לקיחת אחוזים בהתרמה


פותח הנושא
חכימא דיהודאי
משתמש ותיק
הודעות: 251
הצטרף: 22 ינואר 2019, 06:56
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 56 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

לקיחת אחוזים בהתרמה

שליחה על ידי חכימא דיהודאי » 14 מרץ 2019, 12:45

מותר לכתחילה?
צריך להודיע לתורמים?
יש הגבלת אחוזים? ואם יש עמלות גם על הגביה [אשראי, מערכת מאצ'ינג וכדו'] צריך לקחת פחות?
אם ברור לי שהייתי מתרים גם בלי התמורה, גם מותר?

סמל אישי של משתמש

דוד ריזל (הפרסומאי)
משתמש ותיק
הודעות: 1245
הצטרף: 05 פברואר 2017, 12:10
נתן תודה: 680 פעמים
קיבל תודה: 412 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לקיחת אחוזים בהתרמה

שליחה על ידי דוד ריזל (הפרסומאי) » 14 מרץ 2019, 13:09

למה לא ?
למזכיר במשרד הישיבה מותר לקבל משכורת ?
לטבח, למנקה, לר"מ, לכולם מותר.
ורק למתרים אסור ?
רק צריך שיהיה בשיעור המקובל וההוגן שלא למעול בכספי הקדש.


פותח הנושא
חכימא דיהודאי
משתמש ותיק
הודעות: 251
הצטרף: 22 ינואר 2019, 06:56
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 56 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לקיחת אחוזים בהתרמה

שליחה על ידי חכימא דיהודאי » 14 מרץ 2019, 13:21

עכשיו ראיתי שכבר יש אשכול בעניין http://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=2688


שף ויתיב
הודעות: 88
הצטרף: 08 יוני 2017, 01:00
קיבל תודה: 29 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לקיחת אחוזים בהתרמה

שליחה על ידי שף ויתיב » 15 מרץ 2019, 01:26

ידוע מגדולים שאמרו עד ארבעים ותשע אחוז מו"ר הגר"י טשזנר אמר לי בשם הגרח"ק עד שלושים אחוז. ובחורים עד עשר. כמדומה שכך שמעתי.
ואמר שא"צ להודיע לתורמים.


פותח הנושא
חכימא דיהודאי
משתמש ותיק
הודעות: 251
הצטרף: 22 ינואר 2019, 06:56
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 56 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לקיחת אחוזים בהתרמה

שליחה על ידי חכימא דיהודאי » 16 מרץ 2019, 20:25

שף ויתיב כתב:
15 מרץ 2019, 01:26
ידוע מגדולים שאמרו עד ארבעים ותשע אחוז מו"ר הגר"י טשזנר אמר לי בשם הגרח"ק עד שלושים אחוז. ובחורים עד עשר. כמדומה שכך שמעתי.
ואמר שא"צ להודיע לתורמים.
יש מקור אמיתי ל49%?
באשכול http://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=2688 לא מצאתי מקור מבוסס לכך.
ההבדל בין בחור לבעל משפחה הוא באומדנא בדעת הנותן?


שלומי טויסיג
משתמש ותיק
הודעות: 496
הצטרף: 16 ינואר 2020, 22:08
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 75 פעמים
קיבל תודה: 79 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לקיחת אחוזים בהתרמה

שליחה על ידי שלומי טויסיג » 20 ינואר 2020, 19:25

כתורמים צדקה וחלק מהסכום הולך לטובת המתרים האם אנו צריכים לחשוש מהפסד התרומה? כמה אחוזים ניתן לתת לטובת המתרים?
הרב דני שורץ | אמונת עתיך 114 (תשע"ז), עמ' 55- 57
שאלה
בימינו מקובל ששכרם של המתרימים העובדים בעבור ארגוני צדקה, ישיבות ומוסדות חסד הוא אחוז מסוים מהתרומה שהשיגו, ויש לשאול: כמה אחוזים מהתרומה מותר לארגון לתת למתרימים, או לחילופין כמה אחוזים מותר למתרימים לגבות?

א. ההיתר לתת אחוזים מתרומה
ראשית יש לברר: מנין שמותר להפריש מתרומה לטובת המתרים? כתב על כך הרב שטרנבוך,[1] שההיתר לתת למתרים הוא משום שזו טובתם של העניים,[2] כי אם לא יקבל המתרים שכר טרחה, לא נמצא מי שיסכים לעסוק בהתרמה, ולכן ניחא לאלו שנאסף הכסף בעבורם שחלקו יינתן למתרים, וסיים את דבריו במילים: 'וכבר נהגו כן שמקבל בשכרו אחוזים וזה ממריצו לפעול'. מדבריו מובן מדוע איננו חוששים להפסדם של אלו שהתרומה יועדה להם, אולם עדיין יש לשאול: כיצד אנו עוברים על דעת התורם ומעבירים למתרים חלק מהסכום שניתן לצורך מטרה מוגדרת? תשובה לכך ניתן למצוא בדברי הרב יצחק זילברשטיין,[3] שאומר שאפשר להחשיב את כל הסכום שניתן למשולח שהולך וטורח ואוסף כספים בעבור הישיבה בכלל הנדר שנדר הנותן לתת, כי אין זה שונה משכר האומנין שבהקשרו נאמר בגמרא (שבועות י ע"ב): 'מותר הקטורת מה היו עושין בה? מפרישין ממנה שכר האומנין', ומכיוון שהמשולח טורח ויגע על התרומה, מגיע לו שכר על עבודתו.[4] אם כן ניתן להפריש חלק מהסכום שנתרם כשכר למתרים, ואין בכך גזל מצד העניים שהכסף יועד להם, שכן הם מוחלים כדי שתרימו בעבורם סכום גדול יותר, ומצד התורם אין בכך גזל שכן ברור שהמתרים ראוי לשכר תמורת טרחתו בהשגת התרומה, ולנותן הצדקה ברור שהארגון נותן שכר למתרים מכסף התרומה.

ב. הגבול העליון
מצאנו בכמה ספרים שהגבול העליון לסכום הניתן למתרים מהתרומה הוא קרוב לחמישים אחוז ממנה, כלומר צריך שלפחות רוב הכסף יגיע למטרה שלשמה הוא נאסף. הרב שטרנבוך (שם) מבאר שהטעם לזה הוא אומדנא ברורה שהנותנים לא מתכוונים שרוב הכסף יגיע למתרים, אלא כוונתם שהחלק הגדול מתרומתם ילך למוסד. הוא מוסיף מילים חריפות כנגד מתרים הרוצה יותר ממחצית הסכום לעצמו, ואומר שהוא מרמה את הציבור ונחשב הדבר לגזלה. כך כותב גם הרב מנשה קליין (קטן) בשו"ת 'משנה הלכות' (ח"ד סי' רלז), שמתבטא במילים חריפות כנגד מתרימים הלוקחים מעל ממחצית התרומה:

אני תמה האיך יעלה על דעת מי שהוא לחייב הישיבה לתת לו מחצה צדקה ממה שהם מקבלים... הרבה יש להרהר בזה אי לא הוה גזל ממש...

בהמשך הוא כותב טעם דומה לטעמו של הרב שטרנבוך, שהאומדנא הפשוטה היא שאין בדעתו של התורם לתת את התרומה אם ידע שיותר ממחצית מהסכום מקבל המתרים. עולה מדבריהם שאין לתת למתרים את רוב הכסף הנאסף, ומתרים שעושה כך קרוב לעבור על איסור גזל.

ג. כיצד אומדים את הסכום הראוי
לאחר שקבענו שהגבול העליון הוא קרוב לחמישים אחוז מהתרומה, עדיין יש לברר כיצד נאמוד מהו האחוז הראוי לתת למתרים. לעיל ראינו שהרב זילברשטיין מבסס את ההיתר לתת כסף למתרים על כך שהוא מקבל שכר תמורת עבודתו. על פי עקרון זה אומר הרב מנחם מנדל שפרן (קובץ הישר והטוב כרך יב עמ' כה):

שלעולם שכר האיסוף צריך למדוד ולשער בכל מקרה לגופו של ענין... לפי כמות הזמן והמאמץ שנדרש האספן להשקיע בעבודתו והמוניטין הקיימים למוסד שלשמו הוא אוסף.

בדבריו אין הוא קובע אחוזים מוחלטים מהתרומה שמותר לתת למתרים, אבל למדנו מדבריו שיש לקבוע זאת ע"פ אומדנות המעריכות את הטורח בהשגת התרומה. טעמו הוא שאין דומה הטורח בשכנוע לתת תרומה גדולה כטורח בהשגת תרומה קטנה, ואין דומה הטורח בשכנוע לתרום בעבור מוסד מוכר כטורח לתרום בעבור מוסד שאינו מפורסם, ולפי העבודה המוטלת על המתרים ייקבע שכרו. בספר הלכות צדקה[5] ליקט דעות שונות לגבי גובה השכר שמותר לתת למתרים – בין 25% ל-49% מהתרומה.

סיכום
לכל הדעות הסכום המרבי מתוך התרומה שמותר לתת למתרים בעבור צדקה, תלמוד תורה וחסד הוא מעט פחות מחמישים אחוז ממנה. אם נותנים יותר ממחצית התרומה למתרים, קרוב הדבר להיות גזל של התורם ושל אלו שתרמו בעבורם. מדברי הפוסקים נראה שלא נוחה דעתם גם מנתינת סכום הקרוב לחמישים אחוז, ולדעתם ראוי לתת הרבה פחות מחמישים אחוז. את ההערכה לסכום הראוי למתרים נראה שיש לעשות ע"פ הטורח שיש בעבודת המתרים בהשגת התרומה.



[1]. שו"ת תשובות והנהגות ב, סי' תעה.

[2]. את הסברה של הערכת טובת העניים וההנחה שהם מוותרים במקום מסוים על רווח לטובת רווח עתידי במקום אחר למד הרב שטרנבוך מהסוגיה בערכין ו, ע"ב, שרבי ינאי יזיף ופרע משום דניחא להו לעניים. סברה זו מופיעה בסוגיות נוספות, ראה בבא מציעא יב, ע"ב), גיטין ל, ע"א וברש"י שם).

[3]. חשוקי חמד, שבועות י ע"ב.

[4]. וכן כתב סברה זו שבט הלוי, ח"ב סי' קכב, והוכיח מסוגיה זו.

[5]. ספר הלכות צדקה, סי' יט סעי' א, נדפס בעילום שם המחבר באייר תשס"ט, מעוטר בהסכמות הרב חיים פנחס שיינברג, הרב יעקב מאיר שטרן והרב מתתיהו דייטש. הספר נמצא באינטרנט באתר היברובוקס.


שלומי טויסיג
משתמש ותיק
הודעות: 496
הצטרף: 16 ינואר 2020, 22:08
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 75 פעמים
קיבל תודה: 79 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לקיחת אחוזים בהתרמה

שליחה על ידי שלומי טויסיג » 20 ינואר 2020, 19:26

כמה אחוזים מותר לארגון צדקה לתת למתרימים?
שאלה:

בימינו מקובל שבעבור ארגוני צדקה, ישיבות ומוסדות חסד עובדים מתרימים בעבור אחוז מסוים מהתרומה, ונשאלת השאלה כמה אחוזים מותר לארגון לתת למתרימים או לחילופין כמה אחוזים מותר למתרימים לגבות?

תשובה:

ההיתר לקבל אחוזים מתרומה

ראשית יש לברר מנין בכלל שמותר להפריש מהתרומה לטובת המתרים, שכן הכסף ניתן בעבור צדקה וחסד או להחזקת ישיבה, אם כן מנין שמותר לתת מסכום זה למתרים? כתב על כך הרב שטרנבוך בשו”ת תשובות והנהגות (ב סימן תעה):

הנה מה שנהגו שהמשולח לוקח לעצמו חלק, זה ודאי מותר כיון שזהו טובת העניים שאם לא יקבל שכר טירחה כפועל לא נמצא משולח, ועיין בערכין (ו, ב) בהא דרבי ינאי יזיף ופרע משום דניחא להו לעניים, וגם כאן ניחא להו בכך, וכבר נהגו כן שמקבל בשכרו אחוזים וזה ממריצו לפעול.

ניתן להביא ראיה נוספת לדבריו מהגמרא בבא מציעא (יב, ב), המבארת את שיטת רבי יוסי המתיר לבנו ואשתו של פועל לאסוף לקט אחריו בין אם הוא שכיר ובין אם הוא אריס. מסביר רבא שאף שאין זכיה לקטן, מתיר רבי יוסי גם לבנו של אריס המוגדר כעשיר ללקט כי “עשו שאינו זוכה כזוכה, מאי טעמא – עניים גופייהו ניחא להו, כי היכי דכי אגרו לדידהו נלקוט בנייהו בתרייהו.” הרי שבמקום שברור לנו כי העניים מוחלים על הפסד מסוים כדי שירוויחו יותר בסופו של דבר, אנו אומרים כי הם מוחלים על ההפסד.

כל ההיתר שכתבנו לעיל מסביר מדוע מצד מקבלי התרומה ניתן לתת חלק מהסכום עבור המתרים ואיננו חוששים להפסדם, אולם עדיין יש לשאול כיצד ניתן לעשות זרת מצד התורם, כלומר כיצד אנו לוקחים חלק מהסכום אותו תרם בעבור מטרה מסוימת ומעבירים אותו למתרים? תשובה לזה ניתן למצוא בדברי הרב יצחק זילברשטיין בספרו חשוקי חמד (שבועות י, ב) וז”ל:

והנה כל משולח שהולך וטורח ואוסף כספים עבור הישיבה, אפשר להחשיב את כל הסכום בכלל הנדר, אף שהמשולח לוקח אחוזים לעצמו, ולא גרע משכר האומנין שאיתא בשבועות דף י ע”ב שמותר הקטורת היו מפרישין ממנה שכר האומנין. אולם כל זה כאשר המשולח טרח ויגע על התרומה, ושכנע אותו לתרום אז יכול לקחת אחוזים לעצמו, שכיון שעבד מגיע לו תמורה… אבל באופן שהמשולח לא טרח כלום, וממילא נדר לצדקה, אין לו לתת חלק מהצדקה למשולח…

נסכם ונאמר שניתן להפריש חלק מהסכום שנתרם כשכר למתרים ואין בכך גזל מצד העניים בעבורם יועד הכסף, שכן הם מוחלים כדי שבסופו של דבר יקבלו סכום גדול יותר, ומצד התורם אין בכך גזל, שכן ברור שהמתרים ראוי לשכר מסוים בעבור טרחתו בהשגת התרומה, ולנותן הצדקה ברור שהארגון נותן שכר למתרים מכסף התרומה.

הגבול העליון

מצאנו בכמה ספרים שקובעים שהגבול העליון המותר לתת למתרים הוא קרוב חמישים אחוז, או בלשון אחרת צריך שלכל הפחות רוב הכסף יגיע למטרה לשמה הוא נאסף. וכך כותב הרב שטרנבוך (שם):

מיהו הנותנים לא מתכוונים שיהא רובו למשולח, ובפרט כשגובה נתינות גדולות ודאי כוונתם שעכ”פ חלק הגדול ילך למוסד, והמשולח כאן שרוצה יותר מהרוב לעצמו מרמה הוא את הציבור והוי גזילה, ורק בנתינות קטנות יש לומר דלא איכפת להו אף שרוב הכסף לו, אבל בנתינות חשובות צע”ג הלוא הוא עובר על דעת בעה”ב והוי גזלן כמבואר בב”מ (עח ב) והיאך נכשלין באיסור גזל.

הרי שלדעתו אם נותנים למתרים יותר ממחצית מהתרומה קרוב הדבר להיות גזל ממש!

עם הגבול העליון שלפחות רוב הכסף יגיע למטרה לשמה נאסף מסכים גם הרב מנשה קליין (קטן) בשו”ת משנה הלכות (ד סימן רלז), תחילה הוא פותח במילים חריפות:

אבל לטענת המשולח אני תמה האיך יעלה על דעת מי שהוא לחייב הישיבה לתת לו מחצה צדקה ממה שהם מקבלים ועל הראשונים אנו בושים ואתה בא להוסיף עליהם שהרי בעיקר גביית כסף על אחוזים כאלו שלוקח חמישים ולפעמים שבעים וחמש ולפעמים אפילו תשעים אחוזים להמשולח והיתר להישיבה הרבה יש להרהר בזה אי לא הוה גזל ממש…”

ובהמשך דבריו הוא מבאר את טעם קביעתו זו. בדומה לרב שטרנבוך גם הוא אומר שהאומדנא הפשוטה היא, שאין בדעתו של התורם לתת את התרומה אם ידע שיותר ממחצית מהסכום מקבל המתרים, וז”ל:

והטעם דהרי ידוע ומפורסם הוא לכל דמי שנותן נדבה למשל מאה דוללאר או פחות או יותר אלו ידע שהמשולח יקח לעצמו שמונים דאללאר מזה או תשע מאות או חמש מאות מאלף מעולם לא היה נותנם לו, והוה יותר אומדנא דמוכח מההיא דזבין נכסי על מנת למיסק לארעא דישראל ולא סליק דהמכר בטל, ופשוט דאם יכנס המשולח לעצמו או יכנסו שניהם יחדיו לנדבן אחר וזה יאמר שגובה לישיבה והשני יאמר שגובה לעצמו לזה יתן בשביל הישיבה מאה פעמים ולמשל לישיבה יתן מאה דאללאר ולהיחיד יתן דאללאר אחד או אפילו חמשה או עשרה דאללאר, אבל דבר ברור הוא שלא יתן לו חמישים אחוז ממה שנתן להישיבה וכ”ש לא שמונים ובפרט במעות ונדבות יותר גדולות וזה פשוט לכל בר דעת. וגדולה מזו דאפילו באים בשביל ישיבה רק בלתי ידועה כל כך יתנו לו סך עשרה דאללאר למשל וכשיבקש לישיבה מפורסמת יתנו לו מאה פעמים ככה הרי שהוא נותן הצדקה עבור הישיבה ות”ת ומעולם לא היה נותן כסף כזה להמשולח נמצא דהוא אומדנא דמוכח דלאו לו נתן. וגם שהמשולח בא עמו בטענה ובהמתקת דברים מספר לו שיש בהישיבה ככה וככה ילדים וראשי ישיבות וכו’ ועליהם הוא נותן ובלאו הכי לא היה נותן ואיכא כאן גניבת הדעת מפורש ואומדנא דמוכח כזה דלאו לדידיה הוא נותן.

עולה מדבריהם שאין לתת למתרים את רוב הכסף הנאסף, ומתרים שמקבל אחוזים קרוב לעבור על איסור גזל.

כיצד אומדים את הסכום הראוי

עדין יש לשאול כיצד נאמוד את האחוז הראוי לתת למתרים? לעיל ראינו שהרב זילברשטיין ביסס את ההיתר לתת כסף למתרים על כך שהוא מקבל שכר תמורת עבודתו, על היסוד שמדובר בשכר עבודה ביסס הרב מנחם מנדל שפרן את הדרך בה יש להעריך את שיש לתת למתרים וכך הוא כותב בקובץ הישר והטוב (כרך י”ב עמוד כה):

עלינו להתייחס לשמועה האמורה שמותר לכל אספן לקחת אחוז מסך תרומות בצורה שונה, שלעולם שכר האיסוף צריך למדוד ולשער בכל מקרה לגופו של ענין כמתבאר לעיל לפי כמות הזמן והמאמץ שנדרש האספן להשקיע בעבודתו והמוניטין הקיימים למוסד שלשמו הוא אוסף. ההוראה רק אומרת שאפילו במקום ששיווי עבודתו של האספן מגיעה לאחוזים גבוהים מסך התרומות כל עוד שרוב הכסף נשאר בקופת הצדקה יש לעמלה זו הצדקה עפ”י דין אבל אם יטול לעצמו מחצית מהרווחים ולא יישאר לצרכי הצדקה והנהנים ממנה יותר ממחצית הכסף אין הדבר ראוי…

אם כן לפי דבריו לא ניתן לקבוע כללים מוחלטים באחוזים הניתנים לתורם, מלבד הגבול העליון, שרוב הכסף יגיע למטרה לשמה הוא נתרם. בתוך הגבול המוחלט של חמישים אחוז יש לעשות אומדנות שונות המעריכות את גודל הטורח שהיה בהשגת התרומה, שכן אין דומה הטורח בשכנוע לתת תרומה גדולה מאד כטורח בנתינת תרומה קטנה, ואין דומה הטורח בשכנוע לתרום בעבור מוסד מוכר כטורח לתרום בעבור מוסד שאינו מפורסם. בכל אופן ברור שלפי דבריו יש לראות את המתרים כעבוד המקבל שכר בעד עבודתו, ולפי העבודה המוטלת עליו כך יקבע שכרו.

בספר הלכות צדקה[1] (סימן יט, א) הביא דעות שונות בגובה השכר אותו מותר לתת למשולח, ובהערות שם ציין את המקורות לדעות הללו ואלו הם:

ארחות רבנו (ח”ג עמ’ קלט) … מו”ר הגרי”י קניבסקי זצ”ל אמר לתת למשולח עד שלושים וחמש אחוז מהכסף שאוסף עבור הישיבה חוץ מההוצאות שיש לו עכ”ל. מעשה הצדקה (עמ’ מג הערה 4)… אמר לי מו”ר הגרח”פ שיינברג שליט”א שהשיעור לדעתו הוא עד 25 אחוז ושיעור זה הגון הוא, יותר מזה מותר דיעבד עד 50 אחוז, ושמעתי מטו כן משמיה דמרן החזו”א זצ”ל, אם כי לא ידעתי היתר לזה היכא שבוודאי אם התורם היה יודע כן לא היה תורם עכ”ל. שו”ת שבט הלוי (ח”ב סי’ קכ”ב)… הנה מעיקר הדין צריך לעשות המצוה בחינם, אם לא מי שפרנסתו מזה… מיהו פשוט דאם יש חשש בטול המצוה ע״י שאינו לוקח שכר בטלה מוטב שיקח שכר בטול זמנו, ועיין בכנה״ג חו״מ סימן של״א בהג״ה ב״י אות ז שכתב דהרגילות היה לקבל שליש או רביעי… משפט וצדקה (פרק ז הערה ד) וז”ל ושמעתי בשם גדולים שאין לגבאי ליטול שכרו רק פחות מחצי ולא נתברר לי אמיתות השמועה עכ”ל.

סיכום

ראינו אם כן שהאחוז המקסימלי לכל הדעות אותו מותר לתת למתרים בעבור צדקה, תלמוד תורה וחסד הוא מעט פחות מחמישים אחוז. אם נותנים יותר ממחצית התרומה למתרים קרוב הדבר להיות גזל של התורם ושל אלו בעבורם תרמו. מדברי הפוסקים נראה שלא נוחה דעתם גם מסכום הקרוב לחמישים אחוז ולדעת ראוי לתת הרבה פחות מחמישים אחוז. את הערכה לסכום הראוי למתרים נראה שיש לעשות ע”פ הטורח שיש בעבודתו בהשגת התרומה.

וראוי להוסיף עוד מדברי הרב שפרן (שם):

בענין זה יש להוסיף שאף שמקובל בזמנינו לקחת שכר עבור איסוף תרומות כל זה שאוסף למוסדות צדקה וחסד או לישיבות ומוסדות חינוך אבל עבור איסוף לצרכי נזקקים מסוימים כחתן יתום או משפחה שנקלעה לקשיים או לחולה שצריך כסף לרפואתו וכדו’ אין מקובל לקחת כלל שכר אלא עושים ומעשים לשם שמים שלא ע”מ לקבל פרס ואלו שגם את זה עושים קרדום לחפור בה משנים מדעת הנותנים וגורמים שאנשים ימנעו וינעלו דלת בפני גבאי צדקה אחרים וגורמים שם רע למתעסקים לש”ש ועתידים ליתן את הדין והם בכלל האנשים שאינם מהוגנים שהזכירו חז”ל לענין זה.

[1] נדפס בעילום שם המחבר באייר תשס”ט, מעוטר בהסכמות הרב חיים פינחס שיינברג, הרב יעקב מאיר שטרן והרב מתתיהו דייטש.


שלומי טויסיג
משתמש ותיק
הודעות: 496
הצטרף: 16 ינואר 2020, 22:08
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 75 פעמים
קיבל תודה: 79 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לקיחת אחוזים בהתרמה

שליחה על ידי שלומי טויסיג » 20 ינואר 2020, 19:27

כמה אחוזים מותר לגבאי צדקה לקחת לעצמו
דיין בבית הדין נתיבות חיים
ט"ו ניסן ה'תשע"ב
בעניין גבאי צדקה כמה מותר לקחת לכיסן מהכסף שמגייס, ואם מותר איך הדבר מסתדר אם דעת התורם שתרם למשפחה נזקקת או לישיבה ולא לבן אדם זה, ואין לומר שעל דעת זה תרם שכן הציבור החילוני אינו יודע מהמנהג הזה אולי הציבור החרדי מודע לדבר ועל דעת זה תרם, אבל לא הציבור החילוני. אם אפשר גם מקורות לתשובה תזכו למצוות

תשובה:

שלום רב,

אסור לו לקחת על דעת עצמו, אבל מותר לו לסכם עם העני או המוסד שהוא מבקש שכר טרחה. אם לא סיכם מראש אינו יכול לדרוש רק שכר מינימאלי המקובל בשוק.
מוסד ידוע צריך לשלם פחות אחוזים, כיון שהשם של המוסד מדבר על עצמו ועבודת המתרים קלה. ומשפחה עניה חייבת לשלם יותר.

אם לוקחים שכר מוגזם, גם אם בהסכמת המוסד או העני, הרי זה גזל, כיון שהתורם ודאי לא תרם על דעת כן. אבל בשכר סביר, לא נראה שיש בעיה, אף אם התורם חילוני, שגם חילוני אמור להבין שאנשים לא עובדים חינם.

מקורות:

לעניין פועל שעובד ללא סיכום מראש עיין שו”ע חו”מ סי’ שלב סעיף א וברמ”א סעיף ד.
לגבי שכר מוגזם עיין שו”ת משנה הלכות ח”ד סוף סי’ רלז, הדוגמא שם היא על חמישים אחוז. ועיין עוד כאן.
המתרים אינו לוקח מכספי התורם, אלא כל התרומה עוברת לבעלות המוסד או העני והמתרים גובה שכר מהמוסד או העני. ממילא אין צורך שהתורם ידע שהמתרים לוקח שכר, אלא שלא תהיה ‘אומדנא דמוכח’ שאם היה יודע לא היה תורם.


מעל הסטנדרט
משתמש ותיק
הודעות: 579
הצטרף: 15 מרץ 2020, 16:57
נתן תודה: 94 פעמים
קיבל תודה: 106 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לקיחת אחוזים בהתרמה

שליחה על ידי מעל הסטנדרט » 26 מרץ 2020, 17:03

למען הציבור וכדי שיהו שפתי מו"ר דובבות בקבר הוסיף כי מהגאון הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל שמעתי עד 25 אחוז מותר, ואין צריך להודיע אלא א"כ יש אומדנא שלא אמורים לקחת אחוזים.
לא נכנב כרגע לסברות כי ראיתי שכבר דנו בזה קודמי עוד לפני שידעתי מזה פורום לתורה

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא

חזור אל “דיני ממונות”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח