הצ'ולנט של געצל'ה בליל ששי מה עם כשרות

כותר

משתמש ותיק
מצד ההלכה, עד אחד נאמן באיסורין.
אך ישראל מהדרין בכשרות שלא יבואו ח"ו לידי מכשול ומדקדקים אחר השגחה וכשרות מוסמכת.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
יצויין שאיני מכיר את החנות הספציפית הזו.
רק אומר שכיום יש חובה לקנות דווקא ממקום עם הכשר, מפני שבעל עסק (אפילו יר"ש) בהול על ממונו, ויכול להתיר דברים מחשש הפסד.

חוץ מזה, לא כל אדם חרדי אפשר לאכול אצלו. יש אנשים מאוד חרדים שאוכלים הכשרים מפוקפקים ביותר, בגלל שהם לא מאוד מודעים לבעיה שבהכשרים האלה. ויש גם חרדים שלא נזהרים מספיק בענייני חרקים (וזה מצוי מאוד לצערינו הרב).
בקיצור, לא הייתי אוכל אם אין לו תעודה של הכשר שאני מכיר וסומך.

מה גם שאין לו באמת תירוץ להימנע מלקחת הכשר. אם למשל הוא ייקח את הכשר הרב לנדא, הוא יצטרך לשלם אך ורק משכורת למשגיח, דהיינו לשלם למישהו לפי שעות שיעשה מטלות כשרותיות בעסק. בלי לשלם שקל לגוף ההכשר. אז מה אכפת לו?
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
מצד ההלכה, עד אחד נאמן באיסורין.
אך ישראל מהדרין בכשרות שלא יבואו ח"ו לידי מכשול ומדקדקים אחר השגחה וכשרות מוסמכת.
במציאות של ימינו, אי אפשר להחיל את הכלל הזה אפילו על הכשרים רשמיים, בטח שלא על כל יהודי שומר תומ"'צ שפותח עסק.
יש מאמר מאוד מבואר ומתקבל על פי פשט של 'כושרות' (ארגון שהייתי ממליץ לסמוך עליהם רק לחומרא וד"ל), ש'עד אחד' נאמר דווקא כשהמציאות מתאימה לזה ברוב המקרים. אבל אם אנן סהדי שבבד"ץ פלוני יש מכשולים רבים בכשרות, כבר לא ניתן לסמוך עליהם. ולמעשה כיום ישנה חובה לברר איזה הכשר הוא טוב ואיזה אינו, מפני כל המכשולים המצויים מאוד.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
אם אסור לסמוך

על מה סומכים העולם??????????????????
העולם לכאורה סומכים על 'עד אחד', וכנראה אינם מזדהים עם הסברות שהעלנו שלא לסמוך על כך
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
העולם לכאורה סומכים על 'עד אחד', וכנראה אינם מזדהים עם הסברות שהעלנו שלא לסמוך על כך
מה הדין, מי שהסתמך על עד אחד באיסורים, ולבסוף זה לא היה כשר, וכי הוא נקרא אנוס?

אם לא - אז יש סיבה גדולה לא להכניס עצמו לסיכונים במקום שהניסיון הוכיח לכל מי שיודע משהו על מצב הכשרות והחנויות בימנו שיש יותר מדי מכשולים כדי לסמוך על בעל חנות אפילו חרדי.
 

יהודי

משתמש ותיק
השאלה 'על מה סומכים העולם' אינה ברורה בכלל. רוב צרכני החנויות העראיות הללו הם בחורים שאינם יודעים מימינם לשמאלם בענייני כשרות, ואוכלים מכל הבא ליד.
פעם סיפר לי קרוב משפחתי בחור חשוב בהחלט כי היה בשפת אחד החופים הכשרים וקנה שם צ'יפס שטוגן שם. שאלתיו איזה כשרות יש לו, האם התפו"א מעושר (עוד אפשר לעשר), האם אין חשש בישולי עכו"ם (י"א שבדיעבד בישול מומר מותר), ומה לגבי הכלים וכו' וכו'. והסתכל עליי בפליאה ואמר שלא חשב ע"ז. וזה בחור שרגיל מהבית לאכול רק העד"ח והרב לנדא ולא יותר.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
חייל של הרבי אמר:
העולם לכאורה סומכים על 'עד אחד', וכנראה אינם מזדהים עם הסברות שהעלנו שלא לסמוך על כך
מה הדין, מי שהסתמך על עד אחד באיסורים, ולבסוף זה לא היה כשר, וכי הוא נקרא אנוס?

אם לא - אז יש סיבה גדולה לא להכניס עצמו לסיכונים במקום שהניסיון הוכיח לכל מי שיודע משהו על מצב הכשרות והחנויות בימנו שיש יותר מדי מכשולים כדי לסמוך על בעל חנות אפילו חרדי.


אכן אלה שיודעים דבר או שניים על כשרות, הם לרוב לא אלה שסומכים על 'עד אחד' במקרים כאלה...
באופן כללי אני חושב שאם ניתן לכל יהודי דתי להיות משגיח כשרות במסעדה או אולם אירועים ליום אחד, אז הוא יסמוך על הכשר אחד או שניים... ולא על תשעה הכשרים
 
 

אברך

משתמש ותיק
יהודי אמר:
השאלה 'על מה סומכים העולם' אינה ברורה בכלל. רוב צרכני החנויות העראיות הללו הם בחורים שאינם יודעים מימינם לשמאלם בענייני כשרות, ואוכלים מכל הבא ליד.
פעם סיפר לי קרוב משפחתי בחור חשוב בהחלט כי היה בשפת אחד החופים הכשרים וקנה שם צ'יפס שטוגן שם. שאלתיו איזה כשרות יש לו, האם התפו"א מעושר (עוד אפשר לעשר), האם אין חשש בישולי עכו"ם (י"א שבדיעבד בישול מומר מותר), ומה לגבי הכלים וכו' וכו'. והסתכל עליי בפליאה ואמר שלא חשב ע"ז. וזה בחור שרגיל מהבית לאכול רק העד"ח והרב לנדא ולא יותר.
אצל חזונאישניקים זה לא היה קורה.
 
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודי אמר:
רוב צרכני החנויות העראיות הללו

בשכונה בה אני גר יש כמה חנויות כאלה
שאין להם הכשר
וזה אומר שאין ביקוש לכשרות
וזה אומר שזה כלל לא מעט אנשים
וזה אומר שמצבינו עצוב
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
עד אחד לא נאמן שהוא עשה מה שגם הוא עצמו מודה שהוא לא עשה...
געצל׳ה יקירינו לא יודע בכלל ממה להיזהר
יש לי שכנה שעושה קיטרינג, משפחה חרדית, משלנו, הספיק לי פעם אחת לשמוע מה קורה אצלה במטבח, איך היא שוטפת ירקות, פלפלים בצל חסה והיד נטויה, הכיפה לא מוכיחה על ידע אלא על שלא יכשילו במזיד
 
שמעתי פעם מהרב הכהן [רב בי"כ קהל חסידים בשיכון ה'] שיש תקנת ועד ארבע ארצות שלא לקנות במקום בלי הכשר מבי"ד [לא גוכר את הנוסח המדויק אבל זה העקרון]
אינני יודע כמה תקנה זו מחייבת אבל לא צריך להיות חכם גדול בשביל להבין כמה היא נכונה
 

יערב שיחי

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
יהודי אמר:
רוב צרכני החנויות העראיות הללו

בשכונה בה אני גר יש כמה חנויות כאלה
שאין להם הכשר
וזה אומר שאין ביקוש לכשרות
וזה אומר שזה כלל לא מעט אנשים
וזה אומר שמצבינו עצוב
אולי עליך להחליף שכונה!
 
 

יערב שיחי

משתמש ותיק
גם אני ראיתי באיזור גאולה חנות כזו והיו שם למעלה ממאה בחורי ישיבה, שאכלו רק בגלל שלמוכר יש טלית קטן.
 

יערב שיחי

משתמש ותיק
לצערנו כבר היה לעולמים שאנשים 'משלנו' האכילו נו''ט כדי לחסוך כמה שקלים, לא פעם ולא פעמיים, עאכו"כ כשמדובר רק בהכשר פחות טוב שיכולים להקל לעצמם, וחבל שהדור הצעיר מקל לעצמו כי לא נוכחו בעיניהם במכשולים הללו.
 

כותר

משתמש ותיק
בעבר הייתי משגיח כשרות ואכתוב כאן כמה מכשולות יכולות להיות בטשואלנט, גם אם נאמין לו שכל המוצרים בד"ץ.

1. מצוי מאוד בסירים מוסדיים במטבחים מוסדיים, שיש נמלים זבובונים וכדו', לכן צריך להקפיד על הדברה במקום, ניקיון.
ושטיפה חוזרת של כל כלי לפני התחלת העבודה. (בעיני ראיתי בעל חי בסיר נקי שלא נשטף).

2. בשקים מוסדיים של שעועית, גריסים וחומוס מצויים יותר תולעים ושאר חרקים.

3. יש ספק אם צריך להפריש חלה מה'קוגלה' (חיקוי הקישקע) כששמים יותר מקילו קמח, הרב לנדא מחמיר.
קמח צריך לנפות. גם אם ניפו צריך לשומרו בהקפאה, ואם עמד בחוץ יכולים לחזור אליו חרקים.

4. לבדוק את הביצים.

וכדי שיהיו כל המוצרים בד"ץ צריך הרבה יר"ש. אני זוכר קייטרינג בקרית צאנז בירושלים שכולם סמכו עליו, עד שרב השכונה גילה שם בשר מארגנטינה.
 

שניאור

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
3. יש ספק אם צריך להפריש חלה מה'קוגלה' (חיקוי הקישקע) כששמים יותר מקילו קמח, הרב לנדא מחמיר.
לא ידוע לי על מישהו שמקיל בזה, כמובן כשיש שיעור קמח לחלה.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
ישראל מהדרין בכשרות
כאמור, היא תקנת 'ועד ארבע ארצות' - שפשטה גזרתם בכל ישראל, וּפֹרֵ֥ץ גָּדֵ֖ר גו'.


לעצם הנושא - גבי ע"א נאמן באיסורין:
לבי במערב אמר:
לבי במערב אמר:
יהודי אמר:
רק שכבר הסבירו כאן כמה וכמה פעמים שע"א הוא בדבר שתלוי בו, ולדוג' אם פלוני מעיד לי שראה את אלמוני שוחט כדין. ואי"ז שייך להכשרים בימינו.
וכמש"כ במק"א בלשון קצרה:
לבי במערב אמר:
ההסתמכות על חותמת־ההכשר גדרה הוא בפשטות מדין 'חזקה', ובכל צד ריעותא שיִמָּצֵא בה עלולה ליבטל לכאורה.
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
שניאור אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
3. יש ספק אם צריך להפריש חלה מה'קוגלה' (חיקוי הקישקע) כששמים יותר מקילו קמח, הרב לנדא מחמיר.
לא ידוע לי על מישהו שמקיל בזה, כמובן כשיש שיעור קמח לחלה.
א. אם מחוררים את השקית זה כבר מבושל ולא אפוי
ב. לפעמים זה בלילה רכה 
 
 

פראנק

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
ישראל מהדרין בכשרות
כאמור, היא תקנת 'ועד ארבע ארצות' - שפשטה גזרתם בכל ישראל, וּפֹרֵ֥ץ גָּדֵ֖ר גו'.


לעצם הנושא - גבי ע"א נאמן באיסורין 

עיין בכף החיים יו"ד קיט ו 
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
פותח הנושא
פראנק אמר:
לבי במערב אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
ישראל מהדרין בכשרות
כאמור, היא תקנת 'ועד ארבע ארצות' - שפשטה גזרתם בכל ישראל, וּפֹרֵ֥ץ גָּדֵ֖ר גו'.


לעצם הנושא - גבי ע"א נאמן באיסורין 

עיין בכף החיים יו"ד קיט ו 

האם תוכל לכתוב את תורף דבריו
יען אין הספר תחת ידי

 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
האם תוכל לכתוב את תורף דבריו יען אין הספר תחת ידי
ומ"מ אף דמעיקר דינא נקטינן להקל לקנות מסתם כל אדם. טוב לחוש לד' הרמב"ם בזה"ז דאחסור דרי. וכמ"ש הט"ז סק"ב. משום שנתקלקלו הדורות. וכ"כ בס' בית הלל (ס"ס סה) שמזה נראה כמו שתיקנו בפנקס המדינה שלא ליקח שום דבר מאכל או יין אא"כ יש ביד המוכר תעודה מהאב"ד שנעשה בהכשר. ואף במוחזק בכשרות נהגו כן משום לא פלוג. ומיהו אם נאבד ממנו כתב ההכשר והוא מוחזק בכשרות יש לסמוך עליו ולהאמינו. ע"כ. וכ"כ בל"י סק"א. לחה"פ סק"ב. כרם שלמה. וכ"ש בדור זה שבעוה"ר הפרוץ מרובה על העומד. וכ"כ בערוך השלחן סק"ט. וכיו"ב כ' הכנה"ג הגה"ט אות ח בשם הרשד"ם סי' צ שאף לד' מרן אם יש אמתלא לחוש בדבר ואין האיש מוחזק בכשרות חוששים להחמיר. והובא בבל"י סק"ב. מסגרת השלחן. זבחי צדק. סק"ג. וכ"כ בחכ"א כלל עא ס"א שאין לקנות בשר ויין וחלב ופת אא"כ ממי שמכירין אותו שמוחזק בכשרות דאל"כ יש לחוש שמא המוכר חשוד על לפני עור. וכן ראוי לנהוג בזה"ז. וכו'. ע"ש. וכ"כ בשו"ת אפרקסתא דעניא (סי' ע). וע"ע בשו"ת הרמ"ץ (סי' יב או' ג). ובבכור שור בחי' לע"ז (לט.). ובמוחזק בכשרות מיהא יש להקל. וע"ע בס' נהר מצרים (דע"ה ע"א).
 

mashav

משתמש רגיל
mashav אמר:
mmh אמר:
'ערוך השלחן' (יו"ד סי' קיט סעי' ד): "דאע"ג דהתורה האמינתו לכל אחד מישראל על האיסורים מ"מ חנוני קבוע שמוכר תמיד בכל עת ובכל שעה שאני דהוא מורה התירא".

ערוך השולחן (יורה דעה סי' א סע' יא): "ומכל מקום אפשר בכוונת הרמב"ם כדברי רבינו הרמ"א שהבאנו דכשאינו שוחט לעצמו לא חיישינן לה והטעם דנהי דבאיסורי דרבנן כמו יין וגבינה יש לחוש באינו מומחה שימכור לאחרים דבר האסור וכן חתיכת דג אף שזהו איסור דאורייתא מכל מקום יש לחוש שיסבור בדעתו שהחתיכת דג זה הוא מדג טהור ולא יחוש לחקור היטב אבל בבשר כשאינו שוחט בעצמו נצטרך לחשדו שעבר על איסור דאורייתא להאכיל לישראל טרפות ולא חשדינן לשום אדם מישראל כל זמן אינו חשוד על האיסורין אף כשאינו מומחה ובוודאי שחט אצל שוחט ורוב מצויין אצל שחיטה מומחין הם. אבל כששוחט לעצמו ומוכר חשדינן ליה שאף אם אולי נמצא איזה פגימה בהסכין או איזה שאלה בבדיקת הריאה יסבור בדעתו שאינו טרפה וימכרנה לאחרים ולכן צריך מומחה דווקא. ובאמת בכל מדינות שלנו אינו מצוי כלל טבח שישחוט בעצמו וימכור בעצמו את הבשר אמנם אם המצא ימצא כן פשיטא שאסור לקנות ממנו אם לא שיודעים בו שהוא מומחה ומוחזק בכשרות, ואף שהוא מומחה בשחיטה ונטל קבלה דוודאי מוחזק בכשרות מכל מקום צריך לעיין אחריו היטב דקרוב הדבר דמפני יצרא דממונא יקל לעצמו איזה קולא שלא על פי הדין וצריך לדעת שהוא ירא אלקים ביותר ודבר זה מוטל על רב הקהלה וראשי העיר לדקדק בזה היטב".

דברים מפורשים מהערוך השלחן. מתוך האשכול הזה



 
 

משה יעקב

משתמש ותיק
פראנק אמר:
עיין בכף החיים יו"ד קיט ו
mashav אמר:
או כאן מה שהביאו מערוך השלחן.
ברצוני להוסיף נקודה נוספת בזה.
דישנו את הענין של נאמנות על איסורים, דאם מכירים שהמוכר יהודי כשר אז לא חשדי' ליה שיעבור הלפני עוור ויביא בשר לא כשר.
אך ישנו בעיה אחרת והיא לאחד שמקפיד לאכול רק הכשר מסוים, נניח בד"ץ, ואילו המוכר אוכל גם מחפוד. אך הוא טוען שהכל בד"ץ.
שכאן כבר לכא' מתבטל הנאמנות של המוכר.
אומנם כאן זה תלוי גם כיצד הוא מגדיר את ההכשר השני, דאם הוא מחשיבו -כטריפה - אז אין נאמנות למוכר.
אבל אם רק מקפיד משום מנהגים וכו' אז כמדו' שהדין יהיה שונה. 
 

תיקו

משתמש ותיק
מיודעי ומכירי כאלו שלא לקחו הכשר ובתום לב נכשלו בדברים שלא עלה על דעתם שיש בזה בעיה
צריך להיות לפחות קצת ת"ח לדעת איפה יש בכלל לחשוב שיש בעיה כמו שאומרים שכשלומדים יודעים מתי ועל מה צריך לשאול
 
חלק עליון תַחתִית