בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שיתוף מידע בכל מה שקשור לספרים, חדשים גם ישנים
בקשות ספרים
כללי הפורום
אין אישור להעלות שום תוכן פירסומי מלבד כהעלאה אישית ובתור עזרה הדדית לטובת חברי הפורום, וג"ז רק לאחר אישור מנהל ראשי

אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1228
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 321 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי אחד התלמידים » 21 נובמבר 2018, 23:09

544 כתב:הם יכול מאן דהו להעלות לי מאוצר החכמה את הספר 'חינא וחסדא' [ארדיט] על מסכת כתובות דף ז. האי מסוכרייתא וכו'?
@אחד התלמידים @אברך @עזרא נש
ברכת יישר כח שלוחה מראש.
אפשר להוריד כל הספר. http://beta.hebrewbooks.org/6884 ,http://beta.hebrewbooks.org/6885, http://beta.hebrewbooks.org/6886.

ערכים:


מנצפך
הודעות: 51
הצטרף: 22 אוגוסט 2018, 23:17
נתן תודה: 63 פעמים
קיבל תודה: 8 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי מנצפך » 27 נובמבר 2018, 09:44

אני זקוק לטור חו"מ סימן רל"א + ד"מ הארוך שירת דבורה,

מישהו יכול לעשות עימי חסד ולהעלות לי?

בתודה מראש!


מלמד להועיל
משתמש ותיק
הודעות: 476
הצטרף: 10 יוני 2018, 10:41
נתן תודה: 239 פעמים
קיבל תודה: 160 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי מלמד להועיל » 27 נובמבר 2018, 10:05

יש מישהו שיש לו את השו"ע מהדורת פרידמן? בקבצים של פי די אף.
תודה רבה

סמל אישי של משתמש

אברך
משתמש ותיק
הודעות: 470
הצטרף: 26 יוני 2017, 19:37
מיקום: ישראל
נתן תודה: 494 פעמים
קיבל תודה: 284 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי אברך » 27 נובמבר 2018, 15:01

מנצפך כתב:אני זקוק לטור חו"מ סימן רל"א + ד"מ הארוך שירת דבורה,

מישהו יכול לעשות עימי חסד ולהעלות לי?

בתודה מראש!
https://send.magicode.me/send-file/file ... 50c19/view


מנצפך
הודעות: 51
הצטרף: 22 אוגוסט 2018, 23:17
נתן תודה: 63 פעמים
קיבל תודה: 8 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי מנצפך » 27 נובמבר 2018, 16:25

אברך כתב:
מנצפך כתב:אני זקוק לטור חו"מ סימן רל"א + ד"מ הארוך שירת דבורה,

מישהו יכול לעשות עימי חסד ולהעלות לי?

בתודה מראש!
https://send.magicode.me/send-file/file ... 50c19/view
תודה רבה
הועלתם לי מאוד!


544
הודעות: 77
הצטרף: 31 דצמבר 2017, 22:50
נתן תודה: 36 פעמים
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי 544 » 04 דצמבר 2018, 12:32

האם יש אי מי שיכול לעשות עימי חסד של אמת, ולהנגיש לי את חידושי רבנו משה קזיס על מסכת שבת דפים קלח ע"א - קמ ע"ב.
ברכת יישר כח שלוחה מראש לכל המסייעים.

סמל אישי של משתמש

אברך
משתמש ותיק
הודעות: 470
הצטרף: 26 יוני 2017, 19:37
מיקום: ישראל
נתן תודה: 494 פעמים
קיבל תודה: 284 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי אברך » 04 דצמבר 2018, 14:23

544 כתב:האם יש אי מי שיכול לעשות עימי חסד של אמת, ולהנגיש לי את חידושי רבנו משה קזיס על מסכת שבת דפים קלח ע"א - קמ ע"ב.
ברכת יישר כח שלוחה מראש לכל המסייעים.
בשמחה רבה
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


544
הודעות: 77
הצטרף: 31 דצמבר 2017, 22:50
נתן תודה: 36 פעמים
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי 544 » 04 דצמבר 2018, 17:27

אברך כתב:
544 כתב:האם יש אי מי שיכול לעשות עימי חסד של אמת, ולהנגיש לי את חידושי רבנו משה קזיס על מסכת שבת דפים קלח ע"א - קמ ע"ב.
ברכת יישר כח שלוחה מראש לכל המסייעים.
בשמחה רבה
יותר משהנני נהנה מהכתוב בשורות, נהנה אני מהכתוב בין השורות...
השמחה של הנתינה, שווה לי יותר מהנתינה בעצמה, וכל זה מבלי להוריד כי הוא זה מערכה של הנתינה.


544
הודעות: 77
הצטרף: 31 דצמבר 2017, 22:50
נתן תודה: 36 פעמים
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי 544 » 04 דצמבר 2018, 22:25

544 כתב:
אברך כתב:
544 כתב:האם יש אי מי שיכול לעשות עימי חסד של אמת, ולהנגיש לי את חידושי רבנו משה קזיס על מסכת שבת דפים קלח ע"א - קמ ע"ב.
ברכת יישר כח שלוחה מראש לכל המסייעים.
בשמחה רבה
יותר משהנני נהנה מהכתוב בשורות, נהנה אני מהכתוב בין השורות...
השמחה של הנתינה, שווה לי יותר מהנתינה בעצמה, וכל זה מבלי להוריד כי הוא זה מערכה של הנתינה.
אשמח גם לקבל את ה'ביבליוגרפיה' על ספר זה אם אכן ישנו [מסתמא בתחילת אחד הספרים]. בתודה מרובה.

סמל אישי של משתמש

אברך
משתמש ותיק
הודעות: 470
הצטרף: 26 יוני 2017, 19:37
מיקום: ישראל
נתן תודה: 494 פעמים
קיבל תודה: 284 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי אברך » 05 דצמבר 2018, 02:07

544 כתב: אשמח גם לקבל את ה'ביבליוגרפיה' על ספר זה אם אכן ישנו [מסתמא בתחילת אחד הספרים]. בתודה מרובה.
בשמחה רבה, מצורף.
אגב, אכן זו ביוגרפיה ייחודית, אדם שישב ולמד בלי גמרות !!! רק עם רי"ף וראשונים !
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


אור זרוע
משתמש ותיק
הודעות: 700
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 280 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי אור זרוע » 05 דצמבר 2018, 11:59

אברך כתב:אגב, אכן זו ביוגרפיה ייחודית, אדם שישב ולמד בלי גמרות !!! רק עם רי"ף וראשונים !
וכן תלמידו בעל "שלטי גבורים" (הובא בתוי"ט על מסכת מדות) לא היה לו גמרא, ומעניין הקטע הבא:
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1122
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 181 פעמים
קיבל תודה: 228 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי נבשר » 18 דצמבר 2018, 22:03

אשמח אם מישהו יוכל להעלות תשובות הרמב"ן תשובה קכב'. תודה.


אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1228
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 321 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי אחד התלמידים » 18 דצמבר 2018, 23:48

נבשר כתב:אשמח אם מישהו יוכל להעלות תשובות הרמב"ן תשובה קכב'. תודה.
בשו"ת הרמב"ן אין סי' קכ"ב. אם כוונתך למיוחסת לרמב"ן, הנה:
שאלה: גט הנכתב בכתב שאין אשורי כגון הכתב שאנו קורין משיט"א, אם הוא כשר?

תשובה: איברא, גט מעליא הוא, וכשר, דלא בעינן כתב אשורי, אלא בכל לשון כשר. ואף על גב דכתיב: וכתב; לאו למימרא: שיצטרך כתב אשורי; אלא, כל כתב, במשמע. ולא בא למעט: אלא שאינה מתגרשת בכסף; כדאיתא פ"ק דקדושין (דף ה'). ואף על גב דפסלינן בגמ': חק תוכות, והמטיף, וכיוצא בהן; כדאיתא בירושלמי; היינו משום דבעינן: שיהא כותב, כדרך הכותבים, ובהדיא תניא בתוספתא: גט שכתבו בה' לשונות, וחתמו עליו העדים בה' לשונות, כשר. כך היא גירסת הספרים. אבל הרמב"ם ז"ל, והראב"ד פירשו פשטה של תוספתא: שלא אמר, אלא בנכתב בלשונות שונות, וחתום בעדים שונים. ומתניתין דערכאות, לכאורה הכי משמע, דקמכשר רבי שמעון: אפילו גיטי נשים, העולים בעש"ג =בערכאות של גוים=, ואף על גב דע"י ישראל הם כותבים אותו. סתמא דמלתא: כיון דבערכאות הן נכתבו, וחתומים בו עדים כותים, בכתב הניכר לערכי ולחתומים בו, הן מכתיבו; ואפ"ה מכשיר ר"ש =רבי שמעון=. ועוד, דהא רבי מאיר ורבי יהודה, דס"ל מאי: כתב? וחתם. נמצאת מצריך אף חתום עדים, בכתב אשורי. ואפילו לרבי אליעזר נמי, הא מודה: במזוייף מתוכו; כדבעי חתימה לשמה, כשעדים חתומים בו. כדאיתא בשמעתא קמייתא דגיטין. ואנן בהדיא תנן: אף על פי שחותמיהן כותים, כשרים, חוץ מגיטי נשים. ור"ש אומר: אף אלו כשרים. ואקשינן עלה בגמ': והא לאו בני כריתות נינהו? א"ר זירא: ירד ר"ש לשיטתו של רבי אליעזר וכו'. והא א"ר אבא: מודה רבי אליעזר במזוייף מתוכו, שהוא פסול, משום דזמנין דאתי למסמך עלייהו. ובודאי, הנכרים החתומים בו, אינם חותמים בכתב אשורי, אלא בכתב שלהם. ואם איתא היכי, גזרינן: דלמא אתי למסמך עלייהו, בשמות שאינן מובהקים; והלא אפילו חותמיהם ישראלים, וכענין זה, הגט פסול! וא"נ משום: ספר; שאנו סומכים עליהן, אלא ע"י עדי מסירה, ועוד, מהיכא תיתי שיהא צריך כתב אשורי? אי משום: ספר? ההוא, לספירת דברים הוא דאתא. א"נ: לספר כורתה, ואין ד"א כורתה. ועוד, דאפילו בס"ת ושאר ספרים, מכשרי רבנן בכל לשון, ואפילו רשב"ג שלא הכשיר בהן, אלא כתב יוני, היינו דוקא בספרי הקדש, משום דמעטינהו רחמנא משום דכתיב: יפת אלהים ליפת, וישכון באהלי שם. אבל בעלמא, לא אשכחן לרשב"ג דפסיל. ומגילה דבעינן שתהא כתובה אשורית, משום דכתיב בה: ככתבם וכלשונם; ולכ"ע, אבל גט, בכל כתב כשר דוכתב; כל כתיבה במשמע. ועוד, דבהדיא תנן: גט שכתבו עברית, ועדיו יונית; יונית, ועדיו עברית; כשר. ועברית נמי דקתני, אפשר דעברית ממש קאמר, כלומר: כתב לבונאה. ואף על גב דלגבי ספר, לא מתכשר לרשב"ג, וכדתנן (ידים פ"ד מ"ה): מקרא שכתבו תרגום, ותרגום שכתבו מקרא, וכתב עברי, אין מטמא הידים. ואפ"ה תנן הכי לגבי גיטין, שהוא כשר.


נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1122
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 181 פעמים
קיבל תודה: 228 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי נבשר » 18 דצמבר 2018, 23:54

אחד התלמידים כתב:
נבשר כתב:אשמח אם מישהו יוכל להעלות תשובות הרמב"ן תשובה קכב'. תודה.
בשו"ת הרמב"ן אין סי' קכ"ב. אם כוונתך למיוחסת לרמב"ן, הנה:
שאלה: גט הנכתב בכתב שאין אשורי כגון הכתב שאנו קורין משיט"א, אם הוא כשר?

תשובה: איברא, גט מעליא הוא, וכשר, דלא בעינן כתב אשורי, אלא בכל לשון כשר. ואף על גב דכתיב: וכתב; לאו למימרא: שיצטרך כתב אשורי; אלא, כל כתב, במשמע. ולא בא למעט: אלא שאינה מתגרשת בכסף; כדאיתא פ"ק דקדושין (דף ה'). ואף על גב דפסלינן בגמ': חק תוכות, והמטיף, וכיוצא בהן; כדאיתא בירושלמי; היינו משום דבעינן: שיהא כותב, כדרך הכותבים, ובהדיא תניא בתוספתא: גט שכתבו בה' לשונות, וחתמו עליו העדים בה' לשונות, כשר. כך היא גירסת הספרים. אבל הרמב"ם ז"ל, והראב"ד פירשו פשטה של תוספתא: שלא אמר, אלא בנכתב בלשונות שונות, וחתום בעדים שונים. ומתניתין דערכאות, לכאורה הכי משמע, דקמכשר רבי שמעון: אפילו גיטי נשים, העולים בעש"ג =בערכאות של גוים=, ואף על גב דע"י ישראל הם כותבים אותו. סתמא דמלתא: כיון דבערכאות הן נכתבו, וחתומים בו עדים כותים, בכתב הניכר לערכי ולחתומים בו, הן מכתיבו; ואפ"ה מכשיר ר"ש =רבי שמעון=. ועוד, דהא רבי מאיר ורבי יהודה, דס"ל מאי: כתב? וחתם. נמצאת מצריך אף חתום עדים, בכתב אשורי. ואפילו לרבי אליעזר נמי, הא מודה: במזוייף מתוכו; כדבעי חתימה לשמה, כשעדים חתומים בו. כדאיתא בשמעתא קמייתא דגיטין. ואנן בהדיא תנן: אף על פי שחותמיהן כותים, כשרים, חוץ מגיטי נשים. ור"ש אומר: אף אלו כשרים. ואקשינן עלה בגמ': והא לאו בני כריתות נינהו? א"ר זירא: ירד ר"ש לשיטתו של רבי אליעזר וכו'. והא א"ר אבא: מודה רבי אליעזר במזוייף מתוכו, שהוא פסול, משום דזמנין דאתי למסמך עלייהו. ובודאי, הנכרים החתומים בו, אינם חותמים בכתב אשורי, אלא בכתב שלהם. ואם איתא היכי, גזרינן: דלמא אתי למסמך עלייהו, בשמות שאינן מובהקים; והלא אפילו חותמיהם ישראלים, וכענין זה, הגט פסול! וא"נ משום: ספר; שאנו סומכים עליהן, אלא ע"י עדי מסירה, ועוד, מהיכא תיתי שיהא צריך כתב אשורי? אי משום: ספר? ההוא, לספירת דברים הוא דאתא. א"נ: לספר כורתה, ואין ד"א כורתה. ועוד, דאפילו בס"ת ושאר ספרים, מכשרי רבנן בכל לשון, ואפילו רשב"ג שלא הכשיר בהן, אלא כתב יוני, היינו דוקא בספרי הקדש, משום דמעטינהו רחמנא משום דכתיב: יפת אלהים ליפת, וישכון באהלי שם. אבל בעלמא, לא אשכחן לרשב"ג דפסיל. ומגילה דבעינן שתהא כתובה אשורית, משום דכתיב בה: ככתבם וכלשונם; ולכ"ע, אבל גט, בכל כתב כשר דוכתב; כל כתיבה במשמע. ועוד, דבהדיא תנן: גט שכתבו עברית, ועדיו יונית; יונית, ועדיו עברית; כשר. ועברית נמי דקתני, אפשר דעברית ממש קאמר, כלומר: כתב לבונאה. ואף על גב דלגבי ספר, לא מתכשר לרשב"ג, וכדתנן (ידים פ"ד מ"ה): מקרא שכתבו תרגום, ותרגום שכתבו מקרא, וכתב עברי, אין מטמא הידים. ואפ"ה תנן הכי לגבי גיטין, שהוא כשר.
תודה רבה מאד.


זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 19 דצמבר 2018, 10:18

אחד התלמידים כתב:
מי האיש כתב:שלום רב
אשמח אם מישהו יוכל להוריד לי ספר אולם המשפט (לבעל החדרי דעה על יורה דעה הרב מאישישוק)
תודה רבה
http://beta.hebrewbooks.org/8136
http://beta.hebrewbooks.org/8137
אני גם זקוק ל'אולם המשפט'
הקישורים הנ"ל להיברובוקס אינם מספקים את הסחורה כיון שיש רק את הספר על יורה דעה.
אבל אולם המשפט על חושן משפט לא קיים בהיברובוקס לעת עתה.

סמל אישי של משתמש

אברך
משתמש ותיק
הודעות: 470
הצטרף: 26 יוני 2017, 19:37
מיקום: ישראל
נתן תודה: 494 פעמים
קיבל תודה: 284 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי אברך » 19 דצמבר 2018, 13:34

http://beta.hebrewbooks.org/57973

קישור ישיר להורדה (זמין ל-3 ימים)
https://send.magicode.me/send-file/file ... d/download


עברי
הודעות: 160
הצטרף: 28 דצמבר 2017, 00:17
נתן תודה: 22 פעמים
קיבל תודה: 40 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי עברי » 25 דצמבר 2018, 21:15

ערב טוב,
האם מישהו יכול להוריד לי חוברת מהדורא קמא של הרב הילדסהיימר על מסכת שבת מלאכת כותב?
תודה.


אהרון הלוי
הודעות: 2
הצטרף: 26 דצמבר 2018, 12:20
קיבל תודה: 1 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי אהרון הלוי » 26 דצמבר 2018, 12:35

אם אפשר להשיג לי חידושי מוהרמ"ז על או"ח סי' שי"ט, תודה רבה לכל המסייעים @אברך

סמל אישי של משתמש

אברך
משתמש ותיק
הודעות: 470
הצטרף: 26 יוני 2017, 19:37
מיקום: ישראל
נתן תודה: 494 פעמים
קיבל תודה: 284 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי אברך » 26 דצמבר 2018, 13:50

אהרון הלוי כתב:אם אפשר להשיג לי חידושי מוהרמ"ז על או"ח סי' שי"ט, תודה רבה לכל המסייעים @אברך
חידושי מוהרמ''ז סימן שיט.png
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


עברי
הודעות: 160
הצטרף: 28 דצמבר 2017, 00:17
נתן תודה: 22 פעמים
קיבל תודה: 40 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי עברי » 26 דצמבר 2018, 21:13

עברי כתב:ערב טוב,
האם מישהו יכול להוריד לי חוברת מהדורא קמא של הרב הילדסהיימר על מסכת שבת מלאכת כותב?
תודה.
מבקש שוב.
תודה.

סמל אישי של משתמש

אברך
משתמש ותיק
הודעות: 470
הצטרף: 26 יוני 2017, 19:37
מיקום: ישראל
נתן תודה: 494 פעמים
קיבל תודה: 284 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי אברך » 26 דצמבר 2018, 21:42

@עברי לא הבנתי מה זה 'חוברת מהדורה קמא'? זה השם של החוברת?

@אהרון הלוי ושאר הרבנים דכאן, הערה כללית: אשמח אם תודיעו שאכן העלו את מה שנצרכתם. וכן נחמד יהיה לקבל 'לייק' או כתיבת 'תודה' או שניהם...


עפר ואפר
משתמש ותיק
הודעות: 464
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 19:15
נתן תודה: 170 פעמים
קיבל תודה: 123 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי עפר ואפר » 26 דצמבר 2018, 21:48

עברי כתב:ערב טוב,
האם מישהו יכול להוריד לי חוברת מהדורא קמא של הרב הילדסהיימר על מסכת שבת מלאכת כותב?
תודה.
פינקתי אותך גם ב"מוחק", באותו המחיר.
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


אהרון הלוי
הודעות: 2
הצטרף: 26 דצמבר 2018, 12:20
קיבל תודה: 1 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי אהרון הלוי » 27 דצמבר 2018, 18:18

אברך כתב:
אהרון הלוי כתב:אם אפשר להשיג לי חידושי מוהרמ"ז על או"ח סי' שי"ט, תודה רבה לכל המסייעים @אברך
חידושי מוהרמ''ז סימן שיט.png
תודה רבה זה מאוד מאוד עזר לי.


י'שי
הודעות: 33
הצטרף: 05 נובמבר 2018, 08:25
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 4 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי י'שי » 31 דצמבר 2018, 09:44

אשמח אם מאן דהו יוכל להעלות לכאן את הספר 'אוסרי לגפן' חלק י"א
בתודה מראש


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2448
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 376 פעמים
קיבל תודה: 449 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי יהודי » 31 דצמבר 2018, 10:41

מישהו יכול להעלות לי בבקשה מקור חיים (לבעל החות יאיר) סי' י או הלכות ציצית?
יש"כ גדול מראש


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2448
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 376 פעמים
קיבל תודה: 449 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי יהודי » 31 דצמבר 2018, 10:52

י'שי כתב:אשמח אם מאן דהו יוכל להעלות לכאן את הספר 'אוסרי לגפן' חלק י"א
בתודה מראש
יש כאן: http://download.hebrewbooks.org/downloa ... ?req=52977


י'שי
הודעות: 33
הצטרף: 05 נובמבר 2018, 08:25
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 4 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי י'שי » 31 דצמבר 2018, 13:29

יהודי כתב:
י'שי כתב:אשמח אם מאן דהו יוכל להעלות לכאן את הספר 'אוסרי לגפן' חלק י"א
בתודה מראש
יש כאן: http://download.hebrewbooks.org/downloa ... ?req=52977
תודה רבה

סמל אישי של משתמש

בן אהרון
הודעות: 167
הצטרף: 20 דצמבר 2018, 00:31
נתן תודה: 61 פעמים
קיבל תודה: 17 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי בן אהרון » 31 דצמבר 2018, 18:06

שלום
אני צריך חידושי הגרי''ז על תמורה יד,ב
זה לא נמצא באוצר
אם מישהו יכול לשלוח לי ממק''א (תמונה למשל) אשמח מאד.
תודה מראש
נ.ב נא לצטט או לשלוח הודעה פרטית


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2448
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 376 פעמים
קיבל תודה: 449 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי יהודי » 31 דצמבר 2018, 20:23

יהודי כתב:מישהו יכול להעלות לי בבקשה מקור חיים (לבעל החות יאיר) סי' י או הלכות ציצית?
יש"כ גדול מראש
מאוד אשמח אם מישהו יעשה חסד עמי


אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1228
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 321 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי אחד התלמידים » 31 דצמבר 2018, 20:45

בן אהרון כתב:שלום
אני צריך חידושי הגרי''ז על תמורה יד,ב
זה לא נמצא באוצר
אם מישהו יכול לשלוח לי ממק''א (תמונה למשל) אשמח מאד.
תודה מראש
נ.ב נא לצטט או לשלוח הודעה פרטית
חידושי הגרי"ז מסכת תמורה דף יד עמוד ב

בגמ' שבכתב אי אתה רשאי וכו', עיין בשיטמ"ק (אות ד') שכתב לישנא אחרינא אמרי רבנן אגירסייהו סמיכי וכיון דאיכא שכחה כתבין ומחתין וכי משכחנא מילתא מעיינין בספרא ע"ש, וביאור הלשונות נראה דהנה הר"מ (בהקדמה) כתב בכל דור ודור ראש בי"ד או נביא שהיה באותו הדור כותב לעצמו זכרון השמועות ששמע מרבותיו והוא מלמד על פה ברבים וכן כל אחד ואחד כותב לעצמו כפי כוחו מביאור התורה ומהלכותיה כמו ששמע וכו', ומבואר מדבריו דלכתוב לעצמו לזכרון שלא ישתכח היו כותבים בכל דור ודור והיה מלמדה בעל פה, דהעיקר הוא שניתנו למימסר על פה אבל לעיין בספר לזכרון מותר, וזהו גירסת השיטמ"ק דרבנן אגירסייהו סמיכי ולומדים אותה בעל פה ורק לזכרון דברים שנשכחו וזה מותר, אמנם צריך עיון דכאן באיגרתא היה זה לימוד על פה ומאי מתרץ להאי לישנא אחרינא, וצ"ע.
שם, בתוד"ה דברים שבכתב וכו', וי"ל דאין להקפיד רק מה שכתוב בחומש שהרי עדיין לא היו נביאים וכתובים, ועיין בשיטמ"ק (אות ל"ד), אמנם ברגמ"ה מבואר דברים שבכתב תורה ונביאים וכתובים, וכן גם בתוס' ב"ק (דף ג' ע"ב) גבי מתרגם רב יוסף דקאי על נביאים כתבו ג"כ דיש איסור לאמרם ע"פ, ולכאורה צ"ע דהלא זה לא נאמר כי אם על תורה ולא על נביאים וכתובים דעדיין לא נאמרו וכדכתבו התוס' הכא, והנראה בזה דיש לפרש דברי הגמרא בב' אופנים, הא' דילפינן מכתוב לך את הדברים האלה דיש דין כתיבה על התורה ור"ל שניתנו ליכתב, והב' דנאמר בזה איסור שדוקא בכתיבה ולא בעל פה, ולפי זה זה דוקא שייך לתורה דע"ז נאמר ולא לנביאים ולכתובים, אמנם אפשר לפרש דאין זה שני דברים אלא רק דנאמר כאן דין דניתן ליכתב ובזה הדין גופא שניתן ליכתב נכלל איסור דאחר לא ניתן ליכתב ומשו"ה יש איסור לאומרו ע"פ משום שניתן ליכתב ודוקא ע"י כתיבה הוא ניתן, ולפי זה מבואר דאף בנביאים וכתובים ג"כ שייך איסור זה כיון דיש בזה דין דניתן ליכתב הדין הזה אוסר לאומרם בע"פ כיון דאין בזה איסור אחר מלבד דין שניתן ליכתב אלא דכל איסורו הוא מחמת שניתן ליכתב וע"כ אסור לאומרה כי אם על מה שניתן ודוקא מתוך הכתב, ולא איכפת לן מה שעל זה לא קאי הכתוב לך את הדברים, דכיון שיש על נביאים דין כתיבה זה הדין עצמו אוסר על פה.

הנה יש נביאים ויש כתובים והלא בקדושתן אין חילוק דנביאים וכתובים מותר להניחם זה על גבי זה, וביאר הגר"ח דחלוקים הם בזה דבנביאים נאמרה הנבואה ע"פ ואח"כ ניתן על זה דין כתיבה ונכתבו משא"כ כתובים דכל הנבואה נאמרה ליכתב ולאומרה מתוך הכתב ולא לאומרה מקודם על פה כבנביאים ומשו"ה נקרא שמן כתובים דכל נבואתן ליכתב נאמרה, ובזה יתבאר לנו מה שבירמיהו (ל"ו) נאמר גבי מגילה ששרפה יהויקים שנאמרה לו בנבואה ויקראו אותה לישראל וכאשר קראו אותה שרפה יהויקים וכתבוה עוד הפעם ע"ש, וצ"ב מ"ש דכאן נאמרה נבואה מיוחדת ליכתב יותר מעל דברי הנבואה האחרים, אמנם לפי הנ"ל מבואר משום דמגילת איכה היא מן הכתובים ע"כ היה בזה נבואה ליכתב ולקרוא אותה מתוך הכתב ולא שיאמר מקודם על פה ובזה הוא דחלוק מכל דברי הנביאים שנאמרו להאמר מקודם על פה ואח"כ היה על זה דין ליכתב וכנ"ל, [א"ה ע"ע בחי' הגרי"ז מנחות ל' ע"א מש"כ בענין זה].
שם, עיין בירושלמי שמקשה למה קרא כהן גדול ביו"כ הפרשה בע"פ הלא אסור משום דברים שבכתב אי אתה וכו' ועל זה לא שייך תירוץ התוס' מאחר שזה היה להוציא, ועי' תו"י ביומא (דף ע' ע"א ד"ה ובעשור).
שם, בגמ' ועולת השחר פוסלת כן גירסת הרגמ"ה וצ"ע פירושו, הנה באברים ופדרים אם מותר להקריבן קודם עולת התמיד יש בזה מחלוקת, המפרש בתמיד (דף כ"ח ע"ב בד"ה סודרן) פירש דדוקא אחר התמיד קרבין, אמנם שיטת הראב"ד והרא"ש היא כיון דשל אתמול הן אין בזה הדין דעולת התמיד צריכה להיות הראשונה ע"ש אבל לדברי הרגמ"ה צ"ב.

ויש לעיין בניסוך המים כיון דנקבעים עם הזבח כדמוכח בתוספתא דסוכה (פ"ג מ"ז) שחייב על פיגול ונותר וטמא ע"ש, [וע"כ דאזיל כר"מ דס"ל דנקבעים הנסכים עם הזבח ומשו"ה שייך בהו פיגול] ה"נ אפשר דשייך בהו גם דין זה דדוקא ביום כמו נסכי יין הבאים עם הזבח, אמנם לא יצוייר דבר זה דעל לילה הבאה הרי עבר זמנו ובטל קרבנו בניסוך המים.

הנה בגמרא בזבחים (דף ק"י ע"ב) גבי ניסוך המים בחוץ איתא התם אליבא דר"ע דניסוך מן התורה דדריש ונסכיה בשני ניסוכים הכתוב מדבר אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין וכו' אי מה להלן בשאר ימות השנה וכו' הלמ"מ, ובתוס' (ד"ה אי) תמה דהא ר"ע מודה דאין ניסוך המים אלא בחג ע"ש שתרצו, וביאר הגר"ח דצ"ב בדין ניסוך המים, אם זה חשוב כמו ניסוך היין השייך לקרבן, דהתורה ריבתה דבחג יש לקרבן ב' ניסוכים ניסוך היין וניסוך המים, או דאין זה חובת הקרבן אלא חובת היום דהיום מחייב בניסוך המים אבל אין זה שייך להקרבן כלל ואין זה ניסוך של הקרבן, וביאר הגר"ח דזה תלוי אם ילפינן מנסכיה דבשני ניסוכים הכתוב מדבר ע"כ דנתרבה שני נסכים והוי חובת הקרבן, אבל אם ילפינן ניסוך המים מהלמ"מ ע"כ זה חובת היום, ולפי זה אם זה חובת הקרבן שפיר יהיה בזה הדין דמביא נסכיו לאחר י' ימים כמו בנסוך היין דנתרבה שמביא אף לאחר זמן ה"נ בניסוך המים, אבל למ"ד דזהו הלמ"מ והוי חובת היום אז כבר עבר זמנו ובטל קרבנו, וזהו ביאור הגמרא דאי ס"ל כר"ע דדריש בשני נסכים הכתוב מדבר, א"כ אף בשאר ימות השנה ג"כ פירוש מדין דאם לא הקריבן בחג יכול להקריב גם בשאר ימות השנה, ומשום דאדם מביא נסכיו לאחר י' ימים ואז יהיה חייב על ניסוך המים בחוץ כיון דראוי לניסוך הוא, ועל זה משני דס"ל כמ"ד דיליף מהלמ"מ, וא"כ אינו קרב כי אם ביומו דהוי חובת היום ובעבר זמנו בטל קרבנו, ומשום הכי אינו חייב בחוץ בשאר ימות השנה דליתא לניסוך כל ימות השנה כי אם בחג וכנ"ל, [ע"כ דברי הגר"ח].

ונראה דדבר זה מפורש בירושלמי בסוכה דבעי שם אם הקדים ניסוך המים לתמיד ואם כשר ניסוך המים בלילה ואם ניסכן למחר, ופשיט דכשר בלילה וכשר להקריב קודם התמיד ואם ניסכן למחר פסול ע"ש, ולפי הנ"ל זוהי בעית הירושלמי דאם הוא רק חובת היום כשר גם לפני התמיד, ואם הוא חובת התמיד א"א להקדימו, וכן לענין לילה אם הוא חובת היום כשר גם בלילה ואם הוא חובת הקרבן זהו דוקא ביום כיון דנקבעין עם הזבח, וכן לענין ניסוך למחר אם הוי חובת היום אז דוקא באותו יום ולמחר הרי עבר זמנו ובטל קרבנו, אבל אם הוי חובת הקרבן א"כ אפילו מכאן ולאחר עשרה ימים, ועל זה פשיט הירושלמי דהוי חובת היום וכשר להקריב לפני התמיד וכשר בלילה אבל למחר פסול, [א"ה ע"ע בחי' הגרי"ז מנחות טו ב].

והנה בהא דבעי בירושלמי לענין לילה צ"ב דהלא זה נכלל בהא דבעי אם כשר קודם לתמיד, דהא בלילה דבעי הוי לפני התמיד דאם לאחר התמיד אזי עבר זמנו ובטל קרבנו, וע"כ דלפני התמיד א"כ זה נכלל בהבעיא דלפני התמיד, אמנם נראה דזהי בעיא דהירושלמי אם כשר בלילה, דהלא בקרבנות יש דין ביום צוותו והוא רק ביום אלא דנתרבה ממנחתם ונסכיהם דאפילו בלילה והבעיא היא אם ניסוך המים נכלל בהאי ריבוי דמנחתם ונסכיהם דאפילו בלילה או לא, [לפי זה הבעיא אינה אם הוא חובת היום או חובת קרבן].

והנה ברש"י סוכה (דף ל"ד ע"א בד"ה וניסוך המים) מבואר דנסוך המים הוא נסוך לתמיד של שחר כמו ניסוך היין אלא דבחג הוי שני נסוכין וא"כ זה הוי מנסכי הקרבן ע"ש, אמנם לשיטה זו דניסוך המים הוי מצוה בפני עצמה ואינו שייך לניסוך התמיד צ"ב למה לא מנו אותה מוני המצוות למצוה בפני עצמה, דבשלמא אם זה שייך לתמיד א"כ נכלל במצות התמיד ודיני נסכיו לעשותן כמצותן, אמנם אם זהו חובת היום וא"כ הוא מצוה בפני עצמה למה לא מנאוה, ובשלמא לשיטת הר"מ דלא מנה אלא מה שמפורש בתורה ניחא דזוהי הלמ"מ, אלא להרמב"ן ולשאר המונים דמונין גם את מה דלא מפורש בתורה צ"ע.

והנה פליגי ר"מ ורבנן במנחות (דף ט"ו ע"ב) אם נסכים אפשר לשנותן לזבח אחר, דר"מ סבר דא"א לשנותן כיון דנקבעין עם הזבח ורבנן סברי שאפשר לשנותן, והנה לכאורה הדין נותן דגם בלא זבח אחר היה יכול להביאן לנסכים בפני עצמן ג"כ ולמה לנו דוקא לזבח אחר, וכבר עמד על זה בשיטמ"ק שם, והנה אם היה אפשר לשנותן ולהקריבן בפני עצמן היה צ"ע מהגמרא דמקיש נסכים לשלמים הבאין עם הזבח דוקא ביום, וא"כ יקרבו גם בלילה מדין באין בפני עצמן אם אפשר לשנותן ולהביאן בפני עצמן.

הרמב"ם כתב בהל' פסוהמ"ק (פי"ב הל"ה) דאם נחסרו הנסכים מביא ומשלים עליהן, וצ"ע כיון דהנסכים שהיו בשעת שחיטת הזבח קדשן השחיטה, ואלו שמשלים אין להם קידוש זה רק קדשו מדין באין בפני עצמן וא"כ הוי מקצת נסכין מדין באין מצד עצמן ומקצת מדין באין עם הזבח וזה קשה לומר כן, וע"כ צ"ל דכולן הם מדין באין בפני עצמן דאפשר לשנותן ולהביאן בפני עצמן, אלא דצ"ב לפי זה למה דוקא ביום כנ"ל כיון דבאין בפני עצמן היה הדין שכשרים אף בלילה.

והנה לפי המבואר דאפשר להביאן בפני עצמן א"כ בנסוך המים ג"כ יכול להביאן בלילה אף דהוקבעו עם הזבח, [אף דחובת היום נינהו מ"מ קרבים עם הזבח מדקרב עם תמיד של שחר ע"כ דשייך למקבע עם הזבח אף דחובת היום נינהו] מ"מ יביאם בלילה ויהיה כשר משום דהוא המים של נסכים ליום המחרת, וא"כ אפשר לפרש בעיא דלילה דהיא אף בלילה של אחריו והוי נסכים ליום המחרת, א"כ שפיר אפשר למיבעי אם יהיה הדין נסכים הבאים עם הזבח דוקא ביום, או דכשר אף בלילה וקרב ליום המחרת, וצ"ע.

ביומא (דף כ"ו ע"ב) בעי אם ניסוך המים היה לאחר תמיד של שחר או של בין הערבים והנה צ"ע איך אפשר לאחר תמיד של בין הערבים הא איכא עשה דהשלמה, אם לא שנאמר דזה הוי נסכי הקרבן וא"כ אין בזה דין השלמה דזהו השלמתן, אמנם אין מזה ראיה דעל ניסוך המים אין דין השלמה כלל כי אם על הקטרה דוקא כמבואר בריש תמיד נשחט (פסחים דף נ"ח ע"ב).
שם, בגמ' לימד על נדרים ונדבות שקרבין בחולו של מועד, עיין בשיטמ"ק שהקשה למה צריך קרא לזה מהיכי תיתי דלא ע"ש וביותר קשה על שיטת הר"מ דמשמע מדבריו בהל' חגיגה (פ"א הל"י) דאתי קרא להתיר להקריבם בחולו של מועד והרי ס"ל בהל' יום טוב (פ"ז הל"א) דחולו של מועד אינו אלא מדרבנן, וצ"ע.
שם, בשיטמ"ק (אות י"ד) ואין נזירות חו"ל עולה מן המנין דגזור בנזיר חו"ל ע"ש, וצ"ע דהלא עדיין היה קודם גזירה שגזרו על גושה ועל אוירה, וגם צ"ע איזה מנין הוא בנזיר עולם הלא אין כי אם רק וכבד עליו נזרו וגלחו ולכאורה אין זה מנין וצ"ע, [ועיין בחידושי נזיר].

וכן צ"ב איך אפשר להקריב בבמה הלא אין תנופה בבמה ודין תנופה הוא מדיני נזיר, ואפשר כיון דאין תנופה בבמה לא חסר תנופה, עוד נראה דאפשר דדוקא בנזיר עולם דלא בעי כי אם תגלחת על קרבנו מגלח בבמה, אבל סתם נזיר דבעי קיום נהוג נזיר איה"נ יהיה פסול בבמה משום חסרון תנופה.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח