פרשת משפטים - "רעהו"

מיזם הערות והארות לעידוד עיון והעמקה בפרשת השבוע
בין המשתתפים יוגרל מידי שבוע "כרטיספר" סמלי
כללי הפורום
  • מידי שבוע בשבוע, תעלינה בפורום מספר שאלות על פרשת השבוע, בין משתתפי התוכנית יוגרל "כרטיס ספר" לרכישת ספרים, ע"ס 50 ש"ח.
  • כל תשובה ראויה תזכה את שולחה בכרטיס הגרלה, כאשר כל תשובה נוספת שתכתב תהווה זכות נוספת בהגרלה.
  • גם תגובות שאינם תשובות ישירות לשאלה, אך הם מלבנים ומוסיפים טעם בתשובות הנכתבות, יזכו את שולחם בזכות להגרלה.
  • התשובות והתגובות שיכנסו להגרלה הם רק התגובות שיכתבו עד יום שני [שלאחר אותה פרשה] בשעה עשר בערב
  • הנהלת הפורום לבדה תהיה רשאית לקבוע מהי תשובה/תגובה ראויה, המזכה את שולחה בכרטיס הגרלה.
  • ההשתתפות בהגרלה הינה על דעת הנהלת הפורום, ומשתתפי התוכנית בעצם השתתפותם מסכימים לכל תנאיה, ומודעים לכך שהתוכנית היא בגדר השתדלות ההנהלה בלבד, באופן שלא יוכלו לבוא בטענות שונות על ההגרלה על כל חלקיה ופרטיה.
  • אם ברשותכם שאילה ראויה, נשמח שתשתפו אותה עם פשר פרשה, שידאג להעלותה לפורום
לפרטים נוספים ודיון על המיזם היכנסו לכאן

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
פשר פרשה
מנהל תוכן
הודעות: 35
הצטרף: 15 ינואר 2018, 23:16
נתן תודה: 5 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

פרשת משפטים - "רעהו"

שליחה על ידי פשר פרשה » 04 פברואר 2018, 10:58

"רעהו"
וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן (שמות כא, לה).

במשנה ב"ק לז: איתא, שור של ישראל שנגח שור של כנעני פטור, של כנעני נגח ישראל חייב. ובגמרא שם איבעיא, ממה נפשך, אי 'רעהו' דווקא כי נגח שור של כנעני את שור של ישראל נמי ליפטר, ואי "רעהו" לאו דוקא, כי נגח שור של ישראל את שור כנעני נמי ליחייב, ומסיק התם "ראה ויתר גויים" ראה שאין מקיימים ז' מצוות בני נח עמד והתיר ממונן.

עכ"פ מבואר דיש צד לגמרא דאמרי' "רעהו" דווקא, וממעטינן מזה עכו"ם כיון דעכו"ם אינו בכלל "רעהו". וצריך עיון דהא בהדיא אמר קרא 'דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב', הרי דעכו"ם ג"כ נכלל בכלל "רעהו".

ב. בספר מועד לכל חי (סימן לא אות פו) כתב הגאון רבי חיים פאלאג'י שאינו יוצא בנתינת משלוח מנות לקטן, כיון דכתיב "ומשלוח מנות איש לרעהו", וקטן לאו בכלל רעהו הוא. וכן פסק בבן איש חי (שנה א' תצוה אות טז) דאין יוצאין בנתינת משלוח מנות לקטן.

וצריך עיון דהא בהדיא תנן (ב"ק פ"ד מ"ד) שור של פקח שנגח שור של חרש שוטה וקטן חייב, הרי דאף דבקרא דידן כתיב שור רעהו, אף שורו של הקטן בכלל.


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 955
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 301 פעמים
קיבל תודה: 302 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת משפטים - "רעהו"

שליחה על ידי יצחק » 04 פברואר 2018, 14:06

לשאלה ב'. משום מה הם הבינו שרעהו במשלוח מנות הכוונה "רעהו במצוה" כלומר ששניהם מחויבים בה, וכמובן שצריך להבין למה וכתבתי רק את ההגדרה.


אור זרוע
משתמש ותיק
הודעות: 700
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 280 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת משפטים - "רעהו"

שליחה על ידי אור זרוע » 04 פברואר 2018, 14:14

לשאלה הראשונה יש לומר שלפני מתן תורה נחשבו ישראל רעהו עם המצרים, כמו שגם היום גוי עם גוי נחשבים רעהו זה לזה; וראה אבנ"ז או"ח שכד, ו.


אור זרוע
משתמש ותיק
הודעות: 700
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 280 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת משפטים - "רעהו"

שליחה על ידי אור זרוע » 04 פברואר 2018, 14:29

עוד בענין זה מצאתי בשו"ת הרב"ז לרבי בצלאל זאב ב"ר חנוך הייניך שפרן, בחלק ג (חו"מ) סימן טז, שדן במסקנת הגמרא אם בכל מקום רעהו ממעט גוי.
אך אכתי יש להעיר מב"ק ל"ח ע"א, דאמרינן: ממ"נ אי רעהו דוקא, כי נגח דישראל נמי ליפטר. ואי רעהו לאו דוקא, אפילו דישראל כי נגח דנכרי ניחייב. א"ר אבהו אמר קרא עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים כו' ע"ש. הרי דלהמקשה לא ברירא לי', אי רעהו דוקא למעט נכרי.

ראה נא בחידושי מהר"ם על התוס' שם ד"ה עמד, שכתב: דלהמסקנא דמשני ר"א מקרא דעמד וימודד ארץ וכו', כוונתו לומר דלעולם רעהו לא דוקא, ר"ל דנכרי לא אימעט מרעהו, דיכול להיות דנכרי נמי מקרי רעהו כו', ע"ש שהביא מהר"ן, שמשמע דגם לפי המסקנא, הא דנגח שור שלנו את שור נכרי דפטור, אתיא מרעהו, דרעהו דוקא כו' ע"ש.

ועיין ב"מראה הפנים" על הירושלמי ב"ק פ"ד ה"ג ד"ה התיר, שכתב: דנכרי אימעט מרעהו ע"ש. ובמחילת כבודו, אישתמיט מיני' דברי המהר"ם הנ"ל, שכתב, דלהמסקנא גם נכרי מקרי רעהו.

ותימה על המהר"ם, שלא העיר מכל הנזכר לעיל {במקורות המובאים שם בראשית דבריו}, דמבואר דרעהו ממעט עכו"ם. אך מצאתי ראי' ברורה להמהר"ם, מה"תנא דבי אליהו" (ח"א פרק ט"ו) שא"ל אליהו לישראל, אחד שמדד תמרים לעכו"ם בבית אפל, ומתוך שמדד לו בבית אפל, חסר להעכו"ם ג' סאין של תמרים, והישראל המוכר נטל המעות, ולקח בהן כד א' של שמן, והניח את השמן במקום שמכר התמרים לעכו"ם, ונשבר הכד ונשפך השמן, וא"ל אליהו, בני כתיב לא תעשוק את רעך ולא תגזל וגו', רעך הרי הוא כאחיך, ואחיך הרי הוא כרעך. וע"ש במפרש "זקוקין דנורא" שכתב וז"ל: משמע אפילו עכו"ם המטיב לו עכ"ל.

ויש להעיר עוד מן המקרא שכתוב בפרשת בא (י"א - ב') וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וגו'. הרי דגם המצרי נקרא רעהו [ע"ש ב"אונקלוס" שתרגם כמו שתרגם בכל מקום "חבריה". אבל ב"יונתן ב"ע" תרגם ע"ז "רחמיה" אף שתרגם בכל מקום על רעהו "חבריה", כאן שינה, וצריך עיון]. אמנם יש לומר, כיון דקודם מתן תורה היה, ולכן קראתו התורה למצרי רעהו, דגם זרע ישראל לאו בני מצות היו אז, רק בז' מצות בני נח.

ויש להביא עוד מן המקרא בפרשת יתרו (י"ח - ז') ויצא משה לקראת חתנו וישאלו איש לרעהו לשלום [עיין זבחים קט"ז ע"א דפליגי תנאי אי יתרו קודם מתן תורה בא או אחר מ"ת בא] ראה נא בתרגום יונתן ב"ע שם, דגייריה משה ליתרו, ע"ש במפרש שכתב, דדייק מדכתיב איש לרעהו. ואי עדיין לא נתגייר, לא קראו הכתוב רעהו של משה. דכל מקום דכתיב רעהו משמע כמוהו. כדארז"ל גבי לא תכה רעך, רשע כמותך. וכן אמרו במשפטים על רעהו ולא לנכרי עכ"ל. ובמחילת כבודו, אישתמיט מיני' כל מה שהערותי בזה לעיל.


אור זרוע
משתמש ותיק
הודעות: 700
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 280 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת משפטים - "רעהו"

שליחה על ידי אור זרוע » 04 פברואר 2018, 14:45

פשר פרשה כתב:
"רעהו"
ב. בספר מועד לכל חי (סימן לא אות פו) כתב הגאון רבי חיים פאלאג'י שאינו יוצא בנתינת משלוח מנות לקטן, כיון דכתיב "ומשלוח מנות איש לרעהו", וקטן לאו בכלל רעהו הוא. וכן פסק בבן איש חי (שנה א' תצוה אות טז) דאין יוצאין בנתינת משלוח מנות לקטן.

וצריך עיון דהא בהדיא תנן (ב"ק פ"ד מ"ד) שור של פקח שנגח שור של חרש שוטה וקטן חייב, הרי דאף דבקרא דידן כתיב שור רעהו, אף שורו של הקטן בכלל.
וכך באמת כתב הערוך השולחן (תרצה, יח), וז"ל: ויש להסתפק אם שלח לקטן אם יצא ונלע"ד שיצא דהא לרעהו כתיב וגם קטן בכלל כדמוכח מקרא דכי יגוף שור איש את שור רעהו והנוגח שור של קטן חייב, עכ"ל.


עברי
הודעות: 160
הצטרף: 28 דצמבר 2017, 00:17
נתן תודה: 22 פעמים
קיבל תודה: 40 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת משפטים - "רעהו"

שליחה על ידי עברי » 04 פברואר 2018, 15:05

דומני שהתשובה אחת לכלל השאלות.
רעהו הוא עניין יחסי, כלומר - ראוי להיות החבר שלו כמותו.
ולכן, לפני מתן תורה כמובן שהיו ראויים להיקראות גם המצרים השכנים "רעהו".
לגבי משלוח מנות יש להבין שרעהו היינו שלעניין השילוח הוא רעהו, (דאין צד שבא לומר רעהו ולא את העכו"ם, שאין צד לשלוח מנות לעכו"ם) ופשוט ששילוח מנות מתאים בין גדול לגדול אבל קטם אינו רע לגדול לגבי שילוח מנות. (ולפי"ז אף אין ראוי לחנך קטן לגדול)
קיצור הדברים, יש הרבה משמעויות בין אחד לרעהו, המינימום הוא הבדלת הגוי, והמקסימום יתכן אף גבי כהונת האחד שיחשב רעהו רק כהן...


הבוחן
משתמש ותיק
הודעות: 355
הצטרף: 30 יולי 2017, 23:27
נתן תודה: 71 פעמים
קיבל תודה: 85 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת משפטים - "רעהו"

שליחה על ידי הבוחן » 04 פברואר 2018, 20:15

אגב, מאוד מענין לומר שהמצרים הם רעים- חברים של עם ישראל, אם רע- חבר שלי היה עושה לי מה שהמצרים עשו לעם ישראל, לא הייתי נשאר חברו...


חמד ילד
הודעות: 97
הצטרף: 12 נובמבר 2017, 22:28
נתן תודה: 39 פעמים
קיבל תודה: 33 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת משפטים - "רעהו"

שליחה על ידי חמד ילד » 04 פברואר 2018, 22:32

פשר פרשה כתב:
"רעהו"
וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן (שמות כא, לה).
וצריך עיון דהא בהדיא תנן (ב"ק פ"ד מ"ד) שור של פקח שנגח שור של חרש שוטה וקטן חייב, הרי דאף דבקרא דידן כתיב שור רעהו, אף שורו של הקטן בכלל.
אולי זה היה ההכרח של 'בן זוטא' שהכוונה רעהו של השור... ;) ;)


נטירא בר זוזא
הודעות: 9
הצטרף: 25 ינואר 2018, 16:02
קיבל תודה: 4 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת משפטים - "רעהו"

שליחה על ידי נטירא בר זוזא » 05 פברואר 2018, 20:40

כתב רבינו בחיי, וז"ל: ומה שהזכיר לשון רעהו ורעותה, יראה לי שקודם מתן תורה היו כל הבריות חברים כאחד, אבל לאחר מ"ת שהחזיר הקב"ה את התורה על כל אומה ולשון ולא קבלוה עד שקבלוה ישראל, יצאו כל העו"כ מן האחוה והריעות ונשאר השם הזה בעם ישראל בלבד שנקראו אחים ורעים למקום שכתוב למען אחי ורעי, וזהו שדרשו חז"ל לכל אבדת אחיך, וכן לא תשיך לרעך.


אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1234
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 595 פעמים
קיבל תודה: 412 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת משפטים - "רעהו"

שליחה על ידי אוריאל » 11 פברואר 2018, 23:19

נטירא בר זוזא כתב:כתב רבינו בחיי, וז"ל: ומה שהזכיר לשון רעהו ורעותה, יראה לי שקודם מתן תורה היו כל הבריות חברים כאחד, אבל לאחר מ"ת שהחזיר הקב"ה את התורה על כל אומה ולשון ולא קבלוה עד שקבלוה ישראל, יצאו כל העו"כ מן האחוה והריעות ונשאר השם הזה בעם ישראל בלבד שנקראו אחים ורעים למקום שכתוב למען אחי ורעי, וזהו שדרשו חז"ל לכל אבדת אחיך, וכן לא תשיך לרעך.
העירוני דדברי רבינו בחיי הנ"ל לכאורה סותרים את דבריו בפרשתן, על הפסוק לא תענה ברעך עד שקר, וזה לשונו: לא תענה ברעך לא אמר 'באחיך' כמשפט הכתובים דברים 'לא תשיך לאחיך' 'לכל אבדת אחיך' וכיוצא בזה, כי שם אנו דורשים אחיך ולא עכו"ם, וכאן הזהיר אפילו על העכו"ם, כי כן מצינו 'וישאלו איש מאת רעהו והוא נאמר על המצריים'".

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח