דה"י ב' י' י"ח רחבעם לא ידע שהעם לא רוצה בו??

שלו'

משתמש ותיק
דה"י ב' י' י"ח
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם אֶת הֲדֹרָם אֲשֶׁר עַל הַמַּס וַיִּרְגְּמוּ בוֹ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶבֶן וַיָּמֹת וְהַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם הִתְאַמֵּץ לַעֲלוֹת בַּמֶּרְכָּבָה לָנוּס יְרוּשָׁלִָם:

 מיוחס לרש"י: הדורם. הוא אדונירם (מלכים א' ד') שבימי שלמה גדולתו גדולה ובימי רחבעם נשפלה גדולתו על כן נקרא הדורם : וירגמו בו בני ישראל אבן. ולפי שרחבעם לא ידע הסבה והקשר שהסבו ממנו על כן נהרג כששאל המס שקצב עליהם שלמה :

 

מדוע לא ידע? הרי כתיב לפני כן [פס' ט"ז]: וְכָל יִשְׂרָאֵל כִּי לֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ לָהֶם וַיָּשִׁיבוּ הָעָם אֶת הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִיד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי אִישׁ לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִיד וַיֵּלֶךְ כָּל יִשְׂרָאֵל לְאֹהָלָיו:
 

לענין

משתמש ותיק
אולי 'הסבה' לא הכוונה מלשון סיבה וטעם, שזה ודאי ידע וכמובן, אלא זה מלשון 'הסבה' - ויסב אל' את העם, שהוא לא ידע שהם הולכים לקשור עליו.
עיין.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
נראה כי רחבעם סבר שאין זה מרד, אלא רק דברי־התרסה בשעת חימום (וכהפגנות ימינו). ראה רד"ק, רלב"ג, מצו"ד ואברבנאל במלכים־א יב, יח (ועד"ז גם במלבי"ם שם).
גם ניתן לומר לכאו', בפשטות, כי רגימת האבנים היתה יחד עם ההכרזה כי "מַה־לָּ֩נוּ֩ חֵ֨לֶק בְּדָוִ֜יד וְלֹא־נַחֲלָ֣ה בְּבֶן־יִשַׁ֗י"... ובפסוק הזה שב לתאר את שהתרחש ברגעים שקודם שיבת כל העם לאהליו, כדרך המקרא. אך לפו"ר ל"מ מי שפירש כן.
 
חלק עליון תַחתִית