לבקשת רבים, עדכנו את כללי פורום הקורונה, לטובת כולנו - נא להקפיד לשמור עליהם
מעתה, בפורום קורונה הראשי יעלו נידונים תורניים בלבד, ובתת הפורום עדכונים נחוצים בלבד
נא לא לערב בין הפורומים, ונא לא להעלות כלל עדכונים שאינם נחוצים ושאר מילי דעלמא, פורומינו - פורום לתורה!
בתקווה להבנה, בברכת "והסירותי מחלה מקרבך"

רבי משה לייב מסאסוב

תולדות גדולי ישראל ודברי ימי עמינו

פותח הנושא
יעקב. ב
הודעות: 177
הצטרף: 02 ינואר 2016, 21:51
נתן תודה: 46 פעמים
קיבל תודה: 21 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

רבי משה לייב מסאסוב

שליחה על ידי יעקב. ב » 13 מאי 2016, 06:48

מתי חי?
האם היה אדמו''ר או רב או נשא איזו שהיא משרה?

ערכים:



פותח הנושא
יעקב. ב
הודעות: 177
הצטרף: 02 ינואר 2016, 21:51
נתן תודה: 46 פעמים
קיבל תודה: 21 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי משה לייב מסאסוב

שליחה על ידי יעקב. ב » 16 מאי 2016, 11:04

לכבוד
''כבוד שמים''
לי יש מכשיר ''טאבלט'' בהשגחת הרב גאולמן שיש בו חסימות רבות.
הכתובת שנתת לי חסומה.
האם אכן יש דרך כשרה להגיע לכתובת הזו???
אשמח מאוד לדעת.
בברכה שלא יתחלל ''כבוד שמים''

סמל אישי של משתמש

מנהל ראשי
מנהל האתר
הודעות: 412
הצטרף: 20 ספטמבר 2015, 13:12
נתן תודה: 121 פעמים
קיבל תודה: 336 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי משה לייב מסאסוב

שליחה על ידי מנהל ראשי » 16 מאי 2016, 20:10

הקישור הראשון באמת חסום לי משום מה.

הקישור השני:

משה ליב מסאסוב

מגדולי רבני החסידות - 1745 - 1807

נולד בברודי לאביו רבי יעקב בשנת תק"ה (1745) בערך, תלמידו המובהק של רבי שמואל שמלקה מניקלשבורג, שבמשך שלש עשרה שנה לא זזה ידו מתוך ידו.

היה גדול גם בנגלה וחיבר חידושיו על כמה ממסכתות הש"ס, שנדפסו בחלקם בקונטרסים קטנים "ליקוטי רמ"ל" (טשרנוביץ תרט"ז, ז'יטומיר תרי"ז), "תורת הרמ"ל השלם" ובסוף מתוך כתב-יד שלם יחד עם ליקוטי דבריו מתוך ספרים שונים ע"י אחד מצאצאיו הרב נחמיה שפירא מסאסוב בשם "חדושי רמ"ל" בשלשה חלקים (וינה תרפ"א).

רבי משה לייב מפורסם כאוהב ישראל, כדואג לעניים ולסובלים, והוא כונה בתואר "אבי האלמנות והיתומים", עשרות אגדות מוסרות על מסירות נפשו במעשי צדקה ופדיון שבויים. הוא נודע גם מהתלהבותו העצומה ונמנה על יוצרי הניגון והריקוד החסידי.

זמן מה ישב באפטה ומשעבר למאפוב הפכה למרכז חסידי גדול אליה נהרו אלפי מעריצים ובתוכם תלמידיו הגדולים: היהודי מפשיסחה, רבי צ"ה מזידיטשוב, רבי מ"מ מקוסוב ואחרים.

טקס מלא של הספר ליקוטי רמ"ל – רבי משה ליב מסאסוב

נפטר ביום ד' שבט תקס"ז (1807). את מקומו ירש בנו יחידו רבי יקותיאל שמלקה, שהיה בן שבע בשעת פטירת אביו.

הרחבה מתוך הספר "דור דעה" מאת יקותיאל אריה קאמעלהאר, ניו יורק תשי"ב

מקור הערך: יצחק ורפל, ספר החסידות תש"ז


כבוד שמים
משתמש ותיק
הודעות: 1069
הצטרף: 07 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 143 פעמים
קיבל תודה: 144 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי משה לייב מסאסוב

שליחה על ידי כבוד שמים » 18 מאי 2016, 09:20

והייתם נקיים. אני חסום בנט פרי, והם נותנים גישה לשניהם.

סמל אישי של משתמש

מנהל ראשי
מנהל האתר
הודעות: 412
הצטרף: 20 ספטמבר 2015, 13:12
נתן תודה: 121 פעמים
קיבל תודה: 336 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי משה לייב מסאסוב

שליחה על ידי מנהל ראשי » 18 מאי 2016, 09:26

מעניין, אני גם בנטפרי והלינק הראשון חסום לי, מאי האי?


כבוד שמים
משתמש ותיק
הודעות: 1069
הצטרף: 07 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 143 פעמים
קיבל תודה: 144 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי משה לייב מסאסוב

שליחה על ידי כבוד שמים » 18 מאי 2016, 09:31

זה ויקיפדי', אולי לא העתקתי את הלינק כיאות.


כבוד שמים
משתמש ותיק
הודעות: 1069
הצטרף: 07 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 143 פעמים
קיבל תודה: 144 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי משה לייב מסאסוב

שליחה על ידי כבוד שמים » 18 מאי 2016, 09:36

רבי משה יהודה לייב אֶרבליך מסאסוב (תק"ה, 1745 – ד' בשבט תקס"ז, 1807) היה אדמו"ר בדור השלישי והרביעי של תנועת החסידות, רבם של אלפי חסידים. ממפיצי החסידות הבולטים בחבל גליציה. התפרסם בדאגתו לזולת וב"אהבת ישראל" שהייתה בו.

תוכן עניינים
1 תולדותיו
2 מאמרותיו
3 צאצאיו ושושלתו
4 לקריאה נוספת

תולדותיו
נולד לרבקה ורבי יעקב, מתנגד לחסידות מתושבי ברודי. למד אצל רבי שמואל שמעלקא הורוביץ מניקלשבורג במשך 13 שנים.‏ כן למד אצל רבי אלימלך מליז'נסק. ישב בעיר אפטא ובהמשך עבר לעיר סאסוב (Sasów) בגליציה שהפכה למרכז חסידי חשוב. לפעולותיו של רמ"ל באפטא ולאחר מכן בסאסוב הייתה השפעה רבה על התפשטות תנועת החסידות בפולין ובעיקר בגליציה.‏[2] עם תלמידיו הידועים נמנו: רבי צבי הירש מזידיטשוב, רבי מנחם מנדל מקוסוב, רבי יעקב יצחק מפשיסחא ("היהודי הקדוש") ורבי אברהם דוד מבוטשאטש.

רמ"ל נפטר בד' בשבט תקס"ז (1807) ונטמן בבית הקברות בסאסוב. אביו שנפטר ארבע שנים אחריו נטמן לצדו. חסידים רבים מערי הסביבה נהגו לעלות ולהתפלל על קברו מדי שנה ביום פטירתו.

לקוטים מתורתו נדפסו בקונטרסים "לקוטי רמ"ל" ו"תורת הרמ"ל" ובשלושה כרכים שהוציא לאור אחד מצאצאיו, הרב נחמיה שפירא, בשנת תרפ"א בשם "חדושי הרמ"ל". חיבור זה כולל את חידושיו וביאוריו של רבי משה לייב לכמה ממסכתות הש"ס לצד מאמריו על התורה, הנהגותיו ודברים שנאמרו בשמו והובאו בספרים שונים.

רבי משה לייב מסאסוב ידוע במיוחד בשל אהבת כל יהודי שקיננה בו. מסופר‏ שהשיא זוג עניים על חשבונו. כששמע את התזמורת אמר: "מי יתן וביום פקודתי (מותי) ילוו אותי מנגנים אלה לקברי". עברו שנים, ותזמורת זו הוזמנה לחתונה כלשהי. בדרך החלו הסוסים לדהור לכיוון אחר מבלי יכולת לעוצרם, עד שהגיעו ללוויה, שהתבררה כלווייתו של הרבי מסאסוב. נזכרו המנגנים בדברי הרבי באותה חתונה לפני שנים, וניגנו את אותו ניגון. הסיפור הובא בספרו של עגנון "הכנסת כלה" ובהצגה "איש חסיד היה".

עגנון מביא נס נוסף בסיפור "בלבב ימים": "אף בדור שלפנינו נעשו נסים על המים, כמעשה הגאון הקדוש רבי שמעלקי מניקלשפורג ותלמידו הקדוש רבי משה ליב מסאסוב, שעברו בעריבה את הטונ"א בשעת הסכנה").

מאמרותיו
"כל אדם שאין לו בכל יום שעה אחת שלו, אינו אדם‏".
"כמה קל לו לאיש עני לבטוח בשם, כי במי זולתו יוכל לבטוח? וכמה קשה לאיש עשיר לבטוח בשם, שהרי כל נכסיו קוראים אליו: בטח בנו!‏[4]".
"הדרך בזה העולם הוא כמו חודה של סכין, מצד זה שאול ומצד זה שאול, ודרך החיים באמצע‏".
"מי שאינו יכול למצוץ את המוגלה מוך חבורה של ילד מישראל החולה במחלת הדבר, עדיין לא הגיע למחצית המדרגה של אהבת ישראל‏".
"אהבת ישראל למדתי מגוי אחד. פעם עברתי לייד מסבאה וראיתי שתי גויים מחבקים ומנשקים זה את זה, שאל האחד את חבירו האומנם אוהב אתה אותי באמת? השיב לו חבירו, ודאי באמת ובתמים, אמר הראשון איך תאמר שאתה אוהב אותי באמת אם אינך יודע מה חסר לי! באותה שעה למדתי שאין אדם מישראל אוהב את חבירו באמת אלא אם כן הוא יודע מה שחסר לו".‏
צאצאיו ושושלתו
בתו, פסיה לאה, נישאה לרבי דוד הגר (תקנ"ז–כ"א באב תר"ח, 1848), בנו של רבי מנחם מנדל הגר מקוסוב, שהיה תלמידו של אביה. רבי דוד הגר כיהן כאדמו"ר בזאבלטוב משנת תקפ"ו. חתנם, רבי יצחק פרידמן, היה האדמו"ר הראשון בשושלת בוהוש. חתן נוסף היה הרב יוסף באב"ד, מחבר ספר "מנחת חינוך".
בנו, רבי יקותיאל שמעלקה (תק"ס–י"ח בכסלו תרכ"ב). נקרא על שם רבו המובהק של אביו, רבי שמעלקא מניקלשבורג. התייתם בילדותו וגדל בביתו של רבי אברהם חיים מזלוטשוב, ולאחר פטירתו בבית אחותו הבכורה. היה תלמידם של רביאברהם יהושע השיל מאפטא, רבי משה צבי מסווארן ושל רבי ישראל מרוז'ין. משנת תר"ט החל לכהן כאדמו"ר בסאסוב. נפטר ביגלניצה.‏[7] חתנו, רבי שלמה שפירא, היה האדמו"ר הראשון של חסידות מונקאטש. בנו של רבי שלמה, רבי משה לייב, ונכדו, רבי נחמיה שפירא, כיהנו כרבנים בעיירה סאסוב למשך תקופות מסוימות (במקביל לרבי שלמה מסאסוב שהתגורר גם הוא בעיירה).
לקריאה נוספת
יצחק רפאל, על חסידות וחסידים, מוסד הרב קוק, תשנ"א (1991), עמ' 368-365.
יצחק אלפסי, החסידות, 1977 עמ' 99.
הרב אליהו כי טוב, בחסד עליון.


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2408
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1485 פעמים
קיבל תודה: 351 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי משה לייב מסאסוב

שליחה על ידי מאן דהו » 19 יוני 2019, 22:33

משום מה עומד בזכרוני על הסטייפלער שהתבטא פעם על סיפורי חסידים ואמינותם הביא לדוגמא את רבי משה לייב מסאסוב ואמר מה אנו יודעים עליו ואם היה קיים
מישהו יכול לתקן אם אני טועה או לא מדייק בזה ארצה לשמוע


עניין
הודעות: 184
הצטרף: 07 מאי 2019, 00:02
נתן תודה: 56 פעמים
קיבל תודה: 63 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי משה לייב מסאסוב

שליחה על ידי עניין » 19 יוני 2019, 22:39

לא יודע מה הסטייפלאר אמר אבל אין חולק על קיומו של רמי"ל מסאסוב ויש ממנו גם ספר שהוציא נכדו.


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2408
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1485 פעמים
קיבל תודה: 351 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי משה לייב מסאסוב

שליחה על ידי מאן דהו » 19 יוני 2019, 22:45

ברור. ולכן אני מתפלא לפי הזכור לי


בן ישיבה
משתמש ותיק
הודעות: 417
הצטרף: 15 פברואר 2016, 17:58
נתן תודה: 134 פעמים
קיבל תודה: 160 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי משה לייב מסאסוב

שליחה על ידי בן ישיבה » 20 יוני 2019, 01:17

כבוד שמים כתב:
18 מאי 2016, 09:20
והייתם נקיים. אני חסום בנט פרי, והם נותנים גישה לשניהם.

גם אני בנטפרי ונותנים לי גישה לשניהם


ברסלבר (ליטאי לשעבר)
משתמש ותיק
הודעות: 402
הצטרף: 04 יולי 2018, 21:22
נתן תודה: 103 פעמים
קיבל תודה: 114 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי משה לייב מסאסוב

שליחה על ידי ברסלבר (ליטאי לשעבר) » 20 יוני 2019, 18:38

זכיתי להיות על קברו.
חויה של פעם בחיים
אי שם באמצע שום מקום, בקצה העולם, באמצע הלילה, בחושך מוחלט ללא שום מקור אור. עם חבורה של משוגעים שהחליטו לחסוך בהוצאות הכספיות ונסעו לאומן באוטובוס מארץ אחרת, עם עשרות עצירות בקברי צדיקים.


תנא-קמא
משתמש ותיק
הודעות: 321
הצטרף: 14 יוני 2019, 11:23
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 98 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי משה לייב מסאסוב

שליחה על ידי תנא-קמא » 16 יולי 2019, 14:06

תמונה
תמונהתמונה
 מכתב ברכה בכתב-יד קדשו וחתימתו של הגה"ק רבי משה ליב מסאסוב – "ויתן לך ה' שפע רחמים להיות לו פרנסה בשופי רב טוב ולהיות לו שמחה מבניו" – סאסוב, תקנ"ה – מכתב נדיר שלא נדפס 

מחיר פתיחה:
$100,000
הערכה:
$400,000 - $600,000
מכתב ברכה בכתב-יד קדשו ובחתימתו של הגאון הקדוש רבי משה ליב מסאסוב, מגדולי צדיקי החסידות. סאסוב, "יום ד' ה' ניסן תקנ"ה" [1795].
עשר שורות בכתב-יד קדשו וחתימתו. מעבר לדף עוד שלוש שורות קצרות של רישום הכתובת בכתב-יד קדשו. נכתב אל ידידו "הרבני המופ'[לג] החכם והשל'[ם] מ' יעקב" מעיר זאלוזיץ.
במכתב מוזכרת אגרת שנשלחה מקהילת אפטא "מגיסו הרבני המופלג הראש מ' דוד נ"י". ובהמשך כותב רבי משה ליב ברכות לפרנסה ונחת מהילדים: "ומאפס הפנאי אקצר, ושנותיו לא יבצר מהאל הנוצר, ויתן לך ה' שפע רחמי'[ם] להיות לו פרנסה בשופי רב טוב, ולהיות לו שמחה מבניו המופל'[גים] נ"י ומבנותיו ה[בתול?]ות ת'[חיינה]".
את המכתב חותם רבי משה ליב מסאסוב: "דברי או"נ הד"ש כה"י  משה יהודא ליב מבראד".
מעבר לדף – רישום בכתב-יד קדשו: "לק' זאלאזיץ, לידידי הרבני המופ' מ' יעקב נ"י, מק' סאסוב".

הגאון הקדוש רבי משה יהודה ליב ערבליך מסאסוב (תק"ה-תקס"ז), מגדולי ומאורי החסידות המפורסמים ביותר. תלמיד מובהק של הגאון הקדוש רבי שמעלקא הורוויץ אב"ד ניקלשבורג, בישיבתו למד שבע שנים (יש אומרים שלוש-עשרה). כשחזר לעירו בראדי, אמר עליו רבו "שארז בקופסתו ש"ס וארבעת חלקי שלחן ערוך". לאחר פטירת רבו, בשנת תקל"ח, החל להסתופף בצילו של הרה"ק המפורסם רבי אלימלך מליזענסק. בסביבות שלהי שנות התק"ל וראשית שנות התק"מ התגורר מספר שנים בעיר אפטא, שם ייסד ישיבה ואמר בה שיעורים בעומק העיון. בשנים ההן קירב לחסידות את "היהודי הקדוש" מפשיסחא.
רבי משה ליב נודע במדרגותיו הנשגבות בעבודת ה'. על ענוותנותו הגדולה ויראתו הנוראה מהשי"ת אפשר ללמוד ממכתב מפורסם שלו, בו כותב על עצמו: "...מעולם לא יראתי מפני אדוני האדונים; ואם לא חטאתי רק זאת שאני אומר מאה ברכות בכל יום בלא יראה ופחד, אשר בעוונותי הרבים אני מכעיס להשי"ת ב"ה וברוך שמו מאה פעמים בכל יום..." (ליקוטי רמ"ל, טשרנוביץ תרט"ז, יח/1).
רבי משה ליב התפרסם בעיקר על היותו עמוד החסד שבדורו, ועל אהבת ישראל שבערה בקרבו כאש בעצמותיו. הוא היה אבי היתומים, דיין האלמנות ומושיע העגונות. עסק כל ימיו במעשי צדקה וחסד בשמחה, במסירות, בדבקות ובלהט, כשהוא מכתת את רגליו לצורך פדיון שבויים, הכנסת כלה, הבאת שלום שבין אדם לחברו ובין איש לאשתו. רוב הסיפורים הידועים עליו הם מעניינים אלו. מפורסמות ביותר אמרותיו: "אם אין אתה אוהב נאמן לישראל, עדיין לא טעמת טעם יראת השם"; "האיש אשר לא יוכל למצוץ דמי המכות והשחין מילדי בני ישראל – לא הגיע עוד לחצי אהבת ישראל". מסופר עליו ש"היה משתתף תמיד בצער כל איש כאלו בא עליו ממש הצרה, והשתדל על יתומים לפרנסם ולכלכלם, ובידיו הקדושים היה חופף ראשם, וריפא אותם בעת אשר הוכו בשחין... ועשה להם רטיות" (זכות ישראל, עשר צחצחות, מהדורת ירושלים תשס"א, עמ' סט-ע). רבים ממעשי החסד שלו היו בהסתר ובהצנע לכת. לעתים היה מתחפש באישון ליל, מתלבש בלבוש נוכרי כדי שלא יכירוהו, ומביא עצים להסקה ליולדות עניות, תוך כדי שהוא אומר בהליכתו פסוקי "תיקון חצות". תלמידו ה"עטרת צבי" מזידיטשוב שעקב אחריו בסתר וראהו בכל אלה, אמר עליו "שבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו" (שם).
שרידים מחידושיו על המסכתות (רובם על מסכת כתובות), וכן רעיונותיו בעבודת ה' ועל פרשיות התורה, נדפסו בספרי ליקוט שונים, ונסדרו בשלמותם על ידי נכדו רבי נחמיה שפירא אב"ד סאסוב בספרו "חידושי הרמ"ל", ג' חלקים (וינה תרפ"א). בכתביו מרבה להביא מחידושי רבו הרבי ר' שמעלקא מניקלשבורג. הד להתעסקותו בענייני עגונות ראה בשו"ת "נטע שעשועים" (זולקווה תקפ"ט) מאת רבי צבי הירש קארא, בחלק "אבן העזר" סימן עט: "ובקשו פני... ובראשם ידיד ה' וידידי הרב החסיד המפורסם מו"ה משה יהודא ליב נ"י מסאסוב בקש בכתב יד קדשו לעיין בדינה". כמו כן ראה "ישועות יעקב", אבה"ע, סימן יז, בפירוש הקצר, ס"ק ל': "עיין בפירוש הארוך בתשובה שכתבתי בזה להרב מו' משה ליב מסאסוב".
תלמידיו היו מגדולי החסידות המפורסמים: האדמו"ר בעל "עטרת צבי" מזידיטשוב, רבי אברהם דוד ווארמאן אב"ד בוטשאטש – בעל "דעת קדושים" ו"אשל אברהם", האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוסוב – בעל "אהבת שלום", האדמו"ר רבי מאיר מפרמישלאן ורבי ישראל מברדיטשוב אב"ד פיקוב וברדיטשוב (בנו של בעל ה"קדושת לוי").
על קדושתם המופלאה של כתבי-יד קדשו ניתן ללמוד מסיפור שהתרחש אצל תלמידו הרב מבוטשאטש: "שבעת שהיה השריפה הגדולה בבוטשאטש בשבת קודש, והגאון הקדוש רבי אברהם דוד התאנח על הכתבי קודש שלו. ואחר כך נתבשר שהתיבה עם הכתבי קודש עומדת ברחוב העיר, ונשתנה פניו, ואמר: איני מרגיש זכות, רק מה שהיה מונח שם אגרת הקודש ממורי הקדוש רבי משה ליב מסאסוב" (זכות ישראל, עשר צחצחות, שם, עמ' סח-סט).
כתבי-יד קדשו של רבי משה ליב נדירים ביותר! ידועים אוטוגרפים ספורים ממנו. לפנינו מכתב שלם בכתיבת-יד קדשו ובחתימתו המלאה. נוסח חתימתו על פי רוב, הוא: "משה יהודא ליב מבראד", לעתים הוא חותם "מסאסוב". רבי משה ליב התגורר רוב שנותיו בעיר מולדתו בראד, ורק מאמצע שנות התק"נ התגורר בסאסוב. אך גם בשנים בהן גר בסאסוב היה חותם לעתים "מבראד", כמו במכתב שלפנינו (ראה דוגמה נוספת: חידושי הרמ"ל, מהדורת ניו-יורק תש"נ, עמ' רפה, ועוד).
למיטב ידיעתנו המכתב שלפנינו לא נדפס.
על הסיבה לנדירותם של כתבי-ידו של רמ"ל, כותב נכדו רבי נחמיה שפירא בהקדמתו ל"חידושי רמ"ל (וינה תרפ"א): "...הנייר שכתב עליו זקני הקדוש רבי משה ליב ז"ל וגם הדיו, לא היו טובים כלל, וכתב יד קדשו הי' כתיבה יפה דקה, הנה מפני משמוש יד רבים, שבמחילה מכבודם לא ידעו והבינו לתת הכבוד הראוי להאוצר הזה לשמרו שלא לנגוע בו בידים, ובפרט בידים אי נקיות, נטשטש ונקרע הכי"ק מאד, ובמשך הזמן נתקלקל כל כך עד שלא נשאר בו כמעט דיבור אחד שלם בלי קלקול". בהמשך ההקדמה הוא מספר שפעם כשהיו כתבי היד אצל רבי יקותיאל שמעלקא - בנו של רמ"ל, "...נפל נר דולק על הכי"ק... ונשרפו ממנו כמה דפים שלמים... ".


המכתב הנדיר שלפנינו הגיע מאוצרותיו של הרה"ח רבי שמעון שמעלקא ערבליך שליט"א מאנטוורפן, שהוא צאצא ישיר ודור שביעי בן אחר בן להגה"ק רבי משה יהודה ליב מסאסוב. אביו של הנגיד ר' שמעון ערבליך היה רבי משה יהודה ליב ערבליך ז"ל, בן הרה"ח רבי יעקב צבי ערבליך ז"ל, בן הרה"צ רבי יקותיאל שמעלקא ערבליך זצ"ל, בן הרה"צ רבי אלתר אריה מרדכי ערבליך, בן הגה"צ רבי יקותיאל שמעלקא ערבליך אב"ד סאסוב (תק"ס-תרכ"ב), בן הגה"ק רבי משה יהודה ליב ערבליך מסאסוב.

מאתר קדם

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “דעת דורות”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח