במציאות של ימינו, אי אפשר להחיל את הכלל הזה אפילו על הכשרים רשמיים, בטח שלא על כל יהודי שומר תומ"'צ שפותח עסק.דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:מצד ההלכה, עד אחד נאמן באיסורין.
אך ישראל מהדרין בכשרות שלא יבואו ח"ו לידי מכשול ומדקדקים אחר השגחה וכשרות מוסמכת.
חייל של הרבי אמר:צויין שאיני מכיר את החנות הספציפית הזו.
העולם לכאורה סומכים על 'עד אחד', וכנראה אינם מזדהים עם הסברות שהעלנו שלא לסמוך על כךיעקב שלם אמר:אם אסור לסמוך
על מה סומכים העולם??????????????????
מה הדין, מי שהסתמך על עד אחד באיסורים, ולבסוף זה לא היה כשר, וכי הוא נקרא אנוס?חייל של הרבי אמר:העולם לכאורה סומכים על 'עד אחד', וכנראה אינם מזדהים עם הסברות שהעלנו שלא לסמוך על כך
יושב אוהלים אמר:מה הדין, מי שהסתמך על עד אחד באיסורים, ולבסוף זה לא היה כשר, וכי הוא נקרא אנוס?חייל של הרבי אמר:העולם לכאורה סומכים על 'עד אחד', וכנראה אינם מזדהים עם הסברות שהעלנו שלא לסמוך על כך
אם לא - אז יש סיבה גדולה לא להכניס עצמו לסיכונים במקום שהניסיון הוכיח לכל מי שיודע משהו על מצב הכשרות והחנויות בימנו שיש יותר מדי מכשולים כדי לסמוך על בעל חנות אפילו חרדי.
אצל חזונאישניקים זה לא היה קורה.יהודי אמר:השאלה 'על מה סומכים העולם' אינה ברורה בכלל. רוב צרכני החנויות העראיות הללו הם בחורים שאינם יודעים מימינם לשמאלם בענייני כשרות, ואוכלים מכל הבא ליד.
פעם סיפר לי קרוב משפחתי בחור חשוב בהחלט כי היה בשפת אחד החופים הכשרים וקנה שם צ'יפס שטוגן שם. שאלתיו איזה כשרות יש לו, האם התפו"א מעושר (עוד אפשר לעשר), האם אין חשש בישולי עכו"ם (י"א שבדיעבד בישול מומר מותר), ומה לגבי הכלים וכו' וכו'. והסתכל עליי בפליאה ואמר שלא חשב ע"ז. וזה בחור שרגיל מהבית לאכול רק העד"ח והרב לנדא ולא יותר.
יהודי אמר:רוב צרכני החנויות העראיות הללו
אולי עליך להחליף שכונה!יעקב שלם אמר:יהודי אמר:רוב צרכני החנויות העראיות הללו
בשכונה בה אני גר יש כמה חנויות כאלה
שאין להם הכשר
וזה אומר שאין ביקוש לכשרות
וזה אומר שזה כלל לא מעט אנשים
וזה אומר שמצבינו עצוב
יעקב שלם אמר:אם אסור לסמוך
על מה סומכים העולם??????????????????
לא ידוע לי על מישהו שמקיל בזה, כמובן כשיש שיעור קמח לחלה.דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:3. יש ספק אם צריך להפריש חלה מה'קוגלה' (חיקוי הקישקע) כששמים יותר מקילו קמח, הרב לנדא מחמיר.
כאמור, היא תקנת 'ועד ארבע ארצות' - שפשטה גזרתם בכל ישראל, וּפֹרֵ֥ץ גָּדֵ֖ר גו'.דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:ישראל מהדרין בכשרות
לבי במערב אמר:לבי במערב אמר:וכמש"כ במק"א בלשון קצרה:יהודי אמר:רק שכבר הסבירו כאן כמה וכמה פעמים שע"א הוא בדבר שתלוי בו, ולדוג' אם פלוני מעיד לי שראה את אלמוני שוחט כדין. ואי"ז שייך להכשרים בימינו.
לבי במערב אמר:ההסתמכות על חותמת־ההכשר גדרה הוא בפשטות מדין 'חזקה', ובכל צד ריעותא שיִמָּצֵא בה עלולה ליבטל לכאורה.
א. אם מחוררים את השקית זה כבר מבושל ולא אפוישניאור אמר:לא ידוע לי על מישהו שמקיל בזה, כמובן כשיש שיעור קמח לחלה.דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:3. יש ספק אם צריך להפריש חלה מה'קוגלה' (חיקוי הקישקע) כששמים יותר מקילו קמח, הרב לנדא מחמיר.
לבי במערב אמר:כאמור, היא תקנת 'ועד ארבע ארצות' - שפשטה גזרתם בכל ישראל, וּפֹרֵ֥ץ גָּדֵ֖ר גו'.דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:ישראל מהדרין בכשרות
לעצם הנושא - גבי ע"א נאמן באיסורין
פראנק אמר:לבי במערב אמר:כאמור, היא תקנת 'ועד ארבע ארצות' - שפשטה גזרתם בכל ישראל, וּפֹרֵ֥ץ גָּדֵ֖ר גו'.דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:ישראל מהדרין בכשרות
לעצם הנושא - גבי ע"א נאמן באיסורין
עיין בכף החיים יו"ד קיט ו
יעקב שלם אמר:האם תוכל לכתוב את תורף דבריו יען אין הספר תחת ידי
ומ"מ אף דמעיקר דינא נקטינן להקל לקנות מסתם כל אדם. טוב לחוש לד' הרמב"ם בזה"ז דאחסור דרי. וכמ"ש הט"ז סק"ב. משום שנתקלקלו הדורות. וכ"כ בס' בית הלל (ס"ס סה) שמזה נראה כמו שתיקנו בפנקס המדינה שלא ליקח שום דבר מאכל או יין אא"כ יש ביד המוכר תעודה מהאב"ד שנעשה בהכשר. ואף במוחזק בכשרות נהגו כן משום לא פלוג. ומיהו אם נאבד ממנו כתב ההכשר והוא מוחזק בכשרות יש לסמוך עליו ולהאמינו. ע"כ. וכ"כ בל"י סק"א. לחה"פ סק"ב. כרם שלמה. וכ"ש בדור זה שבעוה"ר הפרוץ מרובה על העומד. וכ"כ בערוך השלחן סק"ט. וכיו"ב כ' הכנה"ג הגה"ט אות ח בשם הרשד"ם סי' צ שאף לד' מרן אם יש אמתלא לחוש בדבר ואין האיש מוחזק בכשרות חוששים להחמיר. והובא בבל"י סק"ב. מסגרת השלחן. זבחי צדק. סק"ג. וכ"כ בחכ"א כלל עא ס"א שאין לקנות בשר ויין וחלב ופת אא"כ ממי שמכירין אותו שמוחזק בכשרות דאל"כ יש לחוש שמא המוכר חשוד על לפני עור. וכן ראוי לנהוג בזה"ז. וכו'. ע"ש. וכ"כ בשו"ת אפרקסתא דעניא (סי' ע). וע"ע בשו"ת הרמ"ץ (סי' יב או' ג). ובבכור שור בחי' לע"ז (לט.). ובמוחזק בכשרות מיהא יש להקל. וע"ע בס' נהר מצרים (דע"ה ע"א).
mashav אמר:mmh אמר:'ערוך השלחן' (יו"ד סי' קיט סעי' ד): "דאע"ג דהתורה האמינתו לכל אחד מישראל על האיסורים מ"מ חנוני קבוע שמוכר תמיד בכל עת ובכל שעה שאני דהוא מורה התירא".
ערוך השולחן (יורה דעה סי' א סע' יא): "ומכל מקום אפשר בכוונת הרמב"ם כדברי רבינו הרמ"א שהבאנו דכשאינו שוחט לעצמו לא חיישינן לה והטעם דנהי דבאיסורי דרבנן כמו יין וגבינה יש לחוש באינו מומחה שימכור לאחרים דבר האסור וכן חתיכת דג אף שזהו איסור דאורייתא מכל מקום יש לחוש שיסבור בדעתו שהחתיכת דג זה הוא מדג טהור ולא יחוש לחקור היטב אבל בבשר כשאינו שוחט בעצמו נצטרך לחשדו שעבר על איסור דאורייתא להאכיל לישראל טרפות ולא חשדינן לשום אדם מישראל כל זמן אינו חשוד על האיסורין אף כשאינו מומחה ובוודאי שחט אצל שוחט ורוב מצויין אצל שחיטה מומחין הם. אבל כששוחט לעצמו ומוכר חשדינן ליה שאף אם אולי נמצא איזה פגימה בהסכין או איזה שאלה בבדיקת הריאה יסבור בדעתו שאינו טרפה וימכרנה לאחרים ולכן צריך מומחה דווקא. ובאמת בכל מדינות שלנו אינו מצוי כלל טבח שישחוט בעצמו וימכור בעצמו את הבשר אמנם אם המצא ימצא כן פשיטא שאסור לקנות ממנו אם לא שיודעים בו שהוא מומחה ומוחזק בכשרות, ואף שהוא מומחה בשחיטה ונטל קבלה דוודאי מוחזק בכשרות מכל מקום צריך לעיין אחריו היטב דקרוב הדבר דמפני יצרא דממונא יקל לעצמו איזה קולא שלא על פי הדין וצריך לדעת שהוא ירא אלקים ביותר ודבר זה מוטל על רב הקהלה וראשי העיר לדקדק בזה היטב".
דברים מפורשים מהערוך השלחן. מתוך האשכול הזה
פראנק אמר:עיין בכף החיים יו"ד קיט ו
ברצוני להוסיף נקודה נוספת בזה.mashav אמר:או כאן מה שהביאו מערוך השלחן.