מה המסורת על ערבות לחג הסוכות, ובעניין פסול ד' מינים מורכבים ע"פ חכמת הבוטניקה

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

כרם

משתמש ותיק
2 שאלות יש לי בערבות של סוכות.
1. מה המסורת שיש לנו איזו היא ערבה, ומה אם הערבה האמריקנית, מה ידוע עליה?
2. לפעמים יש בד עם לבלוב, ובהתבוננות נראה שנקטם העלה בעבר בעודו מחובר על העץ, וכטבע הערבה יצא לבלוב חדש כאילו הוא המשך של הבד המקורי של הערבה, האם דינו כנקטם, או שהלבלוב החדש הזה משלים את החסר והכל נחשב בד אחד?
 

אור זרוע

משתמש ותיק
בספר תשובות והנהגות (ג, קפז) דן בעניינים אלה ואני מעתיק את כל התשובה:
שאלה: ערבות כשרות

מצות ערבה ליקח ערבי נחל, ומאד קשה למצוא ערבה כשרה כפי הסימנים שקבלנו, והיינו לפי הרמב"ם (ופסק הש"ע ר"ס תרמ"ז וביהגר"א) צריך דוקא פגימות קטנות עד מאד, אבל אם הפגימות ניכרים היטב ראוי לפסול, ורוב הערבות המצויים היום בשוק, אפילו בארץ ישראל, הפגימות ניכרים מאד. ולפעמים קבלתי ערבות מאמריקא והיו כפי הסימנים בלי שינוי, בלי פגימות או שלא היו ניכרים כמעט לעין, והעלים היו משוך וצר, והקנה אדום וזהו ערבה הכשירה, אבל שאר ערבות המצויים בשוק דהפגימות ניכרות היטב ולא קטנים עד מאד, וגם רובם העלים רחבות, ראוי לחשוש שאיננה הערבה האמורה בתורה, וצ"ב שבארץ ישראל המנהג שיוצאין בערבות אלו וכן בחו"ל.

ונראה דכל הסימנים בערבה אינם בצורת ענף הערבה אלא רק במין העץ שהוא עץ ערבה, ולכן כשמקצת הערבות בעץ זה יש להם סימני ערבה אף שרובם אינם כן, י"ל דהוי כבר סימן שהוא מין ערבה וכשר, ומיהו בהדסים שמצוי בעץ אחד משולשין ובלתי משולשין וקיימא לן שהמשולשים כשרים ובלתי משולשין פסולין, אף להפוסקים שדין עבות הוא במין העץ, וע"כ דעי"ז שאינו עבות נחשב כמין אחר ועוברין בבל תוסיף, כפי הנראה המנהג לסמוך להקל דחלוק ערבה מהדס, ובערבה לא נאמר צורת העץ בקרא כמו בהדס שנאמר "עבות", ע"כ אין מעכב שיהא בכל ערבה סימני ערבה, אלא כל שבעץ ישנן כמה ערבות עם סימני ערבה בידוע שזהו מאותו המין אלא שנשתנה צורתן ע"י צורת גידולם וכשרים. ומיהו לעצמי אני נוהג דגם ערבה שבאותו עץ יש ענפים שונים, לחשוש שיש כמה וכמה סוגי ערבות באותו עץ, וכשגדל עם פגימות ניכרות בטלה מינה בזה שם ערבה ופסול, ולכן אני מקפיד לחפש ערבות שהעלים בלי פגימות ניכרות וגם העלים לא גדולות אלא עלה משוך וצר כנחל, ואף דאפשר שאלו סימנים על המין וכל העץ כשר, מ"מ יש לומר שרק בזה שמם עלייהו.

ואף שראיתי בספר "ארבעת המינים השלם" שהביא מפי השמועה בשם רבינו החזו"א זצ"ל ומסיק בשמו "הערבות הגדלות בנחל הירקון היה מברך עליהם, הראו לו ערבה אחת מהירקון שפגימותיה היו קצת יותר גדולות מסתם ערבות שבירקון ואמר שהיא כשרה", והדברים נרשמו כהלכתא בלי טעמא, וצ"ע הטעם שהכשיר בכ"ז, וכבר כתבתי פוק חזי מאי עמא דבר שיוצאין גם בפגימות ניכרות, כיון שזהו המין הנכון לפי המסורת המקובלת, וע"כ גם בנשתנה בפגימות ורחבים מהני, ועדיין צ"ב. (ולעצמי אני משתדל בס"ד להשיג מאמריקא ערבות מנחל שהעלים חלקות בלי פגמים ולא רחבות וזקופות, ורק בשעת הדחק כשאני לא משיג אותם, סומך אני על מנהג העולם להכשיר הערבות הרגילות שלדבריהם השינויים אינו מחמת שזה מין אחר אלא רק מכח האדמה).

וראוי ליזהר מאד בערבה שיהא לה "לבלוב" והיינו עלה קטן וצר יוצא בראש ענף הערבה, שכפי ששמענו מצוי במדינתנו (דרא"פ) שבקיץ נופל הראש, ונקטם ראשו בערבה פסול, וכיון שברוב העולם סוכות אחרי הקיץ, מצוי דנקטם וע"כ צריך לבלוב. מיהו אף אם נקטם אין דעתי לפסול כשאינו ניכר לכל אחד, דשורש הפסול בנקטם שאינו הדר, וכיון שלאחר שנשר גדל ולא נראה בו החסרון מסתברא שכשר בדיעבד, אף אם מעיקרא נשר ראשו, כיון שלא ניכר. ובלאו הכי אם תמרה עלתה בראש הדס אין פסול שזהו הידורו, וכן בערבות אלו כשגידולם כן לא פסלינן וראשו כפי המקובל אצלנו.

וצריך גם קנה ערבה אדום או מקצתו אדום שזהו מסימני ערבה, ומצוי בשוק עלי עץ אקליפטוס שדומה מאד לערבה, אבל מקרוב יצא לאור ספר "כשרות ארבעת המינים" ולדבריו הגה"ק הגרי"ל דיסקין זצ"ל דן להכשירם, וכמדומני שהיום מכירים את עץ האקליפטוס שהוא רחב וחזק והעלים רחבים יותר, ואנו אוסרים להשתמש בו לערבה.
 

אאא

משתמש ותיק
מאת הרב גדליהו אקסלרוד, רב קהילת חב"ד בחיפה

בשוק נמצאים ערבות הנקראות "אמריקניות" או "שאצער" ומקורם הוא ממדבר טקסס ארה"ב ועד לפני כמה עשרות שנים לא ידע מהם אף איש מישראל שהן "ערבות" ואין להן מסורת ונטיית ההלכה היא שאין הן ערבות ועכ"פ מספק אסור לברך עליהן.

א) לשון הרמב"ם והשו"ע או"ח תרמ"ז סעיף א' ערבי נחל האמור בתורה הוא מין "ידוע" הנקרא כן עלה שלו משוך כנחל מלשון זה נראה שצריך להיות מין "ידוע" הכונה שיש לו מסורת .

ב) צריך להיות "משוך כנחל" בפשטות הכונה שהעלים משוכים ביושר כנחל ולא מתעגלים ו"הערבות" הנ"ל מתעגלים כלפי פנים קרוב לחצי עיגול.

ג) ירושלמי כלאים פרק א' הל' ה' אם העלים אינם דומים הוי כלאים והנ"ל אינם דומים בנוסף להתעגלותם גם צבעם ירוק כהה יותר מהערבה המסורה לנו מדור דור כן קשה הקנה שלהן כעץ והעלים עבים ואינו דומה לערבה שעליה דקים וגמישים ורכים.

ד) ברמ"א תרנ"ד "ונוהגין ליקח כל יום חוה"מ ערבה חדשה ולקשרה בלולב והוא הידור מצוה ומפרשים הפוסקים כי טבע הערבה שמדי יום היא מתיבשת או נכמשת משא"כ ה"ערבות" הנ"ל ה"שאצער" אינם מתיבשים ומחזיקים מעמד כמה ימים כביום הראשון.

ה) ה"מסורת" שיש לנו בערבה הוא מהמשנה סוכה (מ"ה) שלקחו ערבות מ"מוצא" שלמטה מירושלים וגם השתמשו בענפי הערבה שזוקפין אותן בצדי המזבח וראשיהן כפופין ע"ג המזבח ועד עצם היום הזה לוקטין ערבות מ"מוצא" והן נראין כערבות שאנו מברכים עליהן מעולם ועוד יש להעיר שאלו הנקראים "שאצער" אם יקחו מהם ענפים לא יהיו נכפפין כי הם ממש עצים ויהיו זקופים ואין אלו הערבות שמוזכרים במשנה.

ו) מכיון שפרץ ענין ה"שאצער" הרבה בארה"ב שמשם מוצאם ועבר לאנגליה וגם באה"ק יש כבר מגדלים אותם משתילים שהובאו מארה"ב על כן הריני מביא לידיעת ציבור שומרי המצוות שיזהרו בזה ועכ"פ ספיקא דאורייתא לחומרא.



הרב גדליהו אקסלרוד

אב"ד חיפה
 

כרם

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודי אמר:
כמדומה ששאלת הרב כרם@ נבעה ממכתב הרב אקסלרוד.
לא ראיתי את המכתב הנ"ל, רק שמעתי שיש ערבות אמריקאיות ויש ערעור עליהם, ובקשתי לשמוע מחו"ר אתרא הדין מה ידוע עליהם.
שמעתי פעם שיש מין ערבות אמריקאיות שהגר"א קוטלר זצ"ל הכשיר אותם, שהם מין ערבה. האם הכונה לערבות אלה, או לערבות אחרות?
 

יהודי

משתמש ותיק
פשוט ראיתי מה שכתבתם ותוכ"ד ראיתי את מכתב הרב אקסלרוד...
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
אאא אמר:
מאת הרב גדליהו אקסלרוד, רב קהילת חב"ד בחיפה
בשוק נמצאים ערבות הנקראות "אמריקניות" או "שאצער" ומקורם הוא ממדבר טקסס ארה"ב ועד לפני כמה עשרות שנים לא ידע מהם אף איש מישראל שהן "ערבות" ואין להן מסורת ונטיית ההלכה היא שאין הן ערבות ועכ"פ מספק אסור לברך עליהן.
דברים תמוהים ביותר! מה גם, שדבריו אינם נכונים עובדתית, מאז ומעולם לקחו יהודי ארה"ב ערבות כאלו, ולא סוג הערבות שגדלים באר"י, ולא מדובר בנוהג חדש.
א) לשון הרמב"ם והשו"ע או"ח תרמ"ז סעיף א' ערבי נחל האמור בתורה הוא מין "ידוע" הנקרא כן עלה שלו משוך כנחל מלשון זה נראה שצריך להיות מין "ידוע" הכונה שיש לו מסורת.
לערבות לא היה שום רצף של מסורה, מעולם לא העלו הפוסקים שום צד או נידון לפסול זן מסויים של ערבות. כדי להבהיר, יש לציין שמצויים על פני כדור הארץ יותר מ-400 סוגי ערבות, ובכל מקום גדלים סוגים שונים, לא הרי הערבות שבאר"י כהרי הערבות שבאירופה, ולא הרי מזרח אירופה כמערב אירופה, ולא הרי אירופה כהרי אמריקה. מש"כ הרמב"ם שהוא מין ידוע, היא על עצם הערבות, ולא על סוגי הערבות, כי לא פסלו חז"ל אלא הצפצפה בלבד ולא סוג ערבה שונה, ומעולם לא נאמרה שום דין שצריך שיהיה סוג ערבה כלשהי.
ב) צריך להיות "משוך כנחל" בפשטות הכונה שהעלים משוכים ביושר כנחל ולא מתעגלים ו"הערבות" הנ"ל מתעגלים כלפי פנים קרוב לחצי עיגול.
לא היו דברים מעולם! הערבות הנ"ל אינם מתעגלים בשום צורה!
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
יש לציין, שמלבד החיסרון שכותב הגר"מ שטרנבוך בנוגע לערבות שנמכרים כאן בארץ, שבעקבותיו הוא מקפיד לקחת ערבות מארה"ב. הרי בערבות שלנו כאן יש בו עוד חשש פסול, (ובפרט אם לוקחים ערבות על לבלוב), כנפסק במשנ"ב (תרמ"ז סק"ט) שערבה שרוב עליה אינם עולים למעלה אלא כפופים כלפי מטה - פסולה.
 

חסידישער

משתמש ותיק
רמתים צופים אמר:
הרי בערבות שלנו כאן יש בו עוד חשש פסול, (ובפרט אם לוקחים ערבות על לבלוב), כנפסק במשנ"ב (תרמ"ז סק"ט) שערבה שרוב עליה אינם עולים למעלה אלא כפופים כלפי מטה - פסולה.
הכוונה במ"ב שזה נופל למטה לגמרי...
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
חסידישער אמר:
רמתים צופים אמר:
הרי בערבות שלנו כאן יש בו עוד חשש פסול, (ובפרט אם לוקחים ערבות על לבלוב), כנפסק במשנ"ב (תרמ"ז סק"ט) שערבה שרוב עליה אינם עולים למעלה אלא כפופים כלפי מטה - פסולה.
הכוונה במ"ב שזה נופל למטה לגמרי...
לא הבנתי כוונתך, מה נקרא "לגמרי" ומה אינו "לגמרי"? אשמח אם תבאר כוונתך.

יש לציין שבערבות שאינם עם לבלוב פחות שכיח פסול כזו, לכן יש להדר לכתחילה לקחת בלי לבלוב. (וכמובן שאין שום 'הידור' לקחת עם לבלוב).
 

החסיד

משתמש רגיל
רמתים צופים אמר:
חסידישער אמר:
רמתים צופים אמר:
הרי בערבות שלנו כאן יש בו עוד חשש פסול, (ובפרט אם לוקחים ערבות על לבלוב), כנפסק במשנ"ב (תרמ"ז סק"ט) שערבה שרוב עליה אינם עולים למעלה אלא כפופים כלפי מטה - פסולה.
הכוונה במ"ב שזה נופל למטה לגמרי...
לא הבנתי כוונתך, מה נקרא "לגמרי" ומה אינו "לגמרי"? אשמח אם תבאר כוונתך.

יש לציין שבערבות שאינם עם לבלוב פחות שכיח פסול כזו, לכן יש להדר לכתחילה לקחת בלי לבלוב. ([highlight=yellow]וכמובן[/highlight] שאין שום 'הידור' לקחת עם לבלוב).
בתשובות והנהגות שהובא לעיל כמדומני [ ג קפ"ז] כתב בזה"ל
וראוי ליזהר [highlight=yellow]מאד[/highlight] בערבה שיהא לה "לבלוב" והיינו עלה קטן וצר יוצא בראש ענף הערבה, שכפי ששמענו מצוי במדינתנו (דרא"פ) שבקיץ נופל הראש, ונקטם ראשו בערבה פסול, וכיון שברוב העולם סוכות אחרי הקיץ, מצוי דנקטם וע"כ צריך לבלוב.
 

החסיד

משתמש רגיל
אגב, היה בזה כבר פולמוס גדול, ואחד הרבנים בלייקווד אף פסל את הערבות בלי הלבלוב, וכותב שהסכימו עימו גדולי ירושלים
הפולמוס.jpg
 

החסיד

משתמש רגיל
רמתים צופים אמר:
אתה הבאת כותב שרצה לפסול הערבות עם הלבלוב, ואני הבאתי כותב שרצה לפסול הערבות בלי הלבלוב, אם כן בא נאמר "יצא זה בזה", והנח להם לישראל שמהדרים על לבלוב, ובטח לא ראוי כלל לכתוב על מנהג רוב ישראל מקדמת דנא [שאלתי את אבי שליט"א והוא אמר לי שגם בזמנו כבר היו כולם מחפשים להדר בכך] ש"בטח אין בזה שום הידור"!
ובפרט שהבאתי אחד מפוסקי הלכה [תשובות והנהגות] שכותב כמה חשוב להקפיד על לבלוב.
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
החסיד אמר:
רמתים צופים אמר:
אתה הבאת כותב שרצה לפסול הערבות עם הלבלוב, ואני הבאתי כותב שרצה לפסול הערבות בלי הלבלוב, אם כן בא נאמר "יצא זה בזה", והנח להם לישראל שמהדרים על לבלוב, ובטח לא ראוי כלל לכתוב על מנהג רוב ישראל מקדמת דנא [שאלתי את אבי שליט"א והוא אמר לי שגם בזמנו כבר היו כולם מחפשים להדר בכך] ש"בטח אין בזה שום הידור"!
ובפרט שהבאתי אחד מפוסקי הלכה [תשובות והנהגות] שכותב כמה חשוב להקפיד על לבלוב.
עוד לא עברתי על כל דבריו של הנ"ל בקובץ אור ישראל, ואי"ה כשאתפנה אקרא ואעיין.
אבל אני חייב להעיר, אינני יודע בן כמה אביך, וגם אנכי הדל עדיין צעיר יחסית, אבל דיברתי עם אבי, והוא גיכח מכל זה, לטענתו מדובר בדבר ממש ממש חדש, בשנים קדמוניות מעולם לא ידע איש על לבלוב, (הוא תיאר בפני - שבערב סוכות היה מגיע יהודי תימני עם אילן גדול של ערבות וכל אחד היה חותך ממנו ענף אחד, מעולם לא שמע מה זה לבלוב) מדובר בתופעה חדשה מאוד.

ובפרט שהבאתי אחד מפוסקי הלכה, אשר משכן כבודו היה בעיר ראדין שהוציא פירוש 'משנה ברורה' על הש"ע, בה פסק שערבה שעליו כפופים למטה ואינם עולים למעלה - פסולה!
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
ג"א מעיד שבצעירותי לא היה מושג כזה של ערבות לבלוב, אולי אחד בעיר.
 

חסידישער

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
ג"א מעיד שבצעירותי לא היה מושג כזה של ערבות לבלוב, אולי אחד בעיר.
לבלוב הוא סימן שאין חשש נקטם ראשו ואם הלבלוב נופל כשיש לערבה שיעור על העץ יש בזה כבר חשש של נקטם ראשו. אמנם אם יש עץ שהערבות משירים את הלבלוב עוד בקטנות הענף הרי שאין בזה שום בעיה.
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
חסידישער אמר:
כלפי ליא אמר:
ג"א מעיד שבצעירותי לא היה מושג כזה של ערבות לבלוב, אולי אחד בעיר.
לבלוב הוא סימן שאין חשש נקטם ראשו ואם הלבלוב נופל כשיש לערבה שיעור על העץ יש בזה כבר חשש של נקטם ראשו. אמנם אם יש עץ שהערבות משירים את הלבלוב עוד בקטנות הענף הרי שאין בזה שום בעיה.
למיטב ידיעתי המציאות שונה בתכלית ממה שכתבת - לבלוב היינו שהענף נמצא באמצע הלבלוב והפריחה. לכל אילן ישנו זמן פריחה וזמן תרדמה, זמן הפריחה מצטמצם למשך כמה חודשי השנה בלבד, ומדובר בענפים ועלים מאוד צעירים, דהיינו שעדיין לא נגמר הענף ועליו. אח"כ בגמר הלבלוב והפריחה הענף מתחזק ואז היא עומדת בלי שום לבלוב. ענפים שהם באמצע הפריחה ועדיין לא נגמר בישולם יש להן לבלב, ברגע שנגמר בישולו שוב אין להם לבלב, וכל הלבלבים התפתחו ונעשו עלים גדולים.

וזו גם הסיבה למה דוקא (ובעיקר) הערבות שיש להם לבלוב, דוקא אלו נופלים ואינם עומדים חזק, ולכן הם פסולים לדעת המשנ"ב כיון שאינו עומד דרך גידולו. ולכן ראוי לכתחילה להדר ולהימנע מלקנות ערבות עם לבלב - היכי דאפשר.

[כך הבנתי בשם פרדסן. אם טעיתי, יבואו הבקיאים להעמידני על טעותי.]
 

בני תורה

משתמש ותיק
הוא מתכון לנדלדלו העלין. לא יודע מה נקרא נדלדלו.
דרך אגב, יש סברא שנתחדשה על ידי כמה ת"ח בדורנו [שכמדומה שאין לה שום מקור] לומר שאם העלים נוטים למטה יהא בזה פסול משום שאינו דרך גידולן.
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
סענדער אמר:
איפה מצאת במשנה ברורה לפסול ערבה שעליה נכפפים כלפי מטה???
שולחן ערוך אורח חיים תרנא ב:
יטול האגודה בידו הימנית, ראשיהם למעלה ועיקריהם למטה.
משנה ברורה:
(טז) ראשיהם למעלה וכו' - דבעינן שיטלן דרך גדילתן באילן ואם היפך אפילו בדיעבד לא יצא ומטעם זה כתב מהרי"ל שאותן הלוקחים הדסים יבשים הבאים מאיטליא יתירום ויראו שמונחים כדרך גדילתן דלפעמים מונחים ראשו של זה בצד עיקרו של זה וכתב במטה משה דגם כשנוטלין ראשיהן מן הצד הוי שלא כדרך גדילתן:

וע"ע באר היטב סימן תרמו סק"ט, וכ"כ החזו"א סי' קמו סעי' לה, שכל חלק וחלק צריך שיהיה דרך גדילתו, ובאופן שחלק מההדס [ולענייננו הערבה] אינו דרך גדילתו - לא יצא אפילו בדיעבד!
 

סענדער

משתמש ותיק
@בני תורה אני כן יודע מה הכוונה נתדלדלו.
עי' גמ' חולין עג ע"א אבר מדולדל. וברש"י שם שנחתך ממנו אבר ומעורה ותלוי במקצת.

ולגבי סברא זו שאינו דרך גידולן, חושבני שהמקור זה בשם החזו"א, אך אינני מבינה.
הרי כן הוא דרך גידולה שהיא נכפפת למטה, כידוע לכל בר בי רב.
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
בני תורה אמר:
הוא מתכון לנדלדלו העלין. לא יודע מה נקרא נדלדלו.
התכוונתי משום דרך גידולן, אבל גם משום נדלדלו יש פסול, אלא שבזה נחלקו המחבר והמג"א, והן אמנם שהמשנ"ב החמיר כהמג"א, אבל כמדומני שלפי המשנ"ב בדיעבד יצא.

בני תורה אמר:
דרך אגב, יש סברא שנתחדשה על ידי כמה ת"ח בדורנו [שכמדומה שאין לה שום מקור] לומר שאם העלים נוטים למטה יהא בזה פסול משום שאינו דרך גידולן.
ראה לעיל מה שהבאתי מהבאר היטב והחז"א. וגם הא"ר מביאו בשם השל"ה.
 

סענדער

משתמש ותיק
רמתים צופים אמר:
סענדער אמר:
איפה מצאת במשנה ברורה לפסול ערבה שעליה נכפפים כלפי מטה???
שולחן ערוך אורח חיים תרנא ב:
יטול האגודה בידו הימנית, ראשיהם למעלה ועיקריהם למטה.
משנה ברורה:
(טז) ראשיהם למעלה וכו' - דבעינן שיטלן דרך גדילתן באילן ואם היפך אפילו בדיעבד לא יצא ומטעם זה כתב מהרי"ל שאותן הלוקחים הדסים יבשים הבאים מאיטליא יתירום ויראו שמונחים כדרך גדילתן דלפעמים מונחים ראשו של זה בצד עיקרו של זה וכתב במטה משה דגם כשנוטלין ראשיהן מן הצד הוי שלא כדרך גדילתן:

וע"ע באר היטב סימן תרמו סק"ט, וכ"כ החזו"א סי' קמו סעי' לה, שכל חלק וחלק צריך שיהיה דרך גדילתו, ובאופן שחלק מההדס [ולענייננו הערבה] אינו דרך גדילתו - לא יצא אפילו בדיעבד!
אם כן אין לך ערבה שכשרה, כי לדעת המטה משה אף כשראשיהן מן הצד הוי שלא כדרך גדילתן. ואילו כל הערבות ראשי העלים הם נוטות לצדדים, וסוף העלה נוטה כלפי מטה.
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
סענדער אמר:
@בני תורה אני כן יודע מה הכוונה נתדלדלו.
עי' גמ' חולין עג ע"א אבר מדולדל. וברש"י שם שנחתך ממנו אבר ומעורה ותלוי במקצת.
יש בזה פלוגתא בין הראשונים, לדעת מקצת הראשונים נדלדלו בערבה היינו כמו נפרצו בלולב.
סענדער אמר:
ולגבי סברא זו שאינו דרך גידולן, חושבני שהמקור זה בשם החזו"א, אך אינני מבינה.
הרי כן הוא דרך גידולה שהיא נכפפת למטה, כידוע לכל בר בי רב.
כנראה התכוונת לומר שכך ידוע לכל מי שלוקח ערבה עם לבלב.
אכן, ערבות עם לבלב הם ענפים שעדיין לא נגמר בישולם ואינם חזקים דיו, ולכן הם נופלים לצדם.
אבל ערבה חזקה שכבר נגמר בישולו, אינו נופל לשום צד. (עוד לא זרקתי את הערבות שלי, אתה מוזמן לבוא ולראות במו עיניך).
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
סענדער אמר:
אם כן אין לך ערבה שכשרה, כי לדעת המטה משה אף כשראשיהן מן הצד הוי שלא כדרך גדילתן. ואילו כל הערבות ראשי העלים הם נוטות לצדדים, וסוף העלה נוטה כלפי מטה.
קודם כל, יש לחלק בין היכי שגוף הענף נוטה למטה, לבין היכי שרק העלים נוטים למטה.
שנית, כל התיאורים שאתה מתאר היינו בענפים צעירים, לך תבדוק בערבות שכבר נגמרו בישולם, ונתחזקו ועומדים ישר. (והאמת, שזה תלוי גם בסוג הערבות, כידוע שישנם מאות סוגי ערבות).
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
סענדער אמר:
תביא תמונה
אין לי מצלמה תחת ידי, אנסה בהמשך להשיג מצלמה (ואבדוק אם הם עדיין לחים או יבשים) ואשלח לך בפרטי.

ושוב, עיקר כוונתי היינו מצד הענף עצמו, באופן שהענף נוטה למטה, באופן כזה לכאורה לא יצא אפילו בדיעבד.
לגבי העלים, תלוי בסוג הערבות. דרכי להשיג ערבות שגדלים בארה"ב, שהם זן מאוד חזק וכל העלים עולים למעלה, לעומת זאת אלו הגדלים כאן בארץ [ערבות בר], עלים שלהם דרכם ליפול למטה, ויתכן שבזה אתה צודק, שכך הם דרך גידולם.
אבל כל אלו - שכל מה שנופל למטה אינו אלא מחמת שהם ענפים צעירים ועדיין בוסר, פשוט שלא ניתן לטעון שכך הם דרך גידולם, שהרי גם ענף זה אילו תשהה עד שתגמר בישולו, גם הם יעמדו זקיפים [=הענף].
 

סענדער

משתמש ותיק
לא הבנתי.
אתה כותב שכוונתך לגוף הענף.
מסכים.
אבל איך יתכן לפסול בערבה, משום שאין זה דרך גידולו.
בשעה שכל ענפיה הצעירים גדלים כן???
מילא בהדס ובלולב. שגם בצעירותם הם ישרים כלפי מעלה.
אבל ערבה, כך הוא טבעה בצעירותה, שסוף הענף כפוף לצדדים.
וא"כ איך זה נחשב לאינו דרך גדילתו.
ילמדנו רבינו...

שוב ראיתי תגובתך החדשה. בו אתה מבהיר שכוונתך בעיקר לענף.
והנך כותב שכל ערבה סופה שתעמוד ישר.
אך לא הבנתי, מנין לך לייסד שהולכים אחר סוף הגידול בכדי לקבוע מהו דרך גידולו?
אולי נלך בתר תחילת הגידול?
ואם זה בוסר, הרי זה גופא היתירו, שכן דרך גדילתו בשעה שהוא בוסר...
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
לפני שנדון בגוף סברתך, צריך להבהיר: דרך גידולו, אין הכוונה איך העלים נוטים אחרי שקוטפים אותו מהאילן. מאידך, דרך גידולו אין הכוונה ג"כ שבשעה שהם על האילן הם עומדים ישר למעלה, שהרי גם באתרוג - בשעה שזה על האילן צד הפיטם נוטה כלפי מטה, ואילו צד העוקץ עומד למעלה. ואעפ"כ אם נטל את האתרוג עם עוקצו למעלה לא יצא. אלא המכוון בדרך גידולו - אינו לצד השמים, אלא 'למעלה' היינו ביחס לאילן ממנה יוצאת הפרי.
כמו"כ בערבות, דנים כבשעה שהם גדלים על האילן, ואז 'ראשו' -ביחס לאילן- היינו הצד למעלה, וע"ז כתבו האחרונים (כמו שהובא לעיל) שדנים על כל חלק וחלק של הענף, אבל כמובן שהכל ביחס לאילן, ולא ביחס של שמים וארץ, ועליון היינו שמצד עץ האילן היא עליון.
ולכן לכאורה אין מקום להתיר מחמת שאחרי קטיפתו אין לו כח לעמוד חזק, ונופל למטה, אדרבא, אם ברצונך לקחת ערבה דוקא עם לבלב, ביכולתך לקשור אותו ללולב באופן שזה יעמוד חזק דרך גדילתו... או לאחזו למעלה ולא למטה.
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חלק עליון תַחתִית