פרשת משפטים - כפיה במצוות

מיזם הערות והארות לעידוד עיון והעמקה בפרשת השבוע
בין המשתתפים יוגרל מידי שבוע "כרטיספר" סמלי
כללי הפורום
  • מידי שבוע בשבוע, תעלינה בפורום מספר שאלות על פרשת השבוע, בין משתתפי התוכנית יוגרל "כרטיס ספר" לרכישת ספרים, ע"ס 50 ש"ח.
  • כל תשובה ראויה תזכה את שולחה בכרטיס הגרלה, כאשר כל תשובה נוספת שתכתב תהווה זכות נוספת בהגרלה.
  • גם תגובות שאינם תשובות ישירות לשאלה, אך הם מלבנים ומוסיפים טעם בתשובות הנכתבות, יזכו את שולחם בזכות להגרלה.
  • התשובות והתגובות שיכנסו להגרלה הם רק התגובות שיכתבו עד יום שני [שלאחר אותה פרשה] בשעה עשר בערב
  • הנהלת הפורום לבדה תהיה רשאית לקבוע מהי תשובה/תגובה ראויה, המזכה את שולחה בכרטיס הגרלה.
  • ההשתתפות בהגרלה הינה על דעת הנהלת הפורום, ומשתתפי התוכנית בעצם השתתפותם מסכימים לכל תנאיה, ומודעים לכך שהתוכנית היא בגדר השתדלות ההנהלה בלבד, באופן שלא יוכלו לבוא בטענות שונות על ההגרלה על כל חלקיה ופרטיה.
  • אם ברשותכם שאילה ראויה, נשמח שתשתפו אותה עם פשר פרשה, שידאג להעלותה לפורום
לפרטים נוספים ודיון על המיזם היכנסו לכאן

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
פשר פרשה
מנהל תוכן
הודעות: 35
הצטרף: 15 ינואר 2018, 23:16
נתן תודה: 5 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

פרשת משפטים - כפיה במצוות

שליחה על ידי פשר פרשה » 08 פברואר 2018, 10:22

כפיה במצוות
א. "ואלו הן שמצילין אותן בנפשן, הרודף אחרי חבירו להרגו וכו'" (סנהדרין עג.). משמע מדברי המשנה, דדוקא באלו, אבל הרודף לעבור עבירה אחרת משאר עבירות שבתורה אין מצילין אותו בנפשו. ולכאו' צ"ב שהרי בכל מצוות עשה שבתורה קי"ל דכופין אותו לקיימם עד שתצא נפשו.

ב. יל"ע בעיקר דינא דכופין על המצוות, היכא דהוא ספק מצוה, אי נימא כיון דהאדם מחוייב לעשות המצוה מספק [דסד"א לחומרא] אף אותו יכפו לקיים המצוה, או דס"ס כיון דהוא ספק לנו, הוי כספק מלקות שאין נותנים מספק.


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 955
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 301 פעמים
קיבל תודה: 302 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת משפטים - כפיה במצוות

שליחה על ידי יצחק » 08 פברואר 2018, 14:43

א. דברי המשובב בסימן ג' ידועים שכפיה על עשה צריך בי"ד (המשובב שם מעיר מהך דמצילין אותן בנפשם) ואפילו לפי הנתיבות שחולק עליו מ"מ י"ל שמודה לדין שכתוב בהמשך דברי המשובב שם שרק בי"ד מכים עד שתצא נפשו אבל בשאר כל אדם זה עד ולא עד בכלל.


הראני
משתמש ותיק
הודעות: 218
הצטרף: 28 ינואר 2018, 19:41
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 30 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת משפטים - כפיה במצוות

שליחה על ידי הראני » 08 פברואר 2018, 14:45

א. כדי להבין שזה לא קשור ואח"כ נעבור לנפקא מינה.
דין להציל בנפשו של הרודף אחר הערווה וכו'- הוא דין להציל את הנרדף.
הדין לכפות על מצות עשה את מי שאינו מקיים הוא דין לחייב אותו לעשות.
-------------
דין הצלת הנרדף הוא להרוג על מנת להציל.
כופין אותו עד שתצא נפשו הוא לכפות כדי שיקיים! המכוון בכפייה זו הוא -שתתקיים המצווה אין המכוון בזה שימות
שהרי אם המכוון בזה שימות למה כופין אותו עד שתצא נפשו, יהרגוהו מיד אם מודיע שאינו רוצה לקיים. וביותר לא שמענו עונש מיתה למי שאינו מקיים מצוות עשה!!
ואם מותר לומר נראה ברור שדין זה של כופין עד שתצא נפשו עניינו הוא לגרום לו לקיים, ואין כלל דין של תצא נפשו אלא שאם מחמת כפייה יצאה נפשו שתצא ותלך לה, שהרי אינו חפץ לקיים רצון ה' אין לנו להתפעל כביכול אם תצא נפשו בכפייה זו.
ואולי עוד יותר מכך יתכן לומר ולא בדקתי את זה במקורותינו הקדושים שכוונת המאמר 'עד שתצא נפשו' היינו עד ולא עד בכלל כי רצון התורה בקיום המצוה ע"י האיש הישראלי לא בביטול הנפש!
מה שאין כן ברודף הבא לאבד נפש דין הוא שנאבד נפשו מפני הנפש


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 955
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 301 פעמים
קיבל תודה: 302 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת משפטים - כפיה במצוות

שליחה על ידי יצחק » 08 פברואר 2018, 15:20

הראני כתב:א. כדי להבין שזה לא קשור ואח"כ נעבור לנפקא מינה.
דין להציל בנפשו של הרודף אחר הערווה וכו'- הוא דין להציל את הנרדף.
הדין לכפות על מצות עשה את מי שאינו מקיים הוא דין לחייב אותו לעשות.
-------------
דין הצלת הנרדף הוא להרוג על מנת להציל.
כופין אותו עד שתצא נפשו הוא לכפות כדי שיקיים! המכוון בכפייה זו הוא -שתתקיים המצווה אין המכוון בזה שימות
שהרי אם המכוון בזה שימות למה כופין אותו עד שתצא נפשו, יהרגוהו מיד אם מודיע שאינו רוצה לקיים. וביותר לא שמענו עונש מיתה למי שאינו מקיים מצוות עשה!!
ואם מותר לומר נראה ברור שדין זה של כופין עד שתצא נפשו עניינו הוא לגרום לו לקיים, ואין כלל דין של תצא נפשו אלא שאם מחמת כפייה יצאה נפשו שתצא ותלך לה, שהרי אינו חפץ לקיים רצון ה' אין לנו להתפעל כביכול אם תצא נפשו בכפייה זו.
ואולי עוד יותר מכך יתכן לומר ולא בדקתי את זה במקורותינו הקדושים שכוונת המאמר 'עד שתצא נפשו' היינו עד ולא עד בכלל כי רצון התורה בקיום המצוה ע"י האיש הישראלי לא בביטול הנפש!
מה שאין כן ברודף הבא לאבד נפש דין הוא שנאבד נפשו מפני הנפש
ברמב"ם בכ"מ מבואר שזה עד ועד בכלל וזכור לי שכ"ה בר"ן וכבר הובא במשובב בהודעתי הקודמת.


הראני
משתמש ותיק
הודעות: 218
הצטרף: 28 ינואר 2018, 19:41
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 30 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת משפטים - כפיה במצוות

שליחה על ידי הראני » 08 פברואר 2018, 22:57

יצחק כתב:
הראני כתב:א. כדי להבין שזה לא קשור ואח"כ נעבור לנפקא מינה.
דין להציל בנפשו של הרודף אחר הערווה וכו'- הוא דין להציל את הנרדף.
הדין לכפות על מצות עשה את מי שאינו מקיים הוא דין לחייב אותו לעשות.
-------------
דין הצלת הנרדף הוא להרוג על מנת להציל.
כופין אותו עד שתצא נפשו הוא לכפות כדי שיקיים! המכוון בכפייה זו הוא -שתתקיים המצווה אין המכוון בזה שימות
שהרי אם המכוון בזה שימות למה כופין אותו עד שתצא נפשו, יהרגוהו מיד אם מודיע שאינו רוצה לקיים. וביותר לא שמענו עונש מיתה למי שאינו מקיים מצוות עשה!!
ואם מותר לומר נראה ברור שדין זה של כופין עד שתצא נפשו עניינו הוא לגרום לו לקיים, ואין כלל דין של תצא נפשו אלא שאם מחמת כפייה יצאה נפשו שתצא ותלך לה, שהרי אינו חפץ לקיים רצון ה' אין לנו להתפעל כביכול אם תצא נפשו בכפייה זו.
ואולי עוד יותר מכך יתכן לומר ולא בדקתי את זה במקורותינו הקדושים שכוונת המאמר 'עד שתצא נפשו' היינו עד ולא עד בכלל כי רצון התורה בקיום המצוה ע"י האיש הישראלי לא בביטול הנפש!
מה שאין כן ברודף הבא לאבד נפש דין הוא שנאבד נפשו מפני הנפש
ברמב"ם בכ"מ מבואר שזה עד ועד בכלל וזכור לי שכ"ה בר"ן וכבר הובא במשובב בהודעתי הקודמת.
כדי שלא אצטרך להאמין לך כדאי שתביא את דבריהם אם לא קשה לך...
הלשון בכל מקום באה בדרך כלל במקום שאין מקום ספציפי ידוע אלא זכרון בעלמא- ואינו ראיה.
עדות על זכירת ר"ן אינה משנה את ההלכה הבאה מכח הסברא!
כל זה לכאו'.


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 955
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 301 פעמים
קיבל תודה: 302 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת משפטים - כפיה במצוות

שליחה על ידי יצחק » 09 פברואר 2018, 00:32

חוץ מהקצות הנ"ל, הלשונות של הראשונים שמכין אותו עד שיקיים או עד שתצא נפשו, ראה למשל בסה"מ להר"מ בהקדמת מנין המצוות (אחרי השרשים) ובלשון התוס' בנזיר דף כ: וע"ע ר"ן בכתובות דף טז: בדפי הרי"ף וריטב"א שם מדכתבו ב' אפשרויות או שיקיים או שימות מוכח שאין מניחים אותו בחיים, והטעם כפי שהעתיק הר"ן שם מהערוך דמכת מרדות נקראת כך משום שהיא מכה שנותנים למרדנים, וכיון שהוא מורד דינו למיתה, אין מציאות שישאר בעולם אדם חצוף שמורד, אין דבר כזה. ולדעתי הלשונות הללו הם המקור של הקצות,
אבל בשביל המתעקש ע' היטב בלשון השגות הרמב"ן בספר המצוות שורש ראשון עמוד כב בהוצאת פרנקל טור א' שכתב בזה"ל: ובמקומות יש להם מכת מרדות והוא למי שעובר על מצות של דבריהם שהם כעין תורה והם כל הגזירות שגזרו בהם מדבריהם שמכין אותו עד שיקבל אותה עליו או עד שתצא נפשו כמו שמפורש בתוספתא בסנהדרין לא כמו שמחמיר הרב שכותב בכל עבירות שלדבריהם עד שתצא נפשו. ע"כ. כלומר הרמב"ן סבור שיש מצוות דרבנן שממיתים אותו אם הוא לא מקיים ויש מצוות שלא ממיתים רק כופין בלי להמית ודלא כהרמב"ם שתמיד ממיתין.


הראני
משתמש ותיק
הודעות: 218
הצטרף: 28 ינואר 2018, 19:41
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 30 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת משפטים - כפיה במצוות

שליחה על ידי הראני » 09 פברואר 2018, 00:36

יצחק כתב:חוץ מהקצות הנ"ל, הלשונות של הראשונים שמכין אותו עד שיקיים או עד שתצא נפשו, ראה למשל בסה"מ להר"מ בהקדמת מנין המצוות (אחרי השרשים) ובלשון התוס' בנזיר דף כ: וע"ע ר"ן בכתובות דף טז: בדפי הרי"ף וריטב"א שם מדכתבו ב' אפשרויות או שיקיים או שימות מוכח שאין מניחים אותו בחיים, והטעם כפי שהעתיק הר"ן שם מהערוך דמכת מרדות נקראת כך משום שהיא מכה שנותנים למרדנים, וכיון שהוא מורד דינו למיתה, אין מציאות שישאר בעולם אדם חצוף שמורד, אין דבר כזה. ולדעתי הלשונות הללו הם המקור של הקצות,
אבל בשביל המתעקש ע' היטב בלשון השגות הרמב"ן בספר המצוות שורש ראשון עמוד כב בהוצאת פרנקל טור א' שכתב בזה"ל: ובמקומות יש להם מכת מרדות והוא למי שעובר על מצות של דבריהם שהם כעין תורה והם כל הגזירות שגזרו בהם מדבריהם שמכין אותו עד שיקבל אותה עליו או עד שתצא נפשו כמו שמפורש בתוספתא בסנהדרין לא כמו שמחמיר הרב שכותב בכל עבירות שלדבריהם עד שתצא נפשו. ע"כ. כלומר הרמב"ן סבור שיש מצוות דרבנן שממיתים אותו אם הוא לא מקיים ויש מצוות שלא ממיתים רק כופין בלי להמית ודלא כהרמב"ם שתמיד ממיתין.
יפה, אבל דברי הרמב"ן שהבאת הם הם התירוץ לקושיה הנ"ל, דברמב"ן מבואר שאין מכין אותו עד שתצא נפשו בכל מצוה דרבנן, אלא עד ולא עד בכלל, ויש מצוות שמכין בהן עד שתצא נפשו והוא עד ועד בכלל.
אלו ואלו מודים שגדר ההכאה בכה"ג היא הכאה כדי שיקיים אבל ברודף אחר האיסור וכו' גדר ההכאה היא הכאה כדי להציל חבירו
והנפק"מ בזה יכולות להיות רבות מאד.


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 955
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 301 פעמים
קיבל תודה: 302 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת משפטים - כפיה במצוות

שליחה על ידי יצחק » 09 פברואר 2018, 00:49

הראני כתב:
יצחק כתב:חוץ מהקצות הנ"ל, הלשונות של הראשונים שמכין אותו עד שיקיים או עד שתצא נפשו, ראה למשל בסה"מ להר"מ בהקדמת מנין המצוות (אחרי השרשים) ובלשון התוס' בנזיר דף כ: וע"ע ר"ן בכתובות דף טז: בדפי הרי"ף וריטב"א שם מדכתבו ב' אפשרויות או שיקיים או שימות מוכח שאין מניחים אותו בחיים, והטעם כפי שהעתיק הר"ן שם מהערוך דמכת מרדות נקראת כך משום שהיא מכה שנותנים למרדנים, וכיון שהוא מורד דינו למיתה, אין מציאות שישאר בעולם אדם חצוף שמורד, אין דבר כזה. ולדעתי הלשונות הללו הם המקור של הקצות,
אבל בשביל המתעקש ע' היטב בלשון השגות הרמב"ן בספר המצוות שורש ראשון עמוד כב בהוצאת פרנקל טור א' שכתב בזה"ל: ובמקומות יש להם מכת מרדות והוא למי שעובר על מצות של דבריהם שהם כעין תורה והם כל הגזירות שגזרו בהם מדבריהם שמכין אותו עד שיקבל אותה עליו או עד שתצא נפשו כמו שמפורש בתוספתא בסנהדרין לא כמו שמחמיר הרב שכותב בכל עבירות שלדבריהם עד שתצא נפשו. ע"כ. כלומר הרמב"ן סבור שיש מצוות דרבנן שממיתים אותו אם הוא לא מקיים ויש מצוות שלא ממיתים רק כופין בלי להמית ודלא כהרמב"ם שתמיד ממיתין.
יפה, אבל דברי הרמב"ן שהבאת הם הם התירוץ לקושיה הנ"ל, דברמב"ן מבואר שאין מכין אותו עד שתצא נפשו בכל מצוה דרבנן, אלא עד ולא עד בכלל, ויש מצוות שמכין בהן עד שתצא נפשו והוא עד ועד בכלל.
אלו ואלו מודים שגדר ההכאה בכה"ג היא הכאה כדי שיקיים אבל ברודף אחר האיסור וכו' גדר ההכאה היא הכאה כדי להציל חבירו
והנפק"מ בזה יכולות להיות רבות מאד.
בלשון הרמב"ן שם מבואר שבמצות עשה דאורייתא מכין עד שתצא נפשו ועד בכלל, א"כ א"א לומר שההכאה באה בשביל שיקיים, אכן בחלק מהמצוות דרבנן אפשר לומר (אין הכרח!) שההכאה באה רק בשביל שיקיים, וגם על זה הרמב"ם חולק.
ואדרבה, כבר כתבתי לעיל שהערוך מפרש שממיתין אותו משום שהוא מרדן ולא בשביל שיקיים!


אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1232
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 595 פעמים
קיבל תודה: 410 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת משפטים - כפיה במצוות

שליחה על ידי אוריאל » 11 פברואר 2018, 18:14

לגבי שאלה ב', אם אני מבין נכון, דין כפיה במצוות אינו בתורת "עונש" או כפרה על החטא, שהרי עוד לא עשה החטא, אלא חיוב המוטל על בי"ד לשעבד את ישראל במצוות שהם מחוייבים בהם. ומכיוון שכן, כיון דס"ס האיש מספק מחוייב לקיים המצוה, למה לא יכפו אותו בי"ד ע"ז.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח