שאלות מעניינות בסדר התפילה

בר בי רב דחד יומא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אומרים ביהי רצון בברכת כוהנים בשעה שמנגנים הכוהנים [מחילה אם לא כתוב הנוסח המדוייק] "ותתננו לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו כמו שנתת את יוסף חסידך לחן ולחסד בעיני כל רואיו בשעה שהלבישו אביו את כתונת הפסים" והשאלה שזועקת היא שכתוב בגמ' שבגלל אותה כותונת שנאו אותו האחים בדיוק להיפך מהנאמר בתפילה
 

משה-הלוי

משתמש ותיק
שוב ביהי רצון מברכת כהנים
''עשינו מה שגזרת עלינו''
וקשה וכי זו גזירה לברך את עמו ישראל באהבה
שמעתי פעם מהגר''ש לוונשטיין שליט''א תירוץ אולי מישהו יודע
בכל אופן יש סידור שעונה כמעט על כל דבר מהגרח''ק שליט''א י''ל ע''י ר' ליפא ישראלזון יצא בכמה שמות ומהדורות
( מה שאצלי זה בשם ''משכנותיך ישראל'')
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
ביאור יסודי בתפילה, שרובא דאינשי לא שמים לב לזה (לא עשיתי סקר), ונוגע גם לפרשת השבוע דילן (בשלח).
אומרים בעזרת אבותינו: וים סוף בקעת, וזדים טבעת, וידידים העברת, ויכסו מים צריהם, אחד מהם לא נותר.
והשאלות העולות הן: א. הלא תחילה עברו ישראל בים, ואחר שיצאו טבעו המצריים [כמפורש בשמות פרק יד], ואילו כאן כתוב זדים טבעת, ואחר כך ידידים העברת.
ב. וכן מהו ששונה אחר כך עוד פעם ויכסו מים צריהם, הלא כבר אמר זדים טבעת.
התירוץ מופיע בפירוש הרוקח וז"ל:
וזדים טיבעת וידידים העברת ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר למה אנו אומ' שתי טביעות טיבעת ויכסו, ועוד למה אומרים וזדים טיבעת ואחר כך וידידים העברת, והלא ישראל עברו תחילה ואחר כך מרכבות פרעה וחילו טבעו, כדכתיב לגוזר ים סוף והעביר ישראל וניער פרעה, וכן אומרים במעריב המעביר בניו בין גזרי ים סוף ואחר כך בתהומות טיבע. אלא כשבאו ישראל והמצריים לים מיד יצא הים וטיבע הנשאר בעיר מצרים, כדכתיב כי ה' נלחם להם במצרים, ועברו ישראל הים ואחר כך וניער פרעה וחילו בים סוף.
 

משלי שועלים

משתמש רשום
בר בי רב דחד יומא אמר:
אומרים ביהי רצון בברכת כוהנים בשעה שמנגנים הכוהנים [מחילה אם לא כתוב הנוסח המדוייק] "ותתננו לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו כמו שנתת את יוסף חסידך לחן ולחסד בעיני כל רואיו בשעה שהלבישו אביו את כתונת הפסים" והשאלה שזועקת היא שכתוב בגמ' שבגלל אותה כותונת שנאו אותו האחים בדיוק להיפך מהנאמר בתפילה

לכאו' זה שהאחים קנאו בו, זה ראיה גדולה לכך שלכותנת היו 'משהו' שראוי לקנא בו
וכן מה שיעקב עשה לו הכתונת ודאי התכוון לפעול איתה 'משהו' ולא סתם בגד
 

בשלמא

משתמש ותיק
בר בי רב דחד יומא אמר:
אומרים ביהי רצון בברכת כוהנים בשעה שמנגנים הכוהנים [מחילה אם לא כתוב הנוסח המדוייק] "ותתננו לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו כמו שנתת את יוסף חסידך לחן ולחסד בעיני כל רואיו בשעה שהלבישו אביו את כתונת הפסים" והשאלה שזועקת היא שכתוב בגמ' שבגלל אותה כותונת שנאו אותו האחים בדיוק להיפך מהנאמר בתפילה
תי' הגרח"ק שלכן קנאו בו מכיון שהיה לו חן בעיני כל רואיו, ופשוט.
 
 

מרחיב אפיקים

משתמש רגיל
אברהם לוי אמר:
ביאור יסודי בתפילה, שרובא דאינשי לא שמים לב לזה (לא עשיתי סקר), ונוגע גם לפרשת השבוע דילן (בשלח).
אומרים בעזרת אבותינו: וים סוף בקעת, וזדים טבעת, וידידים העברת, ויכסו מים צריהם, אחד מהם לא נותר.
והשאלות העולות הן: א. הלא תחילה עברו ישראל בים, ואחר שיצאו טבעו המצריים [כמפורש בשמות פרק יד], ואילו כאן כתוב זדים טבעת, ואחר כך ידידים העברת.
ב. וכן מהו ששונה אחר כך עוד פעם ויכסו מים צריהם, הלא כבר אמר זדים טבעת.
התירוץ מופיע בפירוש הרוקח וז"ל:
וזדים טיבעת וידידים העברת ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר למה אנו אומ' שתי טביעות טיבעת ויכסו, ועוד למה אומרים וזדים טיבעת ואחר כך וידידים העברת, והלא ישראל עברו תחילה ואחר כך מרכבות פרעה וחילו טבעו, כדכתיב לגוזר ים סוף והעביר ישראל וניער פרעה, וכן אומרים במעריב המעביר בניו בין גזרי ים סוף ואחר כך בתהומות טיבע. אלא כשבאו ישראל והמצריים לים מיד יצא הים וטיבע הנשאר בעיר מצרים, כדכתיב כי ה' נלחם להם במצרים, ועברו ישראל הים ואחר כך וניער פרעה וחילו בים סוף.
לולא דבריו הק' נראה נראה דל''ק כ''כ שהרי כך הוא סדור בשירה
מרכבות פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלישיו וגו' 
ואח''כ וברח אפיך נערמו מים 
כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים ...ובני ישראל הלכו ביבשה 
וכ''ה בכל השירה שאינו ע''פ הסדר שהיה והביאור שכן הוא דרך שירה שהלב מתפעם ולא מספר כפי מה שהיה 
וי''ל שמה''ט כן הוא בתפילה וי''ל שבתפילהנתקן ע''פ הסדר שבתורה 
וצ''ע
 

ובכן

משתמש ותיק
מרחיב אפיקים אמר:
אברהם לוי אמר:
...אומרים בעזרת אבותינו: וים סוף בקעת, וזדים טבעת, וידידים העברת, ויכסו מים צריהם...
לולא דבריו הק'...
יש לומר עוד בפשטות, שהרי טביעה שייכת גם בבוץ ורפש, וזה אכן היה למצריים קודם שחזרו עליהם המים, כדכתיב 'ויסר את אופן מרכבותיו', וכדרשת חז"ל.
 

ובכן

משתמש ותיק
בר בי רב דחד יומא אמר:
אומרים ביהי רצון בברכת כוהנים בשעה שמנגנים הכוהנים [מחילה אם לא כתוב הנוסח המדוייק] "ותתננו לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו כמו שנתת את יוסף חסידך לחן ולחסד בעיני כל רואיו בשעה שהלבישו אביו את כתונת הפסים" והשאלה שזועקת היא שכתוב בגמ' שבגלל אותה כותונת שנאו אותו האחים בדיוק להיפך מהנאמר בתפילה
יש לתרץ, במה שנתקשו המפרשים מדוע קרעו האחים מעליו את כתונת הפסים לפני שהורידוהו לבור.
ויש לתרץ אכן בזה, שלמרות ששנאוהו, היה עליו נשיאת חן כל כך מחמת הכתונת, עד שלא היה בידם להרע לו, ולכן הוצרכו קודם לקרוע אותו מעליו.
 
 

זאת ועוד

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
ביאור יסודי בתפילה, שרובא דאינשי לא שמים לב לזה (לא עשיתי סקר), ונוגע גם לפרשת השבוע דילן (בשלח).
אומרים בעזרת אבותינו: וים סוף בקעת, וזדים טבעת, וידידים העברת, ויכסו מים צריהם, אחד מהם לא נותר.
והשאלות העולות הן: א. הלא תחילה עברו ישראל בים, ואחר שיצאו טבעו המצריים [כמפורש בשמות פרק יד], ואילו כאן כתוב זדים טבעת, ואחר כך ידידים העברת.
ב. וכן מהו ששונה אחר כך עוד פעם ויכסו מים צריהם, הלא כבר אמר זדים טבעת.
פרשת בשלח
(כו) וַיֹּ֤אמֶר ה֙' אֶל־מֹשֶׁ֔ה נְטֵ֥ה אֶת־יָדְךָ֖ עַל־הַיָּ֑ם וְיָשֻׁ֤בוּ הַמַּ֙יִם֙ עַל־מִצְרַ֔יִם עַל־רִכְבּ֖וֹ וְעַל־ פָּרָשָֽׁיו: (כז) וַיֵּט֙ מֹשֶׁ֨ה אֶת־יָד֜וֹ עַל־הַיָּ֗ם וַיָּ֨שָׁב הַיָּ֜ם לִפְנ֥וֹת בֹּ֙קֶר֙ לְאֵ֣יתָנ֔וֹ וּמִצְרַ֖יִם נָסִ֣ים לִקְרָאת֑וֹ וַיְנַעֵ֧ר ה֛' אֶת־מִצְרַ֖יִם בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם: (כח) וַיָּשֻׁ֣בוּ הַמַּ֗יִם וַיְכַסּ֤וּ אֶת־הָרֶ֙כֶב֙ וְאֶת־הַפָּ֣רָשִׁ֔ים לְכֹל֙ חֵ֣יל פַּרְעֹ֔ה הַבָּאִ֥ים אַחֲרֵיהֶ֖ם בַּיָּ֑ם לֹֽא־נִשְׁאַ֥ר בָּהֶ֖ם עַד־אֶחָֽד: (כט) וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֣וֹךְ הַיָּ֑ם וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חֹמָ֔ה מִֽימִינָ֖ם וּמִשְּׂמֹאלָֽם:

הרי אותה התמיהה
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
ובכן אמר:
מרחיב אפיקים אמר:
אברהם לוי אמר:
...אומרים בעזרת אבותינו: וים סוף בקעת, וזדים טבעת, וידידים העברת, ויכסו מים צריהם...
לולא דבריו הק'...
יש לומר עוד בפשטות, שהרי טביעה שייכת גם בבוץ ורפש, וזה אכן היה למצריים קודם שחזרו עליהם המים, כדכתיב 'ויסר את אופן מרכבותיו', וכדרשת חז"ל.
רעיון יפה.
אך לא יתכן להקדים טביעת המצרים בבוץ, למעבר בני ישראל ביבשה.
שכך אנו אומרים: וזדים טבעת וידידים העברת.
 

דרומאי

משתמש ותיק
ובכן אמר:
בר בי רב דחד יומא אמר:
אומרים ביהי רצון בברכת כוהנים בשעה שמנגנים הכוהנים [מחילה אם לא כתוב הנוסח המדוייק] "ותתננו לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו כמו שנתת את יוסף חסידך לחן ולחסד בעיני כל רואיו בשעה שהלבישו אביו את כתונת הפסים" והשאלה שזועקת היא שכתוב בגמ' שבגלל אותה כותונת שנאו אותו האחים בדיוק להיפך מהנאמר בתפילה
יש לתרץ, במה שנתקשו המפרשים מדוע קרעו האחים מעליו את כתונת הפסים לפני שהורידוהו לבור.
ויש לתרץ אכן בזה, שלמרות ששנאוהו, היה עליו נשיאת חן כל כך מחמת הכתונת, עד שלא היה בידם להרע לו, ולכן הוצרכו קודם לקרוע אותו מעליו.
לא קרעו אלא הפשיטו, כדכתיב להדיא בקרא.
 
 

בר בי רב דחד יומא

משתמש ותיק
פותח הנושא
משלי שועלים אמר:
בר בי רב דחד יומא אמר:
אומרים ביהי רצון בברכת כוהנים בשעה שמנגנים הכוהנים [מחילה אם לא כתוב הנוסח המדוייק] "ותתננו לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו כמו שנתת את יוסף חסידך לחן ולחסד בעיני כל רואיו בשעה שהלבישו אביו את כתונת הפסים" והשאלה שזועקת היא שכתוב בגמ' שבגלל אותה כותונת שנאו אותו האחים בדיוק להיפך מהנאמר בתפילה

לכאו' זה שהאחים קנאו בו, זה ראיה גדולה לכך שלכותנת היו 'משהו' שראוי לקנא בו
וכן מה שיעקב עשה לו הכתונת ודאי התכוון לפעול איתה 'משהו' ולא סתם בגד
ברור שהוא לא היה סתם בגד,
אבל ננשיאות חן בעיני "כל" רואיו ודאי לא הייתה כאן שהרי האחים היו גם חלק מן הרואים וגם אם קינאו  זה לא מצא חן בעיניהם
 
 

כרם

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
ובכן אמר:
מרחיב אפיקים אמר:
לולא דבריו הק'...
יש לומר עוד בפשטות, שהרי טביעה שייכת גם בבוץ ורפש, וזה אכן היה למצריים קודם שחזרו עליהם המים, כדכתיב 'ויסר את אופן מרכבותיו', וכדרשת חז"ל.
רעיון יפה.
אך לא יתכן להקדים טביעת המצרים בבוץ, למעבר בני ישראל ביבשה.
שכך אנו אומרים: וזדים טבעת וידידים העברת.

בילקוט מעם לועז כתב כן, שהטביעה היא בבוץ, ואח"כ ויכסו מים צריהם.
וכן כתב רש"י (טו, ד): טבעו. אין טביעה אלא במקום טיט, כמו טבעתי ביון מצולה (תהלים סט, ג.), ויטבע ירמיה בטיט (ירמיה לח, ו. מכילתא פ"ד). מלמד שנעשה הים טיט, לגמול להם כמדתם ששעבדו את ישראל בחומר ובלבנים.

 
 
חלק עליון תַחתִית