הלואה ללא עדים

Practic
פותח הנושא
הודעות: 47
הצטרף: 03 יולי 2018, 21:18
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 20 פעמים
סטטוס: מנותק

הלואה ללא עדים

הודעהעל ידי Practic » 14 נובמבר 2018, 13:36

שלום לכולם,
ידועה הגמרא ב"מ (עה ע"ב) שכל המלוה מעותיו בלא עדים עובר משום לפני עיור. ומרן היבי"א (חו"מ ח"ז סי' ז) כתב שמה שנוהגים להקל בזה אין להם עמ"ש מאחר שדעת מרן (חו"מ סי' ע ס"א) להחמיר בזה.

האם הלואה קטנה שנוהגים שכנים ללוות זה מזה גם כן צריכה עדים? וכי בשביל לקחת ביצה מהשכנה אני צריך להטריח עמי עדים? גם זה לא שייך אם לדוגמא באה שכנה ללוות ממני ביצה ואומר לה 'אנא כתבי לי בכתב ידך שאתם חייבים לי ביצה'. ואולי הלוואות כאלה בין שכנים מראש ניתנו למחילה ולכן אין כאן שיעבוד חוב גמור ולהכי מותר להלוותם בלא עדים?

יהודה1
הודעות: 644
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 261 פעמים
קיבל תודה: 153 פעמים
סטטוס: מנותק

Re: הלואה ללא עדים

הודעהעל ידי יהודה1 » 14 נובמבר 2018, 13:42

Practic כתב:שלום לכולם,
ידועה הגמרא ב"מ (עה ע"ב) שכל המלוה מעותיו בלא עדים עובר משום לפני עיור. ומרן היבי"א (חו"מ ח"ז סי' ז) כתב שמה שנוהגים להקל בזה אין להם עמ"ש מאחר שדעת מרן (חו"מ סי' ע ס"א) להחמיר בזה.

האם הלואה קטנה שנוהגים שכנים ללוות זה מזה גם כן צריכה עדים? וכי בשביל לקחת ביצה מהשכנה אני צריך להטריח עמי עדים? גם זה לא שייך אם לדוגמא באה שכנה ללוות ממני ביצה ואומר לה 'אנא כתבי לי בכתב ידך שאתם חייבים לי ביצה'. ואולי הלוואות כאלה בין שכנים מראש ניתנו למחילה ולכן אין כאן שיעבוד חוב גמור ולהכי מותר להלוותם בלא עדים?

שמעתי שעל הלוואת ביצים וכיו"ב אין איסור ריבות אם נותן יותר בגלל שלא מקפידים על זה מראש ולמעשה לא כל כך ברור לי הסברא אבל חשבתי שאולי זה מוגדר יותר שנותן כעת כמתנה על מנת שם יהיה לו יחזיר מתנה אחרת. ולפי זה אין גם שאלה של הלוואה בלי עדים.
ומסתבר לי שאם ההלוואה קטנה עד שהמלווה ימחול ללוה אם ישכח אין בכלל לפני עוור.

Practic
פותח הנושא
הודעות: 47
הצטרף: 03 יולי 2018, 21:18
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 20 פעמים
סטטוס: מנותק

Re: הלואה ללא עדים

הודעהעל ידי Practic » 14 נובמבר 2018, 14:22

דין זה מבואר בדף ב"מ עה ע"א, מרש"י (ד"ה לוין) משמע שלוין כיכר בכיר אף בלא יצא השער ובאין לו משום "שלא החמירו לדקדק באיסור סאה בסאה כל כך". ודברי רש"י הובאו בעוד פוסקים, וכ"כ הרמ"א (סי' קסב ס"א) (והשו"ע סובר כפירוש הרי"ף שלוין כיכר על שער שבשוק וממילא חולק על רש"י). למעשה, המנהג כיום להקל בזה גם לפוסקי ספרד, כ"כ המלוה ה' (פי"ד) וכן הילקוט יוסף (קיצור שו"ע יו"ד סי' קנט סי"ח): "ומותר לאשה ללוות ככר לחם מחבירתה, שתחזירנו לה לאחר מכן, שכיון שהוא דבר מועט שאין דרך בני אדם בזמן הזה להקפיד בזה אם נתיקר או הוזל, לא החמירו חז"ל לדקדק כל כך באיסור רבית דרבנן ".

אך מרש"י מבואר שטעם ההיתר הוא משום שלא החמירו חכמים באיסור סאה בסאה כל כך, מדבריו משמע שיש כאן הלואה גמורה אלא שלא גזרו בזה חכמים איסור סאה בסאה. דברי נאמרו במקום שבכלל לא ברור שיש כאן הלואה.


  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “דיני ממונות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד

cron

התחבר  •  הרשמה