סיפורים על חשיבות הזהירות בדיני ממונות

וועלול

משתמש רשום
אני מחפש סיפורים על חומרת וחשיבות דיני ממונות, בדורנו ובדורות קודמים, מישהו יודע היכן ניתן למצוא דבר כזה?
אני מדגיש - לא סיפורים על בין אדם לחברו באופן כללי, אלא ספציפית על חשיבות דיני ממונות.
זה מאד חשוב לי, וכל המסייע תבוא עליו ברכה!
תודה
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
למה הכוונה? החשיבות לדון בדיני ממונות, החשיבות בזהירות בדיני ממונות, דיני ממונות לא מצויים, פסקי דין מקוריים?
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
גם אם לא סיפור של ממש אבל אנקדוטה יפה..
נכתב על-ידי עבור ידיד שפרסם בגליונו השבועי.
 

קבצים מצורפים

  • מבחן האופטלגין כמשל.pdf
    134.2 KB · צפיות: 39

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
חז"ל התיחסו לחשיבות הענין בבא בתרא פרק י משנה ח-
אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, הָרוֹצֶה שֶׁיַּחְכִּים, יַעֲסוֹק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, שֶׁאֵין לְךָ מִקְצוֹעַ בַּתּוֹרָה גָּדוֹל מֵהֶן, שֶׁהֵן כְּמַעְיָן הַנּוֹבֵעַ. וְהָרוֹצֶה שֶׁיַּעֲסוֹק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, יְשַׁמֵּשׁ אֶת שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס:
ועיין מש"כ התפארת ישראל שם-
שאין לך שום דבר מדיני התורה מאיסור והיתר, שנתנה בו תורה רשות לשכל האנושי לעוף בו כפי כחו לחתור ולחקור ולהחליט כפי הנראה בעיליו, כמו בדיני הממונות, שפתחה לוהתורה בהם לאדם נחלה בלי מצרים, לשקול ולשפוט ולדקדק כפי שכלו, עד שרוב דיני טוען ונטען שנדברו בהם דברים הרבה כעגלה המלאה לה עמיר, כולם כללה התורה בדברים מועטים בפסוק א', באמרה בצדק תשפט עמיתך, רק מפני ששכל האדם עשוי לטעות באריגה דקה כזאת, לכן רבותינו הקדמונים בעלי המשנה והתלמוד, התאספו יחד לאלפים מגדולי האומה, והניחו לנו יסודות ושרשים בכל אלה, ובכל זה עדיין נשאר מקום להדיין להשמט לימין או לשמאל, לדמות מלתא למלתא, או לחלק ביניהם לפעמים בכחוט השערה, לכן עסק דיני ממונות ישנס שכל האנושי, לדקדק היטב שיכוון מטרת האמת על הנקודה, מלבד שכך מחוייב לו, דבכל דיני איסור והיתר כשמסתפק בדבר , יחמיר באיסור תורה, משא"כ בדיני ממונות ,לא יכול להשמט בבית הספק להחמיר, דהרי מה שהוא חומרא לזה הוא קולא לזה, וע"כ צריך להתעמל לכוון רק האמת לאמתתו ע"כ.
 

וועלול

משתמש רשום
פותח הנושא
אני מתכוון יותר לסיפורים על גלגולים, עונשים וכו' לאנשים שחטאו אך ורק בדיני ממונות
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ראה כאן. מביא החוקר הת' ר' י"מ כמה סיפורים בדיוק בענין הנ"ל, משווה בין הגירסאות ולבסוף מפריך, ומנער את המוץ מגרעין האמת.
http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1867
http://www.teshura.com/teshurapdf/R%27%20Yehoshua%20Mundshein%20-%20Shloshim%20-%20Shevat%203%2C%205775.pdf
וראה כאן ספר על גלגולים מביא סיפור בענין הנ"ל
http://www.ateret4u.com/online/f_01286.html#HtmpReportNum0011_L99
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
וראה הסיפור שהביא בספר שער האמונה. בענין הנ"ל לגבי גלגולים וחלומות.
ישנם מקרים רבים בהם מתגלה הנפטר לאחד ממכריו, בדר"כ ע"מ שיעזור לו לתקן עצמו, אם זה ע"י החזרת חוב, או שהחולם יאמר עליו קדיש. לפעמים ישנם בחלום פרטים שהחולם לא ידע עליהם לפני החלום ולאחר הברור נמצאו מדוייקים.
להלן מקרה כפי שפורסם (בעיתון "קול העיר" בני ברק) כשנה לאחר הפיגוע בקו 2 בירושלים (19.8.2004):
בכל היכלי הישיבות והכוללים מרבים בשבוע האחרון לספר את סיפור החלום המדהים, בו מופיעה דמותו של המחנך הוותיק הרה"ג ר' חנוך סגל הי"ד, שנהרג בפיגוע בקו 2 בחודש אב בשנה שעברה. כל המשגיחים והר"מים עומדים על עוצמת מוסר ההשכל שיש בחלום המיוחד הזה: התעוררות באמונה על חיי הנצח של העולם הבא מחד, ועד כמה כל אחד מאיתנו חייב להיזהר ולהישמר בענייני ממונות עם הזולת, מאידך.
את הלילה הזה הוא לא ישכח לעולם, אותו בן משפחה של המחנך הדגול הרה"ג ר' חנוך סגל הי"ד, שהיה איש חינוך בכל ישותו, פדגוג אומן שהשכיל לטעת בתלמידיו את יסודות התורה וקנייני התלמוד. הוא היה הרב'ה סגל של כיתה ז' בתלמוד תורה "תורת אמת" במשך עשרות בשנים. החלום שבו הוא מתגלה לאחד מבני משפחתו, מהווה מעין המשך למסכת החינוך המיוחד שלו עם מסר ברור ליוצאי חלציו, על גודל החשיבות של זהירות ממונו של הזולת, עניין שהיה מקפיד עליו מאוד.
זה קרה לפני ל"ג בעומר. הרב'ה סגל מופיע בחלום לאחד מבני משפחתו. בחלום הוא עומד ליד ארון ספרים בביתו ובידו פתק שעליו כתוב באותיות גדולות וברורות, את הספרה- 5 ותוך כדי הצגת הפתק בחלום, אומר הרב'ה סגל לבן משפחתו: סכום זה שווה היום 14 ₪. עוד אומר הרב'ה סגל לקרוב המשפחה, כי את הסכום הוא חייב לאחד בשם ויין.
בן המשפחה קם נסער ממיטתו, המתין עד אור הבוקר ומיהר ליצור קשר עם האלמנה הרבנית שתחי'. הוא סיפר לה על החלום והשניים ניסו ללא הצלחה לברר את זהותו של אותו אדם שהרב'ה אמר עליו בחלום שהוא חייב לו 14 ₪. הצגת הפתק עם המספר 5, רק הוסיפה מימד של אי בהירות בכל העניין, שכן היה ברור, כי מדובר ככל הנראה בחוב "ישן נושן" וכי המספר 5 שהיה רשום על הפתק, הכוונה היא למטבע של לירות, כסף ישראלי שאבד עליו הכלח לפני חצי יובל שנים בקירוב.
בתום בירורים קדחתניים הגיעו לבית הכנסת של יוצאי סלבודקא הממוקם בכולל הלפרין. אב המשפחה המופתע הבהיר, כי אין לו ולא היה לו כל חוב עם הרב'ה סגל, אבל נטל את הסכום, אמר "מחול לך" ותרמו לצדקה. האב הבטיח שיברר את העניין אצל ארבעת בניו שלמדו במרוצת השנים בת"ת "תורת אמת" בבני ברק.
חלפו כמה ימים, האיש החל לברר דווקא עם אחרון הבנים וכך המשיך עד שהגיע לבן השני. הלה השיב מיד, כי הוא זוכר עד היום את המקרה, בו הרב'ה סגל לקח ממנו פעמיים תשלום של 5 לירות ישראליות מתקופת לימודו בכיתה ז'. תשלום אחד יותר מידי.
ומעשה שהיה כך היה:
זה היה לפני 24 שנים. כיתה ז' התארגנה לטיול ל"ג בעומר והרב'ה סגל אסף כסף לטיול. יום לפני הטיול, פנה הרב'ה סגל אליו וביקש ממנו לשלם על הטיול. הרב'ה סגל שהיה ידוע כאיש מאד מסודר , הבהיר לתלמידו , כי ברשימתו לא נרשם דבר, התלמיד שילם פעם נוספת 5 לירות ישראליות. האירוע היה כאמור לפני 24 שנים על טיול של ל"ג בעומר.
בני המשפחה מספרים, כי הרב'ה סגל, הי"ד, היה זהיר מאד בענייני כספים בצורה בלתי רגילה. לכן הגיע בחלום לפני ל"ג בעומר כדי לסלק את החוב הקטן הזה וכדי לעורר את בני משפחתו ואלפי תלמידיו, שלמדו אצלו במשך השנים, התעוררות באמונה ועניין זהירות בממונו של חברך שיהיה חביב עליך כשלך.
סיפר הרה"ג ר' יעקב מוצפי זצ"ל (מובא בספר ענף עץ אבות דף קכה): בבגדאד היו שני חברים טובים, שעזרו זה לזה בכל הזדמנות. פעם אחד מהם קנה דירה, ונזקק להלואה בסכום גדול, בצר לו סיפר לחברו על כך, וחברו הלוה לו את מלא הסכום, מרצונו הטוב, כעבור זמן מה, כשהגיע זמן עליית יהודי בגדאד לא"י, החרימה ממשלת בגדאד את הדירה, שני החברים עלו לארץ וכעבור שנתיים נפטר הלווה. לאחר כמה חודשים הופיע הלה בחלום אצל ר' יעקב מוצפי, וסיפר לו על דבר ההלואה אשר לוה מחברו, ואמר שבהיות שלא פרע את חובו, אין לו מנוחה בעולם האמת, ולכן התחננן לפני הרב שיזמין את המלוה , ויסביר לו שלא היתה לו אפשרות לפרוע את חובו, ויבקש ממנו למחול מחילה גמורה.
למחרת היום, הזמין ר' יעקב את המלוה, שאל אותו: האם היה לך חבר בשם פלוני?" השיב: "כן, זכרונו לברכה". שאל הרב: "האם הלווית לו סכום כך וכך לדירה שקנה בבגדאד?", "נכון" השיב המלוה. אמר לו הרב בין כה וכה חוב אבוד הוא, מאחר שהלוה נפטר, בבקשה ממך אמור אחרי בפה מלא: הריני מוחל במחילה גמורה את החוב שהוא חייב לי, ולא יענש בסיבתי. המלוה אמר אחריו כדברים האלה, והלך לדרכו לשלום. בלילה הופיע הנפטר שוב בחלום, ואמר לרב בשמחה: "תנוח דעתך שהנחת את דעתי".
http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01785.html?dyn#HtmpReportNum0002_L2
מן הסתם ידוע לך על הספר מנחת יהודה של הרב פתייה שעוסק בזה רבות.
כמו"כ יש ספר בשם משנת הגלגולים. נחלק לשלושה שערים, שער ראשון סגירת מעגלים בהיסטוריה, שער שני כללי הגלגול, שער שלישי סיפורים ועובדות.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ומעותק לך עוד בענין הנז'-
מסופר: אדם הפקיד כסף אצל רעהו והנפקד נפטר, בא המפקיד אל היורשים ותבע את חובו. טענו היתומים: "לא פקדנו אבא" – ונשבעו על כך. לא היתה כל עדות ובית הדין פטרום כדין התורה.

אבל האנשים ידעו שהאמת היא כדברי המפקיד, כי ידעו שהוא איש אמת, וגם ידעו שלנפקד לא היה כל כך הרבה כסף. ולכן באו עם שאלה אל הבעש"ט כיצד הדיין פסק כדין התורה שהיא תורת אמת, ובמיוחד שהרי "אלקים נצב בעדת אל" דהיינו שגם הקב"ה פוסק כך את הדין – וא"כ בודאי זה דין אמת – איך זה מסתדר, איפוא, עם המציאות?

השיב להם הבעש"ט, שמהגלגול הקודם נשאר המפקיד חייב לנפקד וליורשיו סכום כסף זה, לכן פסקו של בית הדין הוא אמיתי כי באמת שייך הכסף ליורשי הנפקד.

בדרך זו ג"כ ביאר החזון איש את דברי הגמרא במסכת בבא מציעא (דף כא:): "מעות מפוזרות הרי אלו שלו". כלומר, אדם המוצא מעות מפוזרות על הכביש, יכול הוא קלחתם לעצמו. ושואלת על כך הגמרא: ומדוע הוא יכול לנוטלם, הרי האדם לא ידע שהמעות נפלו ממנו ועדיין לא התייאש? עונה הגמרא: "אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה", וממילא הוא כבר גילה שהכסף נפל ממנו והתייאש מכך.

והקשה החזון איש, מ"מ עדיין קשה, מה קורה כאשר מצא המוצא את הכסף לפני שבעלי הכסף משמשו בכיסם, נמצא כי בא הכסף לידיו לפני יאוש ועדיין הוא של האובד?

והסביר החזון איש לפי דברי הזוהר הקדוש בענייני הגלגולים, שבגלגול הקודם היה האובד חייב כסף למוצא, בדיוק הסכום שהוא איבד, לכן הקב"ה מגלגל שהכסף יפול ממנו והשני ימצא, ובשביל כך אדרבה צריך שהוא ימצא את המעות קודם שהמאבד התייאש, כי אם ימצא לאחר יאוש, שוב אין הכסף של האובד, ולא יחשב כאילו שילם משלו.

הפלא יועץ אומר שמי שנטל ממון חבירו, יחזור בגלגול של סוס לפרוע את הממון. והסמיכו זאת על הפסוק
"כי בא סוס – פרעה", הוא יבוא בצורה של סוס כדי להשיב את החוב.

וחשבתי להסביר מדוע הוא מתגלגל דוקא בסוס כדי לפרוע את החוב. כי הבן איש חי כותב בדרשותיו שטבעו של הסוס כשהוא בא לשתות בנהר הוא מכה ברגליו על המים, ומדוע? כי כשהוא רואה את הדמות שלו משתקפת במים, הוא חושב שזהו סוס אחר שבא לשתות ממנו, ולכן הוא לא מוכן לשתות את המים, הוא לא מסכים שמישהו אחר יצטרף עמו לסעודה, הסוס הוא אגוצנטרי, אדם שגוזל מהשני הוא ג"כ אגוצנטרי לכן מן הראוי שהתגלגל בסוס.

אולם אומר האר"י הקדוש וכאן אנו מגיעים לענייננו ענין ברכת האילנות, כי ישנם נשמות אשר אינם יכולים להיכנס לא לגן עדן ולא לגיהינום ויותר מכך לא ניתן להם רשות להתגלגל שוב בעולם, והרי תלויים ועומדים מבלי תקנה, ורק הזדמנות אחת יש להם בשנה לרדת לעולם על פי תורת הגלגול והיא בזמן פריחת האילנות בימי ניסן, ואז כאשר יברכו ישראל על האילנות בכוונה תתוקן נשמתם. ואומר הבן אשי חי שלכן בנוסח הברכה אנו אומרים "וברא בו בריות טובות ואילנות טובות", והקשו על זה, מדוע מזכירים כאן "בריות טובות", אלא כתב בספר "עבודת הקודש" דהיינו כיון שבאילנות יש גלגולי נשמות. ומשום גדולת מעלת הברכה הרחיבו המקובלים בעיסוקם בברכה זו, וכתבו שעל כן נהגו לאומרה במניין, ולהוסיף עוד מזמורים ובקשות ולומר אחריהם קדיש. מתוך-
https://rabietaybenaharon.wordpress.com/2015/03/12/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A7/
להוריד קצת לחץ..ראיתי הלצה נחמדה בדבר "המגלגלים" למיניהם בזה"ל -אישה אחת אמרה לבעלה: אני יודעת שבגלגול הבא שלך תהיה פרפר" שאל אותה בעלה בגיחוך:" כן? ואיך בדיוק את יודעת את זה?" ענתה לו האישה:" פשוט מאוד - כי בגלגול הזה אתה גולם"...
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
וועלול אמר:
אני מחפש סיפורים על חומרת וחשיבות דיני ממונות, בדורנו ובדורות קודמים, מישהו יודע היכן ניתן למצוא דבר כזה?
אני מדגיש - לא סיפורים על בין אדם לחברו באופן כללי, אלא ספציפית על חשיבות דיני ממונות.
זה מאד חשוב לי, וכל המסייע תבוא עליו ברכה!
תודה
מאחר וזה חשוב לך וכפי שציינת, ראיתי עוד כמה סיפורים בנידון בס' נתיבי אור מביא שם סיפורים בענין המבוקש.

סתם בדרך אגב..(אתה מן הסתם עושה עבודת קודש להציל נשמותיהם של ישראל וחלילה אין הגיגי..אמורים לגביך)
לא זכיתי להבין מה מושך אנשים ללמוד לקח מסיפורי גלגולים זאת במקום שיש ציווי אלוקי מפורש בתורה..
כל הענין הזה הוא פרדוקס אחד גדול אצלי.
לאור העובדה שאותם 'קהל יעד' שהסיפורים מופנים כלפיו,..אם ציווי אלוקי העולה מפסוק מפורש בתורה לא מונע מהם דבר, פחד 'הגלגול' ספק אם יגלגל אצלם משהו..להיפך יוסיף לגלוג על לגלוגם..סליחה על גלגל החרוזים...
העולם נחלק לשני קבוצות אנשים הפועלים עפ"י השכל, לא משנה אם הוא כופר או להבדיל ירא השם גדול, לאלה הגלגולים לא יוסיפו ולא יורידו.
ויש אנשים שפועלים לפי הרגש...בדרך כלל אותם אנשים שמגיעים לספק גזל או סתם עבירה של תאוה, הרגש הטבעי של קיום האדם, מן הסתם יגבר.
אלא מה לקבוצה השלישית אלה שמבססים דברים עפ"י השכל, במיזוג הרגש, קבוצה די נכבדת במרחב האנושות, להם אמורים הדברים?
גם בזה יש ספק גדול, אם חיזוק אמיתי יקבלו מהדברים, שכן אלה הנמנים על אותה קבוצה -שאינם שומרי מצוות, הרי לנו שהרגש אצלם מכריע...וא"כ כנ"ל..
ואלה שומרי המצוות מתוכם, ששואבים את חיזוקם מסיפורים בעלמא (גם סיפור מוסמך ומאומת לא הופך אותו לפסוק או מימרת חז"ל) ייתכן שחסר שם משהו...שסיפור כזה או אחר לא יועיל 'לחפות' עליו..וספק גדול אם יפעל אצלם חיזוק אמיתי, אם לא שיתפסו לקח ומוסר ממקורות חז"ל ורבותינו בעלי המוסר והיראה..
סתם מחשבות, בלי ביקורת חלילה על מאן דהו.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
זה נתפרסם בעלון איש לרעהו פרשת חוקת. קצת תמוה שערב יהיה חייב בדיני שמים כשעדיין לא נתבע, כשברור שלא היה מצופה מתחילה מהערב לשלם אא"כ יתבע.
 

קבצים מצורפים

  • [32]איש_לרעהו_בחקתי.png
    [32]איש_לרעהו_בחקתי.png
    246.8 KB · צפיות: 100
הפקדתי שומרים אמר:
וועלול אמר:
אני מחפש סיפורים על חומרת וחשיבות דיני ממונות, בדורנו ובדורות קודמים, מישהו יודע היכן ניתן למצוא דבר כזה?
אני מדגיש - לא סיפורים על בין אדם לחברו באופן כללי, אלא ספציפית על חשיבות דיני ממונות.
זה מאד חשוב לי, וכל המסייע תבוא עליו ברכה!
תודה
מאחר וזה חשוב לך וכפי שציינת, ראיתי עוד כמה סיפורים בנידון בס' נתיבי אור מביא שם סיפורים בענין המבוקש.

סתם בדרך אגב..(אתה מן הסתם עושה עבודת קודש להציל נשמותיהם של ישראל וחלילה אין הגיגי..אמורים לגביך)
לא זכיתי להבין מה מושך אנשים ללמוד לקח מסיפורי גלגולים זאת במקום שיש ציווי אלוקי מפורש בתורה..
כל הענין הזה הוא פרדוקס אחד גדול אצלי.
לאור העובדה שאותם 'קהל יעד' שהסיפורים מופנים כלפיו,..אם ציווי אלוקי העולה מפסוק מפורש בתורה לא מונע מהם דבר, פחד 'הגלגול' ספק אם יגלגל אצלם משהו..להיפך יוסיף לגלוג על לגלוגם..סליחה על גלגל החרוזים...
העולם נחלק לשני קבוצות אנשים הפועלים עפ"י השכל, לא משנה אם הוא כופר או להבדיל ירא השם גדול, לאלה הגלגולים לא יוסיפו ולא יורידו.
ויש אנשים שפועלים לפי הרגש...בדרך כלל אותם אנשים שמגיעים לספק גזל או סתם עבירה של תאוה, הרגש הטבעי של קיום האדם, מן הסתם יגבר.
אלא מה לקבוצה השלישית אלה שמבססים דברים עפ"י השכל, במיזוג הרגש, קבוצה די נכבדת במרחב האנושות, להם אמורים הדברים?
גם בזה יש ספק גדול, אם חיזוק אמיתי יקבלו מהדברים, שכן אלה הנמנים על אותה קבוצה -שאינם שומרי מצוות, הרי לנו שהרגש אצלם מכריע...וא"כ כנ"ל..
ואלה שומרי המצוות מתוכם, ששואבים את חיזוקם מסיפורים בעלמא (גם סיפור מוסמך ומאומת לא הופך אותו לפסוק או מימרת חז"ל) ייתכן שחסר שם משהו...שסיפור כזה או אחר לא יועיל 'לחפות' עליו..וספק גדול אם יפעל אצלם חיזוק אמיתי, אם לא שיתפסו לקח ומוסר ממקורות חז"ל ורבותינו בעלי המוסר והיראה..
סתם מחשבות, בלי ביקורת חלילה על מאן דהו.

למה הוחלט שלא משפיע עליהם?
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
לא זכיתי להבין מה מושך אנשים ללמוד לקח מסיפורי גלגולים זאת במקום שיש ציווי אלוקי מפורש בתורה..
כל הענין הזה הוא פרדוקס אחד גדול אצלי.
זכרוני שבצעירותי סיפרו על בחור שהיה קונה לעצמו חלב עבור קפה, ושומר במקרר הציבורי של הפנימיה, וכתב עליו פתק שהחלב הוא "פרטי".
כאשר ראה שכמה פעמים לקחו אחרים מהחלב, ולא נשאר לו חלב כשרצה לשתות, הרחיב בדברים וכתב "פרטי - אין לקחת בלי לבקש רשות".
כששוב ראה שמורים היתר לקחת ממנו, הוסיף וכתב על זה "אין לקחת מהחלב בלי רשות - ללא שום הוראת היתר כלל.
כאשר הדברים לא הועילו, ויותר מדי פעמים נשאר ללא חלב לעצמו כתב באותיות גדולות אדומות מודגשות מי שיקח חלב מכאן עובר בגזל גמור - ללא יוצא מן הכלל - והוסיף 4 סימני קריאה ! ! ! !
לדאבונו גם זה לא הועיל - ואז עלה בדעתו עצה פשוטה...
הוא הדביק פתק קטן על מיכל החלב וכתוב עליו רק 2 מילים...
"חלב סתם"
מאז לא חסר לו עוד אפילו טיפת חלב.
והנמשל לענייננו מובן.
 
חלק עליון תַחתִית