טבעא ופירא בהשקפת חז"ל


פותח הנושא
Practic
הודעות: 80
הצטרף: 03 יולי 2018, 21:18
נתן תודה: 23 פעמים
קיבל תודה: 36 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

טבעא ופירא בהשקפת חז"ל

שליחה על ידי Practic » 07 נובמבר 2018, 10:56

איתא בריש הזהב (ב"מ מד ע"א) שמטבע כסף יש דין טבעא כנגד שאר המטבעות וכ"ש כנגד שאר המטלטלין. לפיכך מותר להלוות מטבעות כסף משום שאין ערכם משתנה, ואילו מטבעות זהב אסור. ואף שלזהב דין מטבע ביחס לשאר המטבעות והמטלטלין חוץ מכסף, משום חומרא דרבית אנו מתייחסים אליו כדין פירא (ר"ח ורמב"ן מה ע"א).
וכתבו הפוסקים, שבזמן הזה השקל הוא הטבעא במקום מטבעות הכסף, דלא שייך בו יוקר וזול. וכתב הדב"ס (סי' קסב סק"ו): "ואף שלפעמים אפשר לקנות בו יותר פירות ולפעמים פחות, אין אנו תולין היוקר והזול במטבע אלא בפירות, שאנו אומרים הפירות הם שהוקרו או הוזלו. ולכן אף אם בשעה שמחזיר לו המטבע אפשר לקנות בה יותר פירות מותר, דהמטבע אינו שוה יותר ממה שהיתה שוה בשעת ההלואה ואין כאן רבית".
ושאלתי היא, מנלן? מאחר שהמלכות שהמציאה והוציאה את המטבע לשוק, קבעה לדוגמא שכח הקנייה של השקל נחלש ומייחסת זאת לירידת ערך המטבע ולא לעליית מחירי המוצרים, כיצד בידינו לומר להיפך? אתן דוגמא, אם השקל נחלש ביחס לדולר, ומחמת זאת הקמח שנקנה בדולרים עולה עתה יותר שקלים ממה שעלה לפני כן, והסיבה היחידה לכך היא רק משום ירידת ערך השקל ביחס לדולר, ולא בגלל שהקמח נעשה נדיר או משובח ממה שהיה לפני כן, אם כן ברור שהמטבע הוזיל ולא שהקמח התייקר.
ולכאורה האמירה שלא שייך יוקר וזול במטבע בזמנינו אינו תואם את המציאות.
וחשבתי לומר, שהרי כל ערכו של המטבע הוא מדומיין לחלוטין, ומאחר שאינו משמש לדבר (ואף בשבת יש לו דין של מוקצה מחמת גופו ולא ככלי, כמבואר באו"ח סי' שט ס"ד) ואין בו תועלת מצד עצמו, לפי השקפת חז"ל ערכו הוא קבוע, ושאר המטלטלין ערכם עולה ויורד ביחס אליו. ואף אם סיבת עליית מחיר הפירא עלה משום חולשת כח הקנייה של המטבע, אין אנו מתייחסים לירידת ערך המטבע, דאליבא דאמת אין לו ערך. אלא לעליית מחיר הפירא.

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 5 אורחים