למה סגנון הפרסום היום (שפונה בעיקר אל ה'תת מודע') איננו אבק גזל. ואולי אפילו אונאה ממש

קבלתי מאמר של אחד מגדולי הפרסומאים שבו הוא מסביר את המקובל אצל כל העוסקים בתחום זה: שאין טעם להשקיע כמעט בפניה אל השכל
אלא יש לפרסם בעיקר - פרסום כזה שמפעיל את ה'תת מודע' .

ובין היתר הוא מצטט שיש למוח הבוגר = החושב, הכי פחות השפעה!
ובעיקר מה שמשפיע זה ה'תת מודע' שמחולק למוח יונקי = רגשות (אהבה הזדהות כבוד וכו') .
ומוח זוחלי = הישרדותי (כמו אוכל ושינה) שהוא הכי משפיע.
בשלב זה אני מקצר למרות שזה לא מספיק מובן למי שלא בתחום.
אבל העיקר מה שנוגע כעת לנידוננו - זו הידיעה המרעישה שהוא ועוד כותבים שאם תפעל לפי הכללים - כמעט בטוח שזה יעבוד והציבור פשוט יעשה את מה שביקשת!
ולא כי השכל כך אומר - אלא כי פרסומת נכונה מפעילה את התת מודע! וממילא כבר השכל יסביר לעצמו שזה גם צודק וחכם וכו' !

השאלה האם זה שייך לכל הגמ' בסוף הזהב המגדירה מה מותר ומה אסור מצד אונאה.
ואם נרצה להקצין - למה בכלל זה לא פלילי לפנות אל התת מודע ולהשתלט דרכו על המודע.
האם זה לא נקרא לתפוס בשבי מחשבתי כמו 'כת'???
 

במבי

משתמש ותיק
האם שאדם לומד מוסר, מתוך התעוררות וזה משפיע על התת מודע שלו זה בעייתי?
כך האדם פועל.
ואכן האדם צריך להזהר מפני גורמים אלה, ולפעול מתוך חכמה תמיד.
וכמו שכותב תוס' בערובין מא: דאע"ג דמשמע בפ' ואלו מגלחין (מו"ק יז.) דפעמים שיצרו מתגבר עליו ואינו יכל לכופו מ"מ אדם יכול ליזהר שלא יבא לידי כך.
(לדוג' שילך אדם שבע לאכול ולא רעב שאז ישכנעו יצרו לקנות מאכלים וכדו')
 

אסף

משתמש ותיק
כל עוד אנו כאן ובתפקיד, יש להאמין ולקוות שצורת אדם בעל נשמה ושכל שמנהיג את מכלול הכוחות שלו (ליבו ברשותו) קיימת בפועל (גם כעת לקראת סוף האלף השישי...) בתוך כל אחד ואחד ובידו הבחירה אם להיות נשלט ע"י הפרסומת אם לאו. כי זה כל האדם.
 

בן של רב

משתמש ותיק
העובדה שהמודע מצליח להתגבר היא לא סותרת את זה שקשה לו יותר.

ולעצם הענין: הגמ' שם מדברת על אונאה שמפרכס כלים ישנים שיראו כחדשים ואילו היום כל אדם יודע שהתמונה להמחשה בלבד וכדו' .
וא"כ מעיקר הדין אי"ז אונאה - למרות שבתת מודע הוא מושפע!

(ומה שאולי יבחר במוצר שפרסמו אותו הרבה פעמים ובצורה מגרה וצבעונית ועם אלמנטים מסביב וכו' - זה יותר שייך לתחום של שתלטנות גסה וריח רע של לא תרדה בו בפרך וכדו' - וכידוע שבצורה יפה ו'מתקפת חיוכים' ניתן להשתלט יותר טוב...)
 

בן של רב

משתמש ותיק
במבי אמר:
האם שאדם לומד מוסר, מתוך התעוררות וזה משפיע על התת מודע שלו זה בעייתי?
כך האדם פועל.
ואכן האדם צריך להזהר מפני גורמים אלה, ולפעול מתוך חכמה תמיד.
וכמו שכותב תוס' בערובין מא: דאע"ג דמשמע בפ' ואלו מגלחין (מו"ק יז.) דפעמים שיצרו מתגבר עליו ואינו יכל לכופו מ"מ אדם יכול ליזהר שלא יבא לידי כך.
(לדוג' שילך אדם שבע לאכול ולא רעב שאז ישכנעו יצרו לקנות מאכלים וכדו')
מה השאלה בכלל?
בוודאי שזה בעייתי - אם הוא - לא - יעשה זאת עבור הצלת נפשו לחיי נצח...
וק"ו בן בנו של ק"ו כשאחרים שרוצים להשתלט עליו יעשו לו זאת לכיוון ההפוך וללא ידיעתו!
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
באגרות חזו"א כתב כי אונאה הינו "שמוליך חבירו שולל" והינו שלמעשה אינו נותן באמת את מה שמציג.
ולכן פירסום שמפרסם א' ונותן ב' הוי אונאה, אולם אם רק השתלט על השכל שלך אבל סו"ס נתן מה שהציג בפרסום, אין בזה אונאה, אכן יש לדון בזה מצד לא תתאוה ולא תחמוד, כמדומה שגדרי איסורים אלו נמצאים בסי' שמט בחו"מ, וכרגע לא עיינתי בזה.
 

שיתא אלפי

משתמש רגיל
ברור שזה דבר נורא ואיום, והשחתת העולם.
אבל אינו בגדר גזל ואונאה, כי כך מקובל ונהוג כולם. ואינו בהסתר, אלא בגילוי גמור.
וממילא כבר אינו בגדרי חו"מ, אלא מצד השחתת העולם, ונ"מ דלאיסור אשר כזה שאינו מחובת האיברים אלא מחובת הלבבות אין לפנ"ע, ומותר לעבוד במשרד אשר כזה בהגרפיקה ושאר דברים, אשר בלא"ה אינם מוסיפים רוע בעולם.
(והשחתה כזו המראה טלפיה לאמר טהור אני היא מהסימנים דעקבתא דמשיחא, והעקב דשיתא אלפי שנין)
 

ברוך שאמר

משתמש רשום
דורדיא אמר:
@בן של רב התגעגענו אליך...!!
איפה נעלמת..?

המילים הנ"ל נכתבו מזמן !!! [יותר משנה] אך הרגש במילים הנ"ל עדיין מצליחות לרגש !!! ירבו כמותכם בישראל !!! המרבים אהבה ואחווה ושלום ורעות !!! [וזה לא סותר את האפשרות לחלוק ולהביע דעה מנוגדת בצורה מכבדת !!!]
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
המימד הנוסף של הענין אמר:
קבלתי מאמר של אחד מגדולי הפרסומאים שבו הוא מסביר את המקובל אצל כל העוסקים בתחום זה: שאין טעם להשקיע כמעט בפניה אל השכל
אלא יש לפרסם בעיקר - פרסום כזה שמפעיל את ה'תת מודע' .

ובין היתר הוא מצטט שיש למוח הבוגר = החושב, הכי פחות השפעה!
ובעיקר מה שמשפיע זה ה'תת מודע' שמחולק למוח יונקי = רגשות (אהבה הזדהות כבוד וכו') .
ומוח זוחלי = הישרדותי (כמו אוכל ושינה) שהוא הכי משפיע.
בשלב זה אני מקצר למרות שזה לא מספיק מובן למי שלא בתחום.
אבל העיקר מה שנוגע כעת לנידוננו - זו הידיעה המרעישה שהוא ועוד כותבים שאם תפעל לפי הכללים - כמעט בטוח שזה יעבוד והציבור פשוט יעשה את מה שביקשת!
ולא כי השכל כך אומר - אלא כי פרסומת נכונה מפעילה את התת מודע! וממילא כבר השכל יסביר לעצמו שזה גם צודק וחכם וכו' !

השאלה האם זה שייך לכל הגמ' בסוף הזהב המגדירה מה מותר ומה אסור מצד אונאה.
ואם נרצה להקצין - למה בכלל זה לא פלילי לפנות אל התת מודע ולהשתלט דרכו על המודע.
האם זה לא נקרא לתפוס בשבי מחשבתי כמו 'כת'???
קצת קשה לי להבין את השאלה.
אתה מגדיר את הפרסומת כהשתלטות עויינת על התת מודע.
ואז הקניה שמתבצעת היא כביכול ללא מודעות.

אביע את דעתי הענייה,
נמשיל זאת למשל, בו אני פוגש אדם שדובר שפה מסויימת, ואני מעוניין למכור לו מוצר, הבחירה שלי היא, האם לשוחח איתו בשפה שאולי אני מבין, אך הלקוח לא מבין, ואז לא אוכל למכור את המוצר.  או שאדבר אל הלקוח בשפתו שלו, ואז אוכל למכור לו את המוצר.

כך גם בנושא זה.
יש לנו רצונות שכליים, ויש לנו רצונות רגשיים. (יצריים)
אדם שעובר עבירה לתיאבון, זה אדם שהרצון הרגשי שלו גבר על הרצון השכלי, הוא רוצה לעבוד את הקב"ה, והוא לא רוצה לחטוא, אך הוא נכשל. כי העבירה היא לתאבון.
האם נאמר שאותו אדם, השתלט עליו התת מודע?
או נאמר את מה שאמרו חכמים, אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות.
רוח שטות=חוסר אחריות, התגברות והבחירה ברצון הרגשי מול הרצון השכלי.

כאשר משווקים לנו מוצר, פונים אלינו בשפה החזקה יותר, הרגשית.
לא פונים אל השכל שלנו, שזו השפה היותר קרה, והיותר רחוקה.

ולכן, לא חטפו לנו את התת מודע, מדברים אלינו בשפה הרגשית,

מי שלא יודע להשליט מח על לב, הרי שהוא דובר את השפה הרגשית, ומבין אותה ומתפתה.

מי שמשליט מח על לב, אף שהוא מבין היטב את השפה הרגשית, אך הוא לא דובר אותה,
הפרסומת לא תדבר אליו. הוא דובר את השפה השכלית.

ולכן לענ"ד, אין פה לא גזל ולא הונאה.
 
חלק עליון תַחתִית