חיפוש מקורות לשיטת הלימוד הישיבתית, כיצד התחילה ולמה?

אליהו דניאל

משתמש חדש
אני כותב מאמר מסויים, ואגב אני צריך להיכנס לנושא של דרך הלימוד הישיבתית, כיצד החלה להתפשט ע"י ר' חיים מוואלז'ין. מדוע יסדו שיטה זו וכו' וכו'.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
עי' בספר הנפלא גליון השס השלם. באחד העמודים הראשונים הם מביאים (בתוך מסגרת) מה שאמר רעק"א על שיטת הלימוד שלו עצמו. וזה נוגע בהחלט למה שאתה מחפש.
 

כותר

משתמש ותיק
שיטת מתכונת הישיבות התחילה ע"י רבי חיים מוולוזין.
אם אתה מתכוון לדרך הלימוד, משייכים אותו לגר"ח מבריסק, ולר' שמעון שקאפ
 

ישראל12345

משתמש חדש
זה לא מדוייק. הראשונים גם למדו בשיטה הישיבתית. שהיא התמקדות מיניה וביה בסוגיה עצמה, להבין את הסברות עד הסוף.
בין לבין הייתה תקופה ארוכה של גדולי האחרונים, שהתמקדו יותר בחשבון הסוגיה, כמו המהרש"א, וזה התפתח לשיטת הפלפול של הפני יהושע.
יתכן שהחזרה לשיטת הלימוד של הראשונים, וההתמקדות בסוגיה עצמה, התחילה מהגר"א. אני לא חושב שהסגנון לימוד מיוחס בדווקא להגר"ח מוולאזין, אלא יותר עצם המציאות של הישיבות.
גם בקצות החושן ונתיבות המשפט רואים כיוון כמו בישיבות.
ר' חיים מבריסק הוסיף לשיטת הלימוד הישיבתית סוג מסויים של סברות. והחזו"א הוסיף עוד סוג מסויים של סברות, שונות מסברות הגר"ח מבריסק, שגל בהם משתמשים בישיבות.
כמובן ששיטת הלימוד של המהרש"א משתלבת ג"כ בישיבות.
 

ישראל12345

משתמש חדש
שמעתי השם הגר"ח מבריסק, שלגרע"א היו שבע שיטות בלימוד. מישהו יודע אם יש לזה מקור?
 

ראובן

משתמש ותיק
ואני חושב בכלל, שלא התחדשה שיטה בלימוד אלה בהרצאת הדברים. הדברים מועברים במסורת מדור לדור ולא היו מעלימים דבר כזה. עד שנצטרך לסמוך על כל מיני מחקרים.
יש ביטוי שנראה לי מיוחס לבית הלוי שאמר שכשאלו אותו שאלה והוא אמר תירוץ השואל נהנה והעונה נהנה, השואל נהנה שהיתה לו שאלה טובה והעונה נהנה שיש לו תשובה אבל כששואלים את הגר"ח שניהם "לא נהנים" כי הגר"ח מבטל את הקושיה מעיקרא ואם כן לא היתה קושיה טובה ולא תירוץ טוב.
 

חכם באשי

משתמש ותיק
בקובץ כמוצא שלל רב שהיה יוצא עד לפני כמה שנים, (וכנראה פסק, כי לא ראיתיו זמן מרובה), הובא גם סקירה בעניין, על כל שיטות הלימוד היסודיות, (מסתמא מצוי במאגרים)
 

שמעיה

משתמש ותיק
ישראל12345 אמר:
זה לא מדוייק. הראשונים גם למדו בשיטה הישיבתית. שהיא התמקדות מיניה וביה בסוגיה עצמה, להבין את הסברות עד הסוף.

אולי בעלי התוספות הצרפתיים אינם ראשונים...
 
A

Anonymous

Guest
ישראל12345 אמר:
שמעתי השם הגר"ח מבריסק, שלגרע"א היו שבע שיטות בלימוד. מישהו יודע אם יש לזה מקור?
אימרה זו ידועה, וכמדומה שהוא נקב מספר יותר גבוה, וסיום דבריו היה ששיטתו היא שיטה אחת מתוכם.
ביאור הדברים פשוט למתבונן.
 

יהודי

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
ישראל12345 אמר:
זה לא מדוייק. הראשונים גם למדו בשיטה הישיבתית. שהיא התמקדות מיניה וביה בסוגיה עצמה, להבין את הסברות עד הסוף.

אולי בעלי התוספות הצרפתיים אינם ראשונים...
כזאת אימרה חריפה ולא מכובדת על רבותינו הראשונים צריכה ביאור.
 

שמעיה

משתמש ותיק
יהודי אמר:
שמעיה אמר:
ישראל12345 אמר:
זה לא מדוייק. הראשונים גם למדו בשיטה הישיבתית. שהיא התמקדות מיניה וביה בסוגיה עצמה, להבין את הסברות עד הסוף.

אולי בעלי התוספות הצרפתיים אינם ראשונים...
כזאת אימרה חריפה ולא מכובדת על רבותינו הראשונים צריכה ביאור.

ידוע שרבותינו הצרפתים עשו את התלמוד כולו ככדור, ורחוק להגדירם ככאלו שהתמקדו מיניה וביה בסוגיה עצמה.
 

יהודי

משתמש ותיק
מה הכוונה לא התמקדו בסוגיא עצמה, לא היה להם ביאור בסוגיא מיניה וביה? (מיד יכתבו שכן אבל פחות אבל יותר אבל קצת אבל הרבה וכל מיני שטויות כגון דא) לא מבין איך אפשר לכתוב כאלה דברים.
 

יעבץ

משתמש ותיק
יהודי אמר:
שמעיה אמר:
ישראל12345 אמר:
זה לא מדוייק. הראשונים גם למדו בשיטה הישיבתית. שהיא התמקדות מיניה וביה בסוגיה עצמה, להבין את הסברות עד הסוף.

אולי בעלי התוספות הצרפתיים אינם ראשונים...
כזאת אימרה חריפה ולא מכובדת על רבותינו הראשונים צריכה ביאור.

הכוונה כנראה להעיר שגם אצל הראשונים אין סגנון אחד, והתכוון לרמוז על דברי המהרש"ל שבעלי התוספות 'עשו את התלמוד ככדור', היינו שעיקר עייונם לחבר את סוגיות הש"ס באופן שאין בהם סתירה ע"י חילוקים וכד'.
ובאמת עיקר מה שמכונה הלימוד הישיבתי מקורו מהגר"ח ותלמידיו כפי שנכתב, אבל אפשר לראות קוים וסגנונות שונים בכל מהלך הדורות, ויש דברים דומים ושונים אצל אישים שונים ותקופות אחרות.
 

שמעיה

משתמש ותיק
יהודי אמר:
מה הכוונה לא התמקדו בסוגיא עצמה, לא היה להם ביאור בסוגיא מיניה וביה? (מיד יכתבו שכן אבל פחות אבל יותר אבל קצת אבל הרבה וכל מיני שטויות כגון דא) לא מבין איך אפשר לכתוב כאלה דברים.
אני לא אוהב שמכתירים את דבריי כשטויות כאשר עדיין לא באו לעולם.
מדברים כאן על שיטה ללימוד. השיטה הישיבתית מתמקדת בסוגיה עצמה ומנתחת את המצוי לפנינו. בעוד שיטת הפלפול הפולנית לדוגמא משתמשת בהשוואות ודימויים גם מסוגיות רחוקות.
טען הטוען שהראשונים - כמובן - למדו כמו שחינכו אותו. ולכאורה הוא שואב את התאוריה מכך שכל החידושים הישיבתיים 'יוצאים' כביכול מדברי הראשונים. לצערנו, לכל הפחות חכמי ישראל הצרפתים השתמשו בכל הש''ס על מנת לבסס את יסודותיהם, ולא התבססו על ניתוח הסוגיא עצמה מיניה וביה.
דעתי כמובן נוטה לעדיפות חכמי ישראל הצרפתים, ולאו דווקא לשיטה הרואה חשיבות עליונה בסוגיה עצמה ללא הרחבת אופקים תלמודית.
 

יהודי

משתמש ותיק
אסביר את כוונתי, הן נכון שהיו שיטות לימוד שונות ומגוונות, ראו בספרי השו"ת מגליציה שהיו מדמים דברים שבאופן הלימוד בימינו קשה להבין מה עלה על דעת הכותב, וכהנה רבות. רבותינו הראשונים שהנחילו חלק נכבד מאוד בתורה שבע"פ לעם מורשה ומימיהן אנו שותים מדי יום ביומו, ואת דבריהם מחשבים הלומדים הדק היטב להבינן ולהגדירם היטב, ודאי היו דבריהם מבוארים ומוגדרים עד הסוף ממש, אמנם יתכן שהיו הגדרות שונות באמירתם - אך ברור שהדברים היו מחושבים ומובנים.
לדעת (???) אלו שהתוספות היו בעיקר מקיפים, כנראה שחבל לבזבז זמן בביאור דברי התוספות בגוף הסוגיא יען לא עסקו בזה, ויתכן ליישב בזה רבבות קושיות שהעירו רבותינו במשך כל הדורות.
 

בר בי רב

משתמש ותיק
אין ספק שישנם הרבה מיני סגנונות לימוד, וחיבורי הגאונים שונים מן הראשונים ברוב חיבוריהם, וכן הלאה בדרך הלימוד של דורות ומקומות.
 

שמעיה

משתמש ותיק
יהודי אמר:
אסביר את כוונתי, הן נכון שהיו שיטות לימוד שונות ומגוונות, ראו בספרי השו"ת מגליציה שהיו מדמים דברים שבאופן הלימוד בימינו קשה להבין מה עלה על דעת הכותב, וכהנה רבות. רבותינו הראשונים שהנחילו חלק נכבד מאוד בתורה שבע"פ לעם מורשה ומימיהן אנו שותים מדי יום ביומו, ואת דבריהם מחשבים הלומדים הדק היטב להבינן ולהגדירם היטב, ודאי היו דבריהם מבוארים ומוגדרים עד הסוף ממש, אמנם יתכן שהיו הגדרות שונות באמירתם - אך ברור שהדברים היו מחושבים ומובנים.
לדעת (???) אלו שהתוספות היו בעיקר מקיפים, כנראה שחבל לבזבז זמן בביאור דברי התוספות בגוף הסוגיא יען לא עסקו בזה, ויתכן ליישב בזה רבבות קושיות שהעירו רבותינו במשך כל הדורות.

הואיל ודייקת שבזמננו קשה להבין את בעלי השו''ת מגליציה, אך ברור שאותם גאונים (מהרש''ק, כוכב מיעקב, דובב משרים, ר''מ זמבא ועוד ועוד ועוד) חשבנו את הסוגיא עד הסוף, ובכל זאת דרך לימודם היה בדרך מקיף. שיטת הלימוד של תוספות מתכתבת הרבה יותר עם השיטה הגליצאית מאשר עם השיטה הבריסקאית וכל שום וחניכא דאית ליה.
 

יהודי

משתמש ותיק
לא כ"כ מבין מה הטענות ומה הנושא פה, אני פורש מהויכוח יען אין לי כ"כ נפק"מ אם מישהו כאן חושב שהתוס' היו בקיאותיים וחכמי פרובנס היו פולנים וכו' וכו'.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
יהודי אמר:
מה הכוונה לא התמקדו בסוגיא עצמה, לא היה להם ביאור בסוגיא מיניה וביה? (מיד יכתבו שכן אבל פחות אבל יותר אבל קצת אבל הרבה וכל מיני שטויות כגון דא) לא מבין איך אפשר לכתוב כאלה דברים.
אני לא אוהב שמכתירים את דבריי כשטויות כאשר עדיין לא באו לעולם.
מדברים כאן על שיטה ללימוד. השיטה הישיבתית מתמקדת בסוגיה עצמה ומנתחת את המצוי לפנינו. בעוד שיטת הפלפול הפולנית לדוגמא משתמשת בהשוואות ודימויים גם מסוגיות רחוקות.
טען הטוען שהראשונים - כמובן - למדו כמו שחינכו אותו. ולכאורה הוא שואב את התאוריה מכך שכל החידושים הישיבתיים 'יוצאים' כביכול מדברי הראשונים. לצערנו, לכל הפחות חכמי ישראל הצרפתים השתמשו בכל הש''ס על מנת לבסס את יסודותיהם, ולא התבססו על ניתוח הסוגיא עצמה מיניה וביה.
דעתי כמובן נוטה לעדיפות חכמי ישראל הצרפתים, ולאו דווקא לשיטה הרואה חשיבות עליונה בסוגיה עצמה ללא הרחבת אופקים תלמודית.

אמת לאמיתה!

אין צורך לנסות לטעון שיש שיטה אחת לראשונים והיא שיטה כזו או אחרת, אלא גם בין הראשונים היו שיטות שונות - לא הרי חכמי ספרד כחכמי צרפת, ולא אלו ואלו כחכמי אשכנז וצפון אפריקה ובבל. שבעים פנים לתורה, לכל פן יש מעלות וחסרונות, וכל אחד יכול לבחור ללמוד בפן שלבו חפץ.
 

יהודי

משתמש ותיק
אין שום קשר בין שיטות לימוד לבין מה שנטען כאן שהיו יותר מקיפים ולא למדו היטב את הסוגיא במקומה, ברור שיש מקיפים יותר ויש פחות, יש מקשים בנוסח זה ויש בנוסח זה, על זה אין נידון. השאלה היתה אם הראשונים היו מחושבים ומבוארים בכל דבריהם עד הסוף או לא, ויש פה כמה שכתבו שבאמת לא היו וכו'.
 

שמעיה

משתמש ותיק
יהודי אמר:
אין שום קשר בין שיטות לימוד לבין מה שנטען כאן שהיו יותר מקיפים ולא למדו היטב את הסוגיא במקומה, ברור שיש מקיפים יותר ויש פחות, יש מקשים בנוסח זה ויש בנוסח זה, על זה אין נידון. השאלה היתה אם הראשונים היו מחושבים ומבוארים בכל דבריהם עד הסוף או לא, ויש פה כמה שכתבו שבאמת לא היו וכו'.

אם היית מדייק לא היינו מגיעים לוויכוח זה. נטען כאן שכבר הראשונים למדו בצורת 'מיניה וביה' כשיטה הבריקסאית, שהיא שלא כחברתה הפולנית והגאליצאית, מתמקדת בסוגיה עצמה. על כך טענתי, שלכל הפחות הראשונים הצרפתיים למדו בצורה מקיפה ולא בצורה מצומצמת. כמובן, שהראשונים כולם, כמו גם גדולי התורה הפולנים, הגאליצאים והבריסקאים, כולם אחד למדו היטב את הסוגיא במקומה והיו מחושבים ומבוארים בכל דבריהם עד הסוף.
 

כותר

משתמש ותיק
קשה בעיני שנותנים הגדרות לתורתן של הראשונים כמלאכים, במושגי מדידה של קוצר דעתנו.
שמעתי פעם הסבר שביארו בחב"ד, על החילוק בין הבנת הראשונים בסוגיא לבין הבנת הדורות האחרונים.
וזה מדוייק בלשונות השגורים, שהראשונים משתשמשים בלשון "ונראה, ולא נראה". והאחרונים משתמשים בלשון "להוכיח".
על דרך משל, לאדם סומא שמגשש בחדר לזהות היכן עומד ומה לפניו, הוא ממשש חפץ ולפי מידותיו וצורתו הוא מנסה לזהות, זה דלת, זה חלון, זה שולחן, וזה כסא. אך הפיקח מיד רואה את כל מה שבחדר ואינו צריך בדיקות והוכחות.
כך הסוגיא אצל הראשונים הייתה נראית בעיניים פקוחות. מה שאין בדורות האחרונים שאנו מגששים באפילה, ומביאים הוכחה לצד זה או לצד אחר.

זה גם ביאור יפה, וגם נותן מימד עד כמה קצרה דעתנו להבין בגדולת הראשונים.
 

נבשר

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
קשה בעיני שנותנים הגדרות לתורתן של הראשונים כמלאכים, במושגי מדידה של קוצר דעתנו.
שמעתי פעם הסבר שביארו בחב"ד, על החילוק בין הבנת הראשונים בסוגיא לבין הבנת הדורות האחרונים.
וזה מדוייק בלשונות השגורים, שהראשונים משתשמשים בלשון "ונראה, ולא נראה". והאחרונים משתמשים בלשון "להוכיח".
על דרך משל, לאדם סומא שמגשש בחדר לזהות היכן עומד ומה לפניו, הוא ממשש חפץ ולפי מידותיו וצורתו הוא מנסה לזהות, זה דלת, זה חלון, זה שולחן, וזה כסא. אך הפיקח מיד רואה את כל מה שבחדר ואינו צריך בדיקות והוכחות.
כך הסוגיא אצל הראשונים הייתה נראית בעיניים פקוחות. מה שאין בדורות האחרונים שאנו מגששים באפילה, ומביאים הוכחה לצד זה או לצד אחר.

זה גם ביאור יפה, וגם נותן מימד עד כמה קצרה דעתנו להבין בגדולת הראשונים.
בנוסח אחר שמעתי בשם ר' אהרן קוטלר, שבאבידה בענין סימנים שהוא ראיה להוכיח, אבל יש מעלת ת"ח בטביעות עינא, וראשונים יש להם המעלה הזאת של טביעות עינא
"ונראה", אבל אנן בעינן סימנים. ונפלא.
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
ראיתי כמה שניסו להשוות בין דרך הפלפול הפולני והגליציאני לדרך הפלפול של בעל התוס', באומרם ששניהם מחברים סוגיה אחת בחברותיה ואינם מתמקדים בסוגיה אחת מיניה וביה

אך לענ"ד אינו דומה כלל ועיקר, כי השאילה מה נקרא שתי סוגיות ומה נקרא סוגיה אחת, כי למשל אם הגמ' דנה בשיעור כזית בכמה מקומות, פעם אחת לעניין שיעור ברכת המזון, פעם אחרת לעניין הוצאת שבת ופעם נוספת לעניין טומאת מת, ותוס' מקשים מסוגיה אחת לשניה ומשניהם יחד על הסוגיה השלישית, עדיין הכול נמצא בסוגיה אחת, הלא היא סוגיית 'שיעור כזית'.

ולכן אי"ז דומה לדרך הפלפול של האחרונים שמדמים סוגיות שונות לחלוטין, ובגאונותם האדירה הם מוצאים מכנה שותף ביניהם.

אגב, דרך הלימוד של הגאון הרוגוצ'ובי דומה בסגנון סברתיה לדרך הגר"ח, אך למעשה הוא מחבר בין נושאים שונים ע"י מציאת נקודה עמוקה שנמצאת בשניהם ברובד מסויים.

אמנם אני לא מסכים לאמירה שהראשונים למדו בדרכו של הגר"ח, כי אמנם לא למדו בדרך שונה ממנו, אך לימודם היה הרבה יותר עמוק, חוץ מזה שהם מתמקדים בפרטים רבים בסוגיה שהגר"ח לא נגרש אליהם כלל ועיקר [עכ"פ בספרו, מה שהוא עשה כשלמד לעצמו אין לי כל דרך לדעת].
 
חלק עליון תַחתִית