גדולי ישראל שקראו המצב בארץ ישראל קיבוץ גליות

שראלטשיק

משתמש ותיק
בעקבות האשכולת בימים אחרונים 

הננו להעתיק גדולי ישראל שקראו המצב בארץ ישראל קיבוץ גליות

הג"ר יהושע לייב דיסקין זצ"ל
בהקדמה לספר ציר נאמן כתב "וכאשר היותי מרואי פניו של הציס"ע (הגרי"ל דיסקין זצ"ל) טיילתי עמו בכל יום חוץ לעיר לשאוף רוח צח להבריא בריאתו ולמדתי מדבריו הק' כי היה תקותו חזקה, אשר ההתעוררות של אהבת הארץ הנעשה והנשמע במחנה העברים ראיה גדולה שיתקיים הקיבוץ כשיטת הרמב"ם ז"ל ודעימיה כדפירש הרמב"ן ז"ל עוד אקבץ עליו לנקבציו".

החפץ חיים זצ"ל
דברי הח"ח שהביא בנו משמו: "בשנת תר"ן כשהחלו לגרש את אחינו בני ישראל ממוסקבה, נתעוררה אז תנועה גדולה לארצנו הקדושה. המגורשים למאות ולאלפים קנו שם קרקעות, נטעו כרמים, יסדו מושבות. באותו פרק קיבלתי מכתב מאבי ז"ל ובו הוא מעירני על ההתעוררות הגדולה בכל פינות עמנו לעלות לארצנו, ומשער כי הימים ימי עקבתא דמשיחא וכי פקד ה' את עמו ואפשר שהוא אתחלתא דקיבוץ גלויות, שהוא קודם ביאת המשיח. ואם היינו ביכולת היה מן הראוי לקנות קרקע ולעלות להארץ".[1]


הג"ר נפתלי טרופ זצ"ל
ז"ל הג"ר נפתלי טרופ זצ"ל "אמנם כדי שלא אצטרך למתנת בשר ודם הייתי מתפרנס אם אצא מכאן, אבל רק לארץ ישראל, ואם אצליח לקבוע בה את ביתי. אני מוכן להתפרנס אפילו מעבודת האדמה, בכדי לעסוק בתורה, כי לדעתי העלייה לארץ ישראל היא קיבוץ גלויות בזעיר אנפין, עד שהשי"ת יקבץ נדחיו בשלמות הקדמת" (חי' הגרנ"ט ע' כ"ו).


הנצי"ב זצ"ל
הגר"א זלמן מלצר זצ"ל אמר פעם "הרבי זצ"ל (הנצי"ב) אמר פעם על אודות שיבת ציון, כיצד זה יתכן שעכשיו רואים את תחילת חזרת ישראל לארצו, ואילו בדורות קודמים בימים של גדולי עולם לא זכו לכך. והשיב הרבי וענה, כבר אמר הנביא (זכריה ח, ו) 'כה אמר ה' אלוקים צבאות כי יפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם, גם בעיני יפלא נאם ה' אלוקים צבאות', הענין מופלא, אבל הינו עובדה קיימת" (מפי הג"ר ב"צ ברוק ר"י נובהרדוק בירושלים, 'בדרך עץ החיים' ח"ב עמוד 526).


הג"ר איסר זלמן מלצר זצ"ל
"קריאה נאמנה" (שהתפרסמה בשעתו, וצוטטה בכמה ספרים) מאת הג"ר איסר זלמן מלצר זצ"ל: "... הבה נתבונן ונכיר את התפקיד הגדול המוטל עלינו לעת כזאת, אשר זכינו אחרי כאלפיים שנות גלות מרה לחזות בשיבת בנים בונים לגבולם בממדים ענקיים".


הג"ר יחזקאל אברמסקי זצ"ל
על הג"ר יחזקאל אברמסקי זצ"ל מסופר "בהיות ישראל שה פזורה בין העמים מפוזר ומפורד בכל ירכתי ארץ היו גם האוצרות הרוחניים נטושים על פני כל רחבי תבל כמעט מבלי זיקה הדדית, בגלל הגבולים המחיצות והמרחקים אשר הבדילו ביניהם... עתה בשעה של קיבוץ נדחי ישראל ותפוצות ישראל מתכנסות אל הארץ אשר חלק לנו מי שאמר והיה העולם הגיעה גם השעה שבעלי אסופות יכניסו באוצר אחד אשר הגה כל חכם וחכם כפי השגת חכמתו וכפי בחינת קבלתו מגנזי הדעות של הדורות הקודמים לו במקצוע ההוראה של פסקי הלכות" (מלך ביופו 834).

"בשנות התש"ל הראשונות כשהתחילו לבא ארצה עולים יהודים מרוסיה אחרי שהיו כלואים במשך עשרות שנים מעבר למסך הברזל המריץ רבינו את עסקני הציבור שיגבירו פעלים למען קליטתם הרוחנית הוא ראה בעליה בלתי צפויה זו כעין יציאת מצרים חדשה יציאת יהודים מבית עבדים והצביע בקשר לכך על נבואת (צפניה ג כ) "בשובי את שבותיכם לעיניכם אמר ה"" (מלך ביפיו ח"ב עמ' 764).


הג"ר יחיאל מיכל טוקצינסקי זצ"ל
וז"ל הג"ר יחיאל מיכל טוקצינסקי זצ"ל "תמורה עצומה חלה בחיי עמנו בשמונה השנים הללו ופרק חדש החל בתולדות דברי ימי ישראל מרכזי ישראל גדולים ומקוריים שבגולה נהרסו נחרבו ונמחקו ואחר חורבן הקהלות התחילה תקופה חדשה בשמי ארצנו ארץ ישראל נוהרים אל הארץ נדחי ישראל ופזוריהם מעוני עמנו ופליטי חרב מארצות הגולה "ושבו בנים לגבולם" (ירמיה לא טז), "הנה אלה מרחוק יבואו והנה אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים" (ישעיה סט יב). וכל מי שרגיל להסתכל במציאות עולמנו לא מתוך שיגרא והוא רואה בכל חיקום במהלך צבאי השמים ובתהליך קיום כל רגב, פרודה ואטום, נפלאות אין חקר, כך הוא רואה בכל מהלך תולדות ישראל בכל דברי ימיו מאז ומעולם, הנוגהים והנוגים הזוהרים והעמומים, תהליך מופלא במינו, שאין לו תקדים ודוגמא בכל אומות העולם. מתוך כך הוא גם מכיר שהתמורה החדשה היא מראשית נצני החזון הנבואי "וקבצתי אתכם מכל הגוים ומכל המקומות אשר הדחתי אתכם שם נאום ה' והשבתי אתכם אל המקום אשר הגליתי אתכם משם" (ישעיה ס' ט"ז) ושאחר קבוץ הגליות נעלה ונגיע בעזהי"ת לשלבים נוספים עד הגאולה השלמה המקווה..." (מבוא לספר ארץ ישראל).


הגר"א דסלר זצ"ל
והגר"א דסלר כתב "כל מדינה ומדינה ועם ועם מצטיין במדות שונות לטוב ולמוטב וישראל שגלו ביניהם למדים מהם כי המדות השונות הן לתכלית גילוי כבודו ית' בפנים שונות וכשאנו רואים בזמננו שהקב"ה חוזר ומערב את כלל ישראל ובין בארץ בין בחוצה לארץ יהודים ממדינות שונות גרים ביחד צריך להבין שזהו גדר צירופי שמות כי רק בהצטרף כל השמות פירוש כל הגילויים יוצא הגילוי הגדול ומכאן ראיה שאנו עומדים סמוך לימות המשיח כי ראינו שהשי"ת חוזר ומערב את מדות כלל ישראל והיינו לשם צירופי הגילוים שזהו ההתקרבות לתכלית הנ"ל..." (מכתב מאליהו ח"ה עמ' רע"ו).


האדמו"ר מקלויזנבורג 
ושמעתי מחסיד ישיש אחד בשם דו"ז הגה"ק משינעווא זי"ע בביאור מאה"כ (ישעי' נו ח) עוד אקבץ עליו לנקבציו שבשעת הגאולה יקבץ ה' נדחי עמו ישראל נוסף לנקבצים שנקבצו ובאו לארץ ישראל כבר מקודם ואני מצאתי הענין מפורש בספר שבילי אמונה... ובכן יבואר המסורה באופן אחר וקראת אתכם הרעה באחרית הימים היינו שחבלי משיח יהיו בתוקפם ומלא עוזם ובזמן ההיא תמצא נשמות כאלו אשר וקרא"ת שמ"ו ישמעא"ל כלומר שלא ידוע כלל כי מזרע ישראל הוא ולפתע פתאום וקרא"ת שמ"ו עמנ"ו א"ל שנחלץ מרשת הטומאה ויושב בבית ה' ובתורתו יהגה יומם ולילה ומקדש שם שמים ברבים ושמא תאמר איך נהיה כדבר הזה בזמן שאין לישראל מנהיגים כמשה ואהרן, ואיך עלו מבור חשכים שהיו נתונים בו לז"א וקרא"ת ישוע"ה חומותי"ך אל תדמה לתלות בטבעיות ולומר שזה נתהוה באמצעות תעמולות ופרסומת וכד' אלא שזה ישועה דלעילא שמתחילים כבר לקבץ נדחי ישראל. ובשביל נשמות קדשות כגון אלו שהיו נדחים עדיין בין הגויים התנגד הרה"ק מראפשיץ זי"ע בשעתו נגד הרה"ק מרימנוב זי"ע שהתאמץ אז לקרב את הקץ (שפע חיים ח"ב שבת שובה, פרשת וילך).


הג"ר שמחה ווסרמאן זצ"ל
"בסוף ההפטרה הנביא ירמיה ל"א אומר "כה אמר ד' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו כה אמר ד' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך נאם ד' ושבו מארץ אויב ויש תקוה לאחריתך נאם ד' ושבו בנים לגבולם", בדברי תנחומים אלו בהם הקב"ה מנחם את רחל אמנו...

ההגשמותה של נבואה זו זוכים אנו לראות בימינו, ודרך המאורעות שעוברים עלינו בזמננו, יש להבין את דברי אלוקים חיים אשר הנבא הנביא על תקופתינו, תחילת ההתעוררות לשיבת ציון המונית אשר החלה לפני כמאה שנה, נוצרה מסיבת האנטישמיות אשר נתקלו בה המוני בית ישראל בארצות פזוריהם, ההשקפה שהיתה יסוד ההתעוררות של רוב יהודי הגולה לעלות ארצה, היתה השקפה של בריחה מאותה אנטישמיות... והנה אודות ה"עלייה" שנוצרה כתוצאה מאותו השקפת עולם, אמר הנביא "יש שכר לפעולתך וגו' ושבו מארץ אויב", אמנם ישובו, אך לא מחמת אהבת א"י, אלא כדי לברוח מ"ארץ אויב".

אך רחל אמנו בראותה את אלו יחזרו לא"י "מארץ אויב" המשיכה לבכות. וכי בכיתי על בנים אלו?, וכי לעליה כזו קויתי?, וכי זהו שכרי?. ואז הקב"ה ממשיך לנחם את רחל אמנו, ואומר לה שאמנם אין זה כל שכרה, ועליה לדעת "ויש תקוה לאחריתך וגו', ושבו בנים לגבולם" יש לה תקוה שתבא בשלב מאוחר יותר, שלב שבו ישובו "בנים", "בנים אתם לה' אלקיכם", "לגבולם"- לגבולות א"י, מחמת ורק משום שזה גבולות א"י, בראות רחל אמנו את ה"בנים" האלו  חוזרים לגבולם, באה סוף סוף רחל אמנו אל סיפוקה, ומסירה את הדמעות שעל לחייה.   

ואכן עינינו רואות, בזמנינו זוכים אנו לראות את תחילת התגשמות החלק השני של הנבואה, כאשר הרוב המכריע של העליה מארצות המערב כיום הם בני תורה ושומרי תורה ומצוות, הבאים להתענג על ה' בארץ הקודש "בגבולם" (שמחת אלעזר ח"א דף כה).


הגר"א ויינטרוב זצ"ל
וראיתי כתוב "רצוני רק לספר מעשה ששמעתי מכלי שני, שחברותא של הגר"א ויינטרוב זצ"ל שאלו פעם: "ילמדנו רבינו, מה ההסתכלות שצריכה להיות על העובדה שעם ישראל חזר לארץ ישראל?" שתק הרב וחשב, ולבסוף אמר: "אפשר שזה קיבוץ גלויות"... חזר השואל ושאל: "ולמה לא אומרים את זה בקול"? ענה הרב: "מחשש היסחפות אחרי המדינה" )קדושת ציון כסלו תשע"ז ע"ג(.

 
הגר"ח מבריסק זצ"ל
 
ואיתא בילקוט שמעוני ישעיהו (רמז תסט) "ותאמר ציון עזבני ה' מה כתיב למעלה מן הענין פרשת מלך המשיח כה אמר ה' בעת רצון עניתיך וגו' לאמר לאסורים צאו וגו' לא ירעבו ולא יצמאו וגו' הנה אלה מרחוק יבואו ואחר כך ותאמר ציון עזבני ה' לא היה צריך לומר אלא ותאמר ציון ואחר כך פרשת מלך המשיח אלא כיון שראתה ציון שגליות מתכנסים וכל ישראל והשמים והארץ שמחים והיא אינה נזכרת התחילה אומרת ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני אמר ליה יש כלה בלא חופה שאי סביב עיניך וראי עכ"ל
ואמר הג"ר משה שפירא זצ"ל (קונטרס סבי דבי אתונא שיעור י"ד אות טז-יז דף קסג) "שמעתי פעם בבית של הבריסקע רב שר' חיים הראה את החז"ל הזה כשהתחיל העסק של הציונות ואמר ר' חיים שבחז"ל הזה כתוב שתהיה מציאות כזו שיתכנסו ויתקבצו פה גלויות אבל ציון אינה נזכרת אותה נקודת עיקר של ציון אינה נזכרת בפסוקים שם לפני כן כתוב (מט יז) מהרו בניך מהרסיך ומחרביך ממך יצאו המהרסים והמחריבים יצאו ויסתלקו אבל ציון עדיין אינה נזכרת ובאותו שלב אז יהיה דוחק גדול בירושלים עד שיאמרו צר לי המקום אבל בסוף תגיע הגאולה גם לציון שהרי אין חופה שאין לה כלה וציון היא הכלה אז בסוף תבוא הגאולה גם לכלה בסוף זה יגיע גם לציון".

 

 


[1] אנו רואים מהחפץ חיים וגם מהג"ר נפתלי טרופ זצ"ל ראש ישיבת ראדין שמובא בסמוך, שזה שאנו רואים שמתחיל הקיבוץ גלוית הוא מחייב האדם להשתדל ליטול חלק מזה חוץ מעצם המצוה של ישוב הארץ.

 
 
https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=45&t=27999

https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=45&t=27998#p479728

https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=45&t=28001#p479737

כדאי לרכז את הכל באשכול אחד.
 
חלק עליון תַחתִית