מצא דירה לבד על פי מודעת תיווך, צריך לשלם?

פרי הארץ

משתמש ותיק
מעשה באדם שראה מודעת תיווך על דירה ברחוב מסויים בעיר, והלך ודפק בכל בניין בדירה אחת ושאל אם יש דירה למכירה בבניין זה, וכך מצא את הדירה המדוברת, וכעת שאלתו היא האם צריך לשלם דמי תיווך? והיות ואינני בקיא כלל בהלכות אלו אמרתי בנפשי לשוטחם כאן.
נחלק זאת בתחי' לכמה מקרים,
  • אם הי' כתוב בתיווך כי יש דירה למכירה בבני ברק, וראה זאת ומייד נתעורר לעצמו לחפש דירה, ודפק בכמה בניינים עד שמצא את הדירה, וודאי כי אין לתיווך כל שייכות למציאת הדירה, 
  • אם הי' כתוב אזור מסויים, נניח שכונה גדולה וכדו', לכאו' יש לחלק אם מדובר במקום שאף ללא הפרסום הנוכחי הי' יודע כי כעת יש לפחות דירה אחת למכירה באזור זה, שאז הוי כמקרה הראשון, לבין מקום שלא היה יודע כי יש דירה למכירה בשכונה זו ורק על פי ההודעה יודע, שאז דומה למקרה הבא.
  • אם הי' כתוב על רחוב מסויים או כל הגדרת תא שטח קטן יותר, מה דינו? האם צריך לשלם לתיווך לכה"פ חלק קטן ובדומה לנהוג לשלם למציע שידוך, כי התיווך עבודתו היא אף על המצאת הדירה, ולא רק על פעולת המכירה.
  • באופן ספציפי יותר כגון שהי' כתוב אף כתובת, כגון רח' רבי עקיבא 34, ולא כתוב קומה, מה השיעור שיחשב מפורש כבמקרה הבא?
  • האם במידה וכתוב את הכתובת המדוייקת בעיתון, כתובת רחוב, בנין, ומספר דירה. אסור לקנות את הדירה שלא ע"י התיווך? [כמובן כשאין לתיווך בלעדיות חוקית]
כמדומני שהחקירה אמורה להיות אם התיווך כולל אף את המצאת הדירה או שכולל רק את התקשורת בין הקונה למוכר והמצאת הדירה היא רק זכות מסויימת שאם תפס ראשון אזי יש לו כבר זכויות במכירה זו, וכמו"כ יש לחקור מה הגדר שנקרא שהתיווך חשב על כך שיש אנשים שיעשו זאת ולקח על עצמו את ההפסד במקרה כזה [אם יש סברא כזו].
אשמח לתשובות או לחילוקים וסברות נוספות.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
השפל באמת אמר:
אם הי' כתוב על רחוב מסויים או כל הגדרת תא שטח קטן יותר
איך אפשר לקבוע שיעור לזה.
מה זה "רחוב מסוים", וכי אין הבדל בדין בין דרך ז'בוטינסקי- (הרחוב הכי ארוך במדינת ישראל], לבין סימטה קטנה בכפר.
לא נראה שההגדרה היא אם זה עיר מסויים, או שכונה מסויימת, או רחוב מסויים, אלא בכמות הדירות האפשרויות שמתאימים לכל הפרטים במודעה.
וגם בזה עדיין קשה איך נקבע שיעור לזה.
 
 

פרי הארץ

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
השפל באמת אמר:
אם הי' כתוב על רחוב מסויים או כל הגדרת תא שטח קטן יותר
איך אפשר לקבוע שיעור לזה.
מה זה "רחוב מסוים", וכי אין הבדל בדין בין דרך ז'בוטינסקי- (הרחוב הכי ארוך במדינת ישראל], לבין סימטה קטנה בכפר.
לא נראה שההגדרה היא אם זה עיר מסויים, או שכונה מסויימת, או רחוב מסויים, אלא בכמות הדירות האפשרויות שמתאימים לכל הפרטים במודעה.
וגם בזה עדיין קשה איך נקבע שיעור לזה.
ייש"כ, זו הייתה כוונת שאלתי מהו השיעור, ולכן הצעתי שיעור, אם היה יודע בלי המודעה שבמקום זה וודאי יש לכה"פ דירה אחת למכירה. אכן יתכן והשיעור יותר קטן, כגון רק אם בטוח שהי' דירה אחת המתאימה לצרכיו במס' החדרים וכדו', ולכן בקשתי מקורות ופסקים תורניים לזה.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
השפל באמת אמר:
אם היה יודע בלי המודעה שבמקום זה וודאי יש לכה"פ דירה אחת למכירה.
אם חשב שב'פרוייקט חדש' מסויים, אף א' מהדיירים לא מוכר את דירתו, ופירסם א' "יש דירה למכירה בפרוייקט פלוני" - ולא הוסיף שום פרטים אחרים, וכי מגיע לו תיווך על זה?
 

פרי הארץ

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
השפל באמת אמר:
אם היה יודע בלי המודעה שבמקום זה וודאי יש לכה"פ דירה אחת למכירה.
אם חשב שב'פרוייקט חדש' מסויים, אף א' מהדיירים לא מוכר את דירתו, ופירסם א' "יש דירה למכירה בפרוייקט פלוני" - ולא הוסיף שום פרטים אחרים, וכי מגיע לו תיווך על זה?
אם עשה זאת כטובה לציבור, לא. אך הייתה דעתו להוציא ע"כ דמי תיווך הגונים, אולי כן, ואדרבה, אמור אתה.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
השפל באמת אמר:
יושב אוהלים אמר:
השפל באמת אמר:
אם היה יודע בלי המודעה שבמקום זה וודאי יש לכה"פ דירה אחת למכירה.
אם חשב שב'פרוייקט חדש' מסויים, אף א' מהדיירים לא מוכר את דירתו, ופירסם א' "יש דירה למכירה בפרוייקט פלוני" - ולא הוסיף שום פרטים אחרים, וכי מגיע לו תיווך על זה?
אם עשה זאת כטובה לציבור, לא. אך הייתה דעתו להוציא ע"כ דמי תיווך הגונים, אולי כן, ואדרבה, אמור אתה.
לא נראה שיכול לתבוע תיווך רק על הודעה כזו שקיים דירה למכירה, ומה הדין אם מישהו חשב שבמקום פלוני יש חק שאין אפשרות למכור דירות לפני 5 שנים מבנייתם, (והוא רוצה דירה חדשה), ואמר לו מישהו "יש המון דירות במקום זה למכירה שהם פחות מ5 שנים, האם יש מקום לומר שיכול לתבוע תיווך על זה?
 
 

פרי הארץ

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
השפל באמת אמר:
יושב אוהלים אמר:
אם חשב שב'פרוייקט חדש' מסויים, אף א' מהדיירים לא מוכר את דירתו, ופירסם א' "יש דירה למכירה בפרוייקט פלוני" - ולא הוסיף שום פרטים אחרים, וכי מגיע לו תיווך על זה?
אם עשה זאת כטובה לציבור, לא. אך הייתה דעתו להוציא ע"כ דמי תיווך הגונים, אולי כן, ואדרבה, אמור אתה.
לא נראה שיכול לתבוע תיווך רק על הודעה כזו שקיים דירה למכירה, ומה הדין אם מישהו חשב שבמקום פלוני יש חק שאין אפשרות למכור דירות לפני 5 שנים מבנייתם, (והוא רוצה דירה חדשה), ואמר לו מישהו "יש המון דירות במקום זה למכירה שהם פחות מ5 שנים, האם יש מקום לומר שיכול לתבוע תיווך על זה?
אתה צודק, אכן אני אחדד שוב, כוונתי רק על אדם שאמר את המידע כקדימון לתיווך אישי שלו ולא כנייעס בעלמא שאז וודאי לא יוכל לדרוש את הכסף.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
השפל באמת אמר:
כוונתי רק על אדם שאמר את המידע כקדימון לתיווך אישי שלו ולא כנייעס בעלמא שאז וודאי לא יוכל לדרוש את הכסף.
א. וכי בגלל שהוא רוצה כסף על זה מגיע לו כסף על זה, גם כשאומר לו סתם "שיש דירות במקום פלוני למכירה", אם לא ידע בלעדיו?
ב. ולהיפך, ומה הדין אם מישהו סיפר לחברו לפי תומו בתור נייעס שדירה מסוימת הוא למכירה, (ופירט בדיוק לאיזה דירה כוונתו), האם אינו יכול לקחת על זה תיווך?
 
 

עץ פרי

משתמש ותיק
פשוט וברור מעבר לכל ספק שלא חייב כלום
כשכתב בעיתון הרי שהפקיר את המידע
ומשום יורד ודאי שאין כלל מה לדון לחייב
ואין שום טעם בעולם שיהיה חייב לו כלום
אף אם כתוב כתובת וקומה ודרישת תשלום.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
עץ פרי אמר:
פשוט וברור מעבר לכל ספק שלא חייב כלום
כשכתב בעיתון הרי שהפקיר את המידע
אני מקווה שאתה לא באמת חושב שכל מתווך שמפרסם דירות בעיתון, כבר לא יכול לקבל עליהם דמי תיווך
 

עץ פרי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
עץ פרי אמר:
פשוט וברור מעבר לכל ספק שלא חייב כלום
כשכתב בעיתון הרי שהפקיר את המידע
אני מקווה שאתה לא באמת חושב שכל מתווך שמפרסם דירות בעיתון, כבר לא יכול לקבל עליהם דמי תיווך
מתווך מפרסם בצורה שלא ידעו היכן הדירה
אם הוא שוטה ופרסם כל הפרטים בעיתון
הפסיד כל זכותו, ואין לו אלא להלין על עצמו.
 
 

ידידיה

משתמש ותיק
פשוט שכל זמן שהמתווך לא עבד כפועל של הלקוח או עבור הלקוח אין חייבים לשלם לו כלום, אפילו אם נודעו כל הפרטים ע"י המתווך, ואפילו אם זה נעשה בצורה לא הגונה, כגון שהלקוח הציץ ברשימותיו מאחורי גבו. - שהרי חיוב מתווך הוא משום פועל, או משום יורד, ובאופן הנ"ל אינו פועל ואינו יורד.
 

ahrubinger

משתמש רשום
בדיני ממונות מנהג מבטל הלכה.
דירה שנמכרת בתיווך בעל הדירה חותם הסכם מול המתווך על סכום התשלום, לכן בעל הדירה חייב לשלם
מבחינת הקונה אין מפקא מינה אלא אם כן סיכם אם המתווך על תשלום.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
כל זמן שהמתווך לא עבד כפועל של הלקוח או עבור הלקוח אין חייבים לשלם לו כלום, אפילו אם נודעו כל הפרטים ע"י המתווך,
ולמה זה עצמו שאסף את המידע ועל הדירות ופירסם את הדירות בעיתון, כדי שמי שמחפש לקנות דירה יוכל לדעת איזה דירות הם למכירה, לא נקרא שהמתווך עבד כפועל של הלקוח או עבור הלקוח?
 

ידידיה

משתמש ותיק
על "פועל" אין מה לדון, שהרי הלוקח לא שכר אותו.
וגם לא נחשב יורד, כיון שלא פרסם כדי שיוכלו להשתמש במידע אלא כדי שיפנו אליו.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
וגם לא נחשב יורד, כיון שלא פרסם כדי שיוכלו להשתמש במידע אלא כדי שיפנו אליו.
מי שיורד ועושה משהו עבור חברו, ומודיע לו שירד ועשה משהו עבורו, וקורא לו שיבא אליו כדי שיוכל לעזור לו להשתמש במה שעשה עברו, מפסיד את שכרו כיורד?
מי שמתקשר לחברו ומציע לו שידוך לבתו או לבנו ומוסר לו את פרטי השידוך, ואומר, תבא אלי ונריץ את השידוך, והאב מריץ את השידוך בעצמו, לא מגיע למציע שדכנות על הצעת השם?
 

עני המהפך

משתמש ותיק
מקפיץ שוב,

ראיתי מודעה בעיתון על דירה למחירה והתקשרתי לתיווך, ודרשו חתימה שלא אקנה אלא דרכם וכו',
ואמרתי בליבי אחתום לעת ערב,
והנה בהגיעי לכוילל הציע לי א' האברכים דירה של ידידו או קרובו ונתברר לי ע"פ הנתונים מהעיתון שהיא אותה הדירה,
ונפשי בשאלתי אם צריך אני, ללך דווקא אצל המתווך אפי' שלא חתמתי כיון שהתכוונתי לחתום?
 

אני הגבר

משתמש ותיק
הערה
למה בנוגע לאשכול על פרשיות ט"ז או רמב"ם
היה מאן דהו שהעיר שאין לשאול שאלות בהלכה לסמוך על חברי הפורום. אלא על מורה הוראה
ובחשן משפט אין פוצה פה ומצפצף
לגוף השאלה יש פתחי תשובה שדן בענין שדכנות בציור כזה והכרעתו שצריך שיעה מעשה בפועל לאחד הצדדים להציע לו
ולא די בהודעה סתמית וכדו' אבל זה רק לעיונא בעלמא וצריך לברר היטב הדמיון והפרטים לאשורם
 
חלק עליון תַחתִית