תמים אמר:
הרב דיין אשמח לפירוט מה מצומצם במשפט הזה ומה קשור לשערי ההלכה
אנסה להסביר את דברי, הדברים שנאמרו לעיל "דיון שדנו בזה והכריעו גדולי עולם בענין אין טעם לדון בדבריהם" אינם ראויים להאמר בבית המדרש, יחד עם כל הטענות שהשמיע כותב הדברים הנ"ל, כבוד שמים העלה פה דיון חשוב, והכותב הנ"ל השיב דברים שאינם של טעם ולא לגופו של דיון, ובכללם כתב שאין טעם לדון במה שהכריעו גדולי עולם, המשפט הזה לא ראוי שיאמר מפי תלמידי חכמים העמלים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, בין ספרדים בין חסידים ובין ליטאים, כי אם לא נדון בדבריהם ונדע את שורש הדין והטעמים שמחמתם פסקו את הדין, איך נדע האם דין זה משפיע על הפסק בשאלה העומדת לפנינו? אטו עמי ארצות אנן שקוראים תשובה באחד מספרי השותי"ם ונראה לנו שזה דומה לענין שלנו ועל פי זה נפסוק את הדין בנידון דידן בלא להבין את שורש הדברים ומקורותיהם? אוי לו לאותו מורה הוראה שכך יעשה, והרי הוא מהמורים הלכה מתוך המשנה שהם בכלל מבלי עולם.
והדוגמא שלפנינו היא דוגמא מצויינת, גם אם נניח שנמצא את דברי המהר"י בסאן שתיקן שמגיע לבת עשר אחוז מהירושה, אם ניקח את הפסק הזה כמות שהוא, ועל פי זה נחליט שאסור לזייף את חתימת הבת, הרי זה עיוות דין גמור, ראשית צריך להבין האם זו תקנה ממונית שתיקן מעצמו, או שזה זכות ממונית מעיקר הדין, ואם זה תקנה ממונית צריך לדעת מה מחייב אותנו לקבל אותה, ואם זו זכות ממונית צריך לדעת מה גורם את הזכות הזו, ונפק"מ אם אפשר לעקוף את הגורם הזה על ידי זיוף החתימה. ועוד כהנה וכהנה שאיני רואה צורך להאריך בדברים הפשוטים אלא רק להבהיר על מה אני מתכוון.
ואשר על כן, לומר שגדולי ספרד וחלק מהחסידים כך נוהגים לפסוק הלכה, הרי זה זלזול גמור ותליית בוקי סריקי בגדולי עולם.
ואיני חושד ח"ו בהרב תמים שכוונתו היתה לומר כן, ומסתמא הכוונה היתה על הבדלים אחרים שאנו מוצאים בין פוסקי אשכנז לפוסקי ספרד, וכבר התבארו מקצתם בהקדמה לשו"ת רב פעלים, וודאי שיש הבדלים בין הגישה לפסק בין הפוסקים, וגם בתוך הספרדים והליטאים בעצמם יש הרבה גישות וחילוקים, מ"מ עיקר הזעקה שלי היתה על מה שקצת נשמע מתוך הדברים שיש פוסקים שנוהגים כמו שנכתב לעיל, ועל זה ראיתי צורך למחות. ואבקש מחילה אם מדברי נשמע זלזול אישי במישהו. כי אין כוונתי לזה כלל.