קורות חייו של האדר"ת

שיתוף מידע בכל מה שקשור לספרים, חדשים גם ישנים
בקשות ספרים
כללי הפורום
אין אישור להעלות שום תוכן פירסומי מלבד כהעלאה אישית ובתור עזרה הדדית לטובת חברי הפורום, וג"ז רק לאחר אישור מנהל ראשי

פותח הנושא
מלמד להועיל
משתמש ותיק
הודעות: 494
הצטרף: 10 יוני 2018, 10:41
נתן תודה: 240 פעמים
קיבל תודה: 164 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

קורות חייו של האדר"ת

שליחה על ידי מלמד להועיל » 12 דצמבר 2018, 12:39

יש ספר על האדר"ת בשם אדרת אליהו שכתב שלמה אלברט
מישהו יודע היכן ניתן להשיגו [או את הספר או את המחבר]

ערכים:


מענטשאלע
הודעות: 17
הצטרף: 03 אוקטובר 2018, 12:58
קיבל תודה: 1 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קורות חייו של האדר"ת

שליחה על ידי מענטשאלע » 12 דצמבר 2018, 20:51

ב"ה
הגה"ק רבי אליהו דוד רבינוביץ-תאומים זצוק"ל
אבד"ק מיר ועיה"ק ירושלם ת"ו, "האדר"ת" ג' אד"א תרס"ה
רבי אליהו דוד נולד לאביו הגאון רבי בנימין רבינוביץ בחג השבועות שנת תר"ג יחד עם אחיו תאומו הג"ר צבי יהודה ומאז נוסף לשם משפחתם השם תאומים, הוריהם גידלום באהבה רבה אחרי שכמה וכמה בנים מתו להם בילדותם וסבלו צער גידול בנים נורא, אולם לא רבו ימי משחתם בבית כי בי"ד אלול תרי"ח מתה עליהם אמם ע"ה ויתאבלו עליה מאד.
עוד לפני היותו לאיש ראה בספר תיקוני שבת את גודלת מעלת חידושי תורה בשבת, ומאז החל לחדש דבר תורה בכל שבת והעלם עלי גליון בקונטרס שקרא לו נשמת שבת, וכן בהיותו בחור בן מצוות כתב האדר"ת את חידושי תורתו וקרא שמם דבב אלינו, והסתיר את הקונטרסים מעין רואים והסתירם בשולי בגו, אולם כשפעם אחת חשש שאביו יגלה את הדבר חש לשרוף את הקונטרסים באש התנור הבוער, וכך בכל ימי בחרותו כתב חידושי תורה יחד עם אחיו והעלם עלי גליון כל דבר על אופנו, ובזכרונו הגדול זכר את משנתו כבור סוד שאינו מאבד טיפה.
בהגיעו לפרקו ומשו כבר פקע כשם הגדולים אשר בארץ לגודל התמדתו וידיעת התורה בכל מקצועותיה, לקחו הנגיד הג"ר ארי' לייב מנה בעיר פוניביז' לחתן לבתו, כשהרבנית מנהלת את עסקיו, והוא עצמו יושב בבית המדרש לומד בתורה ועוסק בעבודת השי"ת ומשך היום היו לו כמה וכמה שיעורים אותם השמיע לפני כתות כתות של אנשי העיר בביהמ"ד, ומדי פעם בפעם היה משמיע דברי מוסר לעורר הלבבות בעיתים וזמנים מזומנים ומיוחדים
בהיותו ך כבן כ"ט כבר נקרא לכהן כרב העיר פוניביז', בכהנו כרב העיר הנהיג בה תקנות לטובת בני הקהילה וחיי התורה והחסד בה, והשפעתו הגיעה למרחקים, ומשך של שמונה עשרה שנה ישב על כסא הרבנות תוך שבני הקהילה אוהבים אותו אהבת נפש, וכאשר הגיעה ההצעה אחרי ח"י שנה בפוניביז' לבא לכהן בעיר מיר, בה היתה הישיבה הגדולה כידוע, העדיף לנסוע לשם על אף שהמשכר שם היה פחות מפוניביז' הגדולה, יען כי מאס בחיי העיר הגדולה על כל תלאותיה, ועקב כך פרץ ריב בין אנשי פוניביז' לאנשי מיר והאדר"ת כבר חשב לוותר על הרבנות במיר אולם התנה זאת בתנאי שיוותר וימחלו על הבטחתו, אולם אלה לא ויתרו ולא מחלו, ולכן נסע האדר"ת לכהן כרב העיר מיר בשנת תרנ"ד.
באותם הימים בעיר הקודש ירושלם כיהן כרב העיר הגאון רבי שמואל סאלאנט זיע"א, ויהי כי זקן שמואל ויבקש מבני עדו שימצאו לו איש כלבבו שימלא את מקומו ברבנות העיר, וחפץ היה להדריכו בחייו בסדר ומנהגי ירושלם עיה"ק, אז נתקבל שמו של האדר"ת, ובהסכמת ראשי המוסדות נתקבלה ההצעה וביום ובחודש אדר תרס"א הגיע האדר"ת לשעיר ירושלם שקדמה את פניו בקול תרועת כלי שיר בבגדי שבת וכל העם מקצה באו לחלוק את הכבוד הראוי, בהגיעו לעיר העתיקה המתין לו הגאון הישיש הגרש"ס בבגדי שבת, ואח"כ עלה לבקר את הגאון בעל תורת חסד וביום השבת נשא דרשה בביהמ"ד ובני ירושלם הכירו בו כאיש אשר רוח בו לנהל את עדת מי מנה על מי מנוחות בעיר הקודש ת"ו.
מיד עם הגיעו נטל את המשרה אשר הוטלה על שכמו, והיה הראשון שהתקין עירוב בעיר הקודש כדי שיוכלו לטלטל בשבת מה שעד בואו לא היה והיה החכם באשי שולח את משמשו שיעמוד בשער יפו להשגיח שלא כינס יהודי עם מטלטלין לתוך החומה, כמו כן לקח על עצמו את תיקון המידות והמשקלות, ועבר בעצמו מחנות לחנות לךבדוק את אמיתות המידות והמשקלות, ואחרי הבדירקה היו מחתימים בחותם הביד"צ.
כמו כן עמד האדר"ת על משמר השמיטה אשר רצו לפרוץ בה פרצות, וכן על משמר החינוך ויחד עם הגרש"ס שלח מכתב חריף לנדיבים מחו"ל שרצו להתערב בחינוך הבנים והבנות אחרי שחובבי ציון העלילו עליהם עלילת שוא ופרסמום בבטאוניהם, יצא האדר"ת במחאה גלויה נגדם, וכן היה מעורר שלא לשנות ההברה האשכנזית בלשון העיביריט אשר החלה לשלוח ניצנים בבני ירושלים בהשפעת הציונים.
ימי צער ויגון היו ימי חייו, כששיכל את יקיריו, ולפני הלווית בתו נתעכב זמן מה בביתו ואנשי הח"ק המה ראו כן תמהו כי דרכו מאז היה בדיוק מיוחד על זמנים וסדרים, וכאשר יצא אמר כי התבונן מעט בנפשו יען כי חשש שלא יוכל לברך ברכת הרעה דיין האמת כשם שהוא מברך על הטובה, ואחרי שהתבונן וידע כי עתה כבר יוכל לברך כשם שמברך על הטוב יצא להלוויה וברך ברכת דיין האמת.
ימי מגוריו בעיה"ק היו מעטים בימים אולם מלאים במעשים, ואשר פעל ועשה בעיר הקודש נחרתו באותיות של זהב בספר דברי הימים לעיה"ק ת"ו, ובשנת תרס"ה חלה וכל החורף ירדה עליו חולשה גדולה עד מאד, ובאותם הימים קרא לבניו שהתגוררו בירושלם וציווה להם את אשר יעשו אחרי אריכות ימיו ושנותיו.
ביום ג' לחודש אדר א' תרס"ה אמר לסובביו כי מאחר ואינו יכול להניח תפילין יקרא פרשיות התפילין, ואח"כ אמר דברי תורה לסובביו עה"פ בשכבך תשמור עליך וגו', ואחר ברכת שהכל נהיה בדברו יצאה נשמתו בטהרה, וירב בבת יהודה תאניה ואינה וכל בית ישראל בכו את השריפה אשר שרף ה', והגרש"ס שקיווה לראות את האדר"ת ישוב על כסאו הכריז על ביטול מלאכה בשעת הלויה, והובא לקבורה במעמד רבבה מישראל סמוך לציון קדשו של מוהרי"ל דיסקין זצוק"ל בחלקת רבני ירושלים בהר הזיתים, מול מרום מראשון מקום מקדשינו שיבב"א.
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח