הזוהר והתיקונים, וכל הבאים אחריו השתמשו בפירושיו, ונדפסו בהרבה מהדורות.

פטירתו
רבינו עלה בסערה השמימה ביום ל''ג בעומר בלונדון בשנת תק"מ, ושם מנוחתו כבוד.

צאצאיו
לרבינו היו כמה בנים, ידוע בנו רבי משה שהעתיק את ספר מקדש מלך, כמו שכתוב בשער של חלק ג', וז"ל: "הועתק על ידי בנו של הרב המחבר בחור מורם מעם כי מה' היתה לו יניק וחכים כהר"ר משה בוזאגלו נר"ו, יאריך ימים על תורתו הוא ואחיו בקרב ישראל אנס"ו".

[כמו שחל]

עלה בסערה השמימה ל''ג בעומר שנת תק''ם לפ''ק

מה המקור שנפטר בל"ג בעומר?
(בויקיפדיה כתוב שנפטר בי"ב אב, ובהמכלול כתוב ל"ג בעומר)

[לבי במערב]

בויקיפדיה כתוב שנפטר בי"ב אב

לשון ויקי':

נפטר ב-23 במאי 1780 - י"ח באייר תק"ם בלונדון קבור בבית הקברות 'נובו' מאחורי אוניברסיטת 'קווין מרי' באזור 'מייל ענד'.

ותוצאות Google הן שהטעו את מר...

[גדולי לונדון]

מעמד הדלקה לכבוד התנא האלוקי ולכבוד המקדש מלך יתקיים הערב ליל ל''ג בעומר אי''ה בשעה 10.30 בערב על ציון המציונת של בעל ההילולא בלונדון

מקדש מלך עיר מלוכה

[כמו שחל]

תוצאות Google הן שהטעו את מר...

ויקי' חסומה אצלי
ואכן תוצאות גוגל הטעוני
אבל למה זה כתוב בתוצאות האלה?

[לבי במערב]

אבל למה זה כתוב בתוצאות האלה?

ויקי'.JPG

[כמו שחל]

ויקי'.JPG

אם כתוב גם י"ב אב וגם י"ח אייר אז הרבה יותר מסתבר ש-י"ב אב הוא הנכון
והי"ח אייר הגיע אולי מהמנהג שהיה ללכת לקברי צדיקים בל"ג בעומר - גם כאלה שזה לא היא"צ שלהם

[לבי במערב]

אם כתוב גם י"ב אב וגם י"ח אייר

נצרכת בדיקה במקורות (שכרגע אינם תח"י).

[מתון מתון]

בקובץ 'עץ חיים' באבוב תשרי תשפ"ב היה מאמר אודות המק"מ, ועיקרו שהמק"מ הוא ליקוט מקודמים ולאו מדילי'.