ר' שעייה בן ר' משה

שמש מרפא

משתמש ותיק
בשנים האחרונות נהיה "באז" גדול סביב ר' ישעיה מקרעסטיר. קשה לחשוב על תקדים כזה שבו קבר אדמו"ר מלפני 100 שנה הפך במאה ה-21 למוקד עליה גדול כל כך ועמותות נוסדות על שמו וכו' וכו'.
מה עומד מאחורי זה? אנשים מתחברים למידת החסד שלו? סתם עניין של שיווק ותעמולה? 
 

מתון מתון

משתמש ותיק
שמש מרפא אמר:
בשנים האחרונות נהיה "באז" גדול סביב ר' ישעיה מקרעסטיר. קשה לחשוב על תקדים כזה שבו קבר אדמו"ר מלפני 100 שנה הפך במאה ה-21 למוקד עליה גדול כל כך ועמותות נוסדות על שמו וכו' וכו'.
מה עומד מאחורי זה? אנשים מתחברים למידת החסד שלו? סתם עניין של שיווק ותעמולה? 

https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=45&t=31271&p=555178#p555166
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
שמש מרפא אמר:
בשנים האחרונות נהיה "באז" גדול סביב ר' ישעיה מקרעסטיר. קשה לחשוב על תקדים כזה שבו קבר אדמו"ר מלפני 100 שנה הפך במאה ה-21 למוקד עליה גדול כל כך ועמותות נוסדות על שמו וכו' וכו'.
מה עומד מאחורי זה? אנשים מתחברים למידת החסד שלו? סתם עניין של שיווק ותעמולה? 
נושא רגיש.
איני מעוניין לכתוב באריכות את דעתי בעניני סגולות וכדומה, אבל במקום שנגמר השכל שם מתחילה האמונה, אם כי לדאבונינו הרבה פעמים מתחילה שם גם אמונה טפילה, והכל מחמת שנגמר שם השכל, ודי בזה. (כמובן שאין כוונתי על ר' שעייה ספציפית, אלא על מכלול האמונות וחיפושים אחר ישועות בכל מקום מלבד אצל בורא עולם לדאבונינו).
 

מר דרור לולב

משתמש רגיל
שמש מרפא אמר:
בשנים האחרונות נהיה "באז" גדול סביב ר' ישעיה מקרעסטיר. קשה לחשוב על תקדים כזה שבו קבר אדמו"ר מלפני 100 שנה הפך במאה ה-21 למוקד עליה גדול כל כך ועמותות נוסדות על שמו וכו' וכו'.
מה עומד מאחורי זה? אנשים מתחברים למידת החסד שלו? סתם עניין של שיווק ותעמולה? 
פשוט מאוד אנשים רואים שם ישועות גדולות מאוד
 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
מר דרור לולב אמר:
שמש מרפא אמר:
בשנים האחרונות נהיה "באז" גדול סביב ר' ישעיה מקרעסטיר. קשה לחשוב על תקדים כזה שבו קבר אדמו"ר מלפני 100 שנה הפך במאה ה-21 למוקד עליה גדול כל כך ועמותות נוסדות על שמו וכו' וכו'.
מה עומד מאחורי זה? אנשים מתחברים למידת החסד שלו? סתם עניין של שיווק ותעמולה? 
פשוט מאוד אנשים רואים שם ישועות גדולות מאוד
 
תהלים פרק קז
(ה) רְעֵבִ֥ים גַּם־צְמֵאִ֑ים נַ֝פְשָׁ֗ם בָּהֶ֥ם תִּתְעַטָּֽף:
(ו) וַיִּצְעֲק֣וּ אֶל־יְ֭קֹוָק בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם מִ֝מְּצֽוּקוֹתֵיהֶ֗ם יַצִּילֵֽם:
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
שמש מרפא אמר:
בשנים האחרונות נהיה "באז" גדול סביב ר' ישעיה מקרעסטיר. קשה לחשוב על תקדים כזה שבו קבר אדמו"ר מלפני 100 שנה הפך במאה ה-21 למוקד עליה גדול כל כך ועמותות נוסדות על שמו וכו' וכו'.
מה עומד מאחורי זה? אנשים מתחברים למידת החסד שלו? סתם עניין של שיווק ותעמולה? 
נושא רגיש.
איני מעוניין לכתוב באריכות את דעתי בעניני סגולות וכדומה, אבל במקום שנגמר השכל שם מתחילה האמונה, אם כי לדאבונינו הרבה פעמים מתחילה שם גם אמונה טפילה, והכל מחמת שנגמר שם השכל, ודי בזה. (כמובן שאין כוונתי על ר' שעייה ספציפית, אלא על מכלול האמונות וחיפושים אחר ישועות בכל מקום מלבד אצל בורא עולם לדאבונינו).
כבר כתבתי כמה וכמה פעמים שכמעט אין מי שחושב שר' ישעיה מביא לו את הישועה, רוב האנשים מבינים או שהצדיק פועל אצל הקב"ה להביא את הישועה, (וכידוע יש שיטות בזה אם ואיך זה מותר, וכמו שיוסף התפלל אצל קבר רחל אמנו, ויהושע וכלב התפללו אצל האבות בחברון), או שזכות הצדיק פועל להם, או שזכות מצוות הצדקה פועל להם לישועה.

 
 

בחור ישיבה

משתמש רגיל
זבח תודה אמר:
בימינו חזר היצר הרע של עבודה זרה
מניין?
ובקשר למפעלי הצדקה, ודאי וברור שהרבי מקרעסטיר היה צדיק ופועל ישועות, והכסף של הצדקה מגיע ליעדו,
אבל עדיין קצת מוזר לי שאם באמת הקמע הזה עוזר (ונראה שעוזר) מדוע לא מחלקים אותו לכל החיילים?
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
בחור ישיבה אמר:
אין צורך בשום מקור כשחפצים לקנטר.
וברוח תשובת אדוננו דוד המלך ע"ה (סנהדרין קז, א): העובד ע"ז מיתתו בסקילה ויש לו חלק לעולם הבא, אבל המלבין פני חברו ברבים (ואצ"ל רבבות אנשים כשרים ויראי־שמים) וכו'. ומסיימין בטוב.
 

זבח תודה

משתמש ותיק
ביטלו לשעתו והיום זה חוזר
ואין מדובר באביזרייהו דע"ז אלא בע"ז גמורה שמזיד חייב סקילה ושוגג חייב חטאת עז, דין המסית ומדיח ודין עיר הנידחת 
וכתב מרן החתם סופר - בתורת משה - לחג הסוכות
"עיקר ענין ביטולו הוא במה שתקנו סדר התפלה ובתי כנסיות בכל אתר ואתר על ידי זה לא עבדו עבודה זרה."
ולכאורה הכוונה למשיכה לחוויה רוחנית, שבחוויה הרוחנית שקיבלו מסדר התפילה בבתי כנסיות כבר לא היו צריכים לחצוב בורות נשברים.
ואולי שייך לדברי הגר"א שכשבטל יצרא דע"ז בטלה הנבואה, וא"כ בעקבתא דמשיחא לקראת חזרת הנבואה חוזר היצרא דע"ז.
ופשטות דברי הנביא בזכריה י"ג שבגאולה העתידה יתבטלו הע"ז ונביאי השקר בישראל ומשמע שלפני כן בעקבתא דמשיחא זה יהיה
 

זבח תודה

משתמש ותיק
כשכותבים על נוהג רווח אין בזה עלבון אישי וכבר התריעו בזה רבות
וביחס ליחיד כתב הרמב"ם
במה דברים אמורים בדברים שבין אדם לחבירו אבל בדברי שמים אם לא חזר בו בסתר מכלימין אותו ברבים ומפרסמים חטאו ומחרפים אותו בפניו ומבזין ומקללין אותו עד שיחזור למוטב כמו שעשו כל הנביאים בישראל.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
זבח תודה אמר:
ביטלו לשעתו והיום זה חוזר
הכוונה על ההטרלה?...
 
זבח תודה אמר:
כשכותבים על נוהג רווח אין בזה עלבון אישי וכבר התריעו בזה רבות
מר אינו מעליב איש, מלבד את עצמו - כשכותב מסברת לבו נגד דברי הפוסקים המפורסמים.
אף אם הי' מקור לטענות מר - כ"ז אינו אמור אלא כשאין לו על מה שיסמוך, והרי על כרחו (אם מבקש אמת הוא) יצטרך להודות דסוכ"ס איכא ואיכא.
 

זבח תודה

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
זבח תודה אמר:
ביטלו לשעתו והיום זה חוזר
הכוונה על ההטרלה?...
 
זבח תודה אמר:
כשכותבים על נוהג רווח אין בזה עלבון אישי וכבר התריעו בזה רבות
מר אינו מעליב איש, מלבד את עצמו - כשכותב מסברת לבו נגד דברי הפוסקים המפורסמים.
 
לבי במערב אמר:
המלבין פני חברו ברבים...
 

לבי במערב

משתמש ותיק
זבח תודה אמר:
לבי במערב אמר:
המלבין פני חברו ברבים...
ומר אינו 'רעהו בתומ"צ'?!
 
זבח תודה אמר:
ופשטות דברי הנביא בזכריה י"ג שבגאולה העתידה יתבטלו הע"ז ונביאי השקר בישראל ומשמע שלפני כן בעקבתא דמשיחא זה יהיה
התיבה המודגשת לא נזכרה שם, ובפשטות יש לפרשו בקל כלפי 'שתי הדתות הגדולות'.
 

זבח תודה

משתמש ותיק
שניאור אמר:
זבח תודה אמר:
חזרת הנבואה חוזר היצרא דע"ז
הנבואה כבר חזרה?
אולי אתה הנביא שעומד ומתריע בשער על עבודה זרה?
תראה לנו קודם סימן שאתה נביא.
ואולי שייך לדברי הגר"א שכשבטל יצרא דע"ז בטלה הנבואה, וא"כ בעקבתא דמשיחא לקראת חזרת הנבואה חוזר היצרא דע"ז.
חבל שזו הרמה לקחת משפט מתוך הודעה להשמיט ממנה מילים ולתקוף בצורה לא עניינית
 

שניאור

משתמש ותיק
זבח תודה אמר:
שניאור אמר:
זבח תודה אמר:
חזרת הנבואה חוזר היצרא דע"ז
הנבואה כבר חזרה?
אולי אתה הנביא שעומד ומתריע בשער על עבודה זרה?
תראה לנו קודם סימן שאתה נביא.
ואולי שייך לדברי הגר"א שכשבטל יצרא דע"ז בטלה הנבואה, וא"כ בעקבתא דמשיחא לקראת חזרת הנבואה חוזר היצרא דע"ז.
חבל שזו הרמה לקחת משפט מתוך הודעה להשמיט ממנה מילים ולתקוף בצורה לא עניינית
ומנהל בפורום במקום לשמור על רמה ויחס ענייני עוד נותן תודה על גישה זו
אתה מתלונן על 'לא עניינית'? תגיד לי באמת אתה לא מתבייש? לכתוב על אלפים ורבבות מכלל ישראל שהם עובדי עבודה זרה, ועוד בלי מקור, זה ענייני?
 

זבח תודה

משתמש ותיק
1. אפשר להבין שאין דיון ענייני.
2. כל התורה מלאה מאיסור ע"ז בפרט  זה שהוא דבר שאפילו הצדוקים מודים בו.
3. אין לי מושג כמה מישראל נכשלים בע"ז, אבל אם לא ימחו על זה זה עלול להתפשט יותר
 

אור זרוע

משתמש ותיק
זבח תודה אמר:
1. מי שיש לו תשובה עניינית לו נגרר לכזה שיח.
2. כל התורה מלאה מע"ז וזה דבר שאפילו הצדוקים מודים בו.
3. אין לי מושג כמה מישראל נכשלים בע"ז, אבל אם לא ימחו על זה זה עלול להתפשט יותר
איזו מין דרישה היא זו לענות כאשר מציג הטענה אינו מפרט על איזה ע"ז הוא מדבר, ומה המקור שהדבר אסור משום ע"ז.
כל עוד אינך מפרט על מה נסובו טענותיך, חזקה שמדובר בדברי רוח בעלמא.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
זבח תודה אמר:
2. כל התורה מלאה מאיסור [שפיכות דמים] בפרט  זה שהוא דבר שאפילו הצדוקים מודים בו.
3. אין לי מושג כמה מישראל נכשלים ב[שפיכות דמים], אבל אם לא ימחו על זה זה עלול להתפשט יותר
וכמובן, המשפט המנצח...
זבח תודה אמר:
1. אפשר להבין שאין דיון ענייני.
 

זבח תודה

משתמש ותיק
בשבת האחרונה פרשת אמור בא"י.  יהודי מבוגר לקח תמונה של ר' ישעיה מקרסטירר ושם מול השליח ציבור בחזרת השץ של תפילת המוסף כדי שהש"ץ יתפלל כנגד התמונה. (נגד- שיויתי ה' לנגדי)

לקחתי את התמונה והשלכתי אותה לארץ.
אותו יהודי הרים את התמונה ונישק אותה, והכריז הוא ממש כמו בחיים חיותו, גם אז הוא נתן שידרכו עליו וכך גם עכשיו הוא מאפשר שיזרקו אותו. (דהיינו את התמונה - כאילו התמונה יכלה למנוע את זריקתה)
זה ע"ז באופן הפשוט.

גם בזמן השופטים ובית ראשון אנשים תירצו שזה דוקא מצווה ועבודת ה' (ראה שופטים יז)

מקורות בנוסף לתורה שבכתב

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל. וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ: (סידור)
עיקר הצווי בעבודת כוכבים שלא לעבוד אחד מכל הברואים. (הלכות עבודה זרה פרק ב הלכה א)
 "ועבדתם את ה' אלהיכם" (שמות כג, כה) ואמר "ואותו תעבודו" (דברים יג, ה)... ולשון ספרי (דברים יא, יג): "ולעבדו זו תפלה. (סה"מ לרמב"ם ה מצוות תפילה)

ובזה יש שני אופנים במקרה שמתפלל אליו כמי שיש באפשרותו להרע או להיטיב זה ע"ז.
ואם הוא רק פונה אל המת בשביל שיבקש עליו רחמים אינו ע"ז אבל זה דורש אל המתים
ורק בפרט זה שאינו מתפלל אליו כאילו בכוחו להרע או להיטיב אלא רק שיבקש גם הוא עבורו רחמים רק בזה יש שלימדו זכות .

 
 

אור זרוע

משתמש ותיק
זבח תודה אמר:
בשבת האחרונה פרשת אמור בא"י.  יהודי מבוגר לקח תמונה של ר' ישעיה מקרסטירר ושם מול השליח ציבור בחזרת השץ של תפילת המוסף כדי שהש"ץ יתפלל כנגד התמונה. (נגד- שיויתי ה' לנגדי)

לקחתי את התמונה והשלכתי אותה לארץ.
אותו יהודי הרים את התמונה ונישק אותה, והכריז הוא ממש כמו בחיים חיותו, גם אז הוא נתן שידרכו עליו וכך גם עכשיו הוא מאפשר שיזרקו אותו. (דהיינו את התמונה - כאילו התמונה יכלה למנוע את זריקתה)
זה ע"ז באופן הפשוט.

גם בזמן השופטים ובית ראשון אנשים תירצו שזה דוקא מצווה ועבודת ה' (ראה שופטים יז)

מקורות בנוסף לתורה שבכתב

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל. וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ: (סידור)
עיקר הצווי בעבודת כוכבים שלא לעבוד אחד מכל הברואים. (הלכות עבודה זרה פרק ב הלכה א)
 "ועבדתם את ה' אלהיכם" (שמות כג, כה) ואמר "ואותו תעבודו" (דברים יג, ה)... ולשון ספרי (דברים יא, יג): "ולעבדו זו תפלה. (סה"מ לרמב"ם ה מצוות תפילה)

ובזה יש שני אופנים במקרה שמתפלל אליו כמי שיש באפשרותו להרע או להיטיב זה ע"ז.
ואם הוא רק פונה אל המת בשביל שיבקש עליו רחמים אינו ע"ז אבל זה דורש אל המתים
ורק בפרט זה שאינו מתפלל אליו כאילו בכוחו להרע או להיטיב אלא רק שיבקש גם הוא עבורו רחמים רק בזה יש שלימדו זכות .
אין מביאים ראיה מן השוטים. ושטות גדולה היא לעשות הכללה שכזו.

יש כאן בעיה בתפיסת המציאות. אין מתפללים לצדיקים, וגם אין עובדים אותם. ולהלכה גם מותר לבקש מהמת שימליץ עליו טוב לפני הקב"ה, כמובא בפוסקים.
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
זבח תודה אמר:
בשבת האחרונה פרשת אמור בא"י.  יהודי מבוגר לקח תמונה של ר' ישעיה מקרסטירר ושם מול השליח ציבור בחזרת השץ של תפילת המוסף כדי שהש"ץ יתפלל כנגד התמונה. (נגד- שיויתי ה' לנגדי)
לקחתי את התמונה והשלכתי אותה לארץ.
אותו יהודי הרים את התמונה ונישק אותה, והכריז הוא ממש כמו בחיים חיותו, גם אז הוא נתן שידרכו עליו וכך גם עכשיו הוא מאפשר שיזרקו אותו. (דהיינו את התמונה - כאילו התמונה יכלה למנוע את זריקתה)
זה ע"ז באופן הפשוט.

אתה מעתיק את הסיפור
או שזה הי' אתך,
אני מנסה להבין לפני שאני מגיב על זה.
 

מתי אבוא

משתמש רגיל
כמעיין המתגבר אמר:
שמש מרפא אמר:
נושא רגיש.
איני מעוניין לכתוב באריכות את דעתי בעניני סגולות וכדומה, אבל במקום שנגמר השכל שם מתחילה האמונה, אם כי לדאבונינו הרבה פעמים מתחילה שם גם אמונה טפילה, והכל מחמת שנגמר שם השכל, ודי בזה. (כמובן שאין כוונתי על ר' שעייה ספציפית, אלא על מכלול האמונות וחיפושים אחר ישועות בכל מקום מלבד אצל בורא עולם לדאבונינו         


תלמוד בבלי ב"ב קט"ז.
דרש ר' פנחס בר חמא כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים שנא' חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה.
מהרש"א על בבא בתרא דף קטז/א 
כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים שנאמר ואיש חכם יכפרנה. פי' הכתוב חמת מלכו של עולם מלאכי וגו'. בלשון רבים כדאמרינן הרבה שלוחים למקום ואיש חכם יכפרנה ממש שהוא מבקש על כפרת עון וע"ז סמך ואמר שע"י תפלתו באור פני המלך מלכו של עולם ניתן לחולה ההוא חיים וק"ל:
מהר"ל חדושי אגדות על בבא בתרא דף קטז/א 
כל מי שיש לו צער ילך אצל חכם. כי הת"ח לפי מדריגת השכל הוא עליון על מלאכי המות ולפיכך ילך אצל ת"ח דכתיב חמת מלך מלאכי מות לגודל כח המלך והחכמה הוא יותר על הכעס ומסלק הכעס לכך אמר כי מי שיש לו צער ילך אצל חכם שמדריגת השכל יותר במעלה ולפיכך תפילתו מסלק הכעס וזה מבואר:
ועוד מבואר שגדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, שזהו נאמר לגבי ה'מופתים והישועות' שנפעל עניין של תחיית המתים רק בנגיעת המת בעצמות אלישע דהיינו ציונו.
ועוד מבואר שצדיקים במיתתם נקראים חיים וכו' ודי בזה להוציא מהדיעה שמספיק התפילה האישית וכביכול ציון דצדיק זהו 'סגולות'.
(אע"פ שהמאירי בב"ב שם מפרש שילך לחכם שילמדנו לבקש רחמים אנו רואים שיש מגדולי ישראל כהמהרש"א ומהר"ל שמבארים אחרת ואין כאן שום סגולות וכ"ש לא עבודה זרה כי אם דעת תורה נכונה ועצה מחז"ל)
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
אין מביאים ראיה מן השוטים. ושטות גדולה היא לעשות הכללה שכזו. יש כאן בעיה בתפיסת המציאות.
מלבד זאת, יש לתמוה: כיצד זה - דרך־קבע(!) - רק ה'מעוררים' למיניהם נפגשים בתופעות משונות אלו (שלכו"ע אינן קיימות אלא בשולים).
הייתי שמח למחות באחד[!] שנוהג כך, אך לא 'זכיתי' לראותו מעולם...
 
חלק עליון תַחתִית