יש למישהו את הסיפור על הח"ח שהצטער שהוציא כספו על ספרים?

מבין ענין

משתמש ותיק
שפ"א באו לשאול ממנו ספר שהובא במשנ"ב וא"ל שאין לו אותו, ובזמנו שאל אותו מאחר, וגם על מעט ספריו הוא מצטער, כיון שלקנות ספר צריך כסף, וכסף משיגים בעבודה, ועבודה זה חיים...
אשמח למי שיוכל להפנות אותי למקור.
 

נושא למחשבה

משתמש רגיל
הסיפור של הח"ח ידוע, אך מקור אין בידי. אולם יש מקור הרבה יותר קדמון אשר מעורר על תוכן דומה, והוא בחרדים (מצוות התלויות בא"י פ"ד) וז"ל, "[highlight=yellow]באכלך יותר על שובעך הפסדת ובטלת זמן האכילה וזמן היציאה [/highlight]ואם יזיק האצטומכא ותהיה טרוד בצערה הרי שלשה זמנים ואם יגרום חולי כמאמר רמב"ם הרי עברת על האזהרה ונשמרתם מאד לנפשותיכם ואפשר לגרום מות על שונאך ודמך מידך יוצרך יבקש"
 

מבין ענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
נושא למחשבה אמר:
הסיפור של הח"ח ידוע, אך מקור אין בידי. אולם יש מקור הרבה יותר קדמון אשר מעורר על תוכן דומה, והוא בחרדים (מצוות התלויות בא"י פ"ד) וז"ל, "[highlight=yellow]באכלך יותר על שובעך הפסדת ובטלת זמן האכילה וזמן היציאה [/highlight]ואם יזיק האצטומכא ותהיה טרוד בצערה הרי שלשה זמנים ואם יגרום חולי כמאמר רמב"ם הרי עברת על האזהרה ונשמרתם מאד לנפשותיכם ואפשר לגרום מות על שונאך ודמך מידך יוצרך יבקש"

החידוש הגדול בדברי הח"ח הוא שאף על הוצאות לספרי קודש יש להצטער...
בזה רחוקים דבריו מדברי החרדים.
 

לפידות

משתמש רגיל
שמעתי מר' הלל שבתחילת ימיו החפץ חיים אכן לא קנה ספרים, והיה משתמש בשל בתי הכנסת בהם למד. ומהספר חפץ חיים ניכר שכתב אותו מבלי שהיו לפניו ספרים, ז"א בע"פ.
אבל כשהוא ערך את המשנה ברורה, הוא רכש לעצמו ספרייה די גדולה, ותמיד היה מודה לקב"ה שזימן לו את כל הספרים שהיה צריך.
לחתנו לא הרשה לקנות ספרים כי הוא יכול להשתמש בשלו.
אבל כל זה אצל הח"ח שהיה מחשבן כל פרוטה מה הוא יכול לעשות בזה יותר נחת לקב"ה. אבל בשבילנו ספרים זה ההשקעה הכי טובה, יותר טוב מכל השטויות שאנחנו מבזבזים עליהם את הכסף ואת החיים.
 

תמים דעות

משתמש ותיק
עי' עמוד כ"א בשם ר"ש שבדרון.
 

קבצים מצורפים

  • לרגעים יבחננו - זהב משבא.pdf
    324.6 KB · צפיות: 6
חלק עליון תַחתִית