ישראל אריה לייב - אחיו של הרבי מליובאוויטש

תולדות גדולי ישראל ודברי ימי עמינו

פותח הנושא
שמואל חיים
הודעות: 21
הצטרף: 12 ספטמבר 2021, 19:00
קיבל תודה: 8 פעמים
סטטוס: לא מחובר

ישראל אריה לייב - אחיו של הרבי מליובאוויטש

שליחה על ידי שמואל חיים » 23 מאי 2022, 18:05

למישהו יש תמונה שלו? ידוע מה הוא היה?


יושב אוהלים
הודעות: 12973
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 1335 פעמים
קיבל תודה: 4049 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ישראל אריה לייב - אחיו של הרבי מליובאוויטש

שליחה על ידי יושב אוהלים » 23 מאי 2022, 19:01

שמואל חיים כתב:
23 מאי 2022, 18:05
למישהו יש תמונה שלו? ידוע מה הוא היה?

https://www.google.com/search?q=%22%D7% ... fU39p23iWM


תולדות חיים
לידתו וילדותו


ר' ישראל אריה לייב נולד, בכ"א באייר תרס"ו[2] בעיר ניקולייב, כבנם הצעיר של רבי לוי יצחק והרבנית מרת חנה שניאורסון. נקרא "ישראל אריה לייב" על שם דודו (אחי אמו), הרב ישראל לייב ינובסקי, שנפטר בצעירותו וסבא-רבה שלו, הרב ישראל לייב ינובסקי, ראש הישיבה ברומנובקה, חרסון[3]. היה מכונה בשם לייבל.

בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן, בעל זכרון מעולה ולמדן מתמיד. בעיתון לילדים "האח" שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, הרבי ודובער, כתורמים עבור בחורי ישיבת תומכי תמימים. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה[4]. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה[5]. בהזדמנות מסויימת אמר עליו אביו ר' לוי יצחק: "יש לו את הראש של אדמו"ר הצמח צדק"[6]. תחילה למד הילד בתלמוד תורה יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.

בשנת תרע"ה אמר סבו של ר' ישראל אריה לייב, הרב ברוך שניאור זלמן שניאורסון, לאדמו"ר הרש"ב ש"יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי בגמרא ובמדרש ויכול ללמוד היטב". אדמו"ר הרש"ב שאל: "כמה שנים יש לו?" והסב השיב: "בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם חג השבועות תשע שנים".

הרב יואל כהן שהכירו בתל אביב נוהג לספר:

שכאשר היו ר' לוי יצחק, הרבי, ור' ישראל אריה לייב מדברים, ר' לוי יצחק היה מדבר באותיות ובסגנון של קבלה, הרבי באותיות ובסגנון של חסידות, ור' ישראל ארי' לייב, בסגנון של חקירה.

עוד מספר: שר' ישראל אריה לייב היה נוהג לקחת קופסת גפרורים ואומר, מה מגיע כאן מהעצמות, מה מגיע כאן מאצילות, וכו'.

בחרותו

מרת גניה שניאורסון (שניה משמאל) משוחחת עם מר שז"ר. מאחוריה עומדת בתה דליה

מודעה על עליה לציון מטעם ארגון התאחדות החסידים (אייר תשע"ב)
בתשעה הימים שמראש חודש אב ועד תשעה באב נהג לסיים בכל יום מסכת גמרא אותה למד בלילה שלפני כן[7]. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים מ"ה וב"ן בקבלה. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק על המושגים מ"ה וב"ן, אבל מהות המ"ה וב"ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי חקירה[8].

בשנת תרפ"ד, לאחר שאדמו"ר הריי"צ עבר להתגורר בפטרבורג, עבר לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר אצל אדמו"ר הריי"צ, יחד עם אחיו. אדמו"ר הריי"צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מדי פעם ליחידות. באחת היחידויות שאל את אדמו"ר הריי"צ שאלה בתורת החסידות והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו"ר הריי"צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ר' ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו"ר הריי"צ מלענות לו[9].

ר' לייבל (כך היה כינויו), התרועע עם חסידי חב"ד בלנינגרד והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ביהדות. בחורי הישיבה מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקיא בכל 'המשך' תרס"ו של אדמו"ר הרש"ב. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב"די "תפארת בחורים" לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.

באור לה' טבת תרפ"ט, סיפר אדמו"ר הריי"צ לחתנו הרבי אודות חזיון לילה בו זכה לשמוע דא"ח מאדמו"ר הרש"ב יחד עם ר' ישראל אריה לייב[10].

בשנת תר"צ עזב את ברית המועצות ועבר לגור בברלין שבגרמניה. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי (מיטיה) גוראריה" שהיה בחור חב"די מדנייפרופטרובסק שטבע בים. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם "מרדכי גוראריה". בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא[11].

בשנת תרצ"א, ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת תרצ"ג.

באותה תקופה עבר לפריז שבצרפת שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות לארץ ישראל ולשם כך היה זקוק למסמכים מגרמניה, שם שהה קודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתו, הרבנית חיה מושקא שניאורסון, התנדבה במסירות נפש להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג לו את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי[12].

במכתבים שהתגלו לאחרונה שהרבי כתב לאביו ואימו, הרבי כותב על מצבו, וגם על דבר מציאת שידוך עבורו.

בארץ ישראל
בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל וגר בעיר תל אביב, שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3).

ביום ל' באב שנת תרצ"ט נישא למרת גניה רויטמן (נולדה ביום כ"ה באלול שנת תר"ע לצבי הירש מאיר ושרה מילגרום מלודז', שהיה באותה תקופה תחת ממשלת רוסיה. הוריה נרצחו בשואה בגטו לודז'). עבדה גניה עבדה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.

הידיעה על כך הגיע להוריו בהיותם בצ'יאלי וגרמה להם לשמחה רבה[13].

בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעיתים להתוועדויות של חסידי חב"ד בבית כנסת נחלת בנימין בתל אביב והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד חסידות בחברותא שבועית עם המשפיע הרב נחום גולדשמיד, אותו הכיר עוד מילדותו ב'חדר' ביקטרינוסלב ועם הרב פנחס אלטהויז אותו הכיר מילדותו בניקולייב. לפני שהוא עבר לאנגליה הוא פנה לר' נחום גולדשמיד וביקש ממנו לפעול שהרבי ימונה לאדמו"ר[14].

בשנת תש"ג, כשהרבי הדפיס את לוח היום יום, שלח עותק אחד לאחיו רבי ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: "אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה". בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": "תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!"[14].

ביום כ' בחשוון שנת תש"ה נולדה להם בתם היחידה, דליה.

בי"ג שבט תש"י שיגר מברק ניחומין לבית הרב על הסתלקות הרבי הריי"צ[15].

בחודש אייר שנת תש"י, בעזרתו של מר שז"ר (שר החינוך, באותה תקופה), נסע לאנגליה כדי להשלים את לימודיו. ביום כ"א באייר הגיע ללונדון והמשיך לאוניברסיטה בליברפול, שם השתלם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים.

חיבורו המדעי
חיבורו המדעי במתמטיקה נמסר על ידי הרבי לפרופסור פסח רוזנבלום ממיניסוטה על מנת שיכין זאת לדפוס, ואכן זה יצא לאור על ידו, אמנם ללא שידע מזהות המחבר. בהתוועדות י' שבט תשל"ה בין השיחות כאשר הגיע הפרופסור לרבי יחד עם החיבור, גילה לו הרבי שמדובר בכתביו של אחיו שנפטר. בין הדברים אמר לו הרבי שריא"ל אהב לכתוב הדברים מצד הבנתו, להיותו עצמאי במחשבתו, ורק לאחר כן לחפש מקורות לדבריו[16].

לאחר פרסום החיבור שיגר הרבי מכתב אל פרופסור רוזנבלום בו כתב (תרגום חופשי מאנגלית): "ראשית כל, ברצוני להודות לך שוב, ד"ר רוזנבלום היקר על היגיעה שימת הלב והאהבה שהשקעת בעבודה של הכנת כתב היד של אחי המנוח ז"ל לדפוס. למרות שתוכנו אינו ממש המקצוע שלי, היגיעה והמסירות שהשקעת בולטים מאוד. אני מעוניין להודות לך גם על להבא - המשך עבודתך בענין זה, להדפיס את זה באופן הנכון שכן זהו מקצועך".

פטירתו

חסידי חב"ד עולים לקברו של ר' ישראל אריה לייב ביום-השנה (אייר תשס"ט)

מענה הרבי לחסידי חב"ד בצפת שעלו לקבר ר' ישראל אריה לייב.
פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): "הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו תהלים ונתנו צדקה לרגלי היארצייט י"ג אייר".
אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: "ות"ח ת"ח".
בסיום הפתק כתב הרבי: "ויהי רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שי' "ותעשינה הכל""
לאחר תקופה בה נחלה כמה פעמים[17] ביום י"ג באייר שנת תשי"ב, נפטר מהתקף לב, בהיותו בן ארבעים ושלוש[18].

עוד באותו יום קיבלו חסידי חב"ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב "אחי בליברפול נפטר", והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והוא ידאג לשלם את ההוצאות. בתחילה רצה הרבי לנסוע בעצמו לאנגליה להשתתף בהלוויה אך עקב הרעש שיווצר מכך שיגרום לפרסום הדבר והגעתו לאוזני אמו הרבנית חנה - ממנה ביקש הרבי להסתיר את דבר הפטירה - ביטל את תוכניתו[19].

הבחורים בישיבת תומכי תמימים במנצ'סטר נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, שלום דובער גורקוב ואחיו שמואל דוד גורקוב, אברהם שם טוב ושלום דובער פוטרפס. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב"די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ"ש.

כאשר הגיע הארון למרסיי התקיימה שוב לוויה גדולה בה השתתפו אנ"ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא המשיך בדרכו לארץ הקודש שם התקיימה לוויה נוספת והוא נטמן בבית העלמין בצפת.

ר' ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש והרבי היה אומר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.

את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, הרבנית מרת חנה שניאורסון, כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה[20]. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, ו' בתשרי שנת תשכ"ה.

העברת ארונו לארץ הקודש
לאחר פטירתו ביקש הרבי מחסידי חב"ד באנגליה ובהם הרב בן ציון שם טוב שישלחו את ארון אחיו לארץ ישראל. במקביל שלח הרבי מברק לחברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש שהתגוררו בתל אביב שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו"ח לקבל את הארון ובהם: הרב פנחס אלטהויז, הרב אליעזר קרסיק, הרב משה גוראריה ונהג המשאית ברוך גופין. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב"ד מכפר חב"ד. את הארון מברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק בצפת, שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה ומנין חסידי חב"ד. הרבי הורה מסר הוראות מפורטות לרב משה גוראריה איך לנהוג בקשר לטהרה לקבורה וכו', למעלה מ-30 סעיפים (כמדומה)[21].

כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.

עליה לקברו
החל משנת תש"ל[22] עולים חסידי חב"ד לציונו של ר' ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת תשס"ה החל ארגון התאחדות החסידים לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי[23].

לתלמידים השלוחים לישיבת תורת אמת, ירושלים שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי"ל לקראת י"ג אייר) ביום היארצייט בשנת תש"נ ענה הרבי:"נתקבל ות"ח ותנוח ותנוח דעתם וכו' והזמ"ג פסח שני ל"ג בעומר אעה"צ"[24].

כשהרב לוי ביסטריצקי, רבה של צפת, דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, אמרו תהלים ונתנו צדקה, ענה הרבי: "תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"".

דאגה למצבו של הקבר
הרבי דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים היה שואל את המבקרים האם ישנם דברים שצריכים תיקון.

בי"א באב תשל"א, לפני נסיעה של הרב יצחק דוד גרונר, הוא התבקש לבוא לחדר הרבי, ובין הדברים הרבי שאלו איפה יהיה קרוב ל כ' במנחם אב[25], וכשענה שיהיה בארץ ישראל אמר לו הרבי בבכיה: "איך האָב אַ ברודער וואָס ליגט אין טבריא[26]; דו זאָלסט גיין דאָרטן און זען אויב מ'דאַרף מתקן זיין די מצבה, און דו זאָלסט לייגן דאָרטן אַ צעטל" (=יש לי אח המונח בטבריה; לך לשם ובדוק אם צריך לתקן את המצבה, והנח שם פתקה); הרב גרונר אכן ביקר בקבר בכ' במנחם אב, והניח עליו מכתב בו ביקש שהרבי יהי' בריא ושיוליך את כלל ישראל לגאולה ושתבוטל גזירת מיהו יהודי ורצונות הרבי יתמלאו. כשחזר, הוא כתב דו"ח מפורט לרבי[27].

בקיץ תשל"ג כתב הרבי במענה לדו"ח של הרב דוד רסקין מביקורו בארץ הקודש: "המצבה דאחי ע"ה – צריכה איזה תיקון?"

הנצחתו
רבים מאנ"ש קוראים את בניהם בשמו, והיו מתוכם שהרבי הודה להם על זאת[דרוש מקור].

מר יעקב כהן ששימש כראש עיריית קריית אונו היה מידידיו הקרובים והחליט להנציח את זכרו על ידי הקמת תלמוד תורה בעירו על שמו. הוא סיפר זאת באוזני הרבי בשהותו ביחידות ובהתקרב מועד הנחת אבן הפינה שנערכה בל"ג בעומר תשכ"ד ביקש מהרבי לשלוח נציג לאירוע. הרבי שיגר לאירוע את הרב שמואל חפר בנמקו כי חותנו הרב חיים יוסף רוזנבלום הכיר את ר' ישראל אריה לייב עוד בעת שהותו ברוסיה וכן אח"כ בארץ הקודש והוא המתאים מכל הנקודות להשתתף באירוע[28] באגרת לרב חפר כתב הרבי שבטח יכבדוהו לנאום באירוע ועליו לנצל זאת בכיוון המתאים[29].

לזכרו הוקמו קרנות גמ"ח בשם 'קרן ישראל אריה ליב' בקראון הייטס ובצפת.

לזכרו הוקם מכון ריא"ל (ראשי תיבות של שמו הפרטי), בניהולו של הרב פרופסור שמעון סילמן, מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק. הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך הגאולה[30].

בכפר חב"ד ישנו בית כנסת הנושא את שמו.

מדברי הרבי על אחיו
בשנים תשכ"א, תשכ"ה, תשל"ח, תשמ"ה, תשמ"ז[31] אמר הרבי מאמרי חסידות במיוחד עבור 'ימי השנה' לפטירת אחיו.

כמה פעמים ביאר הרבי את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") וההוראות בעבודת השם הנלמדות מהם: בשיחות שבת פרשת אחרי קדושים, י"ג אייר תשמ"ה, פסח שני תשמ"ז, ושבת פרשת אחרי קדושים, י"ג אייר תנש"א. בשיחה האחרונה ביאר הרבי[32]:

ישראל - ראשי התיבות של "יש שישים ריבוא אותיות לתורה" המקבילות לשישים ריבוא הנשמות שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.
אריה - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה במסכת אבות[33]: "הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.
לייב - תרגום לועזי של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים גשמיים וחומריים.
בשנת תשנ"ב יצא לאור על ידי מערכת אוצר החסידים קובץ "י"ג אייר - ארבעים שנה" לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו הופיעו ראשי-פרקים מתולדות ימי חייו, שיחות ומאמרי הרבי בקשר ליארצייט שלו, ועוד. במוצאי י' אייר ראה הרבי את הקובץ והיה שבע רצון בגלוי ודפדף בו והביט על כל עמוד ובסופו עיין בההקדשה[34]

משפחתו
אשתו: גב' דבורה (גניה) (נטמנה בחלקת חב"ד החדשה בבית החיים בצפת).
בתו: גב' דליה רוטמן, הייתה נשואה לאבנר רוטמן.
נכדיו: אריאל רוטמן (נולד כ"ד באלול תשל"ה) ודניאל יהושע רוטמן (נולד ז' באדר תשל"ח).
אחיו: ר' דובער שניאורסון.
אחיו: הרבי שליט"א מלך המשיח.


מודים דרבנן
הודעות: 285
הצטרף: 20 יוני 2019, 14:38
נתן תודה: 111 פעמים
קיבל תודה: 201 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ישראל אריה לייב - אחיו של הרבי מליובאוויטש

שליחה על ידי מודים דרבנן » 23 מאי 2022, 19:15

הוא היה שומר תורה ומצוות?


מאור עינים
הודעות: 356
הצטרף: 09 אוגוסט 2019, 02:31
נתן תודה: 247 פעמים
קיבל תודה: 251 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ישראל אריה לייב - אחיו של הרבי מליובאוויטש

שליחה על ידי מאור עינים » 23 מאי 2022, 22:01

ראיתי במקרה בעלון של הרב גינצבורג שכתב עליו, ושם נשמע שודאי היה שומתו"צ, וכתב שאריה אותיות יראה וכו'.


כמו שחל
הודעות: 426
הצטרף: 11 נובמבר 2020, 10:08
נתן תודה: 542 פעמים
קיבל תודה: 282 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ישראל אריה לייב - אחיו של הרבי מליובאוויטש

שליחה על ידי כמו שחל » 24 מאי 2022, 08:40

מאור עינים כתב:
23 מאי 2022, 22:01
ראיתי במקרה בעלון של הרב גינצבורג שכתב עליו, ושם נשמע שודאי היה שומתו"צ, וכתב שאריה אותיות יראה וכו'.

וז"ל:
היום היארצייט של הרה”ח ר׳ ישראל אריה ליב ע”ה, אח של הרבי. אני לא יודע כל כך הרבה על החיים שלו, אבל מפורסם שהוא היה איש מדע רציני יחד עם היותו מאמין וירא שמים. הצירוף הזה לא היה כל כך מקובל. היום, בזכותו ובזכות עוד רבים, התופעה הזו יותר רווחת — אנשים מאמינים ויראי שמים שהם גם מדענים
רציניים. אני יודע שהוא היה גם ירא שמים וגם מדען, היו לו חידושים במדע והרבי מאד העריך את העבודה שלו ורצה שהיא תתפרסם, אבל איני מכיר שהוא עסק בחיבור של תורה ומדע.
...
מה הגימטריא של אמונה ועוד מדע? מספר מאד חשוב — ריו, שהוא בגימטריא יראה (גבורה). המניע של חיבור האמונה והמדע הוא יראת שמים — אדם מאמין ששומר, מתוך יראה, שהמדע לא יפגע בכי הוא זה באמונה שלו. [מתאים גם לשם של אח של הרבי, אריה אותיות יראה...]

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “דעת דורות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: נפתולי | 5 אורחים