הגאון רבי מנחם מנדל כשר זצ"ל בעל התורה שלמה

אחיהו השילוני

משתמש רגיל
מתוך מאמר הג"ר דוב הימן זצ"ל
רבי מנחם מנדל כשר זצ"ל נולד בורשה, בי"א באדר תרנ"ה, לאביו הרב יצחק פרץ, עתיר נכסין ועתיר פומבי. למד בחדרים ובבית המדרש, ואח"כ אצל תלמידי חכמים יחידי סגולה, כנוהג באותה תקופה אצל החסידים, לא שלחו אביו ללמוד בישיבות. אבל הושפע מאד ממדריכיו, ומדרכי הלימוד של האדמו"ר מסוכצ'וב זצ"ל בעל אבני נזר, שכבר השתמש בראשונים שיצאו לאור רק בימיו, ומהרש"ם מברזן זצ"ל. התודע עם הג"ר מאיר דן פלוצקי זצ"ל וקיבל ממנו הרבה, וע"י התחתן עם מרת דבורה אסתר לבית פייערמן מעיר דווארט. שבע שנים מתרע"ג עד תר"פ למד שם בהתמדה גדולה, מתוך הרחבה, בלי דאגות פרנסה, וגם מצא שם חברים גדולים בתורה, כגון רבי יעקב זאב יוסקוביץ מחבר ספר "אמבוהא דספרי" על הספרי זוטא. באותה תקופה נמשך לדרכה של גור.
בשנת תר"פ עבר לורשה, ושם ערך והוציא לאור את הירחון "דגל התורה", בחסותם של גדולי פולין, ובהשתתפותם של רבים מחכמי התורה, גם מליטא ומארה"ב. באותו זמן נתמנה לחבר מנהלי המתיבתא בורשה. בעצת הג"ר מאיר דן פלוצקי נסע לארה"ב בשנת תרפ"ג, וכבר אז נצנצה במחשבתו תכנית ה"תורה שלמה", הדפיס עלים לדוגמא, והכין את סידורו של הכרך הראשון.
הוא חזר לפולין, ומשם יצא לירושלים כדי לייסד שם ישיבה בשם "שפת אמת" בעידודו של אדמו"ר האמרי אמת, כדוגמת המתיבתא שבורשה. בעבודתו בישיבה זו לא מצא מנוח, וע"כ התמסר לתורה שלמה. כדי לאסוף המקורות לזו, הנמצאים בספריות המפורסמות שבארה"ב, וכדי לבנות תשתית כספית להוצאת הספרים נסע כמה פעמים לארה"ב. בין שנות תרפ"ז לתרצ"ט הוציא לאור בירושלים שמונה כרכים על כל ספר בראשית.
כשפרצה המלחמה העולמית השניה היה בניו יורק, ומבלי יכולת לנסוע חזרה הביא את ביתו, ושם הוציא לאור, בעזרת חבר של ת"ח, עוד אחד עשר חלקי תורה שלמה, ונוסף עליהם כמה ספרים חשובים שיוזכרו להלן.
לאחר המלחמה חזר לאה"ק, עבד יומם ולילה, וחיבר שורה ארוכה של ספרים. כשנשתקע בירושלים עזב כל עבודה צבורית רשמית, ועסק רק בתורה ובמעש"ט. אבל נשאר ער לכל הנעשה בארץ ובעולם התורני והבהיר בזוהר קרני תורתו כל תופעה חשובה. עד לחדשיו האחרונים, אע"פ שכהו עיניו, לא נס ליחו, לבו היה פתוח ומוחו היה צלול, וחיים לכל חי ולרבנן שבק בכ"ז במרחשון תשמ"ד. תנצב"ה.
 

אחיהו השילוני

משתמש רגיל
פותח הנושא
הרב כשר היה חסיד גור מובהק, והשקפתו בענין הציונות היתה למעשה כהשקפת רבותיו, ובמיוחד ה'אמרי אמת'. בפעולותיו הנמרצות של הרב כשר בעד התישבות הארץ (כדוגמת הקמת הישוב 'מגדל עדר', לימים 'גוש עציון') ובנין התורה בארץ (כדוגמת הקמת ישיבת 'שפת אמת', ועידוד ועזרה לת"ח מפולין להתיישב בארץ), היה הרב כשר כ'ידא אריכתא' של רבו ה'אמרי אמת', אשר דרש מחסידיו והפציר בהם השכם והערב לפעול ולהפעיל עבור ישוב הארץ ותקומתה.
ספר 'התקופה הגדולה' הינו בעצם 'כתב הגנה' של תנועת 'אגודת ישראל' מפני ה'ויואל משה'. וה'השקפה' שם ביסודה היא השקפתם של רבותיו לבית גור, אשר היתה תואמת לדעתם של רוב מנהיגי ה'אגודה' שבאותו הדור (גם באגו"י היו כל מיני דעות, דוגמת דעת רבי אלחנן וסרמן שנחשב שם הקיצוני ביותר).
מגמתו של הרב כשר בספר 'התקופה' היא להוכיח שישוב ארץ ישראל שנעשה עם הקמתה של המדינה אינו נובע מ'מעשה שטן', אלא דבר טוב לעם ישראל שבא מרחמי המקום.
מעיון במאמרי חז"ל ובספרי הראשונים וגם במשנתם של האחרונים, מסיק הרב כשר כי יש מקום לראות במאורעות וההתרחשויות והנסיבות שאחר השואה, אשר הביאו רבבות רבבות מבני ישראל לקיים בקביעות את מצות ישוב ארץ ישראל, איזושהי התחלה של המושג 'גאולה' (ענין של 'הגדרה').
 

אור זרוע

משתמש ותיק
אחיהו השילוני אמר:
הרב כשר היה חסיד גור מובהק, והשקפתו בענין הציונות היתה למעשה כהשקפת רבותיו, ובמיוחד ה'אמרי אמת'.

לגמרי לא.
פעם שמעתי שהאמרי אמת פיטר אותו מראשות ישיבת שפת אמת עקב דעותיו.
מישהו יכול לאשר שמועה זו?
 

אחיהו השילוני

משתמש רגיל
פותח הנושא
האמרי אמת מעולם לא 'פיטר' אותו, הוא עזב מעצמו, כי רצה להוציא את ה'תורה שלמה', ובתחילה ניסה לעסוק בזה בד בבד עם הנהגת הישיבה ומסירת השיעורים (בשנים תרפ"ה-תרפ"ז), אולם התקשה לעמוד בזה. מה גם שבארץ היו חסרים לו האמצעים להוצאת התו"ש (מלבד אמצעי גשם, גם אמצעי רוח בדמות ספריות וכתבי יד).
הוא שלח לאמרי אמת מכתב בו ביקש רשות לעזוב את הישיבה וליסע לאמריקה לטובת התורה שלמה, באשר שהישיבה כבר עלתה על דרך המלך. והאמרי אמת החזיר לו מכתב בו הסכים לו לעזוב את הישיבה, כשהוא מציין את מעלת חיבור התורה שלמה (...תו"ש הוא כולו תורה... הובא בהקדמת החומש תו"ש) ומברך אותו שיזכה לברך על המוגמר.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
אחיהו השילוני אמר:
האמרי אמת מעולם לא 'פיטר' אותו, הוא עזב מעצמו, כי רצה להוציא את ה'תורה שלמה', ובתחילה ניסה לעסוק בזה בד בבד עם הנהגת הישיבה ומסירת השיעורים (בשנים תרפ"ה-תרפ"ז), אולם התקשה לעמוד בזה. מה גם שבארץ היו חסרים לו האמצעים להוצאת התו"ש (מלבד אמצעי גשם, גם אמצעי רוח בדמות ספריות וכתבי יד).
הוא שלח לאמרי אמת מכתב בו ביקש רשות לעזוב את הישיבה וליסע לאמריקה לטובת התורה שלמה, באשר שהישיבה כבר עלתה על דרך המלך. והאמרי אמת החזיר לו מכתב בו הסכים לו לעזוב את הישיבה, כשהוא מציין את מעלת חיבור התורה שלמה (...תו"ש הוא כולו תורה... הובא בהקדמת החומש תו"ש) ומברך אותו שיזכה לברך על המוגמר.
גם אם השמועה המתגלגלת אינה נכונה, היא משקפת את המציאות שדעותיו לא היו מקובלות.
 

אחיהו השילוני

משתמש רגיל
פותח הנושא
הרב כשר היה עומד בביהמ"ד של גור באחד המקומות הכי מכובדים, במזרח משמאל לארון קודש. כל אדמור"י גור כיבדו אותו מאד בצורה יוצאת דופן. החל מהאמרי אמת שמינה אותו למזכיר מועצת גדולי התורה, ושלח אותו לפתוח את ישיבת שפת אמת ולעמוד בראשה.
לפי התרשמותי מדרכה וסגנונה של חסידות גור מעולם, אדם שדעותיו אינם מקובלות שם, לא זוכה שם לכבוד גדול...
נ.ב. שמועה שאינה נכונה יכולה לשקף, מקסימום, מציאות בלתי נכונה.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
אחיהו השילוני אמר:
הרב כשר היה עומד בביהמ"ד של גור באחד המקומות הכי מכובדים, במזרח משמאל לארון קודש. כל אדמורי גור כיבדו אותו מאד בצורה יוצאת דופן.
שמועה שאינה נכונה יכולה לשקף, מקסימום, מציאות בלתי נכונה.

אין לזה עניין עם דעותיו שלא היו מקובלות. ואיני מחדש כלום.
 

חדא

משתמש ותיק
כידוע בחוג תלמידי החזו"א מכונה בכינויי גנאי
כנראה בעיקר בגלל פולמוס קו התאריך, ולא רק
 

אחיהו השילוני

משתמש רגיל
פותח הנושא
מי לנו גדול מרבי חיים קנייבסקי זצ"ל (שנמנה כמדומני על אותו 'חוג תלמידי החזו"א'), ומביא את התורה שלמה בספריו בכמה מקומות.
 

יהודה בן יעקב

משתמש ותיק
אחיהו השילוני אמר:
מי לנו גדול מרבי חיים קנייבסקי זצ"ל (שנמנה כמדומני על אותו 'חוג תלמידי החזו"א'), ומביא את התורה שלמה בספריו בכמה מקומות.
מאידך, ראיתי בספר שאלות שנשאל הגר"ח זצ"ל אודותיו, והשיב ביחס מפקפק מאד
איני זוכר את הנוסח, בל"נ כשיבוא לידי אעתיקנו
והתפלאתי על כך, ואף שאלתי ליודעים ולא השיבוני
עד שראיתי את המאמר בקובץ חצי גבורים ח"ח, והבנתי את הנ"ל
וכמובן שאין זה סותר לציטוטים הרבים מספריו החשובים, וכמו שאף אחד לא יאמר שאם הגר"ח זצ"ל למד וציין רבות לספרי 'אוצר המדרשים', מוכח שהחזיק מהמו"ל אייזינשטיין...
חדא אמר:
כנראה בעיקר בגלל פולמוס קו התאריך, ולא רק
באיזה נושא?
 

אחיהו השילוני

משתמש רגיל
פותח הנושא
בתורה שלמה (בשונה מאו"מ אייזנשטיין) מובאים, מלמד המדרשים, ביאורים ופירושים מהמחבר, ומרן הגרח"ק זצ"ל מציין אף אליהם, ברור איפוא שלא היה נוהג כן אילו היה המחבר "מכונה בכינויי גנאי" כדברי "חדא".
 

על כל פנים

משתמש ותיק
אחיהו השילוני אמר:
בתורה שלמה (בשונה מאו"מ אייזנשטיין) מובאים, מלמד המדרשים, ביאורים ופירושים מהמחבר, ומרן הגרח"ק זצ"ל מציין אף אליהם, ברור איפוא שלא היה נוהג כן אילו היה המחבר "מכונה בכינויי גנאי" כדברי "חדא".
למה לא, היה לו הרבה תוכן וחכמה מלבד הדעות כוזבות שלו
 
 

אחיהו השילוני

משתמש רגיל
פותח הנושא
על כל פנים אמר:
אחיהו השילוני אמר:
בתורה שלמה (בשונה מאו"מ אייזנשטיין) מובאים, מלמד המדרשים, ביאורים ופירושים מהמחבר, ומרן הגרח"ק זצ"ל מציין אף אליהם, ברור איפוא שלא היה נוהג כן אילו היה המחבר "מכונה בכינויי גנאי" כדברי "חדא".
למה לא, היה לו הרבה תוכן וחכמה מלבד הדעות כוזבות שלו
האם ישנו תקדים לכך שמרן הגרח"ק ציין לספר בו ישנם "דברי תוכן וחכמה" מבעל 'דעות כוזבות', שאתה שואל "למה לא"??? 

 
 

ביבליופיל

משתמש ותיק
@אחיהו השילוני, אתה לא צודק.
רמ"מ כשר אמנם היה מוערך מאוד בגור.
אך א"א לומר שדעותיו תואמות את ההשקפה שם.
ההשקפה של גור בשנים אלו היתה דומהה להשקפת הזרם המרכזי באגו"י, ותמכה באופן מובהק ביישוב א"י וכל כיו"ב.
אבל מעולם לא גלשו (למי שמכיר את הסגנון הפרקטי וכ"כ לא אידיאולוגי שם, ברור הדבר) להשקפות מעין-אלו.
בגלל סגנון השקפה זה, כל עוד שא הסתבך במעשה עם ההנהגה והדרך האגודאית, לא הייתה לאיש בעיה עמו, ואדרבה הוערך מאוד. וכידוע שהראי"ה אף הוא היה מקובל מאוד על חסידי גור שבי-ם, ועל האדמו"ר הרא"ם.
 

אחיהו השילוני

משתמש רגיל
פותח הנושא
ביבליופיל אמר:
רמ"מ כשר אמנם היה מוערך מאוד בגור.
אך א"א לומר שדעותיו תואמות את ההשקפה שם.
ההשקפה של גור בשנים אלו היתה דומהה להשקפת הזרם המרכזי באגו"י, ותמכה באופן מובהק ביישוב א"י וכל כיו"ב.
אבל מעולם לא גלשו (למי שמכיר את הסגנון הפרקטי וכ"כ לא אידיאולוגי שם, ברור הדבר) להשקפות מעין-אלו.
אתה בעצמך כותב שבגור הסגנון פרקטי ולא כ"כ אידיאולוגי, כך שלמעשה לא ניתן להוכיח מה השקפת אדמור"י גור במישור האידיאולוגי כל עוד שלא נדרשו לכך.
אולם ברור שאם באים להשיב על ה'ויואל משה' חייבים להיכנס לאידיאולוגיה, גם אם לא באים כי אם להגן על 'פרקטיקה'.
הכבוד שרחשו לראי"ה ולאחרים בגור שמור שם אמנם גם לאנשים בעלי השקפה שונה, אולם ממש לא לאנשים מתוך תוכה של גור שיפעלו על דעת עצמם ויביעו השקפה ששונה מהשקפת רבותיהם.
ככלל, לא הבאתי ראיה מהנהגתם של חסידי גור להרב כשר, אלא מהנהגת אדמור"י גור.
מי שקצת שמע על הרב כשר יודע איך היה 'חסיד' כפוף לרבותיו במלא מובן ולא זז ימין ושמאל מבלי לשאול את פיהם. השמועה אומרת שה'בית ישראל' הוא זה שציווה עליו לחבר את התקופה הגדולה להשיב על שיטות המתנגדים (ואמר לו שלא צריך את זה בשביל המתנגדים עצמם כי עבורם ודאי זה לא יעזור), אולם כנראה שהבית ישראל כדרכו הורה לו לא לכתוב זאת בשמו (פעם ביקש ממנו הב"י לכתוב בירור בעניין דעת האבנ"ז ביו"ד של תפילין, הרב כשר הדפיס את הקונ' וכתב בראשו: נשאלתי ע"י כ"ק מרן האדמו"ר מגור שליט"א. במהדורות שיצאו לאחמ"כ כבר נכתב: נשאלתי ע"י גדול אחד).
 

אור זרוע

משתמש ותיק
אחיהו השילוני אמר:
ביבליופיל אמר:
רמ"מ כשר אמנם היה מוערך מאוד בגור.
אך א"א לומר שדעותיו תואמות את ההשקפה שם.
ההשקפה של גור בשנים אלו היתה דומה להשקפת הזרם המרכזי באגו"י, ותמכה באופן מובהק ביישוב א"י וכל כיו"ב.
אבל מעולם לא גלשו (למי שמכיר את הסגנון הפרקטי וכ"כ לא אידיאולוגי שם, ברור הדבר) להשקפות מעין-אלו.
אתה בעצמך כותב שבגור הסגנון פרקטי ולא כ"כ אידיאולוגי, כך שלמעשה לא ניתן להוכיח מה השקפת אדמור"י גור במישור האידיאולוגי כל עוד שלא נדרשו לכך.
אולם ברור שאם באים להשיב על ה'ויואל משה' חייבים להיכנס לאידיאולוגיה, גם אם לא באים כי אם להגן על 'פרקטיקה'.
הכבוד שרחשו לראי"ה ולאחרים בגור שמור שם אמנם גם לאנשים בעלי השקפה שונה, אולם ממש לא לאנשים מתוך תוכה של גור שיפעלו על דעת עצמם ויביעו השקפה ששונה מהשקפת רבותיהם.
ככלל, לא הבאתי ראיה מהנהגתם של חסידי גור להרב כשר, אלא מהנהגת אדמור"י גור.
מי שקצת שמע על הרב כשר יודע איך היה 'חסיד' כפוף לרבותיו במלא מובן ולא זז ימין ושמאל מבלי לשאול את פיהם. השמועה אומרת שה'בית ישראל' הוא זה שציווה עליו לחבר את התקופה הגדולה להשיב על שיטות המתנגדים (ואמר לו שלא צריך את זה בשביל המתנגדים עצמם כי עבורם ודאי זה לא יעזור), אולם כנראה שהבית ישראל כדרכו הורה לו לא לכתוב זאת בשמו (פעם ביקש ממנו הב"י לכתוב בירור בעניין דעת האבנ"ז ביו"ד של תפילין, הרב כשר הדפיס את הקונ' וכתב בראשו: נשאלתי ע"י כ"ק מרן האדמו"ר מגור שליט"א. במהדורות שיצאו לאחמ"כ כבר נכתב: נשאלתי ע"י גדול אחד).

דעותיו של הרממ"כ ידועות ואין בהם ספק. אבל נעשה כאן ניסיון לשכתוב מחדש של דעותיהם של אדמור"י בית גור על סמך ראיות קלושות, כביכול הרממ"כ לא היה כותב את ספרו "התקופה הגדולה" בלא שהב"י מגור היה מסכים לדעותיו הציוניות. אם נבוא לדון בדעתו של האמרי־אמת ע"פ ספריו של הרמ"מ המודל צריך להיות ספרו "דעת הרבנים" שבו כתב (בין שאר הדברים ועיין שם):
"והמזרחיים טעו גם כן אחר העגל הזה ועוד במדה מרובה יותר שהעמידו את הלאומיות כאחד מעיקרי ויסודי האמונה ולאני מאמין חדש, ויותר בזוי אצלם מי שאינו מודה בלאומיות החדשה ממי שכופר בכל התורה ר"ל, ובעגל זה חושבים הם לרפאות כל מכותיהם ועל כל צעד וצעד רגיל על לשונם רק הלאומיות ובזה המה מחזקים את הציונים באמרם כי הציונים הם גם כן חלק חשוב מכלל עם ישראל.

אולם אנו החרדים לא כן סוברים, אלא מי שכופר ועובר על אחד מעיקרי התורה בפרהסיא ולא עוד אלא שלוחם נגד הדת איננו נחשב בכלל על פי דין התורה לישראל... על אחת כמה וכמה שמצוה עלינו שלא להניח שם למעשיהם הגרועים... כל שכן וכל שכן שאין לנו לחדש ולעשות עיקרים חדשים כמו ה"מזרחי" שמשוה את הלאומיות עם הדת בחדא דרגא, מפני המינין שתופסים בעיקר אחד, והוא הלאומיות, וכופרים בהדת, ומסייעים המה בזה את עבודת הציונים להעביר את בני ישראל מהדת, וראה מה שכתב ראש הגאונים רבנו סעדיה גאון בספרו האמונות והדעות מאמר ג' פ"ז "אומתנו איננה אומה כי אם בתורתה" ע"כ והכופר בתורה אינו בכלל האומה כי אם חוצה לה. ואפילו בעבודת ישוב א"י אסור לסייע על פי דין התורה את הציונים העוברים בפרהסיא על הדת.."

גם הא"א המיר את דעותיו?...
 

אור זרוע

משתמש ותיק
אחיהו השילוני אמר:
השמועה אומרת שה'בית ישראל' הוא זה שציווה עליו לחבר את התקופה הגדולה להשיב על שיטות המתנגדים (ואמר לו שלא צריך את זה בשביל המתנגדים עצמם כי עבורם ודאי זה לא יעזור)

ההתמודדות היחידה של ה'בית ישראל' מול "מתנגדים" הייתה בשאלת ההשתתפות בבחירות. שאלה שאינה נוגעת דווקא לנידון ה'אתחלתא דגאולה' וג' שבועות, אלא בהתחברות לרשעים, נטילת אחריות על פעולות הממשלה ובחירות נשים. מה תשובה מצאת לכל זה בספר "התקופה הגדולה".

נ. ב. אני מבין שספר 'התקופה הגדולה' הוא ספר חובה בכל בית וישיבה גוראיים. מה עוד אנו לא יודעים על חסידות גור?
 

אחיהו השילוני

משתמש רגיל
פותח הנושא
תתפלא אולי לשמוע, אבל האדמו"ר הפני מנחם זצ"ל נהג לשתות בליל הסדר כוס חמישי.
שמעתי שגם האדמו"ר מגור שליט"א דיבר בעניין כוס חמישי שיש מקום לשתותה, אך איני יודע כיצד הוא נוהג, ויש לברר זאת בקרב חסידי גור.
 

אחיהו השילוני

משתמש רגיל
פותח הנושא
אור זרוע אמר:
אני מבין שספר 'התקופה הגדולה' הוא ספר חובה בכל בית וישיבה גוראיים.
מה הקשר? האם בירור בענין היו"ד של התפילין גם אמור להיות בכל בית גוראי, אם הגרממ"כ נתבקש לכותבו ע"י הבית ישראל?
ואולי גם ספר 'מרכבת המשנה' על המכילתא הוא ספר חובה בכל בית בעלזאי אחר שהוא יצא "בציווי ופקודת" כ"ק מרן רבי אהרן קדוש השם מבעלזא, ואת פירוש רבינו הלל צריך כל בריסקאי ישר לדעת על הלשון מכיון שהוא נדפס "על פי הצעתו והדרכתו של מרן גאון ישראל הגרי"ז מבריסק זצ"ל"?
 
 

אור זרוע

משתמש ותיק
אחיהו השילוני אמר:
אור זרוע אמר:
אני מבין שספר 'התקופה הגדולה' הוא ספר חובה בכל בית וישיבה גוראיים.
מה הקשר? האם בירור בענין היו"ד של התפילין גם אמור להיות בכל בית גוראי, אם הגרממ"כ נתבקש לכותבו ע"י הבית ישראל?
קשור מאוד. אם ספר 'התקופה הגדולה' מביע את יסודות ההשקפה הטהורה של האדמורי"ם לבית גור, כפי שכתבת שהב"י הורה לכתוב את הספר, מצוה להפיצו ולהביא את בשורת הגאולה בכל בית. 
 
 

אור זרוע

משתמש ותיק
אחיהו השילוני אמר:
תתפלא אולי לשמוע, אבל האדמו"ר הפני מנחם זצ"ל נהג לשתות בליל הסדר כוס חמישי.
שמעתי שגם האדמו"ר מגור שליט"א דיבר בעניין כוס חמישי שיש מקום לשתותה, אך איני יודע כיצד הוא נוהג, ויש לברר זאת בקרב חסידי גור.
כן, אבל כבודו ודאי הבין שהכוונה לדיבור על "אתחלתא דגאולה" ולא לשתייה כזו או אחרת.
או שמא אתה טוען שהאדמו"ר הפנ"מ שתה את הכוס החמישי בגלל קיום היעוד של "והבאתי" בהקמת מדינת ישראל...
בהתאם לשיטתך שלא ייתכן שהרממ"כ יכתוב דבר שאינו מקובל על אדמור"י בית גור.
 
 
חלק עליון תַחתִית