פסיקת הלכה לפי ספרים של מנהגי רבותינו (מהרי"ל/דרכי חו"ש/אורחות רבינו/וכו')

[המקור הראשון]

שלום וברכה
אגב אשכול אחר, עלה נושא זה לאור, וכמה מהכותבים כאן העיזו פניהם בספרי מנהגי גדולי ישראל מהדור האחרון, כביכול מי שמחשב אותם לגבי פסיקת הלכה, אינו יודע בין ימינו לשמאלו.
(קצת צינזרתי מחמת כבוד הכותבים והנוכחים)
 

הטענה השלישית שיש כמה ספרים שלא ראוי לצטט מהם הלכות (עם כל הכבוד לספרים עצמם) ביניהם ארחות רבינו, ואשרי האיש, מי מדבר על ציטוט מיתד נאמן שהוזכר לעיל...
שספרים אלו לא נכתבו מתוך יגיעת ההלכה בעיון אלא מקופיא דרך שו"ת בעלמא, ובטוחני שאם היו שואלים את מחברם היה אומר שודאי לא נאמרו הדברים להלכה.

 

זה שפוסקים לפי ארחות רבינו ואשרי האיש זה בעיה אבל זה לא התחיל בדרשו, זה המנהג הרבה לפניהם.

מי שפוסק מתוך ספרים אלו הוא בור ועם הארץ. אבל כשאדם מעיי' במשנ"ב הוא בא לחפש פסיקת הלכה ראויה ואז משתרבבים פסקים מספרי טרום-מלקטים.

 

אבל, וכאן מגיע ההבדל הגדול, ספר כמו ארחות רבינו יכול לעזור לברר הנהגה מסוימת מהנהגתו של הסטייפלר או החזו"א, אבל לצטט אותם כפוסקים זה לא עלה ע"ד אדם מעולם, תחשבו שיצטטו את מאיר עיני ישראל - הנהגות מהחפץ חיים, וכן כהנה וכהנה מסיפרי הנהגותיהם של גדולי ישראל, הנשמע כזאת?
הדור הבא יוציא ליקוטים מספרי הרב אברהם אוחיון שליט"א.

 

לענ"ד כל הצורה של פסיקת הלכה מספרים כאלה, ולא רק, אלא גם כל ספרי השמועות בשם רב אלמוני וגדול פלמוני, הם חורבן התורה וההלכה.
,חמורה היא ההלכה ולא נתנה להקבע על ידי סיפורים, אלא העיקר העיון בגמ' ובפוסקים ומסירת נפש להבין קושט דברי אמת, אמר החזו"א.

[המקור הראשון]

ואנוכי תמה תמה אקרא, ודאי שבירור ההלכה לעומקה מסוגיות הש"ס והפוסקים הוא העיקר, אבל ודאי שכל מסורת ההלכה שלנו בנויה על פסיקה על פי לימוד מעשה רב איך שנהגו בו רבותינו, מאז הגאונים שהביאו "מנהג שתי ישיבות", ועד ספרי מנהגי אשכנז כספרי מהרי"ל.

ואם יש ספר ספיציפי שאינו דייקני - וודאי שראוי להעיר על כך, אבל פסילה קטגורית של ספרים שבהם נכתבו הנהגות של רבנים מהדור האחרון, אין בה ולו פיינשמעקריות שאין לה על מה להתבסס.

ואם כתב החזו"א "חמורה היא ההלכה ולא נתנה להקבע ע"פ סיפורים, אלא העיקר העיון בגמ' ופוסקים ומסירת נפש להבין קשט אמרי אמת", ודאי כוונתו לקבוע עיקר וטפל, אבל אין כוונתו לפסול את אחד מהאבנים שנמצאו ביסוד כל מסורת ההלכה שלנו, (וכבר מהם והמונם הותר הדבר בספר דינים והנהגות ועוד).

[המקור הראשון]

אמנם יש באמת ספרים של "שמועות", ("שמועות" במובנם המודרני - שמועות שלא נשמעו מפי "המקור הראשון"), וספרים אלו באמת צריכים בדיקה אחריהם.\
אבל ספרים של עדויות של אנשים נאמנים, מכלי ראשון או שני - אין שום טעם או סיבה לפסול אותם.

[חסד ומשפט]

לא אמרתי לפסול חלילה, ביודי ומכירי את המחבר שהוא ת"ח ונאמן, רק שהוא עצמו לא העלה על דעתו שיפסקו מספרים אלו הלכה, ודבר זה פשוט.
וכל מי שהוציא מזה כאילו זלזלו וכו' נובע נטו מחוסר הבנת הנקרא.
ובכלל ההשוואה הזולה בין המהרי"ל לארחות רבינו זה בורות וזלזול. חובה לתקן את הכותרת.

[המקור הראשון]

לא אמרתי לפסול חלילה, ביודי ומכירי את המחבר שהוא ת"ח ונאמן, רק שהוא עצמו לא העלה על דעתו שיפסקו מספרים אלו הלכה, ודבר זה פשוט.
וכל מי שהוציא מזה כאילו זלזלו וכו' נובע נטו מחוסר הבנת הנקרא.
ובכלל ההשוואה הזולה בין המהרי"ל לארחות רבינו זה בורות וזלזול. חובה לתקן את הכותרת.

אתה מתכוון שלשים את המהרי"ל והחזו"א בשורה אחת זה השוואה זולה?

[חסד ומשפט]

לא אמרתי לפסול חלילה, ביודי ומכירי את המחבר שהוא ת"ח ונאמן, רק שהוא עצמו לא העלה על דעתו שיפסקו מספרים אלו הלכה, ודבר זה פשוט.
וכל מי שהוציא מזה כאילו זלזלו וכו' נובע נטו מחוסר הבנת הנקרא.
ובכלל ההשוואה הזולה בין המהרי"ל לארחות רבינו זה בורות וזלזול. חובה לתקן את הכותרת.

אתה מתכוון שלשים את המהרי"ל והחזו"א בשורה אחת זה השוואה זולה?

אמרתי שספר ארחות רבינו הוא ספר הלכה הוא ספר הנהגות וההתיחסות אליו היא בהתאם.
והדמיון בין ספר כמו המהרי"ל שרמת הדיוק שלו וההתיחסות שלנו אליו כקודש קדשים שכל גדולי הפוסקים מהרמ"א ואילך לא זזו מפסקיו לבין ספר הנהגות שנכתב בימינו הוא טמטום.
והבהרתי את זה כבר כמה פעמים וכל הנסיון למשוך עוד הפעם כאילו באתי להוריד מכבודו של החזו"א - זה פשוט התנהגות ילדותית.
ויותר בל"נ לא ארד לרמה הזאת.
 

[המקור הראשון]

לא אמרתי לפסול חלילה, ביודי ומכירי את המחבר שהוא ת"ח ונאמן, רק שהוא עצמו לא העלה על דעתו שיפסקו מספרים אלו הלכה, ודבר זה פשוט.
וכל מי שהוציא מזה כאילו זלזלו וכו' נובע נטו מחוסר הבנת הנקרא.
ובכלל ההשוואה הזולה בין המהרי"ל לארחות רבינו זה בורות וזלזול. חובה לתקן את הכותרת.

אתה מתכוון שלשים את המהרי"ל והחזו"א בשורה אחת זה השוואה זולה?

אמרתי שספר ארחות רבינו הוא ספר הלכה הוא ספר הנהגות וההתיחסות אליו היא בהתאם.
והדמיון בין ספר כמו המהרי"ל שרמת הדיוק שלו וההתיחסות שלנו אליו כקודש קדשים שכל גדולי הפוסקים מהרמ"א ואילך לא זזו מפסקיו לבין ספר הנהגות שנכתב בימינו הוא טמטום.
והבהרתי את זה כבר כמה פעמים וכל הנסיון למשוך עוד הפעם כאילו באתי להוריד מכבודו של החזו"א - זה פשוט התנהגות ילדותית.
ויותר בל"נ לא ארד לרמה הזאת.

אתה לא צריך לרדת ולא לעלות לשום מקום, אתה צריך להבין מה שאני כותב.
ז"א זכותך שלא להבין, אבל אם אתה רוצה להגיב, אי אפשר בלי זה.

[אהרן פישר]

ספר אורחות רבנו אינו ספר הלכה, ולא מכריע להלכה. וז"פ.
בודאי נאמן לומר כך עשה הסטייפלר, אבל משם לספר הלכה, הדרך רחוקה

[פיילוט 0.4]

ספר אורחות רבנו אינו ספר הלכה, ולא מכריע להלכה. וז"פ.
בודאי נאמן לומר כך עשה הסטייפלר, אבל משם לספר הלכה, הדרך רחוקה

מזמן תמהתי איה מקומו של הארחות רבינו בבית המדרש - במדור ספרי הלכה למעשה [סמוך לספרי המלקטים משאר חכמי דורינו].
או במדור סיפורים והנהגות של חכמי הדורות [כמו עובדות והנהגות לבית בריסק ודומיהם].

[איכא בשוקא]

איך יתכן לכנות את ספרות מנהגי אשכנז ומהרי"ל כאחרוני כותבי זמננו? לא זו בלבד שאין למדים הלכה מפי מעשה סתם, אלא מפי מנהג קבוע ומקובל, גם אין הכותבים ראויים ליסמך ע"ג שהבינו כ"צ טעמי רבותיהם במנהגי ההלכה.

[אחד מן הגולה]

לא אמרתי לפסול חלילה, ביודי ומכירי את המחבר שהוא ת"ח ונאמן, רק שהוא עצמו לא העלה על דעתו שיפסקו מספרים אלו הלכה, ודבר זה פשוט.
וכל מי שהוציא מזה כאילו זלזלו וכו' נובע נטו מחוסר הבנת הנקרא.
ובכלל ההשוואה הזולה בין המהרי"ל לארחות רבינו זה בורות וזלזול. חובה לתקן את הכותרת.

אתה מתכוון שלשים את המהרי"ל והחזו"א בשורה אחת זה השוואה זולה?

דבריך אינם מוסיפים לך כבוד, עשה נא טובה לעצמך ומחק הודעתך
חלילה וחלילה להשוות בין ספר שנכתב ע"י אדם מן השורה, ולא משנה על מה הוא מתבסס, לבין ספר שנכתב ע"י גדולי הראשונים והאחרונים.
 

[המקור הראשון]

ספר אורחות רבנו אינו ספר הלכה, ולא מכריע להלכה. וז"פ.
בודאי נאמן לומר כך עשה הסטייפלר, אבל משם לספר הלכה, הדרך רחוקה

 

לא אמרתי לפסול חלילה, ביודי ומכירי את המחבר שהוא ת"ח ונאמן, רק שהוא עצמו לא העלה על דעתו שיפסקו מספרים אלו הלכה, ודבר זה פשוט.
וכל מי שהוציא מזה כאילו זלזלו וכו' נובע נטו מחוסר הבנת הנקרא.
ובכלל ההשוואה הזולה בין המהרי"ל לארחות רבינו זה בורות וזלזול. חובה לתקן את הכותרת.

אתה מתכוון שלשים את המהרי"ל והחזו"א בשורה אחת זה השוואה זולה?

דבריך אינם מוסיפים לך כבוד, עשה נא טובה לעצמך ומחק הודעתך
חלילה וחלילה להשוות בין ספר שנכתב ע"י אדם מן השורה, ולא משנה על מה הוא מתבסס, לבין ספר שנכתב ע"י גדולי הראשונים והאחרונים.

מה השאלה. הוא ספר הנהגות. אנחנו פוסקים לפיו הלכה למעשה.
אני מנסה לפרק את השאלה.
אם היית רואה את החזון איש נוהג משהו בקביעות, היית סובר שאפשר ללמוד מזה להלכה ולמעשה?
אם לא, למה?
אם כן, אם אתה שומע עדות מתלמיד נאמן שלו, הינך סובר שאפשר ללמוד מזה להלכה ולמעשה?
אם לא, למה?

[המקור הראשון]

לא אמרתי לפסול חלילה, ביודי ומכירי את המחבר שהוא ת"ח ונאמן, רק שהוא עצמו לא העלה על דעתו שיפסקו מספרים אלו הלכה, ודבר זה פשוט.
וכל מי שהוציא מזה כאילו זלזלו וכו' נובע נטו מחוסר הבנת הנקרא.
ובכלל ההשוואה הזולה בין המהרי"ל לארחות רבינו זה בורות וזלזול. חובה לתקן את הכותרת.

אתה מתכוון שלשים את המהרי"ל והחזו"א בשורה אחת זה השוואה זולה?

דבריך אינם מוסיפים לך כבוד, עשה נא טובה לעצמך ומחק הודעתך
חלילה וחלילה להשוות בין ספר שנכתב ע"י אדם מן השורה, ולא משנה על מה הוא מתבסס, לבין ספר שנכתב ע"י גדולי הראשונים והאחרונים.

?
אין להשוות בין המהרי"ל לבין החזו"א. שזה מהראשונים וזה מהאחרונים.
אלא שדימיתי שכמו שאפשר לפסוק הלכה ע"פ ספר "מהרי"ל", שהוא ספר הנהגות שכתב ע"י תלמידו משמשו של המהרי"ל, אפשר לפסוק הלכה ע"פ ספר "אורחות רבינו", שנכתב ע"י תלמידו משמשו של החזו"א.

בשביל להקל עלי את ההבנה של דבריך, אשמח אם תכתוב לי תשובה בלי להכנס לענייני כבוד, ובלי מילים כמו "חלילה" וכד', פשוט הסבר במילים מובנות מה ההבדל.

[אחד מן הגולה]

בשביל להקל עלי את ההבנה של דבריך, אשמח אם תכתוב לי תשובה בלי להכנס לענייני כבוד, ובלי מילים כמו "חלילה" וכד', פשוט הסבר במילים מובנות מה ההבדל.

ההבדל פשוט, המהרי"ל איננו ספר האומר לעשות א ולא ב, או על עצמו שהוא נוהג בא ולא בב.
זהו ספר שמראה מסקנות מתוך הסוגיות, וכשאר התשובות הקדומות עד לא לפני הרבה זמן, שספרי שו"ת לא היו שאלות ותשובות של כן ולא, אלא בירור הלכתי מתוך בירור הסוגיות לעומקן ולרוחבן.
משא"כ ספר הנהגות מהחזו"א או מכל גדול אחר זהו ספר של הנהגות למעשה ולא ספרי הלכה המבררים את ההלכה מתוך הסוגיא.
מה עוד שבהנהגה למעשה תמיד יש גם שיקולים צדדים שאינם תמיד לעין הרואה.

[אין חכמה]

בשביל להקל עלי את ההבנה של דבריך, אשמח אם תכתוב לי תשובה בלי להכנס לענייני כבוד, ובלי מילים כמו "חלילה" וכד', פשוט הסבר במילים מובנות מה ההבדל.

ההבדל פשוט, המהרי"ל איננו ספר האומר לעשות א ולא ב, או על עצמו שהוא נוהג בא ולא בב.
זהו ספר שמראה מסקנות מתוך הסוגיות, וכשאר התשובות הקדומות עד לא לפני הרבה זמן, שספרי שו"ת לא היו שאלות ותשובות של כן ולא, אלא בירור הלכתי מתוך בירור הסוגיות לעומקן ולרוחבן.
משא"כ ספר הנהגות מהחזו"א או מכל גדול אחר זהו ספר של הנהגות למעשה ולא ספרי הלכה המבררים את ההלכה מתוך הסוגיא.
מה עוד שבהנהגה למעשה תמיד יש גם שיקולים צדדים שאינם תמיד לעין הרואה.

למדת את ספר מהרי"ל? כמדומה שזה ממש רחוק מתיאורך 
ראה דוגמא
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... t=&pgnum=4