מה חתם את תקופת הראשונים?

תולדות גדולי ישראל ודברי ימי עמינו
סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
בן אהרון
הודעות: 168
הצטרף: 20 דצמבר 2018, 00:31
נתן תודה: 61 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מה חתם את תקופת הראשונים?

שליחה על ידי בן אהרון » 20 מאי 2019, 23:39

מהו הזמן בו הסתיימה תקופת הראשונים?
כמו''כ איזה אירוע חתם תקופה זו?
רצוי לציין מקורות מחכמינו

 


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 756
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 311 פעמים
קיבל תודה: 321 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה חתם את תקופת הראשונים?

שליחה על ידי בנציון » 20 מאי 2019, 23:48

יש הבדל בין חכמי האשכנזים לחכמי הספרדים. אצל האשכנזים נחתמה התקופה יותר מוקדם, ובזמן הר"ן שנחשב מחכמי הראשונים, במדינות אשכנז כבר היו אחרונים [כלומר חכמים מאשכנז שחיו באותה תקופה של הר"ן נחשבים אצלנו אחרונים]. אני לא כ"כ זוכר פרטים, אבל יבואו חכמי הפורום ויביאו מקורות.


בר בי רב
משתמש ותיק
הודעות: 418
הצטרף: 07 מאי 2017, 12:08
מיקום: מודיעין עילית
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 64 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה חתם את תקופת הראשונים?

שליחה על ידי בר בי רב » 20 מאי 2019, 23:53

בעיקר זו היתה תקופה.
אבל בגדול הרבה מהחתימה נקבעה בהתאם ובזכותו של הב"י.
אגב, יש משפט מהחזו"א, שהנמיוקי יוסף נכנס לבין הראשונים, או משהו כעי"ז.


תיובתא
משתמש ותיק
הודעות: 470
הצטרף: 10 יולי 2017, 20:56
נתן תודה: 179 פעמים
קיבל תודה: 128 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה חתם את תקופת הראשונים?

שליחה על ידי תיובתא » 20 מאי 2019, 23:58

זכורני בשם הגרח"ק שתקופה נחתמת ע"י אדם גדול העולה בגדולתו על קודמיו. דומני שכתב שהר"ן חתם את תקופת הראשונים. אם יעלה בידי אעלה את המקור לדבר.


שירת הלווים
הודעות: 21
הצטרף: 07 מאי 2019, 18:40
נתן תודה: 9 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה חתם את תקופת הראשונים?

שליחה על ידי שירת הלווים » 21 מאי 2019, 00:33

אצל חכמי ע"מ זה הרדיפות בספרד שהובילו לגרוש ובאשכנז בתהליך יותר איטי משרפת התלמוד שנחרבו הישיבות בצרפת וגלו לגרמניה ומכיוון שגם שם נרדפו וכידוע הרא"ש גלה לספרד מגרמניה אז חכמי גרמניה עדיין נחשבים לראשונים עד התרומת הדשן שהוא אחרון ראשוני אשכנז ואז במשך תקופה היה פיזור גדול עד ששוב צמחו ישיבות בפולין ומאז החלה תקופת האחרונים באשכנז שני התקופות בספרד ובאשכנז חופפות ובשניהם היה מרכיב של פירוק מקום התורה המרכזי ובנייתו במקומות אחרים


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1871
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 283 פעמים
קיבל תודה: 538 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה חתם את תקופת הראשונים?

שליחה על ידי שאר לעמו » 21 מאי 2019, 01:05

בר בי רב כתב:
20 מאי 2019, 23:53
אבל בגדול הרבה מהחתימה נקבעה בהתאם ובזכותו של הב"י.
אגב, יש משפט מהחזו"א, שהנמיוקי יוסף נכנס לבין הראשונים, או משהו כעי"ז.

הב"י היטב בתוך תקופת האחרונים. מה הקשר לאשכול זה.
אכן כך התבטא החזו"א. הנימוקי יוסף היה נחשב מתלמידי הר"ן, ונחשב כראשון אף שלמד תורה מפי הר"ן בזקנותו, ולמד גם מפי רבנו חסדאי קרשקש תלמיד הר"ן.


בר בי רב
משתמש ותיק
הודעות: 418
הצטרף: 07 מאי 2017, 12:08
מיקום: מודיעין עילית
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 64 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה חתם את תקופת הראשונים?

שליחה על ידי בר בי רב » 21 מאי 2019, 01:09

יש ביאור הגר"א שמזכיר את השו"ע יחד עם שאר הראשונים.
לגוף הענין, השמות שמזכיר הב"י הם ראשונים. ומה שעשה הב"י הוא לגמור עם כל הפסקים שהיה לפניו ולהציע אותם להלכה למעשה ע"פ כללי הפסק.
וזה בעצם מה שנתן את החותמת של ראשונים לכל התקופה הנזכרת בב"י, ומשם ואילך זוהי תקופה חדשה.


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1219
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 343 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה חתם את תקופת הראשונים?

שליחה על ידי כלפי ליא » 21 מאי 2019, 01:25

לאור העובדה ש"המכלול" שתבעו מנטפרי להעביר את כולם אליהם, חסמו את הערך "ראשונים", בטיעון הבא:
על מנת להתאים דף זה למכלול דרוש לבצע בו תיקון כבד. הדף הועבר לטיפולם של עורכי אספקלריה.
ביקשתי מחבר שיש לו תוכנת סינון אחרת שיכול להביא מויקיפדיה את הערך, וממנה מסתבר שתוכלו להחכים יותר על מה מגדיר את תקופת הראשונים.

ועל הדרך אולי מישהו או @עמוס חדד יואיל בטובו להסביר איזה "תיקון כבד" מצפים "המכלול" לבצע בערך ולמה הם החליטו לבינתיים לחסוןם לנו אותו.

הנה הערך כפי שקיבלתי:
ראשוניםויקינתונים: ראשונים (Q2070193), כינו לרבנים שפעלו אחרי ימי "הגאונים" ועד לר"י קארו, וגם כינוי לתקופתם
כינויים: תקופת הראשונים, הראשונים, רִאשׁוֹנִים
קפיצה לניווטקפיצה לחיפוש
תמונה ערך זה עוסק ברבנים שפעלו בין המאה ה-11 למאה ה-15 לערך. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ראשונים (פירושונים).
תמונה המונח "הראשונים" מפנה לכאן. לערך העוסק בתחנת רכבת, ראו תחנת הרכבת ראשון לציון - הראשונים.
השתלשלות ההלכה
ראשונים הוא כינוי בתולדות עם ישראל לרבנים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד. תקופת הראשונים באה אחרי תקופת הגאונים ולפני תקופת האחרונים, ונודעה לה חשיבות רבה בעיצוב עולם ההלכה וביצירת ארון הספרים היהודי.[1]
 
בין הרבנים הבולטים שפעלו בתקופת הראשונים: הרי"ףרש"יבעלי התוספות, הרמב"ם, הרא"ש, בנו רבי יעקב בן אשר, הרמב"ן ומאות נוספים שיצרו בתחומי ההלכה,פרשנות המקרא והתלמוד, הפילוסופיה היהודיתהמיסטיקה היהודית, השירה, הפיוט ועוד.
תוכן עניינים
סקירה היסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית תקופת הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]אין תאריך מוגדר לתחילת תקופת הראשונים. בדרך כלל נהוג לציין את תום תקופת הגאונים עם מותו של רב האי גאון בשנת ד' אלפים תשצ"ח (1038). המעבר מתקופת הגאונים לתקופת הראשונים מתאפיין בירידת קרנה של יהדות בבל שהיוותה את מרכז פסיקת ההלכה בזמן הגאונים, ובמעבר הקהילות היהודיות והיצירה היהודית לאירופה. מעבר זה בא לידי ביטוי ביחס ליהדות ספרד וליהדות צפון אפריקה ב"מעשה ארבעת השבויים",[2] על ארבעה רבנים חשובים שנשבו בבבל והובאו לספרד ולצפון אפריקה, שהתפרסם במיוחד עקב העובדה כי הוא מסמל את מעבר עולם התורה וההלכה מבבל - מערבה. ביחס ליהדות אשכנז, נהוג לקבוע את ראשית הפעילות לפי מעברה של משפחת קלונימוס מאיטליה לגרמניה, ולמעשה ייסוד יהדות גרמניה במחצית המאה העשירית.
מוקדי היצירה בתקופת הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]היצירה בתקופת הראשונים התרכזה בשני מוקדים גאוגרפיים - האחד באשכנז (גרמניה) וצרפת, והאחר בספרד - לרבות צפון אפריקה. בתווך פעלה יהדות פרובאנס.
 
בין יהודי ספרד ליהודי אשכנז היו הבדלים רבים בדרכי החיים ובאופי היצירה, דבר שלבסוף הוביל להבדלי המנהגים בין האשכנזים למזרחים. בספרד נשמר מבנה הקהילה שאפיין את יהדות בבל בתקופת הגאונים, של הנהגה תורנית מרכזית שעל פיה יישק דבר, ומקור כוחה וסמכותה מן התלמוד הבבלי שנלמד בישיבות. לעומת זאת באשכנז ובצרפת הייתה אוטונומיה רבה לקהילות, והן נטו לשמר ולפתח מסורות ומנהגים שונים במקומות בהם חיו. העיסוק הלא-הלכתי בספרד נטה יותר לצד הפילוסופיה והקבלה, ואילו באשכנז נטה יותר לצד האגדה והמדרש. בספרד המוסלמית היה גם, בעיקר במחצית הראשונה של תקופת הראשונים, מצב ייחודי שבו העוצמה הפוליטית והתרבותית לא הייתה בידי הרבנים דווקא אלא אצל אנשי החצר, המשכילים והמשוררים (כשהם כולם אנשי תורה ומקיימי מצוות). זו הייתה מציאות נדירה, שלא נמצאה כמותה באשכנז ולא בשאר הקהילות היהודיות עד העת החדשה.
ישראל והעמים בתקופת הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]חיי היהודים באירופה בימי הביניים מתאפיינים במעברים תכופים מתקופות של שלווה יחסית לתקופות של רדיפות, פרעות וגירושים. המאה ה-11 הייתה נוחה יחסית ליהודים: בספרד המוסלמית (אל-אנדלוס) היה תור הזהב בעיצומו, ובגרמניה הלך והתבסס היישוב היהודי. אולם בסוף המאה בא מסע הצלב הראשון (1096), שבהיסטוריה של יהדות אשכנז מוכר יותר כפרעות תתנ"ו, ובעקבותיו עבר מרכז הכובד התורני לצרפת.
 
במאה ה-12 התעשר מאוד לימוד התורה בצרפת, על רקע עושר מקביל בתרבות הכללית בצרפת, בתקופה המכונה "הרנסאנס של המאה ה-12". בספרד, לעומת זאת, סימנה המאה ה-12 את סופו של תור הזהב, עם התקדמות הכיבוש הנוצרי (רקונקיסטה).
 
במאה ה-13 הייתה תקופה נוספת של שלווה יחסית: בצרפת ובאשכנז התקיימה פעילות לימודית רבה ונוסדו האוניברסיטאות הראשונות, אבל החלו גם סימנים של הרעת היחס אל היהודים: ויכוחים פומביים, בדרך כלל כפויים, בין מלומדים יהודים ונוצרים, ושרפת התלמוד במשפט פריז. בספרד התאוששה היצירה היהודית ממאורעות הכיבוש הנוצרי, ובדרך כלל נטו המלכים הנוצרים חסד ליהודים (למרות אירועים מקומיים כגון ויכוח ברצלונה).
 
במאה ה-14 החל המצב להידרדר, תחילה באשכנז ובצרפת ואחר כך בספרד. בצרפת היו בזה אחר זה סידרה של גירושי יהודים מן המדינה, עד שבסוף המאה כבר לא נותרו בה יהודים. חלקם ברחו מזרחה לאשכנז, וסבלו גם שם רדיפות ופרעות, אך לא גירוש כללי (משום שבצרפת היה שלטון מרכזי ובגרמניה שלטון מפוצל בין נסיכויות וערים קטנות). אחרים עקרו לספרד (מפורסם בהקשר זה מעברו של הרא"ש לטולדו ב-1305), והביאו למיזוג של מנהגי אשכנז ויצירתם בעולמם של יהודי ספרד[דרוש מקור]. באמצע המאה הורע עוד מצבם של היהודים באשכנז בעקבות מגפת המוות השחור. לקראת סוף המאה התעצמה גם רדיפת היהודים בספרד, בעת גזירות קנ"א (1391), ובמהלך המאה ה-15 גבר כוחה של האינקוויזיציה עד שבא לשיאו בגירוש ספרד.
 
על היצירה היהודית בתקופת הראשונים הייתה במידה מסוימת השפעה מן הפעילות המדעית וההשכלתית בעמים שבתוכם ישבו היהודים. בערי אירופה נוסדו האוניברסיטאות הראשונות, והחל עיון נרחב בכתבים היסטוריים, בעיקר בחיבורים של המשפט הרומי. פעילות זו השפיעה גם על היהודים, שאימצו את שיטות העיון המשפטי ודרכי המחקר לארון הספרים היהודי, בפרט לעיון בתלמוד[דרוש מקור]. היהודים גם אולצו להשתתף בוויכוחים עם אנשי דת נוצרים, דבר שדחף אותם לחדד ולנסח את עיקרי האמונה היהודית. ייתכן שגם העיסוק הנוצרי בכתבי הקודש השפיע על התגברות העיסוק היהודי בפרשנות המקרא[דרוש מקור].
סיום תקופת הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]סיום תקופת הראשונים איננו מוגדר בנקודת זמן ברורה. עם גירוש יהודי ספרד ופיזורם ברחבי אירופה באה נקודת מפנה בחיי היהודים ביבשת. חיבור השולחן ערוך היווה נקודת מפנה בספרות ההלכתית, בעיקר משום שהתקבל בכל קהילות ישראל. שני אירועים אלו, שמשותפת להם דמותו של רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך, וכן מהפכת הדפוס, מסמלים את המעבר מתקופת הראשונים לתקופת האחרונים[דרוש מקור].
 
סיום תקופת הראשונים היה כרוך גם במפנה תודעתי שחל במאות המאוחרות של התקופה, הקשור במושג של ירידת הדורות. בני הדורות המאוחרים ראו עצמם כפחותים בדרגה לעומת גדולי הדורות שקדמו להם, וממילא תפסו את עצמם כ"אחרונים" לעומת ה"ראשונים" שקדמו להם. לתפיסה זו היו גם השלכות מעשיות, מאחר שרוב האחרונים ראו את עצמם כמי שאינם יכולים לחלוק על הראשונים ולפסוק בניגוד לדעתם.
היצירה הספרותית בתקופת הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]פרשנות המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר ששקעה מעט המחלוקת העזה עם הקראים שהייתה בתקופת הגאונים, ועל רקע תהליכים מקבילים בעולם הנוצרי, חזרו חכמי היהדות לעסוק בפרשנות המקרא, ובפרט בפרשנות לתורהרש"יכתב את הפירוש היסודי, המשלב פשט עם מדרשים ומעט דקדוק. נכדו של רש"י, הרשב"ם, הדגיש עוד יותר את חשיבותו של העיסוק בפשט לאור "הפשטות המתחדשים בכל יום". בספרד כתב רביאברהם אבן עזרא פירוש לפי דרכו, והרמב"ן היה הראשון מבין פרשני המקרא היהודיים שהביא בביאורו לתורה את ארבעת הרבדים של פירוש התורה על דרך הפרד"ס. פירושים נוספים הם פירושיהם של רבי יוסף קרא, רבי יוסף בכור שור, רבי עובדיה ספורנו, החזקוני (הנושא אופי אקלקטי), רבי יעקב בן אשר בעל הטורים, רבנו בחיי בן אשר, רבי יצחק אברבנאלרד"קרלב"ג ועוד.
פרשנות התלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]במקביל לספרות ההלכתית נכתבה בתקופת הראשונים ספרות ענפה של פרשנות לתלמוד הבבלי. כבר אחרוני הגאונים החלו בכתיבת פירושים, ובמעבר מתקופת הגאונים לתקופת הראשונים נכתבו פירושיהם של רבנו נסים ורבנו חננאל. גם פירושו של הרי"ף, שהוזכר לעיל, נכתב באותה תקופה. באשכנז נכתבו בראשית תקופת הראשונים אוסף של פירושים לתלמוד המתאפיינים בתמציתיות ובבהירות, שמטרתם לסייע ללומד בהבנת הסוגיה. פירושים אלו מכונים "פירושי מגנצא", ולהם משתייך למשל פירושו של רבנו גרשום מאור הגולהסוגת פירושים זו הגיעה לשיא בפירוש רש"י לתלמוד, שהפך עד מהרה לחלק בלתי נפרד של לימוד הגמרא.
 
נכדיו של רש"י, רשב"ם ורבנו תם, יחד עם נינו ר"י הזקןר"ש משאנץ והריצב"א כבר היו מראשי המדברים בסוגת הפרשנות החדשה שהתפתחה בצרפת: התוספותבעלי התוספות כבר לא עסקו רק בפרשנות הטקסט אלא החלו להקשות מסוגיה אחת על חברתה. הם לא חששו לכלול בדיון אחד סוגיות ממסכתות שונות ולתרץ את הסתירות ביניהן בדרכים שונות. חלק מבעלי התוספות, למשל הרא"ש, שילבו בחיבוריהם בין הפרשנות ופסיקת ההלכה. ספרות התוספות המשיכה להיכתב בצרפת עוד כמאתיים שנה (לערך מאמצע המאה ה-12 ועד המאה ה-14).
 
במקביל נכתבה פרשנות עשירה בספרד. פרשני ספרד המוקדמים, הר"י מיגאש, רבי יצחק אבן גיאת ואחרים, וכמובן הרי"ף, פעלו כבר מתחילת תקופת הראשונים. במאה ה-13 כתב הרמב"ן את פירושו לתלמוד, ששילב את חריפותם של בעלי התוספות עם הפרשנות הספרדית. אחרי הרמב"ן נכתבו עוד פירושים וחידושים רבים בספרד, החשובים שבהם פירושי הרא"ה והרשב"א תלמידי הרמב"ן, הריטב"א תלמידם והר"ן.
 
קו נוסף של פרשנות התלמוד נמשך בקהילות פרובאנס, החל מהראב"ד ומרבי זרחיה הלוי בעל "המאור" שחיבר השגות על הרי"ף ועד פירושו המקיף של רבי מנחם המאירי, שאסף וסיכם את כל פרשנות התלמוד שקדמה לו.
פסיקת הלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת הראשונים התעצב עולם ההלכה ונכתבו חיבורים רבים שעסקו בפסיקת הלכה באופן מסודר ונרחב. לצד ספרות שו"ת ענפה, שהמשיכה את מסורת השו"ת מימי הגאונים, החלו להיכתב ספרי הלכה שיטתיים המקיפים את כל עולם ההלכה המעשי, ובחלקם אף הבלתי-מעשי (כגון משנה תורה לרמב"ם, חיבור העוסק גם בהלכות הקרבנות ובית המקדש). בשלב מאוחר יותר החלו להיכתב גםמונוגרפיות, חיבורים הלכתיים שעסקו בנושא אחד והקיפו אותו מכל צדדיו.
 
גם בשטח הספרות ההלכתית ניכר הבדל בין יהדות ספרד ליהדות אשכנז. בעוד אצל יהדות ספרד התאפיינה ההלכה בצמידות לתלמוד הבבלי ולכללי פסיקה שנקבעו מתקופת הגאונים ואילך, הרי אצל יהדות אשכנז הושפעה פסיקת ההלכה במידה רבה מן המנהגים שרווחו בציבור וממסורת אבות. פרופ' תא-שמע הראה בספרו "מנהג אשכנז הקדמון" כי מסורת הפסיקה האשכנזית הזו מקורה במנהג הארץ-ישראלי, שעבר דרך יהדות איטליה לאשכנז, עוד לפני שהגיע התלמוד הבבלי לשם[דרוש מקור]. זאת לעומת הפסיקה בספרד, שהמשיכה את אופני פסיקת ההלכה שקבעו הגאונים בבבל ועיקרם הסתמכות על התלמוד הבבלי כיסוד פסיקת ההלכה.
 
כבר בתחילת תקופת הראשונים חיבר הרי"ף את ספר ההלכות שלו, שעיקרו ציטוט הטקסט התלמודי בהשמטת כל החומר הלא-הלכתי. במהרה קיבל ספר הרי"ף מעמד בכורה, ובהרבה מקומות החליף את התלמוד כספר העיון העיקרי[דרוש מקור]. כמאה שנה אחריו כתב הרמב"ם את ספר משנה תורה, ובכך הציג לראשונה ספר פסקים המחולק לפי נושאים ומקיף את כל עולם ההלכה, החל מדיני היום-יום ועד "הלכות יסודי התורה" ו"הלכות מלכים ומלחמותיהם". חידוש נוסף ב"משנה תורה" היה בכך שמובאים בו רק פסקי ההלכה הסופיים, ללא כל משא ומתן או ציון מקורות. הראב"ד, בן דורו של הרמב"ם, חיבר "השגות" על משנה תורה, והיה הראשון בספרות עמוסה של "נושאי כלים" שפירשו והרחיבו את משנה תורה.
 
בספרד המשיכה להיכתב ספרות הלכתית. את החיבורים החשובים כתבו הרמב"ן, הרא"ש והרשב"א. החלו להיכתב מונוגרפיות הלכתיות המקיפות נושא הלכתי אחד, כגון "תורת האדם" של הרמב"ן ו"תורת הבית" של הרשב"א. גם באשכנז נכתבה ספרות הלכתית, כגון כתביו של המהר"ם מרוטנבורג, "ספר יראים" של רבי אליעזר ממיץ, "אור זרוע" של רבי יצחק מוינה ואחרים. בראשית המאה ה-14 חיבר רבי יעקב בן הרא"ש את הספר "ארבעה טורים", שכלל גם את מנהגי האשכנזים וגם את מנהגי הספרדים, וקבע את חלוקת עולם ההלכה המעשי לארבעה תחומים:
לאחריו הייתה דומיננטית באשכנז ספרות השו"ת והמנהגים, שבה החלו מנהגי אשכנז להיקבץ. כדוגמת מהר"ם מינץמהרי"ל ומהרי"ק וממנה קיבץ הרמ"א את מנהגי אשכנז במפה שכתב על השולחן ערוך.
 
ספרות ההלכה של תקופת הראשונים נחתמה בכתביו של רבי יוסף קארו, שחיבר את "בית יוסף" כפירוש ל"ארבעה טורים" ואת שולחן ערוך כספר פסקים המתמצת את "בית יוסף", ומחולק אף הוא לארבעת חלקי ההלכה. הרמ"א הוסיף הגהות לשולחן ערוך ובהן הפסקים והמנהגים שנהגו באשכנז, על פי הספרות שנכתבה מאז הטור, כגון כתבי מהרי"ל ורבי ישראל איסרלין בעל "תרומת הדשן".
 
כללי הפסיקה המקובלים קובעים כי ראשון אינו יכול לחלוק על אחד מן הגאונים, ואחרון אינו יכול לחלוק על אחד מן הראשונים; ומכאן שחלוקת התקופות בין הגאונים, הראשונים והאחרונים אינה רק חלוקה היסטורית אלא יש לה גם משמעות הלכתית. עם זאת גם לכללים אלו היו יוצאים מן הכלל - הגר"א, למשל, חלק לעיתים על הראשונים, וכן מקובל אצל חלק מהאחרונים לחלוק על ראשונים בנימוק שאילו היו רואים ספר כזה או אחר היו משנים דעתם[דרוש מקור].
מניין המצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]חיבורי מניין המצוות הם סוגה ייחודית לתקופת הראשונים, של חיבורים המשלבים פרשנות המקרא, הלכה ותלמוד. המחברים ניסו לעגן את המסורת החז"לית לפיה יש בתורה בדיוק תרי"ג (613) מצוות, ברשימה ברורה ומסודרת של מצוות. החיבורים המפורסמים בסוגה זו הם ספר המצוות לרמב"ם (עם השגות של הרמב"ן), ספר מצוות גדול של רבי משה מקוציספר מצוות קטן לרבי פרץ מקורביל וספר החינוך.
פילוסופיה, הגות ומיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]את החיבור הראשון העוסק באופן מסודר בהגות היהודית - "ספר האמונות והדעות" - כתב כבר בתקופת הגאונים רב סעדיה גאון, אולם התחום התבסס והתעשר בעיקר בתקופת הראשונים. החיבורים הידועים בתחום זה הם הכוזרי של רבי יהודה הלוימורה נבוכים ושאר ספרי הרמב"ם, וכן חיבורי הרמב"ן, רבי חסדאי קרשקש, רבי יוסף אלבו ועוד. חלק מחיבורי הפילוסופיה נוצרו על רקע מגע עם ההגות הנוצרית באשכנז ובצרפת ועם ההגות האסלאמית בספרד.
 
תחום המיסטיקה היהודית התרחב אף הוא. חסידי אשכנז פיתחו תורה מיסטית עשירה ומורכבת עם השלכות מעשיות לתחומי התפילה והתשובה ולמנהגי פרישות וסגפנות. בין חיבוריהם המפורסמיםספר חסידים, המיוחס לרבי יהודה החסיד, ו"ספר הרוקח" של רבי אלעזר מוורמס. במאה ה-13 החל עיסוק נרחב בתורת הקבלה, ובאותה תקופה גילה רבי משה די לאון את ספר הזוהר, שהיה בכתב-יד ולא התפרסם עד אז. בסוף תקופת הראשונים התקבצה בצפת חבורה גדולה של מקובלים, החשוב שבהם האר"י.
פיוט ושירה, דקדוק ומילונאות, ותרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]פיוטים נכתבו בעם ישראל עוד מימי התלמוד, אך עולם הפיוט והשירה התפתח במאות אלו, בעיקר בספרד. פייטני ספרד ומשורריה לא חששו לחבר לצד שירת הקודש גם שירי חול, לרבות שירי יין ותענוגות, ואף אימצו אל עולם השירה כלים ורעיונות מן השירה הערבית של אותה תקופה. מן המשוררים הגדולים של יהודי ספרד ידועים שמותיהם של רבי שמואל הנגיד, רבי יהודה הלוי, רבי משה אבן עזרא, רבי שלמה אבן גבירול ואחרים. בתקופה זו השתכללה לשון השירה ונקבעו לה חוקים ומשקלים קפדניים, והמשוררים גם ביקרו את שירי עמיתיהם ואף את שירי הקדמונים; מפורסמת בהקשר זה ביקורתו הנוקבת של רבי אברהם אבן עזרא על שירי הפייטן אלעזר הקליר בן המאה השישית.
 
גם באשכנז נכתבו פיוטים בתקופת הראשונים. חלק מן הפיוטים, בעיקר סליחות וקינות, משקפים את תנאי החיים הקשים של יהודי אשכנז, ועוסקים בתיאור הצרות והרדיפות שחוו.
 
לצד עולם השירה הלך והתפתח חקר דקדוק השפה העברית ואוצר המילים שלה. את העיסוק הדקדוקי והמילוני החל, עוד בתקופת הגאונים, רב סעדיה גאון. את מלאכתו המשיכו תלמידו דונש בן לברט ומנחם בן סרוק, שחיברו ספרי דקדוק ומילונים, בין השאר לתועלת המשוררים והפייטנים. אחריהם חידש רבי יהודה חיוג' את תפיסת השורש השלָשי בעברית. את תפיסותיו פיתח והעמיק רבייונה אבן ג'נאח, שנחשב לגדול מדקדקי העברית בימי הביניים. גם אחרי אבן ג'נאח המשיכו להיכתב ספרי דקדוק עבריים, למשל בידי שלמה בן אברהם בן פרחון שכתב את "מחברת הערוך" ורבי דוד קמחי ואחרים במשפחתו. גם אצל חכמי צרפת ואשכנז התקיים עיון דקדוקי, למשל אצל רש"י ורבנו תם. בין המדקדקים התקיימו לעיתים קרובות ויכוחים ופולמוסים על נושאים מקומיים או כלליים.
 
מפעל נוסף שפעל בתקופה זו היה מפעל התרגום. חיבורי חכמי ספרד הלא-הלכתיים נכתבו ערבית יהודית, ותורגמו עוד בתקופת הראשונים לעברית. את מפעל התרגום הובילה משפחת המתרגמים הידועה אבן תיבון.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1871
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 283 פעמים
קיבל תודה: 538 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה חתם את תקופת הראשונים?

שליחה על ידי שאר לעמו » 21 מאי 2019, 01:35

למשל: מה שכתבו, עפרא לפומייהו, שדרכי הלימוד של הראשונים הושפעו גם מההשכלה הכללית והאוניברסיטאות שקמו באירופה.


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1219
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 343 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה חתם את תקופת הראשונים?

שליחה על ידי כלפי ליא » 21 מאי 2019, 01:43

שאר לעמו כתב:
21 מאי 2019, 01:35
למשל: מה שכתבו, עפרא לפומייהו, שדרכי הלימוד של הראשונים הושפעו גם מההשכלה הכללית והאוניברסיטאות שקמו באירופה.

איני יודע למה אתה מציק עפר לפיהם. 
אין בכך שום גריעותא או חסרון כלשהו, כפי שהרמב"ם מעיד על עצמו שהוא הושפע מהגות הפילוסופית שבזמנו.
ושעל אימרת הזוה"ק שבאלף השישי נפתחו שערי החכמה בעולם, זה כלל גם את חכמת הגויים במקביל ליבול התורני העצום שזכינו לו, את זה לא רק עורכי ויקיפדיה כתבו. 
בכל מקרה, גם אם מישהו רואה בכך טעם לפגם ואמירה שאין מקומה בין חרדים, זה טוען תיקון קל, ולא תיקון כבד.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1871
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 283 פעמים
קיבל תודה: 538 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה חתם את תקופת הראשונים?

שליחה על ידי שאר לעמו » 21 מאי 2019, 01:47

הציטוט הוא כזה:
היצירה היהודית בתקופת הראשונים הייתה במידה מסוימת השפעה מן הפעילות המדעית וההשכלתית בעמים שבתוכם ישבו היהודים. בערי אירופה נוסדו האוניברסיטאות הראשונות, והחל עיון נרחב בכתבים היסטוריים, בעיקר בחיבורים של המשפט הרומי. פעילות זו השפיעה גם על היהודים, שאימצו את שיטות העיון המשפטי ודרכי המחקר לארון הספרים היהודי,
זה כפירה, שקר וטיפשות גם יחד.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1668
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 156 פעמים
קיבל תודה: 539 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה חתם את תקופת הראשונים?

שליחה על ידי מבקש אמת » 21 מאי 2019, 01:51

שאר לעמו כתב:
21 מאי 2019, 01:35
למשל: מה שכתבו, עפרא לפומייהו, שדרכי הלימוד של הראשונים הושפעו גם מההשכלה הכללית והאוניברסיטאות שקמו באירופה.

העובדה שהיהודים הושפעו בכל מקומות מושבותיהם מהאוירה שסביבם היא עובדה ידועה ומוכחת שאין טעם להתווכח עליה. מה שכן נכון זה שעצם הטענה נראית לי משונה לפחות לגבי יהדות אשכנז, מאחר ובאשכנז וצרפת היהודים חיו בין אכרים נבערים ולא היה להם קשר באופן כללי עם חכמי האומות. בספרד כנראה המצב היה שונה.


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1219
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 343 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה חתם את תקופת הראשונים?

שליחה על ידי כלפי ליא » 21 מאי 2019, 01:54

שאר לעמו כתב:
21 מאי 2019, 01:47
הציטוט הוא כזה:
היצירה היהודית בתקופת הראשונים הייתה במידה מסוימת השפעה מן הפעילות המדעית וההשכלתית בעמים שבתוכם ישבו היהודים. בערי אירופה נוסדו האוניברסיטאות הראשונות, והחל עיון נרחב בכתבים היסטוריים, בעיקר בחיבורים של המשפט הרומי. פעילות זו השפיעה גם על היהודים, שאימצו את שיטות העיון המשפטי ודרכי המחקר לארון הספרים היהודי,
זה כפירה, שקר וטיפשות גם יחד.

הטיעון הזה הוא דמגוגיה שטות והבל גם יחד


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1219
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 343 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה חתם את תקופת הראשונים?

שליחה על ידי כלפי ליא » 21 מאי 2019, 01:56

מבקש אמת כתב:
21 מאי 2019, 01:51
שאר לעמו כתב:
21 מאי 2019, 01:35
למשל: מה שכתבו, עפרא לפומייהו, שדרכי הלימוד של הראשונים הושפעו גם מההשכלה הכללית והאוניברסיטאות שקמו באירופה.

העובדה שהיהודים הושפעו בכל מקומות מושבותיהם מהאוירה שסביבם היא עובדה ידועה ומוכחת שאין טעם להתווכח עליה. מה שכן נכון זה שעצם הטענה נראית לי משונה לפחות לגבי יהדות אשכנז, מאחר ובאשכנז וצרפת היהודים חיו בין אכרים נבערים ולא היה להם קשר באופן כללי עם חכמי האומות. בספרד כנראה המצב היה שונה.




ואכן דרכי הלימוד של חכמי אשכנז אין בה את ההשפעה הנ"ל, וכל רואה יראה את ההבדל בחוש בין "מרדכי", לבין "רמב"ן".
 


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1871
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 283 פעמים
קיבל תודה: 538 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה חתם את תקופת הראשונים?

שליחה על ידי שאר לעמו » 21 מאי 2019, 01:56

מבקש אמת כתב:
21 מאי 2019, 01:51
שאר לעמו כתב:
21 מאי 2019, 01:35
למשל: מה שכתבו, עפרא לפומייהו, שדרכי הלימוד של הראשונים הושפעו גם מההשכלה הכללית והאוניברסיטאות שקמו באירופה.

העובדה שהיהודים הושפעו בכל מקומות מושבותיהם מהאוירה שסביבם היא עובדה ידועה ומוכחת שאין טעם להתווכח עליה. מה שכן נכון זה שעצם הטענה נראית לי משונה לפחות לגבי יהדות אשכנז, מאחר ובאשכנז וצרפת היהודים חיו בין אכרים נבערים ולא היה להם קשר באופן כללי עם חכמי האומות. בספרד כנראה המצב היה שונה.
לא על זה אני מערער.
השירה, וניואנסים אחרים, הושפעה
אבל לא החקירה המדוקדקת בעיון התורה אצל חכמי הראשונים ... הס מלומר.

וכמובן ששיטות הלימוד שבין הראשונים בארצותם לא הושפעו מן הנכרים אלא מן החכמים הגדולים של דור דור.


חכם באשי
משתמש ותיק
הודעות: 396
הצטרף: 20 דצמבר 2017, 17:59
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 104 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה חתם את תקופת הראשונים?

שליחה על ידי חכם באשי » 21 מאי 2019, 02:17

@כלפי ליא , אם יש לך משהו כנגד המכלול, תפתח אשכול של טעויות שלהם. וכולם יודו לך על זה.

בעיקר הנידון, לגבי סיום תקופת הראשונים, זכור אני כי הגרב"ש דויטש שליט"א במבואו על מהרי"ק הוצאת אורייתא, מדבר על ענין זה.


מחשבות
משתמש ותיק
הודעות: 341
הצטרף: 19 מאי 2019, 15:44
נתן תודה: 45 פעמים
קיבל תודה: 81 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה חתם את תקופת הראשונים?

שליחה על ידי מחשבות » 21 מאי 2019, 03:56

עד שנשאל מתי נחתמה תקופת הראשונים נשאל האם בכלל יש מקום לחלוקה זו
בפשטות אלו שהביאו דברי הקודמים ורק הכריעו, שונים מאלו שחלקו על קודמיהם מראיה או אף מסברא, ואולי זה החלוקה הנכונה.
בכל מקרה יש מחכמי הראשונים שרק הכריעו בין הקודמים ויש מגדולי האחרונים שלא היססו לחלוק על ראשונים, כהמהרש"ל השאג"א והגר"א ועוד, וכל הלומד קצת יודע שבמקומות רבים רבים דברי המהרש"ל הכריעו את כל קודמיו (דרכו של הש"ך לפסוק כמהרש"ל אף כנגד כל הפוסקים)וכן הגר"א והשאג"א.
ומנגד ברור שתקופת האחרונים אינה תקופה אחידה, ובימינו לא יקום אדם ויחלוק מסברא על השו"ע, וגם שינוי המקומות מחו"ל לא"י, החורבן הנורא ושינוי שיטת הלימוד תרמו לזה.
 


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1871
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 283 פעמים
קיבל תודה: 538 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה חתם את תקופת הראשונים?

שליחה על ידי שאר לעמו » 21 מאי 2019, 09:42

ובכן בגלל שמצאת יחידים זה אומר שאין תקופת סיום?
ואכן תקופת האחרונים הראשונה אכן הסתיימה מזמן, האחרונה אולי מתחילה בהגרעק"א.


שמעיה
משתמש ותיק
הודעות: 1062
הצטרף: 26 יוני 2016, 13:39
נתן תודה: 229 פעמים
קיבל תודה: 238 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה חתם את תקופת הראשונים?

שליחה על ידי שמעיה » 21 מאי 2019, 10:14

כלפי ליא כתב:
21 מאי 2019, 01:25
לאור העובדה ש"המכלול" שתבעו מנטפרי להעביר את כולם אליהם, חסמו את הערך "ראשונים", בטיעון הבא:
על מנת להתאים דף זה למכלול דרוש לבצע בו תיקון כבד. הדף הועבר לטיפולם של עורכי אספקלריה.
ביקשתי מחבר שיש לו תוכנת סינון אחרת שיכול להביא מויקיפדיה את הערך, וממנה מסתבר שתוכלו להחכים יותר על מה מגדיר את תקופת הראשונים.

ועל הדרך אולי מישהו או @עמוס חדד יואיל בטובו להסביר איזה "תיקון כבד" מצפים "המכלול" לבצע בערך ולמה הם החליטו לבינתיים לחסוןם לנו אותו.

הנה הערך כפי שקיבלתי:
ראשוניםויקינתונים: ראשונים (Q2070193), כינו לרבנים שפעלו אחרי ימי "הגאונים" ועד לר"י קארו, וגם כינוי לתקופתם
כינויים: תקופת הראשונים, הראשונים, רִאשׁוֹנִים
קפיצה לניווטקפיצה לחיפוש
תמונה ערך זה עוסק ברבנים שפעלו בין המאה ה-11 למאה ה-15 לערך. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ראשונים (פירושונים).
תמונה המונח "הראשונים" מפנה לכאן. לערך העוסק בתחנת רכבת, ראו תחנת הרכבת ראשון לציון - הראשונים.
השתלשלות ההלכה
ראשונים הוא כינוי בתולדות עם ישראל לרבנים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד. תקופת הראשונים באה אחרי תקופת הגאונים ולפני תקופת האחרונים, ונודעה לה חשיבות רבה בעיצוב עולם ההלכה וביצירת ארון הספרים היהודי.[1]
 
בין הרבנים הבולטים שפעלו בתקופת הראשונים: הרי"ףרש"יבעלי התוספות, הרמב"ם, הרא"ש, בנו רבי יעקב בן אשר, הרמב"ן ומאות נוספים שיצרו בתחומי ההלכה,פרשנות המקרא והתלמוד, הפילוסופיה היהודיתהמיסטיקה היהודית, השירה, הפיוט ועוד.
תוכן עניינים
סקירה היסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית תקופת הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]אין תאריך מוגדר לתחילת תקופת הראשונים. בדרך כלל נהוג לציין את תום תקופת הגאונים עם מותו של רב האי גאון בשנת ד' אלפים תשצ"ח (1038). המעבר מתקופת הגאונים לתקופת הראשונים מתאפיין בירידת קרנה של יהדות בבל שהיוותה את מרכז פסיקת ההלכה בזמן הגאונים, ובמעבר הקהילות היהודיות והיצירה היהודית לאירופה. מעבר זה בא לידי ביטוי ביחס ליהדות ספרד וליהדות צפון אפריקה ב"מעשה ארבעת השבויים",[2] על ארבעה רבנים חשובים שנשבו בבבל והובאו לספרד ולצפון אפריקה, שהתפרסם במיוחד עקב העובדה כי הוא מסמל את מעבר עולם התורה וההלכה מבבל - מערבה. ביחס ליהדות אשכנז, נהוג לקבוע את ראשית הפעילות לפי מעברה של משפחת קלונימוס מאיטליה לגרמניה, ולמעשה ייסוד יהדות גרמניה במחצית המאה העשירית.
מוקדי היצירה בתקופת הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]היצירה בתקופת הראשונים התרכזה בשני מוקדים גאוגרפיים - האחד באשכנז (גרמניה) וצרפת, והאחר בספרד - לרבות צפון אפריקה. בתווך פעלה יהדות פרובאנס.
 
בין יהודי ספרד ליהודי אשכנז היו הבדלים רבים בדרכי החיים ובאופי היצירה, דבר שלבסוף הוביל להבדלי המנהגים בין האשכנזים למזרחים. בספרד נשמר מבנה הקהילה שאפיין את יהדות בבל בתקופת הגאונים, של הנהגה תורנית מרכזית שעל פיה יישק דבר, ומקור כוחה וסמכותה מן התלמוד הבבלי שנלמד בישיבות. לעומת זאת באשכנז ובצרפת הייתה אוטונומיה רבה לקהילות, והן נטו לשמר ולפתח מסורות ומנהגים שונים במקומות בהם חיו. העיסוק הלא-הלכתי בספרד נטה יותר לצד הפילוסופיה והקבלה, ואילו באשכנז נטה יותר לצד האגדה והמדרש. בספרד המוסלמית היה גם, בעיקר במחצית הראשונה של תקופת הראשונים, מצב ייחודי שבו העוצמה הפוליטית והתרבותית לא הייתה בידי הרבנים דווקא אלא אצל אנשי החצר, המשכילים והמשוררים (כשהם כולם אנשי תורה ומקיימי מצוות). זו הייתה מציאות נדירה, שלא נמצאה כמותה באשכנז ולא בשאר הקהילות היהודיות עד העת החדשה.
ישראל והעמים בתקופת הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]חיי היהודים באירופה בימי הביניים מתאפיינים במעברים תכופים מתקופות של שלווה יחסית לתקופות של רדיפות, פרעות וגירושים. המאה ה-11 הייתה נוחה יחסית ליהודים: בספרד המוסלמית (אל-אנדלוס) היה תור הזהב בעיצומו, ובגרמניה הלך והתבסס היישוב היהודי. אולם בסוף המאה בא מסע הצלב הראשון (1096), שבהיסטוריה של יהדות אשכנז מוכר יותר כפרעות תתנ"ו, ובעקבותיו עבר מרכז הכובד התורני לצרפת.
 
במאה ה-12 התעשר מאוד לימוד התורה בצרפת, על רקע עושר מקביל בתרבות הכללית בצרפת, בתקופה המכונה "הרנסאנס של המאה ה-12". בספרד, לעומת זאת, סימנה המאה ה-12 את סופו של תור הזהב, עם התקדמות הכיבוש הנוצרי (רקונקיסטה).
 
במאה ה-13 הייתה תקופה נוספת של שלווה יחסית: בצרפת ובאשכנז התקיימה פעילות לימודית רבה ונוסדו האוניברסיטאות הראשונות, אבל החלו גם סימנים של הרעת היחס אל היהודים: ויכוחים פומביים, בדרך כלל כפויים, בין מלומדים יהודים ונוצרים, ושרפת התלמוד במשפט פריז. בספרד התאוששה היצירה היהודית ממאורעות הכיבוש הנוצרי, ובדרך כלל נטו המלכים הנוצרים חסד ליהודים (למרות אירועים מקומיים כגון ויכוח ברצלונה).
 
במאה ה-14 החל המצב להידרדר, תחילה באשכנז ובצרפת ואחר כך בספרד. בצרפת היו בזה אחר זה סידרה של גירושי יהודים מן המדינה, עד שבסוף המאה כבר לא נותרו בה יהודים. חלקם ברחו מזרחה לאשכנז, וסבלו גם שם רדיפות ופרעות, אך לא גירוש כללי (משום שבצרפת היה שלטון מרכזי ובגרמניה שלטון מפוצל בין נסיכויות וערים קטנות). אחרים עקרו לספרד (מפורסם בהקשר זה מעברו של הרא"ש לטולדו ב-1305), והביאו למיזוג של מנהגי אשכנז ויצירתם בעולמם של יהודי ספרד[דרוש מקור]. באמצע המאה הורע עוד מצבם של היהודים באשכנז בעקבות מגפת המוות השחור. לקראת סוף המאה התעצמה גם רדיפת היהודים בספרד, בעת גזירות קנ"א (1391), ובמהלך המאה ה-15 גבר כוחה של האינקוויזיציה עד שבא לשיאו בגירוש ספרד.
 
על היצירה היהודית בתקופת הראשונים הייתה במידה מסוימת השפעה מן הפעילות המדעית וההשכלתית בעמים שבתוכם ישבו היהודים. בערי אירופה נוסדו האוניברסיטאות הראשונות, והחל עיון נרחב בכתבים היסטוריים, בעיקר בחיבורים של המשפט הרומי. פעילות זו השפיעה גם על היהודים, שאימצו את שיטות העיון המשפטי ודרכי המחקר לארון הספרים היהודי, בפרט לעיון בתלמוד[דרוש מקור]. היהודים גם אולצו להשתתף בוויכוחים עם אנשי דת נוצרים, דבר שדחף אותם לחדד ולנסח את עיקרי האמונה היהודית. ייתכן שגם העיסוק הנוצרי בכתבי הקודש השפיע על התגברות העיסוק היהודי בפרשנות המקרא[דרוש מקור].
סיום תקופת הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]סיום תקופת הראשונים איננו מוגדר בנקודת זמן ברורה. עם גירוש יהודי ספרד ופיזורם ברחבי אירופה באה נקודת מפנה בחיי היהודים ביבשת. חיבור השולחן ערוך היווה נקודת מפנה בספרות ההלכתית, בעיקר משום שהתקבל בכל קהילות ישראל. שני אירועים אלו, שמשותפת להם דמותו של רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך, וכן מהפכת הדפוס, מסמלים את המעבר מתקופת הראשונים לתקופת האחרונים[דרוש מקור].
 
סיום תקופת הראשונים היה כרוך גם במפנה תודעתי שחל במאות המאוחרות של התקופה, הקשור במושג של ירידת הדורות. בני הדורות המאוחרים ראו עצמם כפחותים בדרגה לעומת גדולי הדורות שקדמו להם, וממילא תפסו את עצמם כ"אחרונים" לעומת ה"ראשונים" שקדמו להם. לתפיסה זו היו גם השלכות מעשיות, מאחר שרוב האחרונים ראו את עצמם כמי שאינם יכולים לחלוק על הראשונים ולפסוק בניגוד לדעתם.
היצירה הספרותית בתקופת הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]פרשנות המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר ששקעה מעט המחלוקת העזה עם הקראים שהייתה בתקופת הגאונים, ועל רקע תהליכים מקבילים בעולם הנוצרי, חזרו חכמי היהדות לעסוק בפרשנות המקרא, ובפרט בפרשנות לתורהרש"יכתב את הפירוש היסודי, המשלב פשט עם מדרשים ומעט דקדוק. נכדו של רש"י, הרשב"ם, הדגיש עוד יותר את חשיבותו של העיסוק בפשט לאור "הפשטות המתחדשים בכל יום". בספרד כתב רביאברהם אבן עזרא פירוש לפי דרכו, והרמב"ן היה הראשון מבין פרשני המקרא היהודיים שהביא בביאורו לתורה את ארבעת הרבדים של פירוש התורה על דרך הפרד"ס. פירושים נוספים הם פירושיהם של רבי יוסף קרא, רבי יוסף בכור שור, רבי עובדיה ספורנו, החזקוני (הנושא אופי אקלקטי), רבי יעקב בן אשר בעל הטורים, רבנו בחיי בן אשר, רבי יצחק אברבנאלרד"קרלב"ג ועוד.
פרשנות התלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]במקביל לספרות ההלכתית נכתבה בתקופת הראשונים ספרות ענפה של פרשנות לתלמוד הבבלי. כבר אחרוני הגאונים החלו בכתיבת פירושים, ובמעבר מתקופת הגאונים לתקופת הראשונים נכתבו פירושיהם של רבנו נסים ורבנו חננאל. גם פירושו של הרי"ף, שהוזכר לעיל, נכתב באותה תקופה. באשכנז נכתבו בראשית תקופת הראשונים אוסף של פירושים לתלמוד המתאפיינים בתמציתיות ובבהירות, שמטרתם לסייע ללומד בהבנת הסוגיה. פירושים אלו מכונים "פירושי מגנצא", ולהם משתייך למשל פירושו של רבנו גרשום מאור הגולהסוגת פירושים זו הגיעה לשיא בפירוש רש"י לתלמוד, שהפך עד מהרה לחלק בלתי נפרד של לימוד הגמרא.
 
נכדיו של רש"י, רשב"ם ורבנו תם, יחד עם נינו ר"י הזקןר"ש משאנץ והריצב"א כבר היו מראשי המדברים בסוגת הפרשנות החדשה שהתפתחה בצרפת: התוספותבעלי התוספות כבר לא עסקו רק בפרשנות הטקסט אלא החלו להקשות מסוגיה אחת על חברתה. הם לא חששו לכלול בדיון אחד סוגיות ממסכתות שונות ולתרץ את הסתירות ביניהן בדרכים שונות. חלק מבעלי התוספות, למשל הרא"ש, שילבו בחיבוריהם בין הפרשנות ופסיקת ההלכה. ספרות התוספות המשיכה להיכתב בצרפת עוד כמאתיים שנה (לערך מאמצע המאה ה-12 ועד המאה ה-14).
 
במקביל נכתבה פרשנות עשירה בספרד. פרשני ספרד המוקדמים, הר"י מיגאש, רבי יצחק אבן גיאת ואחרים, וכמובן הרי"ף, פעלו כבר מתחילת תקופת הראשונים. במאה ה-13 כתב הרמב"ן את פירושו לתלמוד, ששילב את חריפותם של בעלי התוספות עם הפרשנות הספרדית. אחרי הרמב"ן נכתבו עוד פירושים וחידושים רבים בספרד, החשובים שבהם פירושי הרא"ה והרשב"א תלמידי הרמב"ן, הריטב"א תלמידם והר"ן.
 
קו נוסף של פרשנות התלמוד נמשך בקהילות פרובאנס, החל מהראב"ד ומרבי זרחיה הלוי בעל "המאור" שחיבר השגות על הרי"ף ועד פירושו המקיף של רבי מנחם המאירי, שאסף וסיכם את כל פרשנות התלמוד שקדמה לו.
פסיקת הלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת הראשונים התעצב עולם ההלכה ונכתבו חיבורים רבים שעסקו בפסיקת הלכה באופן מסודר ונרחב. לצד ספרות שו"ת ענפה, שהמשיכה את מסורת השו"ת מימי הגאונים, החלו להיכתב ספרי הלכה שיטתיים המקיפים את כל עולם ההלכה המעשי, ובחלקם אף הבלתי-מעשי (כגון משנה תורה לרמב"ם, חיבור העוסק גם בהלכות הקרבנות ובית המקדש). בשלב מאוחר יותר החלו להיכתב גםמונוגרפיות, חיבורים הלכתיים שעסקו בנושא אחד והקיפו אותו מכל צדדיו.
 
גם בשטח הספרות ההלכתית ניכר הבדל בין יהדות ספרד ליהדות אשכנז. בעוד אצל יהדות ספרד התאפיינה ההלכה בצמידות לתלמוד הבבלי ולכללי פסיקה שנקבעו מתקופת הגאונים ואילך, הרי אצל יהדות אשכנז הושפעה פסיקת ההלכה במידה רבה מן המנהגים שרווחו בציבור וממסורת אבות. פרופ' תא-שמע הראה בספרו "מנהג אשכנז הקדמון" כי מסורת הפסיקה האשכנזית הזו מקורה במנהג הארץ-ישראלי, שעבר דרך יהדות איטליה לאשכנז, עוד לפני שהגיע התלמוד הבבלי לשם[דרוש מקור]. זאת לעומת הפסיקה בספרד, שהמשיכה את אופני פסיקת ההלכה שקבעו הגאונים בבבל ועיקרם הסתמכות על התלמוד הבבלי כיסוד פסיקת ההלכה.
 
כבר בתחילת תקופת הראשונים חיבר הרי"ף את ספר ההלכות שלו, שעיקרו ציטוט הטקסט התלמודי בהשמטת כל החומר הלא-הלכתי. במהרה קיבל ספר הרי"ף מעמד בכורה, ובהרבה מקומות החליף את התלמוד כספר העיון העיקרי[דרוש מקור]. כמאה שנה אחריו כתב הרמב"ם את ספר משנה תורה, ובכך הציג לראשונה ספר פסקים המחולק לפי נושאים ומקיף את כל עולם ההלכה, החל מדיני היום-יום ועד "הלכות יסודי התורה" ו"הלכות מלכים ומלחמותיהם". חידוש נוסף ב"משנה תורה" היה בכך שמובאים בו רק פסקי ההלכה הסופיים, ללא כל משא ומתן או ציון מקורות. הראב"ד, בן דורו של הרמב"ם, חיבר "השגות" על משנה תורה, והיה הראשון בספרות עמוסה של "נושאי כלים" שפירשו והרחיבו את משנה תורה.
 
בספרד המשיכה להיכתב ספרות הלכתית. את החיבורים החשובים כתבו הרמב"ן, הרא"ש והרשב"א. החלו להיכתב מונוגרפיות הלכתיות המקיפות נושא הלכתי אחד, כגון "תורת האדם" של הרמב"ן ו"תורת הבית" של הרשב"א. גם באשכנז נכתבה ספרות הלכתית, כגון כתביו של המהר"ם מרוטנבורג, "ספר יראים" של רבי אליעזר ממיץ, "אור זרוע" של רבי יצחק מוינה ואחרים. בראשית המאה ה-14 חיבר רבי יעקב בן הרא"ש את הספר "ארבעה טורים", שכלל גם את מנהגי האשכנזים וגם את מנהגי הספרדים, וקבע את חלוקת עולם ההלכה המעשי לארבעה תחומים:
לאחריו הייתה דומיננטית באשכנז ספרות השו"ת והמנהגים, שבה החלו מנהגי אשכנז להיקבץ. כדוגמת מהר"ם מינץמהרי"ל ומהרי"ק וממנה קיבץ הרמ"א את מנהגי אשכנז במפה שכתב על השולחן ערוך.
 
ספרות ההלכה של תקופת הראשונים נחתמה בכתביו של רבי יוסף קארו, שחיבר את "בית יוסף" כפירוש ל"ארבעה טורים" ואת שולחן ערוך כספר פסקים המתמצת את "בית יוסף", ומחולק אף הוא לארבעת חלקי ההלכה. הרמ"א הוסיף הגהות לשולחן ערוך ובהן הפסקים והמנהגים שנהגו באשכנז, על פי הספרות שנכתבה מאז הטור, כגון כתבי מהרי"ל ורבי ישראל איסרלין בעל "תרומת הדשן".
 
כללי הפסיקה המקובלים קובעים כי ראשון אינו יכול לחלוק על אחד מן הגאונים, ואחרון אינו יכול לחלוק על אחד מן הראשונים; ומכאן שחלוקת התקופות בין הגאונים, הראשונים והאחרונים אינה רק חלוקה היסטורית אלא יש לה גם משמעות הלכתית. עם זאת גם לכללים אלו היו יוצאים מן הכלל - הגר"א, למשל, חלק לעיתים על הראשונים, וכן מקובל אצל חלק מהאחרונים לחלוק על ראשונים בנימוק שאילו היו רואים ספר כזה או אחר היו משנים דעתם[דרוש מקור].
מניין המצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]חיבורי מניין המצוות הם סוגה ייחודית לתקופת הראשונים, של חיבורים המשלבים פרשנות המקרא, הלכה ותלמוד. המחברים ניסו לעגן את המסורת החז"לית לפיה יש בתורה בדיוק תרי"ג (613) מצוות, ברשימה ברורה ומסודרת של מצוות. החיבורים המפורסמים בסוגה זו הם ספר המצוות לרמב"ם (עם השגות של הרמב"ן), ספר מצוות גדול של רבי משה מקוציספר מצוות קטן לרבי פרץ מקורביל וספר החינוך.
פילוסופיה, הגות ומיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]את החיבור הראשון העוסק באופן מסודר בהגות היהודית - "ספר האמונות והדעות" - כתב כבר בתקופת הגאונים רב סעדיה גאון, אולם התחום התבסס והתעשר בעיקר בתקופת הראשונים. החיבורים הידועים בתחום זה הם הכוזרי של רבי יהודה הלוימורה נבוכים ושאר ספרי הרמב"ם, וכן חיבורי הרמב"ן, רבי חסדאי קרשקש, רבי יוסף אלבו ועוד. חלק מחיבורי הפילוסופיה נוצרו על רקע מגע עם ההגות הנוצרית באשכנז ובצרפת ועם ההגות האסלאמית בספרד.
 
תחום המיסטיקה היהודית התרחב אף הוא. חסידי אשכנז פיתחו תורה מיסטית עשירה ומורכבת עם השלכות מעשיות לתחומי התפילה והתשובה ולמנהגי פרישות וסגפנות. בין חיבוריהם המפורסמיםספר חסידים, המיוחס לרבי יהודה החסיד, ו"ספר הרוקח" של רבי אלעזר מוורמס. במאה ה-13 החל עיסוק נרחב בתורת הקבלה, ובאותה תקופה גילה רבי משה די לאון את ספר הזוהר, שהיה בכתב-יד ולא התפרסם עד אז. בסוף תקופת הראשונים התקבצה בצפת חבורה גדולה של מקובלים, החשוב שבהם האר"י.
פיוט ושירה, דקדוק ומילונאות, ותרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]פיוטים נכתבו בעם ישראל עוד מימי התלמוד, אך עולם הפיוט והשירה התפתח במאות אלו, בעיקר בספרד. פייטני ספרד ומשורריה לא חששו לחבר לצד שירת הקודש גם שירי חול, לרבות שירי יין ותענוגות, ואף אימצו אל עולם השירה כלים ורעיונות מן השירה הערבית של אותה תקופה. מן המשוררים הגדולים של יהודי ספרד ידועים שמותיהם של רבי שמואל הנגיד, רבי יהודה הלוי, רבי משה אבן עזרא, רבי שלמה אבן גבירול ואחרים. בתקופה זו השתכללה לשון השירה ונקבעו לה חוקים ומשקלים קפדניים, והמשוררים גם ביקרו את שירי עמיתיהם ואף את שירי הקדמונים; מפורסמת בהקשר זה ביקורתו הנוקבת של רבי אברהם אבן עזרא על שירי הפייטן אלעזר הקליר בן המאה השישית.
 
גם באשכנז נכתבו פיוטים בתקופת הראשונים. חלק מן הפיוטים, בעיקר סליחות וקינות, משקפים את תנאי החיים הקשים של יהודי אשכנז, ועוסקים בתיאור הצרות והרדיפות שחוו.
 
לצד עולם השירה הלך והתפתח חקר דקדוק השפה העברית ואוצר המילים שלה. את העיסוק הדקדוקי והמילוני החל, עוד בתקופת הגאונים, רב סעדיה גאון. את מלאכתו המשיכו תלמידו דונש בן לברט ומנחם בן סרוק, שחיברו ספרי דקדוק ומילונים, בין השאר לתועלת המשוררים והפייטנים. אחריהם חידש רבי יהודה חיוג' את תפיסת השורש השלָשי בעברית. את תפיסותיו פיתח והעמיק רבייונה אבן ג'נאח, שנחשב לגדול מדקדקי העברית בימי הביניים. גם אחרי אבן ג'נאח המשיכו להיכתב ספרי דקדוק עבריים, למשל בידי שלמה בן אברהם בן פרחון שכתב את "מחברת הערוך" ורבי דוד קמחי ואחרים במשפחתו. גם אצל חכמי צרפת ואשכנז התקיים עיון דקדוקי, למשל אצל רש"י ורבנו תם. בין המדקדקים התקיימו לעיתים קרובות ויכוחים ופולמוסים על נושאים מקומיים או כלליים.
 
מפעל נוסף שפעל בתקופה זו היה מפעל התרגום. חיבורי חכמי ספרד הלא-הלכתיים נכתבו ערבית יהודית, ותורגמו עוד בתקופת הראשונים לעברית. את מפעל התרגום הובילה משפחת המתרגמים הידועה אבן תיבון.

יש לך איזה הסבר לחסימה זו? משהו מסגנון טירוף, עיוות, מחלת נפש?


אלירן לוי
הודעות: 35
הצטרף: 20 מאי 2019, 21:25
נתן תודה: 6 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה חתם את תקופת הראשונים?

שליחה על ידי אלירן לוי » 21 מאי 2019, 12:21

מקובל שהר"ן והריב"ש חתמו את תקופת הראשונים כמו"כ הטור נחשב כראשון ואף התרומת הדשן. 


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1871
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 283 פעמים
קיבל תודה: 538 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה חתם את תקופת הראשונים?

שליחה על ידי שאר לעמו » 21 מאי 2019, 12:41

גם הנימוקי יוסף שהיה צעיר מהריב"ש.


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2415
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 333 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה חתם את תקופת הראשונים?

שליחה על ידי מאן דהו » 21 מאי 2019, 13:55

אלירן לוי כתב:
21 מאי 2019, 12:21
מקובל שהר"ן והריב"ש חתמו את תקופת הראשונים כמו"כ הטור נחשב כראשון ואף התרומת הדשן. 

מהר"י אבוהב מחבר מנורת המאור נמצא על קו התפר ודנים עם נחשב מקמאי או מהאחרונים


שירת הלווים
הודעות: 21
הצטרף: 07 מאי 2019, 18:40
נתן תודה: 9 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה חתם את תקופת הראשונים?

שליחה על ידי שירת הלווים » 21 מאי 2019, 15:00

בשונה מהמשנה והגמרא ששם היה מושג של חתימה ואין איש אחריהם יכול לחלוק לא כך תקופת הראשונים וגם האחרונים שם יותר קובע כמה התקבלה הדעה לדוגמא הבית יוסף לא יחלוק על שיטתם של הרשב"א והרמב"ן ביחד רק עם יש משמעות מהרשב"א לדוגמא ואין שום איזכור על דין זה משאר הראשונים רק בכה"ג לפעמים חולק דהיינו הכל עניין של יחסיות הב"י שהיה גדול האחרונים יחלוק רק על ראשונים מאוחרים יחסית וק במקרים מסוימים אמנם אצל הגר"א הדברים שונים ולדעי על עניין הגר"א צריך לפתוח אשכול בנפרד

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
בן אהרון
הודעות: 168
הצטרף: 20 דצמבר 2018, 00:31
נתן תודה: 61 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה חתם את תקופת הראשונים?

שליחה על ידי בן אהרון » 21 מאי 2019, 23:53

שירת הלווים כתב:
21 מאי 2019, 15:00
בשונה מהמשנה והגמרא ששם היה מושג של חתימה ואין איש אחריהם יכול לחלוק לא כך תקופת הראשונים וגם האחרונים שם יותר קובע כמה התקבלה הדעה
גם בנוגע למשנה והתלמוד לא הוזכר שהיתה עמידה למניין לשם קבלת וחתימת החיבור (הכס''מ בהלכ' ממרים מזכיר סברא זו אבל כבר הק' עליו ע''ש כמה מ''מ בעניין) לכן נראה שגם חתימה זו נבעה מהתקבלות הספר בעמ''י (ויתכן שגם הכס''מ התכוון לקבלה מסוג זה ולא אסיפת כל החכמים).

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
בן אהרון
הודעות: 168
הצטרף: 20 דצמבר 2018, 00:31
נתן תודה: 61 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה חתם את תקופת הראשונים?

שליחה על ידי בן אהרון » 22 מאי 2019, 00:02

כלפי ליא כתב:
21 מאי 2019, 01:25
וכן מהפכת הדפוס, מסמלים את המעבר מתקופת הראשונים לתקופת האחרונים
מעניין... זה טיעון שרציתי להעלות  אשמחלדעת האם יש מקור לזה. כנראה שהטעם לזה הוא שהפצת ספר לפני המצאת הדפוס שדרשה העתקה ידנית לא נעשתה אלא כאשר נבדקו איכות ותועלת הסופר ע''י הציבור אך בעידן הדפוס גודלת הספריה בכמותה ויורדת באיכותה. מכאן הדרך לא ארוכה לראות חלוקה נוספת בעידן המחשבים המאפשרים כתיבה דיגיטלית והפצה אינסופית.


שירת הלווים
הודעות: 21
הצטרף: 07 מאי 2019, 18:40
נתן תודה: 9 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה חתם את תקופת הראשונים?

שליחה על ידי שירת הלווים » 22 מאי 2019, 11:19

בן אהרון כתב:
21 מאי 2019, 23:53
שירת הלווים כתב:
21 מאי 2019, 15:00
בשונה מהמשנה והגמרא ששם היה מושג של חתימה ואין איש אחריהם יכול לחלוק לא כך תקופת הראשונים וגם האחרונים שם יותר קובע כמה התקבלה הדעה
גם בנוגע למשנה והתלמוד לא הוזכר שהיתה עמידה למניין לשם קבלת וחתימת החיבור (הכס''מ בהלכ' ממרים מזכיר סברא זו אבל כבר הק' עליו ע''ש כמה מ''מ בעניין) לכן נראה שגם חתימה זו נבעה מהתקבלות הספר בעמ''י (ויתכן שגם הכס''מ התכוון לקבלה מסוג זה ולא אסיפת כל החכמים).
אתה טועה הכוונה חתימה הוא לא בהכרח אסיפת חכמים אלא סיכום השמעות של תקופה
 


אלירן לוי
הודעות: 35
הצטרף: 20 מאי 2019, 21:25
נתן תודה: 6 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה חתם את תקופת הראשונים?

שליחה על ידי אלירן לוי » 22 מאי 2019, 12:11

שאר לעמו כתב:
21 מאי 2019, 12:41
גם הנימוקי יוסף שהיה צעיר מהריב"ש.
הנמוק"י היה תלמידו של הר"ן ולפ]י דברי החזו"א שאמר שהר"ן הצליח לקפוץ על העגלה של הראשונים כנראה קפץ אתו תלמידו הגדול.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1871
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 283 פעמים
קיבל תודה: 538 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה חתם את תקופת הראשונים?

שליחה על ידי שאר לעמו » 22 מאי 2019, 12:14

מכובדי, אצרף ברכותי לבואך לבית המדרש 'פורום לתורה'

אדייק מעט באי דיוקים שנפלו.
הנימוקי יוסף היה תלמידו של הר"ן בזקנותו, ובעיקר תלמידו של תלמיד הר"ן הגדול רבנו חסדאי קרשקש.
לעומת זאת ביטוי החזו"א היה על רבנו יוסף חביבא בעל הנימוקי יוסף, ולא חלילה על רבנו נסים גירונדי, וכמו שכתבו לעיל באשכול.


אלירן לוי
הודעות: 35
הצטרף: 20 מאי 2019, 21:25
נתן תודה: 6 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה חתם את תקופת הראשונים?

שליחה על ידי אלירן לוי » 22 מאי 2019, 14:21

ומשום מה זכור לי שמרן זלה"ה כן אמרו על הר"ן - היינו ר' ניסים גירונדי.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1871
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 283 פעמים
קיבל תודה: 538 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה חתם את תקופת הראשונים?

שליחה על ידי שאר לעמו » 22 מאי 2019, 14:25

חלילה. זה אותו חזו"א שאמר שמידות חכמי ישראל הן גופי תורה, שלגבינו כולם ראשונים כמלאכים.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח