סגירת ישיבת וואלוז'ין

כלפי ליא

משתמש ותיק
מקובל בידינו כי ישיבת וולוז'ין נסגרה עקב דרישת הממשלה לערב לימודי חול בתכנית לימודיה, דבר שלא הסכימו לו גדולי ישראל, ובמיוחד הבית הלוי, וכפי שגם הסכים הנצי"ב בעצמו בעמדו בראשות הישיבה. כך גם מסר בנו ר' חיים ברלין בעדות לפני פטירתו לזכרון ממה ששמע מאביו לילה לפני פטירתו אחרי סגירת הישיבה.
כך חקק רבן של ישראל מרנא החזו"א זצוק"ל באגרותיו:
"מנויה וגמורה בסודם של רבותינו וגדולי הדורות, שלא להרשות לימודי חיצוניות לבני הישיבה בזמן שקידתם בתורה בהתלהבות נעורים וראו את זה למפסיד בטוח ורובם נתקלקלו אם במדה גדושה או מחוקה, או במקצתם וקבעו למשפט ללחום בזה מלחמת מצוה"
(קובץ אגרות ב, נ)
כך גם חקק רבן של ישראל מרנא האילת השחר זצוק"ל באגרותיו:
"והחושבים להציל ע"י עשיית מקומות בהם ילמדו לימודים אחרים כדי שלא ילמדו במקומות יותר גרועים, הסוף שעוזבים לימודי התורה לנוער... ובשום אופן אין לייסד מקומות לימוד חוץ ממקומות לימודי התורה בלי עירוב לימודים אחרים. ושמענו בכאב אשר רוצים לייסד מקום של לימודי חול גבוהים, וזה אבן נגף מרחיק לב הצעירים מיראת שמים, וכל אחד מצווה ועומד לא לתת יד בשום אופן לגרוע ממה שאבותינו מסרו נפשם מדור דור"
(ימלא פי תהלתך, קובץ אגרות, ג')
"הן ידוע כי הישיבות הקדושות אשר בהם לומדים רק תורה ויראת שמים בלי לערב בהם שום לימודי חול, הם ורק הם, ממשיכים מסורת אבותינו המקובלים מדור דור. וכל אלו אשר הכניסו חול בקודש לא עלתה בידם לא תורה ולא יראת שמים, ומהם יוצאים המחריבים בכרם בית ישראל. וזה על הכלל, וכן על הפרט, כל מי שבצעירותו לא נתחנך כולו על אדני הקודש, הן מדותיו והן יראתו לקוי', ואין להרבות בדברים כי ידוע לכל באי שער עמנו גודל ההפסד למי שזז מהדרך של אבותינו".
(שם, ד', ויש שם עוד כמה אגרות בענין)
לגופו, כבר התפרסמו תיעודים ודוחות של השלטונות שמערערים קצת את העובדות הידועות סביב הסגירה, ונראה כי ידם של חלק מבני הישיבה היתה במעל, ולא רק בנושא של לימודי החול. ודבר זה צריך איכשהו ליישב.
אבל יש לי כמה תהיות.

דבר ראשון, כך כותב הנצי"ב בעצמו בשו"ת העמק דבר (א, מד):
מכ"ז למדנו לפנינו מחזיקי הדת שעלינו להתחזק לעסוק בתורה ויתעסקו בזה הרב וראשי הקהלה שיהיו המלמדים גדולי תורה, וגם אם יצטרכו עפ"י המלכות ללמוד למודי חול גם כן, יהא בהשגחה מהרב וראשי ישראל שיהא המורה י"א, וזה אי אפשר אם יהי' כל אחד דואג לבניו, ואין בידו לברור איזה מורה הגון ומחזיק הדת, ע"כ הוא מבריח את בנו מלמודי חול בע"כ וזה גורם שהבן בועט בהוריו והולך בדרך עקלקלות כדי להשיג למודי חול, אבל אם יהי' הדבר מוטל על הציבור וראשי הקהל לא יהיו מבריחים את בניהם לגמרי מלמודי חול, אבל יהא ההשגחה עפ"י המורה אשר יבחרו שלא יסורו מדרך התורה וגם יהיו מפנים שעות מרווחים לעסק התורה וזה וזה יתקיים בידם האף שאין לקוות שיצאו מלימודם בשעות כאלה להוראה, באשר זה דרכה של תורה שאין עמלה ותכליתה מתקיים אלא במי שמפנה כל ראשו בה, ונפש עמל בה עמלה לו לסייעהו לזכות בה, וא"א להיות גדול בתורה בשעה שעוסק בדברים אחרים. וכל גדולי תורה שהמה גם חכמים בלימודי חול, אינו אלא שנתעסקו בלימודי חול קודם ששקעו ראשם בתורה או אחרי שכבר נתגדלו בתורה אבל ביחד א"א להגיע לתכלית הלמוד, מ"מ אפילו לא יגיעו לתכלית ההוראה הוא יקר מאד עסק התורה באיזה שעות ומביא לידי יראת ה'.
מה שיש לנו כאן בדברי הנצי"ב בצורה ברורה. אם כבר חייבים ללמוד לימודי חול, עדיף שיהיו לימודי חול במסגרת ממוסדת משולבת עם לימודי תורה, ולא שכל אחד יילך ללמוד לימודי חול במקומות זרים. כך לפחות אפשר להציל שילמדו בלי לימודי כפירה. אמנם הוא מדגיש, בעלי הוראה או גדולי תורה לא יוכלו לצאת מכך, גדולי תורה יוכלו לצאת רק ממקום שאין בו לימודי חול בכלל, ורק מי שלא התעסק בשום לימוד בזמן לימודי הישיבה מלבד לימוד התורה. ואפשר לעסוק בלימודי חול רק או לפני שנות הישיבה או אחרי שכבר נתגדלו בתורה.
אבל הוא בהחלט מתיר במקום שיש הכרח לשלב לימודי חול עם לימודי קודש, ולא מחשיב זאת כמלחמת מצוה, או כדבר המצדיק מסירות נפש.
מלבד זאת כידוע הרי בפועל התקיים בוולוז'ין מסגרת של לימודי שפה ואזרחות עוד לפני שנסגרה הישיבה [וכפי שתיאר מרן הגרי"ז זצוק"ל, המורה היה רוסי ולא הוא הבין את התלמידים ולא התלמידים הבינו אותו...]. אמנם לא בתוך הישיבה ולא כמסגרת חובה לכלל התלמידים. אבל כן הסכימו הנצי"ב וגדולי דורו שיהיו גם לימודי חול לצד לימודי הקודש בישיבה.
ומעבר לכך. הרי קצת יותר משנתיים אחרי שנסגרה הישיבה, היא נפתחה מחדש בוולוז'ין ע"י חתנו של הנצי"ב וחותנו של רשכבה"ג מרנא הגר"ח מבריסק זצוק"ל, הגר"ר שפירא זצ"ל, ואף אחד לא חייב שם לימודי חול. גם בישיבות אחרות שכבר היו קיימות באותו זמן ברוסיא, לא התערבו השלטונות בתכני הלימוד.

האם זה לא אומר שישיבת וולוז'ין היתה אחרת בצורת התנהלותה מראש, וקיבלה איזה הכרה שלטונית שבגלל זה הביא הדבר להתערבות בתכני הלימוד, עד כדי דרישה להפכו למוסד לימודים אוניברסיטאי שיגביל את לימוד התורה רק לשלוש שעות [כפי המתועד]?
האם זה לא אומר שבאמת היה כאן מעשי ידי תלמידי הישיבה שהיו משכילים בתוככי בית המדרש, ולחמו בתכנית הנצי"ב למנות את בנו ר"ח ברלין לרה"י כידוע, והם אלו שהביאו להתערבות הגורפת?
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
הציטוט שהבאת משו"ת העמק דבר, האם התשובה נכתבה ליהדות גרמניה או לארצות המערב, תרבויות אחרות מאשר מזרח אירופה, ולא בני ישיבות. מה הרקע אם תואיל לשתף. וזה חשוב, כשם שהשרידי אש שהתיר כמה דברים ליהדות צרפת (בתנועת הנוער "ישורון" בצרפת התיר פעילות חברתית מעורבת - בנים ובנות ביחד) דבר שלא היה עולה על דעתו לפסוק לציבור הרחב. כל הציטוטים שהבאת בשם החזון איש והגראי"ל מופנים בהקשר לבני ישיבות. חשוב לשים לב.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
פותח הנושא
התשובה נכתבה למקומו וזמנו, ולא למקומות אחרים. לא תרבויות אחרות.
מדובר על הדרך איך לסחוב את הנוער לבית המדרש וללימוד התורה. ע"ש בכל התשובה כי ארוכה היא.
 

יעבץ

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
מקובל בידינו כי ישיבת וולוז'ין נסגרה עקב דרישת הממשלה לערב לימודי חול בתכנית לימודיה, דבר שלא הסכימו לו גדולי ישראל, ובמיוחד הבית הלוי, וכפי שגם הסכים הנצי"ב בעצמו בעמדו בראשות הישיבה. כך גם מסר בנו ר' חיים ברלין בעדות לפני פטירתו לזכרון ממה ששמע מאביו לילה לפני פטירתו אחרי סגירת הישיבה.
כך חקק רבן של ישראל מרנא החזו"א זצוק"ל באגרותיו:
"מנויה וגמורה בסודם של רבותינו וגדולי הדורות, שלא להרשות לימודי חיצוניות לבני הישיבה בזמן שקידתם בתורה בהתלהבות נעורים וראו את זה למפסיד בטוח ורובם נתקלקלו אם במדה גדושה או מחוקה, או במקצתם וקבעו למשפט ללחום בזה מלחמת מצוה"
(קובץ אגרות ב, נ)
כך גם חקק רבן של ישראל מרנא האילת השחר זצוק"ל באגרותיו:
"והחושבים להציל ע"י עשיית מקומות בהם ילמדו לימודים אחרים כדי שלא ילמדו במקומות יותר גרועים, הסוף שעוזבים לימודי התורה לנוער... ובשום אופן אין לייסד מקומות לימוד חוץ ממקומות לימודי התורה בלי עירוב לימודים אחרים. ושמענו בכאב אשר רוצים לייסד מקום של לימודי חול גבוהים, וזה אבן נגף מרחיק לב הצעירים מיראת שמים, וכל אחד מצווה ועומד לא לתת יד בשום אופן לגרוע ממה שאבותינו מסרו נפשם מדור דור"
(ימלא פי תהלתך, קובץ אגרות, ג')
"הן ידוע כי הישיבות הקדושות אשר בהם לומדים רק תורה ויראת שמים בלי לערב בהם שום לימודי חול, הם ורק הם, ממשיכים מסורת אבותינו המקובלים מדור דור. וכל אלו אשר הכניסו חול בקודש לא עלתה בידם לא תורה ולא יראת שמים, ומהם יוצאים המחריבים בכרם בית ישראל. וזה על הכלל, וכן על הפרט, כל מי שבצעירותו לא נתחנך כולו על אדני הקודש, הן מדותיו והן יראתו לקוי', ואין להרבות בדברים כי ידוע לכל באי שער עמנו גודל ההפסד למי שזז מהדרך של אבותינו".
(שם, ד', ויש שם עוד כמה אגרות בענין)
לגופו, כבר התפרסמו תיעודים ודוחות של השלטונות שמערערים קצת את העובדות הידועות סביב הסגירה, ונראה כי ידם של חלק מבני הישיבה היתה במעל, ולא רק בנושא של לימודי החול. ודבר זה צריך איכשהו ליישב.
אבל יש לי כמה תהיות.

דבר ראשון, כך כותב הנצי"ב בעצמו בשו"ת העמק דבר (א, מד):
מכ"ז למדנו לפנינו מחזיקי הדת שעלינו להתחזק לעסוק בתורה ויתעסקו בזה הרב וראשי הקהלה שיהיו המלמדים גדולי תורה, וגם אם יצטרכו עפ"י המלכות ללמוד למודי חול גם כן, יהא בהשגחה מהרב וראשי ישראל שיהא המורה י"א, וזה אי אפשר אם יהי' כל אחד דואג לבניו, ואין בידו לברור איזה מורה הגון ומחזיק הדת, ע"כ הוא מבריח את בנו מלמודי חול בע"כ וזה גורם שהבן בועט בהוריו והולך בדרך עקלקלות כדי להשיג למודי חול, אבל אם יהי' הדבר מוטל על הציבור וראשי הקהל לא יהיו מבריחים את בניהם לגמרי מלמודי חול, אבל יהא ההשגחה עפ"י המורה אשר יבחרו שלא יסורו מדרך התורה וגם יהיו מפנים שעות מרווחים לעסק התורה וזה וזה יתקיים בידם האף שאין לקוות שיצאו מלימודם בשעות כאלה להוראה, באשר זה דרכה של תורה שאין עמלה ותכליתה מתקיים אלא במי שמפנה כל ראשו בה, ונפש עמל בה עמלה לו לסייעהו לזכות בה, וא"א להיות גדול בתורה בשעה שעוסק בדברים אחרים. וכל גדולי תורה שהמה גם חכמים בלימודי חול, אינו אלא שנתעסקו בלימודי חול קודם ששקעו ראשם בתורה או אחרי שכבר נתגדלו בתורה אבל ביחד א"א להגיע לתכלית הלמוד, מ"מ אפילו לא יגיעו לתכלית ההוראה הוא יקר מאד עסק התורה באיזה שעות ומביא לידי יראת ה'.
מה שיש לנו כאן בדברי הנצי"ב בצורה ברורה. אם כבר חייבים ללמוד לימודי חול, עדיף שיהיו לימודי חול במסגרת ממוסדת משולבת עם לימודי תורה, ולא שכל אחד יילך ללמוד לימודי חול במקומות זרים. כך לפחות אפשר להציל שילמדו בלי לימודי כפירה. אמנם הוא מדגיש, בעלי הוראה או גדולי תורה לא יוכלו לצאת מכך, גדולי תורה יוכלו לצאת רק ממקום שאין בו לימודי חול בכלל, ורק מי שלא התעסק בשום לימוד בזמן לימודי הישיבה מלבד לימוד התורה. ואפשר לעסוק בלימודי חול רק או לפני שנות הישיבה או אחרי שכבר נתגדלו בתורה.
אבל הוא בהחלט מתיר במקום שיש הכרח לשלב לימודי חול עם לימודי קודש, ולא מחשיב זאת כמלחמת מצוה, או כדבר המצדיק מסירות נפש.
מלבד זאת כידוע הרי בפועל התקיים בוולוז'ין מסגרת של לימודי שפה ואזרחות עוד לפני שנסגרה הישיבה [וכפי שתיאר מרן הגרי"ז זצוק"ל, המורה היה רוסי ולא הוא הבין את התלמידים ולא התלמידים הבינו אותו...]. אמנם לא בתוך הישיבה ולא כמסגרת חובה לכלל התלמידים. אבל כן הסכימו הנצי"ב וגדולי דורו שיהיו גם לימודי חול לצד לימודי הקודש בישיבה.
ומעבר לכך. הרי קצת יותר משנתיים אחרי שנסגרה הישיבה, היא נפתחה מחדש בוולוז'ין ע"י חתנו של הנצי"ב וחותנו של רשכבה"ג מרנא הגר"ח מבריסק זצוק"ל, הגר"ר שפירא זצ"ל, ואף אחד לא חייב שם לימודי חול. גם בישיבות אחרות שכבר היו קיימות באותו זמן ברוסיא, לא התערבו השלטונות בתכני הלימוד.

האם זה לא אומר שישיבת וולוז'ין היתה אחרת בצורת התנהלותה מראש, וקיבלה איזה הכרה שלטונית שבגלל זה הביא הדבר להתערבות בתכני הלימוד, עד כדי דרישה להפכו למוסד לימודים אוניברסיטאי שיגביל את לימוד התורה רק לשלוש שעות [כפי המתועד]?
האם זה לא אומר שבאמת היה כאן מעשי ידי תלמידי הישיבה שהיו משכילים בתוככי בית המדרש, ולחמו בתכנית הנצי"ב למנות את בנו ר"ח ברלין לרה"י כידוע, והם אלו שהביאו להתערבות הגורפת?
אתה צודק.
עכשיו מה יוצא לך מזה???


(ד.א. ההתנגדות ללימודי חול כפי שמנוסחת באופן ברור ונחרץ באגרות שצצטת לא היו נחלת 'כל' רבותינו. וישיבות ששילבו לימודי מקצוע וכד' התקיימו באירופה שבין המלחמות.
עולם הישיבות היום הוא ממשיך דרכם של הישיבות מהסוג הראשון).
 

גדר

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
הציטוט שהבאת משו"ת העמק דבר, האם התשובה נכתבה ליהדות גרמניה או לארצות המערב, תרבויות אחרות מאשר מזרח אירופה.
התשובה נכתבה לעיתון 'מחזיקי הדת' שהיה יותר קנאי מהנצי"ב ועוד רבני ליטא
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
גדר אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
הציטוט שהבאת משו"ת העמק דבר, האם התשובה נכתבה ליהדות גרמניה או לארצות המערב, תרבויות אחרות מאשר מזרח אירופה.
התשובה נכתבה לעיתון 'מחזיקי הדת' שהיה יותר קנאי מהנצי"ב ועוד רבני ליטא
השאלה רק מתעצמת למה נצרך לכתוב לשכאלה, ועל איזה סוג בחורים ומאיזה בתים וכו'. עדין חסר רקע.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעבץ אמר:
אתה צודק.
עכשיו מה יוצא לך מזה???


(ד.א. ההתנגדות ללימודי חול כפי שמנוסחת באופן ברור ונחרץ באגרות שצצטת לא היו נחלת 'כל' רבותינו. וישיבות ששילבו לימודי מקצוע וכד' התקיימו באירופה שבין המלחמות.
עולם הישיבות היום הוא ממשיך דרכם של הישיבות מהסוג הראשון).
יוצא לי מזה כמו הרבה דברים שהם גופי תורה, צריך לדעת מה דעת התורה, גם אם למעשה אין לנו אלא הוראת רבותינו, ולכן הקדמתי את הוראתם המעשית של רבותינו גדולי הדור האחרון, הלכה למעשה.

לא ידוע לי על שילוב של לימודי מקצוע בישיבות באירופה, אלא על ישיבות ששילבו גם מלאכות ועבודות כפיים.
לימודי מקצוע כלימודי תואר ולימודים ממשלתיים, שעל זה מדבר הנצי"ב, שילמדו במסגרת חרדית במקום ללכת לאוניברסיטאות וכיוצא, לא ידוע לי שהיה בתקופה שבין 2 המלחמות כמקום חרדי. אולי אצל הרב ריינס אם אתה מגדיר את זה כמקום חרדי... או שאתה מתכוון לביהמ"ד לרבנים שהיה בגרמניה, שעל זה כבר אמרו גדו"י ששם היה לו דין אחר.
הנקודה היא שהנצי"ב משבח כזו יוזמה, ש"אפילו אם לא יגיעו לתכלית ההוראה, הוא יקר מאוד עסק התורה באיזה שעות ומביא לידי יראת ה'".
וזה לא כ"כ עולה בקנה אחד עם הרבה דברים אחרים שידועים לנו.
והנצי"ב היה רבן של כל ישראל, ובוודאי שלא זקוק להכשר של אף אחד מאיתנו.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
(ד.א. ההתנגדות ללימודי חול כפי שמנוסחת באופן ברור ונחרץ באגרות שצצטת לא היו נחלת 'כל' רבותינו. וישיבות ששילבו לימודי מקצוע וכד' התקיימו באירופה שבין המלחמות.
עולם הישיבות היום הוא ממשיך דרכם של הישיבות מהסוג הראשון).
מי אלה רבותינו שאחזו אחרת? (מלבד יהדות גרמניה) האם אותם ישיבות מקצועיות היוו מיעוט זניח או יותר מזה, האם יועדו למה שמוגדר היום "נער שוליים" או לאו דווקא.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
פותח הנושא
הפקדתי שומרים אמר:
השאלה מתעצמת למה נצרך לכתוב לשכאלה, ועל איזה סוג בחורים ומאיזה בתים וכו'. עדין חסר רקע.
הנצי"ב כתב זאת בפומבי לכלל ישראל, כדרך הנחיה איך לעסוק להביא ליותר תורה בבתי המדרשות ובבני הנוער. הוא פרסם זאת בשער בת רבים בחיים חיותו כר"מ ישיבת וואלוז'ין וכאחד מגדולי דברי הדור, עוד לפני שהוא עצמו חקק זאת בספרו יחד עם תשובותיו ההלכתיות כהוראה למעשה לדורות לכל ישראל, בשנתו האחרונה תרנ"ג, [שסידר את ספרו לדפוס, ולא זכה לראותו יוצא בפועל].
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
מהציטוט שהעלת הנצי"ב מדבר על מצב של כפית המלכות ללמוד לימודי חול, לא דרך הנחיה לכתחילה להחדיר בישיבות שע"ז באו מרנן החזו"א והגראי"ל. ועל כן נשגב מבנתי מה מר מקשה מהאי על האי.
 

יעבץ

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
יעבץ אמר:
(ד.א. ההתנגדות ללימודי חול כפי שמנוסחת באופן ברור ונחרץ באגרות שצצטת לא היו נחלת 'כל' רבותינו. וישיבות ששילבו לימודי מקצוע וכד' התקיימו באירופה שבין המלחמות.
עולם הישיבות היום הוא ממשיך דרכם של הישיבות מהסוג הראשון).
מי אלה רבותינו שאחזו אחרת? (מלבד יהדות גרמניה) האם אותם ישיבות מקצועיות היוו מיעוט זניח או יותר מזה, האם יועדו למה שמוגדר היום "נער שוליים" או לאו דווקא.
היו ישיבות ברומניה בהונגריה, לדמשק אליעזר מויז'ניץ הייתה ישיבה כזו, והיו עוד.
אם רק ליטאי זה נחשב, אזי ר' שמחה זיסל הקים ישיבה בשילוב לימודי חול.
אינני יודע למי בדיוק נועדו הישיבות. מסתבר אכן שלא לעילויים גדולים. אבל אין זה משנה כי 'רבותינו' שהביא החזון איש התנגדו למודל כזה גם לשאינם מצויינים.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
יעבץ אמר:
(ד.א. ההתנגדות ללימודי חול כפי שמנוסחת באופן ברור ונחרץ באגרות שצצטת לא היו נחלת 'כל' רבותינו. וישיבות ששילבו לימודי מקצוע וכד' התקיימו באירופה שבין המלחמות.
עולם הישיבות היום הוא ממשיך דרכם של הישיבות מהסוג הראשון).
מי אלה רבותינו שאחזו אחרת? (מלבד יהדות גרמניה) האם אותם ישיבות מקצועיות היוו מיעוט זניח או יותר מזה, האם יועדו למה שמוגדר היום "נער שוליים" או לאו דווקא.
היו ישיבות ברומניה בהונגריה, לדמשק אליעזר מויז'ניץ הייתה ישיבה כזו, והיו עוד.
אם רק ליטאי זה נחשב, אזי ר' שמחה זיסל הקים ישיבה בשילוב לימודי חול.
אינני יודע למי בדיוק נועדו הישיבות. מסתבר אכן שלא לעילויים גדולים. אבל אין זה משנה כי 'רבותינו' שהביא החזון איש התנגדו למודל כזה גם לשאינם מצויינים.
מה שכתבת לגבי קלם זכור לי שנכתב שזו אחת הסיבות שהסבא מסלבודקא או מישהו אחר פרש משם.
 

יעבץ

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
מהציטוט שהעלת הנצי"ב מדבר על מצב של כפית המלכות ללמוד לימודי חול, לא דרך הנחיה לכתחילה להחדיר בישיבות שע"ז באו מרנן החזו"א והגראי"ל. ועל כן נשגב מבנתי מה מר מקשה מהאי על האי.
פשיטא שהנצי"ב לא דגל בהכנסת לימודי חול לישיבה.
דברי הנצי"ב באו נגד האגדה שהעדיף לסגור את הישיבה ובלבד שלא יכפו לימודי חול.
 

יעבץ

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
מה שכתבת לגבי קלם זכור לי שנכתב שזו אחת הסיבות שהסבא מסלבודקא או מישהו אחר פרש משם.
נו, הרי לך שהדבר אינו מוסכם...
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
מהציטוט שהעלת הנצי"ב מדבר על מצב של כפית המלכות ללמוד לימודי חול, לא דרך הנחיה לכתחילה להחדיר בישיבות שע"ז באו מרנן החזו"א והגראי"ל. ועל כן נשגב מבנתי מה מר מקשה מהאי על האי.
פשיטא שהנצי"ב לא דגל בהכנסת לימודי חול לישיבה.
דברי הנצי"ב באו נגד האגדה שהעדיף לסגור את הישיבה ובלבד שלא יכפו לימודי חול.
זאת אומרת שהוא כותב "למחזיקי הדת" (שחשדו אותו) שהוא באמת שולל מכל וכל ל"ח, ואילו שאר דבריו באו להסביר באופנים מסוימים מאד שנצרך מחמת סיבות וכו'.
האם זה כך? זו כונתך? אם אכן כן השאלה שהעלו בראש האשכול מתחוורת.
ר' @יעבץ אשמח אם תוסיף לי רקע בענין, או עכ"פ תאמת לי אם על רקע זה כתב הנצי"ב את שכתב ישר כח.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
מה שכתבת לגבי קלם זכור לי שנכתב שזו אחת הסיבות שהסבא מסלבודקא או מישהו אחר פרש משם.
נו, הרי לך שהדבר אינו מוסכם...
כנגד מי?
על סלבודקא, נובהרדוק, ר"ח מבריסק ח"ח חזון איש ועוד ועוד?
ולכן ר' כלפיא ליא גם לא העיר מקלם שידוע לכל, ובצדק העיר מד' הנצי"ב שהיה מגדולי ופוסקי הדור (לי עדיין לא נתברר הרקע שעליו נכתבה תשובת הנצי"ב על מי בדיוק הדברים נסובו)
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעבץ אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
מהציטוט שהעלת הנצי"ב מדבר על מצב של כפית המלכות ללמוד לימודי חול, לא דרך הנחיה לכתחילה להחדיר בישיבות שע"ז באו מרנן החזו"א והגראי"ל. ועל כן נשגב מבנתי מה מר מקשה מהאי על האי.
פשיטא שהנצי"ב לא דגל בהכנסת לימודי חול לישיבה.
דברי הנצי"ב באו נגד האגדה שהעדיף לסגור את הישיבה ובלבד שלא יכפו לימודי חול.
מלבד מה שהשיב יעבץ נכוחה.
הרי הנצי"ב משבח את היזמה, לא כדרך של לכתחילה כמובן, אבל כדרך מועדפת של אם כבר בין כך לימודי חול, עדיף שאנחנו נעשה זאת אצלינו ושילמדו בין לבין תורה, ולא כפי שכתב מרן הגראי"ל שאפילו בשביל להציל אין בזה שום הצלה וזה הורס את התכלית ובשום אופן אין לייסד מוסדות בשילוב לימודי חול.

באמת יתכן, שהנסיון הוכיח, והנצי"ב דיבר לפני שניסו, וגדולי הדור שמפיהם אנו חיים שכתבו את ההנחיות החריפות כ"כ, דיברו אחרי שהניסיון הוכיח שלימודי חול היו "אבן נגף מרחיק לב הצעירים מיראת שמים" "ומהם יוצאים המחריבים בכרם בית ישראל" כלשון גאון ישראל וקדושו, גם אם זה נעשה ע"י חרדים לדבר ה' במטרה להציל כביכול.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעבץ אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
יעבץ אמר:
(ד.א. ההתנגדות ללימודי חול כפי שמנוסחת באופן ברור ונחרץ באגרות שצצטת לא היו נחלת 'כל' רבותינו. וישיבות ששילבו לימודי מקצוע וכד' התקיימו באירופה שבין המלחמות.
עולם הישיבות היום הוא ממשיך דרכם של הישיבות מהסוג הראשון).
מי אלה רבותינו שאחזו אחרת? (מלבד יהדות גרמניה) האם אותם ישיבות מקצועיות היוו מיעוט זניח או יותר מזה, האם יועדו למה שמוגדר היום "נער שוליים" או לאו דווקא.
היו ישיבות ברומניה בהונגריה, לדמשק אליעזר מויז'ניץ הייתה ישיבה כזו, והיו עוד.
אם רק ליטאי זה נחשב, אזי ר' שמחה זיסל הקים ישיבה בשילוב לימודי חול.
אינני יודע למי בדיוק נועדו הישיבות. מסתבר אכן שלא לעילויים גדולים. אבל אין זה משנה כי 'רבותינו' שהביא החזון איש התנגדו למודל כזה גם לשאינם מצויינים.
לדמשק אליעזר היתה ישיבה בשילוב עבודה, לא בשילוב לימודי חול. אגב, גם ניסיון זה לא צלח, והתלמידים לא ראו ברכה בעמלם. הם עסקו באריגת מפות ושטיחים, ולא היה לזה ביקוש.
אחיו המקור ברוך בסערעט הקים ישיבה כזו בשילוב לימודי מקצוע [לא לימודי חול גבוהים, וזה חילוק עצום], בשם "בית ישראל תמכין דאורייתא", וכותב על זה גדולות ונצורות.
זה לשון קדשו:
לכן החלטנו לפתח בישיבתנו - קורסי מקצוע - לנגרים, חייטים, פחחים ועוד. ותינתן ההזדמנות לכל תלמיד ללמד מקצוע במשך של שלש שנים, ביחד עם חצי יום של לימוד בהישיבה, ולהשתלם בחכמת ישראל. כבר נסינו זה הניסיון והצליח ב"ה בידינו. ובכן ניגשים אנו לפתח את המוסד החשוב כל כך במידה יותר רחבה שיוכל לקבל יותר תלמידים.
הישיבה נחלקת לשני סוגים:
1) תלמידים שיקדישו כל הזמן רק ללימוד תוה"ק.
2) תלמידים אשר ילמדו תורה חצי יום וחצי יום ילמדו אומנות.
באופן שכזה ניתנה היכולת לצבור היהודי הרחב לחנך את בניהם בדרך התורה וכאחת ליצור עבורם מקור-מחיה. ככה נפתחים שערי הישיבה לכל הנוער היהודי אשר ברצונו ללמד מקצוע ולא יכול לכן ללמד בישיבה. ככה נאחדו יחד תורה ודרך ארץ אשר לדאבוננו, נחשבים לחלק מאתנו כאלו מתנגדים זה לזה...

בבטחה שהציבור היהודי ידע להעריך החשיבות הגדולה של מוסד שכזה ויתמכו בנו תמיכה רוחנית וחומרית
ברוך בהר"צ מוהר"י זצלל"ה אבד"ק סעריד והגליל."
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
פותח הנושא
הפקדתי שומרים אמר:
אם אחד מחו"ר הפורום יעלה את דברי הנצי"ב במלואם תע"ב.
בנוגע להנידון הזה, העליתי את דברי הנצי"ב במלואם.
התשובה של הנצי"ב שם ארוכה היא מאוד, ועוסקת בשלל ענייני משיכת הציבור ללימוד התורה, והתנגדות נחרצת לטענה שרק לימוד תורה איכותי ביותר יכול להחשב.
שו"ת משיב דבר מצוי בכל ספריה תורנית, בכל בית כנסת, ובכל מאגר שהוא, אוצה"ח ובר אילן ויד הכל ממשמשת בו.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
פותח הנושא
האמת שיש מחשבה בליבי, שלמרות שהנצי"ב כלל לא שלל אפשרות של שילוב לימודי חול, ואדרבה ראה בפתיחת מסגרת חרדית ללימודי חול בשילוב שעות לימודי תורה כדבר שיש לברך עליו במקום הכרח, אבל סבר שבישיבת וולוז'ין שהיתה המקום שמשם צמחו גדולי התורה לדורות, הדבר אכן יהווה אבן נגף, כפי שכתב הנצי"ב שגדולי תורה לא יכולים לצמוח מכזה דבר.
ולכן למרות שבעיקרון אין פסול בעצם הדבר, אבל בישיבות הקדושות עצמם, שהם מהוות מקום משכן להצמחת גדולי תורה ויראה, אם שם יעשו את זה שיכניסו בתוך תכנית הלימודים כחלק מסדרי הישיבה גם לימודי חול, הדבר יהיה סוף הוראת התורה בישראל, כי גדולי תורה לא יוכלו לצמוח שם, ואם לא שם - היכן? ולכן לזה אסור להסכים גם במחיר סגירת הישיבה, ושנותן התורה יקח אחריות על התורה כפי שאמר הבית הלוי.

אך ההערה עדיין עומדת, שהוראת הנצי"ב שונה מההוראה הגורפת של מרן החזו"א ועוד יותר מזה של מרן הגראי"ל. והקושיות האחרות, למה הממשלה ביקשה זאת דווקא בישיבת וואלוז'ין, ומה בכל זאת היו מידת מעורבותם של בני הישיבה עצמם בכל הסיפור הזה, זה עדיין טעון פשר.
 

יעבץ

משתמש ותיק
בוודאי שהתנגד לכל לימוד זר בישיבה, ובקושי הסכים להכנסת לימודי השפה וכו' רק בגלל איומי הממשלה הרוסית. ובתנאים והגבלות שונות (ואולי אפי' ניסו לעקוף זאת).
מה שסגר בסוף היה תכנית דרקונית של לימודי חול, שהיו הופכים הישיבה למכללה עם תגבור לימודי קודש, ולזה וודאי אין סיבה שיסכים. וכפי שרמזת רגלים לדבר שעילה מצאו להם הרוסים כדי לסגור את הישיבה (שהרי לא דרשו זאת משאר ישיבות) ויש בזה השערות שונות, הקשורות למרד בישיבה וכיו"ב.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
פותח הנושא
הקושיא לא היתה למה סגר [על זה כבר התחברו מאמרים ונחשפו גנזכים], אלא על מה שנמסר בשמו למה סגר את הישיבה, שזה סותר לכאורה את מה שכתב בעצמו. ועל זה חילקתי את החילוק. והערתי על הדרך, שדבריו בתשובתו, סותרים את המקובל בידינו מרבותינו שבדור האחרון.
מה שכתבת "השערות שונות", אלו לא השערות, זה דברים המגובים במסמכים חד משמעיים. הבעיה היא שזה לא כ"כ מסתדר עם השמועות שנמסרו במרוצת השנים.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
מהציטוט שהעלת הנצי"ב מדבר על מצב של כפית המלכות ללמוד לימודי חול, לא דרך הנחיה לכתחילה להחדיר בישיבות שע"ז באו מרנן החזו"א והגראי"ל. ועל כן נשגב מבנתי מה מר מקשה מהאי על האי.
פשיטא שהנצי"ב לא דגל בהכנסת לימודי חול לישיבה.
דברי הנצי"ב באו נגד האגדה שהעדיף לסגור את הישיבה ובלבד שלא יכפו לימודי חול.
אם כך מה מצאו אחרת בדברי רבותינו החזו"א והגראי"ל, שדבריהם לא היו על מקרה קיצון אלא כמו שכתב הגראי"ל בזה"ל "ובשום אופן אין לייסד מקומות לימוד חוץ ממקומות לימודי התורה בלי עירוב לימודים אחרים". הרי כשם שאצל יהדות גרמניה שרבותינו חלקו בדבר משום שהיה מקרה קיצון (לאן נעלמה 'מלחמת מצוה'?) ע"כ כך בכל מקרה קיצון ישתנה הענין לטובת הענין שלא לחסל כליל את התורה וכמו שחשש הנצי"ב שבל"ז כלל לא יעסקו הנערים בד"ת, אלא יחפשו דרך זרה ללימודי חול דרך שתביא אותם לידי פריקת היהדות בכלל על כן כתב להכריע באופן שכזה על שילוב מסויים ותל"מ.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
פותח הנושא
הפקדתי שומרים אמר:
יעבץ אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
מהציטוט שהעלת הנצי"ב מדבר על מצב של כפית המלכות ללמוד לימודי חול, לא דרך הנחיה לכתחילה להחדיר בישיבות שע"ז באו מרנן החזו"א והגראי"ל. ועל כן נשגב מבנתי מה מר מקשה מהאי על האי.
פשיטא שהנצי"ב לא דגל בהכנסת לימודי חול לישיבה.
דברי הנצי"ב באו נגד האגדה שהעדיף לסגור את הישיבה ובלבד שלא יכפו לימודי חול.
אם כך מה מצאו אחרת בדברי רבותינו החזו"א והגראי"ל, שדבריהם לא היו על מקרה קיצון אלא כמו שכתב הגראי"ל בזה"ל "ובשום אופן אין לייסד מקומות לימוד חוץ ממקומות לימודי התורה בלי עירוב לימודים אחרים".
הנצי"ב לא מדבר על מקרי קיצון, ורבותינו החזו"א והגראי"ל דיברו גם על מקרי קיצון.
הנצי"ב דיבר על לכתחילה, שאם צריך ללמוד לימודי חול [כשהמדינה מבקשת] עדיף להקים מסגרות שלנו כאלה מאשר שילכו ללמוד במקום יותר גרוע. ורבותינו החזו"א ועוד יותר מכך הגראי"ל, דיברו שגם במקרה שרוצים למנוע ללכת ללמוד לימודי חול במקומות יותר גרועים, אין להקים "בשום אופן" מקומות לימוד של שילוב לימודי חול. [האמת היא שבחזו"א זה לא מפורש, הוא מדבר על לא לערב לימודי חול אצל נערים המסורים לתורה בהתלהבות. אבל מרן הגראי"ל מדבר בפירוש גם על מקרי קיצון שבאים להציל כדי שלא ילמדו במקומות יותר גרועים. הוא גם דיבר על כך ברבים בצורה ברורה מספר פעמים. גם בחו"ל וגם במדינות מרוחקות כמו מקסיקו וארגנטינה, שאין שום היתר בעולם להקים מוסד שמערב לימודי חול, גם למטרות הצלה].
והקושי היה גם על מה שנמסר בעדות בשם הנצי"ב "שלא להסכים לענין זה בשום אופן בלא שום הוראת היתר בעולם" "ולהבדיל בין הקודש ובין החול" "שכדאי הוא ענין זה למסור את נפשו עליו" כידוע. וזה ברור שהנצי"ב כאן כותב בפירוש לא ככה. וצריך לסדר את הדברים שלא יסתרו, מה עוד שגם את התשובות הוא סידר לדפוס ממש קודם פטירתו והסתלקותו ודברים אלו הוא חקק בעצמו עלי כתב.
ועל זה צידדתי, שהנצי"ב סבר, שהנושא הוא לא עצם עירוב לימודי חול, אלא מה שעושים ככה בתוך מקומות התורה שמיועדים להצמיח גדולי תורה. לשיטת הנצי"ב יהיה מותר ואולי אף רצוי להקים מקום כזה לנערים חלשים, או בכל מיני נסיבות אחרות להציל שלא ילכו למקומות גרועים יותר. ורק על מקומות התורה הלכתחילה, צריך לשמור מכל משמר שלא יפגמו, כי לא יהיו גדולי תורה בצורה כזו.
דא עקא שהוראת גדולי הדור האחרון בידינו לא להסכים בשום אופן למוסד כזה, גם לא בשיקולים של הצלה. וזה ההוראה למעשה המסורה בידינו.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
אני מעתיק מה שהוספתי קודם לכתיבת הודעתך-אם כך מה מצאו אחרת בדברי רבותינו החזו"א והגראי"ל, שדבריהם לא היו על מקרה קיצון אלא כמו שכתב הגראי"ל בזה"ל "ובשום אופן אין לייסד מקומות לימוד חוץ ממקומות לימודי התורה בלי עירוב לימודים אחרים". הרי כשם שאצל יהדות גרמניה שרבותינו חלקו בדבר משום שהיה מקרה קיצון (לאן נעלמה 'מלחמת מצוה'?) ע"כ כך בכל מקרה קיצון ישתנה הענין לטובת הענין שלא לחסל כליל את התורה וכמו שחשש הנצי"ב שבל"ז כלל לא יעסקו הנערים בד"ת, אלא יחפשו דרך זרה ללימודי חול דרך שתביא אותם לידי פריקת היהדות בכלל על כן כתב להכריע באופן שכזה על שילוב מסויים ותל"מ.
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
מקובלני סיפור שלפני סגירת הישיבה בוולזין
תפסו בשבת אחת שלושה בחורים שעישנו כששאלו אותם איך העיזו לעשן בשבת?
ענה האחד שכחתי ששבת היום
ענה השני שכחתי שאסור לעשן בשבת
ענה השלישי שכחתי לסגור את הדלת לפני שהתחלתי לעשן
ברור שאין זה מוכיח על כל בחורי הישיבה מזמן סגירתה
אך היו שם גם הרבה כאלו ולכן היתה צריכה להגיע לסגירתה
לסיפור הנ"ל לא ראיתי כתוב במקור נאמן אך שמעתי אותו רבות פעמים ואין עשן ללא אש.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
פותח הנושא
הפקדתי שומרים אמר:
אני מעתיק מה שהוספתי -אם כך מה מצאו אחרת בדברי רבותינו החזו"א והגראי"ל, שדבריהם לא היו על מקרה קיצון אלא כמו שכתב הגראי"ל בזה"ל "ובשום אופן אין לייסד מקומות לימוד חוץ ממקומות לימודי התורה בלי עירוב לימודים אחרים". הרי כשם שאצל יהדות גרמניה שרבותינו חלקו בדבר משום שהיה מקרה קיצון (לאן נעלמה 'מלחמת מצוה'?) ע"כ כך בכל מקרה קיצון ישתנה הענין לטובת הענין שלא לחסל כליל את התורה וכמו שחשש הנצי"ב שבל"ז כלל לא יעסקו הנערים בד"ת, אלא יחפשו דרך זרה ללימודי חול דרך שתביא אותם לידי פריקת היהדות בכלל על כן כתב להכריע באופן שכזה על שילוב מסויים ותל"מ.
ממש ממש לא מדוייק.
בגרמניה היהדות כבר היתה מחוסלת ובאו להוציא יקר מזולל. הנצי"ב מדבר על יהודים חזקים של פעם, במקומות החזקים ביותר, ובכל זאת כדי להציל שלא ילכו ללימודי חול במקומות זרים, הוא כותב שנייסד אנחנו לימודי חול.
וזה לגמרי שונה מהוראת רבותינו. איני רואה שום טעם לנסות ליישב אותם שלא יסתרו.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
פותח הנושא
יוסף יוסף אמר:
מקובלני סיפור שלפני סגירת הישיבה בוולזין
תפסו בשבת אחת שלושה בחורים שעישנו כששאלו אותם איך העיזו לעשן בשבת?
ענה האחד שכחתי ששבת היום
ענה השני שכחתי שאסור לעשן בשבת
ענה השלישי שכחתי לסגור את הדלת לפני שהתחלתי לעשן
ברור שאין זה מוכיח על כל בחורי הישיבה מזמן סגירתה
אך היו שם גם הרבה כאלו ולכן היתה צריכה להגיע לסגירתה
לסיפור הנ"ל לא ראיתי כתוב במקור נאמן אך שמעתי אותו רבות פעמים ואין עשן ללא אש.
מקובלני, ולא איש מפי חרש שוטה וקטן, אלא מגדולי הדור הקודם, שבפולין ובעיקר בוורשה של לפני המלחמה, במשפחות החסידיות החזקות ביותר, בעיקר בחסידות גור, על כל ילד אחד שהלך בדרך התורה, היו 8 ילדים שיצאו לתרבות רעה, והיו מחללי שבת בפרהסיא ולא שכחו לסגור את הדלת.
 
חלק עליון תַחתִית