סגירת ישיבת וואלוז'ין

תולדות גדולי ישראל ודברי ימי עמינו

הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 807 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 28 אוגוסט 2018, 01:35

כלפי ליא כתב: הנצי"ב לא מדבר על מקרי קיצון, ורבותינו החזו"א והגראי"ל דיברו גם על מקרי קיצון.
הנצי"ב דיבר על לכתחילה, שאם צריך ללמוד לימודי חול [כשהמדינה מבקשת] עדיף להקים מסגרות שלנו כאלה מאשר שילכו ללמוד במקום יותר גרוע. ורבותינו החזו"א ועוד יותר מכך הגראי"ל, דיברו שגם במקרה שרוצים למנוע ללכת ללמוד לימודי חול במקומות יותר גרועים, אין להקים "בשום אופן" מקומות לימוד של שילוב לימודי חול. [האמת היא שבחזו"א זה לא מפורש, הוא מדבר על לא לערב לימודי חול אצל נערים המסורים לתורה בהתלהבות. אבל מרן הגראי"ל מדבר בפירוש גם על מקרי קיצון שבאים להציל כדי שלא ילמדו במקומות יותר גרועים. הוא גם דיבר על כך ברבים בצורה ברורה מספר פעמים. גם בחו"ל וגם במדינות מרוחקות כמו מקסיקו וארגנטינה, שאין שום היתר בעולם להקים מוסד שמערב לימודי חול, גם למטרות הצלה].
והקושי היה גם על מה שנמסר בעדות בשם הנצי"ב "שלא להסכים לענין זה בשום אופן בלא שום הוראת היתר בעולם" "ולהבדיל בין הקודש ובין החול" "שכדאי הוא ענין זה למסור את נפשו עליו" כידוע. וזה ברור שהנצי"ב כאן כותב בפירוש לא ככה. וצריך לסדר את הדברים שלא יסתרו, מה עוד שגם את התשובות הוא סידר לדפוס ממש קודם פטירתו והסתלקותו ודברים אלו הוא חקק בעצמו עלי כתב.
ועל זה צידדתי, שהנצי"ב סבר, שהנושא הוא לא עצם עירוב לימודי חול, אלא מה שעושים ככה בתוך מקומות התורה שמיועדים להצמיח גדולי תורה. לשיטת הנצי"ב יהיה מותר ואולי אף רצוי להקים מקום כזה לנערים חלשים, או בכל מיני נסיבות אחרות להציל שלא ילכו למקומות גרועים יותר. ורק על מקומות התורה הלכתחילה, צריך לשמור מכל משמר שלא יפגמו, כי לא יהיו גדולי תורה בצורה כזו.
דא עקא שהוראת גדולי הדור האחרון בידינו לא להסכים בשום אופן למוסד כזה, גם לא בשיקולים של הצלה. וזה ההוראה למעשה המסורה בידינו.
אני חושב שיש חלוקה ברורה בין כפיית מלכות צארית רוסית אכזרית ובין 'מלחמת מצוה' כנגד המנגנון הישראלי.
מש"כ הגראי"ל גם במקרה שרוצים למנוע וכו'. פשוט מאד, משום שרוב עולם התורה בנוי על תורה נטו, השולים והפורשים אם נתן להם גושפנקא יסחפו אחריהם רבים וטובים, ופשוט לוותר על שוליים זניחים ולא שיסחפו אחריהם ויפתחו שיטה משולבת של תורה ודרך ארץ.
מה שנמסר עדות בשם הנצי"ב צריך למצוא מקור. זה יותר סיפורים שכל אחד גדל עליהם שישיבת וואלזין נסגרה בגלל הנ"ל לשאר צריך מקור.
הנצי"ב דיבר כשאין ברירה או שיהיו פורקי עול כמו שכתב בציטוט שהבאת או שילוב על ידי גדולים וכדומה לא במקום שהשילוב של השולים יגרום לקלקול אצל רבים.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 807 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 28 אוגוסט 2018, 01:36

יוסף יוסף כתב:מקובלני סיפור שלפני סגירת הישיבה בוולזין
תפסו בשבת אחת שלושה בחורים שעישנו כששאלו אותם איך העיזו לעשן בשבת?
ענה האחד שכחתי ששבת היום
ענה השני שכחתי שאסור לעשן בשבת
ענה השלישי שכחתי לסגור את הדלת לפני שהתחלתי לעשן
ברור שאין זה מוכיח על כל בחורי הישיבה מזמן סגירתה
אך היו שם גם הרבה כאלו ולכן היתה צריכה להגיע לסגירתה
לסיפור הנ"ל לא ראיתי כתוב במקור נאמן אך שמעתי אותו רבות פעמים ואין עשן ללא אש.
הזהר מהוש"ר שהיא חמורה עד מאד וה' ימחל לשבים.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 807 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 28 אוגוסט 2018, 01:41

כלפי ליא כתב:
הפקדתי שומרים כתב:אני מעתיק מה שהוספתי -אם כך מה מצאו אחרת בדברי רבותינו החזו"א והגראי"ל, שדבריהם לא היו על מקרה קיצון אלא כמו שכתב הגראי"ל בזה"ל "ובשום אופן אין לייסד מקומות לימוד חוץ ממקומות לימודי התורה בלי עירוב לימודים אחרים". הרי כשם שאצל יהדות גרמניה שרבותינו חלקו בדבר משום שהיה מקרה קיצון (לאן נעלמה 'מלחמת מצוה'?) ע"כ כך בכל מקרה קיצון ישתנה הענין לטובת הענין שלא לחסל כליל את התורה וכמו שחשש הנצי"ב שבל"ז כלל לא יעסקו הנערים בד"ת, אלא יחפשו דרך זרה ללימודי חול דרך שתביא אותם לידי פריקת היהדות בכלל על כן כתב להכריע באופן שכזה על שילוב מסויים ותל"מ.
ממש ממש לא מדוייק.
בגרמניה היהדות כבר היתה מחוסלת ובאו להוציא יקר מזולל. הנצי"ב מדבר על יהודים חזקים של פעם, במקומות החזקים ביותר, ובכל זאת כדי להציל שלא ילכו ללימודי חול במקומות זרים, הוא כותב שנייסד אנחנו לימודי חול.
וזה לגמרי שונה מהוראת רבותינו. איני רואה שום טעם לנסות ליישב אותם שלא יסתרו.
הנצי"ב מדבר על מצב שלא היתה ברירה -או חיסול הישיבה וממילא הנוער ילך "בדרך עקלקלות" או שילוב הלימודים בחסות הישיבה, כיום בזמנינו אופציה כזו לא באה בחשבון, אחרי שיש את האופציה התורנית הטהורה והנקיה.


פותח הנושא
כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1254
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 88 פעמים
קיבל תודה: 366 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

שליחה על ידי כלפי ליא » 28 אוגוסט 2018, 01:45

הפקדתי שומרים כתב:
כלפי ליא כתב: הנצי"ב לא מדבר על מקרי קיצון, ורבותינו החזו"א והגראי"ל דיברו גם על מקרי קיצון.
הנצי"ב דיבר על לכתחילה, שאם צריך ללמוד לימודי חול [כשהמדינה מבקשת] עדיף להקים מסגרות שלנו כאלה מאשר שילכו ללמוד במקום יותר גרוע. ורבותינו החזו"א ועוד יותר מכך הגראי"ל, דיברו שגם במקרה שרוצים למנוע ללכת ללמוד לימודי חול במקומות יותר גרועים, אין להקים "בשום אופן" מקומות לימוד של שילוב לימודי חול. [האמת היא שבחזו"א זה לא מפורש, הוא מדבר על לא לערב לימודי חול אצל נערים המסורים לתורה בהתלהבות. אבל מרן הגראי"ל מדבר בפירוש גם על מקרי קיצון שבאים להציל כדי שלא ילמדו במקומות יותר גרועים. הוא גם דיבר על כך ברבים בצורה ברורה מספר פעמים. גם בחו"ל וגם במדינות מרוחקות כמו מקסיקו וארגנטינה, שאין שום היתר בעולם להקים מוסד שמערב לימודי חול, גם למטרות הצלה].
והקושי היה גם על מה שנמסר בעדות בשם הנצי"ב "שלא להסכים לענין זה בשום אופן בלא שום הוראת היתר בעולם" "ולהבדיל בין הקודש ובין החול" "שכדאי הוא ענין זה למסור את נפשו עליו" כידוע. וזה ברור שהנצי"ב כאן כותב בפירוש לא ככה. וצריך לסדר את הדברים שלא יסתרו, מה עוד שגם את התשובות הוא סידר לדפוס ממש קודם פטירתו והסתלקותו ודברים אלו הוא חקק בעצמו עלי כתב.
ועל זה צידדתי, שהנצי"ב סבר, שהנושא הוא לא עצם עירוב לימודי חול, אלא מה שעושים ככה בתוך מקומות התורה שמיועדים להצמיח גדולי תורה. לשיטת הנצי"ב יהיה מותר ואולי אף רצוי להקים מקום כזה לנערים חלשים, או בכל מיני נסיבות אחרות להציל שלא ילכו למקומות גרועים יותר. ורק על מקומות התורה הלכתחילה, צריך לשמור מכל משמר שלא יפגמו, כי לא יהיו גדולי תורה בצורה כזו.
דא עקא שהוראת גדולי הדור האחרון בידינו לא להסכים בשום אופן למוסד כזה, גם לא בשיקולים של הצלה. וזה ההוראה למעשה המסורה בידינו.
אני חושב שיש חלוקה ברורה בין כפיית מלכות צארית רוסית אכזרית ובין 'מלחמת מצוה' כנגד המנגנון הישראלי.
מש"כ הגראי"ל גם במקרה שרוצים למנוע וכו'. פשוט מאד, משום שרוב עולם התורה בנוי על תורה נטו, השולים והפורשים אם נתן להם גושפנקא יסחפו אחריהם רבים וטובים, ופשוט לוותר על שוליים זניחים ולא שיסחפו אחריהם ויפתחו שיטה משולבת של תורה ודרך ארץ.
מה שנמסר עדות בשם הנצי"ב צריך למצוא מקור. זה יותר סיפורים שכל אחד גדל עליהם שישיבת וואלזין נסגרה בגלל הנ"ל לשאר צריך מקור.
הנצי"ב דיבר כשאין ברירה או שיהיו פורקי עול כמו שכתב בציטוט שהבאת או שילוב על ידי גדולים וכדומה לא במקום שהשילוב של השולים יגרום לקלקול אצל רבים.
צריך להכיר היסטוריה. הנצי"ב דיבר בעיקר על פולין, שם לא היתה מלכות צארית. הוא דיבר כשהמדינה דורשת לימודי חול. ולא מבקש להכריז על זה מלחמה בכלל. [נניח בימינו לו יצוייר שהמדינה כאן או בארה"ב תדרוש לימודי ליבה בישיבות קטנות, ולא רק כתנאי לדרישת תקציב]. והוא מדבר על הצלה פשוטה, שבמקום שילכו ללמוד במקום מסוכן, שנקים אנחנו מסגרת כזו, בשילוב לימודי תורה.
מי שמתאר לעצמו איך היה נראה אם היו מגיעים למצב כזה, מבין שבאותם זמנים, היו נסחפים לכך הרבה הרבה יותר מהסיכון שייסחפו לכך בזמננו.
ושוב, מרן הגראי"ל דיבר על מקסיקו וארגנטינה ג"כ, במקומות הכי רחוקים שרוב הציבור כן שולח למקומות מפוקפקים. גם בצרפת הוא תבע ודרש לסגור את המקומות שהוקמו בהסכמת גדולי הדור אחרי השואה, ששילבו לימודי חול. הוא סבר שזה איסור גמור בכל מקום ובכל זמן, מלבד בימים ובמקומות שבהם פשוט בלי זה לא היו בכלל לומדי תורה ושומריה, כמו בגרמניה, או כמו בצרפת אחרי המלחמה.


פותח הנושא
כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1254
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 88 פעמים
קיבל תודה: 366 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

שליחה על ידי כלפי ליא » 28 אוגוסט 2018, 01:45

הפקדתי שומרים כתב:
כלפי ליא כתב:
הפקדתי שומרים כתב:אני מעתיק מה שהוספתי -אם כך מה מצאו אחרת בדברי רבותינו החזו"א והגראי"ל, שדבריהם לא היו על מקרה קיצון אלא כמו שכתב הגראי"ל בזה"ל "ובשום אופן אין לייסד מקומות לימוד חוץ ממקומות לימודי התורה בלי עירוב לימודים אחרים". הרי כשם שאצל יהדות גרמניה שרבותינו חלקו בדבר משום שהיה מקרה קיצון (לאן נעלמה 'מלחמת מצוה'?) ע"כ כך בכל מקרה קיצון ישתנה הענין לטובת הענין שלא לחסל כליל את התורה וכמו שחשש הנצי"ב שבל"ז כלל לא יעסקו הנערים בד"ת, אלא יחפשו דרך זרה ללימודי חול דרך שתביא אותם לידי פריקת היהדות בכלל על כן כתב להכריע באופן שכזה על שילוב מסויים ותל"מ.
ממש ממש לא מדוייק.
בגרמניה היהדות כבר היתה מחוסלת ובאו להוציא יקר מזולל. הנצי"ב מדבר על יהודים חזקים של פעם, במקומות החזקים ביותר, ובכל זאת כדי להציל שלא ילכו ללימודי חול במקומות זרים, הוא כותב שנייסד אנחנו לימודי חול.
וזה לגמרי שונה מהוראת רבותינו. איני רואה שום טעם לנסות ליישב אותם שלא יסתרו.
הנצי"ב מדבר על מצב שלא היתה ברירה או חיסול הישיבה וממילא הנוער ילך "בדרך עקלקלות" או שילוב הלימודים בחסות הישיבה, כיום בזמנינו אופציה כזו לא באה בחשבון, אחרי שיש את האופציה התורנית הטהורה והנקיה.
לא נכון.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 807 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 28 אוגוסט 2018, 01:51

כלפי ליא כתב:
הפקדתי שומרים כתב:
כלפי ליא כתב: הנצי"ב לא מדבר על מקרי קיצון, ורבותינו החזו"א והגראי"ל דיברו גם על מקרי קיצון.
הנצי"ב דיבר על לכתחילה, שאם צריך ללמוד לימודי חול [כשהמדינה מבקשת] עדיף להקים מסגרות שלנו כאלה מאשר שילכו ללמוד במקום יותר גרוע. ורבותינו החזו"א ועוד יותר מכך הגראי"ל, דיברו שגם במקרה שרוצים למנוע ללכת ללמוד לימודי חול במקומות יותר גרועים, אין להקים "בשום אופן" מקומות לימוד של שילוב לימודי חול. [האמת היא שבחזו"א זה לא מפורש, הוא מדבר על לא לערב לימודי חול אצל נערים המסורים לתורה בהתלהבות. אבל מרן הגראי"ל מדבר בפירוש גם על מקרי קיצון שבאים להציל כדי שלא ילמדו במקומות יותר גרועים. הוא גם דיבר על כך ברבים בצורה ברורה מספר פעמים. גם בחו"ל וגם במדינות מרוחקות כמו מקסיקו וארגנטינה, שאין שום היתר בעולם להקים מוסד שמערב לימודי חול, גם למטרות הצלה].
והקושי היה גם על מה שנמסר בעדות בשם הנצי"ב "שלא להסכים לענין זה בשום אופן בלא שום הוראת היתר בעולם" "ולהבדיל בין הקודש ובין החול" "שכדאי הוא ענין זה למסור את נפשו עליו" כידוע. וזה ברור שהנצי"ב כאן כותב בפירוש לא ככה. וצריך לסדר את הדברים שלא יסתרו, מה עוד שגם את התשובות הוא סידר לדפוס ממש קודם פטירתו והסתלקותו ודברים אלו הוא חקק בעצמו עלי כתב.
ועל זה צידדתי, שהנצי"ב סבר, שהנושא הוא לא עצם עירוב לימודי חול, אלא מה שעושים ככה בתוך מקומות התורה שמיועדים להצמיח גדולי תורה. לשיטת הנצי"ב יהיה מותר ואולי אף רצוי להקים מקום כזה לנערים חלשים, או בכל מיני נסיבות אחרות להציל שלא ילכו למקומות גרועים יותר. ורק על מקומות התורה הלכתחילה, צריך לשמור מכל משמר שלא יפגמו, כי לא יהיו גדולי תורה בצורה כזו.
דא עקא שהוראת גדולי הדור האחרון בידינו לא להסכים בשום אופן למוסד כזה, גם לא בשיקולים של הצלה. וזה ההוראה למעשה המסורה בידינו.
אני חושב שיש חלוקה ברורה בין כפיית מלכות צארית רוסית אכזרית ובין 'מלחמת מצוה' כנגד המנגנון הישראלי.
מש"כ הגראי"ל גם במקרה שרוצים למנוע וכו'. פשוט מאד, משום שרוב עולם התורה בנוי על תורה נטו, השולים והפורשים אם נתן להם גושפנקא יסחפו אחריהם רבים וטובים, ופשוט לוותר על שוליים זניחים ולא שיסחפו אחריהם ויפתחו שיטה משולבת של תורה ודרך ארץ.
מה שנמסר עדות בשם הנצי"ב צריך למצוא מקור. זה יותר סיפורים שכל אחד גדל עליהם שישיבת וואלזין נסגרה בגלל הנ"ל לשאר צריך מקור.
הנצי"ב דיבר כשאין ברירה או שיהיו פורקי עול כמו שכתב בציטוט שהבאת או שילוב על ידי גדולים וכדומה לא במקום שהשילוב של השולים יגרום לקלקול אצל רבים.
צריך להכיר היסטוריה. הנצי"ב דיבר בעיקר על פולין, שם לא היתה מלכות צארית. הוא דיבר כשהמדינה דורשת לימודי חול. ולא מבקש להכריז על זה מלחמה בכלל. [נניח בימינו לו יצוייר שהמדינה כאן או בארה"ב תדרוש לימודי ליבה בישיבות קטנות, ולא רק כתנאי לדרישת תקציב]. והוא מדבר על הצלה פשוטה, שבמקום שילכו ללמוד במקום מסוכן, שנקים אנחנו מסגרת כזו, בשילוב לימודי תורה.
מי שמתאר לעצמו איך היה נראה אם היו מגיעים למצב כזה, מבין שבאותם זמנים, היו נסחפים לכך הרבה הרבה יותר מהסיכון שייסחפו לכך בזמננו.
ושוב, מרן הגראי"ל דיבר על מקסיקו וארגנטינה ג"כ, במקומות הכי רחוקים שרוב הציבור כן שולח למקומות מפוקפקים. גם בצרפת הוא תבע ודרש לסגור את המקומות שהוקמו בהסכמת גדולי הדור אחרי השואה, ששילבו לימודי חול. הוא סבר שזה איסור גמור בכל מקום ובכל זמן, מלבד בימים ובמקומות שבהם פשוט בלי זה לא היו בכלל לומדי תורה ושומריה, כמו בגרמניה, או כמו בצרפת אחרי המלחמה.
שם היתה סכנת סגירה על הישיבה וממילא האלטרנטיבה האחרת היא ללמוד אצל גויים לא כך בזמנינו. בצרפת ושאר מקומות הוא הורה לאותם הכפופים לגדולי תורה, לא למשפחות שיהדותם משותת על כרעי התרנגול.
בענין ההיסטוריה, תחת שלטון רוסי, ואחת הדרישות לימוד השפה הרוסית.


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1041
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 400 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

שליחה על ידי יעבץ » 28 אוגוסט 2018, 01:58

יש כאן ערבוביא בין מעשה סגירת הישיבה לבין מכתב הנצי"ב הנדון כאן, שמדבר למחזיקי הדת שלא היו ברוסיה.
ויתישבו חלק מאי ההבנות בהודעות שמעלי.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 807 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 28 אוגוסט 2018, 01:59

http://www.hamichlol.org.il/%D7%99%D7%A ... 7%99%D7%9F
ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר אם הישיבות) הייתה הישיבה המודרנית הראשונה[דרושה הבהרה], ושימשה אב טיפוס למבנה הישיבות הליטאיות שבאו אחריה. הישיבה נוסדה על ידי רבי חיים מוולוז'ין, תלמידו המובהק של הגר"א, ב-תקס"ב בעיירה וולוז'ין שבפלך מינסק (ברוסיה הלבנה), בתחום המושב של האימפריה הרוסית (מאז חלוקת ברית המועצות בבלארוס), והתקיימה עד תרנ"ב. בשנת תרנ"ה נפתחה הישיבה מחדש על ידי הרב רפאל שפירא והתקיימה עד תקופת השואה.
יסוד הישיבה
בה'תקס"ב, לאחר פטירתו של רבו, ייסד ר' חיים את ישיבת עץ חיים בוולוז'ין ובכך הפך לאבי הישיבות הליטאיות הגדולות. לקראת ייסודה של הישיבה, יצא ר' חיים בעשרת ימי תשובה שנת ה'תקס"ג, במכתב גלוי אל "אוהבי התורה" בליטא, ובו הכריז על הקמת הישיבה[1].

גם רבני וילנה ביניהם רבי אברהם בן הגר"א, רבי אברהם אבלי פאסוועלער אב"ד וילנה, ורבנים אחרים יצאו במכתב למען ישיבת וולוז'ין[2].

הישיבה הוקמה על ידי רבי חיים על פי הדרכת הגר"א, במטרה לרכז בתוכה את טובי הלומדים בליטא. בעיתונים שפורסמו באותה תקופה נכתב שלא ישלחו לוולוז'ין תלמידים שלא יודעים ללמוד לבדם דף גמרא, רש"י ותוספות (הנקרא בלשון הישיבות גפ"ת).

סדר הלימוד בישיבה
פרטים מדויקים על דרכה הלימודית של הישיבה ישנם רק מימי הנצי"ב, ולפיהם שילבה הישיבה לימודי עיון ובקיאות ברמה גבוהה. בישיבה הקפידו על סדר לימוד בקיאות בו למדו את כל הש"ס בהספק של דף ליום בימי השבוע, וחזרה על כל דף שתים עשרה פעם בממוצע[3]. בימי שישי למדו את הרא"ש על חמשת הדפים שלמדו כל השבוע. לרוב התלמידים הייתה נקודת פתיחה טובה בלימוד ולפי עדות החפץ חיים (שרבו היה מתלמידי ישיבת וולוז'ין) הרבה מתלמידי ישיבת וולוז'ין כבר בגיל ארבע עשרה ידעו ש"ס דבר שהיוה בסיס לימודי רחב לקראת הלימוד בישיבה. על בסיס זה היוותה הישיבה את המוקד להתפתחות העיון האשכנזי המרכזי בישיבות עד היום, על בסיס שיטת הלימוד המחודשת של רבי חיים מבריסק.

רבי ברוך אפשטיין מספר בספרו "מקור ברוך" שראש הישיבה (הנצי"ב-דודו) לא הרשה לתלמידים ללמוד מעבר לגפ"ת כלימוד ראשוני. ישיבת וולוז'ין הייתה "ישיבה ללא הפסקה" והתקיימו בה משמרות לימוד עשרים וארבע שעות ביממה. בישיבה התקיים פולמוס בנוגע ללימוד המוסר, וכאם הישיבות הליטאיות הנאמנות לדברי הגר"א התנגדו בישיבה זו לחסידות.

בתקופת כהונתו של הנצי"ב, שרחש אהדה רבה למפעל ההתיישבות בארץ ישראל, והיה חבר פעיל בתנועת "חיבת ציון", הוקמו אגודות סתרים של "חיבת ציון" בישיבה. הראשונה נוסדה בשנת תרמ"ה בשם "נס ציונה" (שהרוח החיה שבה היה הרב איסר זלמן מלצר), שלא בידיעת הנצי"ב, ונסגרה לאחר שהמשטרה גילתה את פעולתה, והשנייה בשם "נצח ישראל" נוסדה בשנת תר"ן בידיעתו.

שקיעת הישיבה
לאחר שהנצי"ב ביקש למנות את בנו הרב חיים (שהיה הרב של מוסקבה) לראשות הישיבה במקומו, ניסו קבוצת יהודים חברי תנועת ההשכלה לגרום לסגירת הישיבה, ולשם כך הלשינו לשלטונות שבישיבה אין לימודי חול. שר ההשכלה, שבדק את המצב, החל לתבוע שהישיבה תעמוד בעיקר בדרישה של לימוד של השפה הרוסית, אך לאחר שתביעה זו לא התממשה על פי רצונו, הוא הפעיל לחץ בלתי פוסק על הנצי"ב, דבר שהביא לסגירתה של הישיבה, בה' בשבט ה'תרנ"ב.

הטענה הרווחת היא שהנצי"ב החליט לסגור את הישיבה, כדי שלא ילמדו בה רוסית. גרסה זו אף נהפכה ליסוד בעולם הישיבות החרדי על חשיבות ההתנגדות ללימודי חול בישיבות. אמנם, הוא הסכים ללימוד של השפה הרוסית מחוץ לכתלי הישיבה, כפי שנעשה, וכפי שהוא כותב בשו"ת משיב דבר[4]: "אם יצטרכו על פי המלכות ללמוד למודי חול גם כן, יהא בהשגחה מהרב וראשי ישראל, שיהא המורה ירא אלוהים.", אך נתקל בהתנגדות עזה של ראשי הישיבה האחרים. לימוד הרוסית שנעשה באופן רשלני, לא סיפק את שר ההשכלה הרוסי, שהכביד בתגובה את דרישותיו ודרש בנוסף:

להקדיש יותר ממחצית הלימוד ללימודי חול, משעה 9 ועד שעה 3,
שלא יהיו לימודים בערב,
שלא ילמדו יותר מעשר שעות ביום,
שכל הצוות של הישיבה יהיו בעלי דיפלומות רשמיות.
תביעות אלו סתמו את הגולל על הישיבה[5]. 3 שנים לאחר סגירת הישיבה, בשנת תרנ"ה היא נפתחה שוב. אך לא הייתה זו ישיבה ברמה ובמעמד של "ישיבת וולוז'ין" המקורית.
במהדורתה החדשה נוהלה הישיבה על ידי חתנו של הנצי"ב הרב רפאל שפירא, מחבר "תורת רפאל", אשר נפטר במינסק בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. אחריו כיהן בראשות הישיבה בנו הרב יעקב שפירא, מחבר "גאון יעקב", ולאחר פטירתו כיהן חתנו הרב חיים וואלקין בראשות הישיבה. יד הכורת בשואה שמה קץ מוחלט לישיבת וולוז'ין. לאחר השואה, הקים הרב שמעון לנגבורט, חתן נוסף של הרב יעקב שפירא, את ישיבת "גאוני וולוז'ין", בתחילה בתל אביב ולאחר מכן בבני ברק.

כולל בראדסקי
מסגרת לימודים שהתקיימה בוולוז'ין החל משנת תרמ"ו התקיימה בזכות תרומתו של הנדיב הידוע ישראל ברודסקי, בעל בית חרושת לסוכר בקייב. במסגרת זו למדו עשרה מהמובחרים בתלמידי ישיבת וולוז'ין שנקראו "הברודסקאים" לתקופה של חמש שנים, תלמידים אלה התחייבו לכללים תובעניים יותר משאר תלמידי הישיבה. לרוב לא נשארו ברודסקאים למשך כל חמש השנים ולפני סיום מסלול הכולל נתמנו לרבני ערים.


פותח הנושא
כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1254
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 88 פעמים
קיבל תודה: 366 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

שליחה על ידי כלפי ליא » 28 אוגוסט 2018, 02:02

הפקדתי שומרים כתב: שם היתה סכנת סגירה על הישיבה וממילא האלטרנטיבה האחרת היא ללמוד אצל גויים לא כך בזמנינו. בצרפת ושאר מקומות הוא הורה לאותם הכפופים לגדולי תורה, לא למשפחות שיהדותם משותת על כרעי התרנגול.
בענין ההיסטוריה, תחת שלטון רוסי, ואחת הדרישות לימוד השפה הרוסית.
אם דיברת על סגירת וואלוז'ין. אכן, הישיבה נסגרת תחת שלטון הצאר, אך יותר מ50 שנה אחרי מותו של הצאר הנודע לשימצה ניקולאי. ואין דורשים צאר צאר לגז"ש.
הנצי"ב בתשובה לא מתייחס לכך בכלל, ו"מחזיקי הדת" פעל בפולין וגאליציה. [וכמו שכבר העיר יעבץ. וכנראה חל אצלך איזה ערבוב כאן].


בנוגע להוראה בצרפת ובמקומות אחרים, אני יודע אחרת. אבל לא זה הנושא כאן.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 807 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 28 אוגוסט 2018, 02:08

יעבץ כתב:יש כאן ערבוביא בין מעשה סגירת הישיבה לבין מכתב הנצי"ב הנדון כאן, שמדבר למחזיקי הדת שלא היו ברוסיה.
ויתישבו חלק מאי ההבנות בהודעות שמעלי.
זה בסדר ליחס אי הבנות (לשי' ותל"מ) ולהצביע עליהם בשמחה אבל ראוי גם לשתף ולכתוב דברים ברורים מה היה עם מחזיקי הדת בצורה ברורה. מלבד זאת ראה מה שהעלתי שלא מסתדר עם דבריך. ולכן נשאל לשיטתך למה הוא כתב זאת? מתי הוא כתב זאת? למי? מה המניע למה שהוא כתב ושאר שאלות שאם נזכה לתשובות ברורות הרבה אי הבנות של כל הצדדים יתישבו.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 807 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 28 אוגוסט 2018, 02:13

כלפי ליא כתב:
הפקדתי שומרים כתב: שם היתה סכנת סגירה על הישיבה וממילא האלטרנטיבה האחרת היא ללמוד אצל גויים לא כך בזמנינו. בצרפת ושאר מקומות הוא הורה לאותם הכפופים לגדולי תורה, לא למשפחות שיהדותם משותת על כרעי התרנגול.
בענין ההיסטוריה, תחת שלטון רוסי, ואחת הדרישות לימוד השפה הרוסית.
אם דיברת על סגירת וואלוז'ין. אכן, הישיבה נסגרת תחת שלטון הצאר, אך יותר מ50 שנה אחרי מותו של הצאר הנודע לשימצה ניקולאי. ואין דורשים צאר צאר לגז"ש.
הנצי"ב בתשובה לא מתייחס לכך בכלל, ו"מחזיקי הדת" פעל בפולין וגאליציה. [וכמו שכבר העיר יעבץ. וכנראה חל אצלך איזה ערבוב כאן].
בנוגע להוראה בצרפת ובמקומות אחרים, אני יודע אחרת. אבל לא זה הנושא כאן.
לא לדרוש צאר צאר גז"ש ודאי לא פולין רוסיה..ואין צורך להחליט לאיזה צאר הדברים אמורים גם קודמו לא היה סוגה בשושנים, ולא דומה לשלטון הישראלי וזה נקודת החילוק שעשינו ותל"מ.
בנוגע למחזיקי הדת, שוב מדוע זה נכתב, והאם לא כתבתם שדיבר על זמנו ועל ישיבתו.
ראה כאן ציטוט שהעלתי לעיל-
הטענה הרווחת היא שהנצי"ב החליט לסגור את הישיבה, כדי שלא ילמדו בה רוסית. גרסה זו אף נהפכה ליסוד בעולם הישיבות החרדי על חשיבות ההתנגדות ללימודי חול בישיבות. אמנם, הוא הסכים ללימוד של השפה הרוסית מחוץ לכתלי הישיבה, כפי שנעשה, וכפי שהוא כותב בשו"ת משיב דבר[4]: "אם יצטרכו על פי המלכות ללמוד למודי חול גם כן, יהא בהשגחה מהרב וראשי ישראל, שיהא המורה ירא אלוהים.", אך נתקל בהתנגדות עזה של ראשי הישיבה האחרים. לימוד הרוסית שנעשה באופן רשלני, לא סיפק את שר ההשכלה הרוסי, שהכביד בתגובה את דרישותיו ודרש בנוסף:
אאל"ט אתה אוחז כגי' ויקי (שלא הגרסה שהפכה ליסוד בעולם הישיבות בלשונם) ואיך שהם מציגים שד' הנצי"ב מובאים על סגירת הישיבה, ועל כן בכדי שלא יהיה ספק רצוי לעלות את התשובה כולה כמו שהערתי כמה פעמים.


פותח הנושא
כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1254
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 88 פעמים
קיבל תודה: 366 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

שליחה על ידי כלפי ליא » 28 אוגוסט 2018, 02:15

בנוגע להעלאת התשובה, כבר כתבתי שאין שום טעם ושום צורך, אבל אם אתה רוצה הנה זה מבר אילן:

על ימין ושמאל
בעז"ה ולשמו ית'.
ראיתי בעלה מחזיקי הדת גליון ג' מאמר נערך ממעריכי העלים, הנקרא המאמר בשם ימין ושמאל ובאו בזה לדרוש בתורת שאלה הנדרש לתשובה, ובאשר עלינו להשתתף בהחזקת הדת בישראל לא יכולתי מלט נפשי ולהציע לפני עדת ה' בעלי מחזיקי הדת יברכם ה' את אשר בלבי בחקירה זו, ומי שיש בידו להשיב ולברר הדברים באופן אחר יבאו דבריו ויאירו דרך חיים כי איך שהננו רחוקים זמ"ז במקום דירה הננו קרובים זה לזה ברצון וחשק לבא אל המטרה, בעזר האל דעה מורה:
הן העריכו לשון החקירה, (א) היוכל דת ישראל להחלק לשלשה גזרים, (ב) הנמצא ימין ושמאל ואמצע במהלך אמונתנו, והוסיפו כי לדעתם ענין ימין ושמאל ואמצע בדת היו לפני שנות קדם, אולי נמצאו בישראל שלש כתות כאלה, היינו הצדיקים אשר התרחקו מכל הויות העולם על אשר לא יהנו מעולם הזה אפילו באצבע קטנה, ולעומתם נמצאו רשעים פורקי עול תורה ויראה אם מחסרון ידיעה אם בשאט נפש ובזדון, ואמצעים תמימים בדרכיהם הולכי בדרך העולם ולא בעטו בתורה:
והנני אומר במח"כ המעריך, לא במה שהחל לחקור סיים, הוא החל לחקור אם יש ימין ושמאל ואמצע בדת ובמהלך אמונתנו וסיים כי השמאל הוא פריקת עול תורה ויראת ה' והרי זה אינו בדת והוא חוץ ממהלך אמונתנו, וגם אינו מובן לשון אולי נמצאו בישראל שלש כתות כאלה מה זו שאלה, על שלש כתות, צדיקים גמורים, ורשעים גמורים ובינונים, אלא כך יש לחקור, אם נמצאו בשומרי אמונה ודת ואינם פורצי גדר ימין ושמאל ואמצע, זהו שאלה שנדרש לברר יפה:
אמנם גם בזה יש ויש שלש כתות בישראל, ולפי ביאורנו בעניות דעתנו המה הם מכונים במקרא בשם מיימינים ומשמאילים כאשר יבואר:
ראשית דבר, יש לדעת דבמ"ע ואהבת את ה' אלהיך וגו' שאנו קוראים בכל יום, נכלל שני משמעות ושניהם מבוארים בפסקי הרמב"ם ז"ל, פי' אחד שימסור גופו ונפשו וכל רצונו לרצון ה', כמו מי שאוהב את בנו יחידו ונוח לפניו להפקיר כל אשר לו בשביל חיי בנו יחידו כי זה כל האדם, כך מ"ע למסור עצמו על קידוש ה' במקום סכנה וכמש"כ הרמב"ם (בה' יסה"ת פ"ה ה"ז) ומנין שאפי' במקום סכנה אין עוברים על אחת מג' עבירות הללו שנאמר ואהבת את ה' וגו' וזה הפי' אפשר ומחויב כל איש מישראל, כי זה כל האדם מישראל, פי' השני שיהא דבק במחשבתו ותשוקה להשיג רוה"ק בזמן שהי' אפשר או עכ"פ הערה גבוהה למעלה למשכיל ובלשון לועז מכונה אהבה זו [דיא ליבע] וכ"כ (הרמב"ם שם פ"ב ה"א) האל הנכבד והנורא מצוה לאהבו וכו' שנאמר ואהבת את ה' אלהיך וגו' והאיך הוא הדרך לאהבתו כו', וע"ז הכונה איתא בירו' ברכות פ' הרואה שאמר ר"ע בפי' מקרא זה רחמתיך בכל לבי רחמתיך בכל נפשי, ומשמעות רחימה הוא מלשון המקרא ארחמך ה' חזקי, וכתיב התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה דפירושו דביקות הרעיון באהבה עזה, וזה הפי' אינו אפשר לכל איש מישראל, וכמש"כ ג"כ הרמב"ם בזה"ל והאיך הוא הדרך לאהבתו כו' ומפרש והולך ומובן שלא כל אדם זוכה ומגיע לכך, והכי תניא בספרי ע"ז המקרא ואהבת וגו' והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך וגו' וכי מה ענין זל"ז, אלא האיך אדם אוהב להקב"ה והיו הדברים האלה וגו' שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם:
והנה המשקיע דעתו תמיד באהבת ה' ודביקות, זהו באמת דרך החסידות שהרי א"א בכך אלא במי שפורש עצמו מהליכות עולם, והוא המכונה מיימין, היינו שמתקרב עצמו לשכינה ביותר, ומי שעומד בזה הדרך הגבוה, א"א להתחבר הרבה עם אנשים אפי' ללמדם תורה ודרכי המוסר דכל שיח ושיג עם בני אדם מפסיקים הרעיון להדביקות שא"א אלא בהתבודדות, ורק משה רבינו היה במעלה זו גם בתוך דיבורו עם ישראל ותומ"י אחר דיבורו עמהם השיב המסוה על פניו ועלה במחשבתו למקומו הראוי לו, משא"כ שארי נביאים ואנשי מעלה אפי' אברהם אבינו, בשעה שהורה לרבים דרך ה' ותורתו לא עמד במקומו ובדביקותו כמו שהי' בשעה שהתבודד בפ"ע, וכבר האריך בזה רבינו הגאון חתם סופר בהקדמתו דברים מאירים וראוים אליו זי"ע, אבל מ"מ אחר שחשקה נפשו להיות תמיד דבק בה' אזי מכונה בשם מיימין כאשר יבואר עוד:
ויש עובד את ה' ושומר תורה בכל דקדוקיה, אבל אינו יודע טעם אהבה ודביקות, ואינו מתבודד כלל להשיג אהבה זו, וזה היה דרכי הפלוסופים הקדמונים אשר לא סרו מעולם מדרך ה' ותורתו הק' ח"ו וגם הורו לאחרים גדולת ה' ותורתו אך לא ידעו האיך אוהבים את ה' בדביקות, והמה מכונים משמאילים, היינו רחוקים מקרבת השכינה ורוה"ק ביותר:
ויש הולכים בדרך ממוצע היינו בשעת ק"ש ותפלה מקרב דעתו לאהבת ה' ודביקות אבל שאר היום הליכות עולם לו, ויש גם בזה הדרך הממוצע מכונים בשם חסידים אבל באופן אחר ממה שלמעלה אלא חסידים במעשיהם, וגם בזה יש שני דרכים הנקראים חסידים, אחד המזכה רבים וכמבואר ביומא (דף פז) שעל אלה כתיב לא תתן חסידך לראות שחת, והשני שעושים המצות בדרך הפלגה ולמעלה מטבע אנושי כידוע בפרקי דחסידי במס' תענית ונמצא שלשה דרכי חסידות בישראל היינו המיימינים הדבקים באהבת ה', ושני אופני חסידות במעשה, ושלשתם מבואר במקרא אחד בעשרת הדברות ועושה חסד לאלפים לאוהביו ולשומרי מצותיו, ותניא במכילתא לאוהביו זה א"א וכי"ב ולשומרי מצותיו אלו הנביאים והזקנים, ופי' אוהביו היינו כמו א"א שהיה משוקע הרבה בדביקות ואהבת ה', ולשומרי מצותיו היינו נביאים שהיו מזכי רבים בתוכחה, והזקנים שהיו זהירים במצות בהפלגה יתירה:
והנה הנוהג חסידותו במעשה המצות פשיטא שמוכרח להיות ת"ח ולומד ושונה איך להיות נזהר במצוה עפ"י דעת תורה ולא יהא בא לעשות זר מעשהו שלא עפ"י דעת תורה ח"ו והרי לוי ופנחס שניהם קנאו על הזנות ומסרו נפשם ע"ז, והנה פנחס עלה בשביל זה לגרם המעלות ולוי גער בו אביו וכיב"ז הרבה והוא משום שנדרש לזה דיוק רב לשקול הפעולה לפי הזמן והמקום וגם בכמה דברים נדרש לדעת כללי התורה שאינם מבוארים כ"כ, ע"כ א"א להיות חסיד בזה האופן אלא אחר הגיון תורה, אכן אפילו דרך החסידות של אהבת ה' ודביקות, שנראה לפי הדמיון שא"צ לזה הגיון תורה אלא תמימות והתבודדות ומחשבתו לאהבת ה', אבל באמת אינו כן, אלא אפילו מי שמתקדש ודבק לאהבה את ה', הוא מוכרח עכ"פ להיות נזהר מאד שלא יטה אשורו מני דרך התורה, ולא תהא תשוקתו הקדושה ואהבה עזה כמות מתעהו מדרך השכל, וע"ז הזהירה תורה במצות ציצית שמרומז בה אות על תרי"ג מצות וצונו הקדוש ברוך הוא לעשות חוטי לבן ותכלת לשני אופני הנהגת האדם מישראל, האחד מי שהולך בדרך הכבושה לרבים בהליכות עולם לו ועל איש כזה בא חוטי לבן מין כנף להזכירהו על מעשה המצות, השני מי שמופרש לעבודת ה' ומתבודד ומשקיע דעתו לאהבת ה' ועל איש כזה בא חוטי תכלת שהוא דומה לכסא הכבוד ומדבק מחשבתו בה, ומ"מ הוא מוזהר להפסיק דביקותו ולהזדקק למצוה שבאה בזמנה, ועל שני אופנים של היהדות כתיב שני מקראות של זכירת המצות היינו מקרא וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם ולא תתורו וגו' בא אזהרה על המון עם ה' ההולכים באמצע או משמאילים, ומקרא למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדושים לאלהיכם, בא אזהרה לחסידים בקדושה ואהבת ה' המה המיימינים שגם המה יהיו נזהרים במעשה המצות לפי דעת תורה, אז והייתם קדושים לאלהיכם, שתהיו מרוצים לה' להשפיע עליו שפע קדושה ורוה"ק ובכל אופני חסידות שנינו באבות (פרק ב' מ"ה) ולא עם הארץ חסיד:
ועתה הנני מפרש דבר ישעיה הנביא (בס' ל') ונתן לכם ה' לחם צר ומים לחץ ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר זה הדרך לכו בו כי תאמינו וכי תשמאילו, הכונה בזה שבימיו היו אותם השלשה כתות בישראל, היינו כת המתנהגת בקדושה ודבקות והמה מרכבה לשכינה, וגדולי אותה הכת היו נכנפים ונסתרים בחדרים שלא יהיו אנשים מפריעים אותם מדבקותם בה', והמה מיימינים והיה כת המתנהגים בחכמת הטבע ורחוקים ממחשבה רוחנית וגדוליהם אינם נכנפים כלל, אבל התלמידים אינם מתחזקים לראות פני רבם שהרי יכולים לעמוד ע"ד רבם ע"י כתב יותר מאשר ישמעו מפיהם, משא"כ למוד תורת ה' זהו סגולתה שיראו התלמידים את פני הרב, ומש"ה הסיר משה רבינו את המסוה מעל פניו בשעה שדבר עם ישראל דברי תורה, כדי שיראו את פניו, וזהו דבר הנביא בזמנו שהיה למוד התורה נחוץ בשביל מלחמת סנחריב וכדאיתא בפרק חלק /סנהדרין צ"ד, ב'/ עה"פ וחבל עול מפני שמן, חובל עול סנחריב מפני שמנו של יחזקיהו המלך שנעץ חרב בבהמ"ד ואמר מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב, וע"ז אמר הנביא ונתן לכם ה' לחם צר ומים לחץ, היינו דרכה של תורה פת במלח ומים במשורה, ולא יכנף עוד מוריך היינו שלא יהא כדרך כת הראשונה להכנף בחדרים והיו עיניך רואות את מוריך, שלא יהיה כדרך השניה שלא היו התלמידים נדרשים לראות פני רבם, ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר זה הדרך לכו בו, שתשכילו ותבינו כי אך זה הדרך של שקידת התורה אגוני ומצלי בעת מלחמה על ישראל, ואך הוא הדרך לקיום האומה, כי תאמינו, בין הכת המיימינים, וכי תשמאילו, בין הכת המשמאילים הכל יבינו כי אך עמלה של תורה הוא העיקר לשמירת היהודים, והרי ביארנו מהו ימין ושמאל במהלך אמונתנו:
וממוצא דברינו, שאין כל ההולך בדרך הממוצע בעבודת ה' מכונה בשם בינוני דיש מן הממוצעים ראוים להקרא בשם חסידים אלא שאינם חסידים משוקעים בהתבודדות באהבה ודביקות, אלא חסידים במעשיהם כמו שביארנו לעיל עפ"י רבותינו בעלי התלמוד ותנא דמכילתא בפירוש המקרא בעשרת הדברות, ושנויה בס' דברים ס"פ ואתחנן שומר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו לאלף דור, ובינוני נקרא מי שאינו פורק עול וגם אינו נזהר כ"כ, והדבר מובן דבגדר בינוני נמצאים הרבה אופנים בין צדיק לרשע:
הארכנו והרחבנו הדבר, וקוינו שלא יהא למשא לא על מעריכי העלים ולא על בעלי נפש מחזיקי הדת, כי אך זה מטרת עלה זה לתרופה, ומעתה נבוא ליתר החקירה של מעריך העלה, וה' יהי עמנו:
הן המעריך כותב מה שעיניו רואות באשר הוא שם, כי לא כדורות הקודמים הדור החי עמנו. בדורות הקודמים לא היו הבינונים בסכנה כ"כ שיפרוק עול תורה ומצות כמו האנשים הזרים ופורקי עול שמצויים בכל דור, ולא כן העת החיה, האדם מישראל אשר מראש אין בדעתו ורצונו לסור מאחרי תורת ה' ולא למוט מימינו, מ"מ אם לא ישוה ה' לנגדו תמיד להזהר שלא ימוטו רגליו מני אורח חיים, הרי הוא בחזקת סכנה ומבלי משים יאבד נצחו ותוחלתו מה' ותורתו הק', ואין להכחיש מה שהחוש רואה, אלא שנדרש לחקירה מדוע קראנו כל אלה:
ומראש יש לדעת שלא כדברי המעריך אשר מאז היתה יהודה לקדשו ישראל לגוי לא היה דור פרוץ כעת הזה ח"ו, לא כן האמת, כי גם בעת בואנו לאה"ק והרבה דורות אחרי כן אחרי שהיה יצרא דע"ג שולט ובוער כתנור וכדאיתא (בסנהדרין דף קב:) ממילא לא היה איש בטוח בעצמו שלא יגיע לידי ע"ז אם לא שהתנהג בדרך חסידות להטות מחשבותיו תמיד שיהא נוכח ה' דרכו. ודבר זה למדנו מדברי יהושע לישראל (בס' יהושע כד), אחרי אשר הציע לפניהם עבודת ה' ועבודת אלהי האמורי וגם הזהיר את העם ואמר לא תוכלו לעבוד את ה' כי אלהים קדושים הוא וגו' והמה ענו כשורה לא כי את ה' נעבוד, והוסיף יהושע לאמר עדים אתם בכם כי אתם בחרתם לכם את ה' לעבוד אותו ויאמרו עדים, הוסיף עוד ועתה הסירו את אלהי הנכר אשר בקרבכם והטו את לבבכם אל ה' אלהי ישראל ויאמרו העם אל יהושע את ה' אלהינו נעבוד ובקולו נשמע, ולא נתבאר מה זה הוסיף יהושע באחרונה להזהיר ומה ענו אותו העם, אלא הענין שידע יהושע יצרא דע"ז ישלוט באה"ק וכדאיתא במדרש שה"ש עה"פ רחצתי את רגלי איככה אטנפם, שאמרו ישראל בדורו של עזרא שאינם רוצים לשוב לאה"ק משום שרחצתי את רגלי מיצרא דע"ז איככה אטנפם, שאותו מקום משיאנו לע"ז, ע"כ הזהיר יהושע אותם שלא תהיו בטוחים על רצונכם היום לעבוד את ה', ע"כ אם באמת אתם מקבלים עליכם שלא לעבוד ע"ז, בע"כ תסירו את אלהי הנכר אשר בקרבכם, היינו אפי' מה שהכנענים עובדים ע"ז בקרבכם, תסירו בע"כ, כדי שלא תהיו נמשכים אחריהם, וגם הטו את לבבכם אל ה', פי' שלא תסמכו אשר גם מבלי משים לב אל ה' לא תגיעו לידי ע"ז, אלא תטו את לבבכם אל ה', לשוות את ה' נגד לבבכם תמיד, זאת היה אזהרת יהושע אשר ידע בנבואה יצרא דע"ז באה"ק, אבל ישראל לא ידע עם ה' לא התבונן באזהרת יהושע, ויענו גם בפעם הזה את ה' אלהינו נעבוד ובקולו נשמע, פי' אין לנו לירא כ"כ, אלא גם בלי הטית הלב תמיד שהוא דרך חסידות, לא נעבוד ע"ז אלא את ה' אלהינו, והנה מה עלה בדורות הללו עברו על אזהרת יהושע ונכשלו כמה דורות עד שבא שמואל הנביא וחזר להזהיר ע"ז כמבואר (בס' שמואל א' ז'), ויאמר שמואל אל כל בית ישראל אם בכל לבבכם אתם שבים אל ה' הסירו את אלהי הנכר וגו' והכינו לבבכם אל ה' ועבדוהו לבדו וכתיב שם דאז עשו כן ויסירו ב"י את הבעלים ואת העשתרות ויעבדו את ה' לבדו, ומשמעות לבדו, לא את עצמו וביתו כי אם את ה' והיינו אזהרת והכינו לבבכם וגו', שהוא מדה גבוהה למעלה מטבע האנושית והוא דרך החסידות ומש"ה נתקיים בידם הרבה דורות עד שהגיעו למלכי ישראל ויהודה החוטאים ומחטיאים ועוד סיבה אשר יבואר לפנינו וחזרו ליצרא דע"ז עד שגלו, ובביאורנו על התורה הנקרא העמק דבר בארנו שגם התורה הזהירה ע"ז ע"י משה רבינו ומוסרו בס"פ נצבים ראה נתתי לפניך היום וגו' ואין כאן מקום להאריך ולבאר יותר, אבל כ"ז היה בדור שהיה יצרא דע"ז בוער בישראל, ולא היה בכח האדם לעמוד בנסיון אם לא בדרך החסידות משא"כ מאז שהתפללו אנשי כנה"ג על יצרא דע"ז כדאיתא ביומא (דף סט:), שוב אף על גב שהי' בכל דור הרבה פורצי דרך התורה מ"מ לא הי' אלא בהתגברות התאוה או שארי מדות רעות ומי שאין בו טבע אותם המדות לא היה נמשך אחרי בעלי עבירה הללו, ולא היו הבינונים מסוכנים שלא יכשלו ברשת בעלי עבירה, אבל בדור החי שרבו אפיקורסות ושבושי דעות באמונת התלמוד וכדומה, וכבר אמרו חז"ל (במ' ע"ג /ע"ז/ דף כז:) לא ישא ויתן אדם עם המינין כו' ומפרש בגמ' מינות דמשכא דאתי לממשך בתרייהו, מש"ה מי שאינו משים אל לבו להזהר הרבה הרי הוא בחזקת סכנה שיהיה נגרר גם הוא במשך איזה זמן:
והנה המעריך הורו והוגו עצה להיות נשמר מדור זה להפרד זה מזה לגמרי כמו שנפרד אברהם מלוט, במטותא מן המעריך עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה, הן בשעה שהיינו באה"ק וברשותנו כמעט בבית שני נעתם ארץ וחרב הבית וגלה ישראל בסבת מחלוקת הפרושים עם הצדוקים וגם הסב מחמת שנאת חנם הרבה ש"ד מה שאינו מן הדין היינו בשעה שראה פרוש שאחד מיקל באיזה דבר אף על גב שלא היה צדוקי כלל אלא עשה עבירה, מ"מ מחמת ש"ח היה שופטו לצדוקי שמורידין אותו, ומזה נתרבה ש"ד בהיתר ולשם מצוה בטעות וכבר רמז ע"ז בתורה (ס' במדבר סי' לו מקרא ל"ד) כמבואר בהע"ד והר"ד, וכ"ז אינו רחוק מן הדעת להגיע ח"ו בעת כזאת ג"כ אשר עפ"י ראות עיני א' ממחזיקי הדת ידמה שפלוני אינו מתנהג עפ"י דרכו בעבודת ה' וישפטנו למינות ויתרחק ממנו ויהיו רודפים זא"ז בהיתר בדמיון כוזב ח"ו, ושחת כל עם ה' חלילה זהו אפילו אם היינו בארצנו וברשותנו:
ומכש"כ בשעה שאנו כבושים בגולה ושה פזורה ישראל בין אוה"ע, ואנו נמשלים בגולה כעפר הארץ וכמו שאמר הקדוש ברוך הוא ליעקב אבינו והיה זרעך כעפר הארץ ואוה"ע נמשלו למים רבים שוטפים כדכתיב בס' ישעיה הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ואין תקנה לגוש עפר בשטף מים רבים אם לא שנעשה מן העפר אבן מוצק אז אפי' נהר שוטף עליו אינו מגלגלו אלא ממקום למקום אבל אינו מאבדו לגמרי כך ישראל בעמים אין להם תקנה אלא להיות אבן ישראל, היינו שיהיו מחוברים באגודה אחת אז אין אומה ולשון יכולים לאבדם, והאיך נאמר להפרד איש מרעהו ויבאו אוה"ע ושטפונו מעט מעט ח"ו:
שנית הלא אפי' עם אוה"ע שרצון ה' שנהיה נפרדים מהם ולהיות בדד כדכתיב ה' בדד ינחנו, ובלעם אמר הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב, וביאורו בשעה שהוא לבדד ואינו מתערב עמהם ישכון במנוחה, ובגוים, בשעה שהוא מתערב עם הגוים עו"ג לא יתחשב אינו נחשב לגוי בפ"ע, וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב, פירושו דעין יעקב היינו תשוקתו ושימת עינו היה שישכון ישראל בטח עם אוה"ע היינו שלא יתחרו עמהם וגם להיות בדד היינו להפרד מאוה"ע בלי התערבות, וכ"ז לא הועיל לנו להפרד מן העו"ג ע"ד דאיתא (בסנהדרין דף קד) איכה ישבה בדד אמר רבה אר"י אני אמרתי וישכון ישראל בטח בדד עכשיו איכה ישבה בדד, שאוה"ע מתרחקים ממנו, ובפסחים (דף קיח) איתא מ"ד בזר עמים קרבות יחפצון מי גרם לישראל שיתפזרו כ"כ בעמים קרבות יחפצון, עבור מה שחפצים להתקרב עם העו"ג ביותר ומראש הזהיר הקדוש ברוך הוא את א"א כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ואין זה דבר נבואי לבד אלא צווי ואזהרה שיהי' כן ומשום זה כתיב ביעקב אבינו ויגר שם, ודרשו חז"ל מלמד שלא ירד להשתקע אלא לגור שם כמו שנאמר לגור בארץ באנו, ואין הפי' שלא ירד להשתקע כל ימי חייו אלא לגור איזה שנים עד כלות הרעב בארץ, דודאי אאל"כ שהרי יעקב כבר שמע מפי ה' כי לגוי גדול אשימך שם, וידע בזה כי הרבה שנים יהיו שמה וכי זה הוא דבר ה' לא"א כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה אלא משמעות שלא ירד להשתקע היינו להיות כאזרח הארץ כמו שיהי' לרצון לפרעה אשר הוקיר את יעקב וזרעו אבל יעקב אמר שאינו חפץ בזה אלא לגור בארץ באנו, להיות גרים בארץ לא לנו, והיינו משום דשמר דבר ה' לאברהם כי גר יהיה זרעך וגו', ודבר ה' יקום לעולם, ע"כ כל מה שאנחנו משתדלים בגלות להשתוות ולהתאחד עמהם מה עושה הקדוש ברוך הוא, מסב לב אוה"ע להרחיקם ולעשות אותם בדד, והיינו שאנו אומרים בהגדה אחר שאנו אומרים זה המקרא ויאמר לאברם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם וגו' והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם, וא"א לפרש והיא היינו הבטחה שהיה ואחרי כן יצאו ברכוש גדול וגו' שהרי זה לא הי' אלא במצרים וא"כ אין בזה שום רמז על כל דור אלא ה"פ, והיא, היינו דבר ה' כי גר יהיה זרעך היא שעמדה לאבותינו ולנו שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, והוא משום שאין רוצים להקים דבר ה' כי גר יהיה זרעך כדי להיות גוי מצוין בפ"ע, ואנו משתדלים להתקרב ולהתאחד עמהם ע"כ עומדים עלינו לכלותנו אלא שהקב"ה מצילנו מידם, וע"ז אנו אומרים צא ולמד מה בקש לבן הארמי וכו' שלא יבא מתחכם ויאמר להיפך אלא אם היינו מעורבים לגמרי עם הגוים לא היינו שנואים להם ולא בקשו לכלותנו ע"ז אנו אומרים צא ולמד מלבן הארמי שהרי אנו היינו מקורבים עמו הרבה שהרי כולנו בניו, ובכ"ז בקש לעקור את הכל, משמעות הכל אינו מתפרש על יעקב לבדו דא"כ היה לנו לומר בקש להרוג את אבינו, אלא משמעות את הכל כל היהדות, וזה אנו למדים מדכתיב ארמי אובד אבי בהווה אלא הכונה שלא רק באותה שעה שפגע וחשדו בגנבה בקש להרגו אלא גם אחר שנוכח על צדקו ואין לו עליו מאומה מ"מ אילו היה בידו להרגו היה הורגו, ובאמת מבואר הכי בלשון לבן שאמר ליעקב יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם וגו' ולכאורה אינו מובן למי דבר בלשון רבים הלא עם יעקב לבדו דבר עד כה וכי אפשר שרצה להרוג גם בנותיו ובניהם, אלא שכאן דבר עם ההולכים אחר יעקב היינו שנתגיירו והלכו עם יעקב כמו שכתוב בין אחי ובין אחיך, ולכולם היה ברצונו להרוג אף על גב שאין לו עליהם מאומה אבל בקש לעקור את היהדות, ואף על גב שלא התרחקו מעולם מלבן וזרעו אלא מ"מ בקש לעקור את היהדות, וכ"ז היה בשביל שהיו קרובים ומעורבים עם לבן ולא היו כגרים בעירם, ומזה יש ללמוד דכל מה שהיינו מתקרבים עם העו"ג, יותר היו מרחקים אותנו ומבקשים לאבדנו ואחר כ"ז היה קשה עלינו להתרחק מהעו"ג משום שהוא נגד טבע בני אדם להתחבר עם רעים בין טובים בין רעים ואיך אמרנו לבנינו להיות נפרדים איש מאת רעהו בכל הליכות עולם לנו:
אלא אם באנו לחזק את הדת בקרבנו ושלא ירף בלבנו ובלב בנינו עלינו להתבונן מדורות הראשונים כדכתיב מזקנים אתבונן, והנה בשעה שראה יחזקיהו המלך הצדיק שנתרופפו עמודי ויסודי הדת בימי אחז, מה עשה נעץ חרב בביהמ"ד ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב, ואף על גב דא"כ יהיה הלמוד שלא לשמה ממש, היינו שלא לשם מצות ת"ת ומכש"כ שלא באהבת ה' אלא כדי שלא יהרוגו, מ"מ זה הפרט החזיק את הדת ע"צ היותר טוב ומועיל כידוע:
ויאשיהו המלך החסיד כשראה את החרבן וישראל יגלה מעל אדמתו והיה מקום לחוש שתאבד תורה ויהדות ח"ו מישראל מה עשה כתיב (בדה"י ב') ויאמר יאשיה ללוים המבינים לכל ישראל תנו את ארון הקודש בבית אשר בנה שלמה מלך ישראל אין לכם משא בכתף עתה עבדו את ה' אלהיכם ואת עמו ישראל. והנה אמרו חז"ל (במ' יומא דף נב:) תנו את ארון הקודש וגו' היינו שגנז את הארון, אבל לא נתבאר מה אומרו עתה עבדו את ה' אלהיכם ואת עמו ישראל, במה הגיע היום לעבוד באופן אחר ממה שהיה עד כה, וגם קשה להבין דברו אין לכם משא בכתף וכו' וכי עד כה היו נושאים את הארון, וכבר עמדו בזה בירושלמי שקלים ואכ"מ, אבל הענין בשביל שהיו עד כה הכהנים גדולים משוקעים בהתבודדות ואהבה ודביקות לה', וכך היו הלוים קדושי עליון, וא"כ לא היו יכולין להרביץ תורה ברבים ולהרבות תלמידים שמפריעים הדביקות כמש"כ לעיל, והיה מכונה עבודה קדושה זו בשם מרכבה לשכינה ובלשון המקרא נקרא בשם משא בכתף מקום משכן הדעת וכמו שבארנו בהע"ד לשון המקרא כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו, ועתה הזהיר המלך החסיד, שאין לכם משא בכתף כלומר אין לכם להתבודד ולהיות שקועים באהבת ה' ולהיות ספונים בפ"ע אלא עתה עבדו את ה' ואת עמו ישראל יחד, היינו במה שילמדו תורה ברבים ועפ"י דבר המלך קמו אז החרש והמסגר אלף כולם עושי מלחמה ותניא בספרי פ' האזינו שהיו עושים מלחמתה של תורה ואחריהם באו אנשי כנה"ג והזהירו עוד והעמידו תלמידים הרבה ובזה נתקיימה תורה ויהדות בישראל:
כך עלינו לעשות להחזיק הדת להרבות תורה בבתי מדרשים ולעשות כל תחבולות שאפשר שיתעסקו בתורה ברבים ולא לדקדק אם חבירו לומד לשמה או שלא לשמה וכדאיתא (בברכות דף כח) בעובדא דר"ג וראב"ע דמסקי דלא כר"ג שאמר כל תלמיד שאין תוכו כברו לא יכנס לבהמ"ד, ואיתא שם דר"ג גם כן חלשא דעתיה דלמא ח"ו מנעתי תורה מישראל ומסיק דאע"ג דחזי בחלמא דהוי חצבי חיוורי דמליין קיטמא ההוא ליתובי דעתי' הוא דאחזי לי', ובאמת אין לנו לחשוב ולחשוד דלמא לומד שלא לשמה, סתם מי שלומד תורה אפילו שלא באהבה ובדביקות מ"מ לומד כדי לקיים מצות ת"ת וירא מעונש ביטול ת"ת דחמיר טובא, והרי הוא ככל המצות דאם מניח תפלין וכדומה אם עושה באהבה ודביקות אשריו, אבל לא כל אדם זוכה לכך ומ"מ עושה המצוה משום דכך הוא המצוה וכל לומד ברבים עדיף משהוא לומד בחדרו בפ"ע כדתנן באבות פ"ג עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם כו' ומנין אפילו חמשה כו' ומנין אפילו אחד כו' אבל כל מה שמרובה פשוט דמעלי טפי, ואפילו בדרך איתא בתענית (דף י) שני ת"ח שהולכין בדרך ואין ביניהם ד"ת ראויין להשרף:
אמנם כן אפי' אם הוא באמת לומד כדי להתיהר, אין בזה עבירה ח"ו אלא דאין מקבל שכר רוחני, וכמ"ש בפירש"י ברכות (דף יז) דאם לומד לקיים המצות כדי שיכבדוהו מקרי כי גדול עד שמים חסדך וה"ז ככל המצוה אפי' יש בהם מעשה שלא לשמה מכ"מ אין בזה עונש ח"ו וכדאיתא בנזיר (כ"ג) באוכל פסח לשום אכילה גסה נהי דלא עביד מצוה מן המובחר פסח מיהא קעביד, וביומא (ע') איתא שהיה מנהג בירושלים ביום הכפורים היה כל אחד מביא ס"ת מביתו וקורא בו כדי להראות חזותו לרבים ופרש"י להראות נוי של ס"ת ותפארת בעליה שטרח להתנאות במצוה, וה"נ תלמוד תורה אף על גב שלומד כדי להתנאות נהי דלא עביד תורה מן המובחר מ"מ מצות ת"ת הוא מקיים ולא עוד אלא ת"ת שלא לשמה ומילי דחסידות לשמה עדיף ת"ת ממילי דחסידותא וכדמוכח בערכין (דף יז) בעי מיני' ר"י ברי' דר"ש תוכחה לשמה וענוה שלא לשמה הי מנייהו עדיפא א"ל ולא מודית דענוה לשמה עדיפא מתוכחה לשמה דאמר מר ענוה גדולה מכולם שלא לשמה נמי עדיפא דאר"י א"ר לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות אפילו שלא לשמה כו', ומזה יש ללמוד דתורה שלא לשמה עדיפא ממילי דחסידותא דאי לא מודית דתורה לשמה עדיפא ממילי דחסידותא ה"נ תורה שלא לשמה עדיפא והיינו דאיתא בירושלמי ר"ה פ"ג ופתיחתא רבתא דאיכה עה"פ בהושע (ח') זנח ישראל טוב אויב ירדפו, אין טוב אלא תורה, ובארנו דהמשך הכתוב שם לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל זנח ישראל טוב אויב ירדפו פי' בשעה שנקבצים לתפלה יזעקו לי אלהי ידענוך ישראל אהבנו אותך ומדוע אתה עומד מרחוק מישועתנו, ע"ז אמר הנביא זנח ישראל טוב היינו תורה אינו מועיל ידיעתם ואהבתם, אלא אויב ירדפו, כי רק זכות התורה ועמלה מועיל להגין מכל אויב ומתנקם. וברבה שם איתא רב הונא ור"י בשם רחבה כתיב אותי עזבו ואת תורתי לא שמרו הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו מתוך שהיו מתעסקין בה מחזירן למוטב וידוע המאמר בכ"מ לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה, ורגיל העולם לפרש שבסוף ילמוד לשמה ולפי זה הפירוש אם כל למודו יהי' שלא לשמה אינו עולה לרצון, אבל בסנהדרין (דף קה:) למדנו ביאור אחר דהכי איתא שם א"ר לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה שבשכר ארבעים ושתים קרבנות שהקריב בלק זכה ויצאה ממנו רות הרי למדנו פי' בא לשמה שהוא זוכה שיצא ממנו דור שיעשה לשמה:
מכ"ז למדנו לפנינו מחזיקי הדת שעלינו להתחזק לעסוק בתורה ויתעסקו בזה הרב וראשי הקהלה שיהיו המלמדים גדולי תורה, וגם אם יצטרכו עפ"י המלכות ללמוד למודי חול גם כן, יהא בהשגחה מהרב וראשי ישראל שיהא המורה י"א, וזה אי אפשר אם יהי' כל אחד דואג לבניו, ואין בידו לברור איזה מורה הגון ומחזיק הדת, ע"כ הוא מבריח את בנו מלמודי חול בע"כ וזה גורם שהבן בועט בהוריו והולך בדרך עקלקלות כדי להשיג למודי חול, אבל אם יהי' הדבר מוטל על הציבור וראשי הקהל לא יהיו מבריחים את בניהם לגמרי מלמודי חול, אבל יהא ההשגחה עפ"י המורה אשר יבחרו שלא יסורו מדרך התורה וגם יהיו מפנים שעות מרווחים לעסק התורה וזה וזה יתקיים בידם האף שאין לקוות שיצאו מלימודם בשעות כאלה להוראה, באשר זה דרכה של תורה שאין עמלה ותכליתה מתקיים אלא בימי /במי/ שמפנה כל ראשו בה, ונפש עמל בה עמלה לו לסייעהו לזכות בה, וא"א להיות גדול בתורה בשעה שעוסק בדברים אחרים. וכל גדולי תורה שהמה גם חכמים בלימודי חול, אינו אלא שנתעסקו בלימודי חול קודם ששקעו ראשם בתורה או אחרי שכבר נתגדלו בתורה אבל ביחד א"א להגיע לתכלית הלמוד, מ"מ אפילו לא יגיעו לתכלית ההוראה הוא יקר מאד עסק התורה באיזה שעות ומביא לידי יראת ה'.
ועסק התורה בקבוץ בעלי בתים יהא גורם למעט מחלוקת בישראל ולהרבות מחזיקי הדת דבלא ספק יש הרבה שלא הגיעו לבעוט בתלמוד ורבותינו הראשונים והמבואר בשו"ע, אלא שמ"מ הוא מרוחק מלמוד התורה, ע"פ שמיקל בחומרות ומנהגים ואזהרות שהוא ע"פ ספרי מוסר, אבל אם יתעסקו בתורה, ישכילו גם המה שאין לחשוב את אנשים כאלה למין ואפיקורוס ח"ו, ויהיו באגודה אחת להתיישב איך להחזיק הדת ולהתגבר על הכופרים בתלמוד, וכל מה שהחבורה גדולה ורבה מתחזקת ביותר ומוצאים עצות ויהיו נדברים איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויעזור להם לשמור את בניהם ממינות לגמרי:
עוד יהי עסק התורה ברבים לתועלת לנו מחזיקי הדת בעצמנו שנדע להתנהג דוקא עפ"י דעת חז"ל היינו התלמוד והשו"ע ולא ישנו עפ"י איזה אדם גדול וקדוש שמדמה כי כן ראוי יותר להיות עבודת ה', וכבר היה כן בבית ראשון שהיו מחזיקי הדת היינו שאינם עובדים ע"ז, מקריבים בבמות חוץ לשמים אף על גב שהוא באיסור כרת, מ"מ עשו עפ"י דברי כהני במות שהיו אנשים גדולים ואמרו כי בזה האופן יהא נוח להשיג אהבה ודביקות להקב"ה ולא נהיה נצרך לבא דוקא לירושלים להקריב, ומשום שחשבו עבירה זו למצוה לא היו מלכי יהודה הצדיקים כמו אסא ויהושפט יכולים להעבירם מזה החטא כדכתיב עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות וכ"כ היו מחזיקים למצוה עד שכאשר בא יחזקיהו המלך ובטל הבמות אמר רבשקה וכי תאמרו אל ה' אלהינו בטחנו הלא הוא יחזקיהו אשר הסיר את במותיו ואת מזבחותיו ויאמר ליהודה לפני המזבח אחד תשתחוו ועליו תקטירו, הרי חשב רבשקה לעון גדול ליחזקיהו, והיינו משום שהיה כופר ובקטנותו שמע מבית אביו שהוא עון למנוע את העם מדביקות ואהבת ה', ובאמת הי' בזה איסור כרת, ואם נחקור באיזה כח התגבר יחזקיהו על דעת העם יותר מאסא ויהושפט, אין זאת אלא במה שהרביץ תורה ברבים אף על גב שהיה שלא לשמה אלא מפני פחד החרב, מ"מ הועיל בזה למנוע מן העון ולעשות כדעת תורה, ולא כדעת אנושי, וכזה יש בדורות הללו הרבה מחזיקי הדת יראי ה' מתנהגים בדעת עצמם להשיג אהבת ה' אף על גב שאינו לפי דעת התלמוד ושו"ע וסומכים על מאמר חז"ל (בסנהדרין דף קו:) רחמנא לבא בעי ובאים מחמת זה להרבה עבירות והכל לש"ש כדי להשיג אהבת ה' השגורה בפיהם אבל אם ירגילו ללמוד התורה ע"מ לעשות כפי התורה אז יהיו נשמרים מדעות שונות ושיהיה תורת כל אחד בידו ח"ו אלא הכל יהיה ע"ד התלמוד:
הכלל אם באמת ובתמים אנו באים להחזיק הדת אין עצה כי אם לעסוק בלימוד תורה, בלי שום נפקא מינה אם הוא לשמה או שלא לשמה וזה אינו אלא מסור ללב וידוע להקב"ה איך להצליח את הלומד, אבל לנו אין לדעת ולחשוב בזה מאומה, ובזה האופן ירבו לומדי התורה כהנה וכהנה, וגם המתחכמים יכירו כי קיום התלמוד הוא לנו לחומה:
נפתלי צבי יהודא ברלין.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 807 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 28 אוגוסט 2018, 02:19

אני שואל שוב על מה נכתב התשובה של הנצי"ב עד לרגע זה לא קבלתי תשובה מלבד הסטה לכיונים זרים. וזה בעצם מהות הענין.
אני רואה שכעת העלת את התשובה יש"כ, האם תוכל לתת רקע ברור (אחרת מכפי שמוצג בויקי) למי נכתבה התשובה מה התאריך תודה.


פותח הנושא
כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1254
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 88 פעמים
קיבל תודה: 366 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

שליחה על ידי כלפי ליא » 28 אוגוסט 2018, 02:24

התשובה של הנצי"ב נכתב על תפקיד היהדות כולה. עיין בדבריו.
לא צריך שום תיאוריות, והדברים לא נכתבו כתשובה לאיזה מקום מרוחק ונידח, או מקום שבו היהדות היתה במצב שונה וחריג. הוא מדבר על מקום שבו הקהילות שקקו חיים ופיכו בהם תורה ומצוות ומעשים טובים, והתמודדו עם מה שהתמודדו כולם באותו זמן, ברוח ההשכלה שנשבה בחוצות.
ואת זה הנצי"ב לא רק שלח להדפסה בזמנו בחוברת החרדית הכי נפוצה בפולין של אותם ימים, מרכז התורה, אלא גם ראה לנכון לאגדם בספר תשובתו אותו ריכז וערך בחדשי חייו האחרונים.
צריך פשוט להכיר "קצת" את התקופות של עמנו במאה וחמשים השנה האחרונות כדי להבין על מה מדובר.

הוספה: תאריך התשובה הוא לערך שנת תר"מ [פשוט, לפי העובדה שגליון מחזיקי הדת החל לצאת בתרל"ט כדו ירחון, ומדובר על גליון ג']. מחזיקי הדת היה עלון שיצא לאור בחסות בנו של החת"ס ר' שמעון סופר רבה של קראקא והאדמו"ר האמצעי מבעלזא ר' יהושע מקימי ארגון מחזיקי הדת בגאליציא ופולין. והנצי"ב כותב להם על חובת התפקיד שלהם בזמנו.
מדובר על הקהילות הכי חזקות באידישקייט ובתורה שהיו באותם ימים בכל העולם כולו, והתמודדו עם רוח השכלה.

נ.ב. התשובה הזו ידועה ביותר בגלל קטעים אחרים שיש בה, שבהם כותב הנצי"ב נגד הצעת פירוד הקהילות, וכותב כי "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה". ואכ"מ.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 807 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 28 אוגוסט 2018, 02:38

כלפי ליא כתב:התשובה של הנצי"ב נכתב על תפקיד היהדות כולה. עיין בדבריו.
לא צריך שום תיאוריות, והדברים לא נכתבו כתשובה לאיזה מקום מרוחק ונידח, או מקום שבו היהדות היתה במצב שונה וחריג. הוא מדבר על מקום שבו הקהילות שקקו חיים ופיכו בהם תורה ומצוות ומעשים טובים, והתמודדו עם מה שהתמודדו כולם באותו זמן, ברוח ההשכלה שנשבה בחוצות.
ואת זה הנצי"ב לא רק שלח להדפסה בזמנו בחוברת החרדית הכי נפוצה בפולין של אותם ימים, מרכז התורה, אלא גם ראה לנכון לאגדם בספר תשובתו אותו ריכז וערך בחדשי חייו האחרונים.
צריך פשוט להכיר "קצת" את התקופות של עמנו במאה וחמשים השנה האחרונות כדי להבין על מה מדובר.

הוספה: תאריך התשובה הוא לערך שנת תר"מ [פשוט, לפי העובדה שגליון מחזיקי הדת החל לצאת בתרל"ט כדו ירחון, ומדובר על גליון ג']. מחזיקי הדת היה עלון שיצא לאור בחסות בנו של החת"ס ר' שמעון סופר רבה של קראקא והאדמו"ר האמצעי מבעלזא ר' יהושע מקימי ארגון מחזיקי הדת בגאליציא ופולין. והנצי"ב כותב להם על חובת התפקיד שלהם בזמנו.
מדובר על הקהילות הכי חזקות באידישקייט ובתורה שהיו באותם ימים בכל העולם כולו, והתמודדו עם רוח השכלה.

נ.ב. התשובה הזו ידועה ביותר בגלל קטעים אחרים שיש בה, שבהם כותב הנצי"ב נגד הצעת פירוד הקהילות, וכותב כי "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה". ואכ"מ.
תשובת הנצי"ב אכן נכתבה לאותם קהילות שלא אחזו משילוב תורה ועבודה וכו'. בזה כעת אין ספק, ועל כן גם אין ספק שהוא לא ממליץ לשכזה, הנצי"ב סך הכל אחר שפותח בדברי חיזוק מוסיף לכתוב ש"גם אם יצטרכו עפ"י המלכות ללמוד למודי חול ג"כ יהא בהשגחה וכו". אבל מה שאני רואה לנגד עיני שהנצי"ב עוסק כאן במצב כפוי שאין דרך אחרת כך נראים לי הדברים, ועל כן להעיר מד' הנצי"ב על מה שכתבו החזו"א והגראי"ל כלפי מגמות של גופים להכניס לימודי חול לבני ישיבות אינו דומה כלל וכמו שחילקנו כך לענ"ד.
מכ"ז למדנו לפנינו מחזיקי הדת שעלינו להתחזק לעסוק בתורה ויתעסקו בזה הרב וראשי הקהלה שיהיו המלמדים גדולי תורה, וגם אם יצטרכו עפ"י המלכות ללמוד למודי חול גם כן, יהא בהשגחה מהרב וראשי ישראל שיהא המורה י"א, וזה אי אפשר אם יהי' כל אחד דואג לבניו, ואין בידו לברור איזה מורה הגון ומחזיק הדת, ע"כ הוא מבריח את בנו מלמודי חול בע"כ וזה גורם שהבן בועט בהוריו והולך בדרך עקלקלות כדי להשיג למודי חול, אבל אם יהי' הדבר מוטל על הציבור וראשי הקהל לא יהיו מבריחים את בניהם לגמרי מלמודי חול, אבל יהא ההשגחה עפ"י המורה אשר יבחרו שלא יסורו מדרך התורה וגם יהיו מפנים שעות מרווחים לעסק התורה וזה וזה יתקיים בידם האף שאין לקוות שיצאו מלימודם בשעות כאלה להוראה, באשר זה דרכה של תורה שאין עמלה ותכליתה מתקיים אלא בימי /במי/ שמפנה כל ראשו בה, ונפש עמל בה עמלה לו לסייעהו לזכות בה, וא"א להיות גדול בתורה בשעה שעוסק בדברים אחרים. וכל גדולי תורה שהמה גם חכמים בלימודי חול, אינו אלא שנתעסקו בלימודי חול קודם ששקעו ראשם בתורה או אחרי שכבר נתגדלו בתורה אבל ביחד א"א להגיע לתכלית הלמוד, מ"מ אפילו לא יגיעו לתכלית ההוראה הוא יקר מאד עסק התורה באיזה שעות ומביא לידי יראת ה'.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 807 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 28 אוגוסט 2018, 02:43

יעבץ כתב:יש כאן ערבוביא בין מעשה סגירת הישיבה לבין מכתב הנצי"ב הנדון כאן, שמדבר למחזיקי הדת שלא היו ברוסיה.
ויתישבו חלק מאי ההבנות בהודעות שמעלי.
וכעת אין שום ערבוב במהות הענין, בשניהם כפיית מלכות זרה ולא אחרת, וע"כ אין להסיק מכך שום דבר.


פותח הנושא
כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1254
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 88 פעמים
קיבל תודה: 366 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

שליחה על ידי כלפי ליא » 28 אוגוסט 2018, 02:47

לא הבנתי כלום מה התחדש לך כעת. בהודעה הראשונה העתקתי את אותו קטע בדיוק. ולא כעת אין שום ערבוב, מלכתחילה לא היה ערבוב, ולא היה צורך בערבוב.
כל יתר הדברים מבוארים כבר באשכול, והמכירים יבינו ויענו.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 807 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 28 אוגוסט 2018, 02:52

לא התחדש. סך הכל, הנצי"ב כותב לאותם 'מחזיקי הדת' (שזו קהילה שללא שום ספק לא דגלה בתורה ועבודה) הנחיה שבמקום כפיית מלכות גויים ללימודי חול שיהא בהשגחה וכו', אולם להעיר מדבריו על מש"כ החזו"א והגראי"ל זה לא נכון כמו שכתבתי את החילוק בכמה הודעות. ויודעי החילוק יבחינו בו.
נ.ב אכן כעת אתה מספק מעט יותר רקע למי היה מיועד המכתב דבר שלא נעשה בהודעה הראשונה וע"ז יש"כ.
נ.ב גם עורכי ויקפדיה שכתבו על דעתם להתנגח בעולם הישיבות ולאמץ את דברי הנצי"ב לחיקם טעו טעות חמורה, הנצי"ב לא הסכים ולא דגל ובז לדרך הזו, אלא במקום של אין ברירה וכפיית מלכות.


פותח הנושא
כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1254
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 88 פעמים
קיבל תודה: 366 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

שליחה על ידי כלפי ליא » 28 אוגוסט 2018, 08:47

קודם כל "מחזיקי הדת" זו לא "קהילה". זה ארגון גג של כל הקהילות החרדיות וציבור יראי ה' ברחבי פולין וגליציה, ארגונם של מהר"ש סופר ומהר"י מבעלזא, ובבטאונם פורסם הדבר. זה ארגון שנועד לחזק את הדת, ולרוממה ולבדלה מעוקרי הדת. ודווקא בבמה שלהם קורא זאת הנצי""ב. דווקא שם הוא גורס את דבריו. [משל למה הדבר דומה, שיפרסם זאת ביתד של הרב שך במסגרת דגל התורה]. וחזר ופרסם זאת בספר תשובותיו כהוראה לדורות.
הנצי"ב קורא בתנאים מסויימים של הכתבה מבחוץ [ולא מוזכר שם כפייה], לעשות יזמה כללית, שלימודי החול ייעשו במסגרות מפוקחות מטעם החרדים, בשילוב לימודי תורה. וכותב שהדבר יקר מאוד ויביא ליראת שמים.
וזה לגמרי לא כמו סיפורי העם או מסורות שונות שהתאזרחו, שהנצי"ב גרס שעל עירוב לימודי חול בקודש, צריך למסור את הנפש. ועל זה כתבתי שצריך ליישב את דברי הנצי"ב הללו עם דברי בנו שמוסר בשמו. וכתבתי מה שכתבתי.
לא יודע מהיכן נחת לכאן ויקיפדיה ומה הוא קשור לענין. מדברים על הנצי"ב, והידע על התקופה של גדולי ישראל ושמירת התורה מאז, לא עוברת לנו דרך ויקיפדיה, בשום אופן ובשום צורה.
וזהו.
כל יתר הדברים מבוארים כבר לאורכו של האשכול, ואין טעם לחזור על הדברים, והמכירים, יבינו, והם יענו.


גדר
הודעות: 25
הצטרף: 04 אפריל 2016, 21:36
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 8 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

שליחה על ידי גדר » 28 אוגוסט 2018, 10:11

כלפי ליא כתב:.

הוספה: תאריך התשובה הוא לערך שנת תר"מ [פשוט, לפי העובדה שגליון מחזיקי הדת החל לצאת בתרל"ט כדו ירחון, ומדובר על גליון ג'].

נ.ב. התשובה הזו ידועה ביותר בגלל קטעים אחרים שיש בה, שבהם כותב הנצי"ב נגד הצעת פירוד הקהילות, וכותב כי "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה". ואכ"מ.
אין צורך לשער השערות סתם כשהיברובוקס פתוח לכולם וגליונות מחזיקי הדת מצויים שם לעיון באופן חפשי אז זהו המאמר המקורי בעיתון תחת הכותרת "ימין ושמאל" מתאריך טו מרחשון תרמד [גליון ג משנת תרמד] ובגליון ט התפרסמה תגובת הנצי"ב תחת הכותרת "מכתב מוולוזין ללמד"
התשובה לא נתפרסמה שם רק בחלקה, כנראה מחוסר מקום
נ.ב. מש"כ שהתשובה ידועה בגלל הקטע נגד הפירוד, חוקר מסויים שפירסם מאמר בנושא זה ג"כ התעצל לבדוק בה"ב וטעה בשנת כתיבת התשובה


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 807 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 28 אוגוסט 2018, 12:32

כלפי ליא כתב: קודם כל "מחזיקי הדת" זו לא "קהילה". זה ארגון גג של כל הקהילות החרדיות וציבור יראי ה' ברחבי פולין וגליציה, ארגונם של מהר"ש סופר ומהר"י מבעלזא, ובבטאונם פורסם הדבר. זה ארגון שנועד לחזק את הדת, ולרוממה ולבדלה מעוקרי הדת. ודווקא בבמה שלהם קורא זאת הנצי""ב. דווקא שם הוא גורס את דבריו. [משל למה הדבר דומה, שיפרסם זאת ביתד של הרב שך במסגרת דגל התורה]. וחזר ופרסם זאת בספר תשובותיו כהוראה לדורות.
הנצי"ב קורא בתנאים מסויימים של הכתבה מבחוץ [ולא מוזכר שם כפייה], לעשות יזמה כללית, שלימודי החול ייעשו במסגרות מפוקחות מטעם החרדים, בשילוב לימודי תורה. וכותב שהדבר יקר מאוד ויביא ליראת שמים.
וזה לגמרי לא כמו סיפורי העם או מסורות שונות שהתאזרחו, שהנצי"ב גרס שעל עירוב לימודי חול בקודש, צריך למסור את הנפש. ועל זה כתבתי שצריך ליישב את דברי הנצי"ב הללו עם דברי בנו שמוסר בשמו. וכתבתי מה שכתבתי.
לא יודע מהיכן נחת לכאן ויקיפדיה ומה הוא קשור לענין. מדברים על הנצי"ב, והידע על התקופה של גדולי ישראל ושמירת התורה מאז, לא עוברת לנו דרך ויקיפדיה, בשום אופן ובשום צורה.
וזהו.
כל יתר הדברים מבוארים כבר לאורכו של האשכול, ואין טעם לחזור על הדברים, והמכירים, יבינו, והם יענו.
לא ערבוב ולא סלט.
אותה תזה של ויקפדיה עם אותם מקורות ממש אתה גם מציג בהודעתך הראשונה אם דבריך באו משם או ממק"א לא יודע אני רק מציג אבל בטח שאתה לא הראשון לשאול את השאלה והתשובה לענ"ד פשוטה מאד.
כלפי ליא כתב: אבל יש לי כמה תהיות.
דבר ראשון, כך כותב הנצי"ב בעצמו בשו"ת העמק דבר (א, מד):
מכ"ז למדנו לפנינו מחזיקי הדת שעלינו להתחזק לעסוק בתורה ויתעסקו בזה הרב וראשי הקהלה שיהיו המלמדים גדולי תורה, וגם אם יצטרכו עפ"י המלכות ללמוד למודי חול גם כן, יהא בהשגחה מהרב וראשי ישראל שיהא המורה י"א, וזה אי אפשר אם יהי' כל אחד דואג לבניו, ואין בידו לברור איזה מורה הגון ומחזיק הדת, ע"כ הוא מבריח את בנו מלמודי חול בע"כ וזה גורם שהבן בועט בהוריו והולך בדרך עקלקלות כדי להשיג למודי חול, אבל אם יהי' הדבר מוטל על הציבור וראשי הקהל לא יהיו מבריחים את בניהם לגמרי מלמודי חול, אבל יהא ההשגחה עפ"י המורה אשר יבחרו שלא יסורו מדרך התורה וגם יהיו מפנים שעות מרווחים לעסק התורה וזה וזה יתקיים בידם האף שאין לקוות שיצאו מלימודם בשעות כאלה להוראה, באשר זה דרכה של תורה שאין עמלה ותכליתה מתקיים אלא במי שמפנה כל ראשו בה, ונפש עמל בה עמלה לו לסייעהו לזכות בה, וא"א להיות גדול בתורה בשעה שעוסק בדברים אחרים. וכל גדולי תורה שהמה גם חכמים בלימודי חול, אינו אלא שנתעסקו בלימודי חול קודם ששקעו ראשם בתורה או אחרי שכבר נתגדלו בתורה אבל ביחד א"א להגיע לתכלית הלמוד, מ"מ אפילו לא יגיעו לתכלית ההוראה הוא יקר מאד עסק התורה באיזה שעות ומביא לידי יראת ה'.
מה שיש לנו כאן בדברי הנצי"ב בצורה ברורה. אם כבר חייבים ללמוד לימודי חול, עדיף שיהיו לימודי חול במסגרת ממוסדת משולבת עם לימודי תורה, ולא שכל אחד יילך ללמוד לימודי חול במקומות זרים. כך לפחות אפשר להציל שילמדו בלי לימודי כפירה. אמנם הוא מדגיש, בעלי הוראה או גדולי תורה לא יוכלו לצאת מכך, גדולי תורה יוכלו לצאת רק ממקום שאין בו לימודי חול בכלל, ורק מי שלא התעסק בשום לימוד בזמן לימודי הישיבה מלבד לימוד התורה. ואפשר לעסוק בלימודי חול רק או לפני שנות הישיבה או אחרי שכבר נתגדלו בתורה.
אבל הוא בהחלט מתיר במקום שיש הכרח לשלב לימודי חול עם לימודי קודש, ולא מחשיב זאת כמלחמת מצוה, או כדבר המצדיק מסירות נפש.
ויקפדיה-
שקיעת הישיבה
לאחר שהנצי"ב ביקש למנות את בנו הרב חיים (שהיה הרב של מוסקבה) לראשות הישיבה במקומו, ניסו קבוצת יהודים חברי תנועת ההשכלה לגרום לסגירת הישיבה, ולשם כך הלשינו לשלטונות שבישיבה אין לימודי חול. שר ההשכלה, שבדק את המצב, החל לתבוע שהישיבה תעמוד בעיקר בדרישה של לימוד של השפה הרוסית, אך לאחר שתביעה זו לא התממשה על פי רצונו, הוא הפעיל לחץ בלתי פוסק על הנצי"ב, דבר שהביא לסגירתה של הישיבה, בה' בשבט ה'תרנ"ב.

הטענה הרווחת היא שהנצי"ב החליט לסגור את הישיבה, כדי שלא ילמדו בה רוסית. גרסה זו אף נהפכה ליסוד בעולם הישיבות החרדי על חשיבות ההתנגדות ללימודי חול בישיבות. אמנם, הוא הסכים ללימוד של השפה הרוסית מחוץ לכתלי הישיבה, כפי שנעשה, וכפי שהוא כותב בשו"ת משיב דבר[4]: "אם יצטרכו על פי המלכות ללמוד למודי חול גם כן, יהא בהשגחה מהרב וראשי ישראל, שיהא המורה ירא אלוהים.", אך נתקל בהתנגדות עזה של ראשי הישיבה האחרים. לימוד הרוסית שנעשה באופן רשלני, לא סיפק את שר ההשכלה הרוסי, שהכביד בתגובה את דרישותיו ודרש בנוסף:


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 807 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 28 אוגוסט 2018, 12:43

גדר כתב:
כלפי ליא כתב:.

הוספה: תאריך התשובה הוא לערך שנת תר"מ [פשוט, לפי העובדה שגליון מחזיקי הדת החל לצאת בתרל"ט כדו ירחון, ומדובר על גליון ג'].

נ.ב. התשובה הזו ידועה ביותר בגלל קטעים אחרים שיש בה, שבהם כותב הנצי"ב נגד הצעת פירוד הקהילות, וכותב כי "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה". ואכ"מ.
אין צורך לשער השערות סתם כשהיברובוקס פתוח לכולם וגליונות מחזיקי הדת מצויים שם לעיון באופן חפשי אז זהו המאמר המקורי בעיתון תחת הכותרת "ימין ושמאל" מתאריך טו מרחשון תרמד [גליון ג משנת תרמד] ובגליון ט התפרסמה תגובת הנצי"ב תחת הכותרת "מכתב מוולוזין ללמד"
התשובה לא נתפרסמה שם רק בחלקה, כנראה מחוסר מקום
נ.ב. מש"כ שהתשובה ידועה בגלל הקטע נגד הפירוד, חוקר מסויים שפירסם מאמר בנושא זה ג"כ התעצל לבדוק בה"ב וטעה בשנת כתיבת התשובה
יש"כ ר' גדר.
אכן תשובת הנצי"ב התפרסמה בגליון ט שנת תרמ"ד.
אולם מה שראיתי במחזיקי הדת, שדברי הנצי"ב שם הם חצי ממה שכתב בתשובה, ואת הקטע שהוזכר בשו"ת כלל לא הוזכר ב'מחזיקי הדת', ואם כך זה הוספה של הנצי"ב כעבור זמן ולפי מה שהביאו שהנצי"ב בסוף ימיו ערך את תשובתו הרי שהתשובה הנ"ל נערכה אחרי סגירת הישיבה אבל אין בזה נפק"מ לפי מה שכתבנו, ידוע לך האם יש קטע נוסף בגליון אחר?


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 807 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 28 אוגוסט 2018, 12:46

כלפי ליא כתב: קודם כל "מחזיקי הדת" זו לא "קהילה". זה ארגון גג של כל הקהילות החרדיות וציבור יראי ה' ברחבי פולין וגליציה, ארגונם של מהר"ש סופר ומהר"י מבעלזא, ובבטאונם פורסם הדבר. זה ארגון שנועד לחזק את הדת, ולרוממה ולבדלה מעוקרי הדת. ודווקא בבמה שלהם קורא זאת הנצי""ב. דווקא שם הוא גורס את דבריו. [משל למה הדבר דומה, שיפרסם זאת ביתד של הרב שך במסגרת דגל התורה]. וחזר ופרסם זאת בספר תשובותיו כהוראה לדורות.
הנצי"ב קורא בתנאים מסויימים של הכתבה מבחוץ [ולא מוזכר שם כפייה], לעשות יזמה כללית, שלימודי החול ייעשו במסגרות מפוקחות מטעם החרדים, בשילוב לימודי תורה. וכותב שהדבר יקר מאוד ויביא ליראת שמים.
וזה לגמרי לא כמו סיפורי העם או מסורות שונות שהתאזרחו, שהנצי"ב גרס שעל עירוב לימודי חול בקודש, צריך למסור את הנפש. ועל זה כתבתי שצריך ליישב את דברי הנצי"ב הללו עם דברי בנו שמוסר בשמו. וכתבתי מה שכתבתי.
לא נכון. משום דרישת מלכות, ולא יוזמה.
לשון הנצי"ב "וגם אם יצטרכו עפ"י המלכות ללמוד למודי חול".


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 807 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 28 אוגוסט 2018, 13:04

נסכם בקצרה (וגם נוסיף) את החילוק הברור שיש בין דברי הנצי"ב לדברי רבותינו.
א. דרישת המלכות ולא יוזמה ב. שלטון גוי ג. גם על פי הנחת הטעות, אבל רוב גדולי הדור ההוא אחזו כמו שכתבו החזו"א והגראי"ל כך שמה שלא יהיה אין קושי איך יסתדרו דבריהם. (ראה לדוגמא מש"כ ר' חיים עוזר באיגרות לחזו"א על אותה ישיבה המשלבת לימודי חול) ד. חלילה לערער על הנהגת העולם התורני תחת גדולי דורנו שיחיו, זו הדרך ואין לשנותה וטוב שכך.


גדר
הודעות: 25
הצטרף: 04 אפריל 2016, 21:36
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 8 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

שליחה על ידי גדר » 28 אוגוסט 2018, 14:02

הפקדתי שומרים כתב:
גדר כתב:
כלפי ליא כתב:.

הוספה: תאריך התשובה הוא לערך שנת תר"מ [פשוט, לפי העובדה שגליון מחזיקי הדת החל לצאת בתרל"ט כדו ירחון, ומדובר על גליון ג'].

נ.ב. התשובה הזו ידועה ביותר בגלל קטעים אחרים שיש בה, שבהם כותב הנצי"ב נגד הצעת פירוד הקהילות, וכותב כי "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה". ואכ"מ.
אין צורך לשער השערות סתם כשהיברובוקס פתוח לכולם וגליונות מחזיקי הדת מצויים שם לעיון באופן חפשי אז זהו המאמר המקורי בעיתון תחת הכותרת "ימין ושמאל" מתאריך טו מרחשון תרמד [גליון ג משנת תרמד] ובגליון ט התפרסמה תגובת הנצי"ב תחת הכותרת "מכתב מוולוזין ללמד"
התשובה לא נתפרסמה שם רק בחלקה, כנראה מחוסר מקום
נ.ב. מש"כ שהתשובה ידועה בגלל הקטע נגד הפירוד, חוקר מסויים שפירסם מאמר בנושא זה ג"כ התעצל לבדוק בה"ב וטעה בשנת כתיבת התשובה
יש"כ ר' גדר.
אכן תשובת הנצי"ב התפרסמה בגליון ט שנת תרמ"ד.
אולם מה שראיתי במחזיקי הדת, שדברי הנצי"ב שם הם חצי ממה שכתב בתשובה, ואת הקטע שהוזכר בשו"ת כלל לא הוזכר ב'מחזיקי הדת', ואם כך זה הוספה של הנצי"ב כעבור זמן ולפי מה שהביאו שהנצי"ב בסוף ימיו ערך את תשובתו הרי שהתשובה הנ"ל נערכה אחרי סגירת הישיבה אבל אין בזה נפק"מ לפי מה שכתבנו, ידוע לך האם יש קטע נוסף בגליון אחר?
כתבתי לעיל התשובה לא נתפרסמה שם רק בחלקה, כנראה מחוסר מקום. נסיתי לבדוק אם בהמשך הדפיסו את זה ולא מצאתי אז יתכן שהנצי"ב הוסיף את זה לאח"ז כמו שאתה אומר, אפשרות נוספת שהעיתון לא רצה לפרסם את המשך התשובה בגלל ההתנגדות לפירוד הקהילות המובעת בה שמחזיקי הדת היו המובילים בדרישה לפירוד הקהילות בגליציה


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 807 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 28 אוגוסט 2018, 14:07

יש"כ ר' גדר על דבריך הבהירים. ממך יראו וכן יעשו קודם שמעירים צריך לאמת את הדברים, ולדעת את הרקע, ולו הבסיסי. וזה מה שכתבתי הלוך ושוב מה הרקע? ואותם אלה שאחזו בשרביט של יודעי ההיסטוריה פעם כתבו במוחלט שדבריו באו כנגד סגירת הישיבה בהמשך כתבו להיפך. ועל כן מי שרצה לברר למי נכתב ועל מה, ולא התיימר להחזיק עצמו שיודע את הרקע של התשובה וכו', נמצא נבוך ויש"כ על דבריך הבהירים הכתובים מתוך ידע ולא השערות.
למשל מה שכתבו פעם אחת שדברי הנצי"ב בנוגע לישיבה (ומכח זה החליטו דברים) ופעם בנוגע למחזיקי הדת (וג"כ מכח זה החליטו) ראה כאן-
יעבץ כתב:
הפקדתי שומרים כתב:מהציטוט שהעלת הנצי"ב מדבר על מצב של כפית המלכות ללמוד לימודי חול, לא דרך הנחיה לכתחילה להחדיר בישיבות שע"ז באו מרנן החזו"א והגראי"ל. ועל כן נשגב מבנתי מה מר מקשה מהאי על האי.
פשיטא שהנצי"ב לא דגל בהכנסת לימודי חול לישיבה.
דברי הנצי"ב באו נגד האגדה שהעדיף לסגור את הישיבה ובלבד שלא יכפו לימודי חול.
השערה ויקפדית. (עליהם לא פלא שכתבו ליחס את ד' הנצי"ב אך בשביל לנגח את ההשקפה הבסיסית שקבלנו מפי רבותינו, אבל שאחרים כאן ישגו בזה אתמהה)
יעבץ כתב:יש כאן ערבוביא בין מעשה סגירת הישיבה לבין מכתב הנצי"ב הנדון כאן, שמדבר למחזיקי הדת שלא היו ברוסיה.
ויתישבו חלק מאי ההבנות בהודעות שמעלי.
אבל מה שברור שדברי הנצי"ב אמורים במקום כפיה וכשאין אלטרנטיבה אחרת.


פותח הנושא
כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1254
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 88 פעמים
קיבל תודה: 366 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

שליחה על ידי כלפי ליא » 28 אוגוסט 2018, 14:57

הפקדתי שומרים כתב:
כלפי ליא כתב: קודם כל "מחזיקי הדת" זו לא "קהילה". זה ארגון גג של כל הקהילות החרדיות וציבור יראי ה' ברחבי פולין וגליציה, ארגונם של מהר"ש סופר ומהר"י מבעלזא, ובבטאונם פורסם הדבר. זה ארגון שנועד לחזק את הדת, ולרוממה ולבדלה מעוקרי הדת. ודווקא בבמה שלהם קורא זאת הנצי""ב. דווקא שם הוא גורס את דבריו. [משל למה הדבר דומה, שיפרסם זאת ביתד של הרב שך במסגרת דגל התורה]. וחזר ופרסם זאת בספר תשובותיו כהוראה לדורות.
הנצי"ב קורא בתנאים מסויימים של הכתבה מבחוץ [ולא מוזכר שם כפייה], לעשות יזמה כללית, שלימודי החול ייעשו במסגרות מפוקחות מטעם החרדים, בשילוב לימודי תורה. וכותב שהדבר יקר מאוד ויביא ליראת שמים.
וזה לגמרי לא כמו סיפורי העם או מסורות שונות שהתאזרחו, שהנצי"ב גרס שעל עירוב לימודי חול בקודש, צריך למסור את הנפש. ועל זה כתבתי שצריך ליישב את דברי הנצי"ב הללו עם דברי בנו שמוסר בשמו. וכתבתי מה שכתבתי.
לא נכון. משום דרישת מלכות, ולא יוזמה.
לשון הנצי"ב "וגם אם יצטרכו עפ"י המלכות ללמוד למודי חול".
רבונו של עולם, עד כמה אפשר לעוות דברים שאני אמרתי? ואח"כ למצוא על דברים שלא אמרתי פירכא מדברי הנצי"ב.
אמרתי שהנצי"ב לא מדבר על מקום של כפיה, אלא על דרישה. וזה משהו שונה לחלוטין. והוא מדבר על נקיטת יוזמה של "מחזיקי הדת" לארגון לימודי חול, ולא יוזמה ממשלתית.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 807 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 28 אוגוסט 2018, 15:01

הרב כלפיא ליא היקר.
אני לא יודע מנין יצא לך שזה יוזמה של מחזיקי הדת. הנצי"ב בתשובה כותב ברור כפי שצטטי "וגם אם יצטרכו עפ"י המלכות ללמוד למודי חול". האם זו נקיטת יוזמה או דרישת המלכות.
נ.ב נשאיר בצד שדברי הנצי"ב הללו לא הובאו בעיתון הנ"ל רק בשו"ת שנערך שנים רבות אח"כ.


פותח הנושא
כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1254
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 88 פעמים
קיבל תודה: 366 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

שליחה על ידי כלפי ליא » 28 אוגוסט 2018, 15:13

שוב. רבי הפקדתי, תפסיק להמציא מילים שלא אמרתי.
לגמרי לא אמרתי שזה יוזמה של מחזיקי הדת. ואם אתה לא מבין מה שאני אומר, אל תמציא דברים אחרים.
ובכל זאת אנסה לחזור שוב על מה שכן אמרתי, כלומר על מה שהנצי"ב אומר. הוא אומר למחזיקי הדת: אם תהיה דרישה ללימודי חול, אזי לימודי החול צריכים להיות ביזמה שלכם [ובלשונו "מוטל על הציבור וראשי הקהל" "בהשגחה מהרב וראשי ישראל"], לימודים מבוקרים ומפוקחים על ידכם, כדי להרוויח שני דברים, א' מורים מפוקחים יראי שמים, ב' שיוכלו גם לשלב לימודי תורה. באופן זה יבואו לידי יראת ה' וכל שעה של תורה חשובה, למרות שגדולי תורה לא ייצאו מזה.

זה שהעיתון לא הביא את דברי הנצי"ב כבר אמרו לך בהתחלה, זה בגלל שהוא היה יותר קנאי מהנצי"ב. אבל הנצי"ב זה מה שהוא כתב, וזה מה שהוא פירסם. בן אדם בספר תשובות שהוא מדפיס עשר שנים מאוחר יותר, לא מכניס קטעים שלמים שהוא לא כתב בזמנו. במיוחד שזה נושא שונה לחלוטין ממה שכן פורסם. הוא יכול היה לכתוב הודעה חדשה כזו בנפרד. ברור שאת כל הדברים הוא כתב להם בזמנו, והם לא הכניסו את הכל. חוץ מזה שזה לגמרי לא משנה. העובדה שזה מה שהנצי""ב כותב ומפרסם ביחס לאיך צריכים לנהוג בפועל ולמעשה במקומות שיש בהם חיי תורה ודרישה ללימודי חול.

נ.ב. הנצי"ב בהקדמתו לשו"ת העמק דבר כותב, שהוא לא יכול היה לערוך מחדש את התשובות שכתב בעבר, כי לא היה לו את הכוחות והזמן הדרוש לכך, ולכן הוא מדפיס אותם כפי שנכתבו אז.

סמל אישי של משתמש

סענדער
הודעות: 177
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 15:30
מיקום: במקום שהמחשבה נמצאת, שם האדם נמצא!
נתן תודה: 84 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

שליחה על ידי סענדער » 28 אוגוסט 2018, 15:46

אם מדברים על סגירת ישיבת וואלוז'ין נצטט סיפור מעניין שנדפס בס' "עובדות והנהגות לבית בריסק" (ח"ג עמ' מג-ד):

"סיפר חכם אחד שליט"א, כפי ששמע סיפור הדבר, מאחד שהיה נוכח בשעת מעשה:
ישב מרן הגרי"ז זצ"ל בחברת מקורביו, ונתגלגלו הדברים לאכסניית התורה הגדולה, בית אולפנא רבתי, תל תלפיות לגולת ליטא, הלא ישיבת "עץ חיים" הנודעת בשמה לשם ולתהילה "ישיבת וואלוז'ין". נפק מפומיה דמרן הגרי"ז זצ"ל: "ישיבת וואלוז'ין נסגרה מפני שהיתה צריכה להסגר!"
והיו הכל תמהים אל מה ירמזון המילים. שכן אצל מרן הגרי"ז זצ"ל כשדובר בסגירת ישיבת וואלוז'ין, היה זה כאילו דובר בחורבן הבית... ועתה נשמע מדבריו כאילו טוב ויאות נעשה בסגירת הישיבה.
ראה מרן הגרי"ז זצ"ל את השומעים תמהים ופתח במתק לשונו הטהור: "הלא כה סיפרו, כי כאשר ייסד זקני רבי חיים מוואלאז'ין את הישיבה וניגש כדי להניח את אבן הפינה, בכה בכי רב, עד כי אמרו הנוכחים, על דרך צחות, שלא היה צורך במים כדי לגבל את הטיט, באשר הספיקו לכך דמעותיו של הגר"ח".
והנה המשיך מרן הגרי"ז, כל הרואה היה נותן דעתו לדעת ולהבין פשר בכייתו הגדולה של רבי חיים וואלוז'ינר לעת יסוד אבן פינת בית גדול לתורה וליראה אשר הוא ודאי זמן לשמחה ולחדוה, ולא לבכי ולדמעות?
אולם הדבר פשוט, כי נשא תפילה להצלחתה ולקיומה של הישיבה, משאת נפשו ובבת עינו. ...כי לולא מפעלו הגדול של הגר"ח, כמעט ונשתכה תורה מישראל... ואכן הרבה תפילות היו ראויות להנשא למען קיומה של הישיבה, אך יותר מכך יש לבכות ולהתחנן על סגירתה של הישיבה, אם אמנם יהיה ח"ו צורך והכרח לזה.
והמשיך מרן הגרי"ז זצ"ל: דבר ידוע הוא כי במשך הזמן, ובצוק העיתים חדרו רוחות רעות לתוך היכל הישיבה. רוח הכפירה והעוינות, אשר באה מארץ אשכנז, וההשכלה אשר הביאה בכנפיה, דפקה גם בשערי היכלי התורה, מבצרי היראה שבליטא, ועד לישיבת וואלוז'ין הגיעה. רקבון נגע ההשכלה פשט בין כמה וכמה מתלמידי הישיבה, והדבר היסב צער רב לנושאים בעולה של תורה, קרבניטי הספינה, ממשיכי מפעלו הגדול של הגר"ח. הרבה סתירות סתר הנצי"ב, ולא מעט עגמת נפש היתה מנת חלקו. הגיעו הדברים לידי כך עד שטובה היתה סגירתה של הישיבה על פני השארותה פתוחה, ואמנם, גם אם קשה להקים ולייסד ישיבה גדולה כזו, אך שבעתיים קשה סגירתה של ישיבה כישיבת וואלוז'ין. הוא אשר אמרנו, כי הרבה תפילה צריך, והרבה זכויות דרושות כדי לקיים ישיבה, אך יותר מכך צריך כדי לסגור ישיבה.
"מי יודע", חתם מרן הגרי"ז את שיחו, "אם לא על כך בכה הסבא, רבי חיים וואלוז'ינר, שאם יבוא זמן והישיבה תצטרך להסגר, שתהיה לה את הסייעתא דשמייא להסגר!"

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח