דרך ארוכה שהיא ארוכה..


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
הודעות: 2760
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 692 פעמים
סטטוס: לא מחובר

דרך ארוכה שהיא ארוכה..

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 22 מאי 2018, 15:32

א. ראובן קשר אופניו למעקה. בא שמעון וקשר אופניו לאופני ראובן, וכשבא ראובן להתיר אופניו ומצאם נעולים במנעולו של שמעון- השאירם למחר (אחר שהתיר את אופניו מהמעקה, כך ששני האופנים מחוברות אחת לשניה, ולא למעקה) אך למחרת גילה שנגנבו, שני האופנים שלו ושל שמעון. יל"ע אי חייב ראובן מדין שואל.

ב. עובדא שאירעה -אחד מנוסעי טנדר מירושלים לב"ב ביקש מהנהג להאריך לו הדרך בכניסה לעיר בכדי שירד קרוב לביתו ויוסיף לו עשרים ש"ח בהסכמת שאר הנוסעים, הסכים הנהג וכך סיכמו. והנה בהגיעם לעיר גילו שבין כך אין אפשרות כניסה אליה אלא בדרך הארוכה, ולשם פנה הנהג ללא אומר ודברים. והנה לתמיהת הנהג בהגיעם ליעדו של מבקש ההארכה פנה לירד בלא תופסת תשלום, יל"ע הצדק עם מי.

נ.ב כתבתי בזה כמה דברים, אשמח לשמוע משאר חו"ר הפורום.


יאיר
הודעות: 783
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 20:26
נתן תודה: 144 פעמים
קיבל תודה: 206 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: דרך ארוכה שהיא ארוכה..

שליחה על ידי יאיר » 22 מאי 2018, 16:47

א.ושמא שמעון יתחייב משום שעשה מעשה איסור של גזל...

ב.לכאורה הדין עם הנהג דהכל הולך אחר המחיר שסיכמו (וההסכם קויים דהרי נסעו עד ביתו)


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
הודעות: 2760
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 692 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: דרך ארוכה שהיא ארוכה..

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 22 מאי 2018, 18:34

יאיר כתב:א.ושמא שמעון יתחייב משום שעשה מעשה איסור של גזל...

ב.לכאורה הדין עם הנהג דהכל הולך אחר המחיר שסיכמו (וההסכם קויים דהרי נסעו עד ביתו)
יש"כ ר' יאיר ע"ד. ובגוף הדברים-
א. הגע בעצמך, וכי יהיה בכוח ראובן לתבוע את שמעון על כך. אכן שמעון נהג שלא כשורה, אבל מעשה גזל של ממש אין כאן.

ב. המחיר שסיכמו השניים, הוא על אריכות הדרך -במיוחד בשביל 'המבקש' הספציפי, אבל כרגע שהמצב הנתון, שהדרך הארוכה היא גם היחידה שכלל הנוסעים יגיעו למחוז חפצם, הרי שהאריכות אינה מחמת ההסכם הפרטי עם הנ"ל, אלא חלק מההסכם הכללי בין הנהג לשאר הנוסעים ועל כן לכאו' אין מחוייב הנוסע 'המבקש' להוסיף בתשלום.


יאיר
הודעות: 783
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 20:26
נתן תודה: 144 פעמים
קיבל תודה: 206 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: דרך ארוכה שהיא ארוכה..

שליחה על ידי יאיר » 22 מאי 2018, 20:54

לכאורה אחרי שסוכם אזלינן בתר ההסכם. כנלע"ד.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
הודעות: 2760
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 692 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: דרך ארוכה שהיא ארוכה..

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 23 מאי 2018, 01:00

בל נשכח שיש כאן הסכם כללי, עם שאר הנוסעים. ההסכם הפרטי שנעשה בפ"ע לא מכריח בדווקא יותר מאשר ההסכם הכללי.


יאיר
הודעות: 783
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 20:26
נתן תודה: 144 פעמים
קיבל תודה: 206 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: דרך ארוכה שהיא ארוכה..

שליחה על ידי יאיר » 23 מאי 2018, 01:15

להבנתי, ההסכם האחרון הפרטי מבטל את ה'הסכם' הראשוני (אחרת, למה נעשה?).


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
הודעות: 2760
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 692 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: דרך ארוכה שהיא ארוכה..

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 23 מאי 2018, 01:19

ההסכם הפרטי נעשה משום שלא כלול בהסכם הראשון, ברגע שהנסיעה התארכה שלא מפני 'המבקש', והנהג חייב להאריך את הדרך בשביל ההסכם הראשוני עם כלל הנוסעים שיביאם למחוז חפצם אם כך כל מה שנעשה ז"א אריכות הדרך היא אך בשביל ההסכם הראשון לא חושב כך.


יאיר
הודעות: 783
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 20:26
נתן תודה: 144 פעמים
קיבל תודה: 206 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: דרך ארוכה שהיא ארוכה..

שליחה על ידי יאיר » 23 מאי 2018, 11:14

נשמח ללמוד מה שכתבת בזה.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
הודעות: 2760
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 692 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: דרך ארוכה שהיא ארוכה..

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 24 מאי 2018, 00:52

יאיר כתב:נשמח ללמוד מה שכתבת בזה.
ברשותך אני אתייחס ראשית לשאלה הראשונה.
לכאורה יש לפשוט שאלה זו מגמ' מפורשת ב"ק ל. ושם איתא תנו רבנן המצניע קוצותיו וזכוכיותיו לתוך כותל של חבירו ובא בעל כותל וסתר כותלו ונפל לרשות הרבים והזיקו חייב המצניע א"ר יוחנן לא שנו אלא בכותל רעוע אבל בכותל בריא המצניע פטור וחייב בעל הכותל אמר רבינא זאת אומרת המכסה בורו בדליו של חבירו ובא בעל דלי ונטל דליו חייב בעל הבור פשיטא מהו דתימא התם הוא דלא הוי ידע ליה דלודעיה אבל הכא דידע ליה הוה ליה לאודועיה קא משמע לן עיי"ש.
מבואר דבעל הדלי אף שע"י לקיחת הדלי נגרם הנזק מ"מ כיון שהוא בעלים על הדלי אי"צ כלל להודיע לבעל הבור שנוטל הוא הדלי אף שעי"כ אפשר שיגרם נזק וא"כ אף בניד"ד י"ל כל שראובן בעלים על אופניו אי"צ להודיע כלל לשמעון שהתיר אופניו.
ברם יל"ע אי דמיון המקרים עולה יפה דסיבת פטור של בעל הדלי משום דבעל הבור היה לו לעלות על דעתו שבעל הדלי יטול את דליו וכמש"כ שם רש"י אולם בניד"ד הרי שמעון כל שקשר אופניו לאופני ראובן הרי שאין לראובן אפשרות להשתמש באופניו ומימלא אין סיבה לשמעון לחשוש שראובן יתיר אופניו.
ועוד יש לדמות לד' הגמ' שם במצניע קוצותיו בכותל בריא ונגרם היזק ע"י סתירת הכותל דחייב בעל הכותל ולא המצניע משום שלא היה למצניע לעלות על דעתו שיסתור הכותל שהרי כותל בריא הוא וכמוכח בפשטות מד' הגמ' שם ומד' רש"י, ודוקא בכותל רעוע חייב המצניע שהיה צריך לעלות על דעתו שכותל רעוע כזה יסתר בזמן ההוה.
אפס זה אינו דכיון דפשע שמעון בקשירת אופניו לאופני ראובן בלא רשות הרי שאין סיבה למנוע מראובן להתיר אופניו תדע שהרי בנידון הגמ' שם שבעל הבור חייב הדין הוא אף אם אחר לקח הדלי ולא בעל הדלי חייב בעל הבור וכמש"כ שם המאירי, והיינו משום דסו"ס בעל הבור יצר את הפשיעה והנזק וא"כ ה"ה בנידו"ד ומה דמחייבים בעל הכותל כשסתר כותל בריא ולא את "המצניע" אף שהוא הניח הקוצים ואי"ז כותלו מ"מ לא גרם למניעת השתמשות בכותל ולכך השתא בשעת סתירת הכותל היה צריך בעל הכותל להיזהר. ובכלל הטעם דבעל הכותל חייב בסתירת כותל בריא על נזקי הקוצים הטעם משום ששינה לסתור עיין בגליון גירסת ס"א ברש"י שכ"כ להדיא משא"כ בניד"ד ודוק'.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
הודעות: 2760
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 692 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: דרך ארוכה שהיא ארוכה..

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 24 מאי 2018, 23:01

לגבי הנידון השני, בנוסע שקצץ תוספת תשלום עבור הארכת נסיעה ולבסוף הוברר שבלא"ה הוכרחו להאריכה.

-לכאורה יש חילוק אם הקציצה היתה בתחילת הנסיעה או רק באמצע. אם היתה הקציצה בתחילת הנסיעה הרי שזו הקציצה באה על כלל פעולה זו, היינו על הסעה מירושלים לב"ב עד מקום היעד, וא"כ מה לו לנוסע להתעניין במניעיו האחרים של הפועל -הנהג- לפעולה, כיון דקייצי סך על פעולה זו וקיבלה ממנו ישלם.
משא"כ אם באמצע הנסיעה, אחרי שעלה הנוסע ע"ד הקציצה המקובלת, סיכמו על הארכתה בתוספת תשלום -הנה כאשר הוברר שמחוייב בלא"ה להאריכה נמצא שמחויב לו הנהג את ההארכה גם מכח הקציצה הראשונה, ובטל צרכו של הנוסע בסיכום השני, ודמיא להא דאמר רבא ב"מ עז. האי מאן דאוגיר אגורי לדוולא [- להשקות שדות, רש"י] ואתא מיטרא [- ואינה צריכה לדוולא, רש"י] פסידא דפועלים [אכן אי ידע הנוסע בסיכון שיזדקקו בין כך להארכה ולא ידע הנהג -חייב, כמבו' בגמ' שם גבי אתא נהרא שיודע בעה"ב במנהג שדהו].

והא דפלגינן בין קציצה בתחילת הנסיעה לבין באמצעה, הוא דוקא אם ההארכה היתה קודם סיום המסלול, אך אם אחרי סיומו יל"ד שהם ב' נסיעות -הרגילה בקציצה המקובלת, ואחריה עוד אחת ליעדו הוא כפי הקציצה המוספת, וא"כ גם בקצץ בתחילת הנסיעה מחיר גבוה הכולל שניהם יל"ד שהם ב' קציצות, ובהוברר הצורך להאריך בין כך נמצא שבטל צרכו בסיכום הנוסף, ויל"ע.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה