שאלה: ערבות כשרות
מצות ערבה ליקח ערבי נחל, ומאד קשה למצוא ערבה כשרה כפי הסימנים שקבלנו, והיינו לפי הרמב"ם (ופסק הש"ע ר"ס תרמ"ז וביהגר"א) צריך דוקא פגימות קטנות עד מאד, אבל אם הפגימות ניכרים היטב ראוי לפסול, ורוב הערבות המצויים היום בשוק, אפילו בארץ ישראל, הפגימות ניכרים מאד. ולפעמים קבלתי ערבות מאמריקא והיו כפי הסימנים בלי שינוי, בלי פגימות או שלא היו ניכרים כמעט לעין, והעלים היו משוך וצר, והקנה אדום וזהו ערבה הכשירה, אבל שאר ערבות המצויים בשוק דהפגימות ניכרות היטב ולא קטנים עד מאד, וגם רובם העלים רחבות, ראוי לחשוש שאיננה הערבה האמורה בתורה, וצ"ב שבארץ ישראל המנהג שיוצאין בערבות אלו וכן בחו"ל.
ונראה דכל הסימנים בערבה אינם בצורת ענף הערבה אלא רק במין העץ שהוא עץ ערבה, ולכן כשמקצת הערבות בעץ זה יש להם סימני ערבה אף שרובם אינם כן, י"ל דהוי כבר סימן שהוא מין ערבה וכשר, ומיהו בהדסים שמצוי בעץ אחד משולשין ובלתי משולשין וקיימא לן שהמשולשים כשרים ובלתי משולשין פסולין, אף להפוסקים שדין עבות הוא במין העץ, וע"כ דעי"ז שאינו עבות נחשב כמין אחר ועוברין בבל תוסיף, כפי הנראה המנהג לסמוך להקל דחלוק ערבה מהדס, ובערבה לא נאמר צורת העץ בקרא כמו בהדס שנאמר "עבות", ע"כ אין מעכב שיהא בכל ערבה סימני ערבה, אלא כל שבעץ ישנן כמה ערבות עם סימני ערבה בידוע שזהו מאותו המין אלא שנשתנה צורתן ע"י צורת גידולם וכשרים. ומיהו לעצמי אני נוהג דגם ערבה שבאותו עץ יש ענפים שונים, לחשוש שיש כמה וכמה סוגי ערבות באותו עץ, וכשגדל עם פגימות ניכרות בטלה מינה בזה שם ערבה ופסול, ולכן אני מקפיד לחפש ערבות שהעלים בלי פגימות ניכרות וגם העלים לא גדולות אלא עלה משוך וצר כנחל, ואף דאפשר שאלו סימנים על המין וכל העץ כשר, מ"מ יש לומר שרק בזה שמם עלייהו.
ואף שראיתי בספר "ארבעת המינים השלם" שהביא מפי השמועה בשם רבינו החזו"א זצ"ל ומסיק בשמו "הערבות הגדלות בנחל הירקון היה מברך עליהם, הראו לו ערבה אחת מהירקון שפגימותיה היו קצת יותר גדולות מסתם ערבות שבירקון ואמר שהיא כשרה", והדברים נרשמו כהלכתא בלי טעמא, וצ"ע הטעם שהכשיר בכ"ז, וכבר כתבתי פוק חזי מאי עמא דבר שיוצאין גם בפגימות ניכרות, כיון שזהו המין הנכון לפי המסורת המקובלת, וע"כ גם בנשתנה בפגימות ורחבים מהני, ועדיין צ"ב. (ולעצמי אני משתדל בס"ד להשיג מאמריקא ערבות מנחל שהעלים חלקות בלי פגמים ולא רחבות וזקופות, ורק בשעת הדחק כשאני לא משיג אותם, סומך אני על מנהג העולם להכשיר הערבות הרגילות שלדבריהם השינויים אינו מחמת שזה מין אחר אלא רק מכח האדמה).
וראוי ליזהר מאד בערבה שיהא לה "לבלוב" והיינו עלה קטן וצר יוצא בראש ענף הערבה, שכפי ששמענו מצוי במדינתנו (דרא"פ) שבקיץ נופל הראש, ונקטם ראשו בערבה פסול, וכיון שברוב העולם סוכות אחרי הקיץ, מצוי דנקטם וע"כ צריך לבלוב. מיהו אף אם נקטם אין דעתי לפסול כשאינו ניכר לכל אחד, דשורש הפסול בנקטם שאינו הדר, וכיון שלאחר שנשר גדל ולא נראה בו החסרון מסתברא שכשר בדיעבד, אף אם מעיקרא נשר ראשו, כיון שלא ניכר. ובלאו הכי אם תמרה עלתה בראש הדס אין פסול שזהו הידורו, וכן בערבות אלו כשגידולם כן לא פסלינן וראשו כפי המקובל אצלנו.
וצריך גם קנה ערבה אדום או מקצתו אדום שזהו מסימני ערבה, ומצוי בשוק עלי עץ אקליפטוס שדומה מאד לערבה, אבל מקרוב יצא לאור ספר "כשרות ארבעת המינים" ולדבריו הגה"ק הגרי"ל דיסקין זצ"ל דן להכשירם, וכמדומני שהיום מכירים את עץ האקליפטוס שהוא רחב וחזק והעלים רחבים יותר, ואנו אוסרים להשתמש בו לערבה.