הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
השבוע קראתי סיפור במוסף שבת קודש. אני חפץ לראות את הסיפור במקור. [הסיפור כפי שצויין שם בשם ספר "לעולם אודך"] מן הסתם הספר הוא של ר' יצחק זאב פיש העוסק בהכרת הטוב. חיפושי העלה שהספר נמצא באוצר החכמה
אשמח מאד אם אחד מחו"ר הפורום המנוי לאוצה"ח ישלח לי את הספר. https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?161015
הסיפור כנראה נמצא בפרק טז עמוד צה. זה חשוב לי מאד אודה למסייעים.
להלן הסיפור -שומר יערות נפל לתוך בור מלכודת, ובו דוב סיבירי גדול ממדים. ציידי סיביר נהגו לחפור בורות, לכסותם בענפים דקים, ובנפול עליהם השלג כוסו ללא הכר, כעבור (כך במקור) דוב או חיה כבדה אחרת, היא נופלת לתוכו וכך לוכדים אותה.
נקל לתאר לעצמנו את חרדתו של האיש, הלכוד יחדיו עם דוב פרא. ומי ישער את רמת המתח, כאשר הדוב התקרב אליו ופשוט הניח את כפות "ידיו" על כתפו השמאלית. הלחץ הנפשי, וגם הפיזי, היה עצום אך למזלו לא ארכה חרדה איומה זו הרבה זמן: באותה שנייה הניח הדוב את כף רגלו השמאלית על כתפו הימנית, ובתנועה המהירה וזריזה –שאינה מתכונותיו האופייניות של דוב מגודל –התרומם אל על, הצליח לתפוס את שפת הבור, השתחרר ממלכודתו ונמלט.
האיש ניצל אמנם מציפורני הדבר ושיניו, אך נשאר לכוד. הוא ציפה לנס והנס אמנם הופיע!. כעבור שעות מספר, הוא מבחין בעץ מחטני משתלשל לתוך הבור. חיש מהר קלט את המתרחש. הדוב עמד על שפת הבור ושלשל לתוכו שיח שהצליח לעקרו בדי-עמל. בעזרת הענף הצליח מיודענו להשתחרר מכלאו.
לא יאומן כי יסופר. אך מסתבר שגם אצל בעלי-חיים פועל רגש "הכרת הטוב"!
לעולם אודך
עד כאן.
אני אשמח ויכיר תודה אם אחד מהחברים יעלה או ישלח לי את הספר הנ"ל מאוצה"ח. אני צריך אותו דחוף!!!
ודרך אגב האם הסיפור נשמע אמין?
כמו"כ אשמח לקרוא על סיפורים נוספים העוסקים בהכרת הטוב של בע"ח כלפי מינו או כלפי בני אדם.
אשמח מאד אם אחד מחו"ר הפורום המנוי לאוצה"ח ישלח לי את הספר. https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?161015
הסיפור כנראה נמצא בפרק טז עמוד צה. זה חשוב לי מאד אודה למסייעים.
להלן הסיפור -שומר יערות נפל לתוך בור מלכודת, ובו דוב סיבירי גדול ממדים. ציידי סיביר נהגו לחפור בורות, לכסותם בענפים דקים, ובנפול עליהם השלג כוסו ללא הכר, כעבור (כך במקור) דוב או חיה כבדה אחרת, היא נופלת לתוכו וכך לוכדים אותה.
נקל לתאר לעצמנו את חרדתו של האיש, הלכוד יחדיו עם דוב פרא. ומי ישער את רמת המתח, כאשר הדוב התקרב אליו ופשוט הניח את כפות "ידיו" על כתפו השמאלית. הלחץ הנפשי, וגם הפיזי, היה עצום אך למזלו לא ארכה חרדה איומה זו הרבה זמן: באותה שנייה הניח הדוב את כף רגלו השמאלית על כתפו הימנית, ובתנועה המהירה וזריזה –שאינה מתכונותיו האופייניות של דוב מגודל –התרומם אל על, הצליח לתפוס את שפת הבור, השתחרר ממלכודתו ונמלט.
האיש ניצל אמנם מציפורני הדבר ושיניו, אך נשאר לכוד. הוא ציפה לנס והנס אמנם הופיע!. כעבור שעות מספר, הוא מבחין בעץ מחטני משתלשל לתוך הבור. חיש מהר קלט את המתרחש. הדוב עמד על שפת הבור ושלשל לתוכו שיח שהצליח לעקרו בדי-עמל. בעזרת הענף הצליח מיודענו להשתחרר מכלאו.
לא יאומן כי יסופר. אך מסתבר שגם אצל בעלי-חיים פועל רגש "הכרת הטוב"!
לעולם אודך
עד כאן.
אני אשמח ויכיר תודה אם אחד מהחברים יעלה או ישלח לי את הספר הנ"ל מאוצה"ח. אני צריך אותו דחוף!!!
ודרך אגב האם הסיפור נשמע אמין?
כמו"כ אשמח לקרוא על סיפורים נוספים העוסקים בהכרת הטוב של בע"ח כלפי מינו או כלפי בני אדם.