5 שמועות וסיפורים - מרן הגר"ח

נדיב לב

משתמש ותיק
סיפר לי ידיד של הרב גרליץ מתלמידיו המובהקים של הגר"ח שליט"א כמה סיפורים מענינים [חלקם אולי כבר התפרסמו]

א. שאלו את ר' חיים בדרכו ללדרמן או ממנה, היכן נמצא המקור של המהר"ל שתחיית המתים תחילתה במערת המכפלה. ר' חיים עצר לרגע, לקח פסיעה ואמר לא נמצא בבלי, פסיעה שניה, לא נמצא בירושלמי, פסיעה שלישית נמצא בתיקוני הזוהר..
לשאלתי ומפני מה ר' חיים לא הפנה תיכף לתקוני הזוהר, אמר לי ששאלו זאת, והתשובה שבתקוני הזוהר כתוב במרומז..

ב. יהודי שאל את ר' חיים מה דינו של מאוורר בשבת*, ר' חיים שאלו מה זה? ולא השיב עד שהביאו בפניו מאוורר.

ג. כעין זה, סיפר לו הרב גרליץ על יהודי ששאל את ר' חיים בנוגע להפרשת חלה בבורקס ור' חיים שאלו מה זה?

ד. יהודי שקבע מזוזה שאל את ר' חיים אם אפשר לברך על קביעתה מדין זכין, ור' חיים השיב לו לאלתר, מתוך דיוק בביה"ל שכתב שאין לרב המקום לברך על העירוב כשעושה בשביל בני המקום מדין זכין, שמא כולם ערבו, ומשמע דאל"ה היה מברך מדין זכין

ה. יהודי שאל את ר' חיים לגבי יהודי -מחבר מדורות קודמים שיצאו לגביו רינונים שהיה מן המשכילים. ור' חיים השיבו, לא ייתכן הרי החפץ חיים מזכירו במשנה ברורה, לפליאת הסובבים היכן הזכירו, השיב ר' חיים בשער הציון כותב הח"ח ועיין בהקדמה לפסיקתא ואותו יהודי הוא שכתב ההקדמה לפסיקתא


מענין לבדוק את הציונים והמקורות בג' מהעובדות הללו


*לא אמר לי מה השיבו, ומענין אם חשש למש"כ כמה פוסקים דמאוורר נחשב מוקצה מחמת גופו שזרם החשמל שבו דומה לדין שלהבת [ולא כלי שמלא"ס או כלי היתר]
 

עמיקא וטמירא

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
ה. יהודי שאל את ר' חיים לגבי יהודי -מחבר מדורות קודמים שיצאו לגביו רינונים שהיה מן המשכילים. ור' חיים השיבו, לא ייתכן הרי החפץ חיים מזכירו במשנה ברורה, לפליאת הסובבים היכן הזכירו, השיב ר' חיים בשער הציון כותב הח"ח ועיין בהקדמה לפסיקתא ואותו יהודי הוא שכתב ההקדמה לפסיקתא
סיפור זה נכון שמעתי מבעל מהעשה
המדובר הוא בובר שהוציא את המדרשים והדיוק הוא משער הציון הלכות ראש חודש שמציין לפסיקתא דר' כהנא שכידוע בובר הוציאו לאור
 

נדיב לב

משתמש ותיק
פותח הנושא
עמיקא וטמירא אמר:
נדיב לב אמר:
ה. יהודי שאל את ר' חיים לגבי יהודי -מחבר מדורות קודמים שיצאו לגביו רינונים שהיה מן המשכילים. ור' חיים השיבו, לא ייתכן הרי החפץ חיים מזכירו במשנה ברורה, לפליאת הסובבים היכן הזכירו, השיב ר' חיים בשער הציון כותב הח"ח ועיין בהקדמה לפסיקתא ואותו יהודי הוא שכתב ההקדמה לפסיקתא
סיפור זה נכון שמעתי מבעל מהעשה
המדובר הוא בובר שהוציא את המדרשים והדיוק הוא משער הציון הלכות ראש חודש שמציין לפסיקתא דר' כהנא שכידוע בובר הוציאו לאור


שער הציון סימן תיט אות ב כתב: ובמ"א משמע שהיה לו הגירסא בטור מה שהתינוקות מוליכין לבית רבן בר"ח ובאמת לא מצאתי גירסא זו בשום מקום עיין מקור הדברים באו"ז וברוקח ובפסיקתא דרב כהנא בפרשה ולקחתם לכם ומצאתי במבאר לפסיקתא שתמה ג"כ עליו:

ר' שלמה בובר סבו של מרטין בובר הנודע
 

רז בן ציון

משתמש רגיל
נדיב לב אמר:
שאלו את ר' חיים בדרכו ללדרמן או ממנה, היכן נמצא המקור של המהר"ל שתחיית המתים תחילתה במערת המכפלה.
סיפור זה שמעתיו לפני כ-3 שנים מפי בעל המעשה, הרב יהושע הרטמן, מהדיר ספרי המהר"ל.
עיקר מלאכתו היא למצוא מקורות בחז"ל לדברי מהר"ל (שכידוע לא ציין מקורותיו), ולשם כך פנה לר' חיים.
הוא סיפר שר' חיים ממש עבר על כל התורה בפחות מדקה, ולחש לעצמו: בבלי, ירושלמי, מדרש רבה, וכו'.
למיטב זכרוני המקור שציין לבסוף הוא בזוהר חדש על רות (דף לג ע"ב). כמו כן, נראה לי שהמעשה אירע לאחר שהספר כבר יצא לאור, צריך לבדוק במהדורת הרב הרטמן האם המקור צויין שם. [דברי המהר"ל נמצאים בגו"א פר' ויחי].


 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
פותח הנושא
רז בן ציון אמר:
נדיב לב אמר:
שאלו את ר' חיים בדרכו ללדרמן או ממנה, היכן נמצא המקור של המהר"ל שתחיית המתים תחילתה במערת המכפלה.
סיפור זה שמעתיו לפני כ-3 שנים מפי בעל המעשה, הרב יהושע הרטמן, מהדיר ספרי המהר"ל.
עיקר מלאכתו היא למצוא מקורות בחז"ל לדברי מהר"ל (שכידוע לא ציין מקורותיו), ולשם כך פנה לר' חיים.
הוא סיפר שר' חיים ממש עבר על כל התורה בפחות מדקה, ולחש לעצמו: בבלי, ירושלמי, מדרש רבה, וכו'.
למיטב זכרוני המקור שציין לבסוף הוא בזוהר חדש על רות (דף לג ע"ב). כמו כן, נראה לי שהמעשה אירע לאחר שהספר כבר יצא לאור, צריך לבדוק במהדורת הרב הרטמן האם המקור צויין שם. [דברי המהר"ל נמצאים בגו"א פר' ויחי].


ספר גור אריה על בראשית פרק מז פסוק כט אות ל בסוף דבריו כתב: "וקברתני בקבורתם" (שם) במערה, מפני שכל המתים עתידים לעמוד מתוך המערה, שכן דרשו רז"ל במדרש. ורש"י סדר שני הטעמים יחד 'סופה להיות עפרה כנים' ומשום גלגול מחילות, דשניהם שוים משום צער המת, אבל בכתוב לא שייך לומר "וקברתני בקבורתם" ואחר כך "ונשאתני ממצרים". ו'שלא יעשוני עבודה זרה' אמרו במדרש ב"ר (צו, ה) כשם שנפרעים מן העובד כך נפרעין מן הנעבד:

בזוהר החדש על רות עד כה לא מצאתי
 

נדיב לב

משתמש ותיק
פותח הנושא
מקור נוסף לתחית המתים ומערת המכפלה
פסיקתא דרב כהנא - נספחים אות ה - מה נאוו על ההרי' רגלי מבשר (ישעיה נב ז) ר' יהושע או' מה נשתנו ההרי' מכל מעשה בראשי' שהמבשרי' באין עליהם תחלה אלא אבות העולם נמשלו להרי' שנ' שמעו הרי' את ריב י"י והאיתני' מוסדי הארץ וגו' (מיכה ו ב) ולמה מבשרי' תחלה לאבות העולם לפי שבשע' שגלו יש' נתכנסו אבות העולם עם האימהות ובאו להב"ה וקשרו שם מספד גדול באותה שעה נזקק להם הב"ה משמי מרום ואמ' להם מה לידידי בביתי (ירמיה יא טו) מה לאוהבי בביתי עושין מספד המת אמרו לפניו רבש"ע מה חטאו בנינו שכך עשית להם אמ' להם עשו המזמתה (שם) וכל אותה קדושה שהיתה בבשרם העבירו מהם לפי' נתחייבו גלות אמרו לפניו רבש"ע שמא אתה שוכחן בין א"ה אמ' להם נשבע אני בשמי הגדול שאיני שוכחן בין אומות העולם אלא אני מחזירן למקומן שנ' ויש תקוה לאחריתך נאם י"י ושבו בנים לגבולם (שם לא טז) מיד נחם הב"ה את האבו' והלכו ושכבו לקבורותיהם לפי' כשהמבשר בא תחלה יבא אל מערת המכפלה
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
רז בן ציון אמר:
עוקץ אותו על חוסר ידיעתו בדברי חז"ל,

היתה לו ידיעה מופלגת בדברי חז"ל
הגריח"ס תפס אותו על כל מיני טעויות שהיו לו, כמו שהיו גם למחברים כשרים וצדיקים, רק שעליהם הוא כותב בלשון תימה 'איך נעלם ממנו' וכדו' ועליו הוא כותב בזלזול
 

נדיב לב

משתמש ותיק
פותח הנושא

ואולי כוונתו לפי מה שנכתב בזוהר החדש, ובמדרש הנעלם שהפתח הראשון בו עוברות הנשמות לאחר מותן הוא מערת המכפלה, וממילא גם בתחיית המתים כשחוזרת הנשמה לעולם, יוצאת דרך הפתח הראשון של מערת המכפלה

זהר חדש - מדרש רות מאמר כשגירש הקב"ה אדה"ר מגן עדן
רבי קיסמא אמר, מערת המכפלה, סמוך לפתח גן עדן. בשעה שמתה חוה, בא אדם לקברה שם. ושם הריח, מריחות גן עדן, באותו הריח שהיה שם. רצה לחצוב יותר, יצתה בת קול ואמרה דייך. באותה שעה עמד, ולא חצב יותר, ושם נקבר. מי נתעסק בו. שת בנו, שהוא היה בדמותו ובצלמו:

זוהר - מדרש הנעלם פרשת נח מאמר על חומותיך וגו'
הפתח הראשון, נכנסת הנשמה במערת המכפלה. שהיא סמוכה לג"ע. ואדה"ר שומר עליו. זכתה, הוא מכריז ואומר, פנו מקום, שלום בואך. ויצאה מפתח הראשון:
וראה עוד זוהר ח"א קכח:
 

רז בן ציון

משתמש רגיל
נדיב לב אמר:
אולי כוונתו וכו'
ייש"כ.
כפי שציינת ר' חיים א"ל שהדבר רמוז שם ולא מפורש.
ולענין אם אירע המעשה לאחר ההדפסה - מצאתי כעת שהרב הרטמן מציין במהדורתו שלא מצא מקור למדרש זה (מצ"ב - הערה 142). וא"כ נראה שהמעשה היה לאחר ההדפסה. [לא מסתבר שהשמיט המקור משום שאינו מפורש אלא ברמז, דסוכ"ס הי"ל לציין זכר לדבר].
  הצג קובץ מצורף הרב יהושע הרטמן.pdf
 

נדיב לב

משתמש ותיק
פותח הנושא
רז בן ציון אמר:
נדיב לב אמר:
אולי כוונתו וכו'
ייש"כ.
כפי שציינת ר' חיים א"ל שהדבר רמוז שם ולא מפורש.
ולענין אם אירע המעשה לאחר ההדפסה - מצאתי כעת שהרב הרטמן מציין במהדורתו שלא מצא מקור למדרש זה (מצ"ב - הערה 142). וא"כ נראה שהמעשה היה לאחר ההדפסה. [לא מסתבר שהשמיט המקור משום שאינו מפורש אלא ברמז, דסוכ"ס הי"ל לציין זכר לדבר].
 הרב יהושע הרטמן.pdf

המהדורה האחרונה יצאה לאור בשנת תשנ"ה, ואילו המעשה כפי שהעדת אירע לפני 3 שנים [אלא"כ סיפר על מעשה שארע שנים אחורה] ואולי במהדורה הבאה לכשתהיה.
ובכל מקרה דחוק מאוד להלביש את המקור לדברי המהר"ל עפ"י הדיוק בזוהר הנ"ל, לאחר שהמהר"ל כתב במפורש "שכל המתים עתידים לעמוד מתוך המערה שכן דרשו רז"ל במדרש", והמשמעות יותר שיש מדרש מפורש. ואולי כוונתו לפסיקתא שציינתי
 

רז בן ציון

משתמש רגיל
נדיב לב אמר:
המעשה כפי שהעדת אירע לפני 3 שנים
אני שמעתי ממנו לפני כ-3 שנים, במסגרת יום עיון בירושלים בבית וגן.
אבל הוא לא הזכיר מתי היה המעשה, יתכן לפני הרבה זמן.
בנוגע לזוהר כמקור - אכן קשה להסתמך ע"ז.
 

עמיקא וטמירא

משתמש ותיק
רז בן ציון אמר:
שמתי לב שהגרי"ח סופר מירושלים לאורך ספריו הרבים מציין את בובר בר"ת - ש"ב, ובדר"כ עוקץ אותו על חוסר ידיעתו בדברי חז"ל, ומכנהו ש"ב מידיעתו.
מיהו הגרי"ח סופר ומה הם ספריו?
 

בבבלי עז

משתמש רגיל
קדמא ואזלא אמר:
עמיקא וטמירא אמר:
רז בן ציון אמר:
שמתי לב שהגרי"ח סופר מירושלים לאורך ספריו הרבים מציין את בובר בר"ת - ש"ב, ובדר"כ עוקץ אותו על חוסר ידיעתו בדברי חז"ל, ומכנהו ש"ב מידיעתו.
מיהו הגרי"ח סופר ומה הם ספריו?

אוצר ישעך
אור משה
אורייתא
אות יעקב
אמרי יעקב
אמרי חיים
ברית יעקב
ברית יצחק
ברכי נפשי (2 חלקים)
ברכת יעקב
גדולה תשובה
דברי יעקב חיים
דרופתקי דאורייתא (3 חלקים)
הדר יעקב (6 חלקים)
וזאת ליהודה - טל חיים
ויחי יעקב
זכות יצחק (2 חלקים)
זיכרון משה
זרע חיים
חוקי רצונך (3 חלקים)
טוב להודות (3 חלקים)
טל חיים
יד סופר
יחי יוסף
ישועות חיים
כנסת חיים
כנסת יעקב
כרם יעקב
לך נאה להודות
מאמר חיים
מנוחת שלום (12 חלקים)
נר יהודה
עדות ביעקב (2 חלקים)
עוז יעקב
פרי טוב - יגדיל תורה א
פרי חיים
ציון יעקב
שובי השולמית (8 חלקים)
שלום יעקב
שם בצלאל
תוספת חיים
תורת יעקב (על התנ"ך)
תורת יעקב (בראשית, ויקרא במדבר)
תפארת יצחק
תרנן לשוני
מגיד דבריו ליעקב - דרשות לשבועות, לפורים, לפסח, לסוכות ולחנוכה (5 חלקים)
ושכחת לציין שהוא יודע את כל התורה.
 
 

איש ירושלם

משתמש רגיל
נדיב לב אמר:


ב. יהודי שאל את ר' חיים מה דינו של מאוורר בשבת*, ר' חיים שאלו מה זה? ולא השיב עד שהביאו בפניו מאוורר.

ג. כעין זה, סיפר לו הרב גרליץ על יהודי ששאל את ר' חיים בנוגע להפרשת חלה בבורקס ור' חיים שאלו מה זה?

מעניין מאד! כי אני שאלתי אותו לפני 20 שנה מה מברכים על קרמשיט וענה מיד "מזונות" ולא שאל "מה זה" ,אני זוכר את זה כמו היום, כמו"כ הייתי נוכח כשאחד שאל אותו על רשיון נהיגה לאשתו ואמר "הרבנים בבני ברק אוסרים על אשה לנהוג ברכב". וכן תוך כדי זה גם סידר לבחור אחד את רצועת התפילין ש"ר שנהפכה כך שהתמצא מאד בשטח.
 

דרורי

משתמש ותיק
איש ירושלם אמר:
נדיב לב אמר:


ב. יהודי שאל את ר' חיים מה דינו של מאוורר בשבת*, ר' חיים שאלו מה זה? ולא השיב עד שהביאו בפניו מאוורר.

ג. כעין זה, סיפר לו הרב גרליץ על יהודי ששאל את ר' חיים בנוגע להפרשת חלה בבורקס ור' חיים שאלו מה זה?

מעניין מאד! כי אני שאלתי אותו לפני 20 שנה מה מברכים על קרמשיט וענה מיד "מזונות" ולא שאל "מה זה" ,אני זוכר את זה כמו היום, כמו"כ הייתי נוכח כשאחד שאל אותו על רשיון נהיגה לאשתו ואמר "הרבנים בבני ברק אוסרים על אשה לנהוג ברכב". וכן תוך כדי זה גם סידר לבחור אחד את רצועת התפילין ש"ר שנהפכה כך שהתמצא מאד בשטח.
התמצא בשטח ביתו. קרמשניט היה ברוקס לא היה
האיסור הגורף שהטילו רבני בני ברק על נהיגת רכב בידי אישה מיהת"י שלא ידע?
 

רז בן ציון

משתמש רגיל
קדמא ואזלא אמר:
אוצר ישעך
אור משה
אורייתא
וכו' וכו'
ייש"כ על הרשימה המרשימה.
לפני כ-20 שנה הייתי בביתו (רבינו גרשום 26), ולאחר שיחה בד"ת ירד עמי לכניסת הבנין ונתן לי כל ספריו במתנה, וכבר אז היו עשרות... ומה שלא היה לו שם, שלח אותי לקחת מהעוזר שלו ר' חנניה (הנגר מרח' יחזקאל, סמוך לכיכר השבת). כמה שהתעקשתי לשלם, לא רצה לקחת כלום וגם לא לומר כמה.
בסוף העברתי ע"י שליח.
יהודי מיוחד, גאון נדיר ממש.
 

סופר

משתמש ותיק
1. בניגוד למה שמקובל, הגר"ח קנייבסקי מבין היטיב בטכסיסי עוה"ז, התרובות של הרב שונים מפעם לפעם והרבה פעמים עם הרבה הומור, או בניסיון לדחות את השואל, בני הבית וחדי עין בדרך כלל מבינים את כוונתו.
2. לא מכל סיפור צריך לעשות סיפור, כי לכל מסקנא של סיפור יכול לבוא פירכא מסיפור אחר. ולכן גם אם סיפרת סיפור עדיף לא לפרשן את זה, אתה עלול רק לקלקל.
3. הרבה מליצות ובדיחות שיצאו על [חשבון השפה של] הגר"ח קנייבסקי, רובם ככולם יצאו מאי הבנת ואבחנת דברין הקצרים והמתומצתים ומפרשנות לא נכונה מדבריו.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
פותח הנושא
סופר אמר:
1. בניגוד למה שמקובל, הגר"ח קנייבסקי מבין היטיב בטכסיסי עוה"ז, התרובות של הרב שונים מפעם לפעם והרבה פעמים עם הרבה הומור, או בניסיון לדחות את השואל, בני הבית וחדי עין בדרך כלל מבינים את כוונתו.
2. לא מכל סיפור צריך לעשות סיפור, כי לכל מסקנא של סיפור יכול לבוא פירכא מסיפור אחר. ולכן גם אם סיפרת סיפור עדיף לא לפרשן את זה, אתה עלול רק לקלקל.
3. הרבה מליצות ובדיחות שיצאו על [חשבון השפה של] הגר"ח קנייבסקי, רובם ככולם יצאו מאי הבנת ואבחנת דברין הקצרים והמתומצתים ומפרשנות לא נכונה מדבריו.



לא יודע מה מקובל בציבור ומה לא מקובל אצלך, מי פרשן וקלקל, ומה. אלו סיפורים ששמעתי מכלי שני ומתיחסים בין השאר לתקופה של לפני שלושים שנה + [הרב גרליץ תלמיד של ר' חיים עשרות שנים לפני שהתפרסם בצורה רחבה] ובשונה ממליצות ובדיחות של ר' חיים מאי אלו טעמים וכידוע בשנים האחרונות, הסיפור על הבורקס כפי שבררתי אירע לפני עשרות שנים כאשר ר' חיים שאל את הרב גרליץ תלמידו לפשר מכתב שקיבל לדון בזה וברצינות גמורה, וכנ"ל בשאלת המאוורר תגובתו לשאלה לא באה מתוך בדיחות הדעת אלא מחסרון ידיעה. והספורים על הסטייפלער שהיה עוזר לאשת ר' חיים במקומו ידועים ומפורסמים.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
פותח הנושא
עוד סיפר לי שבשנת תשכ"ד רבי דב לנדו שלח לו אגרת שאלה בערובין וביקש את התיחסותו של הגר"ח תוך שהוא מתנצל על שגוזל מזמנו, ור' חיים התכתב איתו ארוכות. היכן זה נדפס?
 

נדיב לב

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
סיפר לי ידיד של הרב גרליץ מתלמידיו המובהקים של הגר"ח שליט"א כמה סיפורים מענינים [חלקם אולי כבר התפרסמו]

ב. יהודי שאל את ר' חיים מה דינו של מאוורר בשבת*, ר' חיים שאלו מה זה? ולא השיב עד שהביאו בפניו מאוורר.

מענין לבדוק את הציונים והמקורות בג' מהעובדות הללו


*לא אמר לי מה השיבו, ומענין אם חשש למש"כ כמה פוסקים דמאוורר נחשב מוקצה מחמת גופו שזרם החשמל שבו דומה לדין שלהבת [ולא כלי שמלא"ס או כלי היתר]


לאחר חיפוש ומשמוש מצאתי בספר אסיפת יצחק (כ"ח אייר תשס"ו) מביא את תשובת הגר"ח בנוגע לטלטול מאוורר, בזה הלשון: "שאלה: "האם מותר לאדם לטלטל מאוורר כדי שהרוח לא ינשב עליו, מטעם שזה הוי בגדר צריך מקומו". תשובת הגר"ח: "אולי הוא מוקצה מחמת חסרון כיס וצ"ע".
 

נדיב לב

משתמש ותיק
פותח הנושא
כלפי ליא אמר:
הזוהר חדש על המגילות מובא בקדמונים כ"מדרש"

נכון מאוד. מה שכתבנו שלא מסתבר לומר שמקור המהר"ל נמצא בזוהר, הוא בגלל שמסתימת לשונו משמע שיש מדרש מפורש ולא במרומז [בהנחה שכוונת הגר"ח לדיוק בזוהר לפי מש"כ כאן https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=45&t=8509#p112735]
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
ב. יהודי שאל את ר' חיים מה דינו של מאוורר בשבת*, ר' חיים שאלו מה זה? ולא השיב עד שהביאו בפניו מאוורר.

ג. כעין זה, סיפר לו הרב גרליץ על יהודי ששאל את ר' חיים בנוגע להפרשת חלה בבורקס ור' חיים שאלו מה זה?

אני הייתי אצל הגרח"ק שליט"א כשנשאל שאלה לגבי "קוגעל תפוח אדמה"  (כמדומני בקשר להלכות שבת)- וגם אז שאל ה"גר"ח "מה זה"?
וההוא חזר על עצמו כמה פעמים "נו קוגעל מתפוחי אדמה"!!! והגר"ח בשלו "מה זה?"
וההוא יצא בלי תשובה - ומיד הסביר הגר"ח אם היהודי לא אומר לי "לאיזה קוגעל מתפוחי אדמה הוא מתכווין איך אני יכול לענות לו??"
אותו דבר לגבי מאוורים ובורקסים והכל - הרבה פעמים הההלכה תלוי בסוג הדבר, והרבה פעמים יש מי שמתכוון לכזה והשני מתכוון למשהו אחר, ולכן שואל הגר"ח "מה זה?"
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
לאחר חיפוש ומשמוש מצאתי בספר אסיפת יצחק (כ"ח אייר תשס"ו) מביא את תשובת הגר"ח בנוגע לטלטול מאוורר, בזה הלשון: "שאלה: "האם מותר לאדם לטלטל מאוורר כדי שהרוח לא ינשב עליו, מטעם שזה הוי בגדר צריך מקומו". תשובת הגר"ח: "אולי הוא מוקצה מחמת חסרון כיס וצ"ע".
לכאו' משמעות התשובה שאם לא מצד ח"כ אי"ז מוקצה כלל ואפי' בלא טעמא דלצורך מקומו מותר להזיזו
(ומסתברא כן דאמאי יהא מוקצה הרי יש בו תשמיש? וכמה שנתחבטו הראשונים לבאר דין מוקצה בנר מטעם שמא יכבה דלולי זה היה היתר גמור וא"כ ה"ה מאוורר אחר שאין בו ענין של שמא יכבה יהא מותר להזיזו להדיא אי לא מטעם דח"כ)
 

נדיב לב

משתמש ותיק
פותח הנושא
אברהם העברי אמר:
נדיב לב אמר:
לאחר חיפוש ומשמוש מצאתי בספר אסיפת יצחק (כ"ח אייר תשס"ו) מביא את תשובת הגר"ח בנוגע לטלטול מאוורר, בזה הלשון: "שאלה: "האם מותר לאדם לטלטל מאוורר כדי שהרוח לא ינשב עליו, מטעם שזה הוי בגדר צריך מקומו". תשובת הגר"ח: "אולי הוא מוקצה מחמת חסרון כיס וצ"ע".
לכאו' משמעות התשובה שאם לא מצד ח"כ אי"ז מוקצה כלל ואפי' בלא טעמא דלצורך מקומו מותר להזיזו
(ומסתברא כן דאמאי יהא מוקצה הרי יש בו תשמיש? וכמה שנתחבטו הראשונים לבאר דין מוקצה בנר מטעם שמא יכבה דלולי זה היה היתר גמור וא"כ ה"ה מאוורר אחר שאין בו ענין של שמא יכבה יהא מותר להזיזו להדיא אי לא מטעם דח"כ)
במאורר יש לדון מצד שלושה סוגי מוקצה שיאסר מחמתם.

מוקצה מחמת חסרון כיס - ולצד זה צ"ל שאף שאינו מוגדר בזמנינו כחפץ יקר במיוחד, מ"מ כיון שאין רגילים להשתמש בו תשמיש אחר מלבד פעולת האוורור ולצורך מה שנרכש, ה"ה כמוקצה מחמת ח"כ. ואף שאין מייחדים לו מקום ולכאורה הוא תנאי במוקצה מחמת ח"כ כמבואר בגמ' כל הכלים קכג. אבל צ"ל דאין הוא תנאי אלא סימן, מדלא מטלטלים אותו ומניחים אותו בכל מקום הרי שמקפידים לא להשתמש בו לשימושים אחרים. וכך זכור לי בלומדי את הסוגיא שכתב לפרש האגרות משה דלא כהבית מאיר שהביאו המשנה ברורה, והגרש"ז אף הסביר זאת בבית מאיר. וכן אפשר לבאר עפ"י החזו"א דכל חפץ שקובעים לו מקום [אף כלי היתר] ה"ה מוקצה אף שאין דמיו יקרים, וכמו שכתב החזון איש לגבי תמונה ושעון כמדומני סימן מו. אולם בטעם זה יש לדון דסו"ס דרך העולם לטלטל המאוורר ממקום למקום.

מוקצה מחמת גופו - וכמו שכתבנו לעיל שזרם החשמל שבו דומה לדין שלהבת וכ"כ בחוט שני.

כלי שמלאכתו לאיסור - מטעם שהפעלתו כרוכה בעשיית מלאכת איסור, על אף שלאחר שהופעל הוא משמש להיתר, ודווקא לצורך גופו ומקומו שרי. ומה שזכור לי שהפוסקים רצו להכריח יסוד זה מדין סולם, ויש שהרחיבו יסוד זה לכלי המשמש היתר המשמש לאיסור כמו ספר טלפונים

נוסף על כך מה שכתבת שאם המאוורר מוגדר ככלי היתר, הרי דשרי גם שלא לצורך. כוונתך מחמה לצל, אבל לטלטל בחינם יש שהחמירו וכך משמע בדעת השו"ע.

 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
יש להזכיר שדעת הגרשז"א שאין בו דין מוקצה, כפי שהובא בשש"כ פי"ג הערה קל"ד.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
פותח הנושא
קדמא ואזלא אמר:
יש להזכיר שדעת הגרשז"א שאין בו דין מוקצה, כפי שהובא בשש"כ פי"ג הערה קל"ד.
וזו לא דעת הגרשז"א בלבד. וכמובן צריך לסייג כ"ז דווקא כשהמאוורר פועל, דאל"ה גם לדעת הגרשז"א אסור לטלטלו משום שבלא שימוש ה"ה כאבן ומוקצה מחמת גופו, אלא שאם יש בו שימוש כל דהו מותר. ומ"מ בדעת הגרשז"א מוכרח שחלק על היסוד שהזכרנו שכלי שהפעלתו כרוכה במלאכת איסור חשיב כלי שמלא"ס על אף שמיועד לשימוש היתר.
 

שניאור

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
מוקצה מחמת חסרון כיס - ולצד זה צ"ל שאף שאינו מוגדר בזמנינו כחפץ יקר במיוחד, מ"מ כיון שאין רגילים להשתמש בו תשמיש אחר מלבד פעולת האוורור ולצורך מה שנרכש, ה"ה כמוקצה מחמת ח"כ. ואף שאין מייחדים לו מקום ולכאורה הוא תנאי במוקצה מחמת ח"כ כמבואר בגמ' כל הכלים קכג. אבל צ"ל דאין הוא תנאי אלא סימן, מדלא מטלטלים אותו ומניחים אותו בכל מקום הרי שמקפידים לא להשתמש בו לשימושים אחרים. וכך זכור לי בלומדי את הסוגיא שכתב לפרש האגרות משה דלא כהבית מאיר שהביאו המשנה ברורה, והגרש"ז אף הסביר זאת בבית מאיר. וכן אפשר לבאר עפ"י החזו"א דכל חפץ שקובעים לו מקום [אף כלי היתר] ה"ה מוקצה אף שאין דמיו יקרים, וכמו שכתב החזון איש לגבי תמונה ושעון כמדומני סימן מו. אולם בטעם זה יש לדון דסו"ס דרך העולם לטלטל המאוורר ממקום למקום.
מאוד קשה להגדיר זאת כחסרון כיס, היות והיום לרוב רובם של החפצים לא משתמשים כמעט רק לדברים המיועדים להם א"כ רוב הכלים הם חסרון כיס, וזה פשוט שלא לזה התכוונו חז"ל.
החזו"א לכאורה לא שייך לכאן כלל, כי החזו"א מדבר על דבר שתשמישו אך ורק במקומו.
 
חלק עליון תַחתִית