ספר אור חדש להורדה- אסיפת אלפי שיטות ראשונים על סדר כל הטוש''ע.

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
המהדורות המעודכנות ביותר נמצאות תמיד בסוף האשכול.
אשמח לקבל הערות והשגות.
(אשכול זה הוא האשכול השלישי בנושא זה, מחמת הסרבול שיש באריכות של האשכולות הקודמים).








 
 

עדין

משתמש ותיק
בעמוד 506 הוכחתם שישן חייב במצוות מהא דנדה (דף סא, עמוד ב) שמותר להלביש למת כלאים והגמרא לומדת מפסוק. והנה הגמרא לפני להביא את הפסוק הביאה את רב יוסף שלמד מזה שמותר להלביש תכריכין שמצוות בטלות לעתיד לבוא ועיין שם בתוספות שביאר שהרי לעתיד לבוא בתחית המתים הוא יעמוד עם הכלאים. ואם כן לפי דבריו גם את דברי רבי יוחנן בהמשך שבמתים חפשי הכוונה גם לעתיד לבוא עיין בריטב"א.
ואיני יודע אם כל הראשונים מפרשים ככה, אבל לפחות אם יש קצת ראשונים כבר אין ראיה משם שישן חייב כי על המת ודאי שלא היה הוה אמינא שיהיה חייב.
אני מקווה שהסברתי את עצמי.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
עדין אמר:
בעמוד 506 הוכחתם שישן חייב במצוות מהא דנדה (דף סא, עמוד ב) שמותר להלביש למת כלאים והגמרא לומדת מפסוק. והנה הגמרא לפני להביא את הפסוק הביאה את רב יוסף שלמד מזה שמותר להלביש תכריכין שמצוות בטלות לעתיד לבוא ועיין שם בתוספות שביאר שהרי לעתיד לבוא בתחית המתים הוא יעמוד עם הכלאים. ואם כן לפי דבריו גם את דברי רבי יוחנן בהמשך שבמתים חפשי הכוונה גם לעתיד לבוא עיין בריטב"א.
ואיני יודע אם כל הראשונים מפרשים ככה, אבל לפחות אם יש קצת ראשונים כבר אין ראיה משם שישן חייב כי על המת ודאי שלא היה הוה אמינא שיהיה חייב.
אני מקווה שהסברתי את עצמי.
אפשר דהפסוק הולך גם על תחיית המתים, אבל מה שאתה מחדש דלא איצטריך קרא לזמן המוות, אינו נראה דבשבת ל. וכן בדף קנא:, מייתי לדברי רבי יוחנן על זמן המוות ולא על תחיית המתים.
 
 

עדין

משתמש ותיק
אז אולי כיוון אחר, עיין ברשב"א שם שמפרש שר' אמי חולק על רבי יוחנן ומחייב המת במצוות שאיך שייך דבר זה שמת יהיה חייב. ותירץ שהכוונה שהוא כמו תינוק שהאחרים מצווים עליו. וכן כתב בפירושו לאגדות.
ואם כן יש אותו דינים כמו של קטן.

עוד אפשר לומר שיש אומרים שהפטור של ישן זה שאין בו דעת. ובמתים שיודעים מה קורא איתם אולי נקרא שיש להם דעת.

עוד אפשר לומר לפי האומרים שישן פטור משום אונס אם כן באמת הוא חייב והוא לא כמו המת שהוא פטור בעצם.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
עדין אמר:
אז אולי כיוון אחר, עיין ברשב"א שם שמפרש שר' אמי חולק על רבי יוחנן ומחייב המת במצוות שאיך שייך דבר זה שמת יהיה חייב. ותירץ שהכוונה שהוא כמו תינוק שהאחרים מצווים עליו. וכן כתב בפירושו לאגדות.
ואם כן יש אותו דינים כמו של קטן.

עוד אפשר לומר שיש אומרים שהפטור של ישן זה שאין בו דעת. ובמתים שיודעים מה קורא איתם אולי נקרא שיש להם דעת.

עוד אפשר לומר לפי האומרים שישן פטור משום אונס אם כן באמת הוא חייב והוא לא כמו המת שהוא פטור בעצם.
לפי הרשב''א הזה עדיין יש לדקדק שבישן אחרים מצויים עליו ואין יכולים להוציאו מהסוכה.
אם הפטור של ישן הוא אונס א''כ יהיה אסור לו לישון בסוכה שהוא יודע שיוציאו אותו משם בלילה כי זה בבחירתו אם לישן שם ולא הוי אונס. (מי שהורה שהוא פטור הורה להוציא כל אדם שנרדם ולהכניס אחרית תחתם, כמדומה שהגרש''ז הורה כן).
דעת המת לא עוזרת לו לקיים מצוות ועל כן לגבי קיום מצוות הוי כמי שאין לו דעת, דהא שוטה לא כתיב בקרא דהוא פטור אלא מסברא פטרינן ליה, והא דצריך טעם לפטור מת כי הוא חשיב בר דעת מחמת שבחייו היה בר דעת, וא''כ ה''ה לישן.
 
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
המהדורה המעודכנת- 1245 עמודים.

ספר אור חדש.pdf

להרב @כמעיין המתגבר שליט"א

מצאתי דבר מעניין (שמא לא שמת לב אליו).
"ספר אור חדש" בגימטריא 859.
"כמעיין המתגבר" בגימטריא 850.
ההפרש הוא רק 9 (אולי זה החבלי לידה של הספר, תשעה ירחי לידה...)
אני בטוח שלהרב @במבי יהיה מה לומר בעניין. 
 

חנינא בני

משתמש ותיק
לכבוד המחבר שליט"א
היה עוזר מאד אם היית עושה תוכן בעמוד הראשון
עם אפשרות ללחוץ על הכותרת ולהגיע לנושא
לפחות לכותרות הראשיות כמו או"ח יו"ד שביעית וכו'
והכי מהודר לכל סימן וסימן
זה מאד קל לעשות בצורה ממוחשבת
אם אתה מגדיר את כל הכותרות כ'כותרת' המחשב עושה אוטומטית תוכן מהכל
 

דרומאי

משתמש ותיק
בעמ' 505-506 רוצה לטעון שפטור ירדו גשמים הוא לא מצד מצטער אלא מצד ששפך לו רבו קיתון על פניו, וכיפ הנראה שפירוש זה הוא מחודש מאד ואין לו מקור לא בראשונים ולא באחרונים.
ומש"כ מי שמחמת אהבתו למצות סוכה מעדיף להישאר בה וכו', תמוה הלא אין כאן שום מצוה דתשבו כעין תדורו אמר רחמנא, ואינו אלא הדיוט. וכן שמעתי לדינא מר' עזריאל אויערבך.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
ומש"כ מי שמחמת אהבתו למצות סוכה מעדיף להישאר בה וכו', תמוה . . 
ראה בארוכה 'אוצר מנהגי חב"ד - תשרי' ע' דש ואילך.
'תמוה' שבדבר הנדון מזה דורות - מביאים ראי' מפוסק בן־דורנו, ועוד כפסק־הלכה חתוך בלא טעמים.
 

דרומאי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
דרומאי אמר:
ומש"כ מי שמחמת אהבתו למצות סוכה מעדיף להישאר בה וכו', תמוה . . 
ראה בארוכה 'אוצר מנהגי חב"ד - תשרי' ע' דש ואילך.
'תמוה' שבדבר הנדון מזה דורות - מביאים ראי' מפוסק בן־דורנו, ועוד כפסק־הלכה חתוך בלא טעמים.
כבר התנצלתי מספר פעמים על דרכי בפורום זה לכתוב דברים חתוכים, והסברתי את כוונתי.
עיקר הראיה מהפוסק בן דורנו- הוא שאין מקום לחשוש לדברי האחרונים שנכתבו ליישב המנהג ולא כדין גמור.


שוב ראיתי במקור שציינת, ואין שם שום מו"מ של הלכה, רק עניינים על פי חסידות. ואין לי הבנה בנושאים אלו.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
בעמוד 623:
מותר ללוות ולהלוות ברבית דרבנן לצורך מצוה, מה נחשב מצוה לגבי זה-
הדרכ''מ בסעיף א אות ב, והרמ''א, הביא מהירושלמי דשרי, ויש להעיר דשבולי
הלקט בשבולת נה, כתב דסעודת מצוה חשיבא מצוה לגבי זה, וה''ה לסעודת
שבת ויו''ט.

דברי השב"ל מובאים במג"א או"ח רמ"ב ס"ק ב.
אבל המשנ"ב שם ס"ק ד הכריע שהכוונה רק באופן המותר כגון מאינו יהודי או מישראל בדרך היתר.

 
הכותב הוא מורה הוראה לענייני רבית
ע"י ב"ד ובית הוראה לענייני רבית 'ברית פנחס'
בראשות מו"ר הג"ר פנחס וינד שליט"א
 

לבי במערב

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
שוב ראיתי במקור שציינת, ואין שם שום מו"מ של הלכה, רק עניינים על פי חסידות. ואין לי הבנה בנושאים אלו.
ציטוט אחד ('משמרת שלום' סי' מג) משפע המקורות המובא שם:
 . . הבו דלא לוסיף עלה, דמיירי רק במצטער, אבל לעשות טצדקי שלא יהי' מצטער, גם להרמ"א תבוא עליו ברכה . . דעיקר הטעם כתב הח"י דנק' הדיוט משום מניעה משמחת יו"ט, ואצל אנשים כאמו"ר ז"ל וחבריו אדרבה שמחה היא לו, ואדרבה כשיצא מהסוכה יצטער הרבה, ושכרו כפול מן השמים . . 
 

דרומאי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
דרומאי אמר:
שוב ראיתי במקור שציינת, ואין שם שום מו"מ של הלכה, רק עניינים על פי חסידות. ואין לי הבנה בנושאים אלו.
ציטוט אחד ('משמרת שלום' סי' מג) משפע המקורות המובא שם:
 . . הבו דלא לוסיף עלה, דמיירי רק במצטער, אבל לעשות טצדקי שלא יהי' מצטער, גם להרמ"א תבוא עליו ברכה . . דעיקר הטעם כתב הח"י דנק' הדיוט משום מניעה משמחת יו"ט, ואצל אנשים כאמו"ר ז"ל וחבריו אדרבה שמחה היא לו, ואדרבה כשיצא מהסוכה יצטער הרבה, ושכרו כפול מן השמים . . 
כל הדברים האלו מיירי רק מצד אם נקרא הדיוט או לא.
אבל האם יש כאן חיוב או קיום מצוה אינו נדון כאן.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
בכלל מאתים מנה, שהרי אינו מצטער.
אהובי לבי במערב, תסלח לי על הכעס שלי אבל לכאו' אצלכם בחב''ד כשהקב''ה אומר לכם לשבת בסוכה אתם לא יושבים וכשהקב''ה אומר לכם לצאת אתם יושבים?
 
 

חימקו

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
בעמ' 505-506 רוצה לטעון שפטור ירדו גשמים הוא לא מצד מצטער אלא מצד ששפך לו רבו קיתון על פניו, וכיפ הנראה שפירוש זה הוא מחודש מאד ואין לו מקור לא בראשונים ולא באחרונים.
ומש"כ מי שמחמת אהבתו למצות סוכה מעדיף להישאר בה וכו', תמוה הלא אין כאן שום מצוה דתשבו כעין תדורו אמר רחמנא, ואינו אלא הדיוט. וכן שמעתי לדינא מר' עזריאל אויערבך.

עיין תוס' סוכה ב. ד"ה כי עביד. ששם מביא שגשמים סימן קללה בחג, ומוציא מזה שאסור לקבוע הנסרים שלא תהיה אפשרות של ירידת גשמים. רואים שזה לא רק מצד מצטער אלא סימן קללה.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
חימקו אמר:
דרומאי אמר:
בעמ' 505-506 רוצה לטעון שפטור ירדו גשמים הוא לא מצד מצטער אלא מצד ששפך לו רבו קיתון על פניו, וכיפ הנראה שפירוש זה הוא מחודש מאד ואין לו מקור לא בראשונים ולא באחרונים.
ומש"כ מי שמחמת אהבתו למצות סוכה מעדיף להישאר בה וכו', תמוה הלא אין כאן שום מצוה דתשבו כעין תדורו אמר רחמנא, ואינו אלא הדיוט. וכן שמעתי לדינא מר' עזריאל אויערבך.

עיין תוס' סוכה ב. ד"ה כי עביד. ששם מביא שגשמים סימן קללה בחג, ומוציא מזה שאסור לקבוע הנסרים שלא תהיה אפשרות של ירידת גשמים. רואים שזה לא רק מצד מצטער אלא סימן קללה.
הא פשיטא דהם סימן קללה כמבואר בש''ס, אבל הנידון הוא האם סיבת היציאה רק מחמת הקללה כרב השופך על עבדו, או שהיציאה מחמת מצטער והקללה שגרם לך להצטער ולהיפטר מדין מצטער.
 
 

כסף נבחר

משתמש רגיל
ריפרפתי כמה עמודים וכבר בעמוד 9 נפלה רוחי
מדוע יש צורך לצטט מספרים חיצונים? ועוד כדי לבאר פסוק בתהילים?
האם אין די במאות הפירושים הקימיים לספר התהילים
חבל שנזקק הרב המחבר לכך והוא טעם לפגם בספרו החשוב
שלא תצא תקלה מתחת ידי (אין צורך להודעיני כי גם בגמ' הביאה מבן סירא)
 

דרומאי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
בכלל מאתים מנה, שהרי אינו מצטער.
ודאי שמצטער, אלא שמפני המצוה שמח ומרוצה במה שמצטער. אך מנקודת הלכה אין כאן מצוה כלל.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
חימקו אמר:
דרומאי אמר:
בעמ' 505-506 רוצה לטעון שפטור ירדו גשמים הוא לא מצד מצטער אלא מצד ששפך לו רבו קיתון על פניו, וכיפ הנראה שפירוש זה הוא מחודש מאד ואין לו מקור לא בראשונים ולא באחרונים.
ומש"כ מי שמחמת אהבתו למצות סוכה מעדיף להישאר בה וכו', תמוה הלא אין כאן שום מצוה דתשבו כעין תדורו אמר רחמנא, ואינו אלא הדיוט. וכן שמעתי לדינא מר' עזריאל אויערבך.

עיין תוס' סוכה ב. ד"ה כי עביד. ששם מביא שגשמים סימן קללה בחג, ומוציא מזה שאסור לקבוע הנסרים שלא תהיה אפשרות של ירידת גשמים. רואים שזה לא רק מצד מצטער אלא סימן קללה.
לא הבנתי הראיה.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
בהמה-המקשה אמר:
ריפרפתי כמה עמודים וכבר בעמוד 9 נפלה רוחי
מדוע יש צורך לצטט מספרים חיצונים? ועוד כדי לבאר פסוק בתהילים?
האם אין די במאות הפירושים הקימיים לספר התהילים
חבל שנזקק הרב המחבר לכך והוא טעם לפגם בספרו החשוב
שלא תצא תקלה מתחת ידי (אין צורך להודעיני כי גם בגמ' הביאה מבן סירא)
כבר העירו לי על כך, ונסתפקתי אם למחוק, וברצוני לשמוע חוות דעתך בזה, כי הבאתי משם מקור לטעם נט''י לתפילה דבר שלא הוזכר במקום אחר, ויש עדיפות לספר זה כי הוא קדמון מאוד והוא כותב שכך אמרו לו התנאים שתרגמו התורה ליונית ומי יודע אולי זה נכון ויש לנו מכאן מקור מתנא, ואמנם צריך לקחת הדברים בהסתייגות וכמו שהסתייגתי בספר, אבל מה הבעיה במה שעשיתי, אני מוכן לקבל, אם יוסבר לי דבר זה היטיב אמחוק.
 
 

רימון

משתמש ותיק
רבינו, גם שנהניתי מאוד מכמה דברים בספר שלכם, פשוט אין לי (ומסתמא לרוב חברי הפורום) זמן וסבלנות כל יום להוריד גירסא חדשה... אולי תעדכן פעם בכמה חדשים, וגם את זה, יעזור מאוד אם תכתוב על איזה נושאים הרחבתם יותר.
 
חלק עליון תַחתִית