צלם חתונות שצילם ללא כרטיס

מעשה בצלם חתונות, שצילם ארוע שלם, ולאחר מכן התברר לו שהכרטיס לא תקין ואין שום תמונה מכל החתונה.
ברור שלא צריך לשלם לו על 4-5 שעות שהוא עבד ולא הביא אפילו תמונה אחת
אבל השאלה אם הצלם צריך לשלם למזמינים?
ונראה להביא ראיה שהוא פטור ולא נחשב למזיק, רמב"ם הלכות אישות פרק ט הלכה יז
העושה שליח לקדש לו אשה והלך וקידשה לעצמו הרי זו מקודשת לשליח, ואסור לעשות כן, וכל העושה דבר זה וכיוצא בו בשאר דברי מקח וממכר נקרא רשע. 
הרי שהשליח אף ש"לקח" למשלחו את האשה שרצה - אינו משלם כלום, רק נקרא רשע, והצלם, גם כן, אף שנשלח לצלם את החתונה ולא הביא כלום, אינו צריך לשלם, ואף לא נקרא רשע כי לא עשה במזיד אלא שוגג או אנוס הוא.
שיעור מעניין בנושא ראה כאן
 

נבשר

משתמש ותיק
רחמים אמר:
מעשה בצלם חתונות, שצילם ארוע שלם, ולאחר מכן התברר לו שהכרטיס לא תקין ואין שום תמונה מכל החתונה.
ברור שלא צריך לשלם לו על 4-5 שעות שהוא עבד ולא הביא אפילו תמונה אחת
אבל השאלה אם הצלם צריך לשלם למזמינים?
ונראה להביא ראיה שהוא פטור ולא נחשב למזיק, רמב"ם הלכות אישות פרק ט הלכה יז
העושה שליח לקדש לו אשה והלך וקידשה לעצמו הרי זו מקודשת לשליח, ואסור לעשות כן, וכל העושה דבר זה וכיוצא בו בשאר דברי מקח וממכר נקרא רשע. 
הרי שהשליח אף ש"לקח" למשלחו את האשה שרצה - אינו משלם כלום, רק נקרא רשע, והצלם, גם כן, אף שנשלח לצלם את החתונה ולא הביא כלום, אינו צריך לשלם, ואף לא נקרא רשע כי לא עשה במזיד אלא שוגג או אנוס הוא.
שיעור מעניין בנושא ראה כאן
לכאו' קשור לסוגיא של שכירות פועל בדבר האבד ולא עשה הפועל, האם משלם לבעלים.
ויש לדון מצד תרעומת.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
רחמים אמר:
מעשה בצלם חתונות, שצילם ארוע שלם, ולאחר מכן התברר לו שהכרטיס לא תקין ואין שום תמונה מכל החתונה.
ברור שלא צריך לשלם לו על 4-5 שעות שהוא עבד ולא הביא אפילו תמונה אחת
אבל השאלה אם הצלם צריך לשלם למזמינים?
ונראה להביא ראיה שהוא פטור ולא נחשב למזיק, רמב"ם הלכות אישות פרק ט הלכה יז
העושה שליח לקדש לו אשה והלך וקידשה לעצמו הרי זו מקודשת לשליח, ואסור לעשות כן, וכל העושה דבר זה וכיוצא בו בשאר דברי מקח וממכר נקרא רשע. 
הרי שהשליח אף ש"לקח" למשלחו את האשה שרצה - אינו משלם כלום, רק נקרא רשע, והצלם, גם כן, אף שנשלח לצלם את החתונה ולא הביא כלום, אינו צריך לשלם, ואף לא נקרא רשע כי לא עשה במזיד אלא שוגג או אנוס הוא.
שיעור מעניין בנושא ראה כאן
אין כאן שאלה וגם הראיה כלל לא קשורה.
פשוט שפטור, והלא לא לקח כלום ולא הזיק שום ממון, איני מבין מה הנידון בכלל.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
נבשר אמר:
רחמים אמר:
מעשה בצלם חתונות, שצילם ארוע שלם, ולאחר מכן התברר לו שהכרטיס לא תקין ואין שום תמונה מכל החתונה.
ברור שלא צריך לשלם לו על 4-5 שעות שהוא עבד ולא הביא אפילו תמונה אחת
אבל השאלה אם הצלם צריך לשלם למזמינים?
ונראה להביא ראיה שהוא פטור ולא נחשב למזיק, רמב"ם הלכות אישות פרק ט הלכה יז
העושה שליח לקדש לו אשה והלך וקידשה לעצמו הרי זו מקודשת לשליח, ואסור לעשות כן, וכל העושה דבר זה וכיוצא בו בשאר דברי מקח וממכר נקרא רשע. 
הרי שהשליח אף ש"לקח" למשלחו את האשה שרצה - אינו משלם כלום, רק נקרא רשע, והצלם, גם כן, אף שנשלח לצלם את החתונה ולא הביא כלום, אינו צריך לשלם, ואף לא נקרא רשע כי לא עשה במזיד אלא שוגג או אנוס הוא.
שיעור מעניין בנושא ראה כאן
לכאו' קשור לסוגיא של שכירות פועל בדבר האבד ולא עשה הפועל, האם משלם לבעלים.
ויש לדון מצד תרעומת.
לא אבדה כאן פרוטה אחת של ממון אלא אבדו רגשות בעלמא, ופשיטא דאין כאן מה לחייב.
 
 

נבשר

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
לא אבדה כאן פרוטה אחת של ממון אלא אבדו רגשות בעלמא, ופשיטא דאין כאן מה לחייב.
פינחס רוזנצוויג אמר:
מה שייך תשלום למזמינים.
אין כאן שום מקום לדיון כלל וכלל ודברי @כמעיין המתגבר ברור מללו.
למה כ"כ פשוט, והוצרך לכותבו הרמ"א בשם תרומת הדשן בשלג' שלא משלם ממון.
ושמא מה דכתב הרמ"א בפועל אבל בעשה קנין מנין שפטור, והכא הוי ככלי אומנתו ביד בעה"ב שהוי כקנין גמור שאין יכול לחזור בו, ושמא בזה יש תשלום.
האם יש לך מקור לזה?
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
נבשר אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
לא אבדה כאן פרוטה אחת של ממון אלא אבדו רגשות בעלמא, ופשיטא דאין כאן מה לחייב.
פינחס רוזנצוויג אמר:
מה שייך תשלום למזמינים.
אין כאן שום מקום לדיון כלל וכלל ודברי @כמעיין המתגבר ברור מללו.
למה כ"כ פשוט, והוצרך לכותבו הרמ"א בשם תרומת הדשן בשלג' שלא משלם ממון.
ושמא מה דכתב הרמ"א בפועל אבל בעשה קנין מנין שפטור, והכא הוי ככלי אומנתו ביד בעה"ב שהוי כקנין גמור שאין יכול לחזור בו, ושמא בזה יש תשלום.
האם יש לך מקור לזה?
לא זה עיקר חידושו של הרמ''א, אלא בא לחדש שכשזה כן איבוד ממון חייב ודלא כדמשמע בנימוקי יוסף, והש''ך תירץ את דברי נמוק''י בדרך אחרת, אבל בלא איבוד ממון פשיטא דפטור, אין זה מיקרי נזק ממון ומה ישלם? שמא ישלם צער? וכי הזיק את גוף האדם שישלם צער? אין זה צריך מקור, הרוצה לחייב צריך להביא מקור, וודאי שלא ימצא מקור כזה.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
אין כאן שאלה וגם הראיה כלל לא קשורה.
פשוט שפטור, והלא לא לקח כלום ולא הזיק שום ממון, איני מבין מה הנידון בכלל.
מה הדין לדעתך אם בתחילת החתונה הוציא מישהו את הכרטיס מהמצלמה של הצלם בגלל שהוא רצה שלא יהיה לבעלי השמחה שום תמונות מהחתונה, ולמחרת החזיר את הכרטיס לצלם, האם חייב משהו לבעלי השמחה? (גרמי בכוונתו להזיק?)
וכי גם בכה"ג אינך מבין מה הנידון בכלל?
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
אין כאן שאלה וגם הראיה כלל לא קשורה.
פשוט שפטור, והלא לא לקח כלום ולא הזיק שום ממון, איני מבין מה הנידון בכלל.
מה הדין לדעתך אם בתחילת החתונה הוציא מישהו את הכרטיס מהמצלמה של הצלם בגלל שהוא רצה שלא יהיה לבעלי השמחה שום תמונות מהחתונה, ולמחרת החזיר את הכרטיס לצלם, האם חייב משהו לבעלי השמחה? (גרמי בכוונתו להזיק?)
וכי גם בכה"ג אינך מבין מה הנידון בכלל?
לענ"ד, לא! וסבורני שיסכים עמי הרב @כמעיין המתגבר 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
נבשר אמר:
רחמים אמר:
מעשה בצלם חתונות, שצילם ארוע שלם, ולאחר מכן התברר לו שהכרטיס לא תקין ואין שום תמונה מכל החתונה.
ברור שלא צריך לשלם לו על 4-5 שעות שהוא עבד ולא הביא אפילו תמונה אחת
אבל השאלה אם הצלם צריך לשלם למזמינים?
ונראה להביא ראיה שהוא פטור ולא נחשב למזיק, רמב"ם הלכות אישות פרק ט הלכה יז
העושה שליח לקדש לו אשה והלך וקידשה לעצמו הרי זו מקודשת לשליח, ואסור לעשות כן, וכל העושה דבר זה וכיוצא בו בשאר דברי מקח וממכר נקרא רשע. 
הרי שהשליח אף ש"לקח" למשלחו את האשה שרצה - אינו משלם כלום, רק נקרא רשע, והצלם, גם כן, אף שנשלח לצלם את החתונה ולא הביא כלום, אינו צריך לשלם, ואף לא נקרא רשע כי לא עשה במזיד אלא שוגג או אנוס הוא.
שיעור מעניין בנושא ראה כאן
לכאו' קשור לסוגיא של שכירות פועל בדבר האבד ולא עשה הפועל, האם משלם לבעלים.
ויש לדון מצד תרעומת.
הגרנ"ק מביא משם החזו"א דהפסד צילום לא מיקרי דבר האבד, ודון מינה...
 
הצעיר שבחבורה אמר:
יושב אוהלים אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
ולמה אין בזה משום גרמי?
גרמי יש.
אבל נזק אין כאן.
נניח שחייב.
מה ישלם?
הרי לא ניזוק ממונו בכלום
וכי תשום כמה היה מוכן לשלם ואת זה יוציאו ממנו?
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
אין כאן שאלה וגם הראיה כלל לא קשורה.
פשוט שפטור, והלא לא לקח כלום ולא הזיק שום ממון, איני מבין מה הנידון בכלל.
מה הדין לדעתך אם בתחילת החתונה הוציא מישהו את הכרטיס מהמצלמה של הצלם בגלל שהוא רצה שלא יהיה לבעלי השמחה שום תמונות מהחתונה, ולמחרת החזיר את הכרטיס לצלם, האם חייב משהו לבעלי השמחה? (גרמי בכוונתו להזיק?)
וכי גם בכה"ג אינך מבין מה הנידון בכלל?
אולי חייב לשלם לצלם, כי הפסידו ממון, אבל בעלי השמחה לא הופסדו ממון אלא הפסידו רגשות ויש להם צער, ויש כאן איסור לא תונו, ותו לא, וגם אם היו התמונות ממון אין זה אלא מניעת ריוח.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
מה הדין לדעתך אם בתחילת החתונה הוציא מישהו את הכרטיס מהמצלמה של הצלם בגלל שהוא רצה שלא יהיה לבעלי השמחה שום תמונות מהחתונה, ולמחרת החזיר את הכרטיס לצלם, האם חייב משהו לבעלי השמחה?
לכאו' התחייב לצלם, על שהפסיד שכרו. וצ"ע למעשה.
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
באופן המדובר כאן באמת ל"ש לחייב מצד מזיק, אך לומר שהמזיק תמונות של חתונה הוא רגשות בעלמא ואינו שוה ממון, הגם שכ"ה בנתיה"מ סי' קמח מ"מ ל"פ כדכוותיה, ושמעתי מדיין מומחה שצריך לדעת להבחין דאה"נ במזיק תמונה של איזה סבתא של אדם שאין לו שום מחיר רק רגשות לאדם זה אין לזה תורת ממון, אבל בודאי במזיק משקפים הוי זה מזיק גמור שהרי כן הוא השוק דיש משקפים מיוחדים לכאו"א, ובודאי הוי דבר ששוה לימכר דכל אחד צריך משקפים ונעליים ובגדים במידתו שלו, וה"ה בתמונות של חתונה שזהו השוק אע"ג דתמונות של אדם אחד אינם שוים לאדם אחר, והם דברים ברורים
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
בעלי השמחה לא הופסדו ממון אלא הפסידו רגשות ויש להם צער, ויש כאן איסור לא תונו, ותו לא,
וכי שיהיה שבעלי השמחה תמונות מחתונתם זה דבר שלא שווה ממון לדעתך? אתמהה.
 

נבשר

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
לא זה עיקר חידושו של הרמ''א, אלא בא לחדש שכשזה כן איבוד ממון חייב ודלא כדמשמע בנימוקי יוסף, והש''ך תירץ את דברי נמוק''י בדרך אחרת, אבל בלא איבוד ממון פשיטא דפטור, אין זה מיקרי נזק ממון ומה ישלם? שמא ישלם צער? וכי הזיק את גוף האדם שישלם צער? אין זה צריך מקור, הרוצה לחייב צריך להביא מקור, וודאי שלא ימצא מקור כזה.
עיין בתחילת ההגהה שבלא השכיר אחרים פטור בשם נ"י, ועוד עיין ריש שלג' בפתחי תשובה בשם הנוב"י סי' ל' אות ט', שאף בעשה קנין פטור בלא עשה מלאכתו בדבר שאין בו הפסד ממון. לדעתי אין זה דבר פשוט שלא צריך לו מקור. וכן הדגיש שם הנוב"י, ומתוך הסוגיא זה מבואר כי בעצם הגע עצמך יש עיסקה בין ב' צדדים המשכיר משועבד בעסקה לתשלומי ממון באם יחזור בו, והשוכר בעסקה זו אין לו תשלומים באם יחזור בו, אמנם משום שליכא הפסד, אבל לדעתי זה חידוש בסוג עסקה כזו שצד אחד החוזר בו אין לו תשלומים.
 

נבשר

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
אולי חייב לשלם לצלם, כי הפסידו ממון, אבל בעלי השמחה לא הופסדו ממון אלא הפסידו רגשות ויש להם צער, ויש כאן איסור לא תונו, ותו לא, וגם אם היו התמונות ממון אין זה אלא מניעת ריוח.
לדעתי עדיין אמור להיות תרעומת, באם זה בפשיעת הצלם.
 
חלק עליון תַחתִית