מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
דבר ידוע ומפורסם בכל קצווי ארץ שיום י"א חשון הוא יום פטירת רחל אמנו ע"ה. ורבים ושלמים עולים למקום קבורתה ומתפללים ומדליקים נר וכו' בזה היום.
ואני בא בזה לערער על המוסכמות. ולהורות ולהראות. מעיון במקורות. שיום זה כנראה אינו יום פטירתה. ותחילה אציג את מקורות דברי ולאחר מכן אתייחס למקור היחיד המורה לכאורה כמנהג המקובל.
א.
במדרש פסיקתא רבתי דר"כ (פ"ג ה) מפורש שיעקב קבר את רחל בין פסח לעצרת [ובודאי לא המתין חצי שנה לקבורתה].
ב.
בגמרא (מגילה יז.) מפורש שיעקב עזב את בית אל בתחילת הקיץ. ובפסוקים (בראשית לה) מפורש שבעוזבו את בית אל נפטרה רחל.
ג.
בפסוק (שם לה טז) נכתב שרחל נפטרה ב"עוד כברת הארץ לבוא אפרתה" ובביאור המילים כברת הארץ הביא רש"י מהמדרש "בזמן שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה שהסתיו (-חורף) כבר עבר והשרב עדין לא בא". ובמקור הדברים במדר"ר מפורש יותר "עונת הגשמים עברה ועדיין השרב לא בא"
- - - - - - - -
המקור היחיד לכאורה למנהג המקובל (יא חשון) הוא במדרש תדשא (ונעתק בילקו"ש ריש שמות ועוד) הביא את תאריך לידת כל אחד מן השבטים ואת שנת פטירתם. וכתב וזה לשונו:
"בנימין נולד יא מרחשון ומת בן ק"ט שנה" וזה לכאורה מקור למנהג המקובל כי הרי רחל נפטרה בעת לידת בנימין. ויש להקשות ע"ז מכל הנ"ל כמובן. ובהמשך אתרץ.
עוד כתב במדרש שם "יששכר נולד י' אב".
והנה דברי המדרש על יששכר קשים ביותר. כי הרי מפורש בפסוק (בראשית ל) "וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה" ובאותו יום נתעברה לאה ומזה נולד יששכר.
והרי זמן קציר חיטים הוא בתקופת שבועות (קרבן העומר) ובהדיא כתב בתרגום יונתן שם שהיה זה בחודש סיון. ואם כן שנתעברה בסיון. כיצד ילדה בחודש אב תוך ג' חודשים? (או ט"ו אם נרצה לומר שילדה בשנה שאחרי כן)
ובתירוץ קושיות חמורות אלו נסמכתי על גרסת חלק ממדפיסי המדרש. המאומתת גם מכת"י של המדרש שהובא בקובץ "חיצי גיבורים" (אלול תשע"ד) ובו נראה בעליל שבמדרש לא נכתבו שמות החודשים כלל. רק נכתב שבנימין נולד בחודש השני. ויששכר בחודש הי"א. וכן ע"ז הדרך בשאר השבטים.
ובחלק מהדפוסים פתחו בהדפיסים את מניין החודשים כהבנתם. ומנו את תשרי כחודש ראשון. וטעו בזה. כי כוונת המדרש למנות לפי ניסן. שהוא ראשון לחודשי השנה.
לפי זה כל הקושיות אינם קשות. והמדרש לא סותר כלום.
וכוונת המדרש שרחל נפטרה ובנימין נולד בי"א אייר שזה בין פסח לעצרת. וזה אחרי ימות הגשמים ולפני השרב. וזה בתחילת הקיץ.
גם לפי זה יששכר נולד בי' אדר. שזה בדיוק ט' חודשים מתחילת העיבור בסיון.
והכל אתי שפיר. והמדרשים כולם הולכים בדרך אחת.
נמצא ברור לכאו' שיום פטירת רחל אמנו הוא ביום י"א אייר!
והתאריך המקובל הוחזק בטעות מחמת שגגת המדפיסים.
בהזדמנות זו הנני להודות לידיד יקר שעוררני לדברים.
[highlight=yellow]- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -[/highlight]
להשלמת העניין אני מצרף כאן עוד 2 הודעות ממה שכתבתי בהמשך האשכול
-[highlight=yellow]- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -[/highlight]
בירור דעת תרגום יונתן בן עוזיאל לגבי זמן פטירת רחל אמנו
ההוכחה מהגמרא במגילה שרחל נפטרה בתחילת הקיץ
בהודעתי הראשונה כתבתי בזה הלשון "בגמרא (מגילה יז.) מפורש שיעקב עזב את בית אל בתחילת הקיץ. ובפסוקים מפורש שבעוזבו את בית אל נפטרה רחל".
וכעת ארחיב יותר בביאור הדברים:
הגמרא המגילה (יז.) כותבת שיוסף נעלם מאביו 22 שנה כמניין השנים שיעקב פירש מיצחק אביו. ומקשה הגמרא שהרי יעקב היה בבית לבן רק 20 שנה ולא 22.
ועונה הגמרא שמלבד 20 השנים אצל לבן נשתהה יעקב עוד שנתיים בדרך "דתניא יצא מארם נהריים ובא לו לסוכות ועשה שם י"ח חודש שנאמר ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות, ובבית אל עשה ו' חודשים והקריב זבחים" ע"כ לשון הגמרא. ומפרש שם רש"י שגמרא מדייקת מלשון הפסוק ש"בית" נכתב בלשון יחיד ו"סוכות" בלשון רבים. ומבארת שמכיון שבית נצרך לחורף נלמד ששהה שם יעקב חורף אחד. ומכיון שסוכות נצרכות לקיץ נלמד ששהה יעקב שם שני קייצים. ומכאן שהיה שם 18 חודשים. קיץ חורף וקיץ. בסדר הזה דווקא.
ומכאן ממשיכה הגמרא שבסיומו של הקיץ השני הוא עבר לבית אל ושהה שם ששה חודשים. דהיינו שהיה שם חורף שלם. ובסיומו של החורף בהגיע תחילת הקיץ יצא מבית אל ואז רחל נפטרה. הרי לנו שרחל נפטרה בתחילת הקיץ ולא בי"א חשון.
שאלת הרב @הפקדתי שומרים מתרגום יהונתן
ושאל הרב הפקדתי שומרים שאמנם מחשבון הגמרא מוכח כן. אך בתרגום יונתן חולק וכותב שיעקב השתהה בסוכות רק י"ב חודש, ולא י"ח חודשים, ולפ"ז בהצטרף ו' חודשים בבית אל הרי יציאתו משם בעת הגעת החורף שאז נפטרה רחל והוא חודש חשוון. וזה לשון התרגום יונתן (לג פסוק יז) - ויעקב נטל לסוכות ואיתעכב תמן תריסר ירחי שתא ובנא ליה בי מדרשא ולגיתוי עבד מטלן בגין כן קרא שמא דאתרא סוכות.
ובאמת שההערה נכונה. ושאלה טובה צריכה התייחסות ובירור.
ואכן עיינתי בדבר. וב"ה יש מה להשיב ע"ז באופן ברור ומוחלט.
שינוי גירסא בתרגום יונתן
אך בטרם אשיב על הדברים מחובתי לציין שבספר "תרגום יב"ע עה"ת עם פירוש יונתן ונער יונתן" הביא דבכת"י איתא "ויעקב נטל לסוכות ואיתעכב תמן תמניסר ירחי שתא ובנא ליה בי מדרשא ולגיתוי עבד מטלן בגין כן קרא שמא דאתרא סוכות." בדיוק כגמרא וכפירש"י. ולפי זה הקושיא לא מתחילה. ואדרבא מוכח שם מה שהוכחתי מהגמרא שרחל נפטרה בתחילת הקיץ.
ביאור התרגום לפי הגירסא בספרים שלפננו
אך גם בלא גרסא זו יש לבאר התרגום כדלהלן:
א. הנה על פניו מהתרגום נראה שלא ס"ל את דרשת הגמרא להשוות את שנות יוסף לשנות יעקב. כי הרי חולק על חשבון החודשים המובא בגמרא. וכיון שכן אין לו הכרח לסבור ששהה יעקב בבית אל 6 חודשים דווקא. כי הרי הגמרא כתבה כן רק כדי להשלים ל22 שנה. ואם לא ידוע לנו לפי דעת התרגום כמה זמן היה יעקב בבית אל כבר נפלה הראיה על פטירת רחל בתחילת החורף.
ב. אך גם אם נאמר שהתרגום מסכים עם הגמרא שיעקב היה בבית אל ו' חודשים. זה יהיה ראיה שרחל נפטרה בתחילת הקיץ (!) כדברי. ולא בתחילת החורף.
כי הנה הגמרא שדרשה את המילה "סוכות" בלשון רבים ולמדה ששהה יעקב בסוכות פעמיים בקיץ ופעם אחת בחורף. ולכן הוכרחה לסבור שהיה זה לפי סדר של "קיץ - חורף - קיץ".
אך התרגום שלא דרש את המילה "סוכות" בלשון רבים וסבר שהיה יעקב בסוכות רק חורף אחד וקיץ אחד. יש לכאורה מקום להסתפק האם היה שם "חורף וקיץ" או "קיץ וחורף".
ובהתבונן בסדר הכתוב בפסוק "ויבן יעקב בית ולמקנהו עשה סוכות" נבין בפשטות שיסבור התרגום שהיה שם חורף וקיץ. (דהיינו שאמנם הוא מוריד 6 חודשים מחשבון הגמרא. אך הוא מוריד את חודשי הקיץ הראשונים דווקא ולא את האחרונים!) וכיון שכן גם לשיטת התרגום, יעקב עזב את סוכות בסוף הקיץ, ועבר לבית אל לכל עונת החורף שאחריו, ובעוזבו את בית אל אחרי החורף נפטרה רחל. כלומר שנפטרה רחל בתחלית הקיץ.
אם כן נמצא שאין בתרגום שום מקור לפטירת רחל בחורף, ואדרבא אולי יש מקור איפכא (אם גורס כגמרא, או אם סובר כגמרא לגבי ו' החודשים בבית אל).
והדבר ברור למתבונן אחר עיון וחשבון.
[highlight=yellow]- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -[/highlight]
הבהרת דברים בבירור דעת מדרש תדשא
ראיתי שדברי הראשונים לא הובנו מספיק. והיו שהבינו שאני מציע כאן "רעיון מהפכני" בפירושו של מדרש זה. ואחר העיון נראה לי שהתנסחותי היתה מעורפלת משהו. ויש גם בי אשם. על כן הנני להעמיד דברים על דיוקם.
יש שלושה הוצאות חשובות שהדפיסו את מדרש תדשא. 1. בספר "בית המדרש". 2. בספר אוצר המדרשים. 3. באחרונה נדפס שוב ע"י מכון זכרון אהרן. (אני מאמין שיש עוד דפוסים אך אינני מכירם).
במדרש מביא את תאריכי הולדת האבות והשבטים. וכמה שנים חיו.
בכל הדפוסים הנ"ל בהזכרת כלל השבטים מופיעים החודשים על פי מניינם ולא על פי שמם. וזו הגרסא המקובלת והמסורה בידינו.
בכל הדפוסים גם מצויין שנחסרו מהמדרש זבולון ובנימין ולא נזכרו בנוסח המדרש שבכתבי היד כלל.
כדי להשלים חסר זה העתיקו המדפיסים את הנכתב ברבינו בחיי על בנימין ועל זבולון. מהם שהוסיפו בתוך המדרש ומהם שבהערה בשולי העמוד. והם מציינים שהם משלימים ע"פ רבינו בחיי.
יען וברבינו בחיי נזכרו כל החודשים על פי שמם ולא על פי מניינם. כך עשו המדפיסים בהביאם למדרש את חודשי זבולון ובנימין. אך שאר החודשים נזכרים לפי מניינם.
וכאן נשאלת השאלה: מה הנוסח המקורי. האם זה שבידינו (חודשים לפי מספר ולא לפי שם) או זה שנדפס ברבינו בחיי (שמות החודשים ולא מספרם).
ועל זה הבאתי שבקובץ שלטי גיבורים מביא כת"י קדום ובו מופיעים לראשונה כל השבטים ללא יוצא מן הכלל. והם מופיעים לפי מניין ולא נזכרים בשמם. ומכך הנחתי שזה הנוסח המסתבר והמקורי. וכמקובל בידינו אנו לגבי שאר השבטים.
כעת יש לדון איך לפרש את המספרים במדרש. האם המדרש מונה את החודשים מתשרי או מניסן.
אם נניח שהוא מונה מתשרי נצטרך לפרש שהוא סותר את הגמרא. ואת מפרשי התורה ומדרשים אחרים. וזה לא כל כך מסתבר. ובפרט שלגבי יששכר נצטרך להדחק מאוד מאוד כמו שכתבתי לעיל.
אם נניח שהוא מונה מניסן אין שום קושיא וזה מסתדר מצויין עם הגמרא ומפרשי התורה והמדרשים. וכן מסביר היטב כל מה שקשה על יששכר. מלבד מה שנצטרך לומר שמדפיסי או מעתיקי רבינו בחיי טעו. והטעו את משלימי המדרש אחריהם.
ועל זה כתבתי שהנראה הוא כאפשרות השניה ולפי זה רחל נפטרה בי"א אייר!
ואני בא בזה לערער על המוסכמות. ולהורות ולהראות. מעיון במקורות. שיום זה כנראה אינו יום פטירתה. ותחילה אציג את מקורות דברי ולאחר מכן אתייחס למקור היחיד המורה לכאורה כמנהג המקובל.
א.
במדרש פסיקתא רבתי דר"כ (פ"ג ה) מפורש שיעקב קבר את רחל בין פסח לעצרת [ובודאי לא המתין חצי שנה לקבורתה].
ב.
בגמרא (מגילה יז.) מפורש שיעקב עזב את בית אל בתחילת הקיץ. ובפסוקים (בראשית לה) מפורש שבעוזבו את בית אל נפטרה רחל.
ג.
בפסוק (שם לה טז) נכתב שרחל נפטרה ב"עוד כברת הארץ לבוא אפרתה" ובביאור המילים כברת הארץ הביא רש"י מהמדרש "בזמן שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה שהסתיו (-חורף) כבר עבר והשרב עדין לא בא". ובמקור הדברים במדר"ר מפורש יותר "עונת הגשמים עברה ועדיין השרב לא בא"
- - - - - - - -
המקור היחיד לכאורה למנהג המקובל (יא חשון) הוא במדרש תדשא (ונעתק בילקו"ש ריש שמות ועוד) הביא את תאריך לידת כל אחד מן השבטים ואת שנת פטירתם. וכתב וזה לשונו:
"בנימין נולד יא מרחשון ומת בן ק"ט שנה" וזה לכאורה מקור למנהג המקובל כי הרי רחל נפטרה בעת לידת בנימין. ויש להקשות ע"ז מכל הנ"ל כמובן. ובהמשך אתרץ.
עוד כתב במדרש שם "יששכר נולד י' אב".
והנה דברי המדרש על יששכר קשים ביותר. כי הרי מפורש בפסוק (בראשית ל) "וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה" ובאותו יום נתעברה לאה ומזה נולד יששכר.
והרי זמן קציר חיטים הוא בתקופת שבועות (קרבן העומר) ובהדיא כתב בתרגום יונתן שם שהיה זה בחודש סיון. ואם כן שנתעברה בסיון. כיצד ילדה בחודש אב תוך ג' חודשים? (או ט"ו אם נרצה לומר שילדה בשנה שאחרי כן)
ובתירוץ קושיות חמורות אלו נסמכתי על גרסת חלק ממדפיסי המדרש. המאומתת גם מכת"י של המדרש שהובא בקובץ "חיצי גיבורים" (אלול תשע"ד) ובו נראה בעליל שבמדרש לא נכתבו שמות החודשים כלל. רק נכתב שבנימין נולד בחודש השני. ויששכר בחודש הי"א. וכן ע"ז הדרך בשאר השבטים.
ובחלק מהדפוסים פתחו בהדפיסים את מניין החודשים כהבנתם. ומנו את תשרי כחודש ראשון. וטעו בזה. כי כוונת המדרש למנות לפי ניסן. שהוא ראשון לחודשי השנה.
לפי זה כל הקושיות אינם קשות. והמדרש לא סותר כלום.
וכוונת המדרש שרחל נפטרה ובנימין נולד בי"א אייר שזה בין פסח לעצרת. וזה אחרי ימות הגשמים ולפני השרב. וזה בתחילת הקיץ.
גם לפי זה יששכר נולד בי' אדר. שזה בדיוק ט' חודשים מתחילת העיבור בסיון.
והכל אתי שפיר. והמדרשים כולם הולכים בדרך אחת.
נמצא ברור לכאו' שיום פטירת רחל אמנו הוא ביום י"א אייר!
והתאריך המקובל הוחזק בטעות מחמת שגגת המדפיסים.
בהזדמנות זו הנני להודות לידיד יקר שעוררני לדברים.
[highlight=yellow]- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -[/highlight]
להשלמת העניין אני מצרף כאן עוד 2 הודעות ממה שכתבתי בהמשך האשכול
-[highlight=yellow]- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -[/highlight]
בירור דעת תרגום יונתן בן עוזיאל לגבי זמן פטירת רחל אמנו
ההוכחה מהגמרא במגילה שרחל נפטרה בתחילת הקיץ
בהודעתי הראשונה כתבתי בזה הלשון "בגמרא (מגילה יז.) מפורש שיעקב עזב את בית אל בתחילת הקיץ. ובפסוקים מפורש שבעוזבו את בית אל נפטרה רחל".
וכעת ארחיב יותר בביאור הדברים:
הגמרא המגילה (יז.) כותבת שיוסף נעלם מאביו 22 שנה כמניין השנים שיעקב פירש מיצחק אביו. ומקשה הגמרא שהרי יעקב היה בבית לבן רק 20 שנה ולא 22.
ועונה הגמרא שמלבד 20 השנים אצל לבן נשתהה יעקב עוד שנתיים בדרך "דתניא יצא מארם נהריים ובא לו לסוכות ועשה שם י"ח חודש שנאמר ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות, ובבית אל עשה ו' חודשים והקריב זבחים" ע"כ לשון הגמרא. ומפרש שם רש"י שגמרא מדייקת מלשון הפסוק ש"בית" נכתב בלשון יחיד ו"סוכות" בלשון רבים. ומבארת שמכיון שבית נצרך לחורף נלמד ששהה שם יעקב חורף אחד. ומכיון שסוכות נצרכות לקיץ נלמד ששהה יעקב שם שני קייצים. ומכאן שהיה שם 18 חודשים. קיץ חורף וקיץ. בסדר הזה דווקא.
ומכאן ממשיכה הגמרא שבסיומו של הקיץ השני הוא עבר לבית אל ושהה שם ששה חודשים. דהיינו שהיה שם חורף שלם. ובסיומו של החורף בהגיע תחילת הקיץ יצא מבית אל ואז רחל נפטרה. הרי לנו שרחל נפטרה בתחילת הקיץ ולא בי"א חשון.
שאלת הרב @הפקדתי שומרים מתרגום יהונתן
ושאל הרב הפקדתי שומרים שאמנם מחשבון הגמרא מוכח כן. אך בתרגום יונתן חולק וכותב שיעקב השתהה בסוכות רק י"ב חודש, ולא י"ח חודשים, ולפ"ז בהצטרף ו' חודשים בבית אל הרי יציאתו משם בעת הגעת החורף שאז נפטרה רחל והוא חודש חשוון. וזה לשון התרגום יונתן (לג פסוק יז) - ויעקב נטל לסוכות ואיתעכב תמן תריסר ירחי שתא ובנא ליה בי מדרשא ולגיתוי עבד מטלן בגין כן קרא שמא דאתרא סוכות.
ובאמת שההערה נכונה. ושאלה טובה צריכה התייחסות ובירור.
ואכן עיינתי בדבר. וב"ה יש מה להשיב ע"ז באופן ברור ומוחלט.
שינוי גירסא בתרגום יונתן
אך בטרם אשיב על הדברים מחובתי לציין שבספר "תרגום יב"ע עה"ת עם פירוש יונתן ונער יונתן" הביא דבכת"י איתא "ויעקב נטל לסוכות ואיתעכב תמן תמניסר ירחי שתא ובנא ליה בי מדרשא ולגיתוי עבד מטלן בגין כן קרא שמא דאתרא סוכות." בדיוק כגמרא וכפירש"י. ולפי זה הקושיא לא מתחילה. ואדרבא מוכח שם מה שהוכחתי מהגמרא שרחל נפטרה בתחילת הקיץ.
ביאור התרגום לפי הגירסא בספרים שלפננו
אך גם בלא גרסא זו יש לבאר התרגום כדלהלן:
א. הנה על פניו מהתרגום נראה שלא ס"ל את דרשת הגמרא להשוות את שנות יוסף לשנות יעקב. כי הרי חולק על חשבון החודשים המובא בגמרא. וכיון שכן אין לו הכרח לסבור ששהה יעקב בבית אל 6 חודשים דווקא. כי הרי הגמרא כתבה כן רק כדי להשלים ל22 שנה. ואם לא ידוע לנו לפי דעת התרגום כמה זמן היה יעקב בבית אל כבר נפלה הראיה על פטירת רחל בתחילת החורף.
ב. אך גם אם נאמר שהתרגום מסכים עם הגמרא שיעקב היה בבית אל ו' חודשים. זה יהיה ראיה שרחל נפטרה בתחילת הקיץ (!) כדברי. ולא בתחילת החורף.
כי הנה הגמרא שדרשה את המילה "סוכות" בלשון רבים ולמדה ששהה יעקב בסוכות פעמיים בקיץ ופעם אחת בחורף. ולכן הוכרחה לסבור שהיה זה לפי סדר של "קיץ - חורף - קיץ".
אך התרגום שלא דרש את המילה "סוכות" בלשון רבים וסבר שהיה יעקב בסוכות רק חורף אחד וקיץ אחד. יש לכאורה מקום להסתפק האם היה שם "חורף וקיץ" או "קיץ וחורף".
ובהתבונן בסדר הכתוב בפסוק "ויבן יעקב בית ולמקנהו עשה סוכות" נבין בפשטות שיסבור התרגום שהיה שם חורף וקיץ. (דהיינו שאמנם הוא מוריד 6 חודשים מחשבון הגמרא. אך הוא מוריד את חודשי הקיץ הראשונים דווקא ולא את האחרונים!) וכיון שכן גם לשיטת התרגום, יעקב עזב את סוכות בסוף הקיץ, ועבר לבית אל לכל עונת החורף שאחריו, ובעוזבו את בית אל אחרי החורף נפטרה רחל. כלומר שנפטרה רחל בתחלית הקיץ.
אם כן נמצא שאין בתרגום שום מקור לפטירת רחל בחורף, ואדרבא אולי יש מקור איפכא (אם גורס כגמרא, או אם סובר כגמרא לגבי ו' החודשים בבית אל).
והדבר ברור למתבונן אחר עיון וחשבון.
[highlight=yellow]- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -[/highlight]
הבהרת דברים בבירור דעת מדרש תדשא
ראיתי שדברי הראשונים לא הובנו מספיק. והיו שהבינו שאני מציע כאן "רעיון מהפכני" בפירושו של מדרש זה. ואחר העיון נראה לי שהתנסחותי היתה מעורפלת משהו. ויש גם בי אשם. על כן הנני להעמיד דברים על דיוקם.
יש שלושה הוצאות חשובות שהדפיסו את מדרש תדשא. 1. בספר "בית המדרש". 2. בספר אוצר המדרשים. 3. באחרונה נדפס שוב ע"י מכון זכרון אהרן. (אני מאמין שיש עוד דפוסים אך אינני מכירם).
במדרש מביא את תאריכי הולדת האבות והשבטים. וכמה שנים חיו.
בכל הדפוסים הנ"ל בהזכרת כלל השבטים מופיעים החודשים על פי מניינם ולא על פי שמם. וזו הגרסא המקובלת והמסורה בידינו.
בכל הדפוסים גם מצויין שנחסרו מהמדרש זבולון ובנימין ולא נזכרו בנוסח המדרש שבכתבי היד כלל.
כדי להשלים חסר זה העתיקו המדפיסים את הנכתב ברבינו בחיי על בנימין ועל זבולון. מהם שהוסיפו בתוך המדרש ומהם שבהערה בשולי העמוד. והם מציינים שהם משלימים ע"פ רבינו בחיי.
יען וברבינו בחיי נזכרו כל החודשים על פי שמם ולא על פי מניינם. כך עשו המדפיסים בהביאם למדרש את חודשי זבולון ובנימין. אך שאר החודשים נזכרים לפי מניינם.
וכאן נשאלת השאלה: מה הנוסח המקורי. האם זה שבידינו (חודשים לפי מספר ולא לפי שם) או זה שנדפס ברבינו בחיי (שמות החודשים ולא מספרם).
ועל זה הבאתי שבקובץ שלטי גיבורים מביא כת"י קדום ובו מופיעים לראשונה כל השבטים ללא יוצא מן הכלל. והם מופיעים לפי מניין ולא נזכרים בשמם. ומכך הנחתי שזה הנוסח המסתבר והמקורי. וכמקובל בידינו אנו לגבי שאר השבטים.
כעת יש לדון איך לפרש את המספרים במדרש. האם המדרש מונה את החודשים מתשרי או מניסן.
אם נניח שהוא מונה מתשרי נצטרך לפרש שהוא סותר את הגמרא. ואת מפרשי התורה ומדרשים אחרים. וזה לא כל כך מסתבר. ובפרט שלגבי יששכר נצטרך להדחק מאוד מאוד כמו שכתבתי לעיל.
אם נניח שהוא מונה מניסן אין שום קושיא וזה מסתדר מצויין עם הגמרא ומפרשי התורה והמדרשים. וכן מסביר היטב כל מה שקשה על יששכר. מלבד מה שנצטרך לומר שמדפיסי או מעתיקי רבינו בחיי טעו. והטעו את משלימי המדרש אחריהם.
ועל זה כתבתי שהנראה הוא כאפשרות השניה ולפי זה רחל נפטרה בי"א אייר!