כ"ט תמוז הילולת רש"י הקדוש

מתלבט

משתמש ותיק
הִילּוּלָא קַדִּישָׁא • הילולת רבי שלמה יצחקי – רש"י הקדוש זי"עמערכת JDN01.08.201914:34
הילולא קדישאהרב יוסף חיים אוהב ציוןרש"י0 תגובות
היום יומא דהילולא של רש"י הקדוש זיע"אהיום יומא דהילולא של פרשנד"תא רבינו רש"י הקדושרבינו שלמה יצחקי זי"ע  – רש"י הקדוש
 רבינו שלמה יצחקי (נקרא על שם אביו) הידוע בפי כל בכינוי 'רש"י', נולד בשנת ד"א ת"ת, בעיר טרויש אשר בצרפת, (החיד"א בשם הגדולים כתב שנולד בלונילאשר בצרפת), לאביו רבי יצחק זצ"ל, מגזע התנא רבי יוחנן הסנדלר, והלל הזקן, מבני שפטיה בן אביטל, בן דוד המלך ע"ה.
 לידתו
 זכה ר' יצחק אבי רש"י, לבן שהאיר את העולם בתורתו ובקדושתו, ובענין זה מסופר: רבי יצחק אביו של רש"י היה חכם גדול וירא שמים. לר' יצחק היה מרגלית יפה שוה הון עתק, ורצו בני עירו לקנותה, כדי שתהיה לע"ז שלהם, ואף כי הרבו לתת בעבורה הון רב, לא אבה לשמוע להם, עד שגלגלו והביאו את ר' יצחק בערמה על ספינה בחצי הים, והתחילו להכריחו לתת להם המרגליות. ובתוך דברו עמם נשמטה האבן מבין אצבעותיו כמאליה. ועשה ר' יצחק קול בכי מעושה ויצעק: "אהה! מה אומלל אני, הנה התרוששתי בפעם אחת", ובלבו שמח כי לא נתן להם. ובת קול נשמעה בבית מדרשו לכל התלמידי חכמים שאמרה: "הנה לך בן שיאיר את עיני כל ישראל". ותוך שנה נולד לו בן, ויקראהו 'שלמה' כשם אביו. (סדר הדורות)
 [יש לציין מה שמספרים על אמו של רש"י, שנעשה לה נס וניצלה ע"י שהקיר נדחק פנימה, באמת זה היה עם אמו של רבינו יהודה החסיד שנולד בוורמייזא באשכנז, שם נראה השקע עד היום, ורש"י נולד בצרפת.]
 בריאת העולם בשביל רש"י
 כתב המגן אברהם מטריסק זי"ע (פר' בא ד"ה ויאמר ה' אל משה): "ואאמו"ר וצוקללה"ה (המגיד מטשערנאביל) אמר: "שבשביל רש"י הקדוש היה בריאת העולם, וישראל והתורה הקדושה, כמו שדרשו רז"ל (ויק"ר לו ד) בראשית, בשביל ישראל ובשביל התורה. ו'בראשית' נוטריקון ב'שביל ר' ש'למה י'צחק, שבשבילו היה בריאת העולם".
 כתב באגרא דכלה (צירופי בראשית ל): "'בראשית' יצורף 'רש"י בת"א', הסכימו כל החכמים שבדורות, שאדונינו רש"י ז"ל הוא ראש המפרשים, ומן השמים הסכימו על ידו, ובודאי לא במקרה הוא, ונרמז בר"ת ר'בינו ש'למה י'פרש ב'יאור ת'ורת א'מת".

כתב בספר עטרת זקנים (פר' וירא ד"ה וירש): "שמעתי מאבי מו"ר הקדוש, שאמר בשביל (בשם) אחיו, הוא דודי הקדוש מו"ה צבי נב"מ, שספר לו שאמר לו אביו נב"מ, שקיבל איש מפי איש, כי אברהם לא היה רוצה ליקח את יצחק מעקדה עד שהיה הקב"ה מבטיח לו שיהיה יוצא ממנו רש"י לנכד. ואמר אבי נב"מ לדודי הצדיק נב"מ, אפשר הרמז על זה, מה שאמר הקב"ה וברך לאברהם: וירש זרעך את שער אויביו, 'וירש' הוא אותיות 'ורש"י'".
ימי נעוריו
 בימי נעוריו למד רש"י תורה בעיר טרויש מאביו, ומרבינו שמעון הזקן אחי אמו. אח"כ למד תורה במדינת אשכנז. בתחילה אצל רבינו יעקב בר יקר, שהיה רבו המובהק, וכמו שכתב רש"י בתשובה (תשובות רש"י סי' נט): "מ"מ לבי וסברתי והבנתי מפיו יצאו". אח"כ למד אצל רבינו יצחק הלוי מוורמייזא. רבו זה החשיבו מאד וכפי שנראה ממה שכתב אליו (תשובות רש"י סי' סד): "יבורך צורינו שלא נתייתם דורינו, ולא אפס עצור ועזוב, והביט בהכשר דלים ונבזים, והשתיל שתילים מעמידים אדנים בהלך ובאלפי שנסתכל כי מעטו בגינו, ודוגמתו אהובי חביבי עמיתי רעי יקירי נכבדי גדולי, ר' שלמה בר' יצחק קרובי. כמותך ירבו בישראל וכל מן דין יסמוכו לנו, וידע כי אני אוהבו יצחק לוי שואל לכל עובר ושב שלותו וחניתו, ושש אנכי על טובתו, ולפי שידוע לי קשירת חיבתו מודיע אני לו כולו".
 משם עבר ללמוד אצל רבינו יצחק ב"ר יהודה ממאגנצא. גם רבו זה העריצו מאד, וזה לשונו (תשובות רש"י סי' כה): "לאלוף המסובל ומסובל בגולות עיליות ותחתיות להבאיר להתאיר להתגדר להתפאר, זה דודי וזה רעי, לזה יאמר האדון אדונינו להרבות לו ימי נעמנים ולהחניטו בנטע וגזע מפואר כאותו ואות נפשו, יצחק בר' יהודה, התאב שמוע שקט שלותו ואמום ישכיל וידע".
 בפירושו למסכת גיטין (נט: ד"ה נתפרדה) מביא רש"י את שלושת רבותיו יחד: "כך אמר מורי הזקן, הוא ר' יעקב בן יקר, ומורי ר' יצחק בן יהודה כו', אבל מתלמידי מורי ר' יצחק הלוי שמעתי משמו וכו'". על שלושת רבותיו אלה כותב רש"י (מחזור ויטרי סי' שכא): "ואם באנו לפרוש מהן כפורשים מחיים".
 עוד בטרם שהלך ללמוד במדינת אשכנז נשא רש"י אשה בעודו בן ט"ו שנים. כעשר שנים למד רש"י באשכנז. תקופה זו עברה עליו בעוני ובחוסר כל, וכפי שהוא עצמו כותב בתשובה (תשובת רש"י סי' יד): "שאלותיו הגיעו לידי ורגז לבי בהן, כי קדמני בהן בדברים אשר לא הגיתי בהן לפני מלמדי, כי חסר לחם ועדי לבוש ורחיים בצוואר".
 בית הכנסת של רש"י
 לרש"י היה בית הכנסת בעיר וורמייזא, וכמו שכתב ר' יוזפא שמש תלמיד ר' אליהו בעל שם מוורמייזא (מנהגי וורמיישא סי' רצא): "רוב אנשי ווירמישא קובעים מזוזות זקופות ארכם לאורך הקורה שבפתח. ושמעתי ממורי הגאון מהר"ר אליהו, שכל המזוזות היו עומדים פה כך זקופין, כי כן הורה רש"י ז"ל. והיה בעת ההיא בית מדרשו פה בקהילה, כאשר עדיין יש כאן בית הכנסת של רש"י". וכן כתב החיד"א (שם הגדולים): "ובא רש"י לאשכנז, ובעיר וורמייזא יש להם קבלה שהיה מדרשו של רש"י בבית הסמוך לבית הכנסת, והבית סגור והפתח בנוי, רק בעד החלון של בית הכנסת נראה בית המדרש הנזכר".
 בשובו לעיר מולדתו טריוש, ייסד רש"י ישיבה בשם 'גאון יעקב' (תשובות רש"י סי' עג), ושמעו יצא לתהילה בכל קהילות ישראל בצרפת ובאשכנז, והרבה תלמידים נהרו אליו לשמוע תורה מפיו. משנת ד"א תתנ"ו, בעת מסע הצלב, בה נהרסו כמה קהילות במדינת אשכנז, הפכה צרפת למרכז תורה החשוב ביותר.
 'רש"י ר"ת "ר'בן ש'ל י'שראל", ואכן היה תל תלפיות, ומכל קהילות ישראל פנו אליו בשאלות להלכה ומנהגים, תיקוני מלכות ועוד, ועד ימינו נהנים אנו מאורו הגדול וחיבוריו על המקרא ועל הש"ס שנתפשטו בכל תפוצות ישראל.
 מידותיו
 מחיבוריו משתקפים היטיב מידותיו. אהבת אמת היתה נר לרגלו, רש"י הודה ולא בוש, ובפירושיו שכיח מאד המשפט  "לא ידעתי", וכדומה. ויש כמאתיים ושבע עשרה פעמים שמזכיר לשונות כעין לא ידעתי, לא נודע לי וכו'. "ואני הייתי נוהג היתר עד הנה וכו', וטועה הייתי בכך שהייתי סבור וכו'" (חולין קטז: ד"ה הרי). "אני כבר נשאלתי על זאת כמה שנים והשיבותי כו', ושגיתי בה שדמיתי וכו', אבל עתה יישר כוחו של אחי שלמדתי מפלפולו כו', וכן נראין הדברים וחוזרני בי מבראשונה" (מחזור ויטרי סי' שפב).
 כתב רבי שלמה חזן אב"ד נא אמון (אלכסנדריה): "רש"י ז"ל בפירושו על התורה ועל הש"ס, לפעמים כותב על איזה דיבור לא ידעתי פירושו, או איני יודע מה מלמדנו וכיוצא. והמפרשים ז"ל הקשו עליו מה בא להודיענו שאינו יודע. ולפע"ד נ"ל פשוט וברור, שכוונת רש"י ז"ל לפי רוב ענותנותו וקדושתו מודיע צערו לרבים שלא ידע דבר זה, כדי לקיים דברי התנא שכתב (אבות פ"ה מ"ז) ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי. א"נ כותב כן כדי ללמד את הבריות שיתנו לב לעיין בדבר ההוא ולידע פירושו מה שלא ידע הוא ז"ל, וזה גם בן מורה על רוב ענותנותו, שאפילו הוא לא ידע אפשר אדם אחר כשיעיין יכול לידע טעם הדבר ההוא".
 חיבוריו
 על השתלשלות חיבוריו של רש"י מסופר: עוד בימי נעוריו התחיל רש"י לכתוב את חידושיו, וכל החידושים ופירושים שהיה מוציא ושומע מפי אחרים, או שחידש בעצמו היה כותבם עלי קונטרס, לכן בעלי התוס' קראו 'הקונטרס'. וכך התמיד עד היותו בן ל"ג שנה, אז השלים פירוש התורה ועל רוב הש"ס. אמנם ברוב ענותנותו לא רצה לגלות קונטרסיו ופירושו לישיבות, בחשבו שמא קדמהו אחר ביותר בהירות ויופי. לכן גלה מביתו שבע שנים, ונדד ממקום למקום והיה חוקר ודורש בישיבות הפירושים שיש להם. הוא גלה לאיטליה, יון, ארץ ישראל, מצרים, שם פגש את הרמב"ם. בספרד התאכסן בבית יהודי עשיר ופרנס העיר, ולבקשתו חיבר לו ספר אחד, וקראוהו על שמו 'ספר הפרנס'. בסוף גלותו הגיע לאשכנז, ומשם חזר לעירו טרויש. בשובו לביתו חתם פירושו לתורה, והשלים פירוש כ"ג מסכתות שלימות, ורבות אחרות בלתי נשלמות, ואז התחיל לפרסם חבוריו. (סדר הדורות)
 הנה לפנינו סיפור נורא איך רש"י התגלה לאיש אחד שהשתטח על קברו, וסיפר לו על עבודת קדשו בעת שחיבר את חיבוריו הקדושים: אני נחמן ב"ר שמואל הולך רכיל ומגלה סוד על רש"י ע"ה, הצדיק כו', שהלכתי על קברו של אותו הצדיק רש"י ע"ה. הייתי בועט ברגלי, והייתי מרעיש כל קברו. ויצא מעט עשן מקברו, ונרתעתי לאחורי. וראיתי פיסת יד של אש וכו', ושטחתי על קברו של אותו צדיק כל הלילה. ומפלגות הלילה שמעתי קול קורא אלי: "לאו אתה דומה לרש"י שהיה מוסר את עצמו ונפשו על דברי תורה, והרבה תורה בישראל וכו'". שמתי נפשי בכפי, ואמרתי בבכי ובמר נפשי: "אם אני ת"ח בעיניך זכני בכל אלה ולמדני, כי הצדיקים במיתתם קרואים חיים". מיד ראיתי ניצוצי של אש יוצאים מקברו של רש"י ע"ה, ונפק כרוז ואומרת: "תשמע דברי רש"י בעצמו פנים אל פנים".
 וז"ל: "אני שלמה ב"ר יצחק התעניתי כמנין תרי"ג תעניות רצופים חוץ משבתות וימים טובים, עד שהוצאתי הדבר לאור, והוצאתי מכח אל הפועל. וכשחברתי פירושי הגדול על התורה שבכתב ועל תורה שבע"פ ופמליא של מעלה המוצאים נחת רוח בדברי. ותרתין ועשרין שנין הוי מפלפל מטטרו"ן עם הקב"ה. ולא הוי נחת למטטרו"ן שר הפנים, עד שבא בן עמרם ותיקן הדברים, וז"ל של משה רבנו עליו השלום: "אשריך שלמה בר יצחק שכל מגמת פניך לשם שמים". (צרור המור בהקדמה, ומובא בשם הגדולים בקיצור)
 כתב החיד"א (שם הגדולים): "והיה אומר ר"ת נכדו: "מה שפירש אדוני זקני הש"ס אף אני אעשה זאת, אבל פירוש המקרא לית בחילי כי לא אוכל עשוהו".
 כתב השל"ה (מס' שבועות נר מצוה כח): "כי בכל דיבור ודיבור של רש"י יש בו עניינים נסתרים ומופלאים, כי חיבר החיבור שלו ברוח הקודש".
 כתב המאירי (הקדמה לאבות): "ראש לכל החיבורים שנתחברו דרך פירוש, הם פירושי הרב רבינו שלמה בר יצחק, ואם רבו הלוחמים עליו, כלי זיינו עליו, ותשובתו מתוך דבריו כולם נכוחים למבין, אין מעלתו ניכרת רק ליחידים, כי במלה אחת יכלול לפעמים תירוצים של חבילי קושיות".
 חשיבות לימוד חומש רש"י
 כתב בשו"ע (או"ח סי' רפה ס"ב): "וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י". וכתב בספר כף החיים (סי' כז ס"ז): "ואנכי לא ידעתי מי פטרם לכמה מתופסי התורה דהם לא יצאו בכלל יראי שמים, ואמאי אין נזהרין ללמוד גם פי' רש"י וכו'. ובודאי דזכות בעי להיות לומד בפירושיו הקדושים והטהורים".
 מובא בשם הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע (אמרי פנחס שער ה אות ט): "כשיוכלו בניכם ללמוד, אז זיי וועלען קענען רש"י על חומש, מובטחני שיהיו אנשים כשרים, ולא יהיה להם מחשבות ע"ז, ויהיו נקיים בברית קודש". הגה"ק החפץ כתב (זוכר למרים פרק כא מאצר לחיזוק האמונה): "והעצה היעוצה שתתחזק האמונה בלב האדם, היא שילמוד פרשת השבוע בכל שבוע עם פירש"י, וידקדק ויעיין בהם היטיב".
 מובא בשם הרה"ק רבי שלום מבעלזא זי"ע (דברי יצחק אות קכא): "שמי שלומד וגומר בכל שבוע ושבוע פי' רש"י על התורה, אזי הוא מובטח שבעלמא דקשוט יהיה עכ"פ במתיבתא דרש"י וכו'". וסיפר כ"ק אדמו"ר מפינסק קארלין זי"ע: כבר סיפרנו כמה פעמים, וכדאי לחזור ע"ז, שלפני כשלשים שנה, נסעה קבוצה בחורים מישיבת פרעשבורג למירון, ובאמצע הדרך התהפך הרכב ל"ע, ושלשה בחורים נפטרו רח"ל. בחור אחד אשר החברותא שלו היה מהשלשה, היה מזועזע מאד מפטירתו של חברו, ולא מצא מנוח לנפשו. פעם בא אליו חברו בחלום, ואמר לו: "אין לך על מה להצטער, כי טוב לי מאד בעולם העליון", ואמר לו: "הזכור לך, שישבנו ולמדנו חומש רש"י כל שבוע בהתמדה. עתה כשהגעתי לעולם העליון, פסקו את דיני להיכנס להיכלו של רש"י בגן עדן, ואינך צריך להיות שרוי בצער". וסיום הרבי את סיפורו: "אנו הכרנו את הבחור, הוא היה נוהג להתפלל לעתים אתנו".
 פטירתו
 מסופר: בימיו היה שר אחד בצרפת הנקרא גוטפריד בליוון. הוא היה אכזר ואיש משחית. גם אצל הגוים הגיע שמע חכמת רש"י. פעם שלח השר שליח לרש"י ומבקש שיבא אליו כי רוצה להתייעץ אתו בדבר מה. רש"י שהכיר את השר האכזר סירב ללכת אליו. היטיב חרה לו לשר, ורכב עם חייליו לבית מדרשו של רש"י.
 כשהגיע, מצא כל השערים פתוחים, הוא נכנס לבית המדרש ומצא הספרים פתוחים, אולם לא ראה אדם. ויקרא בקול גדול: "שלמה שלמה". ורש"י השיב: "מה אדוני מבקש"? ויאמר השר: "אנה אתה"? "הנני", השיב רש"י, וכן עשה כמה פעמים. השתומם השר על זה, ויצא מבית המדרש. בחוץ פגש את אחד התלמידים, ואמר לו: "אמור לרבך שיבא אלי, והנני מבטיחו על ראשי שאני לא אגע בו לרעה". וירד רש"י אל השר, ויכרע לפניו, והשר הקימו, ואמר לו: "עתה ראיתי חכמתך. אכן רצוני שתיעצני על דבר גדול שיש לי לעשות, והוא כי הכינותי ק' אלף פרשים ור' אניות גדולות, ורצוני ללכוד את ירושלים. גם יש לי בעיר עקרון ז' אלפים פרשים אחרים. ואני בטוח בה' לנצח את הישמעאלים היושבים שם. ולכן הודיעני דעתך ואל תפחד". השיב רש"י: "אתה תלך ותלכוד את ירושלים, ותמלוך עליה ג' ימים. וביום ד' יגרשוך הישמעאלים, ותברח ותשוב בעיר הזאת עם ג' סוסים". ויתמרמר השר מאד, ויאמר: "יוכל להיות כי כנים דבריך, אך אם אחזור עם ד' סוסים, אאכיל בשרך לכלבים, ואהרוג כל היהודים שבצרפת".
 ויארע לו כל אשר התנבא רש"י, וחזר עם סוסו ועוד ג' סוסים אחרים. השר זכר את דברי רש"י, והיה בדעתו להרע לו, וה' הפר עצתו, כי בהכנסו בשער העיר, נפל אבן ממשקוף השער והמית את אחד החיילים עם סוסו  שרכב עליו. ויבהל השר מאד, והודה כי דברי רש"י כנים. מיד בהכנסו אל העיר הלך אל בית רש"י ולפייסו על שזלזל בכבודו. אך כשהגיע נתבשר בבשורה המרה שרש"י שבק חיים לכל חי, והשר התאבל מאד עליו. (סדר הדורות)
 ביום פטירתו עסק רבינו בפירושו על מסכת מכות, וכשהגיע למילת טהור יצאה נשמתו בטהרה, כדאיתא שם (מכות יט: ד"ה היכן מזהר): "רבינו גופו טהור ויצאה נשמתו בטהרה ולא פירש יותר".
 ס"ה שנים חי רש"י, ונפטר ביום חמישי כ"ט תמוז ד"א תתס"ה. בסוף פירוש רש"י על התורה (כתב יד פארמא) כתוב: "פה נטמן ארון הקודש קודש הקדשים, המורה הגדול רבי שלמה זכר צדיק לברכה, בן הקדוש רבי יצחק ז"ל צרפתי. נלקח מאתנו ביום הכ"ט תמוז תתס"ה ליצירה, והיה בן ס"ה כשנתבקש לישיבה של מעלה".
 צאצאיו
 רש"י השאיר אחריו דורות ישרים ומבורכים, ואלו הן: בתו מרת יוכבד ע"ה, אשת רבי מאיר, צאצאיהם מגדולי בעלי התוספות, רבי שמואל – הרשב"ם, רבי יעקב – רבנו תם, רבי יצחק – הריב"ם, רבי שלמה. ובתם מרים ע"ה, אשת רבי שמחה מוויטרי בעל מחזור וויטרי. בתו השניה של רש"י מרת מרים ע"ה, אשת רבי יהודה בן נתן – הריב"ן. אודות בתו השלישית, י"א ששמה רחל והיא היתה אשת רבי אלעזר, וי"א שבעלה היה רבנו אפרים.
 זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן
 מקורות: הילולא קדישא, רש"י חייו ופירושיו • נערך והוגש ע"י הרב יוסף חיים אוהב ציון.
 
חלק עליון תַחתִית