ויישאר אך נוח

חגי פאהן

משתמש ותיק
בעזהי"ת

רש"י כותב "ויש אומרים שאיחר מזונות לארי והכישו".

בגדול אני בעד להאכיל אריות בזמן, אבל למה זה כל כך חשוב שצריך לכתוב את זה בתורה?
 

יעבץ

משתמש ותיק
התורה רומזת שנח לא ליקק דבש בתיבה, וזה רלוונטי לסיפור של נח.
 

יודע ספר

משתמש ותיק
חשבתי פעם, כי המעיין בפרשה הזו של התיבה יראה שכולה נס ואכמ"ל, ואמרו לנו שבדאגה לשני אין לסמוך על הנס!
 

משה בן חנינא

משתמש ותיק
א. זה לא כתוב בתורה, זה כתוב ברש׳׳י. נכון שדברי רש׳׳י הם חלק חשוב של תורה שבעל פה, אבל יותר נכון לשאול על רש׳׳י כאשר השאלה אינה תוצאת המקרא.
ב. בעניין השאלה, למה מופיע דברים בתורה, בין שבכתב בין שבעל פה, שלכאורה אינם מוכרחים לחיים, הרי שנינו: ׳׳רבי חנניא בן עקשיא אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר ד׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר׳׳
 

יאיר

משתמש ותיק
משה בן חנינא אמר:
א. זה לא כתוב בתורה, זה כתוב ברש׳׳י. נכון שדברי רש׳׳י הם חלק חשוב של תורה שבעל פה, אבל יותר נכון לשאול על רש׳׳י כאשר השאלה אינה תוצאת המקרא.
ב. בעניין השאלה, למה מופיע דברים בתורה, בין שבכתב בין שבעל פה, שלכאורה אינם מוכרחים לחיים, הרי שנינו: ׳׳רבי חנניא בן עקשיא אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר ד׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר׳׳
א.הדיוק הוא מ'אך' בפסוק.

ב.אינו ענין לכאן (דנאמר על מצוות שא"א לקיימן) ועוד שכל דבר בתורה, בין בתורה שבכתב ובין בתורה שבע"פ בא ללמדנו דבר מסויים או יותר ולא יתכן שנכתב רק בשביל 'יגדיל תורה ויאדיר'.
 

פרי באר

משתמש רשום
מובא במדרש ששם בן נח אמר לאברהם אבינו שזכו להינצל מהמבול בהיותם בתיבה בזכות הצדקה שעשו עם בעלי החיים.
מעתה במה שאיחר נח ליתן את המזונות של האריה - היה חסר בשלמות מצוות הצדקה.
אמור מעתה מה שהוכש על ידי האריה הוא משום שהיה חסר את שלמות מצוות הצדקה, ואם כן הוא כחלק מעונש המבול ודו"ק. שהרי עונש המבול היה אף על נח אלא שמצא חן, והוצרך לזכות הצדקה כדי להינצל. וכשהיה חסר בה משהו, היה חסר בזכות שתגן.
שמא דבר גדול זה נרמז במה שהכישו הארי.
 

אברהם העיברי

משתמש ותיק
פרי באר אמר:
מובא במדרש ששם בן נח אמר לאברהם אבינו שזכו להינצל מהמבול בהיותם בתיבה בזכות הצדקה שעשו עם בעלי החיים.
מעתה במה שאיחר נח ליתן את המזונות של האריה - היה חסר בשלמות מצוות הצדקה.
אמור מעתה מה שהוכש על ידי האריה הוא משום שהיה חסר את שלמות מצוות הצדקה, ואם כן הוא כחלק מעונש המבול ודו"ק. שהרי עונש המבול היה אף על נח אלא שמצא חן, והוצרך לזכות הצדקה כדי להינצל. וכשהיה חסר בה משהו, היה חסר בזכות שתגן.
שמא דבר גדול זה נרמז במה שהכישו הארי.

יש להוסיף לכך, שלא רק זכות הצדקה.
האלשיך בפרשתנו (נח) פרק ו' פסוק יד', מאריך, ומבאר שהשנה ששהה נח בתיבה. זה היה סוג של גיהנום עבורו. בשביל להשאירו בחיים ולתקנו. ושיחיה לאחר המבול.
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
התורה רומזת שנח לא ליקק דבש בתיבה, וזה רלוונטי לסיפור של נח.
במדרש מופיעה מפורש שמזה למדים שנח לא ישן בתיבה לרגע כי כל בעל חיים אוכל בשעה אחרת והיה אסור לו לאחר
 

אור זרוע

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
בעזהי"ת
רש"י כותב "ויש אומרים שאיחר מזונות לארי והכישו".
בגדול אני בעד להאכיל אריות בזמן, אבל למה זה כל כך חשוב שצריך לכתוב את זה בתורה?
היכן מצאת שהמדרש בא ללמד שצריך להאכיל אריות בזמן.
המדרש אומר שנח היה גונח וכוהה דם, ועל כך הובאו שני הסברים, אם משום טורח האכלת הבהמות, או מפני שהארי הכישו.
אפשר כמובן לשאול למה חשוב כל כך לדעת שנח היה גונח וכוהה דם, אך זו כבר שאלה אחרת שעסקו בה בהודעות הקודמות.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זרוע אמר:
חגי פאהן אמר:
בעזהי"ת
רש"י כותב "ויש אומרים שאיחר מזונות לארי והכישו".
בגדול אני בעד להאכיל אריות בזמן, אבל למה זה כל כך חשוב שצריך לכתוב את זה בתורה?
היכן מצאת שהמדרש בא ללמד שצריך להאכיל אריות בזמן.
המדרש אומר שנח היה גונח וכוהה דם, ועל כך הובאו שני הסברים, אם משום טורח האכלת הבהמות, או מפני שהארי הכישו.
אפשר כמובן לשאול למה חשוב כל כך לדעת שנח היה גונח וכוהה דם, אך זו כבר שאלה אחרת שעסקו בה בהודעות הקודמות.
ייש"כ על ביאור דברי רש"י. על ה"יש אומרים" הקשיתי מה תורם סיפור האריה, ועל כך קיבלתי תשובות.
 

למדן וחסיד

משתמש רשום
אני ראיתי מישהו כותב שלכאורה למה איחר דוקא לארי התירוץ הוא שכל החיות שואגים כשצריכים לאכול משא"כ ארי שואג כשמצא אוכל ובשביל זה לא ידע נח שהארי רעב בשביל שהיה בשקט
 

אלימלך

משתמש ותיק
הג"ר אברהם קלמנוביץ עזר הרבה לישיבת מיר בשואה, ופעל למענם ממש במסירות נפש. שאלו אותו פעם איך הוא מסוגל כ"כ להתאמץ ? ענה להם רבי אברהם כך:
"לכאו' קשה למה נענש נח כ"כ על כך שאיחר מזונות פעם בודדת, הרי היה עליו עומס גדול להאכיל את הבע"ח, וכי אין זה טבעי פעם אחת לאחר? "התשובה היא" -אמר רבי אברהם- שכאשר יש רק אריה אחד בעולם, ואם הוא ימות לא יהיו כלל אריות אזי האחריות כבדה ואין תירוצים ש'קשה' ו'טבעי לאחר', ולכן עתה כשיש כ"כ מעט בחורי ישיבות בעולם אני מתאמץ מעבר לכוחותי" לפי"ז י"ל שבשביל לקח זה כתבה זאת התורה.

במשנה שכיר כתב לבאר [יותר בדרך דרוש], עפ"י מה שאיתא במדרש "בשעה שיצא נח מן התיבה התחיל לבכות ואמר רבש"ע למה החרבת עולמך, אמר לו הקדוש ברוך הוא שטייה עכשיו אתה בוכה, למה לא הקרבת קרבנות בתחלה בשבילן כמו שהקרבת עתה, ואלמלי הקרבת קרבנות בתחלה לא הייתי מחריב את עולמי".
וידוע [עי' יומא כא, א] בשעת הקרבת קרבנות שאם האש שירד מן השמים הי' בדמות ארי' נתקבל לרצון. וזה כונת רש"י וישאר אך נח, היינו אך למעט שרק הוא נשאר וכל העולם נחרב, יען שאיחר מזונות להארי, היינו שאיחר מזון הקרבנות להארי של מעלה שבא עם האש שירד על המזבח, ועל כן נענש ע"י הארי הגשמי להורות לו על חסרונו שחסר מתחלה.
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
למה ללכת רחוק? רש"י עצמו בהמשך כותב איזה מסר בא ללמדנו.
רש"י בראשית פרשת נח פרק ז
ויש אומרים שאיחר מזונות לארי והכישו, ועליו נאמר (משלי יא לא) הן צדיק בארץ ישולם: (והמשך הפסוק: אַ֝֗ף כִּֽי־רָשָׁ֥ע וְחוֹטֵֽא).
 

רב אחא

משתמש רשום
משה בן חנינא אמר:
א. זה לא כתוב בתורה, זה כתוב ברש׳׳י. נכון שדברי רש׳׳י הם חלק חשוב של תורה שבעל פה, אבל יותר נכון לשאול על רש׳׳י כאשר השאלה אינה תוצאת המקרא.
יעוין בספר גור אריה מכריכה לכריכה שביאר שכל דברי רש"י הם הכרח בפשט הפסוקים.
ונפסק להלכה שאפשר לצאת שנים מקרא ואחד תרגןם בפירוש רש"י.
 

בן ראם

משתמש ותיק
אלימלך אמר:
הג"ר אברהם קלמנוביץ עזר הרבה לישיבת מיר בשואה, ופעל למענם ממש במסירות נפש. שאלו אותו פעם איך הוא מסוגל כ"כ להתאמץ ? ענה להם רבי אברהם כך:
"לכאו' קשה למה נענש נח כ"כ על כך שאיחר מזונות פעם בודדת, הרי היה עליו עומס גדול להאכיל את הבע"ח, וכי אין זה טבעי פעם אחת לאחר? "התשובה היא" -אמר רבי אברהם- שכאשר יש רק אריה אחד בעולם, ואם הוא ימות לא יהיו כלל אריות אזי האחריות כבדה ואין תירוצים ש'קשה' ו'טבעי לאחר', ולכן עתה כשיש כ"כ מעט בחורי ישיבות בעולם אני מתאמץ מעבר לכוחותי" לפי"ז י"ל שבשביל לקח זה כתבה זאת התורה.
נפלא!
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
בלדד השוחי אמר:
huo yuc יום טוב כתב: ↑היום, 21:18
אגב איך מגיעים ל7
ןויהאכ
וא"ת הרי זה רק 6?
התשובה, שאות כ' שבסוף, אחרי שכבר בטעות התחלפה מח',
היתה צריכה להיות כ' סופית..
בהמכלול כתבו כך:
מקור הביטוי הוא ככל הנראה מיידיש, המשתמשת באותיות א, ה, ו, י ו-ע בתור אמות קריאה, בדומה לשפות לועזיות אחרות. מילים שאולות מעברית, ושמות מקראיים בכלל זה, נכתבות ביידיש בכתיב העברי המקורי, ולא בכתיב היידי המקובל. את המילה "נֹחַ" אפשר לכתוב ביידיש כמילה ארוכה, שגויה, בת שבע אותיות (לדוגמה: "ןאוייעך" כאשר ההגיה היא יידישאית - נויֶח)
 
חלק עליון תַחתִית