אני מחפש את המקור לסיפור הנחמד -דחוף!!!

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
השבוע קראתי סיפור במוסף שבת קודש. אני חפץ לראות את הסיפור במקור. [הסיפור כפי שצויין שם בשם ספר "לעולם אודך"] מן הסתם הספר הוא של ר' יצחק זאב פיש העוסק בהכרת הטוב. חיפושי העלה שהספר נמצא באוצר החכמה
אשמח מאד אם אחד מחו"ר הפורום המנוי לאוצה"ח ישלח לי את הספר. https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?161015
הסיפור כנראה נמצא בפרק טז עמוד צה. זה חשוב לי מאד אודה למסייעים.


להלן הסיפור -שומר יערות נפל לתוך בור מלכודת, ובו דוב סיבירי גדול ממדים. ציידי סיביר נהגו לחפור בורות, לכסותם בענפים דקים, ובנפול עליהם השלג כוסו ללא הכר, כעבור (כך במקור) דוב או חיה כבדה אחרת, היא נופלת לתוכו וכך לוכדים אותה.
נקל לתאר לעצמנו את חרדתו של האיש, הלכוד יחדיו עם דוב פרא. ומי ישער את רמת המתח, כאשר הדוב התקרב אליו ופשוט הניח את כפות "ידיו" על כתפו השמאלית. הלחץ הנפשי, וגם הפיזי, היה עצום אך למזלו לא ארכה חרדה איומה זו הרבה זמן: באותה שנייה הניח הדוב את כף רגלו השמאלית על כתפו הימנית, ובתנועה המהירה וזריזה –שאינה מתכונותיו האופייניות של דוב מגודל –התרומם אל על, הצליח לתפוס את שפת הבור, השתחרר ממלכודתו ונמלט.
האיש ניצל אמנם מציפורני הדבר ושיניו, אך נשאר לכוד. הוא ציפה לנס והנס אמנם הופיע!. כעבור שעות מספר, הוא מבחין בעץ מחטני משתלשל לתוך הבור. חיש מהר קלט את המתרחש. הדוב עמד על שפת הבור ושלשל לתוכו שיח שהצליח לעקרו בדי-עמל. בעזרת הענף הצליח מיודענו להשתחרר מכלאו.
לא יאומן כי יסופר. אך מסתבר שגם אצל בעלי-חיים פועל רגש "הכרת הטוב"!

לעולם אודך
עד כאן.
אני אשמח ויכיר תודה אם אחד מהחברים יעלה או ישלח לי את הספר הנ"ל מאוצה"ח. אני צריך אותו דחוף!!!

ודרך אגב האם הסיפור נשמע אמין?
כמו"כ אשמח לקרוא על סיפורים נוספים העוסקים בהכרת הטוב של בע"ח כלפי מינו או כלפי בני אדם.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ר' @אלימלך יישר כח גדול. סייעת לי רבות. ירבו כמותך.
את "המניע" של הדב, אכן אפשר לפרש כהכרת הטוב הטמונה בכל יצור, כמו שכתב מרן האור יחזקאל ללמוד מהפסוק "ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו", כפי שהביא בשמו במוסף הנ"ל.
 

גשן

משתמש רגיל
הסיפור הזה מופיע בספרו של הגה"צ המקובל הגרי"מ שכטר שליט"א על ענייני מאה ברכות. (איני זוכר כרגע את העמוד המדוייק)
ושם הוא מפליג מכאן מידת הכרת הטוב הטבוע בבריאה, עד שגם הדוב ידע להכיר טובה למטיבו ולחלצו ממיצר.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יש"כ.
בשורה תחתונה כולם העתיקו מספר אחד ושמו "אבולוציה ויהדות". הראשון שהזכיר אותו ר' יואל שווארץ, אחריו ככה"נ הרב שכטר, אחריו ספר לעולם אודך, עד שהגיע למוסף שבת הנ"ל שהזכיר בשם ספר שהעתיק מהמעתיק אבל נמנע להזכיר את המקור. כך הם דרכם של סיפורים.
מקור הסיפור נזכר לראשונה בספר "אבולוציה ויהדות" עמוד 42 של ר' א.ק נמצא באוצר החכמה אודה אם מישהו שיש לו גישה יעלה את העמוד הרלוונטי. כך גם נדע את המקור הראשון ורמת האימון של הסיפור אם סתם מעשייה אוקראינית (אני מניח אוקראיני משום שבמקור מופיע 'שומר אוקראיני', בספרים אח"ז כתבו סתם שומר) או עובדה אמיתית.
הקישור לאוצה"ח עמוד 42
https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?176828&
 

pkd

משתמש רגיל
בספרי 'אוצר חמדה' ישנו פרק שלם העוסק בענייני הכרת הטוב אצל בעלי חיים. המעוניין בפרק יפנה אלי בדוא"ל המופיע בעלון פקודיך דרשתי
 

אליהוא

משתמש רגיל
אינני רוצה לקלקל את הסיפור היפה, אבל הוא דומה יותר מדי לסיפור נוצרי מלפני 1800 שנה,
"אנדרוקלס והאריה", המספר על נוצרי שהציל אריה. כאשר הובא לזירה מול אותו אריה, האריה סרב לאכול אותו.
העתקה חלקית מדניאל.
ראו פה:
https://he.wikipedia.org/wiki/אנדרוקלס
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
לא קלקלת שום דבר. פשוט זה אנלוגיה שלך בין סיפור בדים מפורסם טוויי עלילה מפותלת ומפוקפקת, לסיפור הספיצפי שאין בו טויית עלילה אלא עובדה תמציתית. בקיצור לא דומה לא כמעט. וסתם, מה הענין שלך להשוות בדווקא לסיפורי נוצרים? ולא במקורותנו, שיש דברים מעין אלה.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
אני לכשעצמי לא מבין כיצד דוב ששוקל משהו כמו 300 קילו [כששה שקי מלט!!] מנתר בקלילות על כתפיו של אדם ויוצא החוצה...
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
מבין ענין אמר:
אני לכשעצמי לא מבין כיצד דוב ששוקל משהו כמו 300 קילו [כששה שקי מלט!!] מנתר בקלילות על כתפיו של אדם ויוצא החוצה...
נפלה כאן טעות. לא לבלבל בין דוב קוטב שאכן משקלו נע בין 300 עד 900 גרם ובין דוב סיברי שמשקלו בחיי הבגרות נע בין 135-250
ועל כן אני לכשעצמי דווקא מבין איך דוב שכזה מניף את רגלו לעבר אדם גדול מימדים (איכר אוקריאני אל תשכח) בפרט שיתכן שהאיש ישב ולא עמד. אפשר להמשיך עוד ולעסוק בפרוטרוט במרכיב הטכני של הסיפור כמו למשל שפני קרקע הבור לא היו שווים וכו' אבל זה כבר יהיה מגוחך.
מה שאני שואל ושאלתי, אם זה תואם להתנהגות של דוב כלוא בבור, לא לפגוע בבן אדם, בפרט שהתזונה של דוב סיברי בניגוד לדוב חום מורכבת מבשר של איילים ועוד, תפריט לא צמחוני בהחלט..
 

ראובן

משתמש ותיק
הסיפור על הנחש שהיכיר טובה לבעל הבית, וטעם מהמאכל כדי למנוע את בעל הבית מלאוכלו שמעתי אותו בשם הירושלמי בעבר. אבל לא זכור לי המקור.
 

ראובן

משתמש ותיק
אליהוא אמר:
אינני רוצה לקלקל את הסיפור היפה, אבל הוא דומה יותר מדי לסיפור נוצרי מלפני 1800 שנה,
"אנדרוקלס והאריה", המספר על נוצרי שהציל אריה. כאשר הובא לזירה מול אותו אריה, האריה סרב לאכול אותו.
העתקה חלקית מדניאל.
ראו פה:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%9C%D7%A1
אפשר להמציא כמה סיפורים שרוצים. יש שם הרבה דומים ולמה לא תביא את הסיפור על האריה והעכבר. אבל אנחנו מחפשים מקור לסיפור שנכתב בספר "גם אני אודך" למעשה סיפור הדוב מובן יותר מסיפור האריה. הרי שם רק כאב לאריה וכי בשביל זה נמנע מלאכול את האוכל הטבעי שלו אבל בסיפור הדוב הרי הנופל היצילו ממות. אגב סיפור נוסף של הכרת הטוב של חייה טורפת לאדם מפורסם בספר אורחות צדיקים שער השתיקה ששם היא חלב לביאה על ידיד שנתן לה עז בכל יום כמה ימים. ומצאנו בעלי חיים פיקחים במסכת בבא קמא לה: כך שסיפור הדוב מובן אם לא מצד שקשה להבין איך לא הרג את האדם על ידי שנשען עליו.
 

אלכס

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
יש"כ.
בשורה תחתונה כולם העתיקו מספר אחד ושמו "אבולוציה ויהדות". הראשון שהזכיר אותו ר' יואל שווארץ, אחריו ככה"נ הרב שכטר, אחריו ספר לעולם אודך, עד שהגיע למוסף שבת הנ"ל שהזכיר בשם ספר שהעתיק מהמעתיק אבל נמנע להזכיר את המקור. כך הם דרכם של סיפורים.
מקור הסיפור נזכר לראשונה בספר "אבולוציה ויהדות" עמוד 42 של ר' א.ק נמצא באוצר החכמה אודה אם מישהו שיש לו גישה יעלה את העמוד הרלוונטי. כך גם נדע את המקור הראשון ורמת האימון של הסיפור אם סתם מעשייה אוקראינית (אני מניח אוקראיני משום שבמקור מופיע 'שומר אוקראיני', בספרים אח"ז כתבו סתם שומר) או עובדה אמיתית.
הקישור לאוצה"ח עמוד 42
https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?176828&
נראה שכל אחד העתיק מהשני כולל את הטעות במיקום....
הצג קובץ מצורף אוצהח.pdf
 

שף ויתיב

משתמש רגיל
אני שמעתי את הסיפור ממו"ר הגר"י שוורץ כבר לפני עשרים שנה.
למעשה ראיתי בספר 'אמרות טהורות חיצונות ופנימיות' מרבי יהודה החסיד (הוצ' הרב סטל) רעיון דומה על איזה בע"ח שהכירו טובה. אין הספר תח"י ולא קשה למצוא שם.
שאו ברכה.
 
חלק עליון תַחתִית