ספר "אם הבנים שמחה" - ליומא דהילולא

[איש תלמודי]

בניית הארץ.docx

[המצפה לישועת ה']

ר' @דובר מישרים הנכבד.

תרשה לי להגיב רק על הטענות החדשות, ולהתעלם מכל הדיבורים בהם לא הוספת משהו מיוחד מלבד לחזור שנית על דעתך.

(ותרשה לי גם להתעלם מ'רעשי הרקע' הנספחים... בסגנון של: 'סברת הכרס', 'בבטחון עצמי', 'עשית ליצנות', 'כבר ידענו מראש שאצל מר הדברים ברורים', וכהנה...)

וזה החילי (יען רוב הדברים כבר נכתבו, אשתדל הפעם לקצר), בעזהשי"ת.

______________________

נ. ב. אגב, תרשה לי להניח כי אינך יליד חו"ל, וכי אינך אלא 'יורד', מהכא להתם, ואילו הורתך ולידתך היו כאן בארץ הקודש. סגנון כתיבתך, הנאה והשנון, מתאים לחכמתם הפקחית של יושבי ארה"ק, גם ה'עברית' הקולחת והצחה שבהודעותיך מורה על כך לכאורה).

[המצפה לישועת ה']

לכו"ע יהיה הגאולה בתשובה, והמחלוקת הוא רק לגבי אופן התשובה

בדברי רבותינו מבואר שאי אפשר בשום פנים ואופן להיגאל בלי תשובה, והנה כמה ציטוטים מדבריהם הק'

דבריהם נאמרו כמובן על ה'גאולה', לא על ה'קיבוץ' שיקדום לו, ובכך יתיישבו הדברים היטב עם המקראות ביחזקאל (ל"ו, וכדלקמן), אשר מבואר בהם להדיא כי עיקר התשובה (ובזה נתיישבו שאלותיך מהרד"ק ומהמלבי"ם*) תהיה אחרי ה'קיבוץ', ולאחריה תבוא הגאולה וגילוי כבוד ה' על כלל ישראל.

לָכֵ֞ן אֱמֹ֣ר לְבֵֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל כֹּ֤ה אָמַר֙ ה' א-להים לֹ֧א לְמַעַנְכֶ֛ם אֲנִ֥י עֹשֶׂ֖ה בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י אִם־לְשֵׁם־קׇדְשִׁי֙ אֲשֶׁ֣ר חִלַּלְתֶּ֔ם בַּגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁר־בָּ֥אתֶם שָֽׁם׃

וְקִדַּשְׁתִּ֞י אֶת־שְׁמִ֣י הַגָּד֗וֹל הַֽמְחֻלָּל֙ בַּגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֥ר חִלַּלְתֶּ֖ם בְּתוֹכָ֑ם וְיָדְע֨וּ הַגּוֹיִ֜ם כִּֽי־אֲנִ֣י ה' נְאֻם֙ ה' א-להים בְּהִקָּדְשִׁ֥י בָכֶ֖ם לְעֵינֵיהֶֽם׃

וְלָקַחְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ מִן־הַגּוֹיִ֔ם וְקִבַּצְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מִכׇּל־הָאֲרָצ֑וֹת וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם אֶל־אַדְמַתְכֶֽם׃

וְזָרַקְתִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם מַ֥יִם טְהוֹרִ֖ים וּטְהַרְתֶּ֑ם מִכֹּ֧ל טֻמְאוֹתֵיכֶ֛ם וּמִכׇּל־גִּלּ֥וּלֵיכֶ֖ם אֲטַהֵ֥ר אֶתְכֶֽם׃

וְנָתַתִּ֤י לָכֶם֙ לֵ֣ב חָדָ֔שׁ וְר֥וּחַ חֲדָשָׁ֖ה אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם וַהֲסִ֨רֹתִ֜י אֶת־לֵ֤ב הָאֶ֙בֶן֙ מִבְּשַׂרְכֶ֔ם וְנָתַתִּ֥י לָכֶ֖ם לֵ֥ב בָּשָֽׂר׃

וְאֶת־רוּחִ֖י אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְעָשִׂ֗יתִי אֵ֤ת אֲשֶׁר־בְּחֻקַּי֙ תֵּלֵ֔כוּ וּמִשְׁפָּטַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ וַעֲשִׂיתֶֽם׃

וִישַׁבְתֶּ֣ם בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לַאֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ לְעָ֔ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לֵא-לֹהִֽים׃

______________
*אגב, זה קצת 'מעניין' להוכיח מהמלבי"ם כ'שיטתכם', אחרי שהמלבי"ם כתב להדיא בכמה וכמה מקומות במפורש את הענין הזה שה'קיבוץ' יקדום לגאולה, והבאתי חלק מהם באשכול של 'התגשמות חזון הנביאים', קחנו משם, וגם חזר על כך גם במכתבו להרב קלישר, והדברים ידועים).

[המצפה לישועת ה']

 

דבר ראשון, חז"ל הם אלו ש'מקשקשים' את הדיבורים של 'קמעא קמעא', מעט כבוד לדברי חז"ל (גם אלו שלא נמצאים בכתובות קי"א בדווקא) לא יזיק לאף אחד.

פשוט ביותר ומובן ממילא שענין ה"קשקוש" נאמר לגבי מי שמקשר את דברי חז"ל הללו לימינו אלה, לפני ביאת משיח, בזמן שאין לו כל הוכחה שעל כך נתכוונו חז"ל, ועי"כ הוא בא לעקור את דברי חז"ל הקדושים אודות השבועות שבגלות, והסכנה העצומה הטמון בהעברה עליהם.

גם אם זה לא היה מוכרח ממש, ברור שזו הפשטות, בפשוטו המציאות של 'משיח' אינו במהלך של 'קמעא', אלא זה מהלך עצום של 'מלכות' שהוא כבר שלב מאוד מתקדם, וקשה עד מאוד להגדירו כ'קמעא'.

ובפרט לאור הידוע שבואו של מב"ד יהיה במהלך של 'פתאום יבוא אל היכלו', (וכן דברי חז"ל של 'אין ב"ד בא אלא בהיסח הדעת' וכו'), ובהכרח צריך ליישב את הדברים, שה'קמעא קמעא' יהיה לפני בוא מב"ד, ולאחמ"כ יבוא מב"ד ועמו תבוא השראת השכינה במהלך של 'בבת אחת'.

וראה גם את הלשון בתנחומא (דברים א' א').

אֶלָּא מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה, מִתְגַּלֶּה לָהֶם קִמְעָא קִמְעָא. בִּתְחִלָּה מֵשִׁישׁ אֶת הַמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה. וְאַחֲרֵי כֵן, תָּגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצֶּלֶת. וְאַחֲרֵי כֵן, פָּרֹחַ תִּפְרַח. וְאַחֲרֵי כֵן, כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ. וְאַחֲרֵי כֵן, הֵמָּה יִרְאוּ כְּבוֹד ה' הֲדַר אֱלֹהֵינוּ. לְפִיכָךְ אָמַר דָּוִד, כִּי בָנָה ה' צִיּוֹן, נִרְאָה בִּכְבוֹדוֹ".

הרי לן להדיא, שכך הוא ה'קמעא קמעא', בתחילה זה מתבטא רק בענינים גשמיים, של 'משיש את המדבר' ושל 'פרח תפרח' וכו', ורק לאחמ"כ בא הענין הרוחני הנשגב של 'יראו כבוד ה' הדר א-להינו'.

וכן מוכח מסוף הדברים, מהא דמייתי מקרא דתהלים, שבא ללמוד מהאי קרא, שבתחילה בונה ה' את 'ציון', ורק לאחמ"כ 'נראה בכבודו'.

 

[המצפה לישועת ה']

 

אגב, כדי להגדיר בדיוק מה המצב המדויק, מה כן ומה לא, צריך כמעט רוח הקודש, אנו לא מדברים כאן אלא על ההסתכלות הכללית בלבד

פתאום כבר צריכים לרוח הקודש... מה כל כך רע להתבונן בה"מציאות" של מצבינו, ולבחון האם אנו במצב של "קירוב" או "ריחוק"???... למה פתרון זה נוצר רק לגבי הידיעה ש"כבר יצאנו מהגלות"???....

למרות הנימה הקנטרנית, (ולמרות הצהרתי דלעיל...), לא אמנע רק להעיר, שבודאי הבנת את כוונתי היטב, דבודאי שאת הכיוון הכללי יכול כל אחד לראות, (אם אך יפקח את עיניו לאור דברי הנביאים וחז"ל הקדושים), אך להגדיר את המצב במדוייק ממש, בודאי שנצרכת לכך הבחנה רבתי, ולאו כל מוחא סביל דא.

[המצפה לישועת ה']

המצב הזה בו יהודים גרים בבית של השי"ת, תחת כנפי השכינה, והרי הם סמוכים על שולחנו, ומקיימים מתוך כל את תורתו ואת מצוותיו, המצב הזה בעצמו בודאי יש בכוחו לעורר את האהבה.

ב"ה שכעת הוסיף מר את התנאי של קיום התורה והמצוות, אשר בעוה"ר לא מתקיים כעת,

(גם כאן יש מעט נימה קנטרנית, מעולם לא טענתי אחרת, כמבואר היטב כל דברי דלעיל, וחבל סתם להקצין לחנם וללא טעם).

בכל אופן, ראוי שידע מר, ועמו ידעו ויראו כל תושבי חו"ל :

בודאי ובודאי שמתקיים כעת, התורה ומצוותיה מכוונות באופן מובהק את דרכם של כל בני היהדות הנאמנה בארץ הקודש, וכל 'קהילות הקודש' הפורחות והמתעצמות מיום ליום, ת"ל, על כל גווניהם וסוגיהם, אמונות עלי תולע, עלי תורתינו הקדושה והנצחית.

וכאשר חזיון נפלא זה מתקיים בסמיכות לשלחן האב, אין לך ענין שמעורר געגועים גדול ממנו, ובודאי בכוחו לעורר את האהבה העליונה, עדי ישוב ויגאלנו מהרה, בב"א.

[המצפה לישועת ה']

בוודאי אין שאלות, את זה אין אתה צריך לגלות לנו, כבר ידענו מראש שאצל מר הדברים "ברורים" עדיין לפני שהדברים הועלו על כור המבחן.

הדברים, כמובן, הוצאו מהקשרם, אני כתבתי 'אין שאלות' יען שפתי חז"ל ברור מללו, וכתבתי שאין טעם לדוחקם לחנם רק כדי ליישבם עם ה'הנחות' הבלעדיות שלנו.

בכל אופן, לגוף דבריך, אעיר ואומר. (אינך חייב להאמין לי, אך אני את שלי אומר).

כאשר התחלתי, לפני שנים, בבירור הסוגיא, לא היתה לי שום הכרעה לשום צד, (ואם כבר, הדברים היו נוטים יותר אל הכיוון המקובל יותר, וכגון הצד שמיוצג כאן ע"י ידידנו הרב @סכינא חריפא), השתדלתי למצות את הסוגיא כפי יכלתי, (ואף עתה היא הוארה לי מעוד שלל זויות והיבטים, ותיתי ליה למר שסייעני בזה), ובינתיים אלו הם הדברים שיצאו לי מפשטות הסוגיא העמוקה והנשגבה הלזו.

לא הגעתי משום 'הנחה' מוקדמת, אדרבה כל ההנחות הגיעו אחרי 'כור המבחן', והשתדלתי למצותם, ללא משוא פנים, רק לאור דברי הנביאים וחז"ל.

(כמובן שאין שום 'הכרעה' במסקנות אלו, וכל הבא לבדוק את הסוגיא מומלץ לו בחום ללומדה באופן עצמאי, וה' יהיה בעזרו, ולואי ויהיה בכל הדברים שנכתבו (יחד עם דברי הרב @דובר מישרים, אשר מיני ומיניה יתקלס עילאה), מעט סיוע, עזר, ותועלת, בעזהשי"ת.

[סכינא חריפא]

בוודאי אין שאלות, את זה אין אתה צריך לגלות לנו, כבר ידענו מראש שאצל מר הדברים "ברורים" עדיין לפני שהדברים הועלו על כור המבחן.

אינך חייב להאמין לי, אך אני את שלי אומר.

כאשר התחלתי, לפני שנים, בבירור הסוגיא, לא היתה לי שום הכרעה לשום צד, (ואם כבר, הדברים היו נוטים יותר אל הכיוון המקובל יותר, וכגון הצד שמיוצג כאן ע"י ידידנו הרב @סכינא חריפא), השתדלתי למצות את הסוגיא כפי יכלתי, (ואף עתה היא הוארה לי מעוד שלל זויות והיבטים, ותיתי ליה למר שסייעני בזה), ובינתיים אלו הם הדברים שיצאו לי מפשטות הסוגיא העמוקה והנשגבה הלזו.

לא הגעתי משום 'הנחה' מוקדמת, אדרבה כל ההנחות הגיעו אחרי 'כור המבחן', והשתדלתי למצותם, ללא משוא פנים, רק לאור דברי הנביאים וחז"ל.

(כמובן שאין שום 'הכרעה' במסקנות אלו, וכל הבא לבדוק את הסוגיא מומלץ לו בחום ללומדה באופן עצמאי, וה' יהיה בעזרו, ולואי ויהיה בכל הדברים שנכתבו (יחד עם דברי הרב @דובר מישרים, אשר מיני ומיניה יתקלס עילאה), מעט סיוע, עזר, ותועלת, בעזהשי"ת.

רק יצויין, שאני לא אוחז כן מדילי, אלא כן קיבלתי בפירוש מרבותי.

[המצפה לישועת ה']

א. לא מצינו בפסוק זה שום פירוש אחר, חז"ל פרשו בו רק פירוש אחד בלבד, והוא, שזה נאמר על ה'שבועות' של מסכת כתובות, שהקב"ה השביע את כלל ישראל.

ב. כנ"ל, גם הזוה"ק שם לא מביא זאת על הפסוק הזה, וכיון שלא נמצא פירוש אחר על פסוק זה כלל, בודאי כוונת מהרח"ו היא לפרוש היחיד של חז"ל לפסוק זה.

א ב. הנה ציטוט מדברי הרח"ו בספרו עץ הדעת טוב, פ' ויצא:

עץ הדעת טוב.png

יתכן ובענין הזה הצדק עמך, ודברי מהרח"ו לא נאמרו של ה'שבועות' של ישראל, אשתדל בעזהשי"ת לבחון עוד את הדברים.


(בכל אופן, לא על דבריו התבססו דברי דלעיל, כמבואר למעיין, ואדרבה, עיקר טענתי היתה כי אף שה'שבועות' קיימות, וממילא העבירה על ה'שבועות' מחייבת את ה'מתיר את בשרכם', ה"י, אך בכל זאת יש בכוחה להחיש את קץ הימין, וכמבו' לעיל באורך).

ולתועלת הענין אעתיק כאן את אריכות לשונו:

"ויובן זה ממש בס' הזוהר כי נשבע הקב"ה להניח את ישראל בגלות יום א' שלם והוא אלף החמישי שעליו נאמר נתנני שוממה כל היום עד שיפוח היום אבל עדיין קצת מאלף הששי צריך להיות בגלות ועליו נאמר ונסו הצללים גה זהו סוד כי תמול אנחנו בגלות באלף החמישי וחשבנו שיספיק ולא נדע כי עדיין צריך צל ימינו של יום הששי שיראה על הארץ ואח"כ נגאל, כנודע כי כל מה שהיה בששת ימי בראשית סימן אל כל המאורעות בשתא אלף שני דעלמא והנה ביום החמישי נבראו כל התנינים ורמש הים ובתחילת יום הששי בלבד נבראו בהמה ורמש וחיתו ארץ ואח"כ נברא אדם רמז אל מלך המשיח וכמו שנאמר באדם ורדו בדגת הים כך וירד מים עד ים גם בזה יובן משז"ל היום אם בקולו תשמעו כמו שהשיב המשיח לרבי יהושע בן לוי והרי כתבנו בס' הזוהר כי נשבע הב"ה להניחם אלף שנים בתשובה כמ"ש השבעתי אתכם וכו' יתורץ עם הנז' כי ביום החמישי היתה השבועה אבל באלף הששי תלוי בתשובה ובו יקוים היום אם גדול ומיעוט תשובתכם נתחרך לכם הגלות גם באלף ששי ולכן אתם הרועים השקו הצאן ולמדום דרכי שלימה ולכן רעו אותם כרועים נאמנים וע"י כן יגאלו".

(ולכאורה יש מקום להניח, שגם אם צדקו דברי מהרי"ט, אשר ייצגם בכבוד הרב @דובר מישרים, ולא דיבר מהרח"ו אלא על שבועת הקב"ה על הגלות, בכל אופן יתכן לומר, כי ה'שבועה' של הקב"ה וה'שבועות' של ישראל קשורות ואגודות זו בזו, וכל עיקר החומרא על הקדמת הקץ מונח דווקא בזמן שבו הקב"ה הבטיח שלא תבוא הגאולה בהכרח, ועל כן הקדמת הגאולה בזמן זה היא נחשבת כ'הקדמה' קודם הזמן, אבל בזמן בו ראויה גאולה לבוא ע"י תשובה, ואין הכרח על ה'גלות', יתכן ובזמן זה אין כ"כ את החומרא של ה'שבועות'. וצ"ע בזה).

(ובעיקר לשונו של מהרח"ו לא הבנתי כלל לע"ע, ואשמח אם מאן דהו יוכל להבהיר לי, מה פירוש המילות 'להניחם בתשובה').
 

[אגור בן יקא]

האשכול די ארוך, אם אפשר בבקשה שמישהו מהמתדיינים יסכם בקצרה עיקרי הדיעות כאן אשמח מאוד.

[איש אשכולות]

לתשומת לב החברים, הניק הזה @איש אשכולות הוא אותו טרול מזרחניק המתערב בכל דיונים כאלו, בבקשה להתעלם

טרול הוא מי שמביא דברים רק כדי להציק אך אני מביא דברים ענייניים בטוב וטעם שאינם מרבני המזרחי , דברים המוכיחים שבניגוד לטענת דובר מישרים הרבי מסטמר לא כיוון אל האמת לגבי השבועות והן אינן יכולות להיות ביהרג ואל שיעבור כשבמצב רגיל שאינו תקופת שמד יהרגואל יעבור הוא רק בע"ז וג"ע ושפ"ד ולא כל דבר אחר כולל שלוש השבועות, ולכן בכל מקרה אין אפשרות שהן ביהרג ואל יעבור, וכן מצד האבסורדיות דלעיל רואים מדוע מופרך לומר שהשבועות הן ביהרג ואל יעבור.
וכן לגבי הטענה שהשואה עונש על שעברו בעליות הציוניות וההתיישבות הציונית על שלוש השבועות, רי"ט לא כיוון אל האמת כי כל אלו שנפגעו בשואה היו בחו"ל וכל אלו שהיו בארץ לא נפגעו בשואה.כך או כך, וכאמור לעיל (הדברים נמצאים בדף 2 של האשכול "אתחלתא דגאולה" וכבר קישרתי לשם באשכול זה) עיקר גדולי הדורות שהתייחסות לשלוש השבועות לא רק שלא היו קיצוניים כמו הרבי מסטמר אלא אף דעתם שהשבועות אינן תקפות ולא מעט דעתם שהן אינן להלכה מלכתחילה. ורובם ככולם של המקובלים בהם הבינו את דברי רח"ו שהשבועות תקפות לאלף שנים וכבר אינן בתוקף עוד וביניהם למשל החיד"א ור"ע הדאיה.

לא כול העולם ולא כל כל ישראל ולא כל התורה סובבים סביב הרבי מסטמר ושיטתו (בלי להמעיט מגדולתו האישית העצומה אך גם החולקים קדושים ועצומי) אלא דעת מיעוט אם לא דעת יחיד ולא דעה שמכוונת לאמת לעומת הרוב המכריע של החולקים.

[המצפה לישועת ה']

האשכול די ארוך, אם אפשר בבקשה שמישהו מהמתדיינים יסכם בקצרה עיקרי הדיעות כאן אשמח מאוד.

בקצרה ממש.

אנו, בני הדור האחרון, נמצאים במצב שנראה מאוד 'משונה' מבחינה הסטורית-יהודית : מחד זכינו לשוב ולדור בתוככי ארץ הקודש - הארץ המובטחת, ומאידך לא זכינו עדיין לאורה המרפא של הגאולה השלמה.

וכל בר דעת, אשר מתבונן מעט בדעתו ב'חזיון' הלזה, עומד נבוך בדעתו, ומתפלא בינו ובין קונו, כשאלת התם שבהגדה, לאמר: 'מה זאת'.

ועל כך באו כאן שלשה גישות שונות.

האחת. דעתו של הרב @דובר מישרים. כי כיון שהשביענו א-להינו שלא למרוד באומות וכו', אם כך יוצא כל התהליך הלזה הורתו ולידתו שלא בקדושה, ובהכרח אם כן שגם טיבו ומהותו הינם 'שלא בקדושה', ומשכך, בודאי שאין הכל אלא 'חזיון תעתועים' ו'מעשה שטן', ואין לנו אלא לעמוד בו בגבורה.

השנית. דעתו (הממוצעת) של הרב @סכינא חריפא. אשר גם הוא, כקודמו, מסתכל על הכל ב'עין עקומה', אך מטעם אחר, לא מפני ענין ה'שבוועות' בדווקא, אלא מפני תהליך ה'התחלנות' הנורא שהיה כרוך יחד עם ה'קיבוץ' שלפנינו, ומשכך, הוא רואה את כל הענין כולו כ'נפילה גדולה' וכ'גלות נוראה', אלא שלדעתו בתוך הצער הנורא קיימת גם 'סוכריה קטנה' (כלשונו), אשר מונחת בעצם העובדה בה אנו זוכים לקיים את מצוות ה' ולהגות בתורתו בתוככי ארצו הקדושה.

השלישית. דעתו של חדל המעש, אנכי הק' @המצפה לישועת ה'. אשר אוחזת, כי יחד עם הצער הנורא על חילול שמו הגדול, ועל ריחוקו של המון העם מה' ומתורתו, אין להתעלם מהחסד הגדול שנעשה עמנו, ב'קיבוץ הגלויות' שנתהווה ובא (לכה"פ במציאות הפשוטה, לפני שנדון על המשמעות ה'נשגבת' של המושג 'קיבוץ גלויות') בתוככי ארץ הקודש, ובקהילות הקודש הפורחות ומשגשגות ברמה בכל מרחבי הארץ הקדושה, אשר אין להתעלם מלראותם כהארת פני ה' עלינו, וכ'התנוצצות' של 'קיבוץ הגלויות' המובטח, אשר סופו יהיה נעוץ בגאולתינו השלמה. בב"א.

אלו שלשת הדרכים שהובאו כאן, ונידונו בס"ד בהרחבה, כל אחד בדרכו הוא.

[על כל פנים]

ומשכך, בודאי שאין הכל אלא 'חזיון תעתועים' ו'מעשה שטן', ואין לנו אלא לעמוד בו בגבורה.

לא יודע אם זה דעתו של הרב @דובר מישרים, אבל נראה יותר מדוייק שכיון שכל (לאו דוקא כל, אבל הרבה) הקיבוץ הזה נעשתה ע"י רשעים, בהכרח אין לזה שום קשר עם הגאולה. גם ענין ה"קיבוץ" הזה אינו דבר מבורך כשלעצמו,רק זה שיש הרבה יהודים שומרי תו"מ בארה"ק הוא ודאי דבר מבורך לכו"ע

[סכינא חריפא]

ומשכך, בודאי שאין הכל אלא 'חזיון תעתועים' ו'מעשה שטן', ואין לנו אלא לעמוד בו בגבורה.

לא יודע אם זה דעתו של הרב @דובר מישרים, אבל נראה יותר מדוייק שכיון שכל (לאו דוקא כל, אבל הרבה) הקיבוץ הזה נעשתה ע"י רשעים, בהכרח אין לזה שום קשר עם הגאולה. גם ענין ה"קיבוץ" הזה אינו דבר מבורך כשלעצמו,רק זה שיש הרבה יהודים שומרי תו"מ בארה"ק הוא ודאי דבר מבורך לכו"ע

והערתי על כך, שלדעתי נדידת מרכז התורה לא"י, אינו נקרא קיבוץ. והרי בזמנינו פחות מחצי מהידועים כיהודים, ואולי רבע או שליש מכל העם היהודי כולו נמצא בארץ. אני לא קורא לדבר כזה קיבוץ.
אלו שרואים בכך קיבוץ, לענ"ד זה בהשפעת שקמה מדינה ע"י יהודים חילונים על אדמת א"י וקראו שמה ישראל, וכל ניחוחות הגאולה הללו היטו לבבם לראות קיבוץ שלא ארע, כארע.

[על כל פנים]

שלדעתי נדידת מרכז התורה לא"י, אינו נקרא קיבוץ

כתבתי לפי דעתו, בכל אופן זה ודאי לא קשור לקיבוץ גלויות כמש"כ

[אמלתרא]

כל הצדיקים שנזכרו לעיל, שראו במדינה בדרך כאתחלתא, והביעו דעתם בענין השבועות וכו'..., הם דיברו על בריאה אחרת לגמרי...
בחזיונם ראו מדינה מתנהגת עפ"י חוקי התורה, סגורה לחלוטין ביום השבת, חוקי הבתי משפט בהתאם עם משפטי התורה.....

למייסע, לא קמה ולא נצבה בריאה כזו לעת עתה..., ולכן כל הדיון אודות השבועות אם ישנם או אינם, אינו אלא להלכה ולא למעשה כלל וכלל ....
אפילו ריח של גאולה אין כאן...
ומרכזי התורה בארץ ישראל ושגשוג היהדות בין ציבור החרדים, זה תופעה נפרדת לגמרי, אין לה קשר כ"כ עם רבונות יהודית בארץ ישראל, הדבר הזה הי' קורה [או לא קורה] גם אם נשארה המנדט הבריטית בארץ...

[איש תלמודי]

שלדעתי נדידת מרכז התורה לא"י, אינו נקרא קיבוץ

כתבתי לפי דעתו, בכל אופן זה ודאי לא קשור לקיבוץ גלויות כמש"כ

בעניים זה יש לקחת בחשבון שחלק מהיהודים הגרים במדינת ישראל אינם גרים כלל וכלל בא"י
מכיוון שחלק משטחי המדינה אינם א"י כלל.

[המצפה לישועת ה']

גם ענין ה"קיבוץ" הזה אינו דבר מבורך כשלעצמו,רק זה שיש הרבה יהודים שומרי תו"מ בארה"ק הוא ודאי דבר מבורך לכו"ע

לא זכיתי להבין את ההבדל, 'קיבוץ' פירושו התקבצות יחדיו, כמדומה.

[המצפה לישועת ה']

והרי בזמנינו פחות מחצי מהידועים כיהודים, ואולי רבע או שליש מכל העם היהודי כולו נמצא בארץ

כוונתך כנראה להמבואר כאן :

מפת יהודי העולם.pdf

אמנם דע כי חישוביהם אינם עולים בקנה אחד עם דרישות ההלכה היהודית.

כלומר, מבחינתם, גם יהודי שהתבולל, ה"י, כל עוד הוא מחשיב את עצמו כשייך לעם היהודי, הרי שכל ילדיו הינם יהודים.

המבחן האמיתי יהיה רק כאשר נדון על שיעור היהודים לפי גדרי ההלכה, כמובן.
 

[המצפה לישועת ה']

והרי בזמנינו פחות מחצי מהידועים כיהודים, ואולי רבע או שליש מכל העם היהודי כולו נמצא בארץ

כלומר, מבחינתם גם יהודי שהתבולל, ה"י, כל עוד הוא מחשיב את עצמו כשייך לעם היהודי, הרי שכל ילדיו הינם יהודים.

וכידוע, שיעור ה'התבוללות' ברוב תפוצות העולם מחריד ומזעזע.

ראה לדוגמא כאן (בעיקר בעמוד 5) :

ההתבוללות בעולם היהודי, ה''י.pdf

 

[המצפה לישועת ה']

והרי בזמנינו פחות מחצי מהידועים כיהודים, ואולי רבע או שליש מכל העם היהודי כולו נמצא בארץ. אני לא קורא לדבר כזה קיבוץ.

ואם ברצוננו לקבל קצת נתונים על הציבור היהודי האמיתי, כלומר שומר התורה והמצוות, אפשר לראות קצת כאן.

(לפי החשבון שם זה בערך 740,000 בארה"ק, כנגד 540,000 בתפוצות המרכזיות, אמנם מבואר שם שהחשבון נערך בשנת 2010 למניינם, ושלהערכתם של המומחים בענין זה, עד שנת 2022 (כלומר עכשיו...) ההערכה היא על כמליון חרדים בארה"ק, כ"י).

ובל נשכח שחשבון זה כולל רק את המזוהים כחרדים ממש, ואינו כולל מאות אלפים מאחב"י, אשר גם הם שומרים תומ"צ ברמה כזו או אחרת, אשר כולל את כל הסוגים של ה'דתיים', החל בחרד"ל והד"ל, וכלה ב'מסורתייים' לגווניהם ולסוגיהם).

[המצפה לישועת ה']

לדעתי נדידת מרכז התורה לא"י, אינו נקרא קיבוץ. והרי בזמנינו פחות מחצי מהידועים כיהודים, ואולי רבע או שליש מכל העם היהודי כולו נמצא בארץ. אני לא קורא לדבר כזה קיבוץ.

וגם אם לא נתייחס לכל זה, ונניח שבאמת מקובצים כאן כעת רק מעט יותר משליש מתוך כללות העם היהודי,.

וכי קל הדבר בעיניך?

אין לו שום ערך מבחינה הסטורית-יהודית-תורנית?

היאך אפשר לעבור שווי-נפש ליד תופעה מפליאה כזו?

וכי לפני מאתיים שנה היינו יכולים לדמיין את העובדה הזו, שעוד קודם בוא הגאולה יהיו דרים רבים מאתנו בקביעות בתוככי ארה"ק?

האין לתופעה זו שום משמעות יהודית-רעיונית?

[על כל פנים]

גם ענין ה"קיבוץ" הזה אינו דבר מבורך כשלעצמו,רק זה שיש הרבה יהודים שומרי תו"מ בארה"ק הוא ודאי דבר מבורך לכו"ע

לא זכיתי להבין את ההבדל, 'קיבוץ' פירושו התקבצות יחדיו, כמדומה.

דבר מבורך, כן. אבל אין חשיבות בכך עד שהוא מעין קיבוץ גלויות או משהו דומה. לדעתך יש איזה חשיבות בזה לא רק דבר מבורך
 

[על כל פנים]

וכי קל הדבר בעיניך?

כן

אין לו שום ערך מבחינה הסטורית-יהודית-תורנית?

אולי היסטורית, לא תורנית

היאך אפשר לעבור שווי-נפש ליד תופעה מפליאה כזו?

ככה

וכי לפני מאתיים שנה היינו יכולים לדמיין את העובדה הזו, שעוד קודם בוא הגאולה יהיו דרים רבים מאתנו בקביעות בתוככי ארה"ק?

ציפינו לגאולה שלימה, לא לזה

האין לתופעה זו שום משמעות יהודית-רעיונית?

אין

[סכינא חריפא]

לדעתי נדידת מרכז התורה לא"י, אינו נקרא קיבוץ. והרי בזמנינו פחות מחצי מהידועים כיהודים, ואולי רבע או שליש מכל העם היהודי כולו נמצא בארץ. אני לא קורא לדבר כזה קיבוץ.

וגם אם לא נתייחס לכל זה, ונניח שבאמת מקובצים כאן כעת רק מעט יותר משליש מתוך כללות העם היהודי,.

וכי קל הדבר בעיניך?

אין לו שום ערך מבחינה הסטורית-יהודית-תורנית?

היאך אפשר לעבור שווי-נפש ליד תופעה מפליאה כזו?

וכי לפני מאתיים שנה היינו יכולים לדמיין את העובדה הזו, שעוד קודם בוא הגאולה יהיו דרים רבים מאתנו בקביעות בתוככי ארה"ק?

האין לתופעה זו שום משמעות יהודית-רעיונית?

ענו לך היטיב.
אבל בנימה אישית אכתוב, שעל אף שהם צודקים לדעתי ולא אתה, אי אפשר שלא להתפעל מרגשות הקודש הנוראות שלך!
מי יודע, אם חצי ואפילו עשירית מכלל ציבור האברכים בדורנו היה בעל ציפיה כזאת לגאולה, עם כאלו רגשי קודש סוערות, משיח כבר היה כאן, והיינו נגאלים למעלה מדרך הטבע!

שוב, לדעתי מבחינה שכלית, אינך צודק.
אבל אשריך ואשרי חלקך שאלו רגשותיך, אני מאוד מזדהה עם הרגשות הנפלאים הללו, והלוואי והיה לכולנו רגשות קודש כאלו.
דע לך, שגדל כעת ערכך בעיני עד למאוד מאוד!
אבל אני עדיין חולק... (ממקום של כבוד!)

[סכינא חריפא]

והרי בזמנינו פחות מחצי מהידועים כיהודים, ואולי רבע או שליש מכל העם היהודי כולו נמצא בארץ. אני לא קורא לדבר כזה קיבוץ.

ואם ברצוננו לקבל קצת נתונים על הציבור היהודי האמיתי, כלומר שומר התורה והמצוות, אפשר לראות קצת כאן.

(לפי החשבון שם זה בערך 740,000 בארה"ק, כנגד 540,000 בתפוצות המרכזיות, אמנם מבואר שם שהחשבון נערך בשנת 2010 למניינם, ושלהערכתם של המומחים בענין זה, עד שנת 2022 (כלומר עכשיו...) ההערכה היא על כמליון חרדים בארה"ק, כ"י).

ובל נשכח שחשבון זה כולל רק את המזוהים כחרדים ממש, ואינו כולל מאות אלפים מאחב"י, אשר גם הם שומרים תומ"צ ברמה כזו או אחרת, אשר כולל את כל הסוגים של ה'דתיים', החל בחרד"ל והד"ל, וכלה ב'מסורתייים' לגווניהם ולסוגיהם).

מה שלי ידוע על היום בהערכה גסה, חרדים יש שני מליון.
מליון בארץ, ומליון בחו"ל. (שהרוב כמובן בארה"ב)

[דובר מישרים]

לכו"ע יהיה הגאולה בתשובה, והמחלוקת הוא רק לגבי אופן התשובה

בדברי רבותינו מבואר שאי אפשר בשום פנים ואופן להיגאל בלי תשובה, והנה כמה ציטוטים מדבריהם הק'

א. דבריהם נאמרו כמובן על ה'גאולה', לא על ה'קיבוץ' שיקדום לו, ובכך יתיישבו הדברים היטב עם המקראות ביחזקאל (ל"ו, וכדלקמן), אשר מבואר בהם להדיא כי עיקר התשובה (ובזה נתיישבו שאלותיך מהרד"ק ומהמלבי"ם*) תהיה אחרי ה'קיבוץ', ולאחריה תבוא הגאולה וגילוי כבוד ה' על כלל ישראל.

לָכֵ֞ן אֱמֹ֣ר לְבֵֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל כֹּ֤ה אָמַר֙ ה' א-להים לֹ֧א לְמַעַנְכֶ֛ם אֲנִ֥י עֹשֶׂ֖ה בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י אִם־לְשֵׁם־קׇדְשִׁי֙ אֲשֶׁ֣ר חִלַּלְתֶּ֔ם בַּגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁר־בָּ֥אתֶם שָֽׁם׃

וְקִדַּשְׁתִּ֞י אֶת־שְׁמִ֣י הַגָּד֗וֹל הַֽמְחֻלָּל֙ בַּגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֥ר חִלַּלְתֶּ֖ם בְּתוֹכָ֑ם וְיָדְע֨וּ הַגּוֹיִ֜ם כִּֽי־אֲנִ֣י ה' נְאֻם֙ ה' א-להים בְּהִקָּדְשִׁ֥י בָכֶ֖ם לְעֵינֵיהֶֽם׃

וְלָקַחְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ מִן־הַגּוֹיִ֔ם וְקִבַּצְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מִכׇּל־הָאֲרָצ֑וֹת וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם אֶל־אַדְמַתְכֶֽם׃

וְזָרַקְתִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם מַ֥יִם טְהוֹרִ֖ים וּטְהַרְתֶּ֑ם מִכֹּ֧ל טֻמְאוֹתֵיכֶ֛ם וּמִכׇּל־גִּלּ֥וּלֵיכֶ֖ם אֲטַהֵ֥ר אֶתְכֶֽם׃

וְנָתַתִּ֤י לָכֶם֙ לֵ֣ב חָדָ֔שׁ וְר֥וּחַ חֲדָשָׁ֖ה אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם וַהֲסִ֨רֹתִ֜י אֶת־לֵ֤ב הָאֶ֙בֶן֙ מִבְּשַׂרְכֶ֔ם וְנָתַתִּ֥י לָכֶ֖ם לֵ֥ב בָּשָֽׂר׃

וְאֶת־רוּחִ֖י אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְעָשִׂ֗יתִי אֵ֤ת אֲשֶׁר־בְּחֻקַּי֙ תֵּלֵ֔כוּ וּמִשְׁפָּטַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ וַעֲשִׂיתֶֽם׃

וִישַׁבְתֶּ֣ם בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לַאֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ לְעָ֔ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לֵא-לֹהִֽים׃
______________
ב. *אגב, זה קצת 'מעניין' להוכיח מהמלבי"ם כ'שיטתכם', אחרי שהמלבי"ם כתב להדיא בכמה וכמה מקומות במפורש את הענין הזה שה'קיבוץ' יקדום לגאולה, והבאתי חלק מהם באשכול של 'התגשמות חזון הנביאים', קחנו משם, וגם חזר על כך גם במכתבו להרב קלישר, והדברים ידועים).

אקדים הקדמה קצרה.

כתוב בתורה (דברים ל'): והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלקיך שמה: ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך: ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלקיך שמה: אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלקיך ומשם יקחך: והביאך ה' אלקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך:

ונמצא דמי שאומר ששייך קיבוץ גלויות בלי תשובה, הוא כופר בתורה.

ועכשיו אפנה לדבריך.

א. בפסוקים הללו לא מבואר כלל שיהיה עיקר התשובה אחרי הקיבוץ גלויות, כתוב שם שאחרי קיבוץ הגלויות [שהתשובה תוקדם לו, כמפורש ברד"ק שם פסוק י"ז, ומפורש ג"כ במלבי"ם שם פסוק כ"ג שזה אותו קיבוץ שמוזכר ביחזקאל פרק כ' שיהיה בזה בירור גדול ורק הצדיקים יזכו לעלות לא"י], יזרוק השי"ת עלינו מים טהורים, והיינו כמו טהרת המקוה.

ואח"כ כתיב ונתתי לכם לב חדש וגו', וביאר המלבי"ם דאינו ענין לתשובה, אלא הוא ענין טהרת הלב כדי שלא יחטאו לעתיד. וברד"ק שם דהיינו כפרה, אבל לא מדובר מתשובה.

ב. ובכן, עברתי על האשכול ההוא, והנני בזה להעיר על דבריך.

א) הבאת את דברי המלבי"ם בישעי' (ס"ו ז'), אבל באמת הוא כתב מפורש שאין המדובר על קיבוץ גלויות של ייעודי הגאולה, אלא על קיבוץ קטן של אנשים מועטים שישבו בארץ ישראל, ואדרבה, כתב שהקיבוץ הגדול והכללי יתחיל בעת מלחמת גוג ומגוג. ובפסוק ח' מבואר מדברי המלבי"ם שהקיבוץ הקטן הזה יהיה "לפני בוא זמן הגאולה".

ב) הבאת את דברי המלבי"ם בירמי' (ל"א ו'), הוא מתאר שם מציאות שהגוים יתנו כבוד לכלל ישראל, וכלל ישראל יהיו בראשם, [האם זה שייך למצבינו כיום?], וכתב בהמשך (פסוקים ז' וט') שאח"כ יתחיל קיבוץ גלויות, ויהיה הקיבוץ למעלה מדרך הטבע!

ג) עוד ציינו למכתבו שכתב לרצ"ה קלישר, אבל הרי לא כתב שיהיה "קיבוץ גלויות" לפני ביאת משיח, אלא "ישוב א"י", וציין לדברי עצמו בישעי' הנ"ל, ושם הלא להדיא כתב שאין זה בגדר גאולה כלל וכלל. והשתא פשוט ביותר דמה שכתב במכתבו דהיינו בגדר קמעא קמעא, היינו על דרך שכתב בעצמו בישעי' (מ"ט ו') דעת הגאולה התחילה משגלו עשרת השבטים, ופשוט שאין הכוונה שכבר התחילה "תורת הגאולה" מאז, אלא שההכנה כבר התחילה אז. ואין בכל זה כדי לשנות את תורת הגלות בכי הוא זה.

ד) הבאת דברי המלבי"ם בישעי' (מ"ט י"ד), ולא ציינת שדבריו נאמרו אחרי הקיבוץ הגדול והכללי, ומבואר בדבריו (שם פסוק ח') דיהיה זה או אחרי התשובה או בזמן של בעתה, ושם (פסוק ט') שאף אחד לא יגעו בישראל בשעת הקיבוץ, ושם (פסוק י"ב) דגם עשרת השבטים יתקבצו בקיבוץ ההוא, ושם (פסוק י"ח) שיהיה זה הקיבוץ הכללי, ושם (פסוק כ"ב) משמע מדבריו דהיינו אחרי מלחמת גוג ומגוג, [וכן מפורש ברד"ק (שם פסוק ו')], ושם (פסוק כ"ו) מבואר דע"י הקיבוץ ידעו כל בשר כי אני ה' מושיעך.

ה) ציינת לישעי' (נ"ו ח') עוד אקבץ עליו לנקבציו, וציינת גם לרש"י, והשמטת דבריו שכתב לפני כן דקאי על הגרים, וכ"ה במלבי"ם, וברד"ק מבו' דקאי על גוג ומגוג.

ו) ציינת ליחזקאל (ל"ז י"ב), ולא הבאת דהמלבי"ם כתב דכ"ז הוא אחרי קיבוץ גלויות המבואר בפרק כ', דהיינו עם הבירור הגדול, ובפסוק י"ג כתב המלבי"ם שהקיבוץ הזה יהיה למעלה מדרך הטבע באופן שידעו מזה כי אני ה'.

ז) כתבת שמבואר במלבי"ם (מיכה ד') שיהיה קיבוץ גלויות לפני ביאת משיח, בעוד שהוא כלל לא מדבר על ביאת משיח, אלא על העמדת מלכותו, וכתב להדיא שם (פסוק ג') דמלך המשיח כבר ישפוט את ישראל עוד לפני העמדת מלכותו, וכן כתבו עוד מפרשים. ובפסוק א' שם כתב המלבי"ם דירושלים תבנה אך ורק כאשר ישליכו ישראל את רוע מעשיהם.

וכל זה פשוט וברור, ולא נצרכה אלא לאפוקי מאלו הטועים והמטעים.
 

גם אם זה לא היה מוכרח ממש, ברור שזו הפשטות, בפשוטו המציאות של 'משיח' אינו במהלך של 'קמעא', אלא זה מהלך עצום של 'מלכות' שהוא כבר שלב מאוד מתקדם, וקשה עד מאוד להגדירו כ'קמעא'.

ובפרט לאור הידוע שבואו של מב"ד יהיה במהלך של 'פתאום יבוא אל היכלו', (וכן דברי חז"ל של 'אין ב"ד בא אלא בהיסח הדעת' וכו'), ובהכרח צריך ליישב את הדברים, שה'קמעא קמעא' יהיה לפני בוא מב"ד, ולאחמ"כ יבוא מב"ד ועמו תבוא השראת השכינה במהלך של 'בבת אחת'.

ההנחה שלך מוטעת.

מבואר בכמה מקומות (מלבי"ם מיכה ד' שצויין לעיל, וכלי חמדה פ' שמיני אות ג', ועוד) שהתגלות מלכות בן דוד יהיה במהלך של קמעא קמעא, שבתחילה יהיה רק כשופט, ורק לאחרי תקופה יבוסס מלכותו. ולראשונים שיהיה גם משיח בן יוסף לפני משיח בן דוד הרי פשוט שלא יהיה התהליך בבת אחת, וכך כתב הרמב"ן בפירוש (שה"ש ח' י"ב): ואפשר שבין שתי קיבוץ גליות אלו יהיה זמן מרובה.

[דובר מישרים]

ר' @דובר מישרים הנכבד.

תרשה לי להגיב רק על הטענות החדשות, ולהתעלם מכל הדיבורים בהם לא הוספת משהו מיוחד מלבד לחזור שנית על דעתך.

(ותרשה לי גם להתעלם מ'רעשי הרקע' הנספחים... בסגנון של: 'סברת הכרס', 'בבטחון עצמי', 'עשית ליצנות', 'כבר ידענו מראש שאצל מר הדברים ברורים', וכהנה...)

מכיון שכבודו עושה עסק גדול מהדיבורים החריפים שכתבתי, אמרתי אשיחה, אולי ירווח לי, ולאלו שמבקשים את האמת.

הנה כבודו כתב דברים קשים ביותר כנגד הגה"ק מסאטמאר זצ"ל, כביכול הוא גילה פנים בתורה שלא כהלכה, וכביכול המסקנות ההלכתיים שבספרו נבעו אך ורק מחמת שנאת הרשעים שלו.

ואמנם דיבורים כאלו כבר נאמרו בימי הגה"ק זצ"ל ע"י ליצני הדור, והוא מתייחס לכך בכאב רב, והנה לשונו בשו"ת דברי יואל (יו"ד סי' מ"ד אות ד'):

תמהני שחשד אותי שח"ו אני גוזר גזירות, ומי אנכי לגזור גזירות בישראל, אבל אין זה גזירה אלא כנלע"ד מעיקר ההלכה, וכן דרכי בכל הענינים שאני אומר, ולכן על הרבה ענינים אינני משיב כלל על מה ששואלין אותי בין בכתב ובין בע"פ יען שאין לי דבר ברור, ואמרו חכז"ל (שבת דף קמ"ה ע"ב) אם ברור לך כאחותך תאמר ואם לאו אל תאמר, ובחנם חושדין אותי על גזירות, עכ"ל.

והנה, למרבה הפלא, אחרי ההתדיינות אתך נוצר תמונה הפכית לגמרי! ואדרבה, אם יש אחד שיש לו דעה מוקדמת, הוא לא אחר מאשר כבודו בעצמו.

ואנסה לסכם את עיקרי הדברים שנתדיינו פה, ובמקומות שלא נתבארו דברי די הצורך אשתדל להבהיר אותם, ואוכיח שעמדתך הינה חסרת כל יסוד, וסותרת דעת גדולי ישראל, וגם גובלת עם מינות וכפירה ממש רח"ל.

וזה החלי בעזר צורי וגואלי.

א. האם שייך קיבוץ גליות לפני ביאת משיח

מבואר בראשונים (רמב"ן שה"ש ח' י"ב, ובמדבר כ"ד י"ז, רבינו סעדי' גאון אמונות ודעות פ"ח, רבינו האי גאון בתשובתו הנדפס בטעם זקנים) דקיבוץ גלויות הנאמרה בתורה לגבי ייעודי הגאולה, יהיה רק אחרי ביאת משיח.

וברמב"ם (מלכים ריש פי"א) דמלך המשיח יקבץ נדחי ישראל.

וכן הוא במדרש (שה"ש ב' י"ח): למה מלך המשיח בא לקבץ גלויותיהן של ישראל.

וכבודו יצא לחלוק על הנ"ל, וכתב דשייך קיבוץ גלויות בלי משיח, וכל זה מתוך הנחה מוטעת שהגלויות כבר קובצו.

והנה בדעת הרמב"ם דחק מר דיתכן שיהיה ב' שלבים בזה, והערה מקורו מכפל לשון ושב בפסוקי התורה, והגם דלענ"ד אין זה משמעות דברי הרמב"ם שסתם הדברים, מ"מ אי משום הא החרשתי, מכיון שסוף סוף הרי יש מקום לטעות בזה מדברי הגמ' במגילה, ויתבאר להלן.

אך מה נעשה והרמב"ן ורס"ג ורה"ג מתארים את סדר הגאולה, וכתבו מפורש שהתחלת הכל יהיה ע"י משיח, לזה כתב מר דלמרות שהם דיברו להדיא על "אדם" מסויים שיעשה את הקיבוץ, מ"מ יתכן דאף קודם לכן כבר יהיה "התנוצצות" ימות המשיח, אך כבודו לא הביא שום מקורות בגדרו של אותו "התנוצצות", והאיך יש בכוחו לשנות את תורת הגלות והשבועות.

וזה ברור שכלל ישראל בכל הדורות האמינו אשר משיח יבוא לקבץ את הגלויות, וברור שהאמונה הזו בא להם בקבלה, וכמפורש בדברי הראשונים, וכמו שכתב הגה"ק מהרש"ב מליובאוויטש זצ"ל (אגרות קודש ח"א סי' ק"ל): והוא אמונה פשוטה בלב אחינו עפ"י התורה ונבואת הנביאים, וע"ז אנו מצפים ומייחלים בכל יום ויום, עכ"ל. אך כתב כבודו לחלוק על זה, ולדעתו הנחה זו בא להם לכלל ישראל בטעות, מפני חוסר אימון באפשרות ריאלית אחרת...

ב. ביאור הגמ' במגילה י"ז: לאור דברי רבותינו

והנה המקור שעליה מסתמך כבודו הוא הגמ' מגילה (דף י"ז:), אך כבר הראיתי שבמדרש תהלים (פרק כ"ט) מבואר להדיא דביאת משיח הוא לפני בנין ירושלים, והוא יהיה מי שיפרע מרשעי אומות העולם. כמו כן הראיתי לך שבאבודרהם מפורש דברכת תקע בשופר היינו בעת ביאת משיח. וכן מוכח מראשונים הנ"ל שכתבו שהתחלת הכל יהיה ביאת משיח.

ועל כרחך צ"ל באחד מב' אופנים. או שהגמרא מדבר על ביאת משיח בן דוד, ואילו קיבוץ גלויות [הראשון] יהיה ע"י משיח בן יוסף. או דנימא ד"בא דוד" פירושו שבא ויושב על כסא מלכותו, והראיתי מקור לכך מדברי הב"ח (או"ח סי' קי"ח) שביאר דמה שאמרו במגילה שם דביאת דוד הוא אחרי בנין ירושלים, הרי למדו את זה ממה שכתוב ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם, ומבואר שעיקר הביקוש הוא על התגלות מלכותו של דוד, וכלפי זה הוא דנאמר בגמרא ש"בא דוד", היינו דבא לישב על כסא מלכותו. והוא פשט ישר ביותר. ולחנם כתב כבודו שהוא פלפול מעוקם. 

וכך כתב גם הרש"ב מליובאוויטש במכתבו הנ"ל: וזהו דקדוק לשון הגמ' וכיון שנבנית ירושלים בא דוד, ולא קאמר בא בן דוד, דמשיח נקרא בכמה מקומות בשם בן דוד במד"ר ובגמ', ואמר כאן בא דוד, הכוונה על מלכותו, וכמ"ש ועבדי דוד מלך עליהם (יחזקאל ל"ז כ"ד), ועיי"ש במצודות. וקרוב הדבר לאמר שאז יתוסף מעלה בו עצמו, ומובן למשכיל ע"פ מה שנתבאר, עכ"ל.

ולפי"ז מובן שאין שום קושיא ממה שהבאת מפסיקתא רבתי (פרשה ל"ז) דבשעה שמלך המשיח נגלה עומד על גג ביהמ"ק וכו', כי הכוונה להתגלות מלכותו. ומ"ש שם שיאמר להם משיח ואם אין אתם מאמינים, היינו מגודל ההפתעה שבאמת כבר הגיע הזמן הקדוש הזה. אך הקשית איך בדיוק האורי שזורח יוכיח להם שהם אכן כבר בדרגא זו, אבל האמת הוא שהשמטת המשך דברי הפסיקתא, וכך הוא לשון הפסיקתא: ראו באורי שזרח עליכם, שנאמר קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח, ועליכם בלבד זרח ולא על אומות העולם וכו', באותה שעה מבהיק הקב"ה אורו של מלך המשיח ושל ישראל וכל אומות העולם בחושך ואפילה והולכים כולם לאורו של משיח ושל ישראל וכו'. [וכמובן שלדעת הראשונים שיהי' ב' משיחים אין התחלת ראי' מכאן].

ונמצא שפשוט בראשונים ובמסורת ישראל שמשיח יקבץ נדחי ישראל, וכל הנסיונות להוכיח מחז"ל ההיפך, עולים בתוהו.

ג. האם יתכן גאולה בלי תשובה

כתב הרמב"ם (הל' תשובה פ"ז ה"ה): כל הנביאים כולן צוו על התשובה ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה. וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין, שנאמר והיה כי יבאו עליך כל הדברים וגו' ושבת עד ה' אלהיך ושב ה' אלהיך וגו'.

מבואר בזה דהא דאין ישראל נגאלין בלי תשובה הוא מפורש בתורה. והכופר בזה כופר בתורה.

ויותר מזה עשה הגאון הנצי"ב (אגרות הנצי"ב, אגרת ק"ז), וכאשר עלתה על הפרק השאלה האם כבר הגענו למצב של גאולה, הוא השתמש בכך ככלי מדה להבחין האם אכן אנו במצב של תשובה, וכיון שבעוה"ר עדיין לא זכינו לכך, הסיק הנצי"ב שלא הגענו עדיין לימות הגאולה.

ופשוט דמה דנחלקו בסנהדרין (דף צ"ז:) אי ישראל נגאלין בלי תשובה, [אפילו לגירסא דר"א קאמר דמעמיד עליהם מלך כהמן], היינו לגבי ביאת משיח, אבל ברור שמשיח יכוף את כלל ישראל לילך בדרך התורה, כמ"ש הרמב"ם בהל' מלכים פי"א, ואין בכך שום ספק. וכך כתב רבינו סעדי' גאון (אמונות ודעות פ"ח) דלא יתכן גאולה בלי תשובה, והבאתי לכך עוד מראי מקומות מדברי רבותינו.

וע"ז כתבת דברים שאסור לשומען, כאילו לא מוכרח שתתקיים הבטחת התורה, רח"ל מהאי דעתא.

ואותו דבר הוא בנוגע לקיבוץ גלויות, דמפורש בתורה דקודם לכן יתקיים "ושבת עד ה' אלקיך", ונמצא מי שאומר דשייך קיבוץ גלויות לפני כן הוא כופר בתורה.

וכבר הארכתי בתגובה הקודמת לברר שכל ההוכחות שהבאת לקיבוץ גלויות לפני התשובה הם מזוייפות, והמעיין במקור הדברים ימצא שמבואר ההיפך ממש.

ד. תקפן של שלש השבועות בימינו

הנה דבר פשוט ומבואר הוא שאין השבועות גזירת הכתוב בעלמא, אלא גדרן וענינם שלא נעשה שום פעולות לבטל המציאות של גלות, וכך מבואר גם במהר"ל (חא"ג כתובות קי"א. ונצח ישראל פרק כ"ד). 

ולפי"ז פשוט ביותר דהשבועות נוהגות עד זמן הגאולה, וכל עוד שעדיין כלל ישראל לא עשה תשובה ולא בא משיח עדיין קיימת גזירתו ית' שנהיה בגלות, ואסור לנו לבטל גזירתו. [ועי' נצח ישראל (פרק מ"ו) שעיקר ההוצאה מן הגלות יהיה ע"י משיח].

וכך מבואר גם במדרש (שה"ש ב' י"ח): שלא ימרדו על המלכיות ושלא ידחקו על הקץ ושלא יגלו מסטירין שלהם לאומות העולם ושלא יעלו כחומה מן הגולה, א"כ למה מלך המשיח בא לקבץ גליותיהן של ישראל. ופירשו המפרשים שם דהכוונה דרק עם ביאת המשיח יעלו כחומה. ובספר התירוש כתב דהגירסא הנכונה הוא: ושלא יעלו כחומה מן הגולה אלא א"כ מלך המשיח בא לקבץ גליותיהן של ישראל. ומבואר להדיא כנ"ל.

וכן מבואר להדיא ברוקח (שיה"ש ב' ח'), ובמגלת אסתר (סה"מ עשה ו' מהנשכחות), ובקונטרס זכר למקדש (לבעל האדר"ת, בהקדמה), דהשבועות נוהגות עד ביאת משיח צדקינו, ובפני יהושע (כתובות שם) דהשבועות הם עד הפקידה הגמורה שישובו הכלי שרת מבבל, ובמשך חכמה (פ' ויחי) דהשבועות נוהגות עד פקידת הנביא.

וכבודו יצא לחלוק על כל זה, ויצא לחדש שבימינו אלה כבר פקע תורת הגלות, [היפך דברי מהר"ל דעיקר הוצאה מהגלות יהיה ע"י משיח], ושוב מותר לעבור על השבועות. וכל כמה שדחקתי שיביא מקור לדבריו, עדיין לא זכינו שיביא אף מקור אחד!

ה. האם העברה על השבועות מקרב הגאולה

כבודו יצא לחדש דדוקא ע"י שעוברים על השבועות מקרבים את הגאולה, וזאת על פי הבנה מוטעית בדברי הזוה"ק, בעוד שהמעיין שם יראה שאין שום הכרח שמדובר על פעולות גשמיים לבטל הגלות, אלא קאי על הפשטא דקרא של "תעוררו את האהבה", והיינו ע"י ריבוי תחנונים וכדו'. ולבסופו של דבר הבאתי דמבואר להדיא בפני יהושע דהשבועות שבגמ' כתובות אין שום הכרח שימהרו הקץ האמיתי, ובמהר"ל מפורש עוד יותר, דע"י העברה על השבועות יתכן גם להרחיק את הקץ האמיתי שלא תבוא. ובמקום שכבודו יודה על האמת, עוד האשים אותי כאילו אני מחפש "תירוצים"...

ו. תמצית הדברים

הראיתי בעליל איך שכל דברי כבודו מנוגדים לדברי רבותינו הראשונים והאחרונים, וגם גובלים עם מינות וכפירה ממש, והמקורות של כבודו לקויים בחסר ויתר באופן שהמעיין בהיקף הדברים יווכח בעצמו שהאמת הוא להיפך ממש.

ואחרי כל הנ"ל, וכי עדיין כבודו מתפלא עלי על שכתבתי דברים חריפים?! וכי לב מי לא יכאב בראותו סילוף התורה באיצטלא של העמדת האמת על תילה, תוך כדי השמצת צדיקי אמת בהאשמת שקריים חסרת כל יסוד.

והרי הגה"ק מסאטמאר זצ"ל היה גאון עולם שהפקיר גופו ומאודו למען כבוד שמים, וידוע עד כמה סבל ממלחמתו בציונות, הן בתחום הכספי [שהי' מאוד נצרך לכך בזמן ההוא, כידוע שהיה בעל חוב גדול עד שהוצרך לנדוד לארה"ב בניגוד לרצונו], והן שעשו אותו ללעג ולקלס מסוף העולם ועד סופו, אך הוא שהאמת היה נר לרגלו לא חס על כבודו ועמד כחומה בצורה למען כבוד שמו ית'. וכל המעיין בויואל משה אי אפשר שלא להתפעל מהגאונות העצומה, עד שכמעט אין שום מקור בחז"ל או בראשונים ואחרונים בענינים אלו שלא יביא אותם, ורוב ככל הטענות שמעלים כיום על ספרו, כבר התייחס אליהם בטוב טעם, [ואת הספר כתב בזמן שהיה מוקף מטירדות למעלה מראש, בייסדו אז הקהילה והמוסדות הכי גדולים בארה"ב], ורואים בחוש שנתקיים בו מ"ש חז"ל מתוך שחסידים היו תורתן משתמרת ומתברכת.

[וזאת למודעי שמי שיעיין בויוא"מ בעיון יווכח שכל הטענות שמעלים על הספר בשקר יסודם, ואני עברתי על רוב ככל החיבורים שיצאו נגד הספר, ולא מצאתי שום טענה שיש בו כדי להפריך את דברי הויוא"מ, ואדרבה, רובם מסלפים את דברי הויוא"מ ומכך באים ל"קושיות" על מה שלא הי' ולא נברא. ולדוגמא אציין ה"פירכא" על דברי הויוא"מ שהניק הטרול המזרחניק מרבה לקשקש בזה, והוא דלפי הויוא"מ יוצא אבסורד שכשהאומות יכופו כנופיא מישראל לעלות לא"י אין לעלות, והלא אין לך מרידה באומות גדולה מזו, ועוד הקשו שכביכול הוא מסתמך על דברי מהר"ל והוא בעצמו הודה שאין זה מוכרח בכוונת המהר"ל. אבל האמת יורה דרכו שכל הטענה בשקר יסודו, דמה שכתב הויוא"מ דהעברה על השבועות הוא ביהרג ואל יעבור, לאו מלתא דהשבועות קאתי עלה, אלא דכיון שהעושה פעולות לצאת מגלות אומר בכך שאפשר לגאולה בלי תשובה נמצא דהו"ל פעולות של כפירה דהו"ל ביהרג ואל יעבור, ויסוד הדברים הם לפי"ד הרדב"ז והשל"ה דפעולה של כפירה הוא כמו ע"ז לגבי חיוב יהרג ואל יעבור, ואין הדבר מבוסס כלל על דברי מהר"ל. אלא שאחרי שהדברים נתבררו על פי הלכה כתב הויוא"מ דלפי"ז י"ל שכך הוא כוונת המהר"ל, וכמובן שכוונתו רק כלפי אלו הפעולות שהם בגדר פעולות של כפירה, כגון העמדת שלטון עצמאי או עליית כל ישראל לפני ביאת משיח, אבל פשוט דעליית כנופיא מישראל, הגם שזה ג"כ נכלל באיסור עליי' בחומה, מ"מ אינם ביהרג ואל יעבור. וכ"ז פשוט וברור למי שיעיין בויוא"מ בעיון ובהיקף].

כ"ד הכותב בצער וכאב,
ד.מ.

[איש אשכולות]

כל הצדיקים שנזכרו לעיל, שראו במדינה בדרך כאתחלתא, והביעו דעתם בענין השבועות וכו'..., הם דיברו על בריאה אחרת לגמרי...
בחזיונם ראו מדינה מתנהגת עפ"י חוקי התורה, סגורה לחלוטין ביום השבת, חוקי הבתי משפט בהתאם עם משפטי התורה.....

למייסע, לא קמה ולא נצבה בריאה כזו לעת עתה..., ולכן כל הדיון אודות השבועות אם ישנם או אינם, אינו אלא להלכה ולא למעשה כלל וכלל ....
אפילו ריח של גאולה אין כאן...
ומרכזי התורה בארץ ישראל ושגשוג היהדות בין ציבור החרדים, זה תופעה נפרדת לגמרי, אין לה קשר כ"כ עם רבונות יהודית בארץ ישראל, הדבר הזה הי' קורה [או לא קורה] גם אם נשארה המנדט הבריטית בארץ...

1. גם צדיקים שלא היו ציוניים (ובניגוד לאנטי ציוניים הקיצוניים השקפה ציונית אינה סותרת צדיקות ואם בודקים ולא פוסלים בלי להכיר אז רואים את זה) דעתם שהשבועות אינן תקפות עוד כמו למשל האור שמח שאמר לאחר ועידת סאן רמו שבה אושררה הצהרת בלפור שסר פחד השבועות וחזרה מצוות יישוב אי למקומה, כלומר ניתן לעלות לארץ וליישבה בלי לחשוש מהשבועות שלא לעלות בחומה ולא למרוד באומות. לגבי שלא לדחוק את הקץ, הגרסה העיקרית היאשלא לרחוק את הקץ כך שדווקא צריך לעלות לארץ וליישבה כדי לדחוק את הקץ.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... 50#p233054

2. גדולי עולם תמכו במדינה כאתחלתא דגאולה גם שנים רבות לאחר הקמתה כשחילוניותה התעצמה כמו למשל המקובלים זצ"ל רבי יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים הלוי סג"ל, רבי יוסף אריה לייב זוסמן, הרב גץ, הרב אליהו, רבי לוי נחמני, ועוד לא מעטים מכל העדות. ודעתפ דעת תורה ומשבעים פנים בתורה לא פחות מההשקפה החרדית המקובלת יותר ויותר ממי שסובר שהציונות והמדינה הן מעשה שטן ושהשבועות הן ביהרג ואל יעבור ועונש על השואה.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... 50#p232687
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... 50#p232684

3. רוב החרדים אינם סוברים שאין קשר בין פריחת עולם התורה לריבונות יהודית אלא שיש קשר ישיר מאוד.

[רוצה להתעלות]

וכבודו יצא לחלוק על כל זה, ויצא לחדש שבימינו אלה כבר פקעה תורת הגלות, ומותר לעבור על השבועות. וכל כמה שדחקתי שיביא מקור לדבריו, עדיין לא זכינו שיביא אף מקור אחד!

מכתב ממרנא ה"אור שמח" שסר כבר הג' שבועות.

המכתב של האור שמח02.pdf