אוסף סיפורים על עכברים שנסתלקו מהבתים

[יצחק סופר]

כבר נתפרסמו סיפורים רבים אשר בתים שסבלו מעכברים ושאר מזיקים תלו תמונת צדיק זי"ע והמזיקים נעלמו
כמו"כ יש אשר לאחר שהתחזקו בנתינת מעשרות נעלמו המזיקים
באשכול זה הנני מנסה לאסוף סיפורים אמינים ומיוחדים בענין זה
אופנים בהם אפשר לראות שסילוק המזיק קשורה בפעולה הנ"ל ולדוג' שאחר שהוסרה תמונת הצדיק חזרו המזיקים, או שהיו בבית כמה וכמה עכברים ונעלמו כולם ביום בו עשו את הפעולה
3428114@gmail.com

[פיילוט 0.4]

אצלי הוה מעשה שקיבלנו ע''ע לעשר כל דבר בבית (חוץ מן המלח), ואחר זמן נתרשלו בני הבית בעניין, ובא עכבר (אחד או יותר - עברו מאז כ7 שנים ואין הזכרון שולט בפרטים) והציק לנו משך יומיים או שלש, ומיד כשנתעוררנו בדבר וחיזקנו את עניין המעשרות, תיכף בא הדבר על תיקונו, ולא שמענו ולא ראינו ממנו יותר!

אגב, זכרוני מלפני עשור שראיתי כתוב בספרי תלמידי הגר''א שענין העכברים הוא להנקם מהם בני האדם.
איני זוכר מקורו בבירור, נדמה לי מספר ביאורי הגר''א של מכון הגר''א.

[יצחק סופר]

האם הוא נלכד במלוכדת או שברח לבד ?

[משבט הכהונא]

על מעשרות מפורש על כך עיין ירושלמי ב"מ ג, ה. (ובדמאי פ"א ה"ג-ד) ועיין בערבי נחל כי תבוא א' לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי. איתא ברבה פרשת עקב (ג', ה) שאם אין מעשרין כראוי העכברים אוכלין, ואיתא בהוריות (י"ג.) האוכל ממה שעכבר אוכל משכח תלמודו, וז"ש לא עברתי ממצותיך שנתתי מעשר כראוי ולא שכחתי. מג"א בספר שמן ששון פרשת בראשית.
אגב שמעתי פעם שעכברים ושרצים באים כשאין נזהרים בשמות וגניזה
האם יש מקור לזה???

[יצחק סופר]

האם הוא נלכד במלוכדת או שברח לבד ?

[פיילוט 0.4]

אם זכרוני אינו מטעני כך היה הדבר-
שלשה ימים ושלשה לילות שהוא שיגע אותנו, השאיר לנו מזכרות, וסירב להגיע אל תיקונו השלם, ותיכף משנתעוררנו לסיבת שליחותו - הותרה הרצועה - ונלכד אותו בן-נעוות-המרדות בפח יקוש, ונטלו אותו ילדי השכונה ושיחקו עמו וקברו אותו בכבוד(?) גדול.

על כל פנים גופא דעובדא אינו העניין, כי הרגשת הלב דאז הייתה ברורה שהוא בא לעורר על העניין הזה.
[בפרט שבאותם ימים הייתי דר אז מעל ואדי רוחש מיני בריות שאיני חפץ ביקרן, וקל שבכולן - עכבר, ומעולם לא עלה על דעתם לבקרני (ואף אם עלה מ''מ נמנעו מלעשות זאת), מלבד אותה פעם (ועוד פעם אחרת שאכ''מ) שאכל עמנו ושתה עמנו והדיר לילותינו משינה, עד שריחם עלינו בעל הבירה והעיר אותנו לדבר זה].

[נהורא מעליא]

בדידי הוה עובדא, שאחד מחברי התלונן בפני על מכת עכברים המציקה לו מאוד במשך תקופה ארוכה, ולא הועילו כל הסגולות, ואף מלכודות של ממש לא הזיזו לעכברים מלעשות ככל העולה על רוחם, והיו הולכים ומזיקים ומשחיתים כל מיני אוכלין ואף את העץ שבארונות היו מכרסמים.
תוך כדי דיבורו, נזכרתי במעשה שהיה עם הגרח"פ שיינברג זצ"ל, שאחד מתלמידיו בא להתלונן בפניו כי לאחרונה ביתו רוחש עקרבים, ובאו מים עד נפש, עד שהחליטו לעבור דירה, עברו דירה לאיזור אחר, ולאחר יום - יומיים שוב באו העקרבים! ואינו יודע להשית עצות בנפשו. הגרח"פ שאל אותו מיד: האם היה איזה מעשה חסד שהייתם נוהגים לעשות והפסקתם לעשותו? נזכר התלמיד כי היה קבצן אחד שהיה סועד אצלם מדי פעם בסעודות שבת, אך התנהגותו הלא - סמפטית והריח שהוביל בעקבותיו הקשו מאוד על בעלת הבית, עד שפסקו כליל מלהזמינו. הורה לו הגרח"פ להשיב את האורח, ואכן, ביום שבו השיב את האורח פסקו העקרבים באורח פלא! התלמיד מלא התפעלות סיפר את הסיפור כ'מופת' של הגרח"פ, אך לאחר ששאלו את הגרח"פ על כך, ענה כי הדבר פשוט מאוד: בפרק שירה מופיע כי שירת העקרב היא 'טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו', ועל כן היה פשוט לו כי הופעת העקרבים באה כ'תזכורת' לכך שיש להתחזק בעניין זה...
סיפרתי לידידי הנ"ל את המעשה הזה, ועל המשקל הזה אמרתי לו, כי בפרק שירה מופיע כי שירת העכבר היא 'ואתה צדיק על כל הבא עלי כי אמת עשית ואני הרשעתי', ועל כן עליו לבדוק אם הוא מקבל עליו דין שמים באהבה, או שמא יש בו תרעומת כלפי שמיא ח"ו. ידידי לא ידע על מה אני סח, וטען שאין דברים בגו, אך לאחר כמה שעות התקשר אלי וסיפר כי כשחזר לביתו סיפר לאשתו את המעשה, והגברת הודתה כי אכן לפני תקופה היה לה קושי גדול בעניין מסויים, עד שלא עצרה ברוחה והתבטאה בתרעומת כלפי שמיא...
אמרתי לו כי יואיל לשבת עם אשתו ולחזקה באמונה ובבטחון בהשי"ת, עד שתבין כי דבריה היו שטות והבל, ותשוב בתשובה על דבריה בלב שלם.
למחרת התקשר אלי ידידי, וסיפר כי אכן ישב עם אשתו ועשתה כנ"ל. וראה זה פלא: העכברים נעלמו כלא היו!!

[ההוא טייעא]

תוך כדי דיבורו, נזכרתי במעשה שהיה עם הגרח"פ שיינברג זצ"ל, שאחד מתלמידיו בא להתלונן בפניו כי לאחרונה ביתו רוחש עקרבים, ובאו מים עד נפש, עד שהחליטו לעבור דירה, עברו דירה לאיזור אחר, ולאחר יום - יומיים שוב באו העקרבים! ואינו יודע להשית עצות בנפשו. הגרח"פ שאל אותו מיד: האם היה איזה מעשה חסד שהייתם נוהגים לעשות והפסקתם לעשותו? נזכר התלמיד כי היה קבצן אחד שהיה סועד אצלם מדי פעם בסעודות שבת, אך התנהגותו הלא - סמפטית והריח שהוביל בעקבותיו הקשו מאוד על בעלת הבית, עד שפסקו כליל מלהזמינו. הורה לו הגרח"פ להשיב את האורח, ואכן, ביום שבו השיב את האורח פסקו העקרבים באורח פלא! התלמיד מלא התפעלות סיפר את הסיפור כ'מופת' של הגרח"פ, אך לאחר ששאלו את הגרח"פ על כך, ענה כי הדבר פשוט מאוד: בפרק שירה מופיע כי שירת העקרב היא 'טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו', ועל כן היה פשוט לו כי הופעת העקרבים באה כ'תזכורת' לכך שיש להתחזק בעניין זה...

מן הסתם היה כזה ריח שזה ריחק גם את העקרבים...

עצם הסיפור נשמע מוזר איפה שורצים היום עקרבים בבתים?!

[נהורא מעליא]

תוך כדי דיבורו, נזכרתי במעשה שהיה עם הגרח"פ שיינברג זצ"ל, שאחד מתלמידיו בא להתלונן בפניו כי לאחרונה ביתו רוחש עקרבים, ובאו מים עד נפש, עד שהחליטו לעבור דירה, עברו דירה לאיזור אחר, ולאחר יום - יומיים שוב באו העקרבים! ואינו יודע להשית עצות בנפשו. הגרח"פ שאל אותו מיד: האם היה איזה מעשה חסד שהייתם נוהגים לעשות והפסקתם לעשותו? נזכר התלמיד כי היה קבצן אחד שהיה סועד אצלם מדי פעם בסעודות שבת, אך התנהגותו הלא - סמפטית והריח שהוביל בעקבותיו הקשו מאוד על בעלת הבית, עד שפסקו כליל מלהזמינו. הורה לו הגרח"פ להשיב את האורח, ואכן, ביום שבו השיב את האורח פסקו העקרבים באורח פלא! התלמיד מלא התפעלות סיפר את הסיפור כ'מופת' של הגרח"פ, אך לאחר ששאלו את הגרח"פ על כך, ענה כי הדבר פשוט מאוד: בפרק שירה מופיע כי שירת העקרב היא 'טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו', ועל כן היה פשוט לו כי הופעת העקרבים באה כ'תזכורת' לכך שיש להתחזק בעניין זה...

מן הסתם היה כזה ריח שזה ריחק גם את העקרבים...

עצם הסיפור נשמע מוזר איפה שורצים היום עקרבים בבתים?!

א - קאשע אויף א- מעשה...
את הסיפור שמעתי ממקור מוסמך