פרשת בא - מילת ישראל בליל פסח

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם הפרשה ו/או את שם הספר והפרק שבו הדיון עוסק
סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
פשר פרשה
מנהל תוכן
מאמרים: 0
הודעות: 36
הצטרף: 15 ינואר 2018, 23:16
קיבל תודה: 4 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

פרשת בא - מילת ישראל בליל פסח

שליחה על ידי פשר פרשה » 16 ינואר 2018, 01:04

מילת ישראל בליל פסח
והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחודש הזה ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים (שמות יב, ו).

"לא היו בידם מצוות להתעסק בהם כדי שיגאלו, שנאמר ואת ערום ועריה, ונתן להם שתי מצוות דם פסח ודם מילה, ומלו באותו הלילה שנאמר מתבוססת בדמייך בשני דמים" (רש"י).

מבואר דבנ"י מלו את עצמם בלילה.

וצ"ע, דהלא בפירוש אמרה תורה (להלן פסוק מח) "כל ערל לא יאכל בו", ודרשו ביבמות (עא.) שמי שהיה ערל בשעת שחיטת הפסח שוב אינו יכול לאכול את הפסח, וכיוון שישראל היו ערלים בשעת שחיטת הפסח ורק בלילה מלו את עצמם, כיצד זה הותרו באכילתו?

ערכים:


עברי
מאמרים: 0
הודעות: 160
הצטרף: 28 דצמבר 2017, 00:17
נתן תודה: 21 פעמים
קיבל תודה: 37 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת בא - מילת ישראל בליל פסח

שליחה על ידי עברי » 16 ינואר 2018, 02:06

נדמה שאין הק' מכל ערל לא יאכל בו, אלא מהציווי שהימול כל זכר ואז יקרב לעשותו.
ולמען הסדר הטוב -
ג' כמה ציוויים נאמרו גבי ערלות בפסח.
א. כל ערל לא יאכל בו.
ב. וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אז יאכל בו. (איסור אכילה למי שלא מל עבדיו)
ג. המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו. (איסור שחיטה למי שלא מל זכריו)
ד. הגמ' ביבמות ריבתה מילת עבדיו לאסור בשחיטה, ומילת בניו לאסור באכילה.
ה. מפורש בגמ' שם שכל הדין שמילת בניו ועבדיו מעכבת היינו במי שיכל למול ולא מל "ואז יקרב לעשותו", פשיטא שמי שלא נצטווה בזה עדיין אין עיכוב מלשחוט.
העולה - (וזכורני שכך עולה מן הסוגיא שם), שחלוק דין ערל שאינו יכול בפסח אף מי שאינו יכול למול, בשונה מהאיסור לעשות הפסח ולאוכלו במי שלא מל עבדיו וזכריו.


סבא
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 517 פעמים
קיבל תודה: 689 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת בא - מילת ישראל בליל פסח

שליחה על ידי סבא » 16 ינואר 2018, 07:54

לכאורה יש להוסיף ולשאול, שמילה בלילה כלל אינה כשירה. וזו קושיית הגרי"ז, ובתשובות והנהגות ה' קמ"ח הוסיף עוד להקשות בזה"ל ועוד הלוא במילה הועיל שנכנסו לקהל ישראל לפני מתן תורה ואין מקבלים גרות בלילה עכ"ל.


הקטן למאד
מאמרים: 0
הודעות: 185
הצטרף: 09 ינואר 2016, 23:17
נתן תודה: 14 פעמים
קיבל תודה: 30 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת בא - מילת ישראל בליל פסח

שליחה על ידי הקטן למאד » 16 ינואר 2018, 09:16

פשר פרשה כתב:
מילת ישראל בליל פסח
והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחודש הזה ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים (שמות יב, ו).

"לא היו בידם מצוות להתעסק בהם כדי שיגאלו, שנאמר ואת ערום ועריה, ונתן להם שתי מצוות דם פסח ודם מילה, ומלו באותו הלילה שנאמר מתבוססת בדמייך בשני דמים" (רש"י).

מבואר דבנ"י מלו את עצמם בלילה.

וצ"ע, דהלא בפירוש אמרה תורה (להלן פסוק מח) "כל ערל לא יאכל בו", ודרשו ביבמות (עא.) שמי שהיה ערל בשעת שחיטת הפסח שוב אינו יכול לאכול את הפסח, וכיוון שישראל היו ערלים בשעת שחיטת הפסח ורק בלילה מלו את עצמם, כיצד זה הותרו באכילתו?
לא נקראו ערלים כי לא היו מצווים

כיון שאמרה תורה וכל ערל ומאידך צוותה תורה לאכול, על כרחך דבהכי אמרה תורה [והגדר כנ"ל שאז לא נקראו ערלים]


תלמיד ותיק
מאמרים: 0
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת בא - מילת ישראל בליל פסח

שליחה על ידי תלמיד ותיק » 16 ינואר 2018, 09:18

אגב, יש קושיא נוספת בענין זה, איך היה מותר למול בלילה.
ואחד מהתירוצים בזה, דאיתא בזוה"ק (ח"ב לח. קלא.) שבליל א' דפסח הוה נהיר ליליא כיומא דתקופה דתמוז, הה"ד (תהלים קלט, יב) 'ולילה כיום יאיר כחשכה כאורה' [וכמבואר באוה"ח הק' (שמות יג, ח) כי הלילה ההוא יום יקרא ולא לילה] ובשו"ת יד אליהו סי' נא כתב דע"כ יכלו למול באותו הלילה [ועי' שמחת הרגל להחיד"א בפי' ההגדה במעשה דרבי אליעזר באורך].


תלמיד ותיק
מאמרים: 0
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת בא - מילת ישראל בליל פסח

שליחה על ידי תלמיד ותיק » 16 ינואר 2018, 09:31

הוזכר דברי הגרי"ז, בחי' גרי"ז עה"ת פר' בא אכן עומד על הקושיא דנשחט לערלים, ומחדש דבאמת בפסח מצרים לאנרמר עכוב ערלות אלא על אכילת פסח ולא על שחיטת פסח, ולכן לא היו עיכוב מה שהיו ערלים בשעת השחיטה, ורק בפסח דורות מעכב ערלות גם בשחיטה, עי"ש.
ועי' כלי חמדה קו' המלואים פר' בא אות ג' שכתב כעין זה.


ועל גוף הקושיא של שחיטה לערלות, עי' ס' גן רוה עה"ת פר' בא אות ז, שכתב דברים מחודשים.

ועל הקושיא של מילה בלילה, הגר"ש קלוגר זצ"ל רוצה להוכיח מדברי רש"י שמילת גר יכול להיות גם בלילה, או אינו, כי הוי הוראת שעה, עי' שו"ת טוב טעם ודעת מהדורה תליתאה ח"ב סי' קיא.


יצחק
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1066
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 342 פעמים
קיבל תודה: 333 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת בא - מילת ישראל בליל פסח

שליחה על ידי יצחק » 16 ינואר 2018, 21:03

נראה לי לומר בזה טעם נפלא שבאמת הדין שערל אסור בפסח דורות משעת השחיטה לא יכול היה להיות בפסח מצרים, שהרי במצרים המילה שלהם היתה בגדר גירות שלהם כמבואר בגמ' כריתות דף ט., וכאן נראה לי לומר סברא שהגירות של עמ"י במצרים היתה חייבת להתחיל מקודם עם השחיטה והרצאת דמים של הקרבן פסח ורק אח"כ יכולים למול ולא להיפך, והטעם שלא יתכן להתחיל את הגירות ע"י מילה, כי הרי גם בני קטורה חייבים במילה וענין גירות הוא שיהיה שייך למשפחת ישראל (עכ"פ באותו זמן ודאי שכל הענין של גירות היה להיות שייך למשפחת ישראל) וא"כ המילה היא לא ענין של גירות, דבלא"ה חייבים למול דלא גריעי מכל זרע אברהם בני קטורה, ובהכרח צריך להיות קודם הרצאת דמים של קרבן פסח שבזה יש התחלת גירות ואז אפשר למול כי רק אז המילה שלהם באה בתורת מילה המיוחדת לישראל, לכן קודם הם שחטו והביאו דם אל המשקוף והמזוזות (שזה הרצאת דמים שלהם) ואח"כ מלו ואח"כ אכלו, משא"כ בפסח דורות הרי מדובר על כל יהודי שלא מל שאצלו ודאי שאם הוא ימול זה יהיה מילת ישראל כיון שהוא כבר בן ישראל מחויב בכל המצוות והמילה שלו היא לא בגדר מילת גירות, ובכה"ג אמרה תורה דאדרבה קודם צריך למול ואח"כ לשחוט את הפסח.


מבין ענין
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 502
הצטרף: 09 אוקטובר 2017, 23:22
נתן תודה: 293 פעמים
קיבל תודה: 126 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת בא - מילת ישראל בליל פסח

שליחה על ידי מבין ענין » 16 ינואר 2018, 21:24

פשר פרשה כתב:
מילת ישראל בליל פסח
והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחודש הזה ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים (שמות יב, ו).

"לא היו בידם מצוות להתעסק בהם כדי שיגאלו, שנאמר ואת ערום ועריה, ונתן להם שתי מצוות דם פסח ודם מילה, ומלו באותו הלילה שנאמר מתבוססת בדמייך בשני דמים" (רש"י).

מבואר דבנ"י מלו את עצמם בלילה.

וצ"ע, דהלא בפירוש אמרה תורה (להלן פסוק מח) "כל ערל לא יאכל בו", ודרשו ביבמות (עא.) שמי שהיה ערל בשעת שחיטת הפסח שוב אינו יכול לאכול את הפסח, וכיוון שישראל היו ערלים בשעת שחיטת הפסח ורק בלילה מלו את עצמם, כיצד זה הותרו באכילתו?
שאלה טובה. גם אני התקשיתי כך במדרש:
שמות רבה (וילנא) פרשת בא פרשה יט
וכיון שעשה משה את הפסח גזר הקדוש ברוך הוא לד' רוחות העולם ונושבות בג"ע מן הרוחות שבג"ע הלכו ונדבקו באותו הפסח שנאמר (שיר /השירים/ ד) עורי צפון ובואי תימן והיה ריחו הולך מהלך מ' יום נתכנסו כל ישראל אצל משה אמרו לו בבקשה ממך האכילנו מפסחך מפני שהיו עייפים מן הריח היה אומר הקדוש ברוך הוא אם אין אתם נימולין אין אתם אוכלין שנאמר ויאמר ה' אל משה ואל אהרן זאת חקת הפסח וגו' מיד נתנו עצמן ומלו ונתערב דם הפסח בדם המילה והקב"ה עובר ונוטל כאו"א ונושקו ומברכו שנאמר (יחזקאל טז) ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך וגו' חיי בדם פסח, חיי בדם מילה.

הרי כאן שמלו בליל הסדר אחר שכבר קרב קורבן הפסח. שזו הפשטות של הריח שהיה נודף, ריח הצלי.


בן ישיבה
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 414
הצטרף: 15 פברואר 2016, 17:58
נתן תודה: 134 פעמים
קיבל תודה: 157 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת בא - מילת ישראל בליל פסח

שליחה על ידי בן ישיבה » 20 ינואר 2018, 23:13

בשיעורי הגרמ"ד הלוי, ציין בזה לד' הר"ש משאנץ בתו"כ פרשת צו, שכ' דהא דאינו נאכל שלא למנויו, אינו איסור אכילה אלא דאינו מקיים מצוות אכילת הפסח אבל מותר לאכול, וכן כ' לדייק שם בד' הרמב"ם,


בן ישיבה
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 414
הצטרף: 15 פברואר 2016, 17:58
נתן תודה: 134 פעמים
קיבל תודה: 157 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת בא - מילת ישראל בליל פסח

שליחה על ידי בן ישיבה » 20 ינואר 2018, 23:16

ויעו' מהרי"ל דיסקין על התורה שכ' דדין זה דכל בן נכר לא יאכל בו נאמר בי"ד וכמש"כ רש"י, והי'ה זה כבר לאחר שנמנו על הפסח (ושחטו), כך שבשעה שנמנו עדיין לא היה דין זה של כל בן נכר לא יאכל בו, ולא עיכב מה שהיו ערלים, ולאחמ"כ כשניתן דין זה ומלו שוב הותר להם לאכול,


איש מפי איש
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 218
הצטרף: 06 מרץ 2016, 23:01
נתן תודה: 33 פעמים
קיבל תודה: 42 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת בא - מילת ישראל בליל פסח

שליחה על ידי איש מפי איש » 20 ינואר 2018, 23:17

עוד צ"ע על דברי רש"י בחומש הנ"ל שבני ישראל מלו עצמם בליל ט"ו כדי שיוכלו לאכול בפסח, וצ"ע דמכל מקום כיון ששם 'ערלות' עליו הרי הם מחוייבים בהטפת דם ברית ומה הועילו במילתם בלילה. והלא כיון שעבר זמנם וודאי שם ערלים עליהם ותו לא מתקנו אלא בהטפת דם ברית ואז יוכלו לאכול בפסח, וצ"ע.


בן ישיבה
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 414
הצטרף: 15 פברואר 2016, 17:58
נתן תודה: 134 פעמים
קיבל תודה: 157 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת בא - מילת ישראל בליל פסח

שליחה על ידי בן ישיבה » 20 ינואר 2018, 23:19

מבין ענין כתב:
פשר פרשה כתב:
מילת ישראל בליל פסח
והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחודש הזה ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים (שמות יב, ו).

"לא היו בידם מצוות להתעסק בהם כדי שיגאלו, שנאמר ואת ערום ועריה, ונתן להם שתי מצוות דם פסח ודם מילה, ומלו באותו הלילה שנאמר מתבוססת בדמייך בשני דמים" (רש"י).

מבואר דבנ"י מלו את עצמם בלילה.

וצ"ע, דהלא בפירוש אמרה תורה (להלן פסוק מח) "כל ערל לא יאכל בו", ודרשו ביבמות (עא.) שמי שהיה ערל בשעת שחיטת הפסח שוב אינו יכול לאכול את הפסח, וכיוון שישראל היו ערלים בשעת שחיטת הפסח ורק בלילה מלו את עצמם, כיצד זה הותרו באכילתו?
שאלה טובה. גם אני התקשיתי כך במדרש:
שמות רבה (וילנא) פרשת בא פרשה יט
וכיון שעשה משה את הפסח גזר הקדוש ברוך הוא לד' רוחות העולם ונושבות בג"ע מן הרוחות שבג"ע הלכו ונדבקו באותו הפסח שנאמר (שיר /השירים/ ד) עורי צפון ובואי תימן והיה ריחו הולך מהלך מ' יום נתכנסו כל ישראל אצל משה אמרו לו בבקשה ממך האכילנו מפסחך מפני שהיו עייפים מן הריח היה אומר הקדוש ברוך הוא אם אין אתם נימולין אין אתם אוכלין שנאמר ויאמר ה' אל משה ואל אהרן זאת חקת הפסח וגו' מיד נתנו עצמן ומלו ונתערב דם הפסח בדם המילה והקב"ה עובר ונוטל כאו"א ונושקו ומברכו שנאמר (יחזקאל טז) ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך וגו' חיי בדם פסח, חיי בדם מילה.

הרי כאן שמלו בליל הסדר אחר שכבר קרב קורבן הפסח. שזו הפשטות של הריח שהיה נודף, ריח הצלי.
בהא דהריח היה נודף אפשר דזה היה בעת צליית הפסח וזה היה עדיין בערב פסח, אלא מלשון המדרש שאמרו האכילנו מפסחך משמע שהיה כבר זמן אכילה, אך אינו מוכרח, ולכאו'ה מהא דהיה איסור יציאה מהבית בלילה לכאורה מוכח דמעשה זה עדיין היה בערב פסח, דהא בלילה היה איסור יציאה ולא יכלו לבוא למשה,


איש מפי איש
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 218
הצטרף: 06 מרץ 2016, 23:01
נתן תודה: 33 פעמים
קיבל תודה: 42 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת בא - מילת ישראל בליל פסח

שליחה על ידי איש מפי איש » 20 ינואר 2018, 23:21

הנה דעת רש"י (שמות יב ו) עה"פ 'והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים'. שזמן מילת בני ישראל הייתה בליל ט"ו לחדש ניסן.
וצ"ע שהלא לילה לאו זמן מילה הוא כמבואר בגמרא ביבמות (עב.) שדרשו שם על מילה שלא בזמנה שאינה אלא ביום, וכיון שמלו שלא בזמנו הלא מחוייבים היו בהטפת דם ברית ובלא זה עדיין שם ערלים עליהם ואיך התירתם מילה זו באכילת הפסח.


איש מפי איש
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 218
הצטרף: 06 מרץ 2016, 23:01
נתן תודה: 33 פעמים
קיבל תודה: 42 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת בא - מילת ישראל בליל פסח

שליחה על ידי איש מפי איש » 20 ינואר 2018, 23:23

הנה ברמ"א (יו"ד סי' רמב) שהמל בתוך ח' ימים בדיעבד הוא כשר ואין צריך הטפת דם ברית, אבל המל בליל ח' צריך הטפת דם ברית.
והביאור בזה כתבו בצל"ח ובית הלוי שקודם יום השמיני עדיין לא חל בו שם פסול, אבל מליל שמיני שכבר הגיע זמנו חל בו שם פסול כל זמן שלא מל ומשו"כ אם מל מילה שלא כדינה אינו יוצא מידי פסולו עד שיטיף ממנו דם ברית כדין.


סבא
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 517 פעמים
קיבל תודה: 689 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת בא - מילת ישראל בליל פסח

שליחה על ידי סבא » 20 ינואר 2018, 23:33

איש מפי איש כתב:הנה דעת רש"י (שמות יב ו) עה"פ 'והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים'. שזמן מילת בני ישראל הייתה בליל ט"ו לחדש ניסן.
וצ"ע שהלא לילה לאו זמן מילה הוא כמבואר בגמרא ביבמות (עב.) שדרשו שם על מילה שלא בזמנה שאינה אלא ביום, וכיון שמלו שלא בזמנו הלא מחוייבים היו בהטפת דם ברית ובלא זה עדיין שם ערלים עליהם ואיך התירתם מילה זו באכילת הפסח.
העתקתי דבר מעניין מלקראת שבת מלכתא של דרשו-
רבי לייבלה אייגר היה מאחר לברית מילה בגלל איחור תפילתו, ובשעתו עורר הדבר רעש גדול, והיו מהגדולים שהצדיקו שיטתו, אשר עליהם נמנו בעל חידושי הרי"ם וכן רבי צדוק הכהן מלובלין זי"ע. אף שאר בשרו, רבה של קראקא, רבי שמעון סופר זצ"ל, אף שלא נמנה על דגל החסידות עמד לצדו (במכתבו הנדפס באגרות סופרים מדור רבי שמעון סיפר סי' כב כג), וכתב שם שאם זה משום כבודו של אדם חשוב, מותר לוותר על זריזין מקדימין למצוות. בתשובתו הצביע על מדרש במדבר רבה (פרשה יא,ג), העוסק בענין מילת ישראל במצרים בערב פסח, שכך נאמר: 'מי מלן, ר' ברכיה תני ליה בשם רשב"י משה מוהל ואהרן פורע ויהושע משקה'. ונשאלת השאלה, מפני מה עסקו בכך רק משה ואהרן ויהושע, הלא כדי למול ששים רבוא נדרש זמן רב חדשים רבים, ומפני מה, איפוא, לא נעזרו בשבט לוי, שעל ידי כך היה בידם לקיים את המצוה בזריזות ולסיים את המילה בהקדם. מוכח מכאן שאפשר להשהות את המילה כדי שתיעשה ע"י צדיקים. ובספר 'הדור והתקופה' (לרבי אליקים שלזינגר עמ' קצג) מביא, שאמר פעם ראיה זאת לפני הרב מבריסק זצ"ל ולא קיבל את הדברים, והשיב לו שהרי בפסח מצרים היה מדובר בהוראת שעה ומלו בלילה, ועוד שהרי הספיקו כולם לאכול קרבן פסח הנאכל רק עד חצות, ועוד שאין להביא ראיה מזריזותו של משה שמובא בחז"ל שכתב י"ג ספרי תורה ביום אחד. ע"כ.


איש מפי איש
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 218
הצטרף: 06 מרץ 2016, 23:01
נתן תודה: 33 פעמים
קיבל תודה: 42 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת בא - מילת ישראל בליל פסח

שליחה על ידי איש מפי איש » 20 ינואר 2018, 23:44

יש"כ סבא
אכן, ידועים הדברים. יש"כ שהזכרתם!


איש מפי איש
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 218
הצטרף: 06 מרץ 2016, 23:01
נתן תודה: 33 פעמים
קיבל תודה: 42 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת בא - מילת ישראל בליל פסח

שליחה על ידי איש מפי איש » 20 ינואר 2018, 23:51

הנה העתק מהדברים מספר 'בית אב' שהזכיר כאן סבא

איתא במדרש רבה שמות (יט ה) והרבה מהן לא היו מקבלים עליהם למול, אמר הקדוש ברוך הוא שיעשו הפסח, וכיון שעשה משה את הפסח, גזר הקב"ה לד' רוחות העולם ונושבות בגן עדן וכו', הלכו ונדבקו באותו הפסח שנאמר עורי צפון ובואי תימן, והיה ריחו הולך מהלך מ' יום, נתכנסו כל ישראל אצל משה אמרו לו בבקשה ממך האכילנו מפסחך מפני שהיו עייפים מן הריח, היה אומר כך א"ל הקב"ה אם אין אתם נימולין אין אתם אוכלין, שנאמר 'ויאמר ה' אל משה ואל אהרן זאת חוקת הפסח' וגו', מיד נתנו עצמן ומלו, ונתערב דם הפסח בדם המילה, והקב"ה עובר ונוטל כל אחד ואחד ונושקו ומברכו וכו'. ובבמדבר רבה (יא ג) איתא מי מלן רבי ברכיה תני לה בשם רשב"י, משה מוהל ואהרן פורע וכו', ויש אומרים יהושע מוהל ואהרן פורע וכו'.
והנה הראתי פעם למרן הגרי"ז זצ"ל מה שכתוב בספר 'אגרות סופרים' שהיה מנהגו של הגה"צ רבי לייבלי איגר זצ"ל להיות סנדק בעירו, וכיון שהיה מתנהג ברבנות ומאחר להתפלל נגרם על ידי כך שכל ברית מילה בעיר היתה מתאחרת עד צהרי היום, ובאו בני עירו להתלונן על זה אצל הגה"צ רבי שמעון סופר בקראקא, והגאון רבי שמעון כתב בזה שני מכתבים האחד אל שארו רבי לייבלי איגר בו הוכיחו מאד על הנהגתו זו שנוגדת את ההלכה שזריזים מקדימים למצוות כדאיתא בפסחים (ד.) כל היום כולו כשר למילה אלא שזריזים מקדימים למצוות, וכי גם שהנהגתו אינה מתאימה למסורת אבותיו. ומכתב שני אל בני עירו של רבי לייבלי בו הוא מוכיחם להכנע אל רבם בכל אשר הוא עושה, וכי ענין גדול הוא להדר על סנדק אדם גדול כמותו אף שמתאחר. והביא ראיה מהמדרש הנ"ל שלא כל אחד מל את עצמו אלא שמשה רבנו היה מל ואהרן פורע או שיהושע מל ואהרן פורע ובודאי על ידי זה שהיו צריכים למול את כל כלל ישראל היו מתאחרים הרבה, ובכל זאת לא בחרו במוהלים אחרים קטנים מהם ורצו בדווקא שמשה רבנו ימול אותם.
וכשהראיתי זאת למרן זצ"ל, סתר ראיה זו באמרו הרי קודם כל היתה כאן הוראת שעה שהרי שם גם מלו בלילה, ועוד הרי הוצרכו למול לפני אכילת קרבן פסח והקרבן פסח היה נאכל במצרים רק עד חצות, וע"כ שאף על פי שמשה רבנו מל או יהושע ואהרן פורע בכל זאת גמרו את מילת כל ישראל בזריזות עצומה לפני חצות ועוד נשאר שהות בידם לאכול את הפסח והיו ממש כזריזים מקדימים למצוות. ועוד הוסיף מרן ואמר הרי על כרחך שאין להביא ראיה מזריזותו של משה רבנו שהרי גם כתב ביום מיתתו י"ג ספרי תורה ביום אחד כדאיתא בגמ'.

סמל אישי של משתמש

זענדל
מאמרים: 0
הודעות: 60
הצטרף: 19 ינואר 2018, 11:44
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 17 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת בא - מילת ישראל בליל פסח

שליחה על ידי זענדל » 22 ינואר 2018, 11:06

עוד יש לצרף לקושיות דהרי מילה שלא בזמנה אינה דוחה יום טוב
וגם זה יתורץ בהתירוץ שהוראת שעה היתה
ועל עצם הקושיא יעוין תירוץ נפלא בחידושי חתם סופר על קידושין מא ע"ב ד"ה כתיב שהיה מטעם שליחות ושלחו את זקני ישראל שהם מלועצמם, ומאריך בזה עיי"ש.

סמל אישי של משתמש

זענדל
מאמרים: 0
הודעות: 60
הצטרף: 19 ינואר 2018, 11:44
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 17 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת בא - מילת ישראל בליל פסח

שליחה על ידי זענדל » 22 ינואר 2018, 11:12

בדרך שיחה להגר"ח קנייבסקי שליט"א מתרץ על הקושיא איך מלו בלילה: תשובה, זה היה לפני מתן תורה ודין יום נתחדש רק אח"כ ואפשר שאברהם אבינו היה יכול למול בלילה ג"כ, (וציין להגהות הרש"ש על שיר השירים רבה א' י"ב אות ד' ועי' שו"ת בית יצחק יו"ד ח"א סוף סי' קכ"ט)

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • למחמירים במצות מכונה, אם בליל פסח לא יהא להם מצת יד, גם אז לא יאכלו מצת מכונה???
    על ידי מתחזק » 24 אפריל 2019, 15:19 » ב פסח
    51 תגובות
    1311 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי הכהן
    01 מאי 2019, 17:05
  • פסח, כמה לשונות ומראי מקומות מגדולי ישראל
    על ידי בר בי רב » 14 אפריל 2019, 19:54 » ב ענינו של יום
    0 תגובות
    211 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי בר בי רב
    14 אפריל 2019, 19:54
  • שאלה על נוסח הקידוש בליל שבת
    על ידי במבי » 09 מרץ 2019, 21:25 » ב סידור התפילה
    4 תגובות
    275 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי כרם
    10 מרץ 2019, 00:54
  • בשר עוף בליל סדר
    על ידי שמואל דוד » 01 אפריל 2019, 04:58 » ב בית המדרש
    4 תגובות
    310 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי הכהן
    02 אפריל 2019, 13:43
  • ברכה על כוס שניה בליל הסדר
    על ידי ח.ש. » 03 אפריל 2019, 17:02 » ב פסח
    5 תגובות
    226 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי הכהן
    04 אפריל 2019, 15:00

חזור אל “בא”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים