אתר ספריא, כשר?

א'פאשטע ייד

משתמש רשום
מישהו יודע לומר איזו מילה על אתר 'ספריא'?
האם זהו אתר לימוד יהודי או מסיונרי או משהו אחר?
משום מה פתוח בנטפרי.
אינני מכיר את האתר, אבל הדמויות שם של עורכי האתר לא נראות במיוחד...
שמא צריך להעיר לנטפרי על כך?
 

במבי

משתמש ותיק
אמנם עורכיו לא חרדיים אך הם עשו עבודה מדהימה ויש שם גישה נוחה לכל ספרי הקודש הבסיסים ומפרשיהם.
(אני משתמש באתר זה בשימוש יומיומי)

ותתנחם שזהו אחראי הרכש

Screenshot_20210809-221327_Chrome.jpg
 

המלבן

משתמש רגיל
במבי אמר:
אמנם עורכיו לא חרדיים אך הם עשו עבודה מדהימה ויש שם גישה נוחה לכל ספרי הקודש הבסיסים ומפרשיהם.
(אני משתמש באתר זה בשימוש יומיומי)

ותתנחם שזהו אחראי הרכש

Screenshot_20210809-221327_Chrome.jpg
נו שויין, אתה מתעלם משאר הג'וקרים שם...
 

א'פאשטע ייד

משתמש רשום
פותח הנושא
שלחתי בקשה לנטפרי לבדוק את האתר, וכנראה שהחליטו לחסום אותו.
אגב, יש שם גם כמה עורכות, חוץ מהעורכים גלויי הראש...!
 

במבי

משתמש ותיק
המלבן אמר:
במבי אמר:
אמנם עורכיו לא חרדיים אך הם עשו עבודה מדהימה ויש שם גישה נוחה לכל ספרי הקודש הבסיסים ומפרשיהם.
(אני משתמש באתר זה בשימוש יומיומי)

ותתנחם שזהו אחראי הרכש

Screenshot_20210809-221327_Chrome.jpg
נו שויין, אתה מתעלם משאר הג'וקרים שם...



טוב....... זהו היזם של ספריא


ברט לקספיזר

brett.png


וא"ל ואפילו ...... מלאים מצוות כרימון !

וכך כתוב על האתר

 אנו עם הספר. במשך אלפי שנים, התרבות, המסורת והערכים שלנו מתקיימים באמצעות הטקסטים שלנו. ממסורת בעל פה דרך מגילות הכתובות בכתב יד ועד אוסף עצום של ספרים מודפסים, כל מדיום חדש הנגיש ידע וכלל יותר אנשים בשיח היהודי. אנו הדור שהופקד עליו להעביר את הטקסטים שלנו מהדפוס אל הדיגיטלי, כך שאותם טקסטים ייחשפו וישפיעו בדרכים חדשות ופורצות דרך.
 ספריא הוא מלכ"ר השואף לעיצוב עתיד הלימוד היהודי כך שיהא פתוח ושיתופי. אנו בונים ספריה חיה הפתוחה לציבור הרחב של טקסטים יהודיים, בעברית ובתרגומים שונים. באמצעות אותם טקסטים דיגיטליים, נוכל ליצור ממשקים חדשים ואינטראקטיביים למחשב, לטאבלט ולמכשיר סלולרי, ולהנגיש את האוצרות הטקסטואליים של היהדות לאוכלוסייה רחבה יותר.
 נגישותעבור העם היהודי,הטקסטים הם הירושה הקולקטיבית שלנו. הם שייכים לכולנו, ואנו רוצים שיהיו נגישים לכולם, להעמידם לרשות הציבור (public domain) או עם רשיונות ציבוריים ללא תשלום. בין אם מדובר בעמוד טקסט לשיעור או בהורדה של מסד הנתונים כולו עבור מחקר ופרויקטים חדשים, למשתמש תהיה גישה מלאה לאוסף כתבי הקודש.
 מתוך הכתבה ב"מקור ראשוןהפתיח - תורת הנגלה - שיטות של אמזון, ניסיון מבית גוגל, תפיסת עולם בנוסח ויקיפדיה וטקסטים בני אלפי שנים: היזמים שמאחורי האתר "ספריא" רוצים שכל גולש יוכל להתחבר למאגר עצום של כתבים יהודיים מכל הזמנים, ולהשתתף בעצמו בשיחה שנמשכת כבר דורות רבים. ואם המוציאים לאור של ספרי הקודש חוששים לאבד את פרנסתם, ברט לקספיזר, אחד משני מייסדי האתר, מציע להם לחפש את הפתרון ביוטיוב
 מהו הפרויקט -לקספיזר (מיוזמי האתר) מגדיר את האתר שלו כ"מאגר המידע הדיגיטלי הגדול ביותר של טקסטים יהודיים חינמיים, והמאגר הגדול ביותר של טקסט יהודי באנגלית. אנחנו רוצים להיות הפלטפורמה שתספק את חוויית המשתמש הכי טובה לטקסטים יהודיים, תרגומים והקשרים בין מקורות שונים. כרגע אנחנו מציעים למעלה ממיליון קשרים מוכרים בין הטקסטים".
 ההקשרים הנזכרים הם אחת הפונקציות המרשימות של הפרויקט. לצד כל פרק תנ"ך הנפתח על המסך מופיעה רשימת קישורים לאזכורים של הפסוקים הללו בתלמוד, בפרשנים ובספרות התורנית לענפיה. ספריא אף מציג תרשים צבעוני מרהיב המראה את הקשרים בין טקסטים בתנ"ך לאזכוריהם בתלמוד (גרפים אחרים ממחישים את מספר המילים בספרים קדומים ומאוחרים, או את ההתפלגות הגיאוגרפית של היצירה התורנית). כל קטע טקסט שעלה לאתר מכיל היפר־קישורים לטקסטים אחרים המשתמשים באותם מקורות. למי שמבקש להכין שיעור, מוצע בספריא כלי עזר יעיל במיוחד: דפי מקורות שיצרו משתמשים אחרים סביב הנושא המבוקש. כיום נמצאים אנשי ספריא בקשר עם ראשי רשת החינוך אמי"ת, בניסיון לבנות תוכנית משותפת של שימוש בתכנים שברשת לצורכי לימוד בכיתות.
 הוא מצטט את הרב עדין אבן־ישראל (שטיינזלץ), שאמר שלומד התורה של ימינו נמצא בצד אחד של השולחן, כשמעברו השני יושב כל מי ששותף בטקסט, ממשה רבנו והלאה. "המסורת היא שאתה לא חייב להסכים עם כולם – אבל אתה נשאר מחובר. הטקסט מחבר אותך לאותה שיחה, ובעזרת הטכנולוגיה קל לך יותר לראות ולהעריך את טבע השיחה. הרי גדולי הרבנים ידעו ויודעים שמדובר ברשת של קשרים, כי היה להם זמן להתעמק ולהבין את זה. אנחנו מקווים שדרך ספריא זה יהיה קל יותר גם ללומד התורה הממוצע".
 בינו לבין פרויקט השו"ת - אי אפשר לדבר על ספריא בלי להתייחס לדמיון בינו ובין "פרויקט השו"ת" הוותיק - מאגר המידע הממוחשב של כתבים תורניים, בדגש על ספרות הלכתית וספרי שאלות ותשובות. לצורך הפרויקט ההוא, שיצא לדרך בשנת ‭ 1963 ‬ במכון ויצמן וכיום מובל באוניברסיטת בר־אילן, פותח מנוע חיפוש המאפשר איתור טקסט על פי מילה מבוקשת. בניגוד לספריא, פרויקט השו"ת מוצע בתשלום, והטכנולוגיה שלו מיושנת יותר. נוסף לכך, התכנים שבו הם בעברית (וארמית) בלבד, ואילו ספריא שם דגש משמעותי על תרגומים לאנגלית של טקסטים יהודיים מכל הזמנים.
 
 

א'פאשטע ייד

משתמש רשום
פותח הנושא
במבי אמר:
המלבן אמר:
במבי אמר:
אמנם עורכיו לא חרדיים אך הם עשו עבודה מדהימה ויש שם גישה נוחה לכל ספרי הקודש הבסיסים ומפרשיהם.
(אני משתמש באתר זה בשימוש יומיומי)

ותתנחם שזהו אחראי הרכש

Screenshot_20210809-221327_Chrome.jpg
נו שויין, אתה מתעלם משאר הג'וקרים שם...



טוב....... זהו היזם של ספריא


ברט לקספיזר

brett.png


וא"ל ואפילו ...... מלאים מצוות כרימון !

וכך הוא כותב
 אנו עם הספר. במשך אלפי שנים, התרבות, המסורת והערכים שלנו מתקיימים באמצעות הטקסטים שלנו. ממסורת בעל פה דרך מגילות הכתובות בכתב יד ועד אוסף עצום של ספרים מודפסים, כל מדיום חדש הנגיש ידע וכלל יותר אנשים בשיח היהודי. אנו הדור שהופקד עליו להעביר את הטקסטים שלנו מהדפוס אל הדיגיטלי, כך שאותם טקסטים ייחשפו וישפיעו בדרכים חדשות ופורצות דרך.
 ספריא הוא מלכ"ר השואף לעיצוב עתיד הלימוד היהודי כך שיהא פתוח ושיתופי. אנו בונים ספריה חיה הפתוחה לציבור הרחב של טקסטים יהודיים, בעברית ובתרגומים שונים. באמצעות אותם טקסטים דיגיטליים, נוכל ליצור ממשקים חדשים ואינטראקטיביים למחשב, לטאבלט ולמכשיר סלולרי, ולהנגיש את האוצרות הטקסטואליים של היהדות לאוכלוסייה רחבה יותר.
 נגישותעבור העם היהודי,הטקסטים הם הירושה הקולקטיבית שלנו. הם שייכים לכולנו, ואנו רוצים שיהיו נגישים לכולם, להעמידם לרשות הציבור (public domain) או עם רשיונות ציבוריים ללא תשלום. בין אם מדובר בעמוד טקסט לשיעור או בהורדה של מסד הנתונים כולו עבור מחקר ופרויקטים חדשים, למשתמש תהיה גישה מלאה לאוסף כתבי הקודש.
 מתוך הכתבה ב"מקור ראשוןהפתיח - תורת הנגלה - שיטות של אמזון, ניסיון מבית גוגל, תפיסת עולם בנוסח ויקיפדיה וטקסטים בני אלפי שנים: היזמים שמאחורי האתר "ספריא" רוצים שכל גולש יוכל להתחבר למאגר עצום של כתבים יהודיים מכל הזמנים, ולהשתתף בעצמו בשיחה שנמשכת כבר דורות רבים. ואם המוציאים לאור של ספרי הקודש חוששים לאבד את פרנסתם, ברט לקספיזר, אחד משני מייסדי האתר, מציע להם לחפש את הפתרון ביוטיוב
 מהו הפרויקט -לקספיזר (מיוזמי האתר) מגדיר את האתר שלו כ"מאגר המידע הדיגיטלי הגדול ביותר של טקסטים יהודיים חינמיים, והמאגר הגדול ביותר של טקסט יהודי באנגלית. אנחנו רוצים להיות הפלטפורמה שתספק את חוויית המשתמש הכי טובה לטקסטים יהודיים, תרגומים והקשרים בין מקורות שונים. כרגע אנחנו מציעים למעלה ממיליון קשרים מוכרים בין הטקסטים".
 ההקשרים הנזכרים הם אחת הפונקציות המרשימות של הפרויקט. לצד כל פרק תנ"ך הנפתח על המסך מופיעה רשימת קישורים לאזכורים של הפסוקים הללו בתלמוד, בפרשנים ובספרות התורנית לענפיה. ספריא אף מציג תרשים צבעוני מרהיב המראה את הקשרים בין טקסטים בתנ"ך לאזכוריהם בתלמוד (גרפים אחרים ממחישים את מספר המילים בספרים קדומים ומאוחרים, או את ההתפלגות הגיאוגרפית של היצירה התורנית). כל קטע טקסט שעלה לאתר מכיל היפר־קישורים לטקסטים אחרים המשתמשים באותם מקורות. למי שמבקש להכין שיעור, מוצע בספריא כלי עזר יעיל במיוחד: דפי מקורות שיצרו משתמשים אחרים סביב הנושא המבוקש. כיום נמצאים אנשי ספריא בקשר עם ראשי רשת החינוך אמי"ת, בניסיון לבנות תוכנית משותפת של שימוש בתכנים שברשת לצורכי לימוד בכיתות.
 הוא מצטט את הרב עדין אבן־ישראל (שטיינזלץ), שאמר שלומד התורה של ימינו נמצא בצד אחד של השולחן, כשמעברו השני יושב כל מי ששותף בטקסט, ממשה רבנו והלאה. "המסורת היא שאתה לא חייב להסכים עם כולם – אבל אתה נשאר מחובר. הטקסט מחבר אותך לאותה שיחה, ובעזרת הטכנולוגיה קל לך יותר לראות ולהעריך את טבע השיחה. הרי גדולי הרבנים ידעו ויודעים שמדובר ברשת של קשרים, כי היה להם זמן להתעמק ולהבין את זה. אנחנו מקווים שדרך ספריא זה יהיה קל יותר גם ללומד התורה הממוצע".
 בינו לבין פרויקט השו"ת - אי אפשר לדבר על ספריא בלי להתייחס לדמיון בינו ובין "פרויקט השו"ת" הוותיק - מאגר המידע הממוחשב של כתבים תורניים, בדגש על ספרות הלכתית וספרי שאלות ותשובות. לצורך הפרויקט ההוא, שיצא לדרך בשנת ‭ 1963 ‬ במכון ויצמן וכיום מובל באוניברסיטת בר־אילן, פותח מנוע חיפוש המאפשר איתור טקסט על פי מילה מבוקשת. בניגוד לספריא, פרויקט השו"ת מוצע בתשלום, והטכנולוגיה שלו מיושנת יותר. נוסף לכך, התכנים שבו הם בעברית (וארמית) בלבד, ואילו ספריא שם דגש משמעותי על תרגומים לאנגלית של טקסטים יהודיים מכל הזמנים.
 מתוך הכתבה ב"מקור ראשוןהפתיח - תורת הנגלה - שיטות של אמזון, ניסיון מבית גוגל, תפיסת עולם בנוסח ויקיפדיה וטקסטים בני אלפי שנים: היזמים שמאחורי האתר "ספריא" רוצים שכל גולש יוכל להתחבר למאגר עצום של כתבים יהודיים מכל הזמנים, ולהשתתף בעצמו בשיחה שנמשכת כבר דורות רבים. ואם המוציאים לאור של ספרי הקודש חוששים לאבד את פרנסתם, ברט לקספיזר, אחד משני מייסדי האתר, מציע להם לחפש את הפתרון ביוטיוב
 מהו הפרויקט -לקספיזר (מיוזמי האתר) מגדיר את האתר שלו כ"מאגר המידע הדיגיטלי הגדול ביותר של טקסטים יהודיים חינמיים, והמאגר הגדול ביותר של טקסט יהודי באנגלית. אנחנו רוצים להיות הפלטפורמה שתספק את חוויית המשתמש הכי טובה לטקסטים יהודיים, תרגומים והקשרים בין מקורות שונים. כרגע אנחנו מציעים למעלה ממיליון קשרים מוכרים בין הטקסטים".
 ההקשרים הנזכרים הם אחת הפונקציות המרשימות של הפרויקט. לצד כל פרק תנ"ך הנפתח על המסך מופיעה רשימת קישורים לאזכורים של הפסוקים הללו בתלמוד, בפרשנים ובספרות התורנית לענפיה. ספריא אף מציג תרשים צבעוני מרהיב המראה את הקשרים בין טקסטים בתנ"ך לאזכוריהם בתלמוד (גרפים אחרים ממחישים את מספר המילים בספרים קדומים ומאוחרים, או את ההתפלגות הגיאוגרפית של היצירה התורנית). כל קטע טקסט שעלה לאתר מכיל היפר־קישורים לטקסטים אחרים המשתמשים באותם מקורות. למי שמבקש להכין שיעור, מוצע בספריא כלי עזר יעיל במיוחד: דפי מקורות שיצרו משתמשים אחרים סביב הנושא המבוקש. כיום נמצאים אנשי ספריא בקשר עם ראשי רשת החינוך אמי"ת, בניסיון לבנות תוכנית משותפת של שימוש בתכנים שברשת לצורכי לימוד בכיתות.
 הוא מצטט את הרב עדין אבן־ישראל (שטיינזלץ), שאמר שלומד התורה של ימינו נמצא בצד אחד של השולחן, כשמעברו השני יושב כל מי ששותף בטקסט, ממשה רבנו והלאה. "המסורת היא שאתה לא חייב להסכים עם כולם – אבל אתה נשאר מחובר. הטקסט מחבר אותך לאותה שיחה, ובעזרת הטכנולוגיה קל לך יותר לראות ולהעריך את טבע השיחה. הרי גדולי הרבנים ידעו ויודעים שמדובר ברשת של קשרים, כי היה להם זמן להתעמק ולהבין את זה. אנחנו מקווים שדרך ספריא זה יהיה קל יותר גם ללומד התורה הממוצע".
 בינו לבין פרויקט השו"ת - אי אפשר לדבר על ספריא בלי להתייחס לדמיון בינו ובין "פרויקט השו"ת" הוותיק - מאגר המידע הממוחשב של כתבים תורניים, בדגש על ספרות הלכתית וספרי שאלות ותשובות. לצורך הפרויקט ההוא, שיצא לדרך בשנת ‭ 1963 ‬ במכון ויצמן וכיום מובל באוניברסיטת בר־אילן, פותח מנוע חיפוש המאפשר איתור טקסט על פי מילה מבוקשת. בניגוד לספריא, פרויקט השו"ת מוצע בתשלום, והטכנולוגיה שלו מיושנת יותר. נוסף לכך, התכנים שבו הם בעברית (וארמית) בלבד, ואילו ספריא שם דגש משמעותי על תרגומים לאנגלית של טקסטים יהודיים מכל הזמנים.

על דא קא בכינא...
 

המלבן

משתמש רגיל
א'פאשטע ייד אמר:
במבי אמר:
המלבן אמר:
נו שויין, אתה מתעלם משאר הג'וקרים שם...



טוב....... זהו היזם של ספריא


ברט לקספיזר

brett.png


וא"ל ואפילו ...... מלאים מצוות כרימון !

וכך הוא כותב
 אנו עם הספר. במשך אלפי שנים, התרבות, המסורת והערכים שלנו מתקיימים באמצעות הטקסטים שלנו. ממסורת בעל פה דרך מגילות הכתובות בכתב יד ועד אוסף עצום של ספרים מודפסים, כל מדיום חדש הנגיש ידע וכלל יותר אנשים בשיח היהודי. אנו הדור שהופקד עליו להעביר את הטקסטים שלנו מהדפוס אל הדיגיטלי, כך שאותם טקסטים ייחשפו וישפיעו בדרכים חדשות ופורצות דרך.
 ספריא הוא מלכ"ר השואף לעיצוב עתיד הלימוד היהודי כך שיהא פתוח ושיתופי. אנו בונים ספריה חיה הפתוחה לציבור הרחב של טקסטים יהודיים, בעברית ובתרגומים שונים. באמצעות אותם טקסטים דיגיטליים, נוכל ליצור ממשקים חדשים ואינטראקטיביים למחשב, לטאבלט ולמכשיר סלולרי, ולהנגיש את האוצרות הטקסטואליים של היהדות לאוכלוסייה רחבה יותר.
 נגישותעבור העם היהודי,הטקסטים הם הירושה הקולקטיבית שלנו. הם שייכים לכולנו, ואנו רוצים שיהיו נגישים לכולם, להעמידם לרשות הציבור (public domain) או עם רשיונות ציבוריים ללא תשלום. בין אם מדובר בעמוד טקסט לשיעור או בהורדה של מסד הנתונים כולו עבור מחקר ופרויקטים חדשים, למשתמש תהיה גישה מלאה לאוסף כתבי הקודש.
 מתוך הכתבה ב"מקור ראשוןהפתיח - תורת הנגלה - שיטות של אמזון, ניסיון מבית גוגל, תפיסת עולם בנוסח ויקיפדיה וטקסטים בני אלפי שנים: היזמים שמאחורי האתר "ספריא" רוצים שכל גולש יוכל להתחבר למאגר עצום של כתבים יהודיים מכל הזמנים, ולהשתתף בעצמו בשיחה שנמשכת כבר דורות רבים. ואם המוציאים לאור של ספרי הקודש חוששים לאבד את פרנסתם, ברט לקספיזר, אחד משני מייסדי האתר, מציע להם לחפש את הפתרון ביוטיוב
 מהו הפרויקט -לקספיזר (מיוזמי האתר) מגדיר את האתר שלו כ"מאגר המידע הדיגיטלי הגדול ביותר של טקסטים יהודיים חינמיים, והמאגר הגדול ביותר של טקסט יהודי באנגלית. אנחנו רוצים להיות הפלטפורמה שתספק את חוויית המשתמש הכי טובה לטקסטים יהודיים, תרגומים והקשרים בין מקורות שונים. כרגע אנחנו מציעים למעלה ממיליון קשרים מוכרים בין הטקסטים".
 ההקשרים הנזכרים הם אחת הפונקציות המרשימות של הפרויקט. לצד כל פרק תנ"ך הנפתח על המסך מופיעה רשימת קישורים לאזכורים של הפסוקים הללו בתלמוד, בפרשנים ובספרות התורנית לענפיה. ספריא אף מציג תרשים צבעוני מרהיב המראה את הקשרים בין טקסטים בתנ"ך לאזכוריהם בתלמוד (גרפים אחרים ממחישים את מספר המילים בספרים קדומים ומאוחרים, או את ההתפלגות הגיאוגרפית של היצירה התורנית). כל קטע טקסט שעלה לאתר מכיל היפר־קישורים לטקסטים אחרים המשתמשים באותם מקורות. למי שמבקש להכין שיעור, מוצע בספריא כלי עזר יעיל במיוחד: דפי מקורות שיצרו משתמשים אחרים סביב הנושא המבוקש. כיום נמצאים אנשי ספריא בקשר עם ראשי רשת החינוך אמי"ת, בניסיון לבנות תוכנית משותפת של שימוש בתכנים שברשת לצורכי לימוד בכיתות.
 הוא מצטט את הרב עדין אבן־ישראל (שטיינזלץ), שאמר שלומד התורה של ימינו נמצא בצד אחד של השולחן, כשמעברו השני יושב כל מי ששותף בטקסט, ממשה רבנו והלאה. "המסורת היא שאתה לא חייב להסכים עם כולם – אבל אתה נשאר מחובר. הטקסט מחבר אותך לאותה שיחה, ובעזרת הטכנולוגיה קל לך יותר לראות ולהעריך את טבע השיחה. הרי גדולי הרבנים ידעו ויודעים שמדובר ברשת של קשרים, כי היה להם זמן להתעמק ולהבין את זה. אנחנו מקווים שדרך ספריא זה יהיה קל יותר גם ללומד התורה הממוצע".
 בינו לבין פרויקט השו"ת - אי אפשר לדבר על ספריא בלי להתייחס לדמיון בינו ובין "פרויקט השו"ת" הוותיק - מאגר המידע הממוחשב של כתבים תורניים, בדגש על ספרות הלכתית וספרי שאלות ותשובות. לצורך הפרויקט ההוא, שיצא לדרך בשנת ‭ 1963 ‬ במכון ויצמן וכיום מובל באוניברסיטת בר־אילן, פותח מנוע חיפוש המאפשר איתור טקסט על פי מילה מבוקשת. בניגוד לספריא, פרויקט השו"ת מוצע בתשלום, והטכנולוגיה שלו מיושנת יותר. נוסף לכך, התכנים שבו הם בעברית (וארמית) בלבד, ואילו ספריא שם דגש משמעותי על תרגומים לאנגלית של טקסטים יהודיים מכל הזמנים.
 מתוך הכתבה ב"מקור ראשוןהפתיח - תורת הנגלה - שיטות של אמזון, ניסיון מבית גוגל, תפיסת עולם בנוסח ויקיפדיה וטקסטים בני אלפי שנים: היזמים שמאחורי האתר "ספריא" רוצים שכל גולש יוכל להתחבר למאגר עצום של כתבים יהודיים מכל הזמנים, ולהשתתף בעצמו בשיחה שנמשכת כבר דורות רבים. ואם המוציאים לאור של ספרי הקודש חוששים לאבד את פרנסתם, ברט לקספיזר, אחד משני מייסדי האתר, מציע להם לחפש את הפתרון ביוטיוב
 מהו הפרויקט -לקספיזר (מיוזמי האתר) מגדיר את האתר שלו כ"מאגר המידע הדיגיטלי הגדול ביותר של טקסטים יהודיים חינמיים, והמאגר הגדול ביותר של טקסט יהודי באנגלית. אנחנו רוצים להיות הפלטפורמה שתספק את חוויית המשתמש הכי טובה לטקסטים יהודיים, תרגומים והקשרים בין מקורות שונים. כרגע אנחנו מציעים למעלה ממיליון קשרים מוכרים בין הטקסטים".
 ההקשרים הנזכרים הם אחת הפונקציות המרשימות של הפרויקט. לצד כל פרק תנ"ך הנפתח על המסך מופיעה רשימת קישורים לאזכורים של הפסוקים הללו בתלמוד, בפרשנים ובספרות התורנית לענפיה. ספריא אף מציג תרשים צבעוני מרהיב המראה את הקשרים בין טקסטים בתנ"ך לאזכוריהם בתלמוד (גרפים אחרים ממחישים את מספר המילים בספרים קדומים ומאוחרים, או את ההתפלגות הגיאוגרפית של היצירה התורנית). כל קטע טקסט שעלה לאתר מכיל היפר־קישורים לטקסטים אחרים המשתמשים באותם מקורות. למי שמבקש להכין שיעור, מוצע בספריא כלי עזר יעיל במיוחד: דפי מקורות שיצרו משתמשים אחרים סביב הנושא המבוקש. כיום נמצאים אנשי ספריא בקשר עם ראשי רשת החינוך אמי"ת, בניסיון לבנות תוכנית משותפת של שימוש בתכנים שברשת לצורכי לימוד בכיתות.
 הוא מצטט את הרב עדין אבן־ישראל (שטיינזלץ), שאמר שלומד התורה של ימינו נמצא בצד אחד של השולחן, כשמעברו השני יושב כל מי ששותף בטקסט, ממשה רבנו והלאה. "המסורת היא שאתה לא חייב להסכים עם כולם – אבל אתה נשאר מחובר. הטקסט מחבר אותך לאותה שיחה, ובעזרת הטכנולוגיה קל לך יותר לראות ולהעריך את טבע השיחה. הרי גדולי הרבנים ידעו ויודעים שמדובר ברשת של קשרים, כי היה להם זמן להתעמק ולהבין את זה. אנחנו מקווים שדרך ספריא זה יהיה קל יותר גם ללומד התורה הממוצע".
 בינו לבין פרויקט השו"ת - אי אפשר לדבר על ספריא בלי להתייחס לדמיון בינו ובין "פרויקט השו"ת" הוותיק - מאגר המידע הממוחשב של כתבים תורניים, בדגש על ספרות הלכתית וספרי שאלות ותשובות. לצורך הפרויקט ההוא, שיצא לדרך בשנת ‭ 1963 ‬ במכון ויצמן וכיום מובל באוניברסיטת בר־אילן, פותח מנוע חיפוש המאפשר איתור טקסט על פי מילה מבוקשת. בניגוד לספריא, פרויקט השו"ת מוצע בתשלום, והטכנולוגיה שלו מיושנת יותר. נוסף לכך, התכנים שבו הם בעברית (וארמית) בלבד, ואילו ספריא שם דגש משמעותי על תרגומים לאנגלית של טקסטים יהודיים מכל הזמנים.

על דא קא בכינא...
השאלה אם הם רק מצטטים שם, או גם כותבים דעות ופסקים?
 
 

פראנק

משתמש ותיק
יש שמה ספרים בעייתיים למי שמחפש ו#topics.  בעייתי. 
גילוי נאות אני משתמש בזה. 
 

שמח בחור

משתמש ותיק
א'פאשטע ייד אמר:
שלחתי בקשה לנטפרי לבדוק את האתר, וכנראה שהחליטו לחסום אותו.
אגב, יש שם גם כמה עורכות, חוץ מהעורכים גלויי הראש...!

ספריא פתוח בנטפרי.

נ.ב. יש שם את מקבץ הספרים התורנײַם האינטרנטי האיכותי ביותר, אם כי לא כל כך נוח ללמוד בו. (לא יודע מה שייך כשרות לגבי אתר)
 

נחלי מים

משתמש ותיק
יש לחקור אם יש לו דין של ס"ת שכתבו אפיקורוס. יש כמה וכמה אנשים ונשים שמה שיש להסתפק בכשורתם...
 

שמואל101

משתמש ותיק
האמת שלא כל כך 
אבל יש שם המון ספרים מדהימים שלא נפוצים (למעט באוצר)
ויש בהיברו אבל באיכות גרועה. ספריא זה אתר נפלא ועשיר (מבחינת התוכן) ויש להם ספרים מדהימים של רבותינו
 

שמואל101

משתמש ותיק
פראנק אמר:
יש שמה ספרים בעייתיים למי שמחפש ו#topics.  בעייתי. 
גילוי נאות אני משתמש בזה. 

למעט זה כל ספר שתרצה אתה לקרוא שם אין בו שום בעיה [מבחינתך]
 

שמואל101

משתמש ותיק
קומי רוני אמר:
האתר שלהם באנגלית מלאה כתבות על ידי "רבניות" רפורמיות!!!!

אפ תחפש ספר שאתה רוצה שם למשל פתח עיניים למרן החידא. לא הוביפו שם כלום משלהם אבל בטופיקס וכו זה בעייתי לגמרי מה שהפ כתבו אל תקראו
 

אגור בן יקא

משתמש ותיק
אין ספק שיוזמי ומנהלי האתר משתייכים לזרמים קונסרבטיבים וריפורמים, ולכן כמובן שיהיו בעיות בתוכן כשזה מגיע לכתבים שנכתבו על ידי אנשים בתקופות מאוחרות יותר. וכפי שהביאו לעיל הם כותבים שחלק ממטרתם זה 'דמוקרטיה' של התורה, שכל צרוע וכל זב יגלה בה פנים שלא כהלכה, כדרכם.

כמובן שתוכן ספרי הראשונים וכיו''ב נשאר אותו דבר, אבל לדידי השאלה זה לא הגדר ההלכתי (ס''ת שכתבו מין, שלאו דווקא ששייך לספרים המודפסים וכ''ש למחשב) ולא קדושת האותיות, אלא פשוט שמובן שברצון שומר תו''מ להחליש אותם, וכמובן שהיינו שמחים באם אתר כזה היה מנוהל על ידי יראי שמים, וכאן הצלחת האתר מגיע לענ''ד בעיקר מהמון שומרי תו''מ שמשתמשים בו, ובזה מחזקים אותם והם מתגאים בזה וכו'.

היה נפלא באם אוצר החכמה וכדומה היו יכולים לעשות כיו''ב, עכ''פ לספרים חשובים יותר.
 

אברהם בן ארוש

משתמש ותיק
יש להם מקורות מימון שמאפשרים להם לפעול. אף אחד שם לא עובד בחינם.
באם היה מי שיקח על עצמו את הוצאות הפעילות היינו פותחים את תא שמע המקוון בחינם, ולו בכדי שלא יזדקקו להם.
 

קמנו ונתעודד

משתמש ותיק
הם אכן קונסרבטיבים.
הציבור החרדי הוא לא קהל היעד העיקרי שלהם.
הרעיון שלהם הוא ליצור מסד נתונים פתוח, ולכן אנחנו יכולים פשוט לקחת מהם את כל הספרים, ולבנות אתר שיציג את אותם הספרים באופן טהור יותר.
ואפשר אולי גם לנסות לפנות אליהם ולבקש שיבנו אתר מותאם לציבור החרדי.
 
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
נדמה שלמישהו כאן מפריע שהאחראי על הסינון בנטפרי (המכונה לפעמים "גדולי ישראל"...) החליט שלא לחסום את האתר.

ובכן הוא עושה קצת "רעש ציבורי" בכמה ניקים, על מנת שהמסנן ישים לב.

תפקידו של סינון הוא למנוע דברי תועבה, וזה כולל גם פריצות וגם כפירה. המסנן לא אמור להיות אחראי על השקפת הגולשים, לא לנסות לעצב את דעותיהם, ובקיצור לא להיות "העיתון המפלגתי". מדובר באינטרנט.

וכמובן יש לזכור שמדובר באנשים בוגרים שיודעים מה טוב להם ומה לא, והשקפת עולמם כבר בהירה להם (לילדים ונערים אין אינטרנט, ולא אמור להיות).

לכן איני רואה בעיה אם ח"ו נתקל הקורא בספר "נשמת הבית" שנערך ע"י גדול מהמגזר הד"ל.

אבל אם אדם תמים מחפש דבר תורני, ובחיפוש עולים לו גם דברי כפירה לרוב, זו בעיה (מלבד שכמובן, מדיף ריח רע מאתר של קונסרבטיבים).

ממה שנכתב לעיל הבנתי שהרבה מאיתנו משתמשים באתר הנ"ל ולא נתקלו בדברים שאינם מהוגנים, וממילא לא קיימת בעיה.

אם אדם צריך לנבור היטב באתר כדי למצוא דברים לא מתאימים, כמו כמה יר"ש מופלגים לעיל שהביאו דוגמאות, במחילה, לא מחמת זה צריך לסנן את האתר. ואם יש משועמם שיושב שעות עד שמוצא משהו, נאחל לו רפואה שלימה.
 

שמעיה

משתמש ותיק
נחלי מים אמר:
יש לחקור אם יש לו דין של ס"ת שכתבו אפיקורוס. יש כמה וכמה אנשים ונשים שמה שיש להסתפק בכשורתם...

נכון. זה קצת דומה לספרי קודשינו שהודפסו על ידי גויים נוצרים אפיקורסים.
 
חלק עליון תַחתִית