יונתן בן עוזיאל - סגולה לזיווג

[טוב להודות]

שלום רב!
שמעתי שאין מקור מוסמך לסגולת הזיווג הנפוצה, מישהו יכול לאשר את הדברים או לפרוך אותם?
תודה רבה מראש

[BB1234]

שלום רב!
שמעתי שאין מקור מוסמך לסגולת הזיווג הנפוצה, מישהו יכול לאשר את הדברים או לפרוך אותם?
תודה רבה מראש

אין גם מקור מוסמך ששם הוא מקום קברו של יונתן בן עוזיאל

[אמת וצדק]

יש מקורות מוסמכים, עוד מלפני למעלה משבע מאות שנה וכך הלאה בהמשך הדורות, שיב"ע קבור בעמוקה.
ראה בספר מצבות קודש בא"י עמוד רצו ועוד.

[יאיר]

העלייה לקברו

על פי המסורת, שמופיעה בכתב לראשונה ב"מגילת אביתר" מסוף המאה ה-11, מצוי קברו של יונתן בן עוזיאל בעמוקה.
נהוג לעלות אל קברו בראשי חודשים, באמצע החודש וב־כו בסיון (יום פטירתו), אך ניתן למצוא שם עולי רגל כל ימות השנה. מנהג שהחל במאה ה-17 הוא לבקש על קברו זרע בר קיימא, פרנסה טובה, נחת מהילדים, בריאות טובה, זיווג הגון וזוגיות טובה.
מקור המנהג אינו ברור.
זאב וילנאי, בספרו "מצבות קודש בארץ־ישראל" מעלה שתי השערות: האחת, שהמנהג התפתח בעקבות הכתוב בתרגום פסבדו-יונתן (דברים כ"ד, ו) הכותב כי כל המונע את הקשר בין חתן לכלה הרי הוא כופר בחיי העולם הבא‏[2]
. השערתו השנייה היא כי מדובר בקריאה מוטעית של דברי רש"י
...שאין מוצאין אשה פונין והולכין לשם והיא עמוקה
– יבמות יז ע"א, ד"ה "שהכל פונים שם"
למעשה, צמד המלים "והיא עמוקה" משתייך ל"דיבור המתחיל" הבא בדברי רש"י, ומתייחס לדברי הגמרא "והיא עמוקה משאול", אך הקריאה המוטעית קשרה דברי רש"י עם היישוב עמוקה. בנוסף לשני הסברים אלו, קיימת טענה נפוצה שיונתן בן עוזיאל היה רווק או חשוך ילדים ולפיכך, אנשים אמרו שעלייה לקברו מהווה סגולה לאנשים עם בעיה דומה, אך במקורות חז"ל אין זכר לקביעה זו.

2^ בפירוש לפסוק:"לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל" נאמר (בתרגום עברי): לא תמשכנו רחים ורכב כי צורכי נפש הוא ממשכן, ולא תהיו קושרים חתנים וכלות כי כל עושה אלה כופר בחיי העולם הבא - לפי ספר יין הטוב מאת אלתר טוביה ב"ר דב וין מרחובות תשל"ט

[רחמים]

..

[ויתאוה דוד]

יש בגמ' יונתן בן עוזיאל אומר אין בן דוד בא עד שייכלו כל הנשמות שבגוף וזה גם מרמז שמיונתן בן עוזיאל יש סגולה להביא בנים וזה רק על ידי זיווג אגב הראיה מוהיא עמוקה נראה לי שלא ראוי לאומרה אפילו בדרך צחות במחילה ממי שאמר זאת

[ויתאוה דוד]

בספר הליכות והנהגות ממרן הקהלות יעקב כתב שהסטייפלר אמר שלא שמע על הסגולה הזו ולשונו שם בעניין עמוקה אמר רבינו שלא שמע

[ארזי ביתר]

יש טוענים, שהיום לאחר שטיהרו את המקום, וחילקוהו במחיצות לכל אורך הדרך, פגה לה תוקפה של הסגולה.

[שאול]

ההיפך הוא הנכון! וכי אפשר לדעת אם ההיא שלצידך צנועה או פרוצה?
נ.ב. לאחרונה הייתי שם והמחיצות לאורך הדרך הם למחצה לשליש ולרביע...

[זך הרעיון]

כמדומני שמי שחידש זה הוא הגר"י אידלשטיין זצ"ל לצורך קופת העיר

[ישראל הכהן]

ב־כו בסיון (יום פטירתו),

שמעתי מגאון גדול שליט"א שידיו רב לו גם בנושאים אילו,
שהמקור לזה הוא מפוקפק.

אולי זה מאותו מקור של הסגולה?

[איכא מאן דאמר]

ההיפך הוא הנכון! וכי אפשר לדעת אם ההיא שלצידך צנועה או פרוצה?
נ.ב. לאחרונה הייתי שם והמחיצות לאורך הדרך הם למחצה לשליש ולרביע...

היום יש כבר סגולה חדשה
לעלות למעלה ולעשות ז' סיבובים סביב הכיפה
ואומרים ששורש הסגולה ששם אין מחיצה

[אבר כיונה]

כמדומני שמי שחידש זה הוא הגר"י אידלשטיין זצ"ל לצורך קופת העיר

אמנם זה המצאה חדשה, אבל הרבה לפני שהוקמה קופת העיר
בספר 'ענף עץ אבות' (יצא בשנת תשל"ב, בהוצאת ישיבת קודש הילולים) עמ' לב מובאת הסגולה הזאת

[בלדד השוחי]

..

אני שמעתי טעם דומה לזה, כי הרבה רווקים מתעכבים בגלל כל מיני ג'וקים שיש להם בראש, וכיון שכל עוף הפורח נשרף, הדרך לשידוך סלולה.

[יראתי בפצותי]

שזה חדש מהקופה, אפשר לספר, לצעירים, שתמיד הקופה הייתה חלק מחייהם. אני זוכר את הסגולה, הרבה לפני שהייתה הקופה, אגב, אינני מאמין בה, ולא ברוב הסגולות. אמנם בסגולה אחת בענייני שידוכים, ראיתי בעיני נפלאות, ועוד חזון למועד.

[ישראל הכהן]

אמנם בסגולה אחת בענייני שידוכים, ראיתי בעיני נפלאות, ועוד חזון למועד.

למה למנוע טוב מרבים הזקוקים?
אם זה באמת עוזר זה מצוה גדולה!

[בן המתחטא]

אמנם בסגולה אחת בענייני שידוכים, ראיתי בעיני נפלאות, ועוד חזון למועד.

אל תמנע טוב מבעליו, ואל תבטל פו"ר מישראל אפי' לילה אחד. ולמה תשאיר בחורי ישראל לעמוד בלא אשה, ואת נשי עמי תגרשון מבית תענוגיהם.
לא עת לחשות. פיך פתח, ואורך שלח. אל תחשה ותעננו. עמוד ושא משאך, ופרש שיחתך ופרוש שמלתך. 

[בחור]

מו"ר רה"י הגרי"ב שרייבר כדרכו בהסתייגות מסגולות מביא את דברי רש"י ביבמות יז,א

אוצר החכמה_142566.jpg

[טוביה פריד]

ב־כו בסיון (יום פטירתו),

שמעתי מגאון גדול שליט"א שידיו רב לו גם בנושאים אילו,
שהמקור לזה הוא מפוקפק.

אולי זה מאותו מקור של הסגולה?

מיהו אותו גאון גדול שאמר שהמקור מפוקפק איני יודע.
אבל זה אני יודע בבירור (אם קצת נשמע מוזר ותמוה שזה כ''כ תפס)
היה חסיד ברסלב שבשנת תש''ח חיזק מאוד את כל הנסיעות לקברי הצדיקים שבצפון (כידוע בברסלב העניין הזה תופס הרבה מקום)
והוא ניסה למצוא לזה איזה שהוא רעיון שיוציא את האנשים מהביצה הירושלמית לנוע צפונה,
רבינו נחמן מברסלב כותב בספר המידות "שטילטולי הדרכים מסוגלים לזיווג" ויאמר בליבו היות והדרך ליונתן בן עוזיאל מלאה בטילטולים כידוע ליודעי ח''ן. א''כ אפשר לעשות מזה סגולה, וכך הוא התחיל לפרסם את הדבר עד שנתפס בקרב יהודי ירושלים.

[טוביה פריד]

עוד רעיון נחמד אומרים בצחות שכשהיו ספסלים בחוץ הסגולה עבדה וכששמו מחיצות היא התבטלה. ועתה שיש שולחנות בחוץ היא חזרה...:)))

[ישראל הכהן]

ב־כו בסיון (יום פטירתו),

שמעתי מגאון גדול שליט"א שידיו רב לו גם בנושאים אילו,
שהמקור לזה הוא מפוקפק.

מיהו אותו גאון גדול שאמר שהמקור מפוקפק איני יודע.
אבל זה אני יודע בבירור (אם קצת נשמע מוזר ותמוה שזה כ''כ תפס)
היה חסיד ברסלב שבשנת תש''ח חיזק מאוד את כל הנסיעות לקברי הצדיקים שבצפון (כידוע בברסלב העניין הזה תופס הרבה מקום)
והוא ניסה למצוא לזה איזה שהוא רעיון שיוציא את האנשים מהביצה הירושלמית לנוע צפונה,
רבינו נחמן מברסלב כותב בספר המידות "שטילטולי הדרכים מסוגלים לזיווג" ויאמר בליבו היות והדרך ליונתן בן עוזיאל מלאה בטילטולים כידוע ליודעי ח''ן. א''כ אפשר לעשות מזה סגולה, וכך הוא התחיל לפרסם את הדבר עד שנתפס בקרב יהודי ירושלים.

אולי זה ראייה גדולה לדברי אותו גאון שליט"א. [הוא דיבר על היארצייט, שזה לא מוסמך.]
הרבה דברים כאילו עבדו לפי אינטרסים כאלה ואחרים...

לגבי לתפוס את יהודי ירושלים הידועים כבר מזמן חז"ל כחכמים בסיפורים, ועוד של...
אני מוחה!

[חסידי קדמאי]

. השערתו השנייה היא כי מדובר בקריאה מוטעית של דברי רש"י
...שאין מוצאין אשה פונין והולכין לשם והיא עמוקה
– יבמות יז ע"א, ד"ה "שהכל פונים שם"
למעשה, צמד המלים "והיא עמוקה" משתייך ל"דיבור המתחיל" הבא בדברי רש"י, ומתייחס לדברי הגמרא "והיא עמוקה משאול", אך הקריאה המוטעית קשרה דברי רש"י עם היישוב עמוקה. בנוסף לשני הסברים אלו, קיימת טענה נפוצה שיונתן בן עוזיאל היה רווק או חשוך ילדים ולפיכך, אנשים אמרו שעלייה לקברו מהווה סגולה לאנשים עם בעיה דומה, אך במקורות חז"ל אין זכר לקביעה זו.

אל תעשה את כל עמ"י כאלו טמבלים

[יאיר]

בסה"כ ציטטתי, לא טענתי שזה נכון

[ההוא טייעא]

מה כוונת פותח האשכול שאין מקור? הרבה סגולות התחילו ככה, כל הבעיה שזה התחיל רק לפני 70 שנה?! נחכה עוד דור וממילא זה יהיה כבר סגולה ותיקה.

[זך הרעיון]

והתפילה במקום זה ביום טו' באב יש לזה מקור?

[ישראל הכהן]

והתפילה במקום זה ביום טו' באב יש לזה מקור?

המתרימים הגו רעיון שכיון שביום זה בנות ישראל חולות בכרמים ואומרות תנו עיניכם וכו', לכן יעתירו "ביום המסוגל במקום המסוגל".

[מנחם ציון]

עדיין מחכים שה'יראתי בפצותי' יחמול על בחורי ישראל ולרגל חמשה עשר באב הבעל"ט יחשוף את הסגולה הסודית הבדוקה והמנוסה להקמת בית בישראל.

[אורח]

https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... &pgnum=103

[יעקב ר]

כך או כך, מה שבטוח שלא קוראים לתנא (?) הקדוש "רבי יונתן בן עוזיאל" כלשון הפרסומות (ובתמונות מופיע שכך כתוב בכניסה לציון).
וגדול מרבן - שמו.

[אברך]

כך או כך, מה שבטוח שלא קוראים לתנא (?) הקדוש "רבי יונתן בן עוזיאל" כלשון הפרסומות (ובתמונות מופיע שכך כתוב בכניסה לציון).
וגדול מרבן - שמו.

היה תנא, ורבים גם קראוהו רבי.

החיפוש : (*רבי/*רבינו/*ר') יונתן בן עוזיאל 
========================================== 
 
 1.  דף על הדף בבא בתרא דף עח עמוד ב 
חשבתי לומר, ש'א"ר יונתן' הוא רבי יונתן בן עוזיאל, שהרי בפסוק "על כן יאמרו המשלים באו חשבון וגו'" (במדבר כא, כז) מפרש התרגום יונתן: ככה - על כן ימרון בחידתא מתולייא, אמרין צדיקיא דשלטין ביצריהון איתו ונחשוב זיינא דעובדא טבא קביל אגרא, ואגר עובדר בישא כלו קביל זיינא. וזה אותו לשון שכתוב כאן בגמ'.  
 2.  ספר השם עמוד קמט ד"ה והשמיע ה' 
שם משרתיו אש לוהט, שהדיבור שהוא יוצא מלפני הכסא מעוטף בלהבה זהורה ואומר לאותו מלאך לקבל הדיבור, וכל זמן שהדיבור עמו אש לפניו תלהט. לכך כשהצדיק כגון ר' יונתן בן עוזיאל ור' אליעזר ור' יהושע ובן עזאי היו עוסקין בתורה אש לוהטת סביבותיו, [עמוד קנ] שנאמר (דברים ה, כג) מדבר מתוך האש כמונו, שהיו מדברים מתוך האש להודיע  
 3.  עמודי אש הקדמה ד"ה ועל כן 
והובא בתוספות שם [חגיגה טו, א], ובסוכה [כח, א] כתבו כן בשם המדרש והוא במדרש רות [ג, ז]. וכן הוא בזוהר הקדוש בראשית [צד ב] גבי ר' אבא ובש"ס סוכה שם אמרו גבי ר' יונתן בן עוזיאל, בשעה שעסק בדברי תורה עוף הפורח עליו נשרף. והיינו משום שנתדבקו באש התורה. ובזוהר הקדוש וירא [קיח, א], כיון דבעי למלעי בסתירו דספרא ומשתעו דא עם  
 4.  שו"ת צמח יהודה חלק ה סימן מז ד"ה העיר חכם 
בכל זאת לא יחבול גם בשעת הלוואה, משום "הסר ממך לזות שפתיים", שהרי אתה חייב להחזיר לה את המשכון יום יום, או לילה לילה, מה שיעורר חשד מגונה בין שכניך. כלומר, רבי יונתן בן עוזיאל חושש גם לדעת הרמב"ם, ולכן נוקט לשון "חד מנכון", כלומר אחד מכם שיתיר לעצמו למשכן בשעת הלוותו לאלמנה, שלא כדעת הרמב"ם אלא כדעת שאר  
 5.  שו"ת משנה הלכות חלק ז סימן יא ד"ה מכתבו קבלתי 
לעיין ברבינו יונה ברכות דף כ"ה דכתב מפורש וז"ל, וכן כשמגולה טפח אינו אסור אלא כשמסתכל בה אבל בראיה בעלמא מותר, הרי דחילק בין ראיה להסתכלות, ועכ"פ די לן בדברי רבינו יונתן בן עוזיאל בתרגום שלו דמחלק בין הסתכלות לראיה וכדעת המג"א.  
 6.  שו"ת משנה הלכות חלק ז סימן רלה ד"ה והנראה לפענ"ד 
בהם ולהסתכלא בהון היינו הסתכלות שהוא בתלית עינים כלומר להתבונן בהם וזהו שאסרה תורה (וכנראה דהסתכלות אסור מה"ת וי"ל) עכ"פ מפורש להתנא אלקי ר' יונתן בן עוזיאל שמחלק בין ראיה להסתכלות והארכתי עוד בזה. והוא ראיה ברורה להמג"א ז"ל ומה שאמרו בגמ' ע"ז ולאסתכולי מי שרי צ"ל כיון שראה בה ר"ע שיפה היא למאד וראה בה  
 7.  תשובות והנהגות כרך ה סימן שמח ד"ה והנה על 
הרי מפורש בדבריו ששלשה הם דיינים והשנים הנוספים הם עדים, וכן כתבו המהרי"ל וה"דרכי משה" שהשנים הנוספים משמשים כעדים, ומי זה יבוא לחלוק על התנא האלוקי רבי יונתן בן עוזיאל כשאין סתירה בש"ס לדבריו, ותמהני שהפוסקים לא הביאו דבר זה.  
 8.  ערכי תנאים ואמוראים רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול 
תלמידו היה. והוא התינוק שפדאו רבי יהושע ולימדו. ונראה כי בן בנו של רבי ישמעאל כהן גדול היה, שנהרג. (ולפי) [כמו] שכבר כתבתי כי רבי עקיבא היה באותו פרק עם רבי יונתן בן עוזיאל ועם רבי אליעזר הגדול כמו שכתבתי, שהיו כולן לפני רבי נחוניא בן הקנה. ושנינו במכילתא פרשת כל אלמנה6) בדורו (הינו) [היה] כשנהרגו רשב"ג ורבי ישמעאל כהן גדול7).  
 9.  כתב עת תחומין י, 460 - 452 
נושא המאמר: מקום שילוחו של השעיר ביום הכיפורים 
א. ה א. העקרונות לזהוי מקומות הנזכרים בתנ"ך כל מחקר בגיאוגרפיה של התנ"ך צריך להתבסס על התנ"ך עצמו; תרגומי התנ"ך לארמית (אונקלוס, רבי יונתן בן עוזיאל, ירושלמי, רב יוסף וכו'); משנה, תוספתא, גמרא ושאר מדרשי חז"ל התנאים והאמוראים; פירושי הגאונים והראשונים; תרגום השבעים ליוונית (התרגום המקורי); כתבי יוספוס במקורם  
 10.  כתב עת אור ישראל (מאנסי) כא, תשס"א, צג - צו 
נושא המאמר: שיטות הפוסקים בפאה נכרית 
הערוך אין ראיה להאוסרים, שהרי לא קבע ע"י סברות או ראיות שגם ב. שיטת התנא ר' יונתן ב"ע, ורש"י. על סמך המובא ברש"י בס' ישעיה (פ"ג, ט"ז) יש מי שכתב שכן דעת התנא ר' יונתן בן עוזיאל ורש"י (עיי"ש). אמנם, יעויין בס' "שבילי דוד" על השו"ע (מהגאון המפורסם רבי דוד זילברשטיין ז"ל מגדולי הונגריה לפני כ - 021 שנה) סי' ב', שהביא דברים אלו 
 *   *   *   *   *   *   *   *   *   *   *   *   *   * 


החיפוש : *תנא [-15:15] יונתן בן עוזיאל 
====================================== 
 
 2.  ערוך לנר מסכת ראש השנה דף כב עמוד ב ד"ה בגמרא ואוקדינון דוד 
שזה דלא כר"י ולא כחכמים בע"ז (מד א) דלר"י הוא לישנא דזרויי ולרבנן לישנא דנטילה. ולענ"ד י"ל דלהכי נקט הגמרא ומתרגמינן שהרי במגילה (ג א) אמרינן תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו שהוא ג"כ תנא וא"כ נקט מתניתין לישנא דהך תנא:  
 3.  חברותא - הערות מנחות דף צג עמוד ב הערה (19 
שדין סמיכה זו אינה מדין סמיכת הקרבנות, ואפשר שאף אינו קרבן כלל. ולפי זה יש לומר, דלרבי שמעון אין ללמוד מסמיכת שעיר המשתלח משום שאין זו סמיכה דקרבנות, ובסמיכה דקרבנות לא קאמרי; ואפשר, שהתנא יונתן בן עוזיאל כרבי שמעון סבירא ליה, ולכן פירש "ידו" כפשוטו, דהיינו יד אחת.+.  
 7.  שו"ת עשה לך רב חלק ג סימן מז 
עירובין מ"ה א), אבל דיני ממונות יכולים לברר באורים ותומים. והרב פני - יהושע (במסכת שבועות דף ט"ו) כתב בפשיטות שאפשר לשאול דבר הלכה באורים ותומים. ועכ"פ מצאנו תנא גדול יונתן בן עוזיאל הסובר כן שכך פירש את הפסוק הנ"ל: ועשית חושן משפט שבו יוודעו דיניהם של ישראל שנתכסו מעיני הדיינים. ונראה לי שלזה התכוין הראב"ע,  
 8.  שו"ת משנה הלכות חלק ז סימן רלה ד"ה והנראה לפענ"ד 
ח"ו למיתלי עיניהם בהם ולהסתכלא בהון היינו הסתכלות שהוא בתלית עינים כלומר להתבונן בהם וזהו שאסרה תורה (וכנראה דהסתכלות אסור מה"ת וי"ל) עכ"פ מפורש להתנא אלקי ר' יונתן בן עוזיאל שמחלק בין ראיה להסתכלות והארכתי עוד בזה. והוא ראיה ברורה להמג"א ז"ל ומה שאמרו בגמ' ע"ז ולאסתכולי מי שרי צ"ל כיון שראה בה ר"ע שיפה  
 9.  תשובות והנהגות כרך ה סימן שמח ד"ה והנה על 
ותרין לסהדין", הרי מפורש בדבריו ששלשה הם דיינים והשנים הנוספים הם עדים, וכן כתבו המהרי"ל וה"דרכי משה" שהשנים הנוספים משמשים כעדים, ומי זה יבוא לחלוק על התנא האלוקי רבי יונתן בן עוזיאל כשאין סתירה בש"ס לדבריו, ותמהני שהפוסקים לא הביאו דבר זה.  
 10.  תנאים ואמוראים - ביוגרפיות: תולדותיו של יונתן בן עוזיאל 
יונתן בן עוזיאל - תנא בדור הראשון. הגדול שבתלמידי הלל (סוכה כ"ח ע"א). "אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף" (פרש"י שם: "שהיו מלאכי השרת מתקבצין סביביו לשמוע דברי תורה מפיו") וכשתרגם הנביאים "יצתה בת קול ואמרה לו דייך" (מגילה ג' ע"א) שמאי (חברו של הלל) בא ליונתן בן עוזיאל
 12.  כתב עת צהר ה, תשנ"ט, תנו - תפא 
נושא המאמר: קונטרס סגולות נפלאות 
זוגו, שירגיל עצמו ללמוד בכל יום פרשת קרבנות הנשיאים, וגם יאמר מזמורי תהילים אלו, ל"ב, ל"ח, ע', ע"א, קכ"ד, עכ"ל, והעולם אומרים שסגולה להתפלל על זה בקברו של התנא "יונתן בן עוזיאל" בעמוקה שבגליל, (עי' רש"י סוף פ"ק דיבמות), ובפי' הגר"א על תיקו"ז עמ' א' מבואר, דבזכות שמירת העינים והקדושה זוכין למצוא זיווגו הנכון, עיי"ש, ובשם מרן  
 13.  כתב עת אור ישראל (מאנסי) כא, תשס"א, צג - צו 
נושא המאמר: שיטות הפוסקים בפאה נכרית 
הערוך אין ראיה להאוסרים, שהרי לא קבע ע"י סברות או ראיות שגם ב. שיטת התנא ר' יונתן ב"ע, ורש"י. על סמך המובא ברש"י בס' ישעיה (פ"ג, ט"ז) יש מי שכתב שכן דעת התנא ר' יונתן בן עוזיאל ורש"י (עיי"ש). אמנם, יעויין בס' "שבילי דוד" על השו"ע (מהגאון המפורסם רבי דוד זילברשטיין ז"ל מגדולי הונגריה לפני כ - 021 שנה) סי' ב', שהביא דברים אלו  
 14.  כתב עת ישורון י, תשס"ב, תשעו - תשצ; יא, תתנא - תתסג  (*4) 
נושא המאמר: על סופרים וספרים 
הוא על תרגום אונקלוס, ומפרש דברי אונקלוס, ואל תתמה בדבר [שהרי יונתן בן עוזיאל קדם לאונקלוס], כי התרגום יונתן על התורה הוא אחרון, ולא כמו שהעולם תועים בזה שהוא יונתן בן עוזיאל שתרגם הנביאים, ולא כן הוא כי יונתן בן עוזיאל שתרגם נביאים, הוא תנא קדוש כדאיתא בסוכה (כ"ח א') שהיה תלמיד הלל הזקן עיין שם. ובמגילה (ג' א') איתא  
 15.  כתב עת מקבציאל לד, תשס"ח, קמד - קסד  (*2) 
נושא המאמר: בעניני מצות צדקה 
אלא בצדקה ממקרא מפורש בספר ישעיה (שם): "בצדקה תכונני רחקי מעושק", ולכאורה יש לעמוד בראיה ממקרא זה, שהרי התנא יונתן בן עוזיאל בתרגומו שם כה תרגם: "בזכותא תתקנין אתרחקי מעושקא", ומבואר אצלינו במקומו בס"ד כי ענין "צדקה" במקראות התנ"ך מתפרש בשני אופנים, האחד "צדק" וככתוב והאל הקדוש נקדש בצדקה (ישעיה ה' ט"ז), 
 *   *   *   *   *   *   *   *   *   *   *   *   *   *