האם עוז והדר בדרך להוציא משנ"ב בסגנון של דרשו?

חילך לאורייתא

משתמש ותיק
יש ללי משנ"ב עוז והדר המבואר ובלומדי בו (חלק ד' כרך ב' ואולי יש בעוד מקומות..) אני נתקל בהערות הרבה פעמים שכתבו וראה עוד במשנת פוסקים, למיטב ידיעתי אין משנת פוסקים במשנה ברורה זו, ויתכן שהם עובדים על פרויקט מסוג זה ונפלט להם רז זה מתוך ההערות על הביאור
 

זך הרעיון

משתמש ותיק
יהיה זה יוזמה מבורכת אחר שמשנ"ב דירשו שיבש רבות את דעתם של פוסקי הדור האחרון זי"ע באי דיוק בדבריהם 
כגון בנידון האם בשנה זו היה מותר להסתפר בער"ח אייר שהביא מדברי מרנא הגרי"ש להיתר והמעיין במקורותיו בספר הלכות חג בחג להגרמ"מ קארפ שליט"א יראה שאדרבה איפכא קא כתב.
 

אברהם משה

משתמש ותיק
חילך לאורייתא אמר:
יש ללי משנ"ב עוז והדר המבואר ובלומדי בו (חלק ד' כרך ב' ואולי יש בעוד מקומות..) אני נתקל בהערות הרבה פעמים שכתבו וראה עוד במשנת פוסקים, למיטב ידיעתי אין משנת פוסקים במשנה ברורה זו, ויתכן שהם עובדים על פרויקט מסוג זה ונפלט להם רז זה מתוך ההערות על הביאור
היכן ראיתם ציון ל'משנת פוסקים'???
אני רואה רק ציונים ל'ליקוטי פוסקים' שזה מופיע שם על הדף עצמו.
 
 

חילך לאורייתא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אברהם משה אמר:
חילך לאורייתא אמר:
יש ללי משנ"ב עוז והדר המבואר ובלומדי בו (חלק ד' כרך ב' ואולי יש בעוד מקומות..) אני נתקל בהערות הרבה פעמים שכתבו וראה עוד במשנת פוסקים, למיטב ידיעתי אין משנת פוסקים במשנה ברורה זו, ויתכן שהם עובדים על פרויקט מסוג זה ונפלט להם רז זה מתוך ההערות על הביאור
היכן ראיתם ציון ל'משנת פוסקים'???
אני רואה רק ציונים ל'ליקוטי פוסקים' שזה מופיע שם על הדף עצמו.

כעת אין בידי לצלם אך לדוגמא בסימן שצז לאורך כל הסימן מובא בהערות "ראה עוד במשנת פוסקים" "וראה בזה באריכות במשנת פוסקים" וכו'
אך באמת איני זוכר שראיתי זאת קודם לכן ואולי רק בסימנים אלו היה להם עורכים אחרים שעובדים על פרויקט (המשנ"ב הזה הוא מתשע"ו וכמדומני הוא הכי חדש)

אני שמתי לב שגם סגנון ההערות ותוכנם קצת השתנה ומעט יותר עשיר
 

חילך לאורייתא

משתמש ותיק
פותח הנושא
זך הרעיון אמר:
יהיה זה יוזמה מבורכת אחר שמשנ"ב דירשו שיבש רבות את דעתם של פוסקי הדור האחרון זי"ע באי דיוק בדבריהם 
כגון בנידון האם בשנה זו היה מותר להסתפר בער"ח אייר שהביא מדברי מרנא הגרי"ש להיתר והמעיין במקורותיו בספר הלכות חג בחג להגרמ"מ קארפ שליט"א יראה שאדרבה איפכא קא כתב.
כתבתי בעבר ג"כ טעות בדרשו ואולי כדאי לפתוח אשכול נפרד עם צילומים של המקורות והוכחה לטעויות
 
 

חילך לאורייתא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אגב, יש משנה ברורה מיוחד בשם "משנה אחרונה" שעשה עבודה דומה לדרשו ומשום מה לא נתקבל כ"כ בביהמ"ד (יצא כרך על חלק ו' ולפני שנה יצא ב' כרכים על חלק ג' והם חולקו בכוללים של עטרת שלמה).
הסגנון שם יותר למדני והעבודה שם מיוחדת מאוד (בעיקר בחלק ג', ואני יודע מידיעה שהם עובדים שוב על חלק ו' וכנראה שתוכנו יוכפל)
בחלק ו' עוז והדר הוציא את המשנ"ב הזה לאור אך זה לא היה פרויקט שלו
שם המחבר: דוד ליכטינשטיין
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
זך הרעיון אמר:
יהיה זה יוזמה מבורכת אחר שמשנ"ב דירשו שיבש רבות את דעתם של פוסקי הדור האחרון זי"ע באי דיוק בדבריהם 
כגון בנידון האם בשנה זו היה מותר להסתפר בער"ח אייר שהביא מדברי מרנא הגרי"ש להיתר והמעיין במקורותיו בספר הלכות חג בחג להגרמ"מ קארפ שליט"א יראה שאדרבה איפכא קא כתב.

משנ"ב דרשו הוא רק מפתח. אי אפשר לעשות עבודה בכזה סדר גודל עם פחות טעויות
 
בדרשו מניסיון שלי ישנם יותר 'אי דיוקים' מטעויות. אך כמעט בכל הפעמים שפתחתי לא היה מדויק לגמרי. לא תמיד כ''כ משמעותי אבל....


למשל : כתבו שהרב פעלים אוסר להתפלל מנחה אחר השקיעה גם בדיעבד, והוא מיירי בצאת הכוכבים

כתבו (העליתי בפורום מכובד זה) בשם הגרנ''ק דיש להימנע מלהכין טחינה בשבת, והוא זצ''ל אוסר לגמרי.

עוד שם כתבו טעם בשם האור לציון 'שמפריד את חלקי הטחינה' ולענ''ד אי''ז מכוון למעיין בדבריו.
 
נחפשה דרכינו אמר:
זך הרעיון אמר:
יהיה זה יוזמה מבורכת אחר שמשנ"ב דירשו שיבש רבות את דעתם של פוסקי הדור האחרון זי"ע באי דיוק בדבריהם 
כגון בנידון האם בשנה זו היה מותר להסתפר בער"ח אייר שהביא מדברי מרנא הגרי"ש להיתר והמעיין במקורותיו בספר הלכות חג בחג להגרמ"מ קארפ שליט"א יראה שאדרבה איפכא קא כתב.

משנ"ב דרשו הוא רק מפתח. אי אפשר לעשות עבודה בכזה סדר גודל עם פחות טעויות
לא ראיתי מישהו שעושה מבחנים על 'מפתחות'.... והא דכתב מר 'אי אפשר' אמאי? וכי לא מצי למיתב חד ת''ח למבדק בתריה? התשלום שגובים על המשנ''ב מספיק גם לזאת.
(בלא קשר לפעולותיהם המבורכות כמובן איישר חילם)
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
הטענה על המבחנים אכן נכונה, אבל הטענה היא רק על זה. הם הושיבו יותר מת"ח אחד, ועדיין נשארו טעויות. גם אם מע"כ היה עובר על כזו יצירה ענקית היו נשארים טעויות
 

חילך לאורייתא

משתמש ותיק
פותח הנושא
נחפשה דרכינו אמר:
הטענה על המבחנים אכן נכונה, אבל הטענה היא רק על זה. הם הושיבו יותר מת"ח אחד, ועדיין נשארו טעויות. גם אם מע"כ היה עובר על כזו יצירה ענקית היו נשארים טעויות

טעויות יכולים לקרות, אבל אי דיוקים זה יותר נראה כחלטורה בלע"ז
 
נחפשה דרכינו אמר:
הטענה על המבחנים אכן נכונה, אבל הטענה היא רק על זה. הם הושיבו יותר מת"ח אחד, ועדיין נשארו טעויות. גם אם מע"כ היה עובר על כזו יצירה ענקית היו נשארים טעויות

רבינו נחפשה דרכינו - מדובר על משנה ברורה, ולא על ספר דרוש.... יסוד היסודות של ההלכה הנוגעת לכ''א מאיתנו. לבוא ולהעמיד מול כל עמוד של משנ''ב הערות זו יומרה מאין כמותה. מי שרוצה לעשות כך - עליו לבדוק מה שכותב אלף פעמים. וזה לא מסובך כל כך. בעוסקי בכתיבה הלכתית, אין הלכה והלכה שאני לא בודק לא רק בפנים אלא איך הביאו אותה מפרשי אותה הלכה (כגון לעיין ברשב''א ובביאורים על הרשב''א) מחפשים את לשון הפוסק ובאחת עולים לפחות חמשים ספרים על עניין. מדוע אי אפשר לעשות את זה?. מי שלא רוצה, שלא יעמיד את פירושו במקביל למשנ''ב (יש ספר על המשנ''ב שמביא מאחרוני זמננו שיש בו אין - ספור טעויות ולא רק אי דיוקים, אבל הוא לפחות לא הדפיס את פירושו בצמוד למשנ''ב.
שוב. איני דן לגופו של ארגון איישר חילם להגדיל תורה ולהאדירה, אך אם המשנ''ב 'לא מספיק', ו'זקוק לעדכון'  - שיעמלו כמו שהוא עמל.
 

יהודה בן יעקב

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
שוב. איני דן לגופו של ארגון איישר חילם להגדיל תורה ולהאדירה, אך אם המשנ''ב 'לא מספיק', ו'זקוק לעדכון'  - שיעמלו כמו שהוא עמל.

גם צריך להיות בדרגה שלו, ולעמול על הסוגיות עצמם ולא רק על ליקוט פוסקים.
א' מהעורכים (שאין לו הרבה ידע בהלכה) אמר לי שלקראת עריכת חלק ג' הוא ביקש לא לקבל עריכת מלאכות שבת, מחשש שיטעה בדברים שיש בהם חיוב חטאת, אלא רק הלכות קידוש והבדלה וכדו'......
 

בבא בוטא

משתמש ותיק
יהודה בן יעקב אמר:
א' מהעורכים (שאין לו הרבה ידע בהלכה) אמר לי שלקראת עריכת חלק ג' הוא ביקש לא לקבל עריכת מלאכות שבת, מחשש שיטעה בדברים שיש בהם חיוב חטאת, אלא רק הלכות קידוש והבדלה וכדו'...
אז ככה:
או שלא נענו לבקשתו,
או שמצאו מישהו יותר גרוע...

כמובן לא במקום האישי, חלילה,
אלא בענין המומחיות הנדרשת להוצאת ספר כזה
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
חילך לאורייתא אמר:
יש ללי משנ"ב עוז והדר המבואר ובלומדי בו (חלק ד' כרך ב' ואולי יש בעוד מקומות..) אני נתקל בהערות הרבה פעמים שכתבו וראה עוד במשנת פוסקים, למיטב ידיעתי אין משנת פוסקים במשנה ברורה זו, ויתכן שהם עובדים על פרויקט מסוג זה ונפלט להם רז זה מתוך ההערות על הביאור
הם עובדים (בפרויקט השו''ע המבואר) על מדור דומה לפסקי תשובות רק בהיקף ובעומק של כמה רמות מעל, נקרא בשם מדור ''בירור הלכה''.
אכן יש להדגיש כי אחד מכללי העריכה הם שבשום פנים ואופן לא להגיע להלכה למעשה. כך שבכל הנושא של פוסקי זמנינו זה לא יעזור.
מותר להזכיר במקרים חשובים דעות של פוסקים גדולים במיוחד...
אבל המדור הנ''ל בהחלט מקיף את כל הנושאים החל מהסוג' והראשונים עבור בכל ההסתעפויות והנידונים בשו''תים עד הדור האחרון.
 

חילך לאורייתא

משתמש ותיק
פותח הנושא
פיילוט 0.4 אמר:
חילך לאורייתא אמר:
יש ללי משנ"ב עוז והדר המבואר ובלומדי בו (חלק ד' כרך ב' ואולי יש בעוד מקומות..) אני נתקל בהערות הרבה פעמים שכתבו וראה עוד במשנת פוסקים, למיטב ידיעתי אין משנת פוסקים במשנה ברורה זו, ויתכן שהם עובדים על פרויקט מסוג זה ונפלט להם רז זה מתוך ההערות על הביאור
הם עובדים (בפרויקט השו''ע המבואר) על מדור דומה לפסקי תשובות רק בהיקף ובעומק של כמה רמות מעל, נקרא בשם מדור ''בירור הלכה''.
אכן יש להדגיש כי אחד מכללי העריכה הם שבשום פנים ואופן לא להגיע להלכה למעשה. כך שבכל הנושא של פוסקי זמנינו זה לא יעזור.
מותר להזכיר במקרים חשובים דעות של פוסקים גדולים במיוחד...
אבל המדור הנ''ל בהחלט מקיף את כל הנושאים החל מהסוג' והראשונים עבור בכל ההסתעפויות והנידונים בשו''תים עד הדור האחרון.

יש להם גם במתיבתא על הש"ס מדור אליבא דהלכתא שהוא פחות או יותר בסגנון שאתה מתאר
 
 

בבא בוטא

משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
זך הרעיון אמר:
יהיה זה יוזמה מבורכת אחר שמשנ"ב דירשו שיבש רבות את דעתם של פוסקי הדור האחרון זי"ע באי דיוק בדבריהם 
כגון בנידון האם בשנה זו היה מותר להסתפר בער"ח אייר שהביא מדברי מרנא הגרי"ש להיתר והמעיין במקורותיו בספר הלכות חג בחג להגרמ"מ קארפ שליט"א יראה שאדרבה איפכא קא כתב.

משנ"ב דרשו הוא רק מפתח. אי אפשר לעשות עבודה בכזה סדר גודל עם פחות טעויות

במחילה, אבל מפתח עורכים בצורה של מפתח,
אי אפשר לערוך ספר בצורה כזו,
לקבע בו דברים בדיוק כמו בספר הלכה,
וכשמתלוננים על טעויות (חלקן חמורות)
להיתמם ולומר: זה בסה"כ מפתח... 
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
חילך לאורייתא אמר:
פיילוט 0.4 אמר:
חילך לאורייתא אמר:
יש ללי משנ"ב עוז והדר המבואר ובלומדי בו (חלק ד' כרך ב' ואולי יש בעוד מקומות..) אני נתקל בהערות הרבה פעמים שכתבו וראה עוד במשנת פוסקים, למיטב ידיעתי אין משנת פוסקים במשנה ברורה זו, ויתכן שהם עובדים על פרויקט מסוג זה ונפלט להם רז זה מתוך ההערות על הביאור
הם עובדים (בפרויקט השו''ע המבואר) על מדור דומה לפסקי תשובות רק בהיקף ובעומק של כמה רמות מעל, נקרא בשם מדור ''בירור הלכה''.
אכן יש להדגיש כי אחד מכללי העריכה הם שבשום פנים ואופן לא להגיע להלכה למעשה. כך שבכל הנושא של פוסקי זמנינו זה לא יעזור.
מותר להזכיר במקרים חשובים דעות של פוסקים גדולים במיוחד...
אבל המדור הנ''ל בהחלט מקיף את כל הנושאים החל מהסוג' והראשונים עבור בכל ההסתעפויות והנידונים בשו''תים עד הדור האחרון.

יש להם גם במתיבתא על הש"ס מדור אליבא דהלכתא שהוא פחות או יותר בסגנון שאתה מתאר
ממש ממש לא
זה ברמה של הילקוט ביאורים שבמתיבתא
האליבא דהלכתא זה פרפראות לעומת זה
 
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
חילך לאורייתא אמר:
נחפשה דרכינו אמר:
הטענה על המבחנים אכן נכונה, אבל הטענה היא רק על זה. הם הושיבו יותר מת"ח אחד, ועדיין נשארו טעויות. גם אם מע"כ היה עובר על כזו יצירה ענקית היו נשארים טעויות

טעויות יכולים לקרות, אבל אי דיוקים זה יותר נראה כחלטורה בלע"ז

גם אם מע"כ היה עורך את זה היו אי דיוקים
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
נחפשה דרכינו אמר:
הטענה על המבחנים אכן נכונה, אבל הטענה היא רק על זה. הם הושיבו יותר מת"ח אחד, ועדיין נשארו טעויות. גם אם מע"כ היה עובר על כזו יצירה ענקית היו נשארים טעויות

רבינו נחפשה דרכינו - מדובר על משנה ברורה, ולא על ספר דרוש.... יסוד היסודות של ההלכה הנוגעת לכ''א מאיתנו. לבוא ולהעמיד מול כל עמוד של משנ''ב הערות זו יומרה מאין כמותה. מי שרוצה לעשות כך - עליו לבדוק מה שכותב אלף פעמים. וזה לא מסובך כל כך. בעוסקי בכתיבה הלכתית, אין הלכה והלכה שאני לא בודק לא רק בפנים אלא איך הביאו אותה מפרשי אותה הלכה (כגון לעיין ברשב''א ובביאורים על הרשב''א) מחפשים את לשון הפוסק ובאחת עולים לפחות חמשים ספרים על עניין. מדוע אי אפשר לעשות את זה?. מי שלא רוצה, שלא יעמיד את פירושו במקביל למשנ''ב (יש ספר על המשנ''ב שמביא מאחרוני זמננו שיש בו אין - ספור טעויות ולא רק אי דיוקים, אבל הוא לפחות לא הדפיס את פירושו בצמוד למשנ''ב.
שוב. איני דן לגופו של ארגון איישר חילם להגדיל תורה ולהאדירה, אך אם המשנ''ב 'לא מספיק', ו'זקוק לעדכון'  - שיעמלו כמו שהוא עמל.

בקשר לעצם השאלה אם ראוי להכניס בתוך המשנ"ב, איני מביע דעה, זו שאלה שצריכה להכרעת גדולי התורה, ויתכן שזה אכן לא בסדר. אבל לאחר שעושים כזאת יצירה ענקית, לא שייך להימלט מטעויות, וכפי שרמזת, יחסית לספרי מלקטים אחרים שעיינתי בהם, ה"דרשו" יותר מדויק מהם. מסתבר שמה שמע"כ כתב בנושאים הלכתיים היה בנושא מסוים ולא התקרב לכזה היקף, אם היו מבקשים ממע"כ לערוך או להגיה את הדרשו היה נוכח בעצמו במה מדובר. וכמובן שאין הם בדרגתו של המשנ"ב, וגם סוג העבודה הוא אחר לגמרי.
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
יהודה בן יעקב אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
שוב. איני דן לגופו של ארגון איישר חילם להגדיל תורה ולהאדירה, אך אם המשנ''ב 'לא מספיק', ו'זקוק לעדכון'  - שיעמלו כמו שהוא עמל.

גם צריך להיות בדרגה שלו, ולעמול על הסוגיות עצמם ולא רק על ליקוט פוסקים.
א' מהעורכים (שאין לו הרבה ידע בהלכה) אמר לי שלקראת עריכת חלק ג' הוא ביקש לא לקבל עריכת מלאכות שבת, מחשש שיטעה בדברים שיש בהם חיוב חטאת, אלא רק הלכות קידוש והבדלה וכדו'......

אין מהסיפור ראיה שלעורך אין ידע בהלכה. יתכן שמחמת זהירותו חשש לקחת אחריות על דאוריתא
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
פיילוט 0.4 אמר:
חילך לאורייתא אמר:
יש ללי משנ"ב עוז והדר המבואר ובלומדי בו (חלק ד' כרך ב' ואולי יש בעוד מקומות..) אני נתקל בהערות הרבה פעמים שכתבו וראה עוד במשנת פוסקים, למיטב ידיעתי אין משנת פוסקים במשנה ברורה זו, ויתכן שהם עובדים על פרויקט מסוג זה ונפלט להם רז זה מתוך ההערות על הביאור
הם עובדים (בפרויקט השו''ע המבואר) על מדור דומה לפסקי תשובות רק בהיקף ובעומק של כמה רמות מעל, נקרא בשם מדור ''בירור הלכה''.
אכן יש להדגיש כי אחד מכללי העריכה הם שבשום פנים ואופן לא להגיע להלכה למעשה. כך שבכל הנושא של פוסקי זמנינו זה לא יעזור.
מותר להזכיר במקרים חשובים דעות של פוסקים גדולים במיוחד...
אבל המדור הנ''ל בהחלט מקיף את כל הנושאים החל מהסוג' והראשונים עבור בכל ההסתעפויות והנידונים בשו''תים עד הדור האחרון.

מהתיאור זה כלל לא נשמע דומה לפסקי תשובות
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
אני מצאתי שם דברים בשם פוסק א׳ עם ציון מדויק של מקור ועד היום לא מצאתי איפה זה בספר שהם ציינו אליו
יש אצלם עוד בעי׳ שהם מביאים מכל מיני ספרי תשובות של מרן הגר"ח שליט"א, שהם תשובות שענה מקופיא ובדאו׳ ק׳ מאד להסתמך על ספרים כאלו
 
נחפשה דרכינו אמר:
בקשר לעצם השאלה אם ראוי להכניס בתוך המשנ"ב, איני מביע דעה, זו שאלה שצריכה להכרעת גדולי התורה, ויתכן שזה אכן לא בסדר. אבל לאחר שעושים כזאת יצירה ענקית, לא שייך להימלט מטעויות, וכפי שרמזת, יחסית לספרי מלקטים אחרים שעיינתי בהם, ה"דרשו" יותר מדויק מהם. מסתבר שמה שמע"כ כתב בנושאים הלכתיים היה בנושא מסוים ולא התקרב לכזה היקף, אם היו מבקשים ממע"כ לערוך או להגיה את הדרשו היה נוכח בעצמו במה מדובר. וכמובן שאין הם בדרגתו של המשנ"ב, וגם סוג העבודה הוא אחר לגמרי.



אני מדבר על הצד שזה בסדר. אבל מלאכה כזו צריכה להיעשות באימה וביראה, לא להעיד על עיסתי שלי באתי אלא רק לומר שגם אפס כמוני בודק קצת לפני שהוא כותב. אי הדיוקים שהבאתי הם מדגם מייצג למי שלא טרח כלל לעיין בפנים.
יעיינו היטב בכל דבר, יושיבו ת''ח שיבדקו הכל בפנים (אפילו בלי להתאמץ, יחפש באוצה''ח כמו שכתבתי), והכל יבא על מקומו בשלום. האם זה קשה כל כך?
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
פיילוט 0.4 אמר:
חילך לאורייתא אמר:
יש ללי משנ"ב עוז והדר המבואר ובלומדי בו (חלק ד' כרך ב' ואולי יש בעוד מקומות..) אני נתקל בהערות הרבה פעמים שכתבו וראה עוד במשנת פוסקים, למיטב ידיעתי אין משנת פוסקים במשנה ברורה זו, ויתכן שהם עובדים על פרויקט מסוג זה ונפלט להם רז זה מתוך ההערות על הביאור
הם עובדים (בפרויקט השו''ע המבואר) על מדור דומה לפסקי תשובות רק בהיקף ובעומק של כמה רמות מעל, נקרא בשם מדור ''בירור הלכה''.
אכן יש להדגיש כי אחד מכללי העריכה הם שבשום פנים ואופן לא להגיע להלכה למעשה. כך שבכל הנושא של פוסקי זמנינו זה לא יעזור.
מותר להזכיר במקרים חשובים דעות של פוסקים גדולים במיוחד...
אבל המדור הנ''ל בהחלט מקיף את כל הנושאים החל מהסוג' והראשונים עבור בכל ההסתעפויות והנידונים בשו''תים עד הדור האחרון.

מהתיאור זה כלל לא נשמע דומה לפסקי תשובות
יש את דרשו שזה או הע' במשנ''ב עצמו, כמו סתירות או הוספות. או פסקי דינים מגדולי הפוסקים [הליטאיים?] מספריהם ותלמידיהם.
יש את הפסקי תשובות שמקיף ומביא את כל הדעות, מוסיף נידונים רבים, ומרחיב הרבה מעבר להצמדות של דרשו לטקסט של המשנ''ב.
ויש את העבודה של עוז והדר על השו''ע שהיא מעל הפסקי תשובות א. בהיקף. ב. בדיוק הדברים. ג. בסידורם הנכון לפי קדימתם וקביעת היחס לעיקר וטפל. ד. בניית הסוגיא של כל הלכה ממקורה ומשרשיה היונקים מן הראשונים והאחרונים. ומאידך בהמנעות מנקיטת עמדה הלכתית באופן מוצהר.
 
 

יהודה בן יעקב

משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
יהודה בן יעקב אמר:
גם צריך להיות בדרגה שלו, ולעמול על הסוגיות עצמם ולא רק על ליקוט פוסקים.
א' מהעורכים (שאין לו הרבה ידע בהלכה) אמר לי שלקראת עריכת חלק ג' הוא ביקש לא לקבל עריכת מלאכות שבת, מחשש שיטעה בדברים שיש בהם חיוב חטאת, אלא רק הלכות קידוש והבדלה וכדו'......
אין מהסיפור ראיה שלעורך אין ידע בהלכה. יתכן שמחמת זהירותו חשש לקחת אחריות על דאוריתא
ברור שמהסיפור אין ראיה לזה, את זה אני כתבתי מעצמי מההיכרות שלי עם העורך.
החידוש בסיפור שנצרכה יראת שמים של העורך בשביל שהוא לא יקח חומר זה לעריכה, אך מצד המערכת לא היתה מניעה לכך....
 
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
אני מצאתי שם דברים בשם פוסק א׳ עם ציון מדויק של מקור ועד היום לא מצאתי איפה זה בספר שהם ציינו אליו
יש אצלם עוד בעי׳ שהם מביאים מכל מיני ספרי תשובות של מרן הגר"ח שליט"א, שהם תשובות שענה מקופיא ובדאו׳ ק׳ מאד להסתמך על ספרים כאלו

זה לא בעיה, הם בסה"כ מציינים לדברי הגר"ח ולא אומרים לסמוך על זה למעשה, הבעיה היא של מי שחושב שאפשר לסמוך על זה למעשה
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
נחפשה דרכינו אמר:
בקשר לעצם השאלה אם ראוי להכניס בתוך המשנ"ב, איני מביע דעה, זו שאלה שצריכה להכרעת גדולי התורה, ויתכן שזה אכן לא בסדר. אבל לאחר שעושים כזאת יצירה ענקית, לא שייך להימלט מטעויות, וכפי שרמזת, יחסית לספרי מלקטים אחרים שעיינתי בהם, ה"דרשו" יותר מדויק מהם. מסתבר שמה שמע"כ כתב בנושאים הלכתיים היה בנושא מסוים ולא התקרב לכזה היקף, אם היו מבקשים ממע"כ לערוך או להגיה את הדרשו היה נוכח בעצמו במה מדובר. וכמובן שאין הם בדרגתו של המשנ"ב, וגם סוג העבודה הוא אחר לגמרי.



אני מדבר על הצד שזה בסדר. אבל מלאכה כזו צריכה להיעשות באימה וביראה, לא להעיד על עיסתי שלי באתי אלא רק לומר שגם אפס כמוני בודק קצת לפני שהוא כותב. אי הדיוקים שהבאתי הם מדגם מייצג למי שלא טרח כלל לעיין בפנים.
יעיינו היטב בכל דבר, יושיבו ת''ח שיבדקו הכל בפנים (אפילו בלי להתאמץ, יחפש באוצה''ח כמו שכתבתי), והכל יבא על מקומו בשלום. האם זה קשה כל כך?
אין ראיה שהם לא עיינו בפנים, כי עדיין נשארים טעויות. זה בהחלט קשה מאוד, ההבדל הוא שמע"כ כתב על נושא מאוד מסוים, ולא מכיר כלל עבודה של פרויקט בכזה היקף
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
פיילוט 0.4 אמר:
נחפשה דרכינו אמר:
פיילוט 0.4 אמר:
הם עובדים (בפרויקט השו''ע המבואר) על מדור דומה לפסקי תשובות רק בהיקף ובעומק של כמה רמות מעל, נקרא בשם מדור ''בירור הלכה''.
אכן יש להדגיש כי אחד מכללי העריכה הם שבשום פנים ואופן לא להגיע להלכה למעשה. כך שבכל הנושא של פוסקי זמנינו זה לא יעזור.
מותר להזכיר במקרים חשובים דעות של פוסקים גדולים במיוחד...
אבל המדור הנ''ל בהחלט מקיף את כל הנושאים החל מהסוג' והראשונים עבור בכל ההסתעפויות והנידונים בשו''תים עד הדור האחרון.

מהתיאור זה כלל לא נשמע דומה לפסקי תשובות
יש את דרשו שזה או הע' במשנ''ב עצמו, כמו סתירות או הוספות. או פסקי דינים מגדולי הפוסקים [הליטאיים?] מספריהם ותלמידיהם.
יש את הפסקי תשובות שמקיף ומביא את כל הדעות, מוסיף נידונים רבים, ומרחיב הרבה מעבר להצמדות של דרשו לטקסט של המשנ''ב.
ויש את העבודה של עוז והדר על השו''ע שהיא מעל הפסקי תשובות א. בהיקף. ב. בדיוק הדברים. ג. בסידורם הנכון לפי קדימתם וקביעת היחס לעיקר וטפל. ד. בניית הסוגיא של כל הלכה ממקורה ומשרשיה היונקים מן הראשונים והאחרונים. ומאידך בהמנעות מנקיטת עמדה הלכתית באופן מוצהר.
 דרשו כלל לא מביאים רק מהפוסקים הליטאיים. הם מרבים להביא מפוסק יהדות ספרד האור לציון, וכן מהדברי יציב ומעוד פוסקים
 
למה זה תשאל לשמי אמר:
בדרשו מניסיון שלי ישנם יותר 'אי דיוקים' מטעויות. אך כמעט בכל הפעמים שפתחתי לא היה מדויק לגמרי. לא תמיד כ''כ משמעותי אבל....


למשל : כתבו שהרב פעלים אוסר להתפלל מנחה אחר השקיעה גם בדיעבד, והוא מיירי בצאת הכוכבים

כתבו (העליתי בפורום מכובד זה) בשם הגרנ''ק דיש להימנע מלהכין טחינה בשבת, והוא זצ''ל אוסר לגמרי.

עוד שם כתבו טעם בשם האור לציון 'שמפריד את חלקי הטחינה' ולענ''ד אי''ז מכוון למעיין בדבריו.
בעניין הטחינה, פורסם במאמר פרסומי היום דברי מרן האול''צ בהאי לישנא. את האשכול שכתבתי בו לא מצאתי בגלל תקלות החיפוש באתר.

הגאון רבי שלמה חנניה ריתק את הציבור בהנהגות מחכם בן ציון, בדבריו סיפר כי בכל שבת היה אוכל חמין בבית מרן הגרב"צ והרבנית הייתה נותנת להם לקחת את החמין לסעודה שלישית והיה שואל את הגרב"צ הנה החמין יבש האם מותר לחמם אותו בשבת והגרב"צ היה משיב שוב ושוב "זה טעים גם כך, בשביל מה לחמם". בדבריו אמר "חכם בן ציון היה מיראי הוראה ונמנע מהכרעה כאשר לא הייתה נצרכת ודחופה". ועל כך סיפר "הגאון רבי אשר חנניה זצוק"ל נולדו ילדים לאחר כמה שנים ובברית הגיע מרן הגרב"צ להשתתף בשמחה ובאותו הזמן עסקו בשיעור הקבוע באוהל רחל בהלכות לש וחכם בן ציון פסק כי מותר לעשות טחינה בשתי שינויים, והנה בברית ניגש אלי אדם וביקש שאשאל את הגרב"צ האם מותר לעשות טחינה בשבת כי רוצה לשמוע מפיו של החכם הוראה ברורה בזה והנה ניגשתי לשאול ביחד עם אחי והשיב הגרב"צ למה להכין טחינה בשבת וכי א"א להסתדר בלי טחינה ? למה לא להכין בערב שבת וכך התחמק מהכרעה. לאחר שהלך השואל שאלתח את חכם בן ציון, חכם הרי אתמול אמרת בשיעור כי מותר בשני שינויים והשיב לי הגרב"צ "לא כל היתר נהיה לכתחילה. נכון זוהי ההלכה אבל למה להיכנס להיתרים".

 
 
חלק עליון תַחתִית