מאחורי החורבה הגרמנית מצאנו בית קברות יהודי. בדיוק כמו בחלום

איש מזרע אהרן

משתמש ותיק
מעשה זה ארע בהיותי במדינת גרמניה עבור השגחת כשרות על חלב – בד"ץ העדה החרדית, בעיר ניונסונד (Neuensund) שבמחוז שטרסבורג, יחד עם ידידי טוביה (שם בדוי), אברך ליטאי. המשגיחים במקום מגיעים אליו בזוגות, שניים בכל פעם, למשך שבועיים, וכך שהינו שנינו בעיר מזה מספר ימים.
 ומעשה שהיה כך היה:
 טוביה קם משנתו סהרורי מעט, ואמר לי שחלם חלום, אבל מרגיש שזה יותר מחלום, משהו אמיתי.
 וכך סיפר: בחלומי, מישהו (נשמה) בא אלי ומבקשת שאגיד פרקי תהילים בקברו בי' באייר, יום היארצייט. הוא (הנשמה) לקח אותי, העביר אותי את פסי הרכבת - שאכן נמצאים סמוך אלינו, 5 דקות נסיעה מהמקום בו היינו - והראה לי כעין בניין בלי חלונות, והנשמה אמרה לי שהקבר נמצא מאחורי הבניין.
 עד כאן החלום, שהיה ביום שני, ח' באייר תשע"ט.
 טוביה הוסיף שאין לו מושג איפה יש כאן קברים ומה זה הבניין ומי זה היה, שום דבר, ובכלל, מתי יוצא י' באייר? הבטנו בתאריך והבנו שמדובר בסך הכל בעוד יומיים.
 כעבור יומיים סיכמנו על שעה, ויצאנו ברכבנו אל הלא נודע...
 עוברים את פסי הרכבת, טוביה אומר (בהתרגשות מוסתרת ובלחץ) "כן, כאן עברנו, והמשכנו שמה לרחוב הזה". הוא מסתכל לכל הכיוונים, ולפתע, כעבור דקת נסיעה, הוא מצביע בהחלטיות: "כן, הנה, זה הבניין". זו היתה חורבה בגובה 2 או 3 קומות. החלונות כולם היו שבורים לגמרי, אפילו בלי מסגרת, ובפנים חלל אחד גדול עם אשפה וכדומה. זה מה שראינו מהכביש (חורבות כאלו קצת מצויות בגרמניה המזרחית, אולי מימות הקומוניזם).
 עוצרים את הרכב ויוצאים. טוביה אחוז שרעפים ואומר שוב ושוב "כן, זה היה הבניין, הנה, החלונות אינם". נכנסים לשביל דשא ומגיעים מסביב לבניין, ולא, אין כלום, רק דשא והזנחה. מבין החורים בקירות המבנה-החורבה אפשר היה לראות פשוט חלל פתוח. מסתכלים מצד אחד – ורואים את הצד השני. אין שום דבר בפנים.
 עצרנו את הרכב ונכנסנו, והגענו גם אל מאחורי הבניין. וגם שם לא ראינו כלום, ממש כלום.
 ופתאום! פתאום אנו מעיפים מבט אחורנית, ורואים שאחרי השביל שלנו יש עוד שביל, ושהוא מוביל לכמה מצבות. לא ידענו אם המצבות הן של גויים או של יהודים, הרי זה בית קברות בגרמניה... אנו מיד יוצאים ונכנסים לשביל הזה - ורואים שבהמשך יש שער סגור מעץ, שיש עליו ציור מגן דוד. קברם של יהודים (מעניין, באמצע שום מקום, קברים של יהודים!). על שער העץ היה שלט של העירייה המקומית, שמספר על ההיסטוריה של בית הקברות, ובעצם של הקהילה היהודית. הכיתוב בגרמנית אמר שהקהילה היהודית שם התחילה בשנת 1600, והיו בה 7 משפחות בלבד. אחר כך הקהילה גדלה ל-14 משפחות, וכן הלאה. העירייה תלתה את השלט ככל הנראה בשנת 1995, לפי מה שהיה כתוב שם, וגם תחזקה את בית הקברות הקטן.
 אנחנו מתקרבים, והנה השער לא נעול. נכנסים.
 וכך היה המקום: שטח של 15 על 15 מטר, כולו ירוק. באמצע יש גבעה, כ-2 רחבה, ומסביב כ-20 מצבות, פונות כולן לכיוון ירושלים, כך הבחין טוביה, כנראה שכך המנהג.
 לפני שנכנסנו, טוביה אומר לי כמהורהר: "נדמה לי שהוא אמר שקוראים לו אליעזר". עוד הוסיף: "היה כזה מין כד על המצבה".
 התחלנו, במתח עצום, לקרוא את הכתוב על המצבות: "פ"נ יהודה בן ינטא" וכו', כול שמות יהודיים, וכולם מסביבות שנת תרפ"ז-תרפ"ח, 1928. ואז טוביה אומר לי: "הנה, תראה, כד!" (היה חרוט ציור של כד בראש המצבה).
 וכעת לעיקר העניין! מה התאריך שכתוב על המצבה?
 וכך בערך כתוב על המצבה:
 פ"נ הר' אליעזר ליפמן ב"ר יחיאל מיכל סגל... נפטר ביום י' באייר תקע"ו...!!! (לפני 203 שנים). לפי הכיתוב על המצבה, נראה שהיה מדובר באדם צדיק וישר דרך. לאחר שהתאוששנו מעט, אמרתי לטוביה: "בוא נלמד משניות", אך אז הוא אמר לי: "לא, הוא אמר לי להגיד כמה פרקי תהילים". ראו עד כמה החלום היה ברור ונהיר לו.
 זכינו.


https://www.hidabroot.org/article/1125953
 

מחשבות

משתמש ותיק
האם איננו צריכים שום ראיה כדי להאמין לסיפור ניסי?
האם להאמין לכל דבר נכלל ב"רק עם חכם ונבון"
או אסור מדברי קבלה של "אל תהיו כסוס כפרד אין הבין"??
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
להאמין שזה יכול לקרות.
אם קרה אין לדעת.
אולי חשיפת פרטים נוספים תביא לידיעה.
על פניו נשמע די אמין.
 

שומע כעונה

משתמש רגיל
הסיפור התפרסם במוסף ש"ק יתד נאמן לפני כמה שבועות בעדות מפי בעל המעשה כולל תמונה של המצבה
 

לבי במערב

משתמש ותיק
שומע כעונה אמר:
הסיפור התפרסם במוסף ש"ק יתד נאמן לפני כמה שבועות בעדות מפי בעל המעשה כולל תמונה של המצבה
שמא אפשר להעלותו הֵנָה?
בת"ח מראש.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
לא שמענו אינו ראיה. מה שייך להד"ם. האם הוא טוען עמנו הייתם?
התגובה שלפניך - 'יש הטוענים מכלי ראשון' הגדרת פאתוס חלולה.
התרשמות אישית. הבד"ץ לא מעסיק טיפוסים המוגדרים כ'בעלי דמיון' כמפקחי כשרות בינלאומיים
 

יש מהם שאומרים

משתמש רגיל
שאר לעמו אמר:
לא שמענו אינו ראיה. מה שייך להד"ם. האם הוא טוען עמנו הייתם?
אכן כן אותו אחד טוען שהיה עמם יחד והוא וחבירו שכבר מכירים את העיר היות והיו שם כמה פעמים כבר בענייני השגחה החליטו למתוח א חברם שזו לו הפעם הראשונה בעיר הזאת, הם ידעו על המצבה שם ועל הדרך לפני  שנים כבר ואמרו לחברם שחלמו על הנפטר וכו'.............
 

קרחון

משתמש ותיק
בעל המעשה הוא קרוב משפחתי (אשכנזי) ושמעתי את הסיפור מאחי ששמע ממנו עצמו. כאחד שמכיר אותו אני בטוח שהסיפור אמיתי לחלוטין.
 

פחמי

משתמש רגיל
image.png
תמונת המציבה שנחשפה למי שמתעצל לעבור לאתר של דירשו...
יש שם הוספה מר' חיים קנייבסקי
 

אלמוני

משתמש ותיק
אולי זה לא קשור אבל יהודי בשם רבי אליעזר ליפמן בן רבי יהודה ליב סגל. (מח"ס בית שלמה ועוד.) מקום ההדפסה של הספר הינו בורשה Warsaw, בשנת תרל"ג.
 
חלק עליון תַחתִית