השאלה עומדת בשני רבדים, הא' הבסיסי הוא לדון האם יש איזה שהוא תוקף מחייב לחוקים אלו עפד''ת, משום שכ''ה המנהג ועל דעת כן נשתתפו.
ואת''ל שאינו מחויב ע''פ ד''ת, יל''ד באופן שאינו תובע מן המעסיק ממון שאיננו מגיע לו ע''פ ד''ת, אלא שתובע שלא יפטרנו וכדו' [מצוי אצל נשים בתקופת לידה לפניה ואחרי' שהם מוגנות מפיטורין ע''פ חוק עבודת נשים], שאחרי ואם מתקבלת התביעה הרי סוף דבר המשכורת משולמת על העבודה עצמה אלא שמכח החוק מחייבים את המעסיק שלא לפטר, אמנם לכאו' נראה שאין בזה טעם לחלק כיון שמכל מקום את''ל דאין לזה תוקף ע''פ ד''ת באיזו זכות אפשר לתבוע כן מן המעסיק.
ואת''ל שאינו מחויב ע''פ ד''ת, יל''ד באופן שאינו תובע מן המעסיק ממון שאיננו מגיע לו ע''פ ד''ת, אלא שתובע שלא יפטרנו וכדו' [מצוי אצל נשים בתקופת לידה לפניה ואחרי' שהם מוגנות מפיטורין ע''פ חוק עבודת נשים], שאחרי ואם מתקבלת התביעה הרי סוף דבר המשכורת משולמת על העבודה עצמה אלא שמכח החוק מחייבים את המעסיק שלא לפטר, אמנם לכאו' נראה שאין בזה טעם לחלק כיון שמכל מקום את''ל דאין לזה תוקף ע''פ ד''ת באיזו זכות אפשר לתבוע כן מן המעסיק.