פרשת ראה

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם הפרשה או את שם הספר והפרק שבו הדיון עוסק

פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1267
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 601 פעמים
קיבל תודה: 420 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

פרשת ראה

שליחה על ידי אוריאל » 16 אוגוסט 2017, 23:26

הערות על פרשת ראה.
א. פרק טז פי"ג. "חג הסוכות תעשה לך... ושמחת בחגך". דין זה של שמחה נוהג בכל המועדים כידוע, ומטעם זה מצוה לאכול ביו"ט בשר ויין.
וצ"ב, א"כ מאי טעמא נאמרה מצוה זו של שמחה דוקא בחג הסוכות?
וכאשר התבוננתי, ראיתי שגם בשבועות נאמר [בפרשתינו] "ושמחת לפני ה' אלהיך" [אמנם את חיוב שמחה ילפי' מסוכות], אך בפסח לא נאמר כלל ענין זה, וצ"ב בטעמו של דבר.

ב. בפרק טז, מצווה התורה כי עלינו לשמח את כל הנטפלים אלינו בחג. בשבועות נאמר כך: "ושמחת לפני ה' אלהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך", ואילו בסוכות נאמר כך "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך". מפני מה בשבועות יש חלוקה, והגר והיתום והאלמנה הם לא "בשעריך" אלא בקרבך", ואילו בסוכות כולם "בשעריך"?

חשבתי שאולי יש לקשר את שתי השאלות, וליישב שבחג הסוכות ישנו חיוב מיוחד של שמחה יותר משאר החגים [שהרי לא מצאנו מושג של שמחת בית השואבה וכדומה בשאר החגים, ועיין ברמב"ם סוף הל' לולב] ולכן דווקא בו נאמר הציווי של "ושמחת בחגך". ומטעם זה גופא שיש חיוב שמחה יתירה בחג הסוכות לכן יש בו ג"כ חיוב מיוחד לדאוג אף לגר יתום ואלמנה שאינם בקרבך, אלא מרוחקים יותר - בשעריך. כי כגודל השמחה שיש לו לאדם כך עליו להרבות יותר בשמחת אחיו.

אשמח מאד למקרא תגובותיכם

סמל אישי של משתמש

רחמים
משתמש ותיק
הודעות: 419
הצטרף: 29 דצמבר 2015, 23:50
מיקום: ארץ ישראל
נתן תודה: 65 פעמים
קיבל תודה: 108 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת ראה

שליחה על ידי רחמים » 17 אוגוסט 2017, 11:08

אוריאל כתב:א. פרק טז פי"ג. "חג הסוכות תעשה לך... ושמחת בחגך". דין זה של שמחה נוהג בכל המועדים כידוע, ומטעם זה מצוה לאכול ביו"ט בשר ויין.
וצ"ב, א"כ מאי טעמא נאמרה מצוה זו של שמחה דוקא בחג הסוכות?
וכאשר התבוננתי, ראיתי שגם בשבועות נאמר [בפרשתינו] "ושמחת לפני ה' אלהיך" [אמנם את חיוב שמחה ילפי' מסוכות], אך בפסח לא נאמר כלל ענין זה, וצ"ב בטעמו של דבר.
מדרש אגדה (בובר) דברים פרק טז סימן טו וז"ל:
מפני מה לא נאמר בפסח שמחה, ובעצרת כתיב שמחה אחת דכתיב ושמחת לפני ה' אלהיך (פסוק יא) ובחג כתיב שלשה שמחות, דכתיב ושמחת בחגך (פסוק יד), והיית אך שמח. לפי ששנינו בארבעה פרקים בשנה העולם נידון, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, ובראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, שנאמר היוצר יחד לבם וגו' (תהלים לג טו), ובחג נידונים על המים, כי זמן פסח הוא חסרון ועדיין יש לעשות, לכך אין כתיב שמחה, אבל בעצרת עבר דין אחד, לכך נאמר בו שמחה אחת, בחג שכבר עברו שלשה דינים פסח ועצרת וראש השנה, לכך נאמר בו שלשה שמחות:

סמל אישי של משתמש

רחמים
משתמש ותיק
הודעות: 419
הצטרף: 29 דצמבר 2015, 23:50
מיקום: ארץ ישראל
נתן תודה: 65 פעמים
קיבל תודה: 108 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת ראה

שליחה על ידי רחמים » 17 אוגוסט 2017, 11:18

אוריאל כתב:ב. בפרק טז, מצווה התורה כי עלינו לשמח את כל הנטפלים אלינו בחג. בשבועות נאמר כך: "ושמחת לפני ה' אלהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך", ואילו בסוכות נאמר כך "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך". מפני מה בשבועות יש חלוקה, והגר והיתום והאלמנה הם לא "בשעריך" אלא בקרבך", ואילו בסוכות כולם "בשעריך"?
משך חכמה דברים פרשת ראה פרק טז פסוק יא
והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך. פירוש, כי בעצרת המה פזורים בשדות ללקט לקט שכחה ופאה, כמו רות. לכן אמר "בקרבך". אבל בחג הסוכות - "זמן האסיף" - המה "בשעריך" (פסוק יד), ופשוט.


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1267
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 601 פעמים
קיבל תודה: 420 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת ראה

שליחה על ידי אוריאל » 17 אוגוסט 2017, 15:42

רחמים כתב:
אוריאל כתב:א. פרק טז פי"ג. "חג הסוכות תעשה לך... ושמחת בחגך". דין זה של שמחה נוהג בכל המועדים כידוע, ומטעם זה מצוה לאכול ביו"ט בשר ויין.
וצ"ב, א"כ מאי טעמא נאמרה מצוה זו של שמחה דוקא בחג הסוכות?
וכאשר התבוננתי, ראיתי שגם בשבועות נאמר [בפרשתינו] "ושמחת לפני ה' אלהיך" [אמנם את חיוב שמחה ילפי' מסוכות], אך בפסח לא נאמר כלל ענין זה, וצ"ב בטעמו של דבר.
מדרש אגדה (בובר) דברים פרק טז סימן טו וז"ל:
מפני מה לא נאמר בפסח שמחה, ובעצרת כתיב שמחה אחת דכתיב ושמחת לפני ה' אלהיך (פסוק יא) ובחג כתיב שלשה שמחות, דכתיב ושמחת בחגך (פסוק יד), והיית אך שמח. לפי ששנינו בארבעה פרקים בשנה העולם נידון, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, ובראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, שנאמר היוצר יחד לבם וגו' (תהלים לג טו), ובחג נידונים על המים, כי זמן פסח הוא חסרון ועדיין יש לעשות, לכך אין כתיב שמחה, אבל בעצרת עבר דין אחד, לכך נאמר בו שמחה אחת, בחג שכבר עברו שלשה דינים פסח ועצרת וראש השנה, לכך נאמר בו שלשה שמחות:
יישר כח לך ר' רחמים

צריך להבין בדברי המדרש, מאי שמחה יש בזה שכבר עברו ג' דינים, והלא אולי הדינים האלו היו דינים קשים? ואולי טובים? כלומר, למה "לעבור" דין זהו דבר שמח? ובפרט שמיד לאחר מכן יהיה דין נוסף..
גם יש להבין א"כ שלא נאמר שמחה בפסח, מנין לנו שצריך לשמוח בפסח? ואם תאמר שלומדים זאת מסוכות, הלא יש לפרוך שדוקא בסוכות שמחים כי כבר עברו ג' דינים וכנ"ל, ומהיכי תיתי לשמוח גם בפסח.


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1267
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 601 פעמים
קיבל תודה: 420 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת ראה

שליחה על ידי אוריאל » 17 אוגוסט 2017, 18:38

הערה מעניינת:
ג. בתחילת הפרשה נאמר "נותן לפניכם היום ברכה וקללה". מתרגם אונקלוס :"אנא יהיב קדמיכון יומא דין ברכן ולווטין". כלומר, תרגום של קללה הוא לווטין. והוא כדרך שאמרו בגמרא "לייט עלה אביי".
כך גם בפסוק שלאחר מן בו נאמר "והקללה אם לא תשמעו", מתרגם אונקלוס "ולווטיא אם לא תקבלון".
אך מעניין מאד תרגומו של יונתן בן עוזיאל. כך הוא כותב "חמון דאנא מסדר קדמיכון יומא דין ברכתא וחילופה". ובהמשך "וחילופה אין לא תקבלון". כנראה הוא מטעם שאמרו בגמרא שצריך לדבר בלשון נקיה, וכמו שאמרו שלכן עיקמה התורה ואמרה "הטהורה ואשר איננה טהורה", לכן הוא מתרגם "ברכתא וחילופה", התחליף של הברכה, בלא לפרש את הקללה.


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1267
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 601 פעמים
קיבל תודה: 420 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת ראה

שליחה על ידי אוריאל » 17 אוגוסט 2017, 19:14

עוד הערה:

ד. האור החיים הקדוש בתחילת הפרשה שואל למה נאמר "ראה" בלשון יחיד הלוא משה רבינו מדבר אל כל ישראל, וכך הוא כותב: "ובדרך רמז ירמוז על פי דבריהם ז''ל שאמרו (זוהר ח''ג רע''ג) שכל בני תורה יש להם ניצוץ ממשה, ואין צריך לומר הדור ההוא ששמעו מפיו שהם חלק ממנו, והוא מה שרמז במאמר זה ראה אנכי פירוש כאלו מדבר עם עצמו ואומר לו אנכי, כי כל ישראל יתיחסו אליו וכשהוא מדבר עמם כאלו מדבר עם עצמו, ולזה גם כן אמר ראה לשון יחיד כשיעור אנכי שהוא לשון יחיד יאמר עליו ראה", עכל"ק.

והנה בשנים האחרונות התפרסם בשם הגר"א [כמדומני] שכותב שבכל דור ודור יש אחד ומיוחד שבו מתנוצץ ניצוץ מנשמתו של משה רבינו ע"ה, והוא דלא כהמבואר כאן בדברי האוה"ח שלכל בן תורה יש ניצוץ שכזה. ואולי כמה בחינות יש בדבר, והיודע בה דברים יאיר ויעיר ושכרו כפול מן השמים.


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1267
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 601 פעמים
קיבל תודה: 420 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת ראה

שליחה על ידי אוריאל » 17 אוגוסט 2017, 19:31

והערה נוספת:

ה. בפסוק נאמר "והקללה אם לא תשמעו אל מצות ה' אלהיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם". לכאורה קשה שהרי הברכה והקללה מבאר רש"י שהולכים על הר גריזים והר עיבל. הברכות והקללות שנאמרו בהר גריזים והר עיבל לא נאמרו רק על ע"ז אלא על כל המצוות, ומפני מה פירשה התורה ע"ז יותר משאר העבירות שבתורה? כמו ש"הברכה" באה בעקבות השמיעה אל מצוות ה' כך גם "הקללה" באה בעקבות אי השמיעה והציות למצוות ה'. מדוע מתייחד האיסור של ע"ז?
וחשבתי שאולי מלתא אגב אורחא אשמעינן דהמודה בע"ז ככופר בכל התורה כדפירש רש"י, אך זהו דוחק.

וחשבתי לבאר שהוא כדרך שפירש רש"י בפרשת דברים על הפסוק "השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם מן הדרך", "וסרתם. לפרוש מן התורה, ומתוך כך ועבדתם אלהים אחרים, שכיון שאדם פורש מן התורה הולך ומדבק בעבודת אלילים, וכן דוד הוא אומר, כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד וגו' (שמואל-א כו, יט.), ומי אמר לו כן, אלא כיון שאני מגורש מלעסוק בתורה, הריני קרוב לעבוד אלהים אחרים", עד כאן דבריו המופלאים של רש"י.
ולפ"ז יש לבאר אף כאן שזה כוונת הפסוק, אם לא תשמעו אל מצוות ה' אלקיכם, - אל כל מצוה - סוף שיסור מן הדרך ויבוא לידי עבודת אלילים [ואפשר שזהו גופא הקללה, ועיין באוה"ח].

רק שיש לעיין אם דוקא מי שפורש מלימוד התורה קרוב לבוא לידי עבודת אלילים, או כל מי שפורש מקיום מצוותיה של התורה גם כן הוא בכלל זה. וזה תלוי בכלל במה שיש להסתפק בכל מקום שנאמר "עסק התורה" אם הכוונה ללימוד התורה דווקא.

אשמח לתגובות הרבנים

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח