אליהו דניאל
משתמש חדש
אני כותב מאמר מסויים, ואגב אני צריך להיכנס לנושא של דרך הלימוד הישיבתית, כיצד החלה להתפשט ע"י ר' חיים מוואלז'ין. מדוע יסדו שיטה זו וכו' וכו'.
ישראל12345 אמר:זה לא מדוייק. הראשונים גם למדו בשיטה הישיבתית. שהיא התמקדות מיניה וביה בסוגיה עצמה, להבין את הסברות עד הסוף.
אימרה זו ידועה, וכמדומה שהוא נקב מספר יותר גבוה, וסיום דבריו היה ששיטתו היא שיטה אחת מתוכם.ישראל12345 אמר:שמעתי השם הגר"ח מבריסק, שלגרע"א היו שבע שיטות בלימוד. מישהו יודע אם יש לזה מקור?
כזאת אימרה חריפה ולא מכובדת על רבותינו הראשונים צריכה ביאור.שמעיה אמר:ישראל12345 אמר:זה לא מדוייק. הראשונים גם למדו בשיטה הישיבתית. שהיא התמקדות מיניה וביה בסוגיה עצמה, להבין את הסברות עד הסוף.
אולי בעלי התוספות הצרפתיים אינם ראשונים...
יהודי אמר:כזאת אימרה חריפה ולא מכובדת על רבותינו הראשונים צריכה ביאור.שמעיה אמר:ישראל12345 אמר:זה לא מדוייק. הראשונים גם למדו בשיטה הישיבתית. שהיא התמקדות מיניה וביה בסוגיה עצמה, להבין את הסברות עד הסוף.
אולי בעלי התוספות הצרפתיים אינם ראשונים...
יהודי אמר:כזאת אימרה חריפה ולא מכובדת על רבותינו הראשונים צריכה ביאור.שמעיה אמר:ישראל12345 אמר:זה לא מדוייק. הראשונים גם למדו בשיטה הישיבתית. שהיא התמקדות מיניה וביה בסוגיה עצמה, להבין את הסברות עד הסוף.
אולי בעלי התוספות הצרפתיים אינם ראשונים...
אני לא אוהב שמכתירים את דבריי כשטויות כאשר עדיין לא באו לעולם.יהודי אמר:מה הכוונה לא התמקדו בסוגיא עצמה, לא היה להם ביאור בסוגיא מיניה וביה? (מיד יכתבו שכן אבל פחות אבל יותר אבל קצת אבל הרבה וכל מיני שטויות כגון דא) לא מבין איך אפשר לכתוב כאלה דברים.
יהודי אמר:אסביר את כוונתי, הן נכון שהיו שיטות לימוד שונות ומגוונות, ראו בספרי השו"ת מגליציה שהיו מדמים דברים שבאופן הלימוד בימינו קשה להבין מה עלה על דעת הכותב, וכהנה רבות. רבותינו הראשונים שהנחילו חלק נכבד מאוד בתורה שבע"פ לעם מורשה ומימיהן אנו שותים מדי יום ביומו, ואת דבריהם מחשבים הלומדים הדק היטב להבינן ולהגדירם היטב, ודאי היו דבריהם מבוארים ומוגדרים עד הסוף ממש, אמנם יתכן שהיו הגדרות שונות באמירתם - אך ברור שהדברים היו מחושבים ומובנים.
לדעת (???) אלו שהתוספות היו בעיקר מקיפים, כנראה שחבל לבזבז זמן בביאור דברי התוספות בגוף הסוגיא יען לא עסקו בזה, ויתכן ליישב בזה רבבות קושיות שהעירו רבותינו במשך כל הדורות.
שמעיה אמר:אני לא אוהב שמכתירים את דבריי כשטויות כאשר עדיין לא באו לעולם.יהודי אמר:מה הכוונה לא התמקדו בסוגיא עצמה, לא היה להם ביאור בסוגיא מיניה וביה? (מיד יכתבו שכן אבל פחות אבל יותר אבל קצת אבל הרבה וכל מיני שטויות כגון דא) לא מבין איך אפשר לכתוב כאלה דברים.
מדברים כאן על שיטה ללימוד. השיטה הישיבתית מתמקדת בסוגיה עצמה ומנתחת את המצוי לפנינו. בעוד שיטת הפלפול הפולנית לדוגמא משתמשת בהשוואות ודימויים גם מסוגיות רחוקות.
טען הטוען שהראשונים - כמובן - למדו כמו שחינכו אותו. ולכאורה הוא שואב את התאוריה מכך שכל החידושים הישיבתיים 'יוצאים' כביכול מדברי הראשונים. לצערנו, לכל הפחות חכמי ישראל הצרפתים השתמשו בכל הש''ס על מנת לבסס את יסודותיהם, ולא התבססו על ניתוח הסוגיא עצמה מיניה וביה.
דעתי כמובן נוטה לעדיפות חכמי ישראל הצרפתים, ולאו דווקא לשיטה הרואה חשיבות עליונה בסוגיה עצמה ללא הרחבת אופקים תלמודית.
יהודי אמר:אין שום קשר בין שיטות לימוד לבין מה שנטען כאן שהיו יותר מקיפים ולא למדו היטב את הסוגיא במקומה, ברור שיש מקיפים יותר ויש פחות, יש מקשים בנוסח זה ויש בנוסח זה, על זה אין נידון. השאלה היתה אם הראשונים היו מחושבים ומבוארים בכל דבריהם עד הסוף או לא, ויש פה כמה שכתבו שבאמת לא היו וכו'.
בנוסח אחר שמעתי בשם ר' אהרן קוטלר, שבאבידה בענין סימנים שהוא ראיה להוכיח, אבל יש מעלת ת"ח בטביעות עינא, וראשונים יש להם המעלה הזאת של טביעות עינאדוד ריזל (הפרסומאי) אמר:קשה בעיני שנותנים הגדרות לתורתן של הראשונים כמלאכים, במושגי מדידה של קוצר דעתנו.
שמעתי פעם הסבר שביארו בחב"ד, על החילוק בין הבנת הראשונים בסוגיא לבין הבנת הדורות האחרונים.
וזה מדוייק בלשונות השגורים, שהראשונים משתשמשים בלשון "ונראה, ולא נראה". והאחרונים משתמשים בלשון "להוכיח".
על דרך משל, לאדם סומא שמגשש בחדר לזהות היכן עומד ומה לפניו, הוא ממשש חפץ ולפי מידותיו וצורתו הוא מנסה לזהות, זה דלת, זה חלון, זה שולחן, וזה כסא. אך הפיקח מיד רואה את כל מה שבחדר ואינו צריך בדיקות והוכחות.
כך הסוגיא אצל הראשונים הייתה נראית בעיניים פקוחות. מה שאין בדורות האחרונים שאנו מגששים באפילה, ומביאים הוכחה לצד זה או לצד אחר.
זה גם ביאור יפה, וגם נותן מימד עד כמה קצרה דעתנו להבין בגדולת הראשונים.