בר בי רב דחד יומא
משתמש ותיק
לכל אחד שיש שאלה פיקנטית/מעניינת בסדר התפילה יוכל להשאיר ומי שיש לו פי' ישאיר את פירושו ויתגדל ויתקדש שמו של ממ"ה הקב"ה
בר בי רב דחד יומא אמר:אומרים ביהי רצון בברכת כוהנים בשעה שמנגנים הכוהנים [מחילה אם לא כתוב הנוסח המדוייק] "ותתננו לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו כמו שנתת את יוסף חסידך לחן ולחסד בעיני כל רואיו בשעה שהלבישו אביו את כתונת הפסים" והשאלה שזועקת היא שכתוב בגמ' שבגלל אותה כותונת שנאו אותו האחים בדיוק להיפך מהנאמר בתפילה
תי' הגרח"ק שלכן קנאו בו מכיון שהיה לו חן בעיני כל רואיו, ופשוט.בר בי רב דחד יומא אמר:אומרים ביהי רצון בברכת כוהנים בשעה שמנגנים הכוהנים [מחילה אם לא כתוב הנוסח המדוייק] "ותתננו לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו כמו שנתת את יוסף חסידך לחן ולחסד בעיני כל רואיו בשעה שהלבישו אביו את כתונת הפסים" והשאלה שזועקת היא שכתוב בגמ' שבגלל אותה כותונת שנאו אותו האחים בדיוק להיפך מהנאמר בתפילה
לולא דבריו הק' נראה נראה דל''ק כ''כ שהרי כך הוא סדור בשירהאברהם לוי אמר:ביאור יסודי בתפילה, שרובא דאינשי לא שמים לב לזה (לא עשיתי סקר), ונוגע גם לפרשת השבוע דילן (בשלח).
אומרים בעזרת אבותינו: וים סוף בקעת, וזדים טבעת, וידידים העברת, ויכסו מים צריהם, אחד מהם לא נותר.
והשאלות העולות הן: א. הלא תחילה עברו ישראל בים, ואחר שיצאו טבעו המצריים [כמפורש בשמות פרק יד], ואילו כאן כתוב זדים טבעת, ואחר כך ידידים העברת.
ב. וכן מהו ששונה אחר כך עוד פעם ויכסו מים צריהם, הלא כבר אמר זדים טבעת.
התירוץ מופיע בפירוש הרוקח וז"ל:
וזדים טיבעת וידידים העברת ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר למה אנו אומ' שתי טביעות טיבעת ויכסו, ועוד למה אומרים וזדים טיבעת ואחר כך וידידים העברת, והלא ישראל עברו תחילה ואחר כך מרכבות פרעה וחילו טבעו, כדכתיב לגוזר ים סוף והעביר ישראל וניער פרעה, וכן אומרים במעריב המעביר בניו בין גזרי ים סוף ואחר כך בתהומות טיבע. אלא כשבאו ישראל והמצריים לים מיד יצא הים וטיבע הנשאר בעיר מצרים, כדכתיב כי ה' נלחם להם במצרים, ועברו ישראל הים ואחר כך וניער פרעה וחילו בים סוף.
יש לומר עוד בפשטות, שהרי טביעה שייכת גם בבוץ ורפש, וזה אכן היה למצריים קודם שחזרו עליהם המים, כדכתיב 'ויסר את אופן מרכבותיו', וכדרשת חז"ל.מרחיב אפיקים אמר:לולא דבריו הק'...אברהם לוי אמר:...אומרים בעזרת אבותינו: וים סוף בקעת, וזדים טבעת, וידידים העברת, ויכסו מים צריהם...
יש לתרץ, במה שנתקשו המפרשים מדוע קרעו האחים מעליו את כתונת הפסים לפני שהורידוהו לבור.בר בי רב דחד יומא אמר:אומרים ביהי רצון בברכת כוהנים בשעה שמנגנים הכוהנים [מחילה אם לא כתוב הנוסח המדוייק] "ותתננו לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו כמו שנתת את יוסף חסידך לחן ולחסד בעיני כל רואיו בשעה שהלבישו אביו את כתונת הפסים" והשאלה שזועקת היא שכתוב בגמ' שבגלל אותה כותונת שנאו אותו האחים בדיוק להיפך מהנאמר בתפילה
פרשת בשלחאברהם לוי אמר:ביאור יסודי בתפילה, שרובא דאינשי לא שמים לב לזה (לא עשיתי סקר), ונוגע גם לפרשת השבוע דילן (בשלח).
אומרים בעזרת אבותינו: וים סוף בקעת, וזדים טבעת, וידידים העברת, ויכסו מים צריהם, אחד מהם לא נותר.
והשאלות העולות הן: א. הלא תחילה עברו ישראל בים, ואחר שיצאו טבעו המצריים [כמפורש בשמות פרק יד], ואילו כאן כתוב זדים טבעת, ואחר כך ידידים העברת.
ב. וכן מהו ששונה אחר כך עוד פעם ויכסו מים צריהם, הלא כבר אמר זדים טבעת.
רעיון יפה.ובכן אמר:יש לומר עוד בפשטות, שהרי טביעה שייכת גם בבוץ ורפש, וזה אכן היה למצריים קודם שחזרו עליהם המים, כדכתיב 'ויסר את אופן מרכבותיו', וכדרשת חז"ל.מרחיב אפיקים אמר:לולא דבריו הק'...אברהם לוי אמר:...אומרים בעזרת אבותינו: וים סוף בקעת, וזדים טבעת, וידידים העברת, ויכסו מים צריהם...
לא קרעו אלא הפשיטו, כדכתיב להדיא בקרא.ובכן אמר:יש לתרץ, במה שנתקשו המפרשים מדוע קרעו האחים מעליו את כתונת הפסים לפני שהורידוהו לבור.בר בי רב דחד יומא אמר:אומרים ביהי רצון בברכת כוהנים בשעה שמנגנים הכוהנים [מחילה אם לא כתוב הנוסח המדוייק] "ותתננו לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו כמו שנתת את יוסף חסידך לחן ולחסד בעיני כל רואיו בשעה שהלבישו אביו את כתונת הפסים" והשאלה שזועקת היא שכתוב בגמ' שבגלל אותה כותונת שנאו אותו האחים בדיוק להיפך מהנאמר בתפילה
ויש לתרץ אכן בזה, שלמרות ששנאוהו, היה עליו נשיאת חן כל כך מחמת הכתונת, עד שלא היה בידם להרע לו, ולכן הוצרכו קודם לקרוע אותו מעליו.
ברור שהוא לא היה סתם בגד,משלי שועלים אמר:בר בי רב דחד יומא אמר:אומרים ביהי רצון בברכת כוהנים בשעה שמנגנים הכוהנים [מחילה אם לא כתוב הנוסח המדוייק] "ותתננו לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו כמו שנתת את יוסף חסידך לחן ולחסד בעיני כל רואיו בשעה שהלבישו אביו את כתונת הפסים" והשאלה שזועקת היא שכתוב בגמ' שבגלל אותה כותונת שנאו אותו האחים בדיוק להיפך מהנאמר בתפילה
לכאו' זה שהאחים קנאו בו, זה ראיה גדולה לכך שלכותנת היו 'משהו' שראוי לקנא בו
וכן מה שיעקב עשה לו הכתונת ודאי התכוון לפעול איתה 'משהו' ולא סתם בגד
אברהם לוי אמר:רעיון יפה.ובכן אמר:יש לומר עוד בפשטות, שהרי טביעה שייכת גם בבוץ ורפש, וזה אכן היה למצריים קודם שחזרו עליהם המים, כדכתיב 'ויסר את אופן מרכבותיו', וכדרשת חז"ל.מרחיב אפיקים אמר:לולא דבריו הק'...
אך לא יתכן להקדים טביעת המצרים בבוץ, למעבר בני ישראל ביבשה.
שכך אנו אומרים: וזדים טבעת וידידים העברת.